מהדורה 3/3.5 מערכה - ניקס, עיר הנהר המר (3.5~PthF)

היה הייתה עיר על שפת נהר לבן כחלב ומר כעפר קברים
איש לא יודע מה מקורו של הנהר המר. יש אומרים שאל האור קילל אותו, ויש אומרים שאלת החשכה ברכה אותו. יש אומרים שבראשית אחד מהקדמונים פצע את האדמה פצע עמוק ומזוהם, והמוגלה של אותו הפצע היא ששוטפת את הארץ. יש אומרים שריכוז האנרגיה השלילית באדמת החמרה של שורשי ההרים מהם בוקע הנהר גבוה מהממוצע במישור החומר בכמה אחוזים, אבל מקובל לזרוק את מי שמספר סיפורים משעממים כל כך לנהר המר שיקשקש שם על אחוזים וממוצעים.

הנהר זורם ומתפתל לאורך מישורי המתים, ודרך הגדולה שבערים החיוורות - ניקס. עיר שפרחי הרפאים שלה מתנשאים מעל למגדלים הגבוהים ביותר, ובתי האלמין הכבירים שלה נודעו בכל ארצות השקיעה. העיר משגשגת תחת שליטת הגבירה המלכה האם הרוח התמירה המתבוננת תמיד (או פשוט - הגוויה), עם גילדת הזקקים שמספקת מי שתייה מתוקים וזכים לכל התושבים החיים וגששי הדם שמספקים נקמה מתוקה ממים לכל תושביה המתים.
אל-מתים שמי המרה זורמים בעורקיהם משחקים בקוביה בקטקומבות, קבצנים שאור צורב בוער בארובות עיניהם מוצאים להורג באישון ליל והקברנים של מסדר מי המנוחות מצלצלים בפעמוני נחושת מעל קברים עתיקים.
אין מקום הוגן מניקס, ואין מקום נורא ממנה.
אי שם פעמוני כסף מצלצלים, ועוד מת קם מהקבר לנסות מזלו בעיר הנהר המר, אחלו לו בהצלחה קברנים, הוא עכשיו אחד מכם.

ניקס, עיר הנהר המר היא קונספט ראשוני לעולם מערכה\סתם מקום מגניב\פרוייקט פורום שפיתחתי לאורך שמירה של שש שעות שקצת טגנה לי את המוח. הרעיונות המרכזיים שלה הם:
א. עולם שבו אנרגיה חיובית היא לא טובה ושלילית היא לא מרושעת (תודה נרוביאן, הרבה השראה מהפרוייקט שלכם שם)
ב.נהר עם מים מרים שמקים לתחייה כאל מתים אינטיליגנטים גוויות שנזרקות לתוכו (או אנשים ששותים מהמים שלו באופן קבוע) אבל רק פעם אחת.
ב.1. אקולוגיה מופרעת לחלוטין שסובבת את הנהר - כמות קטנה של צמחים לבנים כמו חלב שגדלים לגדלים עצומים ומהבהבים בחושך. חיות שלא שמו לב שהן מתו וממשיכות בעסקים כרגיל. עצנעים בגודל של גבעות שמטילים טירור על שיירות סוחרים ששטות בנהר. חיות ענק לבקניות שמסוגלות להיפצע אך לא למות, ויוצאות מדעתן מכאב. דגים שנולדים מתים ובוערים באש שחורה בלילות ירח מלא. מרגלים של העצנעים בדמות סרפדים, אטדים ונרקיסים בגודל עוג, אדם,וחתול בהתאמה, שמתגנבים לעיר בחסות החשכה.
ב.2. כלכלה מופרעת לחלוטין שסובבת את הנהר - אלכימאים חמדנים שמזקקים את המים מתמצית של מוות למשהו שבן אדם שפוי גם ירצה לשתות. צוללנים משוגעים ששולים אבני חן שמפיצות חושך מקרקעית הנהר, לא חולים לעולם ומתים מזקנה בגיל עשרים. מסחר בנשמות ובאל מתים. מתנקשים שמומחים במוות מנסיבות טבעיות. תמציות מי נהר במחיר שווה לכל נפש שטובות באותה המידה כדשן, משקה משכר, מדביר מזיקים ושיקוי מחיה מתים.
ג. עיר שבה שפיכת דמו של יצור חיי היא לא חוקית ונענשת בשיטת "עין תחת עין שן תחת שן" מורכבת, שבגדול מסתכמת במוות. אכיפת הכללים האלה נעשית על ידי גוף עירוני אפלולי אך מאיים בשם "גששי הדם" שפותרים פרשיות רצח באמצעות קסם ומשמשים כבלשים שוטרים סוהרים שופטים חבר מושבעים ומוציאים להורג, לפי הצורך.
ד. העיר נשלטת על ידי רוח רפאים מטורפת קלות אך רבת עוצמה, תושיה, משאבים ומשרתים מסורים שאוכפים את החוק והסדר. היא דורשת שכל הוורדים הגרגנוטאורים של העיר יצבעו באדום כל אביב, וישטפו חזרה ללבן כל חורף.
ה. באותה עיר, אל מתים נחשבים לרכושם של קרוביהם או חבריהם (אתה מוריש את עצמך בצוואה), ופגיעה בהם נחשבת להשחתת רכוש לכל היותר. במילים אחרות - דמם הפקר.
ו. אותם אל מתים זהים לחיים כמעט בכל, פרט לחוסרהיכולת המוחלט שלהם להבחין במעבר הזמן כאשר הם נמצאים מתחת לאדמה.
ז. כתוצאה מכך, רבים מהם בוחרים "לישון" לכמה מאות שנים בקברים משפחתיים רחבי היקף, לגור בשכונות תת קרקעיות עצומות של מתים שאבדו כל קשר עם ההווה.
ח. על שלומותם ורווחתם של אותם מתים סהרוריים שומרות לא אחרות מדמויות השחקן - קברנים של מסדר מי המנוחות שמסיבות שונות ומשונות מקדישים את חייהם (ולעיתים קרובות - גם את מותם) להרפתקאות מסמרות שיער של מאבק בגלגלי הביוקרטיה, שודדים, סוחרי עבדים, קרובי משפחה נקמניים, סכסוכים על אדמות קבורה וגובי מס. הכל בשביל לשמורעל בתי הקברות וערי המתים רחבות הידיים של ניקס.

