• ברוכים הבאים לפורום הפונדק
    הפונדק הוא הקהילה הוותיקה והמובילה של מבוכים ודרקונים, משחקי תפקידים ומשחקי לוח בישראל.
    ההרשמה היא בחינם ולאחר מכן תוכלו לפרסם הודעות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה /

(עולם מערכה) הדוכסות האבודה- עדכון ומפה חדשים!

טוב, אז אחרי הרבה זמן שהתרכזתי בבניית העולם התנכי שלי[שאולי ביום מין הימים ארגיש מספיק מרוצה כדי לפרסם גם אותו], הקורונה גרמה לי לחזור לשחק עם חברים פת'פיינדר, ולרגל המאורע, הבנתי שבעצם אני צריך לבנות עולם מערכה יחסית נורמטיבי, אבל עדיין מגניב ומעניין.

כשניסיתי לחשוב על עולם מערכה שהוא מצד אחד מספיק מעניין, ומצד שני יחסית גנרי ופשוט, עלתה לי https://www.pundak.co.il/forums/threads/28408 שבניתי למהד' 4. הבעיה היא שלמרות שמאוד התחברתי לפוליטיקה שהצגתי שם, הקונספט של נקודות אור לא דיבר אליי כמו בעבר, ורציתי ליצור משהו יותר מוצק וגם יותר מקורי.
ואז נזכרתי בעולם אחר שבניתי[פורסמו רק הרעיונות הראשוניים שלו https://www.pundak.co.il/forums/threads/30337 ] והחלטתי לעשות הלחמה.

בפוסט הזה אני אציג ממש בקצרה את העולם, ואז את הממלכה, ובתוכו הדוכסות שבה המשחק מתחיל. בזמן הקרוב אתמקד בדוכסות, אחר כך אולי בשאר הממלכה, ואם ירצה השם(והקוראים), אולי יום אחד גם אסקור את שאר העולם.

אז הדוכסות האבודה של קרוומל היא דוכסות ללא שליט בממלכת ארסיין, שהיא בעצמה ממלכה תחת מתקפה בלתי נגמרת, בעולם שרק עכשיו השתחרר מהשלטון של יבשת מעופפת של אלפים רמים-עד שהיא קרסה, ופזרה את האלפים בכל רחבי העולם המצולק, נקמניים מאי פעם...

אזורי ספר פרועים, פוליטיקה קטנונית, אלפי תהומות שירדו מגדולתם וצמאים לנקמה, וממלכה מעופפת ששרדה את האסון, ומתקדמת אט אט מירכתי המזרח, להנחית נקמה על ארצות האדם....

הממלכה המעופפת-


"...אלף שנים חיינו תחת מגפם. מרחפים בין ענניהם, גובים את מיסינו, לוקחים את בנותינו. מאתיים שנה לקחו לנו להשתחרר מהם, קרב אחר קרב, כפר אחרי כפר, ארץ אחרי ארץ, עד שניתצנו את שליטתם בארצות האדם והגמדים.
לרגע, כל העולם כמעט היה חופשי.
אבל האלפים הארורים, גם בנפילתם, היו חייבים לקחת אותנו איתם.
וכשהיבשת המעופפת שלהם קרסה, גם העולם החדש שבנינו קרס איתה…"


לפני מאתיים שנה, התהפך הגלגל במלחמות עתיקות, שנמשכו יותר מאלף שנה. האלפים הרמים, ששלטו מהיבשת המעופפת האגדית שלהם כמעט בכל פינה בעולם הידוע, החלו להתעייף ולהפסיד. הם איבדו ממלכה אחרי ממלכה לאויביהם העתיקים, הגמדים, ובני האדם השתחררו מהם אחד אחרי השני. הממלכות הואסאליות שלהם קרסו או הפנו להם גב, האלפים הפחותים שחיו על הקרקע חתמו על הסכמי שלום עם בני האדם, וכה רבים מהם נפלו בקרבות, שכבר לא נותרו צבאות שיוכלו לאכוף את רצונם.

בני האנוש והגמדים, ואפילו חלק מעממי האלפים, יכלו סוף סוף לנשום לרווחה. הממלכות השונות שקעו בשגרה של מסחר, סכסוכים על טריטוריה ומלחמות ירושה.
ואז היבשת המעופפת קרסה.
איש לא יודע האם הייתה זו תוצאה של מלחמת ירושה רצחנית, השתבשות של קסם אחרון ונואש, נבואה עתיקה, או מתקפת נקם של חבורת גיבורים שרצתה לשים סוף ודאי לאויב הנצחי.

אבל האסון היה מעבר לכל דמיון.

חלקי היבשת שנפלו מהשמיים הרעידו את האדמה, עוררו גלי צונאמי, וצילקו את הארץ. ממלכות האדם המשוחררות טבעו תחת הגלים, ערי הגמדים העתיקות קרסו תחת האדמה.
גזעי המפלצות ששירתו את האלפים פרקו את עולם, והפכו אלימים וחצופים מאי פעם.
האלפים הרמים ששרדו את האסון לבשו צורות חדשות, מפוזרים בין בני האדם המבולבלים, צמאים לנקמה.

והשמועות מספרות, שאי כה, בקצה מזרח, נותרה משפחת המלוכה על פיסה מהיבשת, מתקרבת אט אט אל ארצות האדם...

