forte
פונדקאי ותיק
וואו... אחרי דיי הרבה זמן שלא ביקרתי בפורום מו"ד[הרבה מאוד זמן ראוי לומר], אני חוזר אליו בגירסא... בוא נומר נסיון שני לשפר את הנסיון הקודם שלי לבניית עולם המערכה שלי: תולהון.
כמה הערות בסיס:
קודם כל חשוב לדעת את המטרה שבגללה אני מחדש את העולם הזה מלכתחילה. אני לא עומד ליצור אלפי גזעים וממלכות חדשות, כי אני לא מוצלח עד כדי כך. העולם בעיקרו של דבר נועד כי צריך אותו. כל משחק טוב צריך עולם סביבו, צריך פוליטיקה, צריך סלנגים שיוסיפו אווירה מציאותית למשחק וככלל, עולם מערכה שכתוב יפה ומסודר תמיד עוזר.
מעבר לזה כמו שאני יודע היטב חברי הפורום כאן תמיד שמחים להגיב(הייתי אומר שמחים לשבח, אבל...), אז אני מניח שלאחר שהעולם יעבור את מטחנת הביקורת של הפורום הוא יהיה ראוי למשחק.
תולהון
קונסמפט, עי הגמדים הדרומית הרחוקה, משרד המלך צור השביעי.
"כן?" שאל צור. הוא היה עייף, והיה לו עוד לפחות 20 עמודי טפסים לקרוא. מה שהוא צריך עכשיו זה עוד איזה גמד קרציה שיבוא לשאול שאלות.
"סלח לי" ענה קול. הדלת נפתחה, ופנימה צעד אלף. אלף גבוה. "סלח לי, באתי דרך ארוכה כל הדרך מג'וליאס הרחוקה כדי לפגוש אותך, אדוני. אתה ידוע כשר השלום, והייתי רוצה מאוד לדעת אדוני, אם אני יכול להיוועץ בך בנושא כולשהו". צור הרים גבה. אלף גבוה שבא כל הדרך מג'וליאס כדי להיוועץ בעצתו של גמד זקן? זה משהו שלא רואים כל יום.
"הכנס בבקשה" אמר צור, נזכר בנימוסיו. הוא הצביע על כורסא, והתיישב בעצמו מול האלף. האלף נראה עייף ובגדיו מטונפים. 'על הספות החדשות שלי' חשב בדממה צור, בעוד הוא שולף עוגיות מהתנור ומניח אותן ביניהם. האלף לא הסתכל על העוגיות כלל. הוא אפילו העז בחוצפתו לעקם את אפו בגועל. 'חוצפה!' חשב צור בליבו, אך נתן לאלף הזדמנות.
"נשלחתי בשם המלכה לידה, מלכת האלפים ה-" התחיל האלף, אך עצר למראה צור הפוטר את דבריו בהינף יד. "עזוב את הרשמיות. מה רצונך, אלף" שאל בפשטות צור. האלף נראה כנעלב אך המשיך. "ג'וליאס לא יכולה להמשיך להילחם. טוריטו הדרומית, עיר האורקים המערבית ולאחרונה אפילו היו נסיונות מעיר האורקים המזרחית. אנו רואים את בנינו נשלחים למלחמה נגד יצורים שמברכים את המוות ושרצונם הוא טבח בלבד. אתה, ובכן, אתה השר הדיפלומט. אתה מנהיג קונסמפט. אנו מבקשים מכם עזרה" סיים האלף. צור בלע באחת את העוגיה השלמה שהיית בפיו והחל משתעל. הוא הרים את עיניו אל מול האלף.
"אתה רוצה שאנחנו, הממלכה הדיפלומטית האחרונה ביבשת המחורבנת הזאת, נקח את ילדינו לעשות נגד מה שהם חונכו בעבורו בעבור טובתם האישית של מחבקי עצים?!" עיניו של צור יצאו מחוריהן, והאלף השפיל פניו.
"אני לא מבקש זאת, אני מתחנן לזאת" הוא אומר. צור קם. "אתם האלפים מלכתחילה פתחתם במלחמה. שלחתם את כל בני האנוש שרצו להתיישב ביערכם הרחק הרחק, עצרתם את גדילת היער כדי למנוע התיישבויות נוספות, ואז כשראיתם את המפגע הבא בעולם, אורקים, ניסיתם לטבוח בהם. כעת אתם מבקשים שאני, המלך צור השביעי, אבוא לעזרכתם כנגד כל הערכים?! צא מביתי!" צור נראה מרוגז. 'חוץ מזה' חשב, 'ביליתי כבר זמן רב מדי במשרד. הגיע הזמן שאני אשוב הביתה'. הוא קם, אך האלף לא קם. למעשה הוא נשען לאחור.
