חוק שימור הקסם

תמיד הציק לי העניין הזה. האיכרים עובדים את האדמה, האדמה מניבה חיטה ושעורה למכביר, בתו של הטוחן... נטחנת, והטוחן... טוחן. את הקמח אופים לכיכרות זהובות וריחניות ועוגות-דבש מלאות צימוקים, ואותן מוכרים בשווקי הערים לבעלי המלאכה, ולאצילים, בהתאמה.
ובזמן זה, במקביל, יושב לו כהן פשוט ומייצר לחם יש מאין בכוח אמונתו. בדרגה הבאה יוכל כבר להאכיל את כל המסדר שלו, שתי דרגות אחר כך - צבא שלם.
בזמן שהאיכרים עובדים בשדות, כורעים תחת הנטל ופוחדים פחד מוות מקציר שלא בעיתו, יכול אשף-התאובה להעמיד עשרות שלדים מונפשים שיקצרו בעוז את השדות, יום ולילה, ללא הפסקה.
עושה הלפידים פשט את הרגל זה מכבר, ולכל אדם כמעט יש מטבע מפיץ אור בכיסו. הלילה לא קובע סוף ליום העבודה, כי האור אינו עולה דבר עוד, וזמנם של האנשים שווה יותר ממנו. הנפחיות עובדות ללא הפסקה - כבשניהן בוערים בעוז ללא שיזדקקו לתדלוק. המתים חוזרים לחיים. אנשים עפים באוויר. אימהות פולניות רוצות שילדיהם ילמדו את תורת הקסם. הבארות יוצרות מים, המכרות חוצבים את עצמם, ומטאטאים פוצחים בריקוד שורות נמרץ במיוחד. אט אט מתמוטטת התרבות כפי שאנחנו מכירים אותה.

ובכן, הענין הוא כזה: קסם הוא דבר בעייתי ביותר בעולמות הפנטזיה הקלאסיים כולם. האומניפוטנטיות שלו, הזמינות שלו, הקלות שבה משתמשים בו (ללמוד עשר שנים מגילות עבשות נראה לכם פרופורציונלי ליכולת ליצור, יש מאין, חזיז ברק!?). ברוב העולמות, קסם הוא שובר הכלים האולטימטיבי אם לא נעשה בו שימוש מבוקר במיוחד. דיון זה מוקדש לעשייה הזאת - שליטה, כבילה, כפיתה והגבלה של הקסם בעולם. ישנה יותר מדרך אחת לעשות זאת.

לדעתי רוב שיטות הפנטזיה לא באמת מתייחסות לקסם כמו שצריך.
ברובן תראה שקסם הינו דבר יום-יומי מחד אצל הרפתקנים וכיו"ב אך לא נראה שהאוכלוסיה ממש משתמשת בזה. כלומר אין חלוקה הוגנת - קח לדוגמה ריפוי או יצירת מזון.

יש מעט שיטות שבהן יש התייחסות יותר "נכונה" לקסם לפי דעתי, למשל ARS MAGICA שבה הקסם הינו דבר נדיר.
בתור שה"ם אני מנסה להקפיד על כך שקסם ישמש גם לדברים יותר נפוצים - למשל גמדוני גינה שיש להם כישוף דיבור ואנימציה, או במקדש של אל האשליות יש קיר שמראה חיזיון אורקולי.
אחרת קשה לי לשחק בקמפיין שמצד אחד רווי בקסם ומצד שני הקסם לא קיים.

