• ברוכים הבאים לפורום הפונדק
    הפונדק הוא הקהילה הוותיקה והמובילה של מבוכים ודרקונים, משחקי תפקידים ומשחקי לוח בישראל.
    ההרשמה היא בחינם ולאחר מכן תוכלו לפרסם הודעות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה /

פאת'פיינדר 1 רפרנסים ללאבקראפט בפאת'פיינדר?

לפחות מאסופת המפלצות של פאת'פיינדר, אפשר לראות שם כמה התייחסויות ליצורים מהמיתוס הלאבקראפטי - השואוגות' מופיע כמפלצת, וכך גם הDeep One (תורגם לעברית כ"נאלח", אני מעדיף את "עמוקאי") וכן מוזכרת השפה "אקלו" שלאבקראפט התייחס אליה בכמה מהסיפורים שלו אבל לכשעצמו גנב אותה מסופר המוזרויות ארתור מאאכן.

יש עוד מפלצות בהשראת לאבקראפט בספרי ההרחבה של השיטה? התייחסויות לשאר המיתוס?
 
יש שיאמרו שיש יותר מידי התייחסויות ללאבקראפט בפאת'פיינדר, אני ביניהם.

כמו שהל לורד הזכיר, יש את Strange Aeons, שזה נתיב הרפתקאות מבוסס על לאבקראפט. בנוסף יש את המפלצות שהזכרת בהשראת המיתוס, ואזכיר רק את העובדה שכול היצורים העתיקים מלאבקראפט הם אלים בפאת'פיינדר, בעולם של גולאריון. אחד מהם אפילו הגיעה להיות אחד מהפנתיאון הראשי שמוצג בסטארפיינדר.
 
מעניין - קראתי קצת בפאת'פיינדרויקי, ויש גם כוכב שלם במערכת השמש של פאת'פיינדר שאמור להיות בית לכל מיני זוועות קת'ולואידיות, ושיש לו קשר לממלכה דמוי-מצרית מהעבר של גולאריון - קצת כמו שאצל לאבקראפט יש התעניינות במצרים העתיקה בחלק מהסיפורים.
 
וואלה קראתי את call of cthulhu לא מזמן לראשונה.
ספר כל כך קצר בלי שום תיאור של שום דבר למעט קת'ולהו עצמו. איך הגיעו לכל הבלאגן הזה של לאבקרפט?
 
לאבקראפט כתב המון סיפורים, והוא לקח השראה ונתן השראה לכותבים אחרים בתקופתו, שגם היצירות שלהם נתפסות כחלק מ"המיתוס של לאבקראפט" (לדוגמה: כלבי טינדאלוס או המלך בצהוב).

העניין הוא שהמיתוס הוא די מוכר, הוא מאוד מקיף, יש בו המון מפלצות ברמות שונות של עוצמה ועם קשרים מוכנים ביניהן, והכי חשוב - המיתוס נכתב לפני ספיק זמן כדי שהקניין הרוחני עליו יעבור לרשות הציבור, כך שאשר להכניס אותו לספרי המפלצות שלך בלי לשלם תמלוגים לאף אחד (בניגוד למשל ליצירות של טולקין).

לכן המיתוס של לאבקראפט נפוץ כל כך גם במשחקי קופסה וגם במשחקי תפקידים.
 
כל הסיפורים שלו זמינים באנגלית כאן: http://www.hplovecraft.com/writings/texts/

אני חושב שהמומלצים הם "האימה מדונוביץ'", "האימה במוזיאון", "הצבע מחוץ לחלל", "המודל של פיקמן" ו"בהרי הטירוף" (הוא סיפור ארוך יותר מהאחרים). סגנון הכתיבה די מיושן. לא יתאים לכל הקוראים בימינו.
 
החיבור בין מו"ד ללאבקראפט יחסית וותיק - ישויות המיתוס הופיעו בעותקים ישנים של "לג'נדס אנד לור" למוד"מ1.
חוץ מזה, מו"ד מאוד הושפעה מקונאן, והמחבר של קונאן היה אחד ממעגל הכותבים שכלל גם את לאבקראפט - הם לקחו אחד מהשני רעיונות והשתמשו ביצירות ומושגים אחד של השני בסיפורים שלהם. הם היו קצת כמו פורום אינטרנט בלי אינטרנט אבל עם הרבה מכתבים אחד לשני ומגזינים שבהם הם פרסמו דברים.

עוד מומלצים שלו הם "צל מעל אינסומאות'" (שמציג את העמוקאים ותרבותם המוזרה), "החולדות שבקירות" (שיש בו קטע שנראה לרגע כמו הרפתקת מו"ד - שמשתבשת בצורה מאוד לא נעימה) וגם "עובדות הנוגעות לארתור ג'רמיין המנוח ומשפחתו" די מגניב.
 
אני חושב שמבחינת כתיבה נטו "החולדות שבקירות" היה הסיפור היחיד שאהבתי. שאר הסיפורים שלו אולי היו מקוריים, אבל לא מעניינים לקריאה ורווים בסופרלטיבים משעממים, הוא היה סופר גרוע אפילו יותר מגרר"ט אבל היו לו יותר הברקות.
 
SandChicken אמר/ה:
[post]689473[/post] הוא היה סופר גרוע אפילו יותר מגרר"ט אבל היו לו יותר הברקות

ללאבקראפט היו רעיונות טובים אבל הוא לא תמיד ידע מה לעשות איתם. סטפן קינג למשל עשה עבודה ממש מכשפת עם אותו הסגנון. יאמר להגנתו של לאבקראפט שלקינג היה מלא קוקאין לעבוד איתו בעוד שללאבקראפט היה רק סרטן - נדמה לי שהרואין היה חוקי בתקופתו אבל אני לא בטוח שהיה לו כסף לקנות אותו בבית המרקחת.
 
חזרה
Top