• ברוכים הבאים לפורום הפונדק
    הפונדק הוא הקהילה הוותיקה והמובילה של מבוכים ודרקונים, משחקי תפקידים ומשחקי לוח בישראל.
    ההרשמה היא בחינם ולאחר מכן תוכלו לפרסם הודעות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה /

מהדורה 5 [מו"ד5] לוחמי כל העולם - מאגר יריבים אנושיים

בפתיל הזה אני הולך לנסות לרכז נתוני משחק ליריבים שהם לא מפלצות - לוחמים אנושיים, שמבוססים בצורה מאוד רופפת על ארגונים וצבאות מההיסטוריה, מספרים שאהבתי וסתם רעיונות שצצו על הדרך.

למה אני עושה את זה? משתי סיבות:

1) לתרגל כתיבת "מפלצות" למו"ד 5 - אם לא יוצא לי לשחק, לפחות נלמד ככה את המכניקה על הדרך, ונעשה שימור ידע של רעיונות שאולי יהיו שימושיים גם לאנשים אחרים.
2) אני מעדיף עולמות עם פחות מפלצות וגזעים, שהיריבים הם אנשים פחות או יותר כמו הדמויות.

אני הולך לכתוב פה מפעם לפעם, החל מהתגובה הבאה להודעה הזו, ואתם מוזמנים לתת פידבק, ביקורת, הערות ותיקונים.
 
לוחמי האצטקים

קצת רקע - לפני כמה שנים הרצתי משחק (לא במו"ד) שבו האויבים העיקריים של הדמויות היו גרסת פנטזיה של האצטקים - תרבות אכזרית שמתבססת על קורבנות אדם. לוחמי האצטקים "מתקדמים בחיים" דרך תפיסת שבויים להקרבה, וככל שהם מביאים יותר שבויים שיוקרבו במקדשיהם לשרי השדים, השדים נותנים להם יותר ויותר ברכות.

בחלוקה כללית, הלוחמים האצטקים מתחלקים לארבעה סוגים:
1) חיילים פשוטים: הללו עוד לא תפסו מספיק שבויים, אם בכלל. הם לא לובשים שריון מלבד מגני עור, ומשתמשים באלות - הם מעדיפים לנסות ולהמם את יריביהם כדי לקחת אותם בשבי. אם הם יכשלו בלקיחת שבויים תוך פרק זמן סביר, הם יאבדו את מעמדם כלוחמים, וזה מלחיץ אותם. חייל שתפס ארבעה שבויים מתקדם ועובר למסדר היגואר.
2) אבירי היגואר: הלוחמים האלה כבר צברו נסיון בלחימה, והם משתמשים בחניתות ובחרבות בעלות להב משונן ולובשים שריון עור עם קסדה וגלימה מעור יגואר. בדרך כלל אפשר למצוא אותם מפקדים על קבוצה גדולה יותר של חיילים פשוטים, פועלים ביחידות שמורכבות רק מהם, או תחת פיקודם של אנשי המסדרים הבכירים יותר. אביר יגואר שלכד 16 שבויים נחשב למתאים לקידום ועובר למסדר הנשר.
3) אבירי הנשר: אבירי מסדר הנשר נדירים יותר מאבירי היגואר ונוטים להתנשא עליהם. הם זוכים לברכת השדים ולכוחות דמויי-לחש, ובדרך כלל אפשר למצוא אותם בקרבת מקדשים מרכזיים, מבצעים משימות מיוחדות או מפקדים על יחידות של אבירי יגואר. אפשר לזהות אותם בזכות הקסדות דמיות ראש הנשר שלהם וגלימות הנוצות שהם לובשים מעל לשריון העור שלהם. המובחרים והמעטים מבין מסדר הנשר שתפסו באופן אישי מאה שבויים ומסרו אותם כקורבנות במקדש, עוברים טקס מיוחד ומצטרפים אל הגזוזים.
4) גזוזים: לוחמי העילית מטילי האימה של האצטקים. נבחריהם האהובים של השדים ונוראים בקרב. מאוד קשה להרוג אותם אבל די קל לזהות אותם - צד שמאל של הראש שלהם גזוז ומגולח בעוד שבצד ימין הם מטפחים שיער ארוך עד הכתף. את הפנים הם צובעים בצהוב על החצי הימני וכחול על השמאלי. הם לא לובשים שריון כלשהו שכן ברכת השדים מגנה עליהם, ונלחמים בחניתות-להבה בוערות המסוגלות לשגר סילון של אש.

