אנחנו משחקים מו"ד 5 כשנה בערך, אולי טיפה פחות. בקבוצה הנוכחית תמיד אני המנחה של מו"ד 5, מאז סתיו 2014. קודם שיחקנו את הרפקתקאת ההתחלה המהירה של מו"ד 5 (דרגות 1 עד 5) ואז עברנו לברברי כובש מלך (עולם המערכה שלי). לפני זה שיחקנו מו"ד 3.5. בכלליות אפשר לומר שאנחנו נהנים מאוד ממו"ד 5 ושהשיטה מתאימה היטב לסגנון המשחק שלנו (שיש בו אלמנט מסוים של Beer & Pretzels). להלן כמה רשמים כללים ממשחק של כשנה (או לפחות כעשרה חודשים) במו"ד 5, בערך ל-3 שעות פעם בשבועיים.
1) מכאניקת המיומנויות\בדיקות תכונה\גלגולי הצלה ושיטת היתרון\חיסרון מאוד שימושית ונוחה. בעיקרון אפשר לאלתר כמעט כל דבר במכאניקה הזו. הלוחם מתעקש לנסות להרגיע, תוך כדי קרב, זאבים מורעבים שרוצים לאכול את החבורה? אין בעיה, גלגל בדיקת טבע או הישרדות, עם חיסרון (כי הקרב כבר התחיל), דירוג קושי 20 (זאבים מורעבים לא נרגעים בקלות). קל מאוד לאלתר עם זה, בייחוד מאחר ואפשר פשוט להדביק יתרון או חיסרון לכל גלגול בלי להתחיל לבנות "רכבות" של תוספים ומחסרים כמו שלפעמים קורה במהדורה 3.5 עם "באפים". מה שעוד נוח הוא שהכול נעשה במכאניקה זו, כולל גלגולי הצלה וקרב, וקל מאוד לזכור מה לגלגל ומתי.
2) השיטה יוצרת דמויות מגניבות ו"גדולות מהחיים". בסביבות דרגה 2-3, הדמויות כבר דיי חזקות ויכולות לעשות כל מיני דברים מגניבים שהאיש הפשוט לא יכול. בדרגה 5, הדמויות כבר ממש גיבורות, עם כל מיני יכולות מגניבות בקרב ומחוצה לו. הנזיר ממש עושה כאן כל מיני תמרוני קונג-פו מגניבים כמו באיזה סרט הונג-קונגי מהאייטיז, הכוהנת מטיחה את זעמו הנפיץ של אל-הסערה יאמו באוייבים, הקשת צולף ומחסל, הברברי קשוח כמו סלע ולא מרגיש כאב כשהוא זועם. לכל אחד יש הזדמנות להיות מגניב ולעשות משהו מעניין. החיסרון של זה הוא שבסביבות דרגה 5, הדמויות כבר ממש חזקות. מצד שני, עם טקטיקה נכונה, גם חבורה של קניבלים נגועי-פטריה עם חניתות יכולים לעשות צרות צרורות לחבורה חזקה בדרגה 3.
3) באופן כללי למפלצות יש מעט מאוד יכולות מיוחדות, על פי רוב זה יכולת או שתיים למפלצת. הרבה פחות מבמהדורה 3.5. יוצאות-הדופן הן כמובן המפלצות האגדתיות שיש להן המון יכולות מגניבות. לפעמים למפלצת יש "שטיק" אחד לשחק בו מול הדמויות וכשלא מתעסקים עם מטילי-לחשים, אין הרבה במה להציק לדמויות-השחקן. מצד שני בהרבה מקרים עם טקטיקה נכונה היכולות דיי קטלניות, למשל ביצורים אתרליים מתגנבים שעוברים דרך קירות לתקוף ב-Sneak Attack את הדמות החלשה בחבורה... או גובלינים שמתחמקים ומתחבאים כפעולת-בונוס.
