עולם מפורד- מאגיה נגד טכנולוגיה.

577 לספירה, אוגוסטין, 18.
מק'נמרה לימד אותי איך להשתמש ברובה החדש שמחלקים לנו בגבולות: לירות שלושה כדורים ורק אז להכניס עוד. תמיד חייבים להשאיר כדור בקנה. הם מלמדים אותך לירות לרוב בפושעים ובמסיגי גבול שאינם נכנעים. הם בורחים מאדמות הקיפאון, תקועות כבר מה שנראה כנצח בתוך בועת הקסם שלהם. למדתי איך לכתוב זה מכבר, כמו שכל מי שקורה את היומן שלי יודע. מק'נמרה רואה בי כישרון, ואני לא אאכזב אותו. בשם הרפובליקה, המפקד הזה הוא קדוש.

אכתוב מחר, לאחר אימון המטווח. השיא שלי עומד על 216 מטרים. אני לא רואה סיבה למה לא לעקוף את זה. זה הרבה יותר טוב מלהילחם בחרב או לירות בקשת, ויש כוונת שעוזרת לי. לא יעצרו את הרפובליקה.

מיומנו של קנדלוף, חייל בגדוד העילית "הנשר הזהוב" הנמצא בבירת הרפובליקה, נאו-ליריה. אכן, אלו ימים של קסם.

מחזור רביעי, 432, אוגוסטין, 18
העין הרואה מצאה מסתננים היום. הם ניסו להגיע לפה, כנראה לאכול מזיעת כפם של האנשים הטובים שעובדים בדרך הישנה והנכונה, לא כמו שוכני הרפובליקה החיים בערי הסירחון והפיח שלהם. כולם יודעים שהרובים שלהם, יפים ככל שיהיו, לא ישתוו לקסם. הם מקנאים, אני יודעת. המאגיה עובדת כבר מה שנראה כעידנים בכדי לשכן את הכוח המאגי בשאר העולם. נחזיר אותם לדרך הישר והם ישתחוו כלפי האמת. נשמיד את המתנגדים, נהרוס את הרובים, והם יהיו כאחד האדם. תחי המאגיה.

נכתב על ידי לית'ראיה, אלפית מאגית במסדר השמש, מסדר מאגי צבאי להשלטת הסדר בבירה.

העולם הישן, עולם מלא קסם ז'נרי ופולקלורים, קיים כבר אלפי שנים, ונראה שבמשך מאות השנים האחרונות, מאז תחילת העידן השלישי, הארכיטקטורה, התרבות והטכנולוגיה בו לא השתנו כלל. כורי ברזל חסרי מזל (או ברי מזל, אם הרפובליקה בלבכם) גילו שמקומות מסויימים במערה הקסם לא פועל- אבני הקסם נחלשות, עששית הפיות נכבית והשומר שלך מגלה שהחקיקות הרוניות שלו הינן כלום. בשלב מסויים התגלתה עוד אדמה- העולם החדש. עולם נטול קסם ורחמים, עולם שבו הדשא לא ירוק והבניינים לא קיימים. זה אכן עולם חלוצי.

לכורי הפחם היו שתי אפשרויות: לחזור למשפחותיהם, לעולמם הידוע, או להתחיל מחדש. חלק מהאורקים, שכבר אלפי שנים היו עבדים למאגיה, ראו הזדמנות חדשה. הגמדים ראו אפשרות למשהו יפה יותר. בני האנוש ראו קנווס ענקי ורצו רק להתחיל לצייר.

והם אכן ציירו.

בזמן שזה לקח המון זמן להקים משהו, האנשים לא היו מוגבלים. ההתיישבות הראשונה- ליריה, החלה עם עשרות אנשים, אורקים, גמדים ואפילו שניים או שלושה ננסים אינטלקטואלים. ליריה החלה כמשהו קטן, אבל הפכה תוך 20 שנה למשהו גדול. האנשים החליטו לא להמליך מלך, ובמקום לקחו את 12 האנשים החכמים והטובים ביותר לניהול הכפר. הרעיון הזה, המהפכנות הזו, גרמה למאגיה לשלוח אבירים נאמנים למאגיה כדי לחסל את ההתיישבות. ליריה לא נפלה באותו לילה, האנשים הגנו עליה בכוח חזק יותר מכוח הזרוע.

באותו הלילה, ת'ור, האורק החזק ביותר בעולם החדש, עמד לבדו בשערי העיר. ת'ור הביט לאבירים בעיניים, צועק עליהם משפטים תיאולוגים, ביודעו שהאבירים הינם דתיים אדוקים. במשך לילה שלם ת'ור עמד לבדו והגן על העיר בכוחן של המילים. הוא הביס אותם בויכוח תיאלוגי ופילוסופי, שבר את רוחם, והאבירים, ביודעם שהעונש על כישון אכזרי שכזה הוא מוות, נשבעו אמונים לכפר. מאז אותו הלילה, ת'ור הקים את הבית ספר הגבוה לפילוסופיה והאבירים יצרו את המליציה הרצינית הראשונה של העיר. אותו הלילה, ב20 לספירת העולם החדש, בחודש תחל, יזכר למאות שנים.

ללא מאגיה וכוהנים שיטפלו בחולים, מספר המתים עולה לרמות מטורפות. אבות שוכלים את בניהם לפני שהגיעו לגיל 5, אמהות מתות בלידה על ימין ועל שמאל וכל משהו קטן יכול להוביל למגפה. המצב נראה קטסטרופלי. האם זהו המחיר של החופש? למזלם הרב של הסובלים, ישנו כוח אחד שבו האנשים טובים יותר מהמאגיה- הם לא מוגבלים בטכנולוגיה. מתמטיקאים מתאגדים יחדיו בכדי לייצר פתרונות- חפור באר, רחוץ ידיים, מנע מגפה. שלב אבקות, צור אבקת שריפה ויש תרשימים לרובים. פתאום מדד המתים יורד והאנשים מרגישים שהם חיים בעולם חדש, מלא כוח. תהליך החילון מורגש באוכלוסיה, וחלק מהאוכלוסיה, בעיקר האנשים היותר פילוסופים, מאמינים שהאלים הם לא יותר מהמצאה של המאגיה כדי לשלוט באחיהם בגבולות המאגיה (ההוכחה לזה היא שתפילות לא נענות, או נענות בצורה מאוד גשמית, כאשר מבקשים מהאלים משהו מחוץ למאגיה. אכן, יש להם נקודה מעניינת). במשך השנים ברחו אלפי אנשים אל הרפובליקה, מחפשים מקלט בערים החדשות. חלקם, בעיקר אנשים עם שריון ונשק, נורים במקום עם רובים שמותאמים לחדירת שריון, אבל חלקם נכנסים למציאות חדשה.

החל מ412 לספירה העולם החדש משתנה במיוחד- תודות לנוזל השחור, הידוע בכינויו הישן "מי מוות" ובשמו החדש "פוסיום". הפוסיום שמתגלה באדמה הופך בין לילה את האדמה לתעשייתית- מכונות נבנות, יש פתאום רכבות והאנשים עובדים קשה יותר. ההגירה בשיאה ובעלי המפעלים נהנים מרווח רב. הרפובליקה מלאה בשחיתות. והיא עומדת להתפרק.

אך אין בעיה כמעט- האח ליון ישחרר אתכם מעבדות לעבודה שוויונית, ואם אתם מרגישים שהמונרכיה צודקת, ישנו המלך לוית'ר. ישנם אחרים, אם שום דבר מאלו לא קורץ לכם. הרפובליקה איבדה משטחה, אך החלפת השלטון התכופה בידי האנשים ייצרה מצב שבו אף אחד לא יוכל להיות עריץ למספיק זמן- עשור לכל היותר. מטבעות כסף וזהב הוחלפו מזמן במשהו יותר נייד שמגובה בערכו של כל הכסף שהרפובליקה או מדינה אחרת יכולים להשתמש בו- הנייר. שטרות נוצרים, שטרות נהרסים ושטרות מזוייפים מדי יום, אבל שכר חודשי נהיה הרבה יותר זמין בגומיה שעשויה מפוסיום מאשר בשק בד כמו אצל המאגיה הסטאטית.