נתונים:

אצטקי-חייל פשוט:
דמוי-אדם בינוני, תוהו מרושע
דרג"ש: 13 (מגן וזריזות)
נק"פ: 11 (2ק8 + 2)
מהירות: 30 רגל

תכונות: כוח 13 (1+), זריזות 12 (1+), כושר 12 (1+), תבונה 10 (0+), חוכמה 10 (0+), כריזמה 10 (0+)
חושים: הבחנה פסיבית 10
שפות: אצטקית
אתגר: 1/8 (25 נק"נ)

חתירה למגע: כפעולת בונוס, האצטקי יכול לנוע במלוא קצב התנועה שלו כלפי יריב אותו הוא מסוגל לראות.

פעולות:
אלה (מקביל לאלת ברזל): התקפת קפא"פ 3+ לפגיעה, נזק 4 (1ק6 + 1) מוחץ
---------------

אצטקי-אביר יגואר:
דמוי-אדם בינוני, תוהו מרושע
דרג"ש: 15 (שריון עור מחוזק, מגן וזריזות)
נק"פ: 32 (5ק8 + 10)
מהירות: 30 רגל

תכונות: כוח 16 (3+), זריזות 12 (1+), כושר 14 (2+), תבונה 11 (0+), חוכמה 11 (0+), כריזמה 12 (1+)
חושים: הבחנה פסיבית 10
שפות: אצטקית
אתגר: 1/2 (100 נק"נ)

חתירה למגע: כפעולת בונוס, האצטקי יכול לנוע במלוא קצב התנועה שלו כלפי יריב אותו הוא מסוגל לראות.

פעולות:
ריבוי התקפות: אביר היגואר יכול לתקוף פעמיים בסיבוב בחרב או בחנית, או להשליך חנית ולתקוף עם חרבו
חנית: התקפת קפא"פ או טווח, 5+ לפגיעה, נזק 6 (1ק6 + 3) או 8 (1ק8 + 3) דוקר, או טווח 20/60 רגל ונזק 6 (1ק6 + 3) דוקר
חרב משוננת (נתונים של חרב ארוכה חד ידנית בלבד): התקפת קפא"פ 5+ לפגיעה, נזק 8 (1ק8 + 3) חותך.
------

אצטקי-אביר נשר:
דמוי-אדם בינוני, תוהו מרושע
דרג"ש: 16 (שריון עור מחוזק, מגן וזריזות)
נק"פ: 52 (8ק8 + 16)
מהירות: 30 רגל

תכונות: כוח 18 (4+), זריזות 14 (2+), כושר 14 (2+), תבונה 11 (0+), חוכמה 12 (1+), כריזמה 14 (2+)
גלגולי הצלה: כושר 4+, כריזמה 4+
חושים: הבחנה פסיבית 11
שפות: אצטקית
אתגר: 3 (700 נק"נ)

חתירה למגע: כפעולת בונוס, האצטקי יכול לנוע במלוא קצב התנועה שלו כלפי יריב אותו הוא מסוגל לראות.
אמיץ: לאביר הנשר יש יתרון בגלגולי ההצלה מפני פחד
אכזריות: אביר הנשר גורם לנזק נוסף של 4 נק"פ (1ק8) להתקפה מוצלחת - משוקלל בנתונים
כוחות דמויי לחש:
תכונת הטלת הלחשים של אביר הנשר היא כריזמה, והוא יכול להשתמש בלחשים הבאים, ללא מרכיבים:
1 ליום/ כפה דו קרב
1 ליום/נשק קסום

פעולות:
ריבוי התקפות: אביר הנשר יכול לתקוף פעמיים בסיבוב בחרב או בחנית, או להשליך חנית ולתקוף עם חרבו
חנית: התקפת קפא"פ או טווח, 6+ לפגיעה, נזק 11 (1ק6 + 4 + 1ק8) או 13 (2ק8 + 4) דוקר, או טווח 20/60 רגל ונזק 11 (1ק6 + 4 + 1ק8) דוקר
חרב משוננת (נתונים של חרב ארוכה חד ידנית בלבד): התקפת קפא"פ 6+ לפגיעה, נזק 13 (2ק8 + 4) חותך.
---------