4) באופן כללי זו שיטה מאוד מאוד סלחנית. כוחות של מפלצות שעשו צרות צרורות במהדורות הקלאסיות ושהעיקו ממש במהדורה 3.5, הרבה פחות מפחידים כאן, ועל פי רוב ההשפעות נעלמות במנוחה קצרה. גם רוב הכוחות חוזרים לדמות במנוחה קצרה. יש לזה יתרון של הימנעות מ"יום ההרפתקה בן 15 הדקות" שקל מאוד ליפול אליו במהדורה 3.5 אם לא מאזנים נכון את תמהיל ההיתקלויות (מספיקה היתקלות קשה אחת כדי שכולם יעשו "נובה" ליכולות שלהם, שמתחדשות פעם ביום, ואז הדמויות דיי חלשות עד למנוחת הלילה הבאה). מצד שני, לפעמים קשה להפחיד את הדמויות והשחקנים. בדומה לגכך קל להחלים מנזק וקל לזהות חפצי קסם. לא בהכרח רע, אבל דיי סלחני.
5) שוב כדאי להדגיש שהדמויות "מרגישות כמו שצריך", הווה אומר הלוחם כבר בדרגה נמוכה עם Second Wind "מרגיש" כמו גיבור סרטי אקשן שקם על הרגליים אחרי שספג מכה שהייתה מחסלת אדם רגיל, כוהנת של אל-הסערה בדרגה 5 כבר משלחת את זעמו של האל "כמו שצריך" באוייבים, נזיר מרגיש כמו בסרט קונג-פו, הברברי בזעם לא רואה ממטר את האוייבים ואדיש לכאב. באופן כללי הסוגה (ז'אנר) כאן היא של אקשן קולנועי, בדרגות גבוהות נראה לי בכיוון אקשן של האייטיז (שזה מגניב - גדול מהחיים, עם הרבה פיצוצים, ולעזאזל הריאליזם). זאת לעומת מהדורות קלאסיות שלפעמים היו קודרות בהרבה ודיי דומות לסוגת ה"Roguelike" שהתפתחה מהן ושפופולארית כיום מאוד בתחום משחקי המחשב (הכוונה למשחקים ביצירה פרוצדוראלית שבהם קל להיהרג, אין שמירות אחרי שנהרגים ויש אתגר דיי גדול בהישרדות). אבל זה מרגיש "נכון", הווה אומר בסוגת האקשן זה ממש עובד "כמו שצריך".
6) קשה לאתגר דמויות וכדי לאתגר אותן צריך לחשוב היטב על הטקטיקה. באופן כללי חבורה של 4 דמויות בדרגה 5 תהיה מאוד חזקה, צריך למצוא אויבים חזקים במיוחד שיידעו כיצד לאיים עליה, וצריך לחשוב טוב על הטקטיקה שלהם, אחרת הדמויות גם בלי יותר מידי טקטיקה מסובכת פשוט יכסחו את האויבים. הסיבה היא שלדמויות יש שפע יכולות מיוחדות, למפלצת הממוצעת יש יכולת אחת במקרה הטוב. וזאת בניגוד למו"ד 3.5 למשל שם למפלצות יש המון אסים בשרוול.
7) זה מרגיש כמו "מבוכים ודרקונים". יותר ממהדורה 4 או 3.5 לעניות דעתי. היוצרים פשוט "זיקקו" את מהות המשחק ללא קשר למהדורה ויצרו מהדורה שמאוד "פורטת על המיתרים הנכונים". אני נהנה כאן במו"ד 5 כמו שנהיניתי מהמשחקים הראשונים שלי של מהדורה 2 העברית בניינטיז. פשוט "תפסו" לדעתי את החוויה הנכונה, החוויה העל-זמנית של מבוכים ודרקונים.
8) קל מאוד להכין הרפתקאות ופגישות-משחק, היו פגישות שממש אילתרתי מהראש וכולנו נהנינו מאוד. אפשר גם להריץ ישר מספרי הרפתקאה ישנים של מהדורות קודמות. בכלליות אפשר להשתמש במפלצות שבאסופה כמו שהן או לעשות להן RESKIN למה שבא לך שהדמויות ייתקלו בו. כל זה בקלי-קלות.
