תמיד הציק לי העניין הזה. האיכרים עובדים את האדמה, האדמה מניבה חיטה ושעורה למכביר, בתו של הטוחן... נטחנת, והטוחן... טוחן. את הקמח אופים לכיכרות זהובות וריחניות ועוגות-דבש מלאות צימוקים, ואותן מוכרים בשווקי הערים לבעלי המלאכה, ולאצילים, בהתאמה.
ובזמן זה, במקביל, יושב לו כהן פשוט ומייצר לחם יש מאין בכוח אמונתו. בדרגה הבאה יוכל כבר להאכיל את כל המסדר שלו, שתי דרגות אחר כך - צבא שלם.
בזמן שהאיכרים עובדים בשדות, כורעים תחת הנטל ופוחדים פחד מוות מקציר שלא בעיתו, יכול אשף-התאובה להעמיד עשרות שלדים מונפשים שיקצרו בעוז את השדות, יום ולילה, ללא הפסקה.
עושה הלפידים פשט את הרגל זה מכבר, ולכל אדם כמעט יש מטבע מפיץ אור בכיסו. הלילה לא קובע סוף ליום העבודה, כי האור אינו עולה דבר עוד, וזמנם של האנשים שווה יותר ממנו. הנפחיות עובדות ללא הפסקה - כבשניהן בוערים בעוז ללא שיזדקקו לתדלוק. המתים חוזרים לחיים. אנשים עפים באוויר. אימהות פולניות רוצות שילדיהם ילמדו את תורת הקסם. הבארות יוצרות מים, המכרות חוצבים את עצמם, ומטאטאים פוצחים בריקוד שורות נמרץ במיוחד. אט אט מתמוטטת התרבות כפי שאנחנו מכירים אותה.
ובכן, הענין הוא כזה: קסם הוא דבר בעייתי ביותר בעולמות הפנטזיה הקלאסיים כולם. האומניפוטנטיות שלו, הזמינות שלו, הקלות שבה משתמשים בו (ללמוד עשר שנים מגילות עבשות נראה לכם פרופורציונלי ליכולת ליצור, יש מאין, חזיז ברק!?). ברוב העולמות, קסם הוא שובר הכלים האולטימטיבי אם לא נעשה בו שימוש מבוקר במיוחד. דיון זה מוקדש לעשייה הזאת - שליטה, כבילה, כפיתה והגבלה של הקסם בעולם. ישנה יותר מדרך אחת לעשות זאת.
ובזמן זה, במקביל, יושב לו כהן פשוט ומייצר לחם יש מאין בכוח אמונתו. בדרגה הבאה יוכל כבר להאכיל את כל המסדר שלו, שתי דרגות אחר כך - צבא שלם.
בזמן שהאיכרים עובדים בשדות, כורעים תחת הנטל ופוחדים פחד מוות מקציר שלא בעיתו, יכול אשף-התאובה להעמיד עשרות שלדים מונפשים שיקצרו בעוז את השדות, יום ולילה, ללא הפסקה.
עושה הלפידים פשט את הרגל זה מכבר, ולכל אדם כמעט יש מטבע מפיץ אור בכיסו. הלילה לא קובע סוף ליום העבודה, כי האור אינו עולה דבר עוד, וזמנם של האנשים שווה יותר ממנו. הנפחיות עובדות ללא הפסקה - כבשניהן בוערים בעוז ללא שיזדקקו לתדלוק. המתים חוזרים לחיים. אנשים עפים באוויר. אימהות פולניות רוצות שילדיהם ילמדו את תורת הקסם. הבארות יוצרות מים, המכרות חוצבים את עצמם, ומטאטאים פוצחים בריקוד שורות נמרץ במיוחד. אט אט מתמוטטת התרבות כפי שאנחנו מכירים אותה.
ובכן, הענין הוא כזה: קסם הוא דבר בעייתי ביותר בעולמות הפנטזיה הקלאסיים כולם. האומניפוטנטיות שלו, הזמינות שלו, הקלות שבה משתמשים בו (ללמוד עשר שנים מגילות עבשות נראה לכם פרופורציונלי ליכולת ליצור, יש מאין, חזיז ברק!?). ברוב העולמות, קסם הוא שובר הכלים האולטימטיבי אם לא נעשה בו שימוש מבוקר במיוחד. דיון זה מוקדש לעשייה הזאת - שליטה, כבילה, כפיתה והגבלה של הקסם בעולם. ישנה יותר מדרך אחת לעשות זאת.