"אבל הזמן" אתם ודאי אומרים "כל זה די מגניב, אבל מה אני קשור לעניין?"
תודה ששאלתם. אני עוד לא פתחתי את הקונספט מספיק, ואשמח לעזרה. בעיקר עם:
קראנץ'
תבניות - נגוע נהר (מלא באנרגיה שלילית, יקום לתחיה כשימות), אל-מת (מישהו שהנהר החזיר) צמח רפאים (גדול יותר! מוזר יותר! זוהר בחושך!)
מקצועות - צריך מקצוע יוקרה לגששי הדם, ולהתאים את מכשף המוותשל נרוביאן לפת'פיינדר אם הוא יאשר
אל מתים - לשבור את הראש לגבי איך לייצג את זה שלא אמור יותר להיות דבר כזה אל מת חסר תבונה. אולי "מקצועות גזע" שהופכים שכן חביב לערפד, גועל, או רוח רפאים באמצעות טקסים שמערבים שתיית מי נהר בריכוזים שונים ותפילות לרוחות קדומות?
פלאף
מבנים חברתיים - למה שאנשים יצטרפו להיות קברנים בעיר שבה אף אחד לא ממש נשאר מת? איך נראת המשטרה הרגילה? איך נראית מערכת החוק? כמה מטורפת חצר המלכות של הגבירה המלכה האם הרוח התמירה המתבוננת תמיד? איך האדם הפשוט מתייחס לסבא שלו שפתאום הפך מראש המשפחה לעבד?
איזורים בעיר - איך נראה הרובע העשיר (פרחי ענק צבועים בשלל צבעי הקשת? רבי-משרתים-מתים שעוברים בירושה מאב לבנו ומשמשים גם כמתנקשים? פסלים של ברווזים?) רובע בעלי המלאכה (הגילדות העיקריות יהיו האלכימאים, הסוחרים, הגננים והקברנים) קטקומבות המתים (כמה קשה בעיית ההרפתקנים החמדנים שמנסים לשדוד את מעט הרכוש שעוד נשאר למתים חסרי המנוח?)
נפשות פועלות - דבשים ושות'
הקברנים של מסדר מי המנוחות - אם הדמויות יהיו מהמסדר הזה, צריך הרבה יותר אינפורמציה עליו מאשר "הם נחמדים למתים וקוברים אותם כשהם מבקשים ומצלצלים בפעמונים שונים בשביל למסור למתים העתיקים מסרים שונים ולהעיר אותם במקרי הצורך".

אז, נשמע מעניין?

ואו. מטורף. קשה להכיל.

אשמח לעזור, כשאוכל להכיל את המופלאות שמתקרבת לליגת ארץ הפלאות!

בינתיים:
מסדר זה נשמע מסורת. משהו שמרני. ובאינטואציה מזכירים לי את אנוביס, שומר המתים המצרי.
אפשרויות:
שושלת. כמו אבירים/סמוראים, זה תפקיד מקודש שעובר בשושלת.
דתיות/פילוספיה: חברי המסדר הם נזירים/מאמינים בפילוספיה מסוימת.
משהו דומה למשמר הלילה של שאוש"ק: מסדר בערך מקודש, שנותן חנינה על העבר. בעבר היו בהכרח לוחמים אציליים, היום בעיקר אנשים שנמלטים ממשהו.