9) ה-Bounded Accuracy עובד יופי - יש הרבה פחות עיסוק ב"רכבות" של תוספים ומחסרים ועל פי רוב לא מגיעים לדירוגי-שריון בלתי-פגיעים מהסוג שנפוץ במהדורה 3.5. זה אומר שהדמויות מתעסקות הרבה פחות בבאפים והרבה יותר בהפעלת כוחות מגניבים שונים.
בקיצור, כיף, חרף הקושי שיש לפעמים לאתגר דמויות-שחקן חזקות.
1) מכאניקת המיומנויות\בדיקות תכונה\גלגולי הצלה ושיטת היתרון\חיסרון מאוד שימושית ונוחה. בעיקרון אפשר לאלתר כמעט כל דבר במכאניקה הזו. הלוחם מתעקש לנסות להרגיע, תוך כדי קרב, זאבים מורעבים שרוצים לאכול את החבורה? אין בעיה, גלגל בדיקת טבע או הישרדות, עם חיסרון (כי הקרב כבר התחיל), דירוג קושי 20 (זאבים מורעבים לא נרגעים בקלות). קל מאוד לאלתר עם זה, בייחוד מאחר ואפשר פשוט להדביק יתרון או חיסרון לכל גלגול בלי להתחיל לבנות "רכבות" של תוספים ומחסרים כמו שלפעמים קורה במהדורה 3.5 עם "באפים". מה שעוד נוח הוא שהכול נעשה במכאניקה זו, כולל גלגולי הצלה וקרב, וקל מאוד לזכור מה לגלגל ומתי.
2) השיטה יוצרת דמויות מגניבות ו"גדולות מהחיים". בסביבות דרגה 2-3, הדמויות כבר דיי חזקות ויכולות לעשות כל מיני דברים מגניבים שהאיש הפשוט לא יכול. בדרגה 5, הדמויות כבר ממש גיבורות, עם כל מיני יכולות מגניבות בקרב ומחוצה לו. הנזיר ממש עושה כאן כל מיני תמרוני קונג-פו מגניבים כמו באיזה סרט הונג-קונגי מהאייטיז, הכוהנת מטיחה את זעמו הנפיץ של אל-הסערה יאמו באוייבים, הקשת צולף ומחסל, הברברי קשוח כמו סלע ולא מרגיש כאב כשהוא זועם. לכל אחד יש הזדמנות להיות מגניב ולעשות משהו מעניין. החיסרון של זה הוא שבסביבות דרגה 5, הדמויות כבר ממש חזקות. מצד שני, עם טקטיקה נכונה, גם חבורה של קניבלים נגועי-פטריה עם חניתות יכולים לעשות צרות צרורות לחבורה חזקה בדרגה 3.
3) באופן כללי למפלצות יש מעט מאוד יכולות מיוחדות, על פי רוב זה יכולת או שתיים למפלצת. הרבה פחות מבמהדורה 3.5. יוצאות-הדופן הן כמובן המפלצות האגדתיות שיש להן המון יכולות מגניבות. לפעמים למפלצת יש "שטיק" אחד לשחק בו מול הדמויות וכשלא מתעסקים עם מטילי-לחשים, אין הרבה במה להציק לדמויות-השחקן. מצד שני בהרבה מקרים עם טקטיקה נכונה היכולות דיי קטלניות, למשל ביצורים אתרליים מתגנבים שעוברים דרך קירות לתקוף ב-Sneak Attack את הדמות החלשה בחבורה... או גובלינים שמתחמקים ומתחבאים כפעולת-בונוס.
4) באופן כללי זו שיטה מאוד מאוד סלחנית. כוחות של מפלצות שעשו צרות צרורות במהדורות הקלאסיות ושהעיקו ממש במהדורה 3.5, הרבה פחות מפחידים כאן, ועל פי רוב ההשפעות נעלמות במנוחה קצרה. גם רוב הכוחות חוזרים לדמות במנוחה קצרה. יש לזה יתרון של הימנעות מ"יום ההרפתקה בן 15 הדקות" שקל מאוד ליפול אליו במהדורה 3.5 אם לא מאזנים נכון את תמהיל ההיתקלויות (מספיקה היתקלות קשה אחת כדי שכולם יעשו "נובה" ליכולות שלהם, שמתחדשות פעם ביום, ואז הדמויות דיי חלשות עד למנוחת הלילה הבאה). מצד שני, לפעמים קשה להפחיד את הדמויות והשחקנים. בדומה לגכך קל להחלים מנזק וקל לזהות חפצי קסם. לא בהכרח רע, אבל דיי סלחני.