ממלכת אריסיין​

"...אין צדק בעולם הזה, האלים מטילים את הגורל הקשה מכל על הראויים ביותר. הממלכה האחרונה ששוחררה מהעול. פחות מדור וחצי היו לנו כדי להנות מהאדמה שגאלנו. רק חשבנו להניח את החרב, ומלכות הרודנים התרסקה.
וכשהיא התרסקה, אנחנו אלו שספגנו את המכה.
חלמנו להפוך לאומה ככל האומות, להניח את נס הרעם ואת החרב ולעבד את האדמה. אבל עכשיו האלפים המקוללים לא בחזית, הם בלב ממלכתנו השבורה, בין בתינו ההרוסים.
והם ימצאו אותנו מוכנים!"


לפני יותר ממאתיים שנה יצא מסע הרעם הארסייני הראשון. מאמיניו של אל הרעם והצדק צ'אטאר יצאו מממלכת טאליאן שבצפון להגנת ממלכת הולדאיין וממלכות הגמדים הדרומיות, והחלו במלחמה הארוכה והבלתי נגמרת באלפים ומשרתיהם בדרום היבשת. הם ידעו תבוסות וניצחונות, תככים ובגידות, אבל אט אט, הם טיהרו את הארץ שהיום ידועה כאריסיין מיערות וערים אלפיות, כפרים אורקיים, ומקדשים של גזעים שכבר כמעט נשכחו מאז.

לבסוף, כשאלפי המישור כמעט ונכחדו, ואלפי היער כרתו הסכם שלום עם בני האדם, תמה המלחמה. רבים מהאבירים הניחו את נשקם, ואלו שטרם הפכו לאדונים פיאודליים עשו זאת. האצולה החדשה שקעה במסחר, תככים ומשתאות, והבירה עברה מהמצודה הקטנה אריסיין לצומת המסחר ראסיליה.

התרסקות הממלכה המעופפת מצאה את אריסיין שאננה. כל הממלכות נפגעו מהאסון, אבל מרכזה של אריסיין ספג את המכה הקשה ביותר של שרידי היבשת, ונפערו בו מכתשים עצומים, שהפכו את המקומות שהיו הפוריים ביותר בממלכה לאדמה שחורה, שבורה ומתה.
ואם זה לא מספיק, מהמכתשים שבין חורבות הערים הגיחו האלפים השורדים ומשרתיהם, האויבים העתיקים מהאגדות, אפלים וזועמים מאי פעם, ויצאו למסע נקמה אכזרי.

היו שחשבו שהכל היה תרמית אכזרית של האלפים, ושעכשיו הם ישמידו עכשיו את הממלכה הפגועה מבפנים.
למרבה המזל, הסתבר שלא רק שהאלפים הרמים מעטים מידי, ובעיקר מבולבלים ולא מאוחדים, אלא גם שבאריסיין עוד נותרו לא מעטים שעוד זוכרים את מסעות הרעם, והתגייסו בהמוניהם להדוף את המתקפה.
הבירה החדשה והמפוארת, ראסיליה, אמנם נפלה והושמדה עוד בתחילת המלחמה, אבל אחיינו של המלך, הנסיך אדריאנו, שהתבצר בבירה הישנה והמוזנחת אריסיין, הצליח להחזיק במצור נואש במשך מעל לשנתיים, ולבסוף התגבורות מכל רחבי הממלכה עשו את שלהן, ובקרב 'המגנים השבורים' הקשה והנואש הצליחו סוף סוף לשבור את המצור, והאלפים האפלים נסוגו מעט לאחור.


המצב כיום-

שבע שנים אחרי קרב המגנים השבורים, המלחמה במרכז הממלכה[שזכה לשם הדוכסויות השבורות] לא נגמרה- הבירה ארסיין אמנם לא נפלה תחת מצור שוב, אבל היא עודנה בקו החזית, ומתקפות האלפים נמשכות, שם, ובחזיתאות אחרות.
הנסיך אדריאנו הכתיר את עצמו למלך, אבל כוחו מוגבל, מרבית ארצו הרוסה, צבאו חלש ועסוק, וסמכותו חזקה בעיקר בצפון הממלכה ותלויה מאוד במסדרי האבירים השונים, שלא תמיד חושבים רק במושגים של צדק וענווה.

הממלכות השכנות, על אף שגם להן יש צרות משלהן, מיהרו לנצל את חולשתה של אריסיין- ממלכת טאליאן הצפונית ניצלה את ההזדמנות וכבשה את דוכסות המחלוקת הולדאיין, על חרשיה המהוללים. במערב, קיסרות טריסת'ן המנוונת פיתתה בזהב ותחבולות את הדוכס מאינסרן להישבע לה אמונים, ופוזלת לרוזנים ודוכסים נוספים.

ואם זה לא מספיק, גם שאר הדוכסים לא כולם נאמנים למלך-חלקם לא ששים לשלם את המיסים הגבוהים ולשלוח את לוחמיהם למות בדוכסויות השבורות, ואחרים, כמו הדוכס מבולאן, טוענים שהכתר מגיע דווקא להם.

וכמובן, האלפים הנופלים[או 'אלפי הבורות', כפי שמכנים אותם בגנאי], לא שוקטים על שמריהם-מבצרים את מצודותיהם החדשות שבתהום, אוספים משרתים וקסמים, ורוקמים מזימות-
שלמרבה המזל, נראה שכרגע לפחות, רבות מהן הן אחד כנגד השני.
אבל אם יקום מנהיג שיצליח לאחד את כולם...לא בטוח שאריסיין המתפוררת תוכל לעמוד במתקפה.