אצטקי-גזוז:
דמוי-אדם בינוני, תוהו מרושע
דרג"ש: 19 (ברכת השדים, זריזות)
נק"פ: 82 (11ק8 + 33)
מהירות: 30 רגל

תכונות: כוח 20 (5+), זריזות 18 (4+), כושר 16 (3+), תבונה 14 (2+), חוכמה 12 (1+), כריזמה 20 (5+)
גלגולי הצלה: כוח 8+, זריזות, 7+, כושר 6+, תבונה 5+ כריזמה 8+
מיומנות: איום 6+
חושים: הבחנה פסיבית 11
שפות: אצטקית
אתגר: 5 (1800 נק"נ)

חתירה למגע: כפעולת בונוס, האצטקי יכול לנוע במלוא קצב התנועה שלו כלפי יריב אותו הוא מסוגל לראות.
אמיץ: לגזוז יש יתרון בגלגולי ההצלה מפני פחד
ברכת השדים: דירוג השריון של הגזוז כולל גם את בונוס הכריזמה שלו
עמידות לקסם: יתרון בגלגולי ההצלה כנגד לחשים
התנגדות לנזק:מפני אש, רעל, חשמל, כפור ונזק מוחץ, חותך או דוקר מכלי נשק שאינם קסומים
אכזריות: הגזוז גורם לנזק נוסף של 4 נק"פ (1ק8) להתקפה מוצלחת - משוקלל בנתונים
כוחות דמויי לחש:
תכונת הטלת הלחשים של הגזוז היא כריזמה, והוא יכול להשתמש בלחשים הבאים, ללא מרכיבים:
2 ליום/ ברכה
1 ליום/ גערת שאול (hellish rebuke)

פעולות:
ריבוי התקפות: הגזוז יכול לתקוף פעמיים בסיבוב בחנית הלהבה שלו בקפא"פ, או לשגר ממנה סילון אש פעמיים ביום. הוא מעדיף להשתמש בחנית כשהיא אחוזה בשתי ידיים.
חנית להבה: התקפת קפא"פ, 8+ לפגיעה, נזק 14 (2ק8 + 5) דוקר + 3 (1ק6) נזק אש
סילון אש: התקפת טווח קסומה, 8+ לפגיעה, טווח 120 רגל, מטרה אחת, נזק 10 (3ק6) אש
 
מערכה של דרואידים נגד איצטקים, נחש מי הרעים.

מפקד - יש בעיה עם הזהות שלהם - אני יודעת ששדים זה תוהו, אבל הדרגות הנמוכות יותר, אלו שעדיין לא בורכו ע"י השדים פועלים ועובדים במבנה צבאי מסודר יחסית, הם לא אמורים להיות סדר מרושע ?
 
אלימות נגד ילדים זה קו אדום במשחקים שלי. לא אוהב את זה.

הדרואידים היו דווקא אנשים די נחמדים, שהיו מאוד שונים מהדרואידים ההיסטוריים ומהדרואידים של מו"ד - הם עבדו את אלי הטבע, והיו קאסטות-משנה שהתמקדו בפולחן לאלים של חיה או צמח ספציפיים - מלך הטווסים (שעוצב בצורה מאוד רופפת על בסיס האל היזדי המלאך הטווס), שר החתולים וכאלה.

כשהקמפיין נקטע מכל מיני סיבות, גם היה שינוי מסויים ביחסי הכוח - בפנתיאון הדרואידי תמיד הייתה קאסטה של כוהנות למלכת העכבישים (לא קשורה ללולת', אבל קצת אפלה כמתבקש), שהייתה קטנה מאוד כי היא קיבלה רק אלמנות - מצד שני הן היו המקור הבלעדי למשי עכבישים, ששימש לייצור שריונות קלים ואיכותיים במיוחד (מגן כמו שריון עור, נראה כמו חליפת נינג'ה מבד). אחרי המלחמה הגדולה והניצחון האזורי נגד האצטקים, קרו שני דברים:
1) היו הרבה מאוד אלמנות
2) הרבה מהכוהנים הבכירים של הקאסטות האחרות נהרגו