איך שולטים באל מתים?
אני חושב שאל מתים קדמונים אמורים להיות מיומנים מאוד: בהנחה והם תבוניים.

ואני חושב שעבדים, זאת מילה גסה.
נכון שרשמית הם עבדים, אבל אני חושב שבסה"כ הם עדיין בני משפחה.
אלא אם.

פלאף ממש אפי! פסיכוטי ולא שפוי, אבל אפי!!!
אני לא מבין כלום בשלוש וחצי, אבל אעקוב אחרי הפלאף בשמחה, אפילו אם כל הרעיון בלבל אותי קצת.

בהחלט נשמע כמו רעיון ממש מגניב, אבל נשמע לי פחות מערכה ויותר אזור.
בכל מקרה, הייתי שמח לקצת פירוט על מסדר הקברנים כי קצת קשה להבין, הם אל מתים בעצמם?

בהחלט נשמע מעניין, סקרנת אותי

נגוע נהר נשמע לי כמו תבנית עם שני חלקים - נגוע נהר חי ונגוע נהר מת. כשהם חיים הם מקבלים נק"פ מאנרגיה שלילית ונפצעים מאנרגיה חיובית, הם מכורים למי הנהר בצורה זו או אחרת (אאז"נ יש בBOVD חוקים להתמכרות, אני אציץ בספר ואראה אם אפשר להוציא מזה משהו מעניין), ואולי תהיה להם הגנה כלשהי מדרגות שליליות, כדי שהם יוכלו ללחוץ ידיים עם צלמוות בלי למות.
אחרי שהם מתים, הם רטובים תמיד ממי הנהר, ואולי מפיצים אנרגיה שלילית בכמות זו או אחרת.

פת'פיינדר מאוד לא ידידותית למקצועות יוקרה, אז אני דווקא חושב שגשש דם יתאים כארכיטיפ (של נוכל? אולי של מכשף? אולי משהו בין לבין?). האפשרות האחרת היא לעשות מקצוע יוקרה ש"מעלה את דרגת המטיל" של המקצוע המקורי - משפר את המאפיינים שלו כאילו עלה במקצוע המקורי. זה די מנוגד לרעיון של פת'פיינדר, אבל אני חושב שהרעיון טיפשי. זה שחלק מהיוצרים לא אוהבים ריבוי מקצועות לא אומר שצריך לדפוק את כל האופציה הזאת (..אבל אני מניח שהמקום של הדיון הזה הוא בעץ אחר)

שא את ברכתה של ניקס, אלת הלילה הרומית. ואתה מוזמן להתפרע עם חיים ומוות.

טוב. אני עדיין חושב על תבנית נגוע-נהר, אבל הנה משהו שחשבתי עליו.

בלודליין (הצצתי בקבוצה בפייסבוק אבל לא ראיתי מה התרגום המוסכם, ולכן אתרגם בתור ירושה. שושלת יותר מדוייק, אבל ירושה נשמע יותר טוב ) חדש - ירושת הנהר. מכשפים שקיבלו את כוחם מן הנהר ניקס, וכוחם שאוב מן האנרגיה השלילית שבו. אני שואב מהירושות האלו, אבל אשתדל לחדש משהו. אם לא יהיה אף לחש שאני מרוצה ממנו שאפשר להוסיף, אני אבחר בכל זאת ואסמן בכוכבית שצריך ליצור לחש חדש שיחליף אותו. הערות בכחול, כהרגלי.

הנה ההתחלה, אני אמשיך את זה אחרי שאני אקרא עוד

ירושת הנהר
קיבלת את כוחך מן הנהר המר. ייתכן ששתית ממנו בעצמך, או שאבותיך היו נגועי נהר מניקס. לא משנה איך קיבלת את כוחו, הנהר מחזק אותך דרך מימיו השחורים.

מיומנות מקצוע: ידע (דת) ברירת המחדל לטעמי. מיומנות מועילה, וקל לראות איך אדם שהגיע מניקס יתמצא באל מתים למיניהם. אפשרות אחרת היא שחייה, כי מים רגילים דוחים את מי ש.. בורך מהנהר המר (יש לו שם? ניקס זה השם של העיר).

לחשים נוספים: שיקום\פירוק גופה (3), קור לא נפסק (לשנות את ההשפעה למשהו יותר מעניין) (5), נשימת מים* (7), הנפשת אל מתים (9), חניקה (11), הגנה מאל מתים (13), שליטה בעל מתים (15), יצירת אל מתים דגולה (17), האדמה המקוללת של ניקס^1 (19)

1: צריך לשנות את הלחש "אדמה מקוללת" כדי שיתאים יותר לת'מה של העיר ניקס. בכל מקרה, הרעיון של להפוך כל מקום למשהו שדומה יותר לעיר ניקס נשמע לי כמו לחש מגניב.