ערש הקמפיין- דוכסות קרוומל


"...מדהים איך האדמה הזאת, שעל כיבושה נפל סבך, הפכה תוך דור וחצי מהחזית הבוערת, לעורף הנשכח. אבל הרעם קורא לנו. צא לדרך בני, והחזר לנו את בירתנו. מי יתן שצ'אטאר ישמרך..."​

v6u0dik6hdjbv6i7ins9tf53zyl8


דוכסות קרוומל היא הדוכסות הדרומית ביותר בממלכה. היא הייתה בין האחרונות להכבש, כאשר מרבית מסעות הרעם כבר נגמרו. יש שקוראים למסע הרעם החמישי "מסע הרעם של הסוחרים", וטוענים שלא היה מסע של גיבורים כמו הקודמים לו- בקרוומל אומנם שכנו כמה שבטים עתיקים ועקשניים של אלפי יער, ולפחות עיר אלפית עתיקה אחת-אבל הסיבה המרכזית שהיא נכבשה הייתה כינון קשרי המסחר עם ממלכת דראוגר הגמדית שבהרים.

כך או כך, הדוכסות טוהרה סופית לפני קצת יותר ממאה שנים.
מאז, משל בה בית קרוומל, על שם האציל העשיר מהצפון שהוביל אותו, ושגשגו בה עיירות מסחר למכביר.

ההתרסקות פגעה בדוכסות המוארכת יחסית מעט, בעיקר במרכזה, ליד העיירה קרוומל. תחילה היה נראה שבית האצולה האלפי הזוטר שנחת שם, ראס-קוהור, אינו מהווה איום משמעותי. אבירים רבים עזבו את הדוכסות ויצאו למסע הרעם לבירה, מתוך מחשבה ששם הם נחוצים, אבל בני ראס-קוהור, על אף שאכן היו מעטים, הוכיחו את עצמם כנקרומנסרים מטילי אימה, שהנחילו לדוכס שיצא לקדם אותם תבוסות משפילות.
שנתיים אחרי ההתרסקות, בקרב אלף הגולגלות, נפל הדוכס האחרון של קרוומל, יחד עם רוב צבאו, והעיירה קרוומל הפכה למשיסה.
כוחותיהם של בני ראס-קוהור עשו בחירה לא צפויה, ובמקום לבזוז את רוזנויות החוף העשירות יותר, יצאו למתקפה מערבה, מחריבים כל עיירה בדרכם.

הדוכסות נראתה אבודה. בייאושם, כרתו האצילים המסוכסכים ששרדו ברית, וחברו לשאריות מסדר ראנת'ור(הרעם הכסוף) ולשורדים מנחלת קרוומל.
בקרב הארוך שהתחולל מול מצודת ראנת'ור הובס וכמעט הושמד צבא הברית, ושאריותיו נסוגו למצודה, מוכנות להלחם עד המוות.

אבל בני ראס קוהור, שספגו אבדות כבדות, נסוגו.
לא ברור אם בגלל נפילתו של רהאור, יורש העצר של המשפחה, בגלל האבדות העצומות, או משום שהיו להם תוכניות אחרות, אולי בכיוון הבירה.
אבל הם לא ניסו שוב לחצות את הנהר בכוח גדול(להבדיל ממתקפות נקודתיות של כוחות מקומיים), והדוכסות סוף סוף נשמה לרווחה.

בשנים שלאחר קרב ראנתור, נעשו מספר נסיונות של האצולה והמלוכה לשוב ולאחד את הדוכסות, אך למרבה הצער, לדוכסות המפולגת לא היה הכוח הדרוש בכדי להתגבר על בית ראס קוהור, ושאר הכוחות היו רחוקים או עסוקים מדי בכדי להתעסק בדוכסות. אם זה לא מספיק, שנים מעטות אחר ההתרסקות, פגע אסון בדראוגר, העיר התת קרקעית שהיוותה את השער לדרום. דבר מה אפל התעורר במעמקי מכרותיה, וככל הנראה השמיד את אוכלוסייתה. דרך ההרים השוקקת הפכה למעוז אופל רצחני שממנו זרמו קובולודים ויצורים גרועים מהם לבזוז את הכפרים סביב, והסחר שהזין את הדוכסות כמעט ומת.

המצב כיום​
כיום למעשה התקבע מצב בו הדוכסות מתנהלת ללא דוכס- בהעדר הסכמה על זהות המלך(באשר הן הנסיך מאריסיין והן הדוכס מבולאן טוענים לכתר), התקבלה החלטה בדוכסות לשלם את המיסים המועטים ממילא בדמות תרומות למסדר ראנת'ור הדועך והנחלש, שמנהל קרב מאסף נואש אל מול האל מתים.
אלא שגם הסיוע הזה הלך והסתבך, כשעם ירידת האיום המוחשי והתחזקותן של פתח דרך וגבעת פלדה, שתי העיירות החזקות במערב הדוכסות, החלה ביניהן יריבות על שליטה בשאריות הדוכסות, יריבות שמסדר ראנת'ור מצא עצמו מסתבך בה עוד ועוד.