כוהנות העכבישה, שהיו מכונות גם "האלמנות השחורות" פשוט מילאו את הואקום, הציעו סיוע וסדר וארגון, וצירפו אליהן בערך את כל האלמנות בעיר הדרואידים (עיר מגניבה שהייתה בנויה מעל דלתא של נהרות, על עצים ענקיים) מה שגם הפך אותן לשליטות בפועל של העיר - פתאום גם התחילו להופיע עכבישים ענקיים שפיטרלו על צמרות העצים כשהכוהנות רכובות עליהם - הן לא היו ממש מרושעות, אבל כן שאפתניות ושתלטניות וניסו להיפטר מיריבים פוליטיים בכל מיני דרכים (בעיקר ע"י סכסוך ביניהם).
 
TheKnightWhosaidKnit אמר/ה:
מערכה של דרואידים נגד איצטקים, נחש מי הרעים.

מפקד - יש בעיה עם הזהות שלהם - אני יודעת ששדים זה תוהו, אבל הדרגות הנמוכות יותר, אלו שעדיין לא בורכו ע"י השדים פועלים ועובדים במבנה צבאי מסודר יחסית, הם לא אמורים להיות סדר מרושע ?

כמו שאת זוכרת במשחק לא היו נטיות בכלל :)

המשמעת הצבאית של האצטקים מושגת על ידי כפייה ופחד (כשגזוז נותן לך פקודה אתה לא מוציא גימלים), אבל הם עצמם מאוד אנוכיים ותחרותיים - כל אחד רוצה קודם כל להשיג כמה שיותר שבויים לעצמו.
 
התרבות האצטקית הזו הייתה עובדת נפלא ב-ACKS, שם יש בין השאר אפשרות "לקבל הנחה" בעלות הייצור (המשמעותית) של חפצים קסומים באמצעות הקרבת קורבנות-אדם... הגזוזים היו זוכים לציוד קסום מעולה שהכוהנים היו מקדשים בעבורם.
 
לאנדסקנכט

הלאנדסקנכטים המקוריים היו שכירי חרב גרמניים (בעיקר) מהמאות ה-15 וה-16, שהיה קל מאוד לזהות בגלל סגנון לבושם הססגוני - חליפות בגדים בשני צבעים שונים לשני חצאי הגוף, או עם שכבות צבעוניות כשבשכבות העליונות ישנם חתכים ושסעים מעוצבים ומנופחים כדי להראות את הצבעים של השכבה שמתחת. כל הלאנדסקנכטים נושאים חרב קצרה כנשק גיבוי מלבד נשקם העיקרי.

נושא-רומח: נושאי הרומח הם עיקר הכוח הלאנדסקנכטי, ודי זהים לצבאות האחרים מאותה תקופה כמו שכירי החרב השוויצרים, הטרסיו הספרדי וכד' - השה"מ יכול להשתמש בנתונים שלהם כדי לייצג גם חיילים מיחידות אחרות כאלה, שנלחמים באמצעות רומחים-רגליים (Pike) באורך 5-6 מטר במערכים קרביים כתף אל כתף. בקבוצות גדולות, הם קטלניים.
איש-חרב: אנשי החרב הם לוחמים מנוסים יותר מנושאי-הרומח הזוטרים יותר, והם כוח המחץ של יחידות הלאנדסקנכט. גבוהים, חזקים וחמושים בחרבות דו-ידניות, הם מיומנים בשבירת מערך נושאי-הרומח של האויב, תוך שהם חומקים מהרומחים הארוכים, מפלסים את דרכם במהלומות חרב אדירות בין שורות הלוחמים.

נתונים:

לאנדסקנכט, נושא-רומח:
דמוי-אדם בינוני, נטייה כלשהי, לרוב נייטרלי או סדר-נייטרלי
דרג"ש: 14 (לוח חזה)
נק"פ: 11 (2ק8 + 2)
מהירות: 30 רגל

תכונות: כוח 13 (1+), זריזות 11 (0+), כושר 13 (1+), תבונה 10 (0+), חוכמה 10 (0+), כריזמה 10 (0+)
חושים: הבחנה פסיבית 10
שפות: גרמנית, מדוברת
אתגר: 1/2 (100 נק"נ)

כתף אל כתף: כל עוד יש איתו נושאי רומח נוספים מימינו ומשמאלו, נושא הרומח יכול פעם בתור לגרום לנזק נוסף של 7 נק"פ (2ק6) כשהוא פוגע עם הרומח הרגלי שלו.