ירושה מאגית: כל לחש שאתה מטיל שמשפיע על אל מתים, משפיע גם על כל יצור ששתה ממיי הנהר המר אני לא בטוח אם מגוון מספיק, אבל אני אוהב את היכולת הזאת

כוחות ירושה:
פה נתקעתי, למען האמת. אין לי מספיק נסיון בפת'פיינדר בשביל להכין כוחות ירושה מוצלחים. אני כנראה אשב ואקרא ירושות קיימות בשביל להכיר אותן טוב יותר, אבל עד אז - אם יש למישהו הצעות אני אשמח.

דרגונס - תודה
נרוביאן - מצויין ^^, אני אתחיל להעתיק מכם בלי בושה עכשיו עם קישור למקור.
גלאלאן - כן! זה בדיוק מסוג הדברים שצריך בשביל העולם מערכה! מבחינת יכולות מאוד יכול להיות שאפשר פשוט להשאיר את היכולות של מורשת האל מתים - במערכה שבה אל מתים נמצאים בכל מקום, יכולות שמתמקדות בהם ספציפית הן חזקות הרבה יותר. גם הלחשים נראים מצויין, למרות שאני מתלבט לגבי אי צריכה לעבוד יצירת אל מתים בניקס. אולי צריך לכתוב כמה לחשי אוב מחדש.

פת'פיינדר פחות ידידותית למקצועות יוקרה כי היא מאוד סימפתית למקצועות בסיס. מבחינה עקרונית, אמורים לכתוב מקצועות יוקרה לפת'פיינדר רק כשיש ארגון ספציפי עם חברים שעושים משהו מאוד מסויים - כמו גששי הדם, אוכפי החוק מטילי המורא פותרים תעלומות רצח עם קסם.
השם הרשמי של הנהר הוא "מארה", אבל רוב האנשים קוראים לו "מררה", או פשוט "הנהר".

דרגונין ונקסת -
מסדר הקברנים של מי המנוחות אמור להיות משהו בין משמר הלילה של מרטין (חבורה של אנשים שמתייחסים אליהם כמו חרא אבל יש להם תפקיד חשוב ומסורות ארוכות שנים) משמר הלילה של טרי פראצ'ט (גוף שאמור לעשות דברים חשובים, אבל בעיקר חוטף כאפות מכולם כל הזמן) המשפחה ששומרת על שערי המתים מהספר "סבריאל" (קוסמים עם סט פעמונים קסומים ששומרים על החיים מהמתים ועל המתים מעצמם) ופת'פיינדר סיסיאטי (כלומר, הארגון שמתבקש שהדמויות יהיו חברות בו כמניע לכל מיני הרפתקאות).

הרעיון של להפוך את המסדר למוצא האחרון של אנשים שיש להם ממה לברוח הוא כל כך מוצלח שאני מאמץ אותו מייד. זה ייתן סיבה לכל מיני טיפוסים... צבעוניים להצטרף אליו, ויאפשר יותר מגוון בדמויות השחקן.

המטרה של המסדר פשוטה - לשמור על המתים ורווחתם. למה המתים צריכים שישמרו עליהם? כי אין להם את ההגנות שחוקי העיר מעניקים לחיים. גם מתים יכולים להיות חברים בארגון, והקמע הגדול והבולט עם סמל מי המנוחות שכל הקברנים המתים נושאים עליהם עוזר להם להימנע מלהרצח בברוטליות על ידי נערים משועממים, אבל עקרונית, רוב הדמויות אמורות להיות בחיים.