אם זה לא מספיק, הדוכסות ספגה מכה נוספת, בדמות מפלתה של המצודה השנייה של מסדר ראנתור, מצודת יד ברזל, לידיו של המצביא ההובגובליני השאפתן הורוק. הורוק חולם לייסד לעצמו נסיכות משלו בדם ואש, אוסף לוחמים ומנהל מערכה עקובה מדם כנגד גבעת פלדה.
גם אם לא יצליח במזימותיו, כבר כעת הוא חונק כמעט לחלוטין את הקשר המועט שנותר עם רוזנויות החוף של הדוכסות, שבתורן מתרחקות עוד ועוד משאר העיירות, והחלו מושפעות יותר ויותר בידי דוכסות אינסרן העשירה יותר, ובידי פיתוייו של הדוכס העשיר מבולאן.

בשאר הדוכסות, שורר פחות או יותר כאוס-שודדים עושים כרצונם באזורי הספר. ברונות קלמן הפורייה נחרבה בפלישת אורקים מהגבעות, וברונות לורנדו הדרומית נאבקת על הגנתה מפני הקובולודים של דוראגר, שהשמועות אומרות שמשרתים יצור אפל ונורא בהרבה.

הברית בין הזהב והאנשים של פתח-דרך לנשק והחיילים של גבעת פלדה היא כיום הדבר היחיד שמאפשר למסדר והדוכסות לעמוד נגד כל האיומים, אבל במקביל היא הופכת לתחרות עזה יותר ויותר על כוח והשפעה, כשכל אחד מהצדדים חולם לשלוט בשארית הדוכסות.

ומעל הכל, בית ראס קוהור טרם אמר את המילה האחרונה. מטירתם הקטנה והאפלה, זוממים האחים הנותרים מזימות, שחורגות בהרבה מגורלה של הדוכסות. האם הן מכוונות כנגד אחיהם, במטרה להפוך לבית האדיר ביותר באריסיין? או שהם מתכננים כשלב ראשון, את השמדתה הסופית של הדוכסות?

כך או כך, בין חרבו הרודן מגבעת פלדה, לתככי הרוזן מפתח-דרך, בין שכירי החרב של הורוק לכשף השחור של בני ראס קוהור, עתיד הדוכסות תלוי על בלימה.
אנו זקוקים לגיבורים.

הרחבה על אזורים חשובים במערב הדוכסות-

הדוכסות האבודה-הרחבה

לפידי האש הירוקה האירו באור מטריד את המפה ואת הקוראת בה. שכיר החרב נרעד כשכרע ברך בפני הגבירה המרהיבה וסגולת העיניים. "בשורות, הגבירה הרמה" אמר, והניח מבלי להביט בעיניה את התליון המגואל בדם על השולחן. "הברון דה-ראגלו, שנשלח מרוזנויות החוף לברור בסכסוך המסים בין פתח דרך לגבעת פלדה, גבירתי. מצא את מותו בנסיבות לא ברורות, כמובן. מצער. בהעדרו המתיחות עשויה להפוך… לא נעימה".
הגבירה לקחה את התליון. דבר מה שקרוב לחיוך חלף על פניה. "עשית עבודה לא רעה, זוהוק. ועליה תתוגמל. הבאת עימך את הגופה במצב טוב, אני מניחה?"
הוא בלע את רוקו. "כן, גבירתי, בשער ההיכל".
"אם כך, אנחנו נמשיך מכאן" היא לחשה. "כן, גבירתי", הוא השתחווה ויצא מין החדר.
"אלך לדאוג לשלב הבא" אמר אחיה, שעמד לבוש בבגדי קטיפה לצידה, וסימן קו נוסף על המפה, בטרם צעד לאיטו אל החדר השני, והרוחות החלו לצרוח.
בית ראס קוהור זכה היום בניצחון.


על אף שיותר מחמש עשרה שנה עברו מאז קרב ראנת'ור, ומהפעם האחרונה בה המתים צעדו, ומרבית אנשי הדוכסות כבר לא מתייחסים אליהם כאל איום קיומי, הדוכסות כיום אינה מקום שליו.
אמנם המסחר עודו זורם במידת מה, ופתח דרך וגבעת פלדה מגינות ביד חזקה על עורקיו, אולם הדוכסות חסרת הדוכס הייתה ונותרה מקום פרוע, שאין בו חוק מחוץ לחומות העיירות הגדולות, שמפלצות וחבורות שודדים חזקות בו מאי פעם.
גרוע מכך, שני הכוחות העולים בדוכסות, הרוזנים מפתח דרך ושרי הצבא מגבעת פלדה, שהברית ביניהם היא הדבר העיקרי שמפריד בין הדוכסות לבין כאוס מוחלט, הולכים ושוקעים במאבקי כוח קטנוניים, שיש שחוששים שעלולים להפוך למאבק שיסכן את הדוכסות כולה.
וכמובן, על אף שמרבית האנשים מאמינים שבית ראס קוהור ניגף לחלוטין בקרב ראנת'ור ועזב את הדוכסות המוכה לנפשה, יש שלוחשים שהצללים רוחשים שוב מעבר לנהר ראנת'ור, ושידם הארוכה של בני ראס קוהור, שבה ובוחשת בקדרה, אם אי פעם הפסיקה…

גבולות, דרכי מסחר, והעולם שמחוץ לדוכסות

כל הילדים בכפר רצו לכיכר המרכזית. גם ליינה רצה. שם, במרכז, עמד סוחר שמנמן, לבוש בצורה קצת מוזרה, אבל על צווארו הברק של צ'אטאר, כך שליינה הניחה שאין מה לדאוג.
הסוחר מזג מעט שיכר לעצמו מקנקן שקנה לו אחד הילדים, וסיפר להם את סוג הסיפורים שהכי הכי אוהבים-
בכל זאת, לא כל יום מצליח להגיע לכפר סוחר שביקר בחזית, בבירה.