פעולות:

רומח רגלי: התקפת קפא"פ 3+ לפגיעה, הישג, נזק 6 (1ק10 + 1) דוקר
חרב קצרה: התקפת קפא"פ 3+ לפגיעה, נזק 4 (1ק6 + 1) דוקר

--------

לאנדסקנכט, איש-חרב:
דמוי-אדם בינוני, נטייה כלשהי, לרוב נייטרלי או סדר-נייטרלי
דרג"ש: 16 (לוח חזה, זריזות)
נק"פ: 39 (6ק8 + 12)
מהירות: 30 רגל

תכונות: כוח 15 (2+), זריזות 14 (2+), כושר 14 (2+), תבונה 10 (0+), חוכמה 10 (0+), כריזמה 11 (0+)
חושים: הבחנה פסיבית 10
שפות: גרמנית, מדוברת
אתגר: 2 (450 נק"נ)

שובר שורות: לאיש החרב יש יתרון בגלגולי הפגיעה נגד יריבים החמושים בנשק עם הישג, ולהם יש חסרון בגלגולי הפגיעה נגדו.
חרב המפלסת את דרכה בדם: פעם בתור, כאשר הוא פוגע בחרב דו-ידנית, איש החרב יכול לבצע התקפת בונוס נוספת עם החרב הזו כנגד יריב אחר הנמצא במרחק 5 רגל (1.5 מטר) לכל היותר ממטרת ההתקפה שלו.

פעולות:
ריבוי התקפות: איש החרב יכול לתקוף פעמיים בסיבוב בחרב דו-ידנית.
חרב דו ידנית: התקפת קפא"פ 4+ לפגיעה, נזק 9 (2ק6 + 2) חותך
חרב קצרה: התקפת קפא"פ 4+ לפגיעה, נזק 5 (1ק6 + 2) דוקר
 
קלעים בלארים

תושבי האיים הבלאריים (כיום מוכרים כאתרי נופש כמו מיורקה ואיביזה) נחשבו למיומנים במיוחד בקלע, ושימשו כשכירי חרב בעולם העתיק וכחיל סיוע ללגיונות רומא. הם כונו גם "עירומים" - לא בגלל שלא לבשו בגדים, אלא כי לחמו ללא שריון ועם ציוד קל בלבד, אם כי לקלעים שלהם הם השתמשו בכדורי עופרת מעוצבים ולא בסתם אבנים. יתכן ושה"מים בעולמות מו"ד גנריים-במיוחד ירצו להלביש את הנתונים שלהם על זוטונים, אבל זו כבר החלטה שלכם.

נתונים:
קלע בלארי:
דמוי-אדם בינוני, נטייה כלשהי
דרג"ש: 12 (זריזות)
נק"פ: 9 (2ק8)
מהירות: 30 רגל

תכונות: כוח 12 (1+), זריזות 15 (2+), כושר 11 (0+), תבונה 11 (0+), חוכמה 12 (1+), כריזמה 10 (0+)
גלגולי הצלה: זריזות 4+
כשרונות: הבחנה 3+
חושים: הבחנה פסיבית 13
שפות: לטינית קלוקלת, מדוברת
אתגר: 1/8 (25 נק"נ)

קלעות בלארית: הבלארי גורם ל-2 (1ק4) נקודות נזק נוספות בפגיעה עם הקלע שלו (מחושב בנתונים), ומסוגל לפגוע במטרות מטווח כפול - 60/240 רגל (18/72 מטר)

פעולות:

קלע: התקפת טווח 4+ לפגיעה, נזק 7 (2ק4 + 2) מוחץ, טווח 60/240 רגל
פגיון: התקפת קפא"פ או טווח 4+ לפגיעה, נזק 4 (1ק4 + 2) דוקר, טווח השלכה 20/60 רגל
 
ושאלה - חשבתי על עוד הרבה רעיונות, אבל אני לא יודע איזה לכתוב קודם!
איזה לוחמים הייתם מעדיפים לראות בפוסט הבא:

* קנאי האסלאם
* יניצ'רים וממלוכים
* לגיונרים רומאים
* יוון העתיקה - הופליטים ופלטאסטים
* נורדים
* גרסת פנטזיה לסרדאוקר מ"חולית" (הספר, לא משחק המחשב)
* אינדיאנים
* גרסת פנטזיה לקומנדו המקורי ממלחמת הבורים
 
ממה שרשמת - מעדיף ליגיונרים רומאים, הם מעניינים מאוד מבחינת מערכי קרב וטכניקות לחימה.