5) שוב כדאי להדגיש שהדמויות "מרגישות כמו שצריך", הווה אומר הלוחם כבר בדרגה נמוכה עם Second Wind "מרגיש" כמו גיבור סרטי אקשן שקם על הרגליים אחרי שספג מכה שהייתה מחסלת אדם רגיל, כוהנת של אל-הסערה בדרגה 5 כבר משלחת את זעמו של האל "כמו שצריך" באוייבים, נזיר מרגיש כמו בסרט קונג-פו, הברברי בזעם לא רואה ממטר את האוייבים ואדיש לכאב. באופן כללי הסוגה (ז'אנר) כאן היא של אקשן קולנועי, בדרגות גבוהות נראה לי בכיוון אקשן של האייטיז (שזה מגניב - גדול מהחיים, עם הרבה פיצוצים, ולעזאזל הריאליזם). זאת לעומת מהדורות קלאסיות שלפעמים היו קודרות בהרבה ודיי דומות לסוגת ה"Roguelike" שהתפתחה מהן ושפופולארית כיום מאוד בתחום משחקי המחשב (הכוונה למשחקים ביצירה פרוצדוראלית שבהם קל להיהרג, אין שמירות אחרי שנהרגים ויש אתגר דיי גדול בהישרדות). אבל זה מרגיש "נכון", הווה אומר בסוגת האקשן זה ממש עובד "כמו שצריך".
6) קשה לאתגר דמויות וכדי לאתגר אותן צריך לחשוב היטב על הטקטיקה. באופן כללי חבורה של 4 דמויות בדרגה 5 תהיה מאוד חזקה, צריך למצוא אויבים חזקים במיוחד שיידעו כיצד לאיים עליה, וצריך לחשוב טוב על הטקטיקה שלהם, אחרת הדמויות גם בלי יותר מידי טקטיקה מסובכת פשוט יכסחו את האויבים. הסיבה היא שלדמויות יש שפע יכולות מיוחדות, למפלצת הממוצעת יש יכולת אחת במקרה הטוב. וזאת בניגוד למו"ד 3.5 למשל שם למפלצות יש המון אסים בשרוול.
7) זה מרגיש כמו "מבוכים ודרקונים". יותר ממהדורה 4 או 3.5 לעניות דעתי. היוצרים פשוט "זיקקו" את מהות המשחק ללא קשר למהדורה ויצרו מהדורה שמאוד "פורטת על המיתרים הנכונים". אני נהנה כאן במו"ד 5 כמו שנהיניתי מהמשחקים הראשונים שלי של מהדורה 2 העברית בניינטיז. פשוט "תפסו" לדעתי את החוויה הנכונה, החוויה העל-זמנית של מבוכים ודרקונים.
8) קל מאוד להכין הרפתקאות ופגישות-משחק, היו פגישות שממש אילתרתי מהראש וכולנו נהנינו מאוד. אפשר גם להריץ ישר מספרי הרפתקאה ישנים של מהדורות קודמות. בכלליות אפשר להשתמש במפלצות שבאסופה כמו שהן או לעשות להן RESKIN למה שבא לך שהדמויות ייתקלו בו. כל זה בקלי-קלות.
9) ה-Bounded Accuracy עובד יופי - יש הרבה פחות עיסוק ב"רכבות" של תוספים ומחסרים ועל פי רוב לא מגיעים לדירוגי-שריון בלתי-פגיעים מהסוג שנפוץ במהדורה 3.5. זה אומר שהדמויות מתעסקות הרבה פחות בבאפים והרבה יותר בהפעלת כוחות מגניבים שונים.
בקיצור, כיף, חרף הקושי שיש לפעמים לאתגר דמויות-שחקן חזקות.