המאגיה במאות השנים האלו התחבטה על רעיונות של איך לקחת את השלטון מחדש- בהתחלה הם חשבו על לשלוח חיילים נוספים, אבל בשלב מסויים ההגירה הגדולה של אנשים הפכה את הרעיון למסוכן מאוד עד בלתי אפשרי בגלל אזרחים כמו ת'ור שישחיתו את ליבם של האנשים. אין הרבה מה לספר על המאגיה ושטחיה- כבר אלפי שנים ישנן ארבע ממלכות: גאליוס, באליה, סמיאן ומגך-גקג, בכל אחת מהן שולטת אותה מאגיה- המגדל הגבוה בגאליוס, העיר האסורה של באליה, המעגל הגדול של סמיאן וזקני הנבחרים במגך-גקג. כל אלו ניסו לייצר את הבועה מחומרים רגילים, אבל נראה שכל החומרים מאוד מסוכנים לשימוש ולא מביאים שום תוצאה. אפילו הפוסיום לא עושה הרבה, והוא נחשב החומר הכי טוב שאפשר להכין ממנו מאנה לבועה. ייתכן שחכמים מהם יוכלו לעשות את זה ובכך להילחם באיום הגדול של הרפובליקה ושכנותיה. העולם הישן הוא אכן מקום שקט וחביב.

גאליוס- ממלכת גאליוס הישנה והטובה, הראשונה לקום, האחרונה ליפול. לפני למעלה מ3,400 שנה, זמן עתיק לכל הדעות, יצרו האלים את המג הראשון- אָלתְרֵן. אלתרן הקים את המאגיה ונבנו צריחי מאגים בשמו, הוא הוכתר להיות קיסר ולימד את כולם על מאגיה. הסיפור אומר שהוא גילה את המתכון לחיי נצח והוא חיי 500 שנה, עד שאורק רצח אותו בשנתו (ולכן המאגיה שונאת אורקים). ממלכת גאליוס היא ממלכה מישורית, בעלת נהרות רבים המגיעים אליה. מזג האוויר בה נוח למדי, וניכר שהמאגיה מטפלת באיתני הטבע בקלות באזורים שם. כל מג מוכשר מספיק מכיר את תוכנו של המגדל הגבוה, כי בו הוא לומד שש שנים להיות מג. אחרים, שהקסם טמון בהם, הולכים לאקדמיות רחוקות מהבירה, על מנת שיהיה אפשר לתת לכוח לפרוץ. האידיליה הזו נבנית על גבי האנשים שאינם מגים, משרתים אותם. נחותים מהם היו האורקים, אך לאחר בריחתם לעולם החדש (שבוצעה באחידות לאחר שהאורקים גילו הזדמנות לעולם חדש), בוצעה "סליחה" עם אלו שנשארו והם "הועלו" לדרגת בני האדם חזרה. הממלכה נוהגת לשלוח את המאגיות אל מנזרים, שם יסייעו במקדשי המאגיה, עקב הרעיון שלהם שנשים עם קסם אינן טהורות כמו שאר הנשים ועל כן צריך לוודא שהן עוד יותר טהורות בעזרת צניעות קבועה שמופעלת עליהן. הרבה ממטילות הלחשים בורחות עקב כך לממלכה אחרת, כורעות ברך כלפי השליט המקומי או המלך (ולעתים, כאשר גם זה לא פועל, הן משליכות עצמן לרגלי השומר ברפובליקה, ברמות הצלחה התלויות ביופיין של הנשים או בסימפטיה של השומרת, כאשר מוצבות נשים) והופכות לאזרחיות הממלכה ובכך הן ניצלות מלהיות אחיות של האמונה. גאליוס מחולקת למספר ערים, ובכל עיר ישנו תמיד מקדש אחד בדיוק לאלתרן, מגדל קוסמים מקומי ואזור גיוס.

באליה- באליה היא ממלכה הררית ננסית וקרה שבמקום להשתמש בכתב משתמשת בחבלים וחרוזים כדי להטיל לחשים. באליה, לפי אגדה מקומית, הוקמה משבריהם של טיטאני אדמה עתיקים, והאבן היא גופם. הגמדים היו פעם כורים אבני חן, אך כיום, לאחר נדידתם לערים החדשות בעולם החדש, הם עברו לגילוי אבנים וכרייתן בעזרת עבדים. באליה העשירה מלאה שכירי חרב, העסקים פורחים, אבל נראה שכל המקומיים כל כך טובים עד שהם ראויים ליותר מכריית אבנים. עקב כך נתפסים פושעים, ילדים של הורים שלא יכלו לשלם את חובותיהם וגמדים "רעים" (כל גמד נחשב "רע" אם הוא מבצע חשיבה חופשית או תומך בדעותיו ברפובליקה או בשכנותיה) והופכים להיות עבדים. התנאים קשים, ולעתים הם מתאגדים עם מאגיות מגאליוס שלא ניתנה להן אפשרות להינצל ומנסים להילחם אל החופש, משהו שקשה, אך לא בלתי אפשרי, לעשות. הסוף טראגי לעתים, ולעתים המזל מחייך לאנשים והם הופכים להיות פועלי רפובליקה. בברונויות בבאליה תמצאו תמיד טירה של השליט המג, חצר מגים לאימונם, מזבחות לאלים ואזורי אימון לעבדים ליד המכרות העצומים.

סמיאל- סמיאל היא ממלכה טרופית בעלת ימים רבים בתוכה, והרבה מאוד דיג עובר בה. דגים נחשבים חלק ניכר ממזון של אנשים, ביחד עם תירס, מזון מיובא וצבאים רבים. סמיאל, ממלכת האלפים, היא ממלכה שלווה למדי, רגועה ומסבירת פנים- מאגיות מגאליוס יגלו חביבות מצד השליטים המקומיים, אשר חוגגים לרוב בחגיגות שמחות ונעימות שכוללות תבשילי תירס רבים, ריקודים רבים ופושעים שמוקרבים לארבעת אלי השמיים. אנשי סמיאל מאמינים שהם יפלו בגלל הרפובליקה, אך זו לא תהיה בעיה- העולם מתחיל מחדש תמיד, והם יהפכו לשליטים בעולם החדש, לאחר שיעלו השמיימה עקב מותם בקרב. סמיאל מלאה במקדשים לאלים, כפרי דייגים, נגריות מתחדשות (הם כורתים עצים, אך זורעים חדשים. זהו מעגל החיים) ואקדמיות מאגים.

מגך-גקג- העיר הגדולה במישוריות ההובגובלינים הפכה לממלכה בפני עצמה. לא הרבה ידוע על מגך-גקג עצמה, אך ניתן לשער שבפנים ההובגובלינים מנסים לייצר פיתרון כדי לכבוש את ממלכות האויבים שלהם. יחדיו, הם מתכננים מלחמות, קוראים למאגים שלהם אל הערים האסורות, מוודאים שהקסטות (קסטה=מעמד חברתי שאליו אתה נולד ובו תמות) לא נשברות ובונים עוד ועוד ערים. יום יבוא והם ינצחו את נטולי הקסם, יהרגו כמה שהם יוכלו ויקימו מסדר עולמי. זה לא ממש מקום חביב לדבר עליו. מגך-גקג מלאה בערים אסורות, טבעות של בתים ובתי עסקים סביב הערים האסורות לפי הקסטה שלך, חומות עגולות ודרכים ארוכות.