מחוץ לרשימה, מעניין אותי לראות:

- שושלת סונג הסינית, שהייתה מתקדמת מאוד טכנולוגית והשתמשה בנשק חם ("רומח אש") במאה ה-10 לספירה ושבחסות אחד מהקיסרים שלה התפרסם במאה ה-11 מדריך ללוחמה (בשם Wujing Zongyao) שכלל תוכניות למגוון כלי נשק מאוד משוכללים כולל להביור, פצצות מכל סוג ומין, ושאר המצאות מגניבות. אה, ולסינים היו רובי-קשת חצי-אוטומטיים כבר מהמאה ה-4 לפני הספירה...

- פיקטים - לוחמים קלטיים מהאזור שכיום הוא סקוטלנד שהיו נלחמים עירומים וצבועים בצבעי-מלחמה. עשו צרות גם לרומאים. האם במו"ד לצבע המלחמה תהיה השפעה קסומה כמו שהפיקטים האמינו שהייתה לו?

- "בני האלמוות" - יחידת העילית של האימפריה הפרסית.
 
ליגיונר

הלגיונרים הם חיילים מקצועיים, והלגיונר שמתואר כאן הוא זה של תקופת האימפריה, כמו שאנחנו מכירים אותם מציורים, משחקי מחשב וסרטים תקופתיים - עם מגן רבוע וגדול (סקוטום), חרב קצרה (גלדיוס) ושריון רצועות - לוריקה סגמנטטה, שאת הנתונים שלה אפשר לקרוא כאן:
http://www.pundak.co.il/forums/viewtopic.php?f=5&t=37830#p652918

שווה להוסיף כמה מילים גם על הפילום, כידון ההשלכה הרומי - חצי מאורכו הכולל הוא גוף מתכת דק, ארוך וממתכת רכה יחסית, בעוד שהחוד קשה. אחרי שמשליכים אותו, הפילום מתעקם והופך לחסר שימוש - כדי שלא ישליכו אותו על הלגיונר בחזרה, אבל יש לזה גם תופעת לוואי מעניינת - אם הוא נתקע במגן של האויב, הוא מכביד עליו ומסרבל אותו עד כדי חוסר שימושיות.

כאשר הם נמצאים מול איום של חיצים ואבני קלע, כמה ליגיונרים (לפחות ארבעה) יכולים להצמיד יחד את המגנים שלהם, ולהתקדם בבטחה יחסית בצורה שמזכירה צב, ואכן כך המערך הזה נקרא - טסטודו (צב). עם זאת כשהם במערך הצב, הליגיונרים לא יכולים לנוע במהירות, להתחמק או לתקוף.

הליגיונרים מאורגנים בצנטוריות, יחידות משנה של מאה איש. כל צנטוריה נמצאת תחת פיקודו של ליגיונר ותיק ומנוסה המכונה צנטוריון (שר מאה) - שש צנטוריות הן קוהורטה, ועשר קוהורטות הן לגיון בסד"כ מלא.

ליגיונר:
דמוי-אדם בינוני, נטייה כלשהי, לרוב סדר-נייטרלי
דרג"ש: 18 (לוריקה סגמנטטה, מגן, זריזות)
נק"פ: 11 (2ק8 + 2)
מהירות: 30 רגל

תכונות: כוח 14 (2+), זריזות 12 (1+), כושר 13 (1+), תבונה 12 (1+), חוכמה 10 (0+), כריזמה 10 (0+)
חושים: הבחנה פסיבית 10
שפות: לטינית, מדוברת
אתגר: 1/2 (100 נק"נ)

יתרון קרבי: פעם בתור, הליגיונר יכול לגרום לנזק נוסף של 7 (2ק6) נק"פ בפגיעה מוצלחת, אם אויבו נמצא במרחק של 5 רגל (1.5 מטר) מליגיונר אחר.
משמעת ברזל: לליגיונר יש יתרון בגלגולי ההצלה מפני פחד והקסמה.
מערך צב: ארבעה לגיונרים לכל הפחות יכולים לסדר את המגנים שלהם במערך הגנתי. כשהם נמצאים במערך זה, הם לא מסוגלים לתקוף וסובלים מחסרון לגלגולי ההצלה המבוססים על זריזות, אבל לכל התקפות הקליעים והנשק המושלך (פרט לסלעים שמשליכים ענקים, אבני קטפולטה וכד') שמופנות נגדם יש חיסרון לפגיעה והן גורמות רק לחצי נזק במידה ופגעו.