הרעיון של ניקס התחיל מזה שרציתי מערכה שבה הדמויות לא יוכלו פשוט לרצוח בברוטאליות כל מי שמאיים עליהם, רציתי סיפור שבו הדמויות יצטרכו לעבוד בצורה יצירתית בשביל שלא יישפך דם, עולם שבו תהיה סיבה טובה לכך שהנבל קושר את הדמויות ומציב עליהן שומרים בעודו יוצא להשלים את המזימה הסודית שלו ולא פשוט משסף להן את הגרון.
הסיבה פשוטה - שפיכות דמים היא אסורה לפי חוק. ולא סתם אסורה לפי חוק - מסדר של קוסמים\בלשים צמאי דם עם רשיון להרוג הוא האחראי על כל תעלומות הרצח בעיר. במילים אחרות, כששני בריונים מתחילים ללכת מכות ברחוב, הנשק הכי מסוכן שהם עלולים לשלוף הוא אלה, וגם אז הם יזהרו שלא לפגוע בראש, כי מוות הוא עסק רציני.
אל תבינו לא נכון, ניקס היא עדיין מקום מסוכן. גששי הדם אחראים רק על הרצח בעיר - אתה עדיין עלול לסבול ממגפות, התעללות, אלימות קשה, איומים, הרעלה, קללות קסומות או "תאונות עבודה" בתזמון נוח. אבל אם אתה חי ונושם, אף אחד לא יעז פשוט לדקור אותך ולהיפטר מהגופה.
(וכיוון שהתנקשות היא עניין מסובך בניקס, צריך לפתח בהרבה את הלחשים שהורגים אותך לאט. קללות למיניהן, מגפות קסומות, דברים כאלה. זה יהיה נשק חשוב בתככים של העיר, הרבה יותר מחרבות ומגנים)
אם אתה מת... זה כבר סיפור אחר.
מתים שיש להם מסגרות משפחתיות מגוננות נוטים שלא לצאת מהבית בלי ליווי של מספר בני משפחה. מתים ממשפחות אצולה נוטים שלא לצאת מהבית בכלל. מתים בלי חברים או משפחה שישמרו עליהם... הם מתחת המעמד הנמוך ביותר, שותים ממי הנהר כמו כלבים בשביל לספק לעצמם את האנרגיה השלילית שתיתן להם לשרוד עוד יום, עובדים בעבודות דחק בשביל לקנות לעצמם אוכל ומשקה, או בדים, שייתנו להם להרגיש לרגע כאילו הם שוב בני אדם אמיתיים. הם גרים ברחוב או נאלצים לרדת מתחת לאדמה, לקטקומבות, בהן הם מאבדים את תחושת הזמן, ושנים עלולות לעבור עליהם במשחקי קלפים וקוביה בלי שידעו היום ממחר, וכל חבריהם וקרוביהם כבר מתים, קמים לתחייה, ונרצחים בלי שידעו מזה דבר.

לגילדות יש לעיתים קרובות מדיניות של שמירה על בעלי המלאכה המתים שלהם, ואגודה או שתיים שלהן אנשים יכולים "למכור את הגופה" בשביל שישמרו עליהם לאחר מותם. אבל חלק גדול מהאכלוסיה המתה של העיר חסרת כל הגנה או זכויות, בייחוד כשמצרפים למשוואה את כל המריבות המשפחתיות בהן הבן הנקמן שמח לזרוק את אביו המת לרחוב, או המשפחה שנאלצת בלת ברירה לבקש מסבא רבה שימצא לעצמו מקום אחר, בשביל לפנות מקום לאחד המתים הטריים יותר.

היחידים ששומרים על המתים חסרי המנוח האלה הם הקברנים. הם משמשים גם כקברנים רגילים - משגיחים על השיירות של המתים-באמת שיוצאות מהעיר לקבורה בחלקות הקבר השמורות מידיהם החמדניות של מעלים באוב שמעוניינים בידיים עובדות זולות - אבל גם כהרבה דברים אחרים.
הם מספקים למי שמעוניינים "לישון" לכמה מאות שנים ארונות קבורה במחיר סמלי או בחינם, מנהלים רשומות של מי קבור היכן, ואת מי יש להעיר מתי, מיידעים את המתים כמה זמן עבר מאז קבורתם בצלצול תקופתי של פעמונים ממתכות שונות לציון אירועים שונים, בשביל לתת למתים הזדמנות להתעורר אם ירצו להשתתף בהלוויה של קרוב משפחה, בחגיגות השנה החדשה, או פשוט לצאת מהקבר ולהמשיך הלאה ב.. חיים.
הם שוברים את העצמות של בריונים שמתעללים במתים חסרי המחסה, ומציבים מלכודות מוות ושמירה על הקטקומבות, בשביל למנוע מ"הרפתקנים" בעיני עצמם לנסות לשדוד את המתים הסהרוריים במשחק מעוות של "צייד מפלצות".
השבועה לארגון מגובה בקסם, ואחרי שאתה בפנים רק המוות ישחרר אותך (אם כי חלק גדול מהקברנים נשבעים בשנית עם מותם, והם האחראים העיקריים למעקב אחרי ארכיון הישנים והצלצול התקופתי בפעמונים).

דמויות השחקן יהיו אנשים שונים שמסיבותיהם שלהם, נשבעו אמונים למסדר, כבלו את עצמם לעיר ולחוקיה, ועכשיו חייהם מוקדשים לשמירה על העלובים שבעלובים, אלו שאיש לא מגן עליהם מלבדם - המתים.

המוטיבים המרכזיים יותר ברורים עכשיו?

האם האל מתים צריכים מזון? עד כמה הם אנושיים וכמה הם אל מתים? מה הסיבה ההגיונית שמישהו שמת וחזר לחיים לא יכובד ויתעללו בו? או שזה סתם שנאה? האם יש כאלה שמחליטים לא להיזרק לנהר במותם?