הרפובליקה- המדינה הגדולה בעולם כולו, מכילה בתוכה עשרות מדינות קטנות שמהן נבחרים שניים עד חמישה נציגים, תלוי בחשיבות המדינה וגודלה. עם אוכלוסיה הנמדדת במיליונים, זו הדרך היחידה לעשות כך בלי להשתמש במלוכה. הרפובליקה נחשבת מקום טוב לגור בו, ואין אפליה בחוק נגד נשים (לא כמו בבירה), למרות שמנשים מצופה שלא יעסקו בפוליטיקה ויגדלו ילדים ברגע שהן יכולות (הרפובליקה לא תביט באישה בזלזול אם אין לה כסף לילד או שהיא כבר נתנה את חובתה לרפובליקה בצורת בן ובת שעברו את גיל 10 כל אחד אם היא תחליט ללכת לעבוד, שזה שלב די נחמד בהתפתחות שלה). הצבא של הרפובליקה הוא משהו מיוחד: כדי לציין את 12 המנהיגים הראשונים, ישנן 12 זרועות, שבהן יש 12 אזורים כל אחד, האזור הראשון נחשב אזור העילית. כל אזור מרכיב 12 אוגדות, כל אוגדה מכילה עד 12 פלוגות, וכל פלוגה מכילה עד תריסר חיילים ומפקד. ההרכב עובד באופן טוב בדרך כלל, למרות שהרבה פעמים יש חסך בשבע או שמונה פלוגות באוגדה. כמות החיילים מגיעה ליותר ממאתיים אלף וההנחה היא שבעוד כ-30 שנה הצבא יתמלא עד הסוף ויהיה אפשר לסנן חיילים. הרפובליקה נחשבת מרכז התרבות והמידע, והרבה מאוד מהעולם החדש עובר דרכה. אוניברסיטאות על שם ת'ור מתמלאות בערים מלאות באורקים, מפעלי טקסטיל לכל דורש מוקמים מדי יום, חוות שלמות נוצרות בכל יום ונראה שהאידיליה לא מופרעת בידי הסרט האדום והרובים. הבירוקרטיה בבירה לא נותנת לעשות הרבה דברים ללא הקשרים, וניכר כי אפילו אנשי הדת, שהיו משמעותיים מאוד לפני 100 ו200 שנה הופכים לחלשים בפני הבירוקרטיה. הכסף ניתז לאנשים הגדולים, והעניים לוקחים ממהנתזים שיוצאים מהמפגש בין הכיס הגדול לכסף. נראה שכנגד כל מידה טובה של הרפובליקה יש חטא: האנשים בוחרים במקום מלך- האנשים מלאים בבירוקרטיה. האנשים חופשיים ללמוד וללמד- האנשים חופשיים להתמכר למה שירצו ובכך הורסים את חייהם. מותר לך להינשא למי שתרצה- מותר לזנות להתפשט ללא שליטה. האנשים הגדולים מתעשרים- האנשים הקטנים נהיים עניים יותר. הרפובליקה מנסה להיות טובה ולעזור לאנשיה- ואת זה אין לזקוף נגדם. היא רק לא יכולה לעזור לכולם כרגע. הרפובליקה היא המעוז היחיד של הדמוקרטיה והמקום היחיד כנראה שאליו אלפים ומאגים משוטטים יגיעו. שאר המדינות הרבה יותר... פטריוטיות, בוא נקרא לזה ככה. הידד לרפובליקה!

לרפובליקה יש בתוכה ארבע מדינות. הן נחשבות חלק ממנה, אבל יש להן אוטונומיה והתושבים בהן מצביעים למנהיגים שלהם:
-אלאניה: אחת הדמוקרטיות הישנות יותר, הוקמה במקור כמושבת עונשין של המאגיה לפני אלפי שנים, עד שגילו את הבעיה בזה וסגרו אותן (רק בשביל שאחרי כמה אלפי שנים הן יפתחו עוד הפעם כמקום מושבם של עשרות מיליוני אנשים). אלאניה גדלה ביחד עם הרפובליקה, אבל לא הצליחה כל כך להתרחב ולהתחרות ברפובליקה, ולכן נשבעו אמונים בתמורה לאוטונומיה.
-באנגט: באנגט כמעט הצליחה להתמרד לפני 20 שנה נגד הרפובליקה ולהפוך למדינה עצמאית, אבל כשהרפובליקה החלה לתת להם מכות בגדול, באנגט השכילה לעבוד עם מה שיש לה וקיבלה עצמאות, פטור מגיוס לצבא הכולל ומיסים מופחתים, אבל אם בבאנגט ימרדו שוב, באנגט תהיה לתל חורבות, למען יראו ויראו.
-האסטינג: האסטינג הייתה דמוקרטיה עניה שניסתה להתעלות על עצמה ועל הדרך נשברה. היא הצטרפה לרפובליקה בגלל שאחרת לימסטניה (מלפני איחוד קולצ'יקה) הייתה אוכלת אותם. כיום האסטינג היא מדינה ימית שמצאה הרבה שימושים לאצות- מרוב שהן היו נפוצות הן היו משומשות גם כנייר ניגוב, אבל הן משמשות לאוכל ושימורו, ביגוד ותאורה (שמן אצות עובד כתחליף לנרות כששמים אותו בכלי ומדליקים אותו, ועדיין יש מספיק מהאצה כדי להשתמש בה למזון).
-קרולינאס: בעבר קרולינאס נדפקה כל כך הרבה בידי שודדים שהיא מעולם לא הצליחה להתעלות על עצמה, אבל ברגע שראש אחד הארגונים ראה בקרולינאס הזדמנות, הוא הצליח לאגד אותם בתוך ארבעים שנה כדי להגן על המדינה ולהישבע אמונים בצעד חכם למדי. למרות שקרולינאס נחשב המקום העני, ספק אם הם הכי עצובים או שאכפת להם בכלל מזה- הקרנבלים שלהם גדולים ושמחים והאוכל טעים למדי. אם עשרות שנים של פושעים לא שברו את ליבם, אף דבר לא ישבור.


קולצ'יקה- הריעו לקולצ'יקה, מקום מגוריו של העובד! המדינה, שניה רק לרפובליקה, היא מדינה רחבת ידיים, ולשם שינוי היא מדינה יחידה. קולצ'יקה נוצרה מאיחוד של חמש מדינות: גרצ'ם, קולאק, סמארקנדין, לורקה-ארנדיה (איחוד של לורקה וארנדיה היה מלפני, ככה שזה שש, אבל...) ולימסטניה לפני כ40 שנה. האנשים של קולצ'קה הם אנשים חרוצים שעוזרים אחד לשני במשקי ענק. גם אם יהיו בחוצירה המושלגת או בגרשין המדברית, הם ילחמו כאיש אחד בבירוקרטיה, במאגיה ובמלכים- אין מקום לאלו בעולם של האנשים. קולצ'יקה, באופן די מפתיע, ביחסים די חמים עם הרפובליקה, ובאופן לא מפתיע, גם עם נירמה. עם שאר המדינות יש להם בעיה כי יש להן מאגים, שחיתות, כת-אדם אחת ענקית או שלטון של אדם אחד. כל חבר מצביע לחבר שיהיה מעליו במשק, וכל חבר שכזה מצביע לחבר שיהיה מעליו ברשת המשקים, וכך הלאה, עד שיש לך רשת של מנהיגים. המפעלים של הקולצ'קים גדולים, הנשים יפות וחכמות והחבר הראשון- זה שנבחר לכהן למען אנשיו, הוא תומך גדול של האנשים (לא שזה עוצר אותו מלנקות את רוב "אויבי האומה" שמתחרים מולו). האדומים- כך קוראים לעצמם הקולצ'קים, הוא הכינוי שלהם, על שם הדם שהקיזו במאבקם היומ-יומי להפוך את חיי הפועל ליעילים יותר וטובים יותר. המדענים שלהם מנסים למצוא אלטרנטיבה לסוס ולעגלה באזורים שבהם אין יכולת להשתמש בהם (יש את מנוע הקיטור שמניע רכבות), המים משומשים לפחות פעמיים כאשר אין אפשרות אחרת (כלומר- אם הטבליות לחיטוא מים חוזרים לא עובדות) והפועלים הקולצ'קים לומדים ארבע שנים את הדברים החשובים- מתמטיקה, פיזיקה, ללמוד לכתוב ולקרוא אדומית (זה בתכ'לס גרצ'מית עם כמה מילים חדשות ושם חדש לגמריי), על עקרונות השוויון ועל חשיבות הציות למוסמכים עליך, ובראשם החבר הראשון. הריעו לקולצ'יקה המאוחדת, אחים!