על אף שהדוכסות היא מקום יחסית מבודד, אין זה אומר שהיא מנותקת לחלוטין.
עד לא מזמן בכלל, סחר ער, גם אם זהיר, היה עובר בדרך המסחר מזרחה, דרך מצודת יד פלדה שהפכה למצודת יד שחורה, לעיירות החוף, ומשם צפונה, לדוכסות אינסרן או אפילו לקיסרות הדועכת של טירסט'ין, מקומות בהם ספינות מגיעות מהעולם הגדול עם סחורות ושמועות מארצות רחוקות…
גם היום, הדרך הזו עודנה אפשרית, אם נצמדים לדרכים צדדיות מסוכנות או שוכרים שבט פראי של אלפי יער מהיער האחרון שיעבירו אותך דרך היער, לא בנוחות אך די בבטחה. כמובן, ישנם גם הסוחרים השפלים שמשלמים מיסים להורוק עין הברזל, השליט ההובגובלין של המצודה.

ממערב, דוכסות העמק הפורייה היא כיום עורק המסחר העיקרי, קונה מחצבים מגבעת פלדה וברונות לורנדו, ותבלינים ופירות מהאלפים של היער האחרון. מרבית המידע, הסחורות והתרבות, מגיעים כיום לדוכסות משם.
למרבה הצער(או המזל, תלוי את מי שואלים), הדוכס של העמק מזגזג כיום בין שני המועמדים לכתר ולמעשה מתנהל בעצמאות עצלה, כך שביטחון וחוק דווקא לא זורמים בנתיב הזה.

מדרום לדוכסות היה פעם השער הגדול ביותר להרים בהם משלו חמשת מלכי הגמדים- העיר דראוגר, שחיברה גם בין ערי הגמדים לדוכסות, וגם בין הממלכה כולה לארצות שמדרום להרים, שגם אז היו מסתוריות, והיום נותרו עליהן רק אגדות. אלא שהעיר נמשלת היום בידי רוע תת קרקעי כלשהו, וקובולודים פושטים ממנה על כפרי הדוכסות.

לכיוון צפון צעדה פעם דרך המלך, מצפון לעיירה קרוומל, עולה דרך דוכסויות מרכז הממלכה הפוריות אל הבירה לה-ראסיליה המפוארת. אבל גם לו קרוומל וסביבותיה לא היו הופכות לשורצות אל מתים, הדוכסויות האלו מזמן הפכו לארצות שבורות ומקוללות, שאלפי התהומות ומשרתיהם מושלים בהם ביד רמה.

דרך נוספת צפונה הייתה דרך המקדשים. מדוכסות קלמן דרך ההרים, אל המקדש הגדול לצ'אטאר שמעל לאגם הטהור. גם אחרי שדוכסויות המרכז נפלו, המקדש והאבירים המגינים עליו עוד עמדו איתנים, מגינים על היישובים הקטנים שסביבם. מתנדבים ומשלוחי מזון היו עולים עד לפני שנים מעטות דרך דוכסות קלמן, ואז דרך שבילי הגבעות, כדי לתמוך במקדש האדיר, אך מאז מפלת הברונות בפני האורקים של עין יבחוש, רק מעטים עוד עושים את הדרך המסוכנת, בעיקר מהכפר דה נאדה או ממסדר ראנת'ור השוקע, שעוד שולח לשם מידי פעם את אחד מאביריו להתחנך.

דוכסות קרוומל, מקומות מעניינים-​

ביום השלישי אחרי שיצאו מפתח דרך, הערפל החל להתפוגג קצת. מאז שחצו את נהר הקלמן, האדמה נהייתה פחות ופחות ירוקה, למרות העונה, וכעת, צללית גבהה והולכת החלה להתגבש לפניהם.
כשהם עצרו לסעוד דרך חורבותיו של כפר הרוס, כבר היה ניתן לחייך במרירות- מבצר ראנת'ור. שארית עצובה למורשת מפוארת.
קצה הדרך הבטוחה.​

פתח דרך-
עיירת מסחר גדולה, קצת פחות מאלפיים תושבים, וסביבה שניים וחצי כפרים קטנים(סילת'ורן, דה ארג'נט ודה נאדה). נשלטת בידי הרוזנים לבית לומבארדו, וספציפית הלורד הצעיר, הנהנתן והזחוח ג'פרי.
פתח דרך היא מוקד הסחר הפועם בדוכסות, והכוח העולה.
תזכה לסקירה יסודית משל עצמה.