לגבי האוכל עוד לא החלטתי למען האמת. אני בטוח שהם יצטרכו לשתות מי נהר או דם על בסיס קבוע בשביל להמשיך לחיות באור יום, אבל לא יצטרכו שום דבר מיוחד כשהם בקבר או בקטקומבות. אני גם בטוח שהם יוכלו לאכול, אבל שמשהו מוזר קורה לטעם של האוכל כשאתה מת, או אולי כל דבר שאתה אוכל שהוא לא נא ונתלש הרגע ממשהו חי אתה חייב להקיא אחר כך כי אין לך מערכות עיכול. יכול להיות שהם נעשיפ רעבים יותר ויותר עם הזמן ברעב שמעט דברים יכולים לספק, אבל נראה לי שזה לא נחוץ.

בגדול, אני רוצה שההבדל בין המתים לחיים יהיה בעיקר טכני - המתים עדיין יחושו רגשות, ירצו דברים, יאהבו וישנאו, יתלוננו על מזג האוויר, דבים כאלה. לכן התשובה שלי היא, עקרונית, מאוד אנושיים. אולי קצת קומסטיקה של בשר נרקב, רתיעה קלה מאור יום, ושום חוק שמגן עליהם מלהרצח בברוטליות ברחוב, אבל זהו בערך.

אין סיבה שיתעללו בך אם אתה מת, אבל בפני החוק זה נחשב השחתת רכוש, ואם אין לך את הקשרים והאמצעים להגן על עצמך, כל מי שעצבנת בעודך בחיים פחות או יותר מוזמן לסגור אותך חשבון אם בא לו. אף אחד לא שונא את המתים בעיר, לא עקרונית (אולי יש איזו כנסיה של אל אור כזה או אחר שמטיף שאל מתים הם תועבות, אבל מבחינת רוב העיר זה נשמע כמו להגיד שהאלים חושבים שלמות זה חטא, אז הם בגדול סתם ונדלים תמהונים), לכולם יש חבר או קרוב משפחה מת שעוד מסתובב באיזור. אבל העניין הוא שהסכנות שעומדות בפניך כשאתה מת גדולות מאוד. תחשבו על להיות שחור בדרום ארצות הברית לפני מלחמת האזרחים - מבחינה חוקית אתה רכוש, ואתה נחשב "מטרה לגיטימית" בעיני כל מי שמחפש לו אחת.

אפשר לנסות לא לקום לתחייה, אבל ממש קל לשתות או לאכול בטעות מי נהר בניקס, כי כל מה שלא מזוקק במיוחד מלא במוות. אתה מתקלח במארה, שוטף את הבית במארה, משקה את הסוס במארה, שותה בעצמך קצת מארה כשהתקופה קשה במחינה כלכלית והזקקים הבני זונות מעלים מחירים. מספיק שלא היטהרת ממי הנהר במיוחד שבוע לפני המוות ויש סיכי לא רע שתמצא את עצמך אל מת כמה ימים אחרי, דופק על המכסה הפנימי של הארון וצוע שיוציאו אותך משם. כל זה עוד בהנחה שהמשפחה שלך לא תזרוק אותך לנהר בכל מקרה בשביל שיהיה להם מי שישטוף כלים וישגיח על הילד כשהם בעבודה.
במילים אחרות, למות בניסיון הראשון זה ניג'ס.

אני גם רוצה שהמתים של הנהר יוכלו "להתפתח" לאט לאל מתים מסורתיים יותר. מי ששותה דם באופן קבוע יתחיל להפוך לערפד, קניבלים יפתחו נשיכה משתקת וצחנה ויעשו גועלים, דברים כאלה. כנראה דרך "דרגות גזע" מסוג כזה או אחר.

מה קורה למתים שחזקים מספיק כדי לדאוג לעצמם?
אנשים פשוטים הם לא היחידים שמתים. מטילי לחשים, לוחמים מיומנים או פשוט הרפתקן מנוסה, המוות (והאלמוות) לא מוותר על אף אחד, ואני בהחלט יכול לדמיין שמי שהייתה לו עוצמה בחייו לא ייתן לאחרים להפוך אותו למשרת או חפץ לאחר מותו.
אולי יש קבוצה של אל מתים שמנסה להעניק זכויות לתושביה המתים של העיר? או אולי פלג קיצוני יותר של הקברנים שמורכב ממתים רבי עוצמה שנוקם באכזריות בכל מי שפוגע במתים?

וכמובן שייתכנו מצבים פשוטים יותר, הרוח התמירה אולי שולטת בעיר, אך כל מת שיש לו עוצמה מספיקה כדי לדאוג לעצמו יכול לצבור עוצמה והשפעה נוספים. (כמובן שכל אחד יכול לנסות ולהשמיד אותו ולא לעמוד למשפט, אבל כשאתה אשף בדרגה גבוהה אתה לא צריך את ההגנה של מוסדות החוק כדי לשרוד, בין אם חי ובין אם מת)

רעיון נוסף-מעגל הגנה נגד חיים. לחש שפותח ע"י ליץ (מהסוג הנחמד) שהקים לעצמו אחוזה רחבה בעיר והקיף אותה בלחשים דוחי-חיים, מכריז עליה בתור "עיר מקלט" למתים. בני תמותה חיים לא מורשים להיכנס.

