יש 3 שיטות עיקריות לבנות עולם מערכה- מהגדול לקטן, מהקטן לגדול, ותוך כדי משחק.
בראשונה, אתה חושב על הרעיון הכללי של העולם. איך הוא אמור להיות? יבשת ענקית מלאה בממותות? אוקי. אחרי זה, אתה חושב על דברים קטנים יותר. מהיבשת, אתה עובר לממלכה. מהממלכה, למחוז. ממחוז, לעיר. מעיר, לכפר. וכך הלאה.
איזו ממלכה תהיה ביבשת ענקית מלאה בממותות? בטח ממלכה של ויקינגים שרוכבים עליהן. אילו מחוזות יכולים להיות בממלכה כזו? מה עם מחוז שבעצם כולו קרח? אוקי, איזו עיר בירה יכולה להיות למחוז הזה? אולי העיר עצמה מגולפת בקרחון עצום? מגניב. מה עם כפרים, אילו כפרים יהיו במחוז כזה? אולי יהיו כפרי כורים שבהם כורים קרח עם יכולות קסומות מהאדמה? אולי יהיו דייגים שדגים דרך חורים בקרח? וכך הלאה.
בשניה, אתה חושב על כפר, או על עיר, או על משהו קטן. אתה רוצה עיר שנשלטת בידי מועצה של ערפדים? מגניב. עכשיו, בואו נפתח את הרעיון מכאן. איפה העיר הזו תהיה? העיר הזו יכולה להיות ב...מערה תת קרקעית! או, יותר מגניב- בממלכה שבה השמש לעולם לא זורחת! למה השמש לעולם לא זורחת? אולי זה בגלל שלפני מאות שנים, אל השמש מת במלחמה נגד שדים? מה זה אומר על העולם? האם העולם עדיין נמצא במלחמה נגד שדים? האם הם לקחו איתם את הגופה של אל השמש ועכשיו אל השמש נולד מחדש כשד בעצמו?
האופציה השלישית היא פשוט להכין עיר, או יישוב, או פשוט נקודת התחלה לשחקנים בעולם, לתת להם לכתוב איזה רקע שהם רוצים, ולהתחיל לשחק. באמצע המשחק בא לך פתאום להריץ הרפתקה עם מלא דרקונים? מגניב, יש עמק סודי של דרקונים בעולם.
האופציה השלישית אומרת בעצם שהעולם נוצר לפי מה שאתה צריך שיהיה בו. בדרך כלל, ההגיון הפנימי של עולם כזה הוא חלש יותר משל עולמות אחרים, אבל זה בסדר גמור, עולם לא נמדד בהגיון הפנימי שלו. לפחות לא עולם של משחקי תפקידים. הוא נמדד בכמה כיף לשחקנים לשחק בו.