הכפר דה ארג'נט וחורבות סילת'ורן-
בעבר, כמה כפרים הקיפו את פתח דרך. הימים הפרועים שאחרי ההתרסקות גרמו לחלקם להינטש או להיהפך ללא יותר מחווה, אולם שניים מהם שרדו ממזרח- הכפר דה ארג'נט, והאחוזה הקטנה של סילת'ורן.
הכפר דה ארג'נט היה כפר עני ושמרן, של חקלאים בורים, אולם מקומו על דרך המסחר, ויותר מכך, שאפתנותו הרבה של הברון דה ארג'נט, גרמו לעלייה מהירה בכוחו ובעושרו של הברון, שהפך במהירות לאיש העשיר ביותר באזור.
אמנם כיום הברון גר בפתח דרך[שם הוא יועץ קרוב של הרוזן], אך הוא משקיע כסף רב בפיאור שמו של הכפר, כך שהכפר כיום נראה טוב מאוד עבור כפר, ומלא בשלטים ואנדרטאות רברבניות.
מדרום לכפר דה ארג'נט שכן הכפר סילת'ורן, על שם משפחת האבירים שמשלה בו, אך כל ילדיה של הברונית האחרונה יצאו למערכה בדוכסויות השבורות, וככל הנראה נספו. מספרים שהברונית השתגעה והסתגרה בחדרה, עד שמתה ונשארה לרדוף את האחוזה.
כך או כך, היום האחוזה והכפר ננטשו, ונותרו רק כמה חוות שמסרבות לראות בברון דה-ארג'נט את אדונן החדש, לצד שמועות על מנזר אלפי שעל חורבתיו נבנתה האחוזה הרדופה, שמכיל עושר וסודות.
דמויות השחקן כנראה יעברו כאן בדרכן בין פתח דרך לצפון או ליער השבועה, או אם יוזמנו לפגישה אישית עם הברון.

גבעת פלדה-
עיירת מכרות לשעבר, שעלתה לגדולה בזכות תרומתה הצבאית בראנת'ור. כיום נשלטת בידי שר הצבא שהדיח את הרוזן, אורוס באדר. גבעת פלדה היא עיר צבאית קודרת, בה כולם מפחדים מהשלטון, ומאידך היא ספקית הנשק והחיילים שמגינים על הדוכסות מכל פגע.
לאחרונה, התוכניות שלה השתנו עקב מאבק מתעצם עם ההובגובלינים מיד שחורה.
תזכה לערך נפרד משל עצמה.

הכפר דה-בראנד
לשעבר כפר מכרות שליו, שלאחר עלייתו של באדר לשלטון ניתן במתנה לאחד מידידיו הותיקים ותומכיו, סוחר העבדים האכזר הרננדז דה-זראן. על אך שהכפר התחזק כנקודת מסחר וגדל, תחת שלטונו של הברון דה זראן, הוא הפך לא רק לבסיס לסחר עבדים ושאר פשעים חמורים, אלא גם בעצמו לרודנות גרועה בהרבה גם מגבעת פלדה עצמה, כשהברון דה זראן מעביד בפרך את אנשי הכפר, ושכירי החרב המזוויעים שלו מוכרים לעבדות במכרות כל מי שרק מעז לדבר בו סרה.
יש שלוחשים שהברון אינו נאמן אפילו לאורוס באדר, ובפועל מנסה לחמם מלחמה בינו ובין פתח דרך בכדי להרוויח עוד מסחר הנשק, אבל השמועה הזו נשמעת בלתי סבירה.
דמויות השחקן יכולות לעבור כאן בדרכן בין הברונות לגבעת פלדה, ולהתקל באכזריות המחרידה; או לבוא בכדי לעשות עסקה אפלה עם הברון.

רעיונות להרפתקאה-
  • הדמויות מתחקות אחרי ילד שנחטף בידי סוחרי עבדים, ומגלות שהם תופסים מחסה בכפר. האם ינטשו את הילד, או יסתכנו בכניסה לכפר, ובהעלאת חמתו של הברון?

    הדמויות מנסות לצוד פושע שזוכה לחסותו של דה זראן, אך בדרך עלולות לעורר עליהן את זעמו של הברון. לחלופין, ברמה גבוהה יותר, הדמויות יכולות לצאת למשימה נועזת לחסל את הברון, משימה שעלולה להביא עליהם את זעמו של אוראס באדר.

    השמועות נכונות, והברון בגד בשר המלחמה עצמו. הדמויות יכולות להסתנן לכפר בכדי להביא ראיות לבגידה לשר המלחמה, ואז לקבל ממנו עצמו את המשימה לחסל את הברון.