אולי הפוליטיקה של העיר מבוססת על גבי מאות ואלפי שנים? כאשר גם אחרי המוות כולם נשארים לפעול הפוליטיקה הופכת להרבה יותר סבוכה. אולי האיש שעומד בראשות ניקס הוא אל מת שחי כבר אלף שנים?

הזמן כבר כתב
"ד. העיר נשלטת על ידי רוח רפאים מטורפת קלות אך רבת עוצמה, תושיה, משאבים ומשרתים מסורים שאוכפים את החוק והסדר. היא דורשת שכל הוורדים הגרגנוטאורים של העיר יצבעו באדום כל אביב, וישטפו חזרה ללבן כל חורף."
השאלה היא איזה (אם בכלל) עוד מתים בעלי עוצמה קיימים בעיר.

כמובן שיש מתים שיכולים לדאוג לעצמן. מסדר הקברנים של מי המנוחות מגן על אלה שלא יכולים. מה שכן, כל המתים בעיר צריכים להיות רשומים על שם מישהו, גם אם בפועל הם לא מתנהלים כעבדים.
מה שכן, יש שני דברים שמסבכים את האלמוות גם לאנשים רבי עוצמה, ובגללם מעט מאוד אנשים בניקס לא משחקים במשחק של המתים כרכוש - דיני ממונות ואויבים.

כל מת שלא רשום כרכושו של איזה אדם או אגודה בניקס נחשב הפקר, וכל מי שירצה יוכל לנסות לשדוד או להרוג אותו מתי שהוא רוצה בלי שיהיה אפשר לעשות לו שום דבר - אפילו קוסם די רב עוצמה כנראה יירשם כ"רכושה" של אגודה זו או אחרת בשביל שאנשים יפסיקו להצית לו את הגינה בשביל הכיף ולזרוק עליו אבנים ברחוב, המעשה המבקש אם אתה אישיות מוכרת בעיר שידועה כהפקר.

חוץ מזה, לאנשים רבי עוצמה יש דבר אחד שלרוב אין לאנשים הפשוטים - אויבים רבי עוצמה. אם אתה רב מתנקשים כנראה צברת לעצמך לאורך השנים הרבה אויבים שישמחו לראות אותך מת מוות אמיתי, ומרגע שאתה מת, כל האויבים שלך יכולים להוריד את הכפפות - כדורי אש, חרבות, שכירי חרב שתוקפים אותך ברחוב לאור יום או שדים שלא יודעים איך לתקוף בלי להרוג או להשאיר סימנים, כולם נעשים פתאום נשקים לגיטימיים בארסנל של האויבים שלך. אתה, בינתיים, עוד מוגבל יחסית לקללות, רעלים ו"תאונות" שאי אפשר לקשר אליך.

לנקום באכזריות במי שהורג או פוגע במתים חסרי הגנה זה לא קטע של ארגון קיצוני, זה חלק משגרת העבודה של הקברנים (גם אם הם נזהרים שלא להרוג אותם). הרבה מהם גם היו רוצים שיוויון בין מתים לחיים, אבל לדבר על זה בראש חוצות ישמע יותר מידי כמו בגידה במלכות, כך שזה לא הקו הרשמי של המסדר. מאוד יכול להיות שקיימות קבוצות רדיקליות יותר שממש מנסות לקדם שיוויון, אבל הן צריכות מאוד להיזהר לא לעורר את חמתה של הגבירה התמירה.

רעיון מגניב עם הליץ'. אולי המקלט בטוח מפני בריוני רחוב משועממים, אבל הגבירה התמירה לא אוהבת את הסידור המוזר, שגובל בלעבור על החוק, ובשביל לשמור על מעמדו הליץ' צריך לגבות סכומי עתק על כניסה ויציאה, בשביל לשלם את המיסים שהעיר דורשת בשביל לשמור על המקלט מחוץ לתחום עבור בני ארץ החיים. מה שהופך בפועל את ה"ממלכה" של הליץ' לשכונה קטנה של ממתים עתיקים, עשירים ופרנואידים, שמפחדים מהצל של עצמם ומקבלים מתים חדשים רק לעיתים רחוקות, וגם אז כמשרתים או שומרים.