תראו הכל תלוי ברעיון הבסיס אותו אתם רוצים להעביר וכמובן סיגנון השיטה.
אני אנסה להסביר:
בD&D רגיל קוסם הוא אדם רגיל ופשוט, קסם אינו דורש יכולות מיוחדות, זה מעלה את השאלה למה לא כולם עושים זאת? משני סיבות
1. קסם מצריך שנות לימוד רבות- קסם אינו דבר ריגשי או אנושי, אדם פשוט אינו יכול ליצור קסם יש מעין, קסם מצריך לימוד, הבנה, התעמקות הוא טכני אך טכני מעבר להישג האדם הפשוט.
2. ביצועים- אשף בדרגות נמוכות הוא אחד הדברים הלא יעילים (הודגש ב2ND) להיות, השכר מגיעה לאחר מספר דרגות או במילים אחרות השקעה לטווח ארוך, מה שלא תמיד מסתדר אם מציאות החיים ומשאירה את הקסם לאנשים "מוזרים", הרפתקאנים, ותאבי כוח.
במיתוס ישנה התיחסות טיפה שונה: קסם הוא דבר מכני (כמו בD&D) אך יכולות בקסם כן נובעות מהדמות (HEKA או נקודות קסם או כל שם אחר).
1.למרות שדרוש לימוד גם פה, שיטת הכישרונות יוצרת אפשרות ללימוד מוגבל וזה בשילוב עם יכולת פנימית שיש בכל אחת יוצרות בסיס רחב יותר לקסם.
2. השיטה מאפשרת לימוד מוגבל והשגת ביצועים ביחסיות (בניגוד להכל או כלום בD&D), דבר זה מעודד לימוד ושימוש בקסם גם אם לא הופכים לקוסמים (מה שכן קוסם אמיתי הוא דבר מפחיד במיתוס).
במיתוס הבינו את הבסיס הזה (סה"כ גיגקס לא טיפש) והשיטה אכן מניחה שיהיה המון קסם במשחק.

הכל תלוי בקריאה והבנה של השיטה והתוצר שיכול לצאת מאותו בסיס.

לדעתי(וכל הכתוב בתגובה זאת משקף את דעתי ואך ורק אותה), קסם המופיע בצורה יום-יומית הוא פשוט לא קסם, גם אם לא ניתן להסבירו- גם את הסיבה מדוע הטבע רוצה איזון לא הצליחו להסביר ומכאן לא ניתן להסביר מדוע זורם חשמל בקירות ביתנו.
קסם הוא דבר שמעוות את העולם סביבו, שעושה את הבלתי אפשרי והבלתי נתפס, דבר שרחוק מהשג ידם של הרוב המוחלט בצורה מוחלטת של האוכלוסיה ונתפס על ידי מעטי מעטים, ולכן שיטת הקסם של מיטוס כפי ששדופוקס טוען שהיא אין היא קסם בעיני אלא תוסף לפיסיקה שקיים בעולם הספציפי ההוא.

נעבור לסוגיית הלימוד- 10 שנים של לימוד זה כלום, זה מקביל בערך לתקופת הזמן הנדרשת להכשרת רופאים.
דמינו כי כל רופא יכל להפוך מתכת רגילה לזהב, הלא היה שורץ העולם ברופאים?

הלאה, קסם לא צריך לבוא מגורם חיצוני, הוא צריך לבוא מתוך האדם, שכן אין הוא קסם אלא נס במקרה ובא מכוח עליון (האם אנחנו יכולים להגיד שמכת הבכרות היתה קסם?), מהסיבות האלו קסם אמיתי לא יבוא בצורה מילולית (כלומר- לחש\לקרוא מגילה וכו').

במה שנקרא ה- Sleeping Imperium הבריאה נעשתה באמצעות דיבור. מילה היא רעיון. פשוט או מורכב ככל שיהיה, כל רעיון ניתן להביע באמצעות מילה אחת.
עכשיו, מעבר לעולמנו נמצא ה- Gohm שהוא אוקיינוס שאין בו גלים ואין בו מים והוא לא אוקיינוס. לא ברור בדיוק מהו ה-Gohm אבל ברור שהוא עמוק ושיש בו מילים. מילים אמיתיות כמו המילים שיצרו את העולם. מילים שיכולות לשנות את המציאות. מטיל הקסם - יקרא איך שיקרא, צריך לצלול בתודעתו לתוך ה- Gohm. רגע קצר עובר בעולמנו אבל הוא נודד למצולות ה- Gohm ומנסה להיצמד לרעיון אותו הוא מחפש. לא תמיד הוא מצליח, ה-Gohm גדול, והמילים רבות. אם הוא מוצא את המילה, הוא יכול לצאת מן ה- Gohm והיא בתודעתו, וכך מופעל הלחש. רבים אבדו ב- Gohm לבלי שוב, רבים עוד יאבדו. הסכנה הזאת היא לא משהו מתקבל על הדעת, ולכן פותחו שיטות אחרות של קסם, פחות עוצמתיות, פחות נרחבות, פחות מסוכנות.