אינרגה- אינרגה, מדינתו של הלאום האינרגי והשליט הדגול מכולם מדיציו דו אינרגה! אינרגה היא מדינה בינונית בעלת צבא ענק, שוויון רחב ידיים בין הנשים לגברים (ראית פעם נשים בשטח? רק באינרגה!). תודות למדיציו, הוקמה מדינה גדולה שיכולה להכיל את מורשתו שלו. לפני כ-60 שנה, מדיציו לקח תחתו את העם האינרגי, עם שליו, רגוע ולא מוכן לקרבות הבאים נגדו מצד קולצ'יקה. הוא הגן על המולדת, הסיט את האש אל הרפובליקה וניסה לוודא שאנשי אינרגה יהיו חמושים (ראיתם פעם אזרחים עם נשק? רק באינרגיה!). מאז המנהיג העליון שלנו, בנו הבכור אלוקארד הצליח בלהגן על אומתו, ואינרגיה חזקה מתמיד.
הגיוס לאינרגה הוא חובה ונמשך חמש שנים, כאשר אתה לעתים מקבל אפשרות להמשיך את השירות בגדודי העילית (גדודי עלית של אמת? רק באינרגיה!). גברים ונשים יחדיו משרתים, ותודות למפקדים ולפקחים שעוברים בבסיסים ממקום למקום כדי לוודא שאף צוער לא ינסה לשבור את הטוהר שלו עם צוערת או צוער, אין (כמעט) מקרים של היריון בזמן השירות. נשים שנכנסו להיריון לפני השירות משוחררות משירות צבאי, כי יש להן שירות משלהן- האומה צריכה אותן להבאת ילדים. אישה המביאה שמונה ילדים או יותר למנהיג העליון נחשבת אשת חיל (נשים מקבלות פרס על ילודה? רק באינרגיה!) וכבוד וזוכה לתואר הנשי הטוב ביותר- אות האם. אכן, אימהות שכאלו חשובות מאוד, ואפילו גברים רשאיים לעסוק בעיתות רגועות יחסית בטיפול בנשים- הרופאים הצבאיים אגב יכולים להכין מפטריות תרופת פלא בשם "מדיציו פונגי"- היא מטפלת בהרבה מקרי חום, והרבה פחות ילדים חולים בשיתוק ילדות כאשר התרופה הזו מוזרקת אל זרועם בעזרת מחט שחוטאה- פיתרון של האינגרים (חיסון? רק באינרגיה!). תחי אינגריה ויהי שמו של מדיצינו בפיך לשנים ארוכות!

פוסדם- פוסדם המלוכנית היא ממלכה, היחידה מסוגה בעולם החדש. מקור פוסדם הוא בפאודליזם של איש עשיר בשם מולר פראנסקו. שושלת פראנסקו השאילה כסף לאיכרים, והם עבדו בשבילו, ומפה לשם נוצרה לה מלוכה גדולה. המלך הנוכחי, גילאן, הוא בעל לפחות עשרה בני דודים ויש לו שני אחים ואחות (הנשואה, אגב, לאלוקארד, כך שאלוקארד מחוייב בהגנה על פוסדם ולהפך, אם כי לא באמת מתעסקים עם חולצות שחורות), כך שלשמור על כסאו זה לא קל. פוסדם לא עשירה וחופשית כמו הרפובליקה, לא פעלתנית כמו קולצ'יקה או חזקה כמו אינגרה, אבל יש בה קצת מהכל- יש כסף, כוח, תפוקה והאנשים די חופשיים לעשות מה שהם ירצו, יותר מנירמה ואינגריה לפחות. תהא שושלת פראנסקו מבורכת לאלף שנים ויותר!

נירמה- יש עוד קומוניזם בעולם חוץ מקולצ'יקה, ושמו הוא נירמה, בראשות האח ליון. נירמה היא מדינה לא גדולה באזורים המדבריים של העולם החדש, והיא מדינה שקטה למדי. המדינה מתוחכמת למדי- הם מייצאים טכנולוגיה למדינות אחרות בעד תשלום, מוציאים את התשלום על מפעלים ומקומות מחקר, ואלו יוצרים טכנולוגיות שגם מועילות לאדם הקטן. רעיון אידאלי למדי שנוצל למטרותיו השטניות- נשק כימי, ניסויי אדם ומוות של מתנגדים. והחלק הכי גרוע? היכולת שלהם לייצא טכנולוגיה בקצב הולך וגובר, תוך כדי הפיכה הדרגתית שכולם יכולים לראות למדינה יותר רעה לאזרח מאינרגה, הופכת אותם לבעיה החדשה. הריעו לנירמה?!

יש כמובן מדינות נוספות, אבל אלו השחקנים הראשיים. מדינות אחרות יכולות להיות קומוניסטיות, פאשיסטיות או מונרכיות. הרפובליקה מספחת אליה כל מדינה דמוקרטית.

שדה המאגיה גורם לכמה בעיות- ראשית, הכבידה בתוך השדה קלה יותר. לא בהרבה, אבל זה יכול להיות קצת מוזר כשאתה עובר בגבול ואתה צריך להכניס את זה בחשבון כשאתה מייצר רובים. שנית, זה אומר שייתכן שיריבים יתפסו אתכם לא מוכנים להתנגדות של הרוח ויקבלו אופציה קצת יותר טובה. במונחים של מו"ד 4, אתה זוכה ליתרון קרבי עד לתור הבא נגד יריב. במונחים של מו"ד אחרים שאין בהם יתרון קרבי אתה מקבל +2. יותר קל לצלוף בדרקון כשהוא צולל קצת אל השטח שלך (רובים בשם שוחטי דרקונים חיים על הרעיון הזה- הוא צולל קצת, אתה יורה בו יריה אחת קטלנית, ומשם יחידה של חיילים יכולה לירות בו בקושי מועט. זה עדיין דרקון, אבל הוא לא כזה מהיר והקליעים ברובה שלך יותר מהירים ממנו).
בעיה נוספת היא הטשטוש בין הגבולות- בגלל דיפוזיה של החלקיקים הגבול לא ברור- כל 10 משבצות (שזה 50 רגל, או 15 מטר) אתה מאבד דרגת מטיל 1 כשאתה מטיל לחשים, ככה שתוך 300 מטר אתה בטוח לחלוטין גם מהמאגיה הגבוהה ויכול לצלוף להם בראש.

התרבות בעולם הישן לא השתנתה הרבה- כיום הלבוש הפופולרי כולל גלימות (גלימות קלות, כמו גלביות, באזורים עם שמש חזקה, וגלימות עור ופרווה באזורים קרים. גלימות אחרות מיוצרות לפי המיקום שלך), סנדלים (בכל מקום- אין שלג רציני או קור בעולם הישן תודות למאגיה) ובאזורים שטופי שמש גם מצללות- כובעים רחבי שוליים שהסגנון שהם משתנה בהתאם למקום. הארכיטקטורה לא כוללת הרבה טירות, אבל ישנם המון אזורים מלאי מגדלי מאגיה, חוות סביבם, וגובי המיסים לוקחים את המנחות מהאיכרים למאגים. מי שלא משלם מגורש או גרוע מכך, אבל זה הרעיון של זה- אנשים נכנסים, אנשים יוצאים. כורים במכרות עובדים קשה, וחלקם שואף יום אחד לברוח, להשאיר את הכל מאחוריו ולכרוע ברך מול הרפובליקה, אבל בכללי התרבות שלהם מאוד סטאטית.


