כיצד אתם בונים עולם מערכה

אז איך אתם בונים עולם מערכה
תרביות, היסטוריה, מקומות ועוד כל מיני דברים מגניבים ?

אני גם בתהליך של בניית עולם (לא למערכה).
הצעה שלי - תתחיל עם תיאום ציפיות עם הקבוצה. כך תוכל לדעת איזה סגנון משחק כל אחד רוצה, ולא תבנה את כל בתי האצולה לפרטי פרטים רק כדי לגלות שהשחקנים שלך לא סובלים משחקים פוליטיים.

אחר כך תנסה למצוא רעיון, ותפתח אותו. איך הוא משפיע על התפתחות העולם? על האנשים שבעולם ועל התרבויות? על הדתות? תתחיל לבנות.

תוך כדי הבנייה תרשום בצד כל רעיון שעולה לך, לא משנה כמה הוא טיפשי. ככה המוח שלך לא יתעכב עליו יותר מדי בזמן שאתה עובד על דברים אחרים.

תבנה רק דברים שאתה צריך למערכה, אחרת לעולם לא תסיים.
זהו פחות או יותר. הבנייה היא לא החלק המסובך. הכי קשה זה להכריח את עצמך לשבת לחשוב על העולם או לכתוב עליו.

רציתי לכתוב עולם בכללי,
לחשוב על רעיונות מגניבים ולנסות לפתח
עכשיו אני מנסה גם להריץ הרפתקה שעלתה לי

אני קודם חושב על משהוא מגניב למשחק תפקידים ואז יוצר סביבו עולם [עולמות המערכה האהובים עלי שיצרתי לא נוצרו בכוונה] כמו חישול מערכה רק אם אלמנט אחד

או שהוא פשוט נבנה במהלך המשחק

איך יודעים לאיזה רעיון יש פונציאל ?
ואיך מפתחים רעיונות ?

יש 3 שיטות עיקריות לבנות עולם מערכה- מהגדול לקטן, מהקטן לגדול, ותוך כדי משחק.
בראשונה, אתה חושב על הרעיון הכללי של העולם. איך הוא אמור להיות? יבשת ענקית מלאה בממותות? אוקי. אחרי זה, אתה חושב על דברים קטנים יותר. מהיבשת, אתה עובר לממלכה. מהממלכה, למחוז. ממחוז, לעיר. מעיר, לכפר. וכך הלאה.
איזו ממלכה תהיה ביבשת ענקית מלאה בממותות? בטח ממלכה של ויקינגים שרוכבים עליהן. אילו מחוזות יכולים להיות בממלכה כזו? מה עם מחוז שבעצם כולו קרח? אוקי, איזו עיר בירה יכולה להיות למחוז הזה? אולי העיר עצמה מגולפת בקרחון עצום? מגניב. מה עם כפרים, אילו כפרים יהיו במחוז כזה? אולי יהיו כפרי כורים שבהם כורים קרח עם יכולות קסומות מהאדמה? אולי יהיו דייגים שדגים דרך חורים בקרח? וכך הלאה.

בשניה, אתה חושב על כפר, או על עיר, או על משהו קטן. אתה רוצה עיר שנשלטת בידי מועצה של ערפדים? מגניב. עכשיו, בואו נפתח את הרעיון מכאן. איפה העיר הזו תהיה? העיר הזו יכולה להיות ב...מערה תת קרקעית! או, יותר מגניב- בממלכה שבה השמש לעולם לא זורחת! למה השמש לעולם לא זורחת? אולי זה בגלל שלפני מאות שנים, אל השמש מת במלחמה נגד שדים? מה זה אומר על העולם? האם העולם עדיין נמצא במלחמה נגד שדים? האם הם לקחו איתם את הגופה של אל השמש ועכשיו אל השמש נולד מחדש כשד בעצמו?

האופציה השלישית היא פשוט להכין עיר, או יישוב, או פשוט נקודת התחלה לשחקנים בעולם, לתת להם לכתוב איזה רקע שהם רוצים, ולהתחיל לשחק. באמצע המשחק בא לך פתאום להריץ הרפתקה עם מלא דרקונים? מגניב, יש עמק סודי של דרקונים בעולם.
האופציה השלישית אומרת בעצם שהעולם נוצר לפי מה שאתה צריך שיהיה בו. בדרך כלל, ההגיון הפנימי של עולם כזה הוא חלש יותר משל עולמות אחרים, אבל זה בסדר גמור, עולם לא נמדד בהגיון הפנימי שלו. לפחות לא עולם של משחקי תפקידים. הוא נמדד בכמה כיף לשחקנים לשחק בו.

תודה, ומה קורה עם עולם בכללי ?
ואיך אתם חושבים על רעיונות להגשות בש" וש ?

השאלה "מאיפה מגיעה השראה" היא שאלה די גדולה, כי השראה יכולה להגיע מכול מקום. בתור מישהו שהגיש די הרבה גם לשו"ש וגם לדו"נ אני יכול לומר שאחד ממקורות ההשראה העיקריים שלי (ואפשר לראות זאת בהגשות שלי) הוא ספרים של משחקי תפקידים. ספרי משחקי תפקידים נכתבו במטרה לגרום לך לעורר את הדמיון ולגרום לך לחשוב על הרפתקאות, גיבורים ומפלצות אדירות בעולם המשחק. אני חושב שזהו אחד ממקורות ההשראה הטובים יותר.