"שב" הוא אומר בפשטות. צור היבט בעצמו בפליאה- הוא התיישב. כנגד מה שהוא תכנן, רגליו לא הקשיבו לו פשוט. "אתה מבין, אני מתחנן, מכיוון והתוכנית של מלכתי מסוכנת, שתחסוך אותה ממני. אני מתחנן. אך מלכתי לא מתחננת בפני איש, והאלפים הגבוהים לא מבקשים עזרה. הם קובעים. אתה תעזור לנו, ואתה תשתמש בכל הכוח שלך כדי להפנות את כל הארגונים שמתכננים נסיעה הרפתקנית אצילית לנוסטן, ישנו את מסלולן. מטרתם החדשה, היא טוריטו הדרומית ועיר האורקים המערבית. הבהרתי את עצמי?" שאל האלף. עיניו פגשו בעיניו של צור. צור ניסה להתנגד בעוצמה מדהימה, אבל זה היה חסר טעם. האלף חייך, חושף ניבים נוראיים. כעת צור הבחין שעורו כחלחל שחרחר. צור לא האמין שהוא לא הבחין בזה קודם לכן! ניבים, עור, הבחור לא נשם! עיניים עמוק בחוריהן, אור אפל! הוא שלף את גרזנו וערף את ראשו של הערפד הארור.
לפחות כך ניסה. הערפד האלפי צחק מולו בכל גדול. צור ניסה, אך גילה שתודעתו כבולה בתוך גופו. וגופו, מצייט לערפד. "נסיון חמוד גמדילה. אבל לא היום" אמר הערפד.
"ברוך הבא ליבשת גליק. יבשת גליק? היבשת המרכזית שלידה יש את אי הערפל המסתורי, וחוץ מזה כמה איים קטנטנים ותו לא. אנחנו קוראים לעולם תולהון, למה? טוב שמע, האנשים למעלה משחקים כל היום בכדורי בדולח ואומרים הרבה דברים וחסרי חשיבות, אבל חלקם נשמעים מגניב. לדוגמא, לקרוא לעולם תולהון זה נשמע חמוד. לקרוא ליבשת שאנחנ עליה גליק נשמע גם כן מגניב. אז למה לא?
כן, כמו שראית למעלה אנחנו יבשת מחורבנת למדי. עקרונית אנחנו מאוד אוהבים להילחם בלי סיבה. האלפים מאוד אוהבים ללכת מכות עם אורקים, בלי סיבה נראית לעין. הגמדים ממש אוהבים לערוף ראשים של גובלינים, והסיבה לכך דיי עטויה בערפל. מאיפה כל זה התחיל? את זה לך תשאל את רונאס. הוא זה שחיי כבר 15 אלף שנה, לא אני. אני יכול לומר לך שמצאו ספריות, ענינים, וזהו העידן החמישי. לך תדע למה. אומרים שהעידן השלישי היה עידן אפל ונורא יותר מהעידן הזה, אבל אני אישית לא מאמין. כיום הנוסעים היחידים בדרכים נקראים 'הרפתקנים נועזים'. איכר בקושי יכול לדאוג לשדות שלו בלי לחשוד שאיזה זאב מפלצתי יגנוב לו יבול, והדיפלומטים שוחרי השלום היחידים שמביאים תקווה משועבדים.
בע... עולם דיי דפוק אם אתה שואל אותי. מאז ומעולם הייתי נגד כל הקטע הזה. תמיד חשבתי שלגור בכפר מבודד משאר העולם נשמע טוב. אבל אתה יודע איך זה, לך תמצא כפר שהרעיון להתרחב ולבוא במגע עם העולם הגדול לא קוסם לו. ארררגגג... טוב נו, אני מקווה שתהנה משהייתך בעולם הזה. וברכה טיפוסית למי שבאמת מבין מה קורה בעולם הדפוק הזה: הלוואי ותתעורר בלי סכין בגרון, והלוואי שלא תסבול כשתמות מהרעל ששמו לך בארוחת הבוקר. יום טוב, לילה טוב ומוות טוב"-
מישהו משונה ולא קשור המספר על העולם מנקודת מבט פסימית.