התרבות בעולם החדש, לעומת זאת, מיוחדת בין מדינה למדינה הרבה יותר מבעולם הישן:
ברפובליקה האנשים לבושים בחליפות, עניבות וכובעים רחבים- ככל שהכובע רחב יותר כך זה מייצג שאתה מסוגל להחזיק מעל ראשך יותר, ככה שאנשים בחליפות וסומבררו שחורים הם נפוצים, בעיקר בקרב הבורגנים. האופניים די נפוצים שם עקב היכולת של האדם שקנה אותם להיות מהיר יותר, למרות שגם הסוס והעגלה משומשים הרבה מאוד, בעיקר כי אין הרבה ריקשות (ריקשה היא רעיון חדש שאיתו אתה מסיע אותך ועוד שניים או שלושה אנשים באופניים והוא מוגבל לרפובליקה). המכוניות נמצאות בשלבי פיתוח.
בנירמה האנשים לבושים בסרבלי בד אחידים ובחולצות תואמות, כדי לייצג את השוויון שלהם.
בקולצ'יקה, לעומת נירמה, הסרבלים לא אחידים (אתה מקבל סרבל אם אתה צריך אחד, אחרת אתה יכול ללבוש חולצה ומכנסיים לעבודה, כן? זה חוסך כסף לפועל) ויש היתר לדברים מסויימים, בין היתר תכשיטי חתונה (בגבול הטעם הטוב- טבעת נישואין זה בסדר גמור וטוב לראות את זה, אבל חמש טבעות ושני זוגות עגילים מייצגים את הבורגנות שהקולצ'קים מנסים להילחם בה, וזה ממש לא טוב לצאת עם זה). גם בקולצ'קה יש הרבה אופניים, אבל בעיקר תלת-אופנים עם יכולת לשאת מקדימה מטען- זה טוב שלא חייבים להסתמך על הסוסים, ומכוניות הן סמל של בורגנות.
באינרגיה האנשים לא ממש מוגבלים בלבוש האזרחי, אבל הלבוש הצבאי מאוד קוסם לאנשים שם (לבוש צבאי? רק באינרגיה!)- גברים ונשים כאחד מתלבשים הרבה פעמים בחיקוי של המדים, שהוא חולצה ארוכה בצבע ירוק עם כיסים, מכנס תואם, נעליים גבוהות וחגורת עור. אלוקארד אוהב את העובדה שאנשים אוהבים את המדים האלה, כי הוא עזר לעצב אותם. לפעמים מנמיכים את הנעליים ולובשים את המדים בצבע טורקיז כהה לאירועים יותר רשמיים, כמו שאלוקארד עושה. האופניים, בתור החלופה הנוכחית לסוס, הם די נפוצים כדי להעביר מברקים כאשר אי אפשר לשלוח אותם בקוד אינרגי דרך המדיטקסט (=טלגרף), אבל אחרת, בגלל שהאנשים עסוקים בלהיות בצבא או לגדל ילדים, השימוש בהם לא נפוץ.
בפוסדם הלבוש די דומה ללבוש בעולם הישן, אבל לעתים קרובות האנשים לובשים מכנסיים וחולצה בשביל להבדיל את עצמם. הם עדיין חובשים כובעים רחבים ונועלים סנדלים. המלך נוסע בריקשה או במכונית, אבל גם אלו וגם אלו לא נפוצות גם שם, למרות שיחסית לרפובליקה הן נפוצות יותר גם בקרב אזרחים.

1.הכוהנות הגבוהות של הצדק- הכוהנות הדגולות של גאליוס שהושבעו בשבועות רבות, כולל שבועת הצניעות הידועה לשמצה ברחבי העולם. הן עובדות במסדר (שנמצא במקדשים רבים בגאליוס) כל הזמן, 24 שעות ביממה (במשמרות של 12 שעות), והן ישמחו לרפא את מאמיניו האדוקים של אלתרן. השמועות מספרות על כך שמחסום הצניעות כבר לא עובד כמה שנים טובות, אך אף אחד בעל הוכחות לא יכול להגיד שזה נכון. הן יודעות המון דברים, ומספרים שהן מפצות על המחסור בתענוגות חומריות בשמועות, כוח פוליטי ובהריגת מתנגדים פוליטים, בעיקר מהסוג המאגי. למרות שהן לוקחות שבועות, השבועות האלו לא באמת מתקיימות באופן מעשי על פי רוב, ויש לכוהנות הגבוהות חופש גדול יותר ממה שאומרים שיש להן, גם אם זה לא כל כך הרבה.

דמויות משפיעות: א. מיראל, הכוהנת הגבוהה הראשית- אישה חביבה מאוד שנוהגת לארח את העניים ולתת להם משהו לאכול. היא גבוהה ויפת תואר ומסוגלת להטיל לחשים באופן איכותי מאוד. כמובן שעל אישה כל כך יפה יש שמועות מאנשים שהיא מחזיקה את הכוהנות תחתיה כשפחות מין ולא תהסס לרצוח בשביל כוח פוליטי, אבל אלו רק שמועות, זה די בולשיט בדרך כלל.

ב. טריל, סגנית הכוהנות הגבוהות - המשנית למיראל. טריל היא אישה חצופה בעלת מראה פשוט מאוד בעשור הרביעי לחייה. טריל היא גם נחמדה לעניים, אבל השמועות עליה מספרות על גניבת דמן של ילדות בכדי שהיא תוכל להכין מהדם שיקוי שיהפוך אותה ליפה.

ג. אלניה- אלניה, אחראית ההכנה לכוהנות צעירות ואחת הדמויות המשפיעות ביותר במקדשים, ידועה בשל בריחתה מהחוק בעזרת שבירת החוקים בבאליה. היא נתפסה ונלקחה למקדש כתחליף לעונש מוות, שם היא הפכה לנאמנה מאוד לחוק. מספרים שהשתמשו נגדה בלוחמה פסיכולוגית ולחשים מתקדמים כדי שלא תנסה למרוד שוב.

2. חוצבי ההר- חוצבי ההר בעבר היו גילדה בעלת כבוד רב מאוד והרבה מאוד השפעה, אך לאחר שחבריה היו הראשונים לברוח לעולם החדש, הם הורדו למעמד של עבדים. חוצבי ההר עובדים בתנאים קשים בהרים המערביים של באליה כדי למצוא עפרות מתכת תחת מאות מטרים של חושך ושמירה כבדה כדי שהם לא יצליחו לברוח. הגמדים והעבדים האחרים נוהגים לשיר שירי עם ישנים על המולדת ולעתים הם גם מזמרים בהתרסה גלויה נגד השומרים (לשיר ביחד עם עוד מאות אנשים את "100 שומרים בתוך המכרה, פתאום אחד נפל ומת, 99 שומרים בתוך המכרה..." זו חוויה גדולה מאוד שאתה יודע שתצא ממנה בחיים בגלל שהם לא מספיק מטומטמים בכדי להרוג אותך כי הם צריכים כל עבד). אם הגעתם לחוצבי ההר, זה הסוף שלכם... לא. האמת היא שמתחת למעטה הכורים יש לך קהילה תרבותית פורחת למדי, כולל חגים, ימי אבל וזיכרון ואפילו ניב לשפה שהשומרים מתקשים להבין ואיתו מארגנים בריחות. ואם זה לא מספיק יש להם כסף באופן עצמאי לחלוטין שאיתו הם משחדים לפעמים את השומרים כדי שהם לא יראו כלום בזמן שהם מעבירים סחורה חדשה שכוללת דברים כמו סרבלי פועלים, מכושים מפלדה תעשייתית, שתייה מהעולם החדש ואפילו כמות צנועה של אקדחים ותחמושת (מהסוגים הפחות איכותיים, כמובן) שהגיעה ממבריחים. לחוצבי ההר אין מעמד משפטי, ולהרוג אותם יהיה פחות נורא מלהרוג פרד- לפחות הפרד לא עשה שם דבר רע.

דמויות משפיעות: א.רודולף המנהיג- רודולף הוא גמד בגיל 130 שעובד כבר 90 שנה במכרות. כמנהיג החוצבים יש לו את החובה המוסרית לוודא שלא יהיה מרד, כמו שהיה לפני 20 שנה ורודולף ניסה להיות לטובת הכורים הנאמנים. למרות שרודולף נאמן למאגיה, הוא לא יהסס לכרות כל כך הרבה עד שהוא לא יראה שברחת או הברחת סחורה גנובה. רודולף הוא גמד שמן, למרות שלא נותנים לך מספיק אוכל כדי שתהיה שמן, אבל לשומרים לא כל כך אכפת.

ב.טורסיאס החיוור- ראש המשמר,ננס בן 17 ונכנס לעמדה בגלל נפוטיזם (כמו חמשת ראשי המשמר האחרונים), מה שעורר את זלזולם של השומרים האחרים. טורסיאס אוהב לשתות, ויש שמועות שהוא אחראי להברחות ספיריט (משקה אלכוהולי חזק מאוד) מהעולם החדש. הוא אמיץ, בעיקר שהוא שותה, אבל הוא גם לא ממש חכם. השומרים מקווים שהוא יפול איכשהו לתחתית המכרה, אבל בגלל שלא אכפת לו מה השומרים עושים, הם החליטו שהוא רשאי לחיות בינתיים בזמן שכמה שומרים גם שותים ספיריט או לובשים קיראס כי הם יכולים.

ג.מצרן רודף הצדק- שומר במכרות בעל מוניטין לדרישת צדק. הוא היחיד שעומד מול טורסיאס, שמתעלם ממנו כי הוא בן אנוש ומה הוא יודע כבר. מצרן הוא אדם קשוח מאוד שלא שותה או נותן לרצונות שלו לעמוד בפני הדרישה לשמור על האנשים, ובגלל זה השומרים לא רוצים שהוא יהיה המנהיג- הם כבר רגילים לשתות ולעשות חיים.