וואו... מאיפה להתחיל...

בגדול, יש שלוש תפיסות אפשריות בפנטזיה לגבי מהות הקסם

1. הקסם הוא יכולת פנימית של הקוסם. ע"י ריכוז הכוחות הנפשיים שלו הוא משפיע על מהלכו התקין של העולם.
2. הקסם הוא "אנרגיה" כלשהי הקיימת בעולם הסובב אותנו, והקוסם מתעל אותה לצרכיו.
3. לקוסם מוענקים כוחות ע"י יישות עליונה (או תחתונה) כלשהי (ע"ע כוהנים)

במערכה שלי, קווינטרה (Quintara), העולם שופע קסם, אך נדירים הם האנשים אשר זכו לניצוץ הדרוש כדי לקלוט זאת. לכן, מכשפים הם נדירים כמו פרקים מצחיקים של לארי סנדרס, אבל יש להם פוטנציאל להגיע לעוצמה אדירה.
בקווינטרה הגדרתי שני מקורות אפשריים לקסם - כוח החיים של המכשף (כי החיים והקסם חד הם) והמאנה (Mana), שדה הקסם של העולם. כישוף הוא למעשה תיעול של המאנה הגולמית וקביעת הצורה וההשפעה שלה. וזו הסיבה העיקרית שמכשפים הם נדירים אפילו בין אלה בעלי הפוטנציאל - המחיר הנורא שקסם גובה מהמשתמשים בו.

אני אישית נהנה מרעיון הקסם של D&D אשר משופר בצורה מדהימה במיתוס- ירידה אמיתית וראשונה (והיחידה שלמעשה עושה זאת) לתוך מהות הקסם והשימוש בו.
רק לקרוא ולישם...

יותר לעומק מ"יש נקודות הקה" , בבקשה.

הוא עולם פנטזיה. רוצה להגיד - טכנולוגיה של ימי הביניים (בתחומים מסוימים יותר, באחרים פחות). התושבים שלו בטוחים שיש קסם. למען האמת, יש בו אפילו מסדר מפורסם של קוסמים.

עכשיו, איך יגיב השחקן שלי כשהוא לא בטוח אם הוא שיכור או פיכח, האור חלש ומרצד, אבל הוא די משוכנע שמה שהוא רואה מול העיניים שלו זה ילד קטן משכנע אבן פשוטה במילים וליטופים לשנות את צורתה לצורת מתנה - שהוא נותן לו.

תמורת המבט על הפרצוף שלו היה שווה לכתוב מחדש גרסאות ללא לחשים לסייר, לפייטן, ולדרואיד.

"Men! They think that turning water into wine is a fine miracle. How about turning sunlight into wine, with only minor help?"
Terry Pratchett, Small Gods.

באותו נושא, חז"ל אמרו כי אילו היה מן ממשיך לרדת מן השמיים מדי יום, לזה היינו מתייחסים כחוק טבע, ואילו לגדילת צמחים כפלא.

ועדיין באותו נושא, בתרגום מאולץ מרוסית: "היכן מוצאים את הקוסמים? בחלומות שלך. מי מוצא את הקוסמים? מי שמאמין בם."

בקיצור, הקסם הוא כפי שמאמינים בו.

תמיד אהבתי קסם שיש בו שמירת על חוקי השימור. אחד מהדברים שאני אוהב לעשות הוא להמציא הסבר מפורט לדרך הפעולה של הלחש. בעיה גדולה שאני אציין כבר עכשיו בהרבה שיטות ומו"ד היא אחת מהן היא שכוחות\לחשים\יכולות הרבה פעמים נמדדים לפי היתרון שהם מעניקים לדמות ולא לפי כמות האנרגיה שהם משחררים, מתעלים או מנצלים, או עומק השינוי במציאות שהם כופים.

