פייטן וקשת... תהיות לפייטן היורה לרחוק...

מכיוון שהקבוצה שלי חסרה בלוחמים (כולם החליטו להיות קוסמים) החלטתי לחזק את הפייטן שלי בירי לרחוק...
עכשיו, הפורומים מדברים על "אשפה רכה" כלחש האולטימטיבי יחד עם פייטן ואלור...

מה שייתן לי בדרגה 10 אפשרות לירות 4 חיצים בסיבוב..
עכשיו, בהנחה ופגעתי בכל החיצים הנזק שלי יעמוד על ממוצע של 3.5 + 3(זריזות) כפול 4. שזה 26 נקודות בסיבוב..
מאידך גיסא...
אם אקח את פייטן הלור, בדרגה 6 אוכל לקחת 2 לחשים, שהם יהיו "חץ ברק" מדרגה שלישית של הסייר, ו "ברד קוצים" של סייר מדרגה ראשונה
עכשיו,
חץ ברק, מהוון לדרגה חמישית נותן נזק ממוצע של 27 וזה לפני AOE ונזק במידה של החטאה

ברד קוצים נותן 40.5 נזק פלוס AOE עם גלגול הצלה לחצי נזק...

כך שבעצם עדיף להיות פייטן לור, לקבל גמישות בלחשי הנזק ובגדול, לעשות יותר נזק מכדור אש, או לחשי נזק אחרים וגם לקבל את הלחשים הללו כבר בדרגה שש...

זה מאוד תלוי גם היריבים 'אתה נלחם נגדם - אישית אני חושב שדמויות עם אלפא-סטרייק חזק זה חשוב. זה מעיף מפלצות מהר יעדיף על נזק לסיבוב קצת יותר גבוה לאורך זמן.
יש לזה גם יתרון שזה מקצר את הזמן בפועל של הקרבות.

אבל, אם יש הרבה קרבות בגלים, או אין מנוחה בין הקרבות אז כדאי גם שתהיה יכולת לגרום נזק לאורך זמן.
אז יש בעד ונגד לשתי האפשרויות וזה תלוי גם בסגנון ההרפתקאות שלכם. אני בסופו של יום הייתי בוחר באלפא סטרייק.

לצורך העניין יש את הגמישות. ברכת קוצים היא לחש מדרגה ראשונה שבדרגה 6 אוכל להטיל עד 4 פעמים שיעזור לי במשך עד 40 סיבובי קרב, זה נראה לי מספיק. בנוסף לכך, יהיו לי יהיו לי 3 לחשים מדרגה 2 כך שאוכל להטיל את הלחש גם בדאגה שנייה ושלישית.
זה הכיף בלחשים מדרגות נמוכות, יש להם ורסטיליות לקרבות מרובים וקרבות בוס, הכל בהתאם לדרגה שבה אתה מטיל את הלחש.

אשמח לשמוע עוד רעיונות ללחשי "סודות קסומים" לפייטן לור...

זאת נראית לי כמו דרך די משעממת להסתכל על המשחק.

מה, חשיבה טקטית? להפך, זו נראית לי דרך הגיונית לחלוטין להסתכל על משחק. היא פשוט מזניחה קצת את הצד של תפקידים.

זו לא חשיבה טקטית. זו חשיבה טכנית ומספרית לגמרי. זה נראה כמו טופס לתיאום מס ולא כמו דמות.

התכנון שלי היה שונה, בשביל זה לקחתי פייטן.
אבל אין ספק שאני ממש סקיל מונקי, רק מה לעשות. כשמגיע הקרב צריך להילחם, ויש 2 קוסמים ולוחם.
אז עם כל הכבוד ללחשי אשליה, בסוף גם צריך לדעת לעשות נזק. ובטח אם אני איזה לגולאס על הדרך.
לא רואה פאואר גיימינג כמשהו רע או חוטא למשחק

לא'דע, כשאומרים לי "פייטן" האסוציאציה הראשונית שלי היא לא השוואה בין 40.5 לסיבוב לעומת 27 ממוצע.

אנא שים לב למילים "לי" ו-"אני" במשפט שלך. אנשים שונים, סגנונות משחק שונים.

וכמובן שזו חשיבה טקטית, רק אולי עם קצת יותר מתמטיקה מהרגיל (שוב, תלוי מה נחשב "רגיל"). היא מתחשבת בסוגי התקלויות נפוצים, בנקודות תורפה ובצירופי יכולות שונים.

אני באמת לא מסוגל להבין את זה. אנשים אשכרה מפנים כמה שעות מהחיים שלהם בשביל לעשות משהו שרמת האתגר והעניין בו משתווה רק להכנת טבלת אקסל לתכולתה של מגירת גרביים?

