• ברוכים הבאים לפורום הפונדק
    הפונדק הוא הקהילה הוותיקה והמובילה של מבוכים ודרקונים, משחקי תפקידים ומשחקי לוח בישראל.
    ההרשמה היא בחינם ולאחר מכן תוכלו לפרסם הודעות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה /

שליטים ושדים [שו"ש 44][PF] הורד של מילאני

הורד של מילאני, הידוע יותר בשם ‏הורד הקטן, הוא חפץ שאגדות וסיפורים רבים נשזרו מסביבו. חלק מהאגדות נפוצות יותר וחלקן נפוצות פחות, אך כמה מהם מפורסמים במיוחד. האם הורד הקטן הוא אמת או רק סיפור אגדה שנועד להפחיד את העריצים והשליטים חסרי הרחמים- אלו שהתשובות נמצאות בידם ככול הנראה כבר לא בין החיים.

האגדה המפורסמת ביותר על הורד הקטן מספרת על מחתרת אמיצה באימפריה המלאה בעבדות וכאב (יש המשייכים את הסיפור לממלכת צ׳לייאקס, אך אין אף אירוע ידוע שקרה בצ׳לייאקס התואם לפרטי הסיפור). המחתרת נאבקה באימפריה באומץ, פוגעת בה בנקודות החולשה שלה, אך היא הייתה בנחיתות מספרית וסבלה ממרגלים שחדרו לשורותיה ובגדו בה מבפנים. אחרי חודשים של לחימה ומאבק, מצאו את עצמם הנאמנים האמתיים למחתרת במלכודת, בגינה בחצר ארמונו של עריץ הממלכה, מוקפים בצבא של אויבם. באותה גינת פרחים, הם נשאו תפילה אחרונה לאלה מילאני, ויצאו אל הקרב חסר הסיכוי. חסד האלים היה עליהם והם חיסלו רבים, אל הקרב בסופו של דבר באמת היה חסר סיכוי, והם נפלו עד האחרון שבהם. העריץ שרף את הגינה שכול פרחיה נצבעו בדם, על מנת ששום זכר לא יישאר למחתרת והיא תישכח. כחודש לאחר המקרה, בין האפר והעצמות, צמח ורד קטן ויחיד.

אגדה נפוצה אף היא, בעיקר בקרב קהלים בוגרים יותר, מספרת על בת עבדים שנולדה במקום ללא תקווה. חייה מאז לידתה היו לשירות אחרים, ומאז ילדותה היא ומשפחתה הושפלו וחיו בתנאים מבזים למען האדונים הבזבזנים והנהנתנים שלהם, אצילים רמי מעלה שניצלו את כוחם על מנת להרוויח על חשבון המעמדות הנמוכים. כנערה, בת העבדים, באחד מהלילות הקשים ביותר שהיא עברה בחייה- התפללה לתקווה. היא לא ידעה את שמות האלים, שכן מעולם לא לימדו אותה אותם, אך האלים הקשיבו- ובפרט אלה אחת, בשם מילאני. האלה לא פעלה מיד, הניעה את הגורל מאחורי הקלעים, אך שלחה סימן לבת העבדים שהתקווה עוד קיימת. במרכז הבית החצי הרוס שהיא ומשפחתה ישנו בו, בין לרצפות ורד גדול ומפואר פרץ דרך האדמה, מדהים את הכול ביופיו. בת העבדים הבינה את מסר האלה, שגם במקום כה נמוך תהיה תקווה, ונצרה את הורד מאותו היום- מטפלת ודואגת לו. אך לבת העבדים חיכה גורל אכזר, שכן היופי שלה משך את עיניו של שר הצבא של הממלכה. לילה אחד הוא ירד שיכור אל המגורים שלה ושל משפחתה, מוחו מלא במזימות, אך בראותו את הורד היפייפה הוא החליט שבנוסף לבת העבדים עליו לקחת גם את הורד לעצמו. ברגע היחיד בחייה של התנגדות, בת העבדים סירבה לתת לו את הסימן שהיא קיבלה מהאלים, ושר הצבא שהתמלא בזעם למשמע הסירוב הורה לאנשיו לשחוט את כול משפחת הנערה לעיניה, ולקח את הורד בכוח ידו. הוא תיכנן להשאיר את הנערה יפת המראה בחיים, אך זאת בראותה את משפחתה נשברה ומתה מהכאב הנורא שהיא חשה. הורד היפייפה נבל באגרטל בו הניח אותו שר הצבא כבר באותו השבוע, אך לאחר זמן מה- צמח שם ורד נוסף, קטן בהרבה ביותר.