כאן באה לעזרתנו הפיזיקה המודרנית שהיא מאוד... ליברלית. עקרונות כמו התאבכות, סופרפוזיציה, מעבר זמן (של טאכיונים), אנטי-חומר, כאוס ואפילו דטרמיניזם קלאסי הם החומר ממנו עשויים קסמים אצלי.

חלקיק שנמצא במקום א' שבו הוא לא יכול להתקיים בשום פנים ואופן (כמו מקום התפוס ע"י חומר אחר) יכול לעשות משהו שנראה לצופה\מודד כאילו הוא מלווה אנרגיה מהיקום, נע לנקודה ב', וחוזר לנקודה א' (ומחזיר בכך את החוב) כאשר היא מתפנה. חוקי השימור נשמרים בעיקרון ועל פי אותו עיקרון אני יכול להטיל לחש הבהוב.

בכדי להטיל כדור אש, לדוגמה, אני יכול:
א. לקחת מעט אנרגיה מהתנועה של כל החלקיקים באיזור, שמצטברת לכדי כמות גדולה של כח, בצורת פרץ מהירות של אלקטרונים, חום, ואש.
ב. ליצור ספירה של אש וספירה של כפור, בגדלים זהים, בנקודות שונות. (חלק מהאורקים קופאים, וחלק מתפחמים). עדיין דרושה אנרגיה כדי להניע את התהליך, אבל היא קטנה בהרבה ממש שדרוש כדי ליצור כדור אש יש-מאין.

אם כבר חוקי שימור, אני חייב לחלוק עוד קצת את עולם המערכה שלי, קווינטרה.

העולם נכתב לפני כמה שנים טובות כחלק מתהליך גמילה של קבוצה ממנצ'קיניזם. אחת מהנקודות שנאד עצבנו אותי באיך שהם היו משחקים הייתה ההסתערות העיוורת שלהם לתוך קרבות "כי הכהן ירפא אותנו בכל מקרה". אולי קצת הגזמתי בנקודה הזו אבל החלטתי שאם כבר גמילה אז גמילה מהירה, כואבת וטואלית - בקווינטרה קסם לא יכול לרפא. פשוט וקל(וכואב ).

שתי קבוצות אחרי זה כשחזרתי לאותו עולם החלטתי שצריך לתת לעובדה הקטנה הזו הסבר קצת יותר רציני. כמו שסיפרתי מקודם, הקסם והחיים חד הם, וקוסם יכול להשתמש בארנגיית החיים שלו במקום במאנה של הסביבה. התהליך ההפוך הוא בלתי אפשרי, לפחות לבני תמותה. למעשה, ה"גביע הקדוש" שרבים מהקוסמים החזקים ביותר מחפשים הוא דרך לבצע את התהליך הנ"ל.
או במילותיו של מריוס פלביוס וספניוס מNew York by Night:
"Alas, I am becoming a God"

החלטה שרירותית אחת, קצת גישה פיזיקלית לחוק שימור האנרגיה והופה! יש לי כח מניע לקמפיין 8)

ואם כבר דיברנו על הסברים איך הקסם באמת עובד, איך אפשר לא להזכיר את Mage: the Ascension :
בין השיטות הבודדות שבאתמ נותנות לקוסמים את הכבוד הראוי להם, יחד עם Ars Magica (ואגב, לחובבי הלטינית ביניכם - זה לא אמור להיות Ars Magicae?)

ניסיון יפה,Ferenheit, אבל אפילו אם אתה לא מפר את חוקי שימור האנרגיה ע"י חימום חלק מהאורקים וקרור השאר, אתה עדיין יוצר הפרשי טמפרטורה ניכרים, ומפר את חוקי התרומדינמיקה (אם זה לא היה ככה, מזמן היה בונים מקררים שמייצרים חשמל מאנרגיית החום שהם "מעלימים" בתוכם)

Ferenheit עליך לא הייתי מאמין, בסיס הקסם בD&D אינו יצירה יש מאין אלא זימון חומרים ממישורים בסיסים יותר, כדור אש אינו "חימום" אלא זימון של אש ממישור האש או קור ממישור הקור. חימום הוא לחש מסוג אחר לגמרי.
כל בסיס הD&D מחייב לימוד של ה"רב יקום" (לכן זמני הלימוד הארוכים) והקסם אינו ריגשי אלא מכני יותר - השליטה לא קשור לרצונו או יכולתו הפסיכולוגית של הקוסם אלא לידע שלו בתחום ויצירתיותו (כמו מתכנת למשל).
אני ממליץ לקרוא את התרגום של שיטת הקסם של מיתוס בדימונס (משהו כמו 3 גיליונות אחורה) שם ישנם "חוקי הקסם" שמפרטים הכי הרבה את רעיון הקסם.