למה? למה לעשות את זה? מה ההנאה בלסכם כל מיני מספרים חסרי משמעות ולקרוא לזה "קרב"? מילא אם לחישובים האלה הייתה איזו תועלת מעשית כמו למשל קבלת זיכוי במס ההכנסה, בקרה ושליטה בהוצאות על תדלוק האוטו או ההחלטה האם כדאי יותר לקנות ברמי לוי או ביינות ביתן. זה אמור להיות משהו שעושים בתור תחביב סתם בשביל ההנאה שבדבר!

אני לא חושב שאני יכול להסביר את זה לך. ההנאה הזו דומה לחידה - לנסות כל מיני דברים ולראות מה מתחבר ומה לא. זה הכי טוב שאני יכול להגיע אליו.
אני לא חושב שיש טעם להמשיך הלאה בדיון הזה, לא כשאתה לא יכול להכיר בצורות הנאה שאתה לא מתחבר אליהן.

אתה מאוד שחור ולבן, יש הרבה אלמנטים למבוכים ודרקונים, וכן, אתה גם תשקר לעצמך אם חלק גדול מזה זה לא גלגולי קובייה.
לרולפליי יש את התפקיד שלו, וגם לגלגולי הקוביה.
יש איזו התרגשות כשמפגש מסויים מסתיים באמירה של השהמ "גלגלו יוזמה"
רוב ספרי וסרטי הפנטזיה מכילים גם קרבות אפיים ולא רק דיונים בין דמויות לדבשים.
יש אלמנטים של רולפליי ויש אלמנטים של קרב.
ויש הרבה עניין בלהצליח לפתור אספקט מתמטי חידתי של בניית הדמות גם בתחום הזה, כמו שבניתי בתחומי משחק התפקידים. ומה לעשות, כבעל תואר במתמטיקה זה מעניין אותי.
אבל לשלול את ענייני הקובייה ולהגיד שהכל ייפתר ברולפליי זה גם חוטא למשחק.
יש גוונים של אפור בין השחור והלבן שלך, וכמו שעם הזמן תגענה דילמות של רולפליי, כרגע, זה תרגיל חשיבה מעניין שמאתגר אותי...
וזה בסדר אם אותך זה לא...

וההיפך, זה בא מהמון חשיבה טקטית. אלמלא כולם היו קוסמים אולי הייתי שומר את הדמות לבאפינג ודי באפינג.
אבל בסופו של יום זה גם נגמר במשחקי קוביה.
ואתה יודע מה, אם הצלחתי להביא את הפייטן למקום שלא חשבת שאפשר להגיע אליו אז בכלל שיחקתי אותה עם חשיבה מחוץ לקופסה

...

בנאדם שאל שאלה על הבנייה של הדמות שלו ובמקום לענות אתם עושים דיון של "אופטימיזציה היא דרך משעממת להסתכל על המשחק"? למה חושבים אוטומטית שהוא משחק "בצורה שגויה" שהוא סך הכול רוצה לבנות דמות יעילה שהוא ייהנה להשתמש בה בקרבות או בכול אתגר מכאני אחר?

שיחקתי בארד תקופה ארוכה ולא עשיתי נזק בכלל. אף פעם. היה ממש כיף.
אם יש לך כוח לחפש בפורמים באנגלית אני מציע לך שתבדוק הנבוקס (bard hanbook) איך למקסם את האינספייר שלך ותוכל בקלות להגיע לתוסף של 6 לפגיעה ונזק, ושאר קסמים מגניבים ויחודיים לפייטן, ואז כבר הרבה יותר משתלם לירות כמה חיצים ובנוסף אתה זוכה לשמור את מעט הקסמים הבודדים שלך לדברים אחרים שהם לא נזק.
סליחה שאני לא מפרט יותר אבל אין לי את האפשרות. שיהיה בהצלחה.
אם יש לך איזה שאלה ספציפית יותר שלח לי ה"פ כי אני לא יודע מתי אני אכנס לפונדק שוב, אבל אם זה ה"פ אני אראה במייל.
אין לי את הפנאי לתת לך בילד שלם אבל אני אשמח לכוון אותך אם אחרי קריאה בהנבוקס האלו עדיין תסתבך.

המפקד האלמוני - כולם פה כבר הבינו מזמן כמה שאתה מגניב ורול פלייר אמיתי בניגוד אלינו הפאוור גיימרים העלובים שמבזבים את חיינו לריק, אז בשם כל הפוואר גיימרים אני מרשה לעצמי לומר לך שאנחנו יותר מנשמח אם תפסיק לזהם את העצים שלנו, שלום ולהתראות.

בשלב הזה כבר הבנתי שזה 3.5, אבל אולי פעם הבאה לכתוב את זה בשם העץ, לא הייתי בטוח אם זה 3.5 או חמש לכמה הודעות הראשונות.
לא שזה משנה משהו, אני לא מבין כלום בשתיהן, אבל להבא.