בעיר שולטת מועצה של רוחות רפאים בראשות הגבירה המלכה האם הרוח התמירה המתבוננת תמיד. הם נחשבים מבחינה רשמית ל"ישויות היסטוריות שמורות", ולעשות להם כל דבר שלא נראה להם גורר עונש מוות או גרוע יותר. הגבירה (ורבים מהיועצים שלה) מטורפים לחלוטין, ויוצאות מהמועצה מידי פעם הוראות מופרכות בעליל , שהעיר מנסה לעמוד בהן ככל יכולתה (לצבוע את כל וורדי הענק באדום, לעצור את הגשם מלרדת, אסור למכור אוכל בימי שלישי, כל החובות למוסדות העירוניים מוכפלים, אסור להיות בן שישים. דברים כאלה)

אני בטוח שיש עוד מתים רבי עוצמה. הם פשוט צריכים להיות קשורים למוסדות חזקים (אחת הגילדות הגדולות, משרתים של הגבירה, שליחים רשמיים של העצנעים) או משפחות אצולה\ממון, אחרת כנראה שהם כבר היו מתים באמת.
או זה, או שהם מאוד טובים בלהתחבא או להגן על עצמם.

כשחושבים על זה, איך בעצם אפשר לדעת מי מת ומי חי? מה יפריע למטיל לחשים מוכשר לגרום למת להיראות חי? כמו שאמרת, זה בסך הכל שינוי קוסמטי ואולי כמה אשליות זוטרות לצירת מראה של מערכת עיכול פעילה.

מה קורה למת שהותקף והורג את התוקף שלו?

אז אם אתה חי ואתה שותה מהנהר אתה הופך לאל מת של הנהר.
ואז אתה או רכוש או לא מוגן בידי החוק. למה שסתם יתקיפו אותך ברחוב אם אין לך אויבים? ואתה לא יכול להגן על עצמך, לפחות לפציעה?
אבל אם תהרוג אחד מהם תישפט למוות.
קצת קשה לי לקלוט את הרעיון, הייתי שמח אם היית יותר מסדר את הפלאף לפני שאתה עובר ללהכין קראנץ', כי זה רלוונטי גם לחברי הפורום שאין להם מושג ב3.5.
כמובן שהכל בחירה שלך.

תחפושות... בואו נגיד שבהתחלה זה די קל להתחפש לאדם חי עם קצת איפור או קסם, אבל שדי מהר השחיקה והרקבון גורמים לכל המתים פרט לעשירים ביותר להיראות מתים באופן די ברור, גם אם לא ממש זומבים בהופעה. אם אתה יכול להתחזות לאדם חי? כן. כמו שאתה יכול להעמיד פנים שאתה מגזע או מין אחר, אבל בחיי היומיום שלך כנראה שאתה לא יכול להיראות חי עשרים וארבע שבע.

בגדול, הייתי אומר שאני רוצה שהמתים בעיר יהיו קבוצה מוחלשת. תשווה אותם למעמד הנשים בחברות שמרניות מאוד, או בני מיעוטים בחברה גזענית - הם לא טובים פחות מהשאר בשום דבר, המוסכמות החברתיות פשוט מורידות אותם למטה.
יכול להיות שתצא זכאי במשפט על הגנה עצמית, אבל באופן חוקי, זו נחשבת הגנה על רכוש, ואתה (או יותר נכון - ה'בעלים' החוקיים שלך) עלול להסתבך בצרות רציניות אם יחליטו שיכולת באופן סביר גם לנטרל את התוק, ולא פשוט להרוג אותו. חוץ מזה, אם שמים גוויה על ספסל הנאשמים, היא עלולה למצוא את עצמה תחת גזר דין... אמ... מוות, בעוון רצח של וונדל ונטילת חוק העיר לידיה. כל זה כמובן במידה ואין לך את המשאבים להגן על עצמך בבית דין. אם יש לך, כנראה שתצא זכאי אם זו באמת הייתה הגנה עצמית - גששי הדם די טובים בלברר את האמת באמצעים קסומים.

אבל אולי עדיף שאנסה לענות על השאלה בסיפור...
יותר מובן?

ומה אם בני אדם חיים מתחפשים למתים כדי למשוך התקפות, ואז מביאים את התוקפים לבית המשפט? זה יכול להיות משהו שקברני מי המנוחות עושים.
זה היה עובד?
הסיפור באמת עוזר, והוא גם היה ממש כיף לקרוא

זה יכול לעבוד, אבל אני מקווה שזה כבר מובן שמתים מותקפים ברחוב זו תופעה תקופתית, סטטיסטית, לא משהו שקורה לך אוטומטית, אלא יותר מן סיכון שאנשים מודעים לו, בייחוד בשעות מסויימות של היום בשכונות גרועות במיוחד. כך שזה יוכל לעבוד, אבל כנראה שיהיה יותר פשוט ומרתיע יותר לדפוק לתוקפים מכות רצח ולקשור כמה מהם תלויים הפוך עם עכבר מת בפה מעל הנהר ללילה שלם מאשר לגרור את זה למשפט.

אוקי, אבל זה עדיין טכניקה ללתפוס מתעללים.
אז אני אחכה בשמחה לעוד פירוט
אם אני ממש אוהב, אני קצת נתונים למהדורה ארבע.