זהו, אני מתחיל בנגיע מינימלית לחלק מהאווירה של העולם. מפת העולם נמצאת כאן: http://img267.imageshack.us/my.php?image=14523061dk4.png
כרגע אין לי גישה לוורד אז יהיה לי קשה להעלות הרבה במכה אחת.
כמה הערות בסיס:
קודם כל חשוב לדעת את המטרה שבגללה אני מחדש את העולם הזה מלכתחילה. אני לא עומד ליצור אלפי גזעים וממלכות חדשות, כי אני לא מוצלח עד כדי כך. העולם בעיקרו של דבר נועד כי צריך אותו. כל משחק טוב צריך עולם סביבו, צריך פוליטיקה, צריך סלנגים שיוסיפו אווירה מציאותית למשחק וככלל, עולם מערכה שכתוב יפה ומסודר תמיד עוזר.
מעבר לזה כמו שאני יודע היטב חברי הפורום כאן תמיד שמחים להגיב(הייתי אומר שמחים לשבח, אבל...), אז אני מניח שלאחר שהעולם יעבור את מטחנת הביקורת של הפורום הוא יהיה ראוי למשחק.
תולהון
קונסמפט, עי הגמדים הדרומית הרחוקה, משרד המלך צור השביעי.
"כן?" שאל צור. הוא היה עייף, והיה לו עוד לפחות 20 עמודי טפסים לקרוא. מה שהוא צריך עכשיו זה עוד איזה גמד קרציה שיבוא לשאול שאלות.
"סלח לי" ענה קול. הדלת נפתחה, ופנימה צעד אלף. אלף גבוה. "סלח לי, באתי דרך ארוכה כל הדרך מג'וליאס הרחוקה כדי לפגוש אותך, אדוני. אתה ידוע כשר השלום, והייתי רוצה מאוד לדעת אדוני, אם אני יכול להיוועץ בך בנושא כולשהו". צור הרים גבה. אלף גבוה שבא כל הדרך מג'וליאס כדי להיוועץ בעצתו של גמד זקן? זה משהו שלא רואים כל יום.
"הכנס בבקשה" אמר צור, נזכר בנימוסיו. הוא הצביע על כורסא, והתיישב בעצמו מול האלף. האלף נראה עייף ובגדיו מטונפים. 'על הספות החדשות שלי' חשב בדממה צור, בעוד הוא שולף עוגיות מהתנור ומניח אותן ביניהם. האלף לא הסתכל על העוגיות כלל. הוא אפילו העז בחוצפתו לעקם את אפו בגועל. 'חוצפה!' חשב צור בליבו, אך נתן לאלף הזדמנות.
"נשלחתי בשם המלכה לידה, מלכת האלפים ה-" התחיל האלף, אך עצר למראה צור הפוטר את דבריו בהינף יד. "עזוב את הרשמיות. מה רצונך, אלף" שאל בפשטות צור. האלף נראה כנעלב אך המשיך. "ג'וליאס לא יכולה להמשיך להילחם. טוריטו הדרומית, עיר האורקים המערבית ולאחרונה אפילו היו נסיונות מעיר האורקים המזרחית. אנו רואים את בנינו נשלחים למלחמה נגד יצורים שמברכים את המוות ושרצונם הוא טבח בלבד. אתה, ובכן, אתה השר הדיפלומט. אתה מנהיג קונסמפט. אנו מבקשים מכם עזרה" סיים האלף. צור בלע באחת את העוגיה השלמה שהיית בפיו והחל משתעל. הוא הרים את עיניו אל מול האלף.
"אתה רוצה שאנחנו, הממלכה הדיפלומטית האחרונה ביבשת המחורבנת הזאת, נקח את ילדינו לעשות נגד מה שהם חונכו בעבורו בעבור טובתם האישית של מחבקי עצים?!" עיניו של צור יצאו מחוריהן, והאלף השפיל פניו.
"אני לא מבקש זאת, אני מתחנן לזאת" הוא אומר. צור קם. "אתם האלפים מלכתחילה פתחתם במלחמה. שלחתם את כל בני האנוש שרצו להתיישב ביערכם הרחק הרחק, עצרתם את גדילת היער כדי למנוע התיישבויות נוספות, ואז כשראיתם את המפגע הבא בעולם, אורקים, ניסיתם לטבוח בהם. כעת אתם מבקשים שאני, המלך צור השביעי, אבוא לעזרכתם כנגד כל הערכים?! צא מביתי!" צור נראה מרוגז. 'חוץ מזה' חשב, 'ביליתי כבר זמן רב מדי במשרד. הגיע הזמן שאני אשוב הביתה'. הוא קם, אך האלף לא קם. למעשה הוא נשען לאחור.