קודם כל, מה שתיארתי לא מוגבל לשיטה ספציפית אלא כרעיון כללי. איך עשיתי בו שימוש בפועל אני אסביר בהזדמנות אחרת, אבל אציין בהזדמנות זו שלא היה זה כדור אש. כדור אש לא עושה עלי רושם. מישהו שמתרומם סנטימטר באוויר - זה קסם ! מישהו שיודע שיש מישהו מעבר לדלת לפני שכולם שומעים אותו - זה קסם ! להיות מסוגל לכופף במילותיך את כוח רצונו של אדם אחר לזה יקרא קסם !!! כדורי אש הם להטוטים זולים לאלכימאים בעלי נטיות הרסניות.

אלדריון היקר: בתיאוריה, אני יכול ליצור מטאטא יש מאין, בתנאי שאני יוצר גם מטאטא אנטי חומר זהה בדיוק (האנטי-מטאטא). נתעלם מהאפשרות שמגע של חומר באנטי חומר יביא לתגובת שרשרת שתמוטט את המציאות או שחוקי הטבע מונעים אפשרות כזאת כדי להגן על המערכת מלכתחילה (ככה זה בפנטזיה). עכשיו אני יכול לטאטא את הבית. בתיאוריה, כל החוקים נשמרים הבעיה היא שאין לי מושג איך עושים את זה וגם לך לא. אבל אם לכוח הרצון שלי הייתה השפעה על המציאות (מה שעומד ביסוד רובן המכריע של שיטות הקסם) אז פתח קטן כזה, אפשרות כזאת, היתה מתקיימת. העבודה היחידה שביצעתי באמת היא להזיז את המטאטא מטר ימינה ואת האנטי מטאטא מטר שמאלה (אחרת הם היו מבטלים זה את זה). את האנרגיה הדרושה לשם כך אני אצטרך לשאוב מהיכנשהו, אבל היא לא מתקרבת לעלות של יצירת מטאטא.

שאדופקס: לא דיברתי על יצירה יש מאין, זה מעשה השמור לאלים והוא עובר בעליל על חוקי שימור המסה. פתיחת פתח למישור אחר צריכה להיות פעולה כל כך יקרה (במובנים של עלות ועבודה) שהיא לא יכולה להתבצע על ידי לחשים בעוצמות כאלה. ענין הזימון אינו פתור במו"ד (אצלי אני מניח שקיים עולם אידיאות אפלטוני שבו קיים דגם של כלב-שמיימי שאני ממש אינסטנס יחיד שלו - בפירוש דרך מנוגדת לתיאור של ה- PHB לתהליך, אבל דרך טובה מאוד, אם יורשה לי לציין). באחת מהחוברות הישנות צוין אפילו שדמויות בדרגות נמוכות עלולות למצוא את עצמן מזומנות לשירותו של מכשף כחיילי שח-מט על ידי לחש זימון מפלצות.
לחש כמו כבילה, מדרג 7 או 8 (שיכול לכווץ ולכלוא קורבן בתוך כלי קריסטלי או זכוכיתי באופן שמאפשר לו לדבר ולחשוב אבל לא להטיל לחשים וללא צורך במזון ובמים) מסובך אלפי מונים מלחש כמו נחיל מטיאורים מדרג 9 שבסך הכל משחרר סלעים ואש כדי לגרום הרס. לא רק שכבילה הוא לחש סבוך הרבה יותר, מציאת הסבר לאופן הפעולה שלו (ויש לו ארבע אפשרויות הטלה, כולל אחת בסגנון היפיפיה הנרדמת !).
אקרא ואשוב.