כשמשחקים במשחקי מחשב מהסוג המוכר בשוק כ"משחק תפקידים", בעיקר כאלו בעלי מימד תחרותי, הם די מכריחים אותך להיכנס לחישובים מהסוג הזה - העלילות וסצנות הלחימה בהם כתובות מראש ודי סגורות, ואם לא תמקסם יכולות, לא רק שלא תנצח אלא גם לא תראה את המשך העלילה של משחק. במשחקים כאלה, עולם מושגים של "נזק לסיבוב" מול "באפים ודיבאפים" פשוט מחכה מעבר לפינה.

משחקי תפקידים שולחניים להבדיל, הם משהו הרבה יותר פתוח וגמיש, ואפשר לעשות איתם הרבה דברים שבמשחקי מחשב פשוט אי אפשר - למשל לנוע בצורה רב-מימדית (במקום לעבור בשער לטפס על הקיר - הדוגמא הכי קלה), לעשות בקרבות ובמצבים דומים דברים שלא מופיעים ב"תסריט" (כולל לברוח או להיכנע בלי שהמשחק "ייגמר" או "יתקע"), וגם להשתנות תוך כדי - מנחה שכותב את ההרפתקאות שלו בעצמו יכול להכין גם עלילות שמתאימות לחבורה של שלושה קוסמים או ארבעה גנבים שהתכונה הכי גבוהה שלהם היא 11, ואפילו לשנות הרפתקאות, היתקלויות וכד' תוך-כדי-משחק.

אז נכון, כל אחד מוצא במשחקי תפקידים משהו אחר שמושך אותו - יש כאלה שאוהבים סיפורים, יש כאלה שאוהבים לבנות תרחישי לחימה, לעשות במשחק פסיכודרמה ולחוות תחושות ורגשות, לעסוק במסחר וניהול, ואפילו דברים פחות קשורים ישירות כמו לצייר ולעשות מוסיקה בהשראת המשחק (היה פה פתיל שפתחו חברי להקה כזו, זוכרים?) או לאסוף קוביות. אז למה להגביל את המשחק לצבירת פלוסים וחישובי נזק, שזה משהו שכל משחק מחשב ממוצע יתן לך + גרפיקה יותר טובה? רוצים עוד פלוסים על דף הדמות? הנה כמה: ++++++, רק לעשות קאט ופייסט.

המפקד האלמוני - כולם פה כבר הבינו מזמן כמה שאתה מגניב ורול פלייר אמיתי בניגוד אלינו הפאוור גיימרים העלובים שמבזבים את חיינו לריק, אז בשם כל הפוואר גיימרים אני מרשה לעצמי לומר לך שאנחנו יותר מנשמח אם תפסיק לזהם את העצים שלנו, שלום ולהתראות.

יש ללחוץ כדי להרחיב...

למה תמיד מנצ'קינים ששומעים ביקורת על סגנון המשחק שלהם חשים צורך להגיב בהתקפות אישיות במקום להסביר מה נפלא כל כך בלרשום על דף הדמות 4+ במקום 3+, או מה גרוע כל כך בסיפור עם עלילה בהשוואה לתכנים המרתקים אותם תוכלו למצוא גם בחוברת ההוראות של מכונת כביסה? (שגם הן נוטות ל"פאוור גיימינג" ועובדות בצורה היעילה ביותר כשהן מלאות לגמרי, וברור שמכונת כביסה של 7 ק"ג עדיפה על כזו של 5 ק"ג)

המפקד, אל תכעס. זה לא רק פאואר גיימינג, זה גם.
תהיה באמצע. החיים נעים באמצע בין שחור ולבן.
ואם כבר ברול פליינג עסקינן בוא תעזור לי, הבארד כבארד שעושה קסם עם חליל לא כזה מושך אותי, אני מנסה לעשות פלייבורינג כבר כמה זמן, בוא תעזור לי לבנות קונספט של לוחם, קוסם גנב. שלא עושה את זה בגלל חליל.
חשבתי על משהו בסגנון פיי מייג׳ שראיתי ב 3.5 אבל זה לא ממש מסתדר עם הנשק וההתגנבות.
אני חצי אלף בארד עם רקע של פושע או מרגח
הלכתי על כיוון של חצי דרואו שלמד קסם מעולמות אחרים, קראתי על ה עולמות המרוחקים שהאלפים פתחו אליומשערים שנסגרו ממזמן וחשבתי לשחק על הקונספט של fey snatched שלמד קסם אפל ומשרת מישהו רע, בניגוד לרצונו כי אני נייטראלי טוב.
בקיצור אני תקוע, בתור מאסטר רול פלייר אולי תעזור?
אני טיפטס כריזמטי וקליל, לא אחד שהעבר האפל, אם יש, יושב לו למשקולת. רוב חיי במשחקי תפקידים הייתי הרציני עם השלדים בארון סטייל באטמן ובא לי משהו אחר....
יאללה שוט...