פעולות:

חרב קצרה: התקפת קפא"פ 4+ לפגיעה, נזק 5 (1ק6 + 2) דוקר
כידון הטלה: התקפת טווח 4+ לפגיעה לטווח 120/30 רגל (9/36 מטר), נזק 5 (1ק6 + 2) דוקר. מיוחד: אם הכידון החטיא את המטרה בהפרש של 1 או 2 נקודות, וליריב יש מגן, הוא ננעץ במגן ונתקע בו (דורש זמן של מנוחה קצרה כדי להוציא אותו) - היריב מאבד את תוספת הדרג"ש של המגן, וסובל מחיסרון לגלגולי הפגיעה עד שיפטר ממנו (פעולה חופשית).

----------
ליגיונר, צנטוריון:
דמוי-אדם בינוני, נטייה כלשהי, לרוב סדר-נייטרלי
דרג"ש: 18 (לוריקה סגמנטטה, מגן, זריזות)
נק"פ: 39 (6ק8 + 12)
מהירות: 30 רגל

תכונות: כוח 14 (2+), זריזות 12 (1+), כושר 14 (2+), תבונה 12 (1+), חוכמה 12 (1+), כריזמה 14 (2+)
גלגולי הצלה: כריזמה 4+
חושים: הבחנה פסיבית 11
שפות: לטינית, מדוברת
אתגר: 3 (700 נק"נ)

יתרון קרבי: פעם בתור, הצנטוריון יכול לגרום לנזק נוסף של 10 (3ק6) נק"פ בפגיעה מוצלחת, אם אויבו נמצא במרחק של 5 רגל (1.5 מטר) מליגיונר אחר.
משמעת ברזל: לצנטוריון יש יתרון בגלגולי ההצלה מפני פחד והקסמה.

פעולות:

ריבוי התקפות: הצנטוריון יכול לתקוף פעמיים בסיבוב בחרב קצרה או כידון הטלה, או להשליך כידון ולתקוף בחרב.
חרב קצרה: התקפת קפא"פ 4+ לפגיעה, נזק 5 (1ק6 + 2) דוקר
כידון הטלה: התקפת טווח 4+ לפגיעה לטווח 120/30 רגל (9/36 מטר), נזק 5 (1ק6 + 2) דוקר. מיוחד: אם הכידון החטיא את המטרה בהפרש של 1 או 2 נקודות, וליריב יש מגן, הוא ננעץ במגן ונתקע בו (דורש זמן של מנוחה קצרה כדי להוציא אותו) - היריב מאבד את תוספת הדרג"ש של המגן, וסובל מחיסרון לגלגולי הפגיעה עד שיפטר ממנו (פעולה חופשית).
מנהיגות (מתחדש לאחר מנוחה קצרה או ארוכה): למשך דקה, הצנטוריון יכול לחלק פקודות או אזהרות לליגיונר במרחק של 30 רגל (9 מטר) ממנו שהוא יכול לראות מבצע גלגול פגיעה או גלגול הצלה. אם הליגיונר מסוגל לשמוע ולהבין את הצנטוריון, הוא יכול לגלגל 1ק4 ולהוסיף את התוצאה לגלגול הפגיעה או ההצלה שלו.
 
וכשיחפשתי רעיונות בוויקיפדיה, נתקלתי בקאוואס:
https://he.wikipedia.org/wiki/קאוואס
הוא עשה חשק לכתוב לו נתונים, אז קבלו אותו:

קאוואס

הקאוואסים המקוריים היו שומרי ראש של פקידים, שגרירים ואנשי דת באימפריה העות'מאנית. הם היו סמל מעמד, ונשכרו לרוב ממשפחות מכובדות וכך האצילו את המכובדות שלהם על המאובטחים שלהם. הקוואסים חובשים תרבושים ולבושים בבגדים מהודרים, ונושאים איתם מטה גדול אותו הם חובטים מידי פעם בקרקע כדי להודיע על בואו של רם-המעלה, או לחבוט בכייסים, טרדנים ומתנקשים אפשריים.