3. מגדל המאגים הגבוה- אם הגעתם למגדל הגבוה, סחתיין- הסתדרתם בחיים. המאגים הגדולים בעולם התחילו כאן, בבירה התרבותית הגדולה של גאליוס . המאגים המחוננים שנבחרים כדי להגיע עוברים 10 שנים של לימודים ארוכים ומייגעים כדי להיות מאגים קשוחים באמת. מזרימים לשם המון כסף כדי שהכל יעבוד, אבל לפעמים יש טעויות ואנשים מתים. זה המחיר של לימוד במקום הטוב בעולם ללימודי מאגיה, לא? מה שקורה שם הוא די מסתורי, אבל מתקבלים לשם רק גברים- נשים "מתקבלות" להיות כוהנות של הצדק. השיעורים שם עשויים לגרום, אך לא מוגבלים ל: יצירתיות יתר, שינוי גזע ו/או מגדר, קרפוד, בעיות הקרחה מוקדמות, צמיחת זקן ואיבוד הרצון החופשי.

דמויות משפיעות: א. פאנדלמור, ראש המגדל- אדם חכם מאוד ומג עליון בכוחו, נחשב לטוב בעולם בלחשי זימון. הוא בן 103, תוצאת לוואי של היותך בן אנוש מג טוב כל כך. הוא נוהג ללמד תלמידים מוכשרים במיוחד לחשי זימון יוצאים מן הכלל באופן פרטי, אבל בדרך כלל הוא אחראי לכך שכל הארגון לא ייפול לכאוס, בעיקר בגלל שזה ארגון בן אלפי שנים והבית ספר הראשון למאגיה. הוא קצת משוגע והוא גם קפדן, אז כדאי שלא תנסו להיות מצחיקים לידו בגלל שהוא גם טוב בלחשי הרס והתמרה ואתם עשויים לסבול מדרך המחשבה הקצת מוזרה שלו (כדאי שלא תסתכלו יותר מדי על העורב שלו, מספרים שהוא הרס בטעות לחש לפאנדלמור)

ב. אראמיר, אחראי המחקר- אראמיר אחראי על שיעורי המחקר לחשים שהתלמידים לוקחים, והוא מנסה להבין איך אפשר לייצר עוד כוח מאגי. לאחרונה הוא ניסה להשתמש בפוסיום, ונראה לו שהוא מצליח להפוך פוסיום לכוח המאגי הטהור שמייצר את העולם. אראמיר גם פרנואיד לאחר שניסו להתנקש בו והוא עבר את ניסיון ההתנקשות בשלום. הוא מטיל לחשים טוב מאוד והוא נחשב עילוי בלחשי התמרה- אחרי הכל, איך הוא יצליח להפוך פוסיום לכוח מאגי אחרת? זה לא פועל כששורפים את זה.

ג. פלדריאן, ראש מועצת התלמידים- בתור ראש מועמת התלמידים, שמטרתה היא לוודא שהמאגים מגיעים לשיעורים שלהם ולוודא שהם מצליחים להיות מאגים למופת, הוא לא הצלחה גדולה- הוא האחיין של אראמיר, וזה איך הוא קיבל את העבודה, אבל הוא קצת עצלן וגס רוח. הוא מפצה על כך ביכולתו להטיל לחשי ניבוי בצורה טובה כל כך שהוא מצליח גם להציל את היום, מה שמציל אותו מלקבל שיעורים מדוד שלו, שכנראה יטיל לחשים כדי לשנות את ההתנהגות שלו ואי לכך גם את הנפש שלו.


4.לוחמי האפוקליפסה- האבירים, הלוחמים האמיצים ביותר והקשתים הדגולים של סמיאל מתקבלים לשם- הם קיבלו את השם שלהם בגלל שהם צריכים להאט את האפוקליפסה שתבוא ביום הדין. להיות לוחם שכזה אומר אומץ, משמעת והעובדה שאתה תקריב את חייך במהלך השירות, אבל תמות עם כבוד. לוחמי האפוקליפסה נכנסים הרבה מאוד למארבים, ומספרים שהדבר היחיד שיותר טיפש מענק שההורים שלו אחים זה לוחם אפוקליפסה.

דמויות משפיעות ומעניינות: א.בארלין- באופן מפתיע, בארלין היא קצינה ראשית צבאית בצבא של גברים. בתור הבת של הגנרל לשעבר, היא קשוחה, גסה ובכללי האנשים תחתיה לא בטוחים אם בארלין זו באמת אישה או גבר בתחפושת. בארלין נכנסה בגלל נפוטיזם, אבל היא ממש לא נותנת לזה לעלות לה לראש, והיא עבדה קשה יותר מחוצב הר כדי להגיע לאיפה שהיא נמצאת היום. בארלין לא סובלת גברים שמעצבנים אותה והיא מחזיקה כמה מאהבים ביחידה שלה ולאף אחד אין את האומץ להגיד לה לא.

ב. סארומן- סארומן הוא המכשף הראשי של לוחמי האפוקליפסה (שהם לא האורוק האי, אוקיי?). הוא אלף זקן מאוד בן 600 שזוכר עוד את הימים הראשונים של העולם החדש. סארומן הוא אלף שקט, רגוע, מסודר שלא אוהב מסיבות ומעדיף ללמד את יורשו בתפקיד, המכשף המשני קליי (שהוא אלף בן 304, גיל ששקול לגיל העמידה), את סודות הטלת הלחשים.

ג. לימאך, אחראי ציוד כולל- אל תחשבו שלהיות אחראי ציוד זה לא משהו גדול אצל לוחמי האפוקליפסה; לוחמים נכנסו למערבים ושרדו רק כי הם קיבלו אקסטרה ציוד שקצין הציוד המקומי שלהם נתן להם, וקצין הציוד המקומי נמצא תחת לימאך, ככה שהרבה מאוד כוח נכנס אצל לימאך. הוא רעב לכוח, מקבל כל צורה של כוח (כסף, טובין, הנאות שונות, מגילות ושטרות בעלות) בתמורה לציוד, וגם החבר'ה תחתיו הם תחמנים לא קטנים.



5. רגימנט 331- לא באמת יודעים עליהם הרבה, חוץ מזה שהם לא באמת בצבא. הם חבורת צלפים שנוהגת להרוג מטרות בעלות ערך גבוה עם רובים מותאמים למטרה. אם אתה צריך להרוג מישהו, הם החבר'ה שאתה רוצה להכיר. אם מישהו צריך להרוג אותם, אתה תכיר את הכדור שלהם. את הרגימנט קצת קשה למצוא, אך אם זאת הם יגיעו אליך אם יתמזל מזלך, תלוי אם המזל שלך טוב ותשכור אותם, או עם מזל רע ושכרו אתם כבר לצוד מטרה- אותך.למרות המסתורין שלהם, יש כמה דברים שאפשר לעשות כדי שימצאו אותך (להדביק מודעה של מבוקש ופרס שמן מתחת לתמונה שלו ליד אחד מהם, להגיד את הסיסמה האזורית שלהם ולדבר עם אחד מהם בשפת קודים, לקחת מבוקשים בצורה טובה), ואנשים מספרים שהם דיברו עם כמה מהם. לפי הנראה רובם גברים בני אנוש או נשים אלפיות, יודעים את מנהגי המאגיה לפחות במידה מה ומסוגלים, כמובן, לירות במטרה בטווח גדול בכמה מונים מחייל ממוצע. רובים עם כוונות מוזרות יכולים להיות גם סימן טוב שהחקלאי או המהגרת המסתורית הם בעצם מהרגימנט המסתורי.


6. האקדמיה הצבאית של נאו-ליריה- יחידות העילית לומדות מה לעשות פה- בין אם הכניסו אותך להדליק הוביצר או לירות ברובה החדש ביותר, אתה מוזמן להעיף מכות לאויבים! יותר כוח אש, יותר עוצמה, מקום לישון ולהתחנך בו במשך חמש השנים הבאות. אתה מקבל חדר לך ולמשפחה שלך, משכורת, אוכל וכל זה בהנחה שאתה נבחרת להיות קצין.