ובכן, נראה מבטיח בהתחלה, כאילו הוא עושה את מה שאני תמיד רציתי- להכיל את כל הדרכים השונות לגשת לפוטנציאל הקסם במערכת אחת, תרשים אחד, תיאורית שדה מאוחדת ממש.

אבל אחרי ההתחלה (חוק הסימפטיה והאנטיפטיה המתייחסים לחשיבות הסמלית של דברים ככלי לעידוד השינוי שגורם הקסם - שימוש במראה ללחש בבואת ראי ושימוש במים ללחש כיבוי אש) שהם די אוניברסליים בוויקה, וודו, ואפילו מו"ד (שורש השוש משמש להטלת לחש האצה). שאר העקרונות די ריקניים. יש הרבה יותר חומר לעבוד איתו מאשר מו"ד, אבל זה לא מתקרב אפילו לתיאוריות הקסם של UA, MAGE, ARS MAGICA ועוד...

זה גם הזכיר לי משהו שלקחתי לתוך העולם שלי פעם, מתוך הפילוסופיה המטאפיזית ההוואית, תמצתתי את זה לתוך הקובץ שלי שמתאר את עולם והנה הם כאן איקה ומאקיה:

איקה – העולם הוא מה שאתה חושב שהוא. ההרגלים, הדיעות הקדומות וכל תפיסת העולם המתקבלת כמובנת מאליה וללא ערעור היא שמגבילה את אפשרויותיך.
(גם נושא הסמליות נכנס כאן, גם האובססיות של UA שמניעות שינוי קסום, וגם ה- Leap of Faith ממטריקס)

מאקיה – האנרגיה מופנה בכיוון ההתבוננות. ככל שתחשוב על משהו גדל הסיכוי שתחווה אותו. גם ההפך הוא הנכון "תשומת הלב מופנית לכיוון האנרגיה" כלומר, אם תשקיע אנרגיה רבה בדבר כלשהו הוא ימשוך את תשומת הלב שלך ושל אחרים.

לדעתי זה נותן הסבר יפה במיוחד לנושא כוחו של הרצון על פני המציאות בלי לכבול אותך לתיאולוגיה מסוימת.

האם צריך להוסיף משהו ?

Ferenheit אמר/ה:

אלדריון היקר: בתיאוריה, אני יכול ליצור מטאטא יש מאין, בתנאי שאני יוצר גם מטאטא אנטי חומר זהה בדיוק (האנטי-מטאטא). נתעלם מהאפשרות שמגע של חומר באנטי חומר יביא לתגובת שרשרת שתמוטט את המציאות או שחוקי הטבע מונעים אפשרות כזאת כדי להגן על המערכת מלכתחילה (ככה זה בפנטזיה). עכשיו אני יכול לטאטא את הבית. בתיאוריה, כל החוקים נשמרים הבעיה היא שאין לי מושג איך עושים את זה וגם לך לא. אבל אם לכוח הרצון שלי הייתה השפעה על המציאות (מה שעומד ביסוד רובן המכריע של שיטות הקסם) אז פתח קטן כזה, אפשרות כזאת, היתה מתקיימת. העבודה היחידה שביצעתי באמת היא להזיז את המטאטא מטר ימינה ואת האנטי מטאטא מטר שמאלה (אחרת הם היו מבטלים זה את זה). את האנרגיה הדרושה לשם כך אני אצטרך לשאוב מהיכנשהו, אבל היא לא מתקרבת לעלות של יצירת מטאטא.

יש ללחוץ כדי להרחיב...

לא, לא ,לא, אתה עושה סלט מהכל...

פגישה של חומר ואנטי חומר לא יכולה לגרום בשום אופן להתמוטטות המציאות- אחרת המציאות היתה מתמותת כמה שניות אחרי המפץ הגדול, או לפחות לפני חמש שנים, כשיצרו בצרן אטום של אנטי-מימן והפגישו אותו באטום מימן אחר, ושניהם התפוצצו.