דמוי-אדם בינוני, נטייה כלשהי
דרג"ש: 14 (כבוד והדר, זריזות)
נק"פ: 37 (5ק8 + 15)
מהירות: 30 רגל

תכונות: כוח 15 (2+), זריזות 12 (1+), כושר 16 (3+), תבונה 11 (0+), חוכמה 12 (1+), כריזמה 16 (3+)
גלגולי הצלה: כריזמה 5+, זריזות 3+, כושר 5+
מיומנויות: הבחנה 5+, אתלטיקה 4+, שכנוע 5+
חושים: הבחנה פסיבית 15 (הקאוואס מיומן במיוחד בהבחנה, ולכן התוסף הבסיסי שלו הוא 4+ ולא 2+ כמו תוסף המיומנות הרגיל שלו)
שפות: תורכית, ערבית, מדוברת
אתגר: 1/2 (100 נק"נ)

כבוד והדר: הקאוואס מוסיף את תוסף הכריזמה שלו לדירוג השריון שלו.

פעולות:
ריבוי התקפות: הקאוואס יכול לתקוף פעמיים באמצעות המטה שלו.
מטה: התקפת קפא"פ 4+ לפגיעה, נזק 5 (1ק6 + 2) מוחץ ביד אחת, או 6 (1ק8 + 2) מוחץ אם המטה מוחזק בשתי ידיים.

תגובות:
הדיפה: הקאוואס יכול לחסום מהלומות שמופנות נגדו או נגד המאובטח שלו (במידה וזה נמצא במרחק עד 5 רגל/1.5 מטר ממנו), באמצעות המטה שלו - להוסיף 2 נקודות לדרג"ש כנגד גלגול פגיעה בקפא"פ שעשוי היה לפגוע.
 
הפלאף / תיאור נהדר, אבל המכאניקה קצת פשוטה מדי לעתים. זה אולי משהו שיותר ספציפי ל-5 באופן גורף, אבל קצת יותר יכולות מעניינות היו מוסיפות הרבה. למשל הקאוואס, אולי להוסיף לו תכונה שהוא יכול להכריז על בעל-ברית כ"פוקוס". בכל פעם שיריב שסמוך לקאוואס תוקף את הפוקוס, הקאוואס יכול בתגובה לחצוץ בגופו - היריב צריך להצליח בהצלת חוסן (ד"ק 14). בהצלחה, הוא תוקף את הפוקוס, בכשלון, הוא מקבל Disadvantage להתקפה והקאוואס מבצע ליו התקפת מטה.

זה קצת מורכב, אבל זה מכניס נופך טקטי מעניין לקרב - בייחוד אם הקאוואס זה על תקן המיניון.
 
דווקא את הפשטות המכנית הזו אני אוהב, בלי כל הסיבוכים והמונחים מעולם הגיימינג ("פוקוס", "מיניון", גלגול הצלה שלא ברור למה) שפשוט לא מדברים אלי.

בנוגע לקאוואס, התלבטתי אם לתת לו גרסא הפוכה של היכולת שיש לבוס גובלין - שכאשר פוגעים בו הוא יכול פשוט לתפוס גובלין אחר, להתחלף איתו במקומות ולתת לו לחטוף את ההתקפה במקומו, אבל זה פשוט לא הסתדר לי עם הדימוי של הקאוואס שהיה לי בראש - למה שמוסלמי מכובד יחטוף דקירה במקום הכומר שהוא מאבטח? זה פשוט לא התאים לי בראש - כל הקטע של הקאוואס זה שהוא קודם כל מהווה גורם מרתיע וממתן, ופונה לאלימות רק במקרה הצורך, וגם אז במאפיינים של סביבה אורבנית - נגד גנבים, שודדים, מתנכלים ובמקרה קיצון - מתנקשים - לא בשדה קרב.

אולי אם אני אכתוב בהמשך משהו שמזכיר יותר מאבטח אישים מודרני, יהיו לו יותר דגשים על לספוג פגיעות במקום המאובטח שלו.
 
חזרה
Top