אנשים משפיעים ומעניינים:

א. לארי, ראש האקדמיה- לארי השמן, ככה קוראים לו החברים. הוא ראש האקדמיה מזה 30 שנה אדם חביב מאוד- מכין תה לאורחים במשרד ומציע להם סיגר או משקה יוקרתי, הוא דמות הגיונית מאוד באקדמיה והוא הוגן מאוד. לארי מאוד אוהב אוכל טוב, נשים טובות והריגות טובות, במיוחד של ענקים, ויש לו שלושה ראשי ענקים במשרד. אם תהיה מעצבן במיוחד, תוכל להצטרף אליהם.

ב. גות'ר, אחראי טקטיקות ומבצעים- מדי פעם יש מלחמות, ובשביל זה יש את ג'ותר האורק. גות'ר הוא מהגר מבאליה, חייל לשעבר משם, שגילה ללארי סודות מדינה כקלף מיקוח לחיים שלו כשניסה לברוח בשביל חיים טובים יותר מאלו שהיו לו. גות'ר אוהב לחקור, לבדוק דברים ולהנות מסיגר טוב עם לארי. כמובן שיש שמועות שהם חולקים "סיגרים", אבל אלו רק שמועות. מצד שני, גות'ר לא נשוי, אז אולי...

ג.בארא'תיאל, גנרל החזית האנטי-מאגית- באראת'יאל הוא לא בחור שהיה שווה להתעסק איתו- שחיטה של המשפחה המורחבת והגרעינית שלו, הורדת הרגל שלו והעין הימנית שלו, הריגת אשתו הראשונה ועוד שלל אסונות שהותירו את באראת'יאל מסור לעבודה אחת- נקמה במאגים שעשו את זה. הוא הרג במו ידיו עשרות מאגים במסעות הזעם שלו, הוביל למותם של אלפים אחרים ושלח מסר נקמה חזק מתמיד שאומר דבר אחד- הייתם צריכים להרוג אותי כשהייתה לכם ההזדמנות, עכשיו מאוחר מדי.


צינוק המחשבה- בנירמה הם לא רק כולאים אותך. הו לא- הם מכניסים אותך למחנה עבודה, שוטפים לך את המוח, מוציאים ממך את כל המיץ ומוציאים אותך אזרח של ממש, מנקים אותך ממחשבות רעות. יש להם כלבי שמירה, צלפים, אזעקות ובכללי היציאה משם היא רעיון די מעניין. אתה יכול לצאת משם? אולי. זה יעניין את החבר'ה הגדולים? לא ממש.

איגוד הפועלים הדגול של קולצ'יקה- ברכות, פועל! עבודה בקולצ'יקה השיוויונית היא דבר נהדר. אתה קם בבוקר, מחתים את כרטיס הפועל שלך והולך לעבוד. איגוד הפועלים מוודא שהזכויות שלך נשמרות בעזרת החבר המקומי במפעל או בקומונה שבה אתה נמצא כדי לעזור לחבריך. לחבר המקומי יש מעט זכויות יותר ממך כדי שאף אחד לא יפגע בזכויותיך, אבל הוא לא משתמש בהן לרעה.

רובים: יש כמה וכמה רובים בנשקיה הסטנדרטית, הנה כמה מהם. המחירים הם מחירים שגוזרים לצבא וייתכן שתשלמו עד 50% יותר תודות לסוחרי נשק "חביבים". ניתן להוציא תוסף +2 אם אתם צולפים כפעולת סיבוב מלא תודות לכוונות:

קרלוס- רובה סטנדרטי בצבאות העולמיים, נמכר בוריאנטים. קרלוס זה על שמו של קרלוס דמנה, ממציא מכפר בשם חאליום מהרפובליקה. הרובה קטלני וניתו להשתמש בו בתוך הכנה של ימים ספורים.
נזק: 2ק6, טווח: 50/300, מחיר: 400 רמונג'. תחמושת- כדור סטנדטי. מחיר: 200 רמונג' ל100 קליעים, 100 רמונג' ל40 קליעים. טעינת סיבוב מלא, ויש מחסנית לשלושה קליעים. יותר טוב מכלום, אם אתם שואלים אותי.

ברומהייד: רובה צלפים, רעיון חדש שהוטבע בקרב. נשלח ליחידות עילית ברחבי המדינות. נוספת כוונת- שימוש בכוונת נותן למשתמש להתייחס לטווח ארוך כמו טווח קצר.
נזק: 2ק8. טווח: 150/600, מחיר:1000 רמונג'. תחמושת- כדור כבד. מחיר: 200 רמונג' ל30 קליעים. טעינת סיבוב מלא, אין מחסנית. אם אתה לא צולף ישר במטרה, אתה לא עושה את זה נכון.

קרלוסן- שדרוג של הקרלוס ברפובליקה. עוד כדור, יותר נזק, אבל הטווח קצת נפגע. נשלח לחיילים בגבולות ונועד להחליף את הקרלוס (הערה: הבחור מלמעלה בגבול מחזיק בקרלוסן)
נזק: 2ק8, טווח: 45/280, מחיר: 1200 רמונג'. תחמושת- כדור סטנדרטי. טעינת סיבוב מלא, יש מחסנית לארבעה כדורים.

ת'וריום: שוטגן מתוצרת אורקית איכותית. זה ממש לא רע.
נזק: 2ק8, חצי נזק מטווח רחוק, טווח: 15/90, מחיר: 500 רמונג'. תחמושת- 2 ס"מ. מחיר: 200 רמונג' ל20 כדורים. יש שני כדורים טעונים מראש, ואפשר לירות את שניהם במחסר התקפה של -2 לכל אחד. בטווח אפס זה קטלני. טעינת סיבוב מלא.

קולצ'קן: שוטגן קולצ'קי שמשתמש במחסנית חיצונית במקום בהטענה מהקנה.
נזק: 2ק8, חצי נזק בטווח ארוך. טווח: 35/105, מחיר: 1000 רמונג'. תחמושת-2 ס"מ. מחיר תחמושת: 100 רמונג' לשלוש מחסניות. המחסנית כוללת שלושה כדורים. טעינת פעולה ראשית.

רוראק: רובה חדש מנירמה. מכיל שמונה כדורים ונועד לנזק קל אך יציב.
נזק: 1ק10, טווח: 40/240, מחיר: 2000 רמונג'. תחמושת: בלוק- שמונה כדורים קלים. בלוק עולה 20 רמונג' ולא נמכרים כדורים בנפרד. טעינת סיבוב מלא

כידון רובה: להב פשוט מאוד שמחובר לרובה. הכידון גורם ל1ק6 נזק בהסתערות עם הרובה (חצי נזק ללא הסתערות) ומחירו הוא כשלושים רמונג'.

פגיון רובה: פגיון שניתן להסיר מהרובה או להשתמש בו על הרובה. כשהוא משומש על הרובה הוא גורם ל1ק6 נזק בהסתערות (חצי נזק בלי), אבל כשהוא מוסר ניתן להשתמש בו כפגיון. הוא יקר הרבה יותר מפגיון רגיל (50 רמונג'), אבל הוא השקעה מעולה ללוחמי סער.

ועוד רובים שנחמד לחשוב עליהם...

אקדחים- אקדחים הם חזקים בערך כמו רובים והם הרבה יותר קצרים, אבל הם לא זולים וטווח הפגיעה איתם הוא נמוך יחסית.

סמואל .35- אקדח תופי סטנדרטי וקצת ישן, מכיל 3 יריות.
נזק: 2ק6, טווח: 8/20, מחיר: 1,000 רמונג'. תחמושת: .35, נמכרים עשרה קליעים ב40 רמונג'. טעינה לוקחת פעולה משנית להכנסת קליע יחיד או פעולה ראשית להכניס את כולם.

סמואל .35 סימן 2- הרכש החדש של הצבאות. מכיל 5 יריות
נזק: 2ק6, טווח: 10/25, מחיר: 2,300 רמונג'. תחמושת: .35, נמכרים עשרה קליעים ב40 רמונג'. טעינה לוקחת פעולה משנית להכנסת קליע יחיד, פעולה ראשית להכנסת שלושה או פעולת סיבוב מלא כדי להכניס את כולם.

סמואל .50- אקדח תופי חזק מאוד אבל יקר. מכיל 3 יריות.
נזק: 4ק4, טווח: 6/10, מחיר: 2,000 רמונג'. תחמושת: .50, נמכרים עשרה קליעים ב60 רמונג'. טעינה לוקחת פעולה משנית ופעולת תזוזה להכנסת קליע יחיד, פעולה ראשית לשני קליעים או פעולת סיבוב מלא כדי להכניס את כל הקליעים.