@דרגונס - האמת שזה מהדורה 5. ספרטן תרגם מושגים בהודעה שלו אז זה באמת היה קצת מבלבל (ולכן אני חושב שאסיד הגיב בנוגע ל3.5). אני מסכים שעדיף לרשום בכותרת, אבל לרוב אפשר להבין מהתוכן (כל עניין הקולג'ים לא קיים ב3.5, לדוגמה)

@המפקד - אתה אומר שאסיד מרגיש צורך להגיב בהתקפה אישית, ובאותו המשפט קורא לו מנצ'קין ומעליב את סגנון המשחק שהוא נהנה ממנו. נאה דורש נאה מקיים.

בכל מקרה, אני משוכנע שמעולם לא נתקלת בפואר גיימינג שנעשה בצורה בוגרת ואחראית אלא רק בגרסה של "עוד פלוסים!!11" שלו. נכון, שתי הגרסאות קיימות (ולא הייתי אומר שהשנייה -גרועה-, אבל בהחלט לא מתאימה לרוב הקבוצות), אבל הן לחלוטין לא זהות. ראשית כל, אין שום סיבה בעולם שאני לא אוכל *גם* לשחק משחקי תפקידים בשביל העלילה והאינטרקציה בין הדמויות, *וגם* לבנות דמות יעילה מכאנית. למעשה, אופטימיזציה מרחיבה את האפשרויות שלי, כי היא מאפשרת לי לשחק איזו דמות שאני רוצה מבלי להפריע לשחקנים האחרים (דוגמה מהירה, טרובדורים ב3 נחשבים [שלא בצדק] למקצוע חלש, ושחקנים יכולים להרגיש לחץ לא לשחק טרובדור כדי לא "להחליש את החבורה". נכון, השה"מ יכול להחליש בצורה פרופורציונלית את האתגרים, אבל הלחץ הזה עדיין קיים. אם השחקן של הטרובדור יעשה משהו דומה לבילד שאסיד ציין בראשית העמוד, לעומת זאת, הוא יוכל לתרום הרבה לקבוצה ועדיין לשחק טרובדור על כל המשתמע מכך).

שנית כל, כי זה לא קשור לפלוסים. מבחינת אופטימיזציה דמות שיש לה תוסף גבוה בצורה אבסורדית להתקפה\נזק\מה שתרצה היא מאוד משעממת. מספרים נטו הם חסרי חשיבות, כי או שלכל החבורה יש מספרים דומים ואז יש אינפלציה של תוספים, או שרק לחלק מהחבורה יש תוספים בסדר הגודל הזה ומישהו יפספס תמיד\יפגע תמיד. לכן.. לא עושים את זה. אופטימיציה של מספרים נטו יכולה להיות מעניינת בדיוק לעשר הדקות שייקחו לך לקרוא דמות משעשעת שאפשר לבנות בעזרת ניצול של החוקים, ואז תחזור לבניית דמויות אמיתיות.

שלישית כל, כי זה לא ההוראות בחלק האחורי של מכונת הכביסה, לא משנה איך תציג את זה. אתה מוזמן להציץ בפורום GITP, כרגע מתנהלת שם התחרות ה66 של Iron Chef Optimisation, שבמהלכה המתחרים צריכים לבנות דמות שסובבת מסביב למקצוע יוקרה נידח כלשהו שהשופטים בחרו. "כוח" זה פרמטר אחד, ולא הכי חשוב בתחרות - למעשה, דמויות חזקות מידי מאבדות ניקוד בקטגוריות האחרות. אפילו בלי לקרוא הגשה אחת לתחרות, אתה יכול לומר לי ברצינות שאתה חושב שאנשים היו ממשיכים 66 כאלו (לא כולל תחרויות שונות באותה המתכונת) אם לא היה -המון- מקום ליצירתיות?

הא, ודבר אחרון - פאואר גיימינג מעולם לא היה ולעולם לא יהיה על בניית הדמות היעילה ביותר. ספציפית ב3.5 הדמות הזאת כבר נמצאה, וקוראים לה פאן פאן. המטרה בפאואר גיימינג זה לקחת רעיון לא מושלם, ולהוציא ממנו את המקסימום. לתקן דברים שלא עובדים. להראות איך המכשף, שבמבט ראשון הוא גרסה פחות מוצלחת של האשף, יכול ליצור נישה משל עצמו שהוא מבצע יותר טוב. להראות איך הלוחם, שמסוגל רק להגיד "אני תוקף" וגם את זה הוא לא עושה טוב, יכול להיות דמות מעניינת גם בתוך הקרב (לדוגמה, Jack B. Quick).