אגדה שלישית, שחביבה על משרתי הטוב, מספרת על אביר קדוש אמיץ לב שנפל לשבי הגיהינום, לידיו של אחד משרי הגיהינום האגדיים (זהות השר משתנה מסיפור לסיפור). השטן בתחילה לא הקדיש מחשבה מרובה לאביר, אך לאחר שזה שרד שבועות שלמים של עינויים בלי שנראה שהוא אפילו קרוב להישבר, שר הגיהינום לקח את שבירתו כמשימה אישית שלו מאסמודאוס. הוא הביא אותו למגדל האישי שלו, מענה אותו בצורות האכזריות ביותר שהוא הכיר, שובר את מוחו ונותן לגופו ורוחו לקמול. אך אמונת האביר הייתה חזקה, והוא סירב להיכנע לשטן, למרות שכבר לא היה יכול להבדיל בין אמת לשקר, לחוש בתחושת זמן או בכול רגשות אחרים מכאב, והוא שמע וצפה כבר עשרות פעמים במוות של כול אדם שהיה חשוב לו ולו במעט בחייו. רוחו לא נשברה, והשטן החל לא להקדיש לו מחשבה כבעבר, שכח את כוחו של האסיר. ביום אחד, כאשר השטן הסתובב בחוסר אכפתיות והפנה את עורפו אל האביר, האביר אימץ את כול מה שנותר מאמונתו ורוחו ושלח את גופו קדימה מהשלשלאות, נושך את השטן בצווארו בכול כוחו- הפיזי והקדוש. השטן ההמום שאג בכאב, אך לא היה מוכן לקבל קרב הוגן, והוא פשוט נעץ את חרבו דרך ראש האביר בזעם והלך משם, מדמם וכועס. מדמו של השטן, משולב בדם האביר, ורד קטן גדל בגיהינום.

וכול אחת מהאגדות הללו, וגם האגדות האחרות בנוגע לורד הקטן, נגמרת בצורה זהה. רצף של מקרים נוראיים שהפילו את הממלכה בה המקרה קרה, החל מרעידות אדמה ונפילות כלכליות ועד פלישות צבא אויב ומרד אזרחים. אלו שסבלו יותר מכול תמיד היו האצילים, שארמונותיהם נופצו לרסיסים והם הושלכו אל הרחובות לרחמים של אלו שבהם הם התעללו.

רבים מאמינים שהאגדה היא רק אגדה, אך חלק מאמינים בה בלב שלם. אין לפספס שבכול האגדות הללו אמונה, עריצות וכאב הם מאפיינים, אך גם מאפיינים נוספים חוזרים על עצמם- הרס מוחלט של שליטי הממלכות מהסיפורים, העובדה שתמיד הורד הגיעה לליבה של הממלכה- לארמון המלך לרוב, או ממש קרוב למיקום. בכמה מהאגדות הפחות נפוצות מצוינת גם עובדה מטרידה, שכאשר הורד פרח גם השליטים הטובים נפלו יחד עם אלו שנענשו בעונש השמיימי.

הרוב המוחלט מקשר את הורד הקטן לאלה מילאני, פריחת-עד, שהסימן הקדוש שלה הוא ורד על רחוב מדמם. הקשר של מילאני לפרח נראה כמעט ברורה מאליו, אך מילאני היא אלה חדשה יחסית- והסיפורים על הורד הקטן, ככול שמעמיקים לתוכם, מגלים היסטוריה שעמוקה מפריחת העד עצמה. האם מילאני היא זו שיצרה את הורד הקטן, או שבעצם היא זאת שהושפעה ממנו? רק מילאני עצמה יודעת את התשובה בנושא.

רעיונות לשילוב במערכה
הורד הקטן הוא משהו לסובב סביבו הרפתקה, או אפילו מיני-מערכה. בעל יכולת ברורה לפגוע באויבים או בגיבורים איפה שכואב, השימוש בורד הקטן במערכה כולל הכנסת האפשרות שכול עולם הדמויות יתהפך עליהן מלמעלה למטה- ושברגע שזה נקבע לא תהיה להן יכולת לעצור זאת.

להפריח את הורד: במרכז של ממלכה מרושעת ומעודדת עבדות, הגיבורים שמשתפים פעולה עם המחתרת נקראים למשימה מיוחדת. הם נשלחים עם כמה אגדות מתועדות בקלף מקופל וזרע ׳קסום׳ למשימה שתביא לסוף הממלכה הנוראית- להפריח את הורד הקטן במרכז הממלכה העוינת- על מנת שקסמו ישפיע על כול הממלכה. באיזה סכנות הם יתקלו בדרך? מה הפרחת הורד תדרוש מהן? והאם ה׳זרע׳ בכלל אמתי?

לכרות מהשורש: מחתרת פנאטית ומשוגעת בממלכה בתקופת שלום מחליטה להשתמש בורד לצרכיה ולהפיל באמצעותה את הממלכה. כמשרתים בצבא ואזרחים נאמנים של הממלכה, הגיבורים מחליטים ללכת לעצור אותם. כיצד הם יפריעו למזימה? מהי המזימה בכלל וכיצד הם מתכננים להפריח את הורד? ואיזה סוד הניע את המחתרת למעשה כה קיצוני?

הפריחה היפיפייה: הפרח כבר פרח, ואין לדמויות שום דבר לעשות בנושא. סדרת אסונות מתחילה ליפול על המדינה בה הן נמצאות, והדמויות צריכות להבין כיצד הן מצליחות להשאיר את המדינה בחיים למרות זאת. מי גרם לורד הקטן לפרוח הפעם? כיצד ניתן לחזות את האסונות? האם יש דרך לעצור אותו? ובאיזה מחיר?
 
זה למה השאלה האחרונה כתובה שם. כול האגדות מספרות שהורד צומח מתוך מעשים, אבל הדמויות נשלחות עם ׳זרע׳- והאם הוא אמתי או זיוף או משהו נורא אחר זו כבר החלטה של המנחה.

נ.ב. מכוון. למרות שאין מכאניקה, זה נכתב לפאת׳פיינדר וגולאריון (מילאני היא אלה בגולאריון).
 
חזרה
Top