לה-רושו וחץ-מורעל
שבט החץ המורעל התיישב מעל העיירה לה-רואן מעט אחרי ההתרסקות, בוזז אותה ואת הכפרים ועושה כרצונו. הרוזנים חוסלו או נמלטו, והעיירה הפכה למערב פרוע, שבריונים מתחלפים במאבק על שליטה בו.
הכאוס נפסק כששכיר חרב[ויש אומרים, עריק] מגודל בשם רושו "ושלוש'תרבע" הגיע מהמערב, השתלט בכוח הזרוע על העיירה, חיסל את הבריונים האחרים והכה את הגובלינים.
רושו נשאר בריון פרוע עד שמת בקטטה, ומה שנשאר מהעיירה נותר קן פושעים, אולם הוא ואנשיו הביאו שקט יחסי וסדר, והמסחר חזר לזרום.
בנו של רושו, רודריגו('רודי' בפי אנשיו) הוא אמנם בחור גדול וחמדן בפני עצמו, אך שונה מאוד מאביו- רודי רואה בעצמו אציל, ועשה רבות בכדי להפוך את הכפר ואת חבורת הבריונים שלו למקום מכובד 'שיאה לאציל, בנו של גיבור', כולל לשנות את שם הכפר הקטן לשם השושלת החדשה שאביו 'ייסד', להכתיר את עצמו ברוב רושם לויקונט(תואר פלצני שיובא ממחוץ לדוכסות, ומתאר מעמד בין רוזן לברון, כנראה כדי לא להרגיז את הרוזן מפתח דרך).
ה'ויקונט' החדש אומנם הצליח להפוך את הכפר שהיה דיר חזירים למקום שנראה דומה לעיירה, ואף למשוך מעט מהפליטים מקלמן, וכיום הכפר מונה מעט יותר מחמש מאות איש, אולם החמדנות שלו עומדת בעוכריו- ובכדי לממן את 'מפעלי ההנצחה' היקרים של אביו, ואת הגלימות שהוא כל כך אוהב, הוא העלה את המיסים על הדרכים, והרגיז את התושבים ואת פתח דרך.
'אביריו' של רודי, שרבים מהם זוכרים את אביו, חלוקים- חלקם התלהבו מאוד מלשחק את משחק האצולה(כולל חצאי הבטחות שרודי זרק על למנותם לברונים), ואחרים כועסים על הריסון המסוים שהוא דורש מהם בהתנהגותם, וחלקם אף עזבו.
העושר החדש ועזיבתם של חלק מהבריונים המפחידים יותר, גרם לשבט חץ מורעל לשוב ולפשוט על דרך המסחר, דבר שמרגיז מאוד את רודי, ומונע ממנו להגשים את החלומות שלו.
ובינתיים, רודי מנסה לתמרן בין הרוזן מפתח דרך לרוזן של העיירה הגדולה לה-ויזאר שבעמק, ולמרות ששניהם סרבו בבוז להצעתו להשתדך לאחת מבנותיהם, נראה שכרגע הוא מצליח להיות מטרד נסבל לשני הצדדים, בעיקר מחשש שיערוק לשני אם יחוש מאוים.
דמויות השחקן יצטרכו כנראה לעבור בכפר הפרוע והמשונה אם ירצו לעבור אל דוכסות לה-רושאל- או אם ירצו למצוא מקום שהוא במידת מה מפלט מהחוק בדוכסות.

רעיונות להרפתקאה-
* במאמציהם לגבור על רודי, מחפשים הגובלינים אחרי פריט אפל. מהרגע שימצאו אותו, הוא ישחיט את השבט השבט והופך אותם לעובדי שדים מסוכנים. האם הדמויות יצליחו למנוע מהם להשיג את הפריט או להשמיד אותו לאחר מכן? ומי בכלל גילה עליו לשבט הגובלינים?

* רודי, שנחוש למצוא לעצמו כלה ממוצא אציל, חוטף את ביתו של ברון מרוזנויות החוף המרוחקות, ומעורר תקרית דיפלומטית. הרוזן מוכן לשלם כסף רב למי שישיב לו אותה. אבל אולי הרוזן מפתח דרך מוכן לשלם יותר למי שימנע את החילוץ, ויעורר מישהו לצאת למ* לחמה בויקונט הטורדני?

*רודי מצליח סוף סוף להשיג עסקה- הוא ישבע אמונים לרוזן מלה-ויזאר במקום לשלם כמו שאר הדוכסות למסדר ראנת'ור, ובתמורה יזכה בכלה אצילה ומעמד אמיתי של ויקונט. גבעת פלדה רואה בזה עילה למלחמה, בעוד שפתח דרך הייתה שמחה לחבל בנישואים כדי להשפיל את הויקונט- ואולי כדי להשיג את העסקה לעצמה?

ברונות קלמן ועין יבחוש
לפני ההתרסקות, קלמן הייתה אסם התבואה של הדוכסות, וגם כשדרכי הצליינים אל הגבעות נחסמו, היא עדיין נותרה מקום שליו. כשהאורקים של עין יבחוש רק הופיעו, הברון לא היה מודאג, אולם הברר שהשבט הספציפי הזה היה ערמומי ורב תושיה בהרבה. תחת הנביא-הלוחם המוזר שלהם, הם למדו לבנות ולהשיט ספינות, ובזזו את הברונות כפר אחר כפר, מרסקים את הוכחות המעטים שלה, עד שהבעירו גם את העיירה קלמן עצמה.
כיום, הברונות הפכה לאוסף של כפרים קטנים ומחנות פליטים על גדות הנהר, ספק מוגנים ספק מוחזקים במקומם על ידי משמר קטן מפתח דרך, שמתקיימים בדוחק מחקלאות קטנה, דיג ועבודות שחורות, והסיבה העיקרית שאינם נמחקים היא שלאורקים מעין יבחוש יש מלחמות משלהם בגבעות כרגע, במיוחד נגד שבט החץ המורעל.
הברון ויטוריו קלמן הוא איש שמן ומבוהל, שמעביר את מרבית ימיו בלהתחנן לרוזן מפתח דרך שיגאל את הברונות שלו, דבר שלאור המתח העולה עם גבעת פלדה, הופך סביר פחות ופחות. בנו הבכור של הברון נפל בקרב[או הטבח] בעיירה קלמן, ובנו הצעיר הוא נער מפונק ומריר בשם רונלד, שמעדיף לבלות ככל שהוא יכול הרחק מהברונות.
אחותו הגדולה יותר של רונלד, אלינה, מסתובבת ברחבי הברונות החרבה, מקשיבה לבעיות האנשים ורוקמת פתרונות ככל יכולתה-אומרים עליה שעל אף ילדותיותה, יש לה מידע רב וקשרים. לצערו של הברון, הרוזן מפתח דרך לא ממש מעוניין בילדה פשוטת המראה, והיא לא ממש מעוניינת לעזוב את אנשיה בשבילו.
דמויות השחקן יכולות לעבור בברונות בדרכן להעפיל לחורבות סורנה, העיר שהשקיפה על האגם, או להסתכן בדרך הצליינים האכזרית שבגבעות אל המקדש הנצור של צ'אטאר. כמו כן, כשמחפשים אנשים נואשים שיעבדו בזול, קלמן היא המקום.