למה אתה רוצה לבנות עולם מערכה? זה באמת לא הכרחי ורוב העולמות שאנשים בונים (כולל אלו שנמכרים) הם בין גרועים לבינוניים. אם היה לך איזה רעיון והשראה שדוחפים אותך לכתוב עולם מערכה אז ניחא. אחרת אין מה להכניס ראש בריא למיטה חולה. תתמקד באיך כותבים ומריצים הרפתקאות, זה הרבה יותר חשוב מהיסטוריה וגיאוגרפיה של עולם דמיוני.

תחשוב מה אתה רוצה להעביר בעולם. מה המסרים שחשובים לך? באיזה שאלות מעניין אותך להתעסק? מה העולם הזה נותן לך?

בנוסף, אני ממליץ אם אתה רוצה להשקיע לחשוב על מערכת קסם יחודית. קסם מגניב משפיע על העולם והוא מאוד כיפי לבנייה והרצה, לפחות לי, וקסם יחודי ובנוי טוב יתן לעולם שלך אופי משלו.

חוץ מזה, הדרך הכי טובה לדעתי לבנות עולם זה לקחת מחברת, וכשמשעמם לך לשבת וחשוב על רעיונות. לתת לעולם להתבשל ולהתפתח בראשך, ליצור דמויות ומקומות, גזעים ומפלצות - עד שיוצרת תוצאה שאתה מרוצה ממנה.

נקודה שלא עלתה עדיין.

כשבונים עולם מערכה, לא משנה אם זו סביבה להרפתקה אחת או שתיים או עולם מורכב ושלם, יש את האפשרות להשתמש רק בחומר גנרי מספרי הכללים ויש את האפשרות ליצור חומר משלך.

אם החלטת להשתמש בחומר גנרי - אז גמד יהיה גמד ודרקון אדום יהיה דרקון אדום. אתה יכול להמציא תרבות משלך לגמדים שלך, ופשוט להלביש אותה על הנתונים של הגמדים מספר הכללים.

לעומת זאת, אתה יכול לומר שבעולם שלך הגמדים הם דווקא קשתים מצויינים (לומר שכל הגמדים מיומנים בקשתות, כמו שבדרך כלל אלפים) ואין להם ראיית חושך. או להחליף את הדרקונים האדומים בדרקונים סגולים שיש להם נתונים של דרקון אדום בוגר אבל הם נושפים רעל וחומצה במקום אש.

לא צריך לבנות עולם מערכה בשביל זה, אפשר פשוט להחליט שבהרפתקה הבאה הם יפגשו בדרקונים כחולים שיורקים חשמל מוצק ומאותו היום ואילך "ככה זה אצלי", זה גם יכול פשוט לנבוע מכך שהתבלבלתי בעמוד בספר המפלצות אבל מעכשיו זה קאנוני. או שלא.
עדיף שלא בעצם, פנטזיה זה לא חוקים כמו אצלנו רק שונים, פנטזיה זה כאוס. זה זוג אחים טרולים, אחד קטן עם שיער ורוד מטאלי והשני גדול ומכוער והופך לאבן ביום. כל האלפים קשתים, כל הגמדים גרזנים, כל הדרקונים חמדנים. נחמד, שימושי מאוד בשביל משחקים, אבל לא באמת פנטזיה. אז לא חייבים לשחק בכאוס מוחלט, אבל מידה מסויימת של שוני ואי וודאות מומלצת.
אז יכול להיות שרק על הגבעה הירוקה הדרקונים יורקים חשמל מוצק (אני לא יודע מה זה), ויכול להיות שכל הדרקונים שנולדו בשנת 1423 יורקים חשמל מוצק, או שרק הדרקון פוגלצ'רסקי, או כולם. ויכול להיות שלשחקנים לא אכפת.

אני לא מסכים איתך על הקביעה "פנטזיה זה לא חוקים כמו אצלנו". קסם מהסוג שאני אוהב, הסוג שאני בונה והסוג הכי מעניין לדעתי הוא קסם שהוא מדע. אחד שאפשר לתכנת ולעצב, אחד שעובד לפי חוקים מאוד ברורים והוא לא כאוטי לגמרי. פנטזיה זה לא רק לפגוש שני אורקים כאוטיים, זה להיכנס לפוליטיקה עמוקה במלחמה כלל עולמית. זה לא לערב עולמות באופן לא הגיוני, אלא להבין מה הוא ארוך לעומק ולעשות הזה שימוש מגניב.

פנטזיה נותנת פוטנציאל לעשות הרבה יותר מכאוס. היא נותנת לנו להסתכל על העולם שלנו בואקום ולדון בשאלות חשובות, היא נותנת לנו לשחק לעומק ולתת דילמות אמיתיות ותשובות. בנוסף, בניית עולם מעמיקה באמת היא לא לזרוק כל פנטזיה קיימת ביחד אלא לבנות את הפנטזיה שלך ולתת לה להיות עמוקה ומגניבה.