"שב" הוא אומר בפשטות. צור היבט בעצמו בפליאה- הוא התיישב. כנגד מה שהוא תכנן, רגליו לא הקשיבו לו פשוט. "אתה מבין, אני מתחנן, מכיוון והתוכנית של מלכתי מסוכנת, שתחסוך אותה ממני. אני מתחנן. אך מלכתי לא מתחננת בפני איש, והאלפים הגבוהים לא מבקשים עזרה. הם קובעים. אתה תעזור לנו, ואתה תשתמש בכל הכוח שלך כדי להפנות את כל הארגונים שמתכננים נסיעה הרפתקנית אצילית לנוסטן, ישנו את מסלולן. מטרתם החדשה, היא טוריטו הדרומית ועיר האורקים המערבית. הבהרתי את עצמי?" שאל האלף. עיניו פגשו בעיניו של צור. צור ניסה להתנגד בעוצמה מדהימה, אבל זה היה חסר טעם. האלף חייך, חושף ניבים נוראיים. כעת צור הבחין שעורו כחלחל שחרחר. צור לא האמין שהוא לא הבחין בזה קודם לכן! ניבים, עור, הבחור לא נשם! עיניים עמוק בחוריהן, אור אפל! הוא שלף את גרזנו וערף את ראשו של הערפד הארור.
לפחות כך ניסה. הערפד האלפי צחק מולו בכל גדול. צור ניסה, אך גילה שתודעתו כבולה בתוך גופו. וגופו, מצייט לערפד. "נסיון חמוד גמדילה. אבל לא היום" אמר הערפד.
"ברוך הבא ליבשת גליק. יבשת גליק? היבשת המרכזית שלידה יש את אי הערפל המסתורי, וחוץ מזה כמה איים קטנטנים ותו לא. אנחנו קוראים לעולם תולהון, למה? טוב שמע, האנשים למעלה משחקים כל היום בכדורי בדולח ואומרים הרבה דברים וחסרי חשיבות, אבל חלקם נשמעים מגניב. לדוגמא, לקרוא לעולם תולהון זה נשמע חמוד. לקרוא ליבשת שאנחנ עליה גליק נשמע גם כן מגניב. אז למה לא?
כן, כמו שראית למעלה אנחנו יבשת מחורבנת למדי. עקרונית אנחנו מאוד אוהבים להילחם בלי סיבה. האלפים מאוד אוהבים ללכת מכות עם אורקים, בלי סיבה נראית לעין. הגמדים ממש אוהבים לערוף ראשים של גובלינים, והסיבה לכך דיי עטויה בערפל. מאיפה כל זה התחיל? את זה לך תשאל את רונאס. הוא זה שחיי כבר 15 אלף שנה, לא אני. אני יכול לומר לך שמצאו ספריות, ענינים, וזהו העידן החמישי. לך תדע למה. אומרים שהעידן השלישי היה עידן אפל ונורא יותר מהעידן הזה, אבל אני אישית לא מאמין. כיום הנוסעים היחידים בדרכים נקראים 'הרפתקנים נועזים'. איכר בקושי יכול לדאוג לשדות שלו בלי לחשוד שאיזה זאב מפלצתי יגנוב לו יבול, והדיפלומטים שוחרי השלום היחידים שמביאים תקווה משועבדים.
בע... עולם דיי דפוק אם אתה שואל אותי. מאז ומעולם הייתי נגד כל הקטע הזה. תמיד חשבתי שלגור בכפר מבודד משאר העולם נשמע טוב. אבל אתה יודע איך זה, לך תמצא כפר שהרעיון להתרחב ולבוא במגע עם העולם הגדול לא קוסם לו. ארררגגג... טוב נו, אני מקווה שתהנה משהייתך בעולם הזה. וברכה טיפוסית למי שבאמת מבין מה קורה בעולם הדפוק הזה: הלוואי ותתעורר בלי סכין בגרון, והלוואי שלא תסבול כשתמות מהרעל ששמו לך בארוחת הבוקר. יום טוב, לילה טוב ומוות טוב"-
מישהו משונה ולא קשור המספר על העולם מנקודת מבט פסימית.
זהו, אני מתחיל בנגיע מינימלית לחלק מהאווירה של העולם. מפת העולם נמצאת כאן: http://img267.imageshack.us/my.php?image=14523061dk4.png
כרגע אין לי גישה לוורד אז יהיה לי קשה להעלות הרבה במכה אחת.