תותחים: זה כולל גאטלינג גאנס ותותחים.

גאטלינג גאנס: מה קורה כשיורים כדורים ממש מהר.
נזק: 3ק8. חצי נזק בטווח בינוני, רבע נזק בטווח ארוך. טווח: 10/20/60. מחיר: 10,000 רמונג'. תחמושת: רצועה של כדורים קלים. 100 כדורים מיוחדים מהווים רצועה ועולים 30 רמונג' לרצועה שכזו. התקפה עם הגאטלינג גאן צורכת 10 כדורים, ככה שיש 10 שימושים לרצועה לפני שהיא נזרקת לפח. נדרשים 1ק4 סיבובים לטעון.

תותח K100: תותח נפוץ אך ישן.
נזק: 2ק8. טווח: 50/150. מחיר: 8,000 רמונג'. תחמושת: כדור פלדה שעולה 100 רמונג' (והוא כבד). נדרשים 1ק4 סיבובים לטעון.

תותח K200: תותח יותר חדש. משומש בעיקר באינגרה.
נזק: 2ק10. טווח: 60/180. מחיר: 10,000 רמונג'. תחמושת: כדור פלדה. נדרשים 1ק4 סיבובים לטעון.

תותח K300: מסוגל לירות גם מעל מכשולים ובעל טעינה אחורית יותר מהירה ונוחה. פותח על ידי הרפובליקה.
נזק: 2ק10. טווח: 100/250. מחיר: 14,000 רמונג'. תחמושת: כדור פלדה. נדרשים 1ק3 סיבובים לטעון עקב נוחיות.

הוביצר: תותח לטווח רחוק. התוכנית של העולם החדש נגד העולם הישן:
נזק: 2ק8. טווח: 1.5 ק"מ (אלף משבצות). מחיר: 20,000 רמונג'. תחמושת: קליע מתפוצץ במחיר 150 רמונג'. נדרשים 1ק4 סיבובים לטעון.


שריונות: השריונות די נעלמו מהעולם, אבל יש עדיין כמה פיסות שריון שמשומשות. קיראס עולה כאלף רמונג' ונותן תוסף +4 לדרג"ש בזמן שקסדה עולה מאה ונותנת תוסף +1 צנוע.

כלי נשק קרים: הנשקיה הקרה (חרבות, קשתות, כל זה) בעולם החדש הצטמצמה לעומת נשק חם, אבל היא עדיין אלטרנטיבה טובה לעתים- רובי קשת טובים להתנקשות בגלל שהם שקטים יותר מרובים, החרב יותר מתאימה לקרב לעתים מכידון רובה וגרזנים הם טובים מאוד לפתיחת דלתות מפעלים (אם עברת את השומרים, כמובן). אם זאת, "האת חזק יותר מהחרב"- הכוח העיקרי של חייל הוא השימוש בכלי עבודה בתור נשק- האת יכולה לשמש להרבה יותר דברים מאשר חרב, כידוני רובה יכולים לשמש לדברים כמו פריצת מנעולים וחתיכת חבלים, מכוש יכול לשבור סלעים וראשים כאחד ואפילו קסדה קרבית (למי שיש) שימושית בתור קערת מרק (אם אפשר לנקות אותה, כן?)

1. בשכונות העניות יותר של נאו-ליריה, איפה שיש פשע והחיילים לא מסתובבים, חבורת אנשים עובדת בתור שומרים והרוויחה את הכסף שלה. יום אחד מגיעה עלמה ידועה ומבקשת שישמרו עליה כשהיא אוחזת חבילה בידה ורוצה להגיע לאחד ממבני הדירות הפחות יפים, אך באמצע הדרך היא נחטפת או נהרגת והחבילה נשארת על הקרקע, עם הכתובת עליה. מה יש בחבילה? מי רוצה את החבילה? למה קרה לעלמה מה שקרה לה?

2. כוחות השיטור בפוסדם נתקלו בבעיה מעניינת מאוד- האנשים שם מתפללים לאיזו אלוהות סוג מ' והאלוהות מקשיבה. בגלל כך פורצת מהומה גדולה בקרב העם והחבורה צריכה להגיע לשורש העניין ולהבין מה לעשות עם זה. האם זוהי סתם אחיזת ידיים, או שמא יש פה איזה תרגיל מסריח ברמה האלוהית?

3. החיילים בנירמה תפסו מהפכנים שמנסים לשנות את דרכי המחשבה של תושבי נירמה הדגולה- השחקנים, והם מושלכים למחנה עבודה. איך השחקנים יברחו מאחד ממחנות העבודה הקשוחים ביותר בעולם, כשכל מה שיש להם זה אחד את השני, ואולי גם לא את זה?

4. סקנדל ענקי באינרגיה נוצר כאשר שני קצינים בכירים נתפסו מקיימים יחסים... אינטימים אחד עם השני. אלוקארד מוציא צו פיטורים ענקי שמעיף את האנשים שהיו תחתיו ועוד סתם אנשים שהוא רואה כחשודים ליחסים שכאלו, והשחקנים ביניהם. אלוקארד צדק או טעה כשהעיף אותם? האם אלוקארד רק ניסה להשתיק משהו? יכול להיות שאינרגיה הרגע הפסידה חיילים אגדתיים?

5. בקולוניות של קולצ'יקה, תחת קרקע בתולית, האנשים מחפשים משמעות לחייהם. מתיישבים אמיצים חייבים להילחם ולעבוד קשה מאוד בכדי להקים מושבה קומוניסטית חדשה. השחקנים הם חלק מהמיישבים האלו, וגורל הקולוניה יהיה תלוי בהם תחת איומים של סכסוכי עבודה, פראיים שילחמו על הבית שלהם, בעלי חיים מסוכנים ופלאים שעוד לא נראו כמותם.

6. המצב מחמיר בגבולות- בודקים שלא הגנבת סחורה אסורה בין הגבולות באופן נוקשה יותר והחליפו לאחרונה את כל השומרים בחומה. השחקנים, שקיבלו הצעה מפתה מאוד להגנבת קרלוסן מפורק אל תוך הגבולות של סמיאל, ייאלצו לעבוד קשה מאוד כשהם עושים את דרך המכרות הנטושה. הם קיבלו רובה מפורק וקצת כסף להתחיל איתו, אבל עם מה הם יצאו מהמכרות- אם בכלל?

7. בתו של רב המאגים המקומי התגלתה כמטילת לחשים והצליחה לברוח בדרך כלשהי לרפובליקה, ועכשיו צריך להביא אותה אל אביה. לשחקנים יש כסף, ברכות, קשרים ברפובליקה דרך המג הדגול וכניסה בטוחה, אבל איך אפשר למצוא אישה אחת בתוך מדינה שמכילה יותר מעשרים מיליון איש?

8. פרץ מרד גמדים בבאליה והם הצליחו להרוג עשרות ננסים, כולל נשים וילדים. הגמדים הקימו מליציה והם עומדים להילחם עד נשימתם האחרונה. שינוי בגודל שהגמדים מנסים לייצר עשוי להביא איתו אפילו רוחות מהעולם החדש שיפילו סדרי עולם משחר ההיסטוריה. האם השחקנים רוצים שזה יקרה?

9. מסיבה גדולה בסמיאל- יש תירס וקורבנות רבים מאוד השנה, רק שהפעם אחד הקורבנות הוא בן של ראש עיר ברפובליקה ובגלל זה הוא הביא עימו ציידי מקומיים עם רוביי צלפים שינסו להרוויח איזה שכר נאה מאוד על הילד כשיחזירו אותו- עשרים וחמש אלף רמונג', את ידה של בתו של ראש העיר, דברים כאלו. למזלם הרב של השחקנים, הם גם הוזמנו בתור שומרי ראש ואורחים אחרים למסיבה הזו. מה שיקרה לנער תלוי בשחקנים ובכמה מהר הם יעבדו.

10.מגך-גקג היא מדינה מוזרה מאוד, אבל הפעם הם שכרו ענקים עם כוח אש כצבא. מה בדיוק הולך שם? האם הם שכחו מה הברית המאגית הגדולה אומרת על זה? האם מגך-גקג סתם מארגנים הגנה משופרת או שיש להם תוכניות להתקפה?