בנוסף, אתה לא יכול ליצור חומר ואנטי חומר ולטעון ששניהם ביחד זה אפס אז שמרת על האיזון- כיוון שחומר ואנטי-חומר ביחד שווים המון אנרגיה.
עליך להשקיע המון אנרגיה כדי ליצור חומר ואנטי-חומר, ורצוי שגם תשיג מאיץ חלקיקים...

נראה לי שמה שאתה מדבר עליו הוא חומר מאנרגיה שלילית (=חומר אקזוטי) אשר קיים כרגע רק בתאוריה (כמו קרינת הוקינגס).

כך או כך, אי אפשר ליצור חומר וחומר אקזוטי מקביל בגלל חוקי התרמודינמיקה, אשר הינם קשוחים בדיוק (ואולי אף ותר) מחוקי שימור המסה והאנרגיה.

אני מניח שאתה מתכוון אלי, אני אישית לא חושב שיש ריקנות בבסיס החוקים האלו אלא אי הבנה.
אם אני זוכר טוב בUA הרעיון הוא על בסיס מוחו של האשף והפעתו על המציאות, במיתוס או בD&D (לשם העניין) אין קשר בין הדברים - קסם הוא דבר מכני לא רגשי או פסיכותי- חלק מהקסם כן מצריך מאמץ מחשבתי אך הוא אינו העיקר או הבסיס.
איקה הוא אלמנט נוסף, כוח נוסף, האנלוגיה שם היתה לחשמל, אתה אינך משנה את החשמל פיזית אלא משתמש בשפת הקסם ליצור בסיס,ליצור חיווט שלתוכו אתה מזרים את האיקה, השימוש בחפצים הוא לא רק אנלוגיה אלא כדי ליצור את הבסיס, את ההקשר, זה לא שאם תיצור בובה של צבי ותרצה שהצבי יהיה פה אז הוא יהיה אלא אם תיצור בובה של צבי והבובה של הצבי נמצאת פה יצרתה בסיס להימצאות הצבי פה, ההבדל הוא אדיר כי אתה לא שואף שהצבי יהיה פה אלא גורם לצבי להיות פה.

יש שם משהו טוב להתחיל לעבוד איתו. אבל אחרי שתי העקרונות הראשיים שמוסברים יפה (ומתורגמים יפה) העקרונות האחרים (תעיין במאמר שוב) הם די פשטניים ולא קשורים - תיאוריית קסם טובה צריכה להיות מובנית. עיקרון א' הוא מובנה, עיקרון ב' הוא מובנה עקרונות ג' עד בכלל הם לא מקבילים בחשיבותם, לא מבניים ומסודרים ולא פסאודו-לוגיים (כמו שהם אמורים להיות). לפחות במסמך העברי שקראתי בדימונס.

שיטות חלופיות כוללות קסם הנובע מפרדוקסים, קסם הנובע מאובססיה, קסם שהוא הטייה של המציאות, קסם שמתבסס על אפשרויות (הסתברות, סופרפוזיציה, יקומים מקבילים).

מאוד התחברתי לדוגמה של שימוש במשהו מנוגד לטבע של יצור כדי לדחות את אותו יצור (להשתמש בלסת של נמיה (אויב טבעי), או בנחש מת (אנטיתזה לנחש חי) כדי לדחות יצור בעל אופי או טבע נחשי).

התיאור שלך להקה מזכיר לי את הצ'י\קי של הפילוסופיות המזרחיות, הזורם תמיד.

אתה לא חושב שיש סתירה בין זמני הלימוד הארוכים והתיאוריות המסובכות אודות ה"על יקום" לבין האופי המכני של הקסם. קסם בעל אופי מכני הוא כמו בטלוויזיה - כל אחד יכול לקרוא את לחש הקסם והוא מופעל - אין צורך בלימוד או אפילו בכוונה מיוחדת. אולי במו"ד ישנה יציאה מנקודת הנחה (כמו בשפת תכנות שהזכרת) שהאשפים מפעילים קסמים (כמו תוכנות) ויוצרים קסמים (מתכנתים בשפה עילית) אבל אינם מודעים ליסודות המהותיים של הקסם (לא מבינים שפת מכונה או אסמבלי) ולכן יש לקסם אופי מכני.