רעיונות להרפתקאות-
*שבט הגובלינים מחץ מורעל הובס ונשבע אמונים לעין יבחוש, והכוח החדש מטיל את אימתו על צפון הדוכסות, ועלול להגיע דרך הנהרות אף לפתח דרך. האם הדמויות יוכלו לסכל את העסקה שמערבת נישואין או טקס אפל בין השבטים? ואולי מי שמאחוריה הוא בכלל 'רודי' לה-רושו, שמעוניין לאלץ את הברון לתת לו את ידה של אלינטה?

*הרוזן לומבארדו מסכים לכבוש מחדש את קלמן בתמורה לשבועת נאמנות של הדוכסות וידה של אלינה. האם הדמויות יעזרו לו להכחיד את האיום ולהביא איחוד? האם גבעת פלדה תפריע? והאם הדמויות מוכנות לסכן את האיחוד בשל תחינתה של בת הברון לסייע לה להינשא לאיש שהיא אוהבת?

יער השבועה-
מספרים שאלפי היער של מערב מה שהוא היום הדוכסות, קלאן הברבור, העריצו את האלפים הרמים יותר מאחיהם האחרים, למדו מאגיה עדינה והקימו מבנים יפייפיים בין העצים, אולי אפילו עיר קטנה ונחשקת. במהלך מסע הרעם האחרון, נסיך הקלאן האחרון שלהם הבין שאם ימשיך במלחמה, תחרב עירו היפה לעולמים. הוא נכנע לדוכס לעתיד, ונתן לו את קשתו ושבועתו, והטיל על אנשיו תרדמת מאגית[או בחלק מהאגדות, הפך אותם לברבורים], עד אשר תעלם הסכנה שבאביריו של צ'אטאר, או שהדוכס יקרא אותם לשרותו.
מאז, היער נחשב מקולל על ידי כל באי הדוכסות-מחד, הוא ירוק ויפייפה, והאוויר מלא בקסם בלתי מוסר- מאידך, יש בו מנגינות משונות, יצורי פיה מוזרים, והאגדות אומרות, שמידי פעם, קומץ מהאלפים מתעוררים לכמה שעות, אולי למתוח קצת את אבריהם, ואולי להעניש את מי שיפגע ביער שהם כה אוהבים…
דמויות השחקן יכולות לנסות לעבור ביער כדי להעפיל לאחד המעברים הסודיים בהרים, שמובילים לערי הגמדים בדרך עוקפת, לקחת קיצור דרך מוסתר אך מסוכן, או אולי במרדף אחרי חבורת שודדים. נואשת.

רעיונות להרפתקאות-
*הברון דה-ארג'נטו מעונין להרחיב את אחוזותיו, ומפר מסורת עתיקה כשהוא מתחיל לכרות את עצי היער. דברים מוזרים מתחילים לקרות-חיות נעשות תוקפניות, יצורי פיה מופיעים, אבל הגרוע מכל הוא, שיש שמועות שחלק מבני הברבור מתחילים להתעורר- ונראה שלחלומות הרעים הייתה עליהם השפעה מטרידה...

*כדי להדוף איום נורא, אולי בני ראס קוהור ואולי אחר, הדוכסות זקוקה לאלפים שימלאו את שבועתם להלחם לצד הדוכס- אך אבוי, הקשת האגדית שתעיר את האלפים אבדה במפלת קרוומל- כעת על הדמויות להתחקות אל החורבות, ולהיזהר, כי אם יחשפו, מפחיד לדמיין מה יוכלו לעשות בה בני ראס קוהור…

היער הולך והופך אפל יותר ויותר, והאלפים זעים בחוסר נוחות בשנתם, או מתעוררים באופן מטריד. אלפים מקלאן הברבור פונים אל הדמויות-נראה שכוח אפל תפס שליטה על הקשת, ואם הוא לא ייעצר, קלאן הברבור והיער כולו עלולים להפוך לאיום אפל.

ברונות לורנדו
ברונות קטנה שהתפרנסה בעבר מאספקת צרכי העיר דראוגר והעיירה הקטנה ששכנה לידה. מאז חורבן דראוגר, הברונות נאלצת להתגונן באופן מתמיד ממתקפות הקובולודים שהפכו את העיירה לחורבות וחנקו את הסחר. למזלם של בני לורנדו, עם נפילת דראוגר, מכרות הברזל שלהם הפכו לגדולים בדוכסות, כך שפתח דרך וגבעת פלדה שולחות סיוע מסוים, בתמורה לברזל כמובן.
מזל נוסף של הברונות הוא שאחרי מותו של אביו באחת המתקפות, התגלה בנו, הברון אדוארדו דה-לורנדו, כלוחם נועז, שמוביל את אנשיו לא לנטוש את הברונות ולהמשיך ולהלחם כנגד הקובולודים. לצערו של אדוארדו, הוא אינו מבין דבר בפוליטיקה, והרוזן ושר הצבא אינם מרוצים מהגאווה המקומית שהוא מנסה לטעת באנשיו.
דמויות השחקן יכולות להגיע לברונות על מנת לקנות מתכות יקרות; בעקבות שמועות על הצורך בשכירי חרב, או אולי על מנת לחקור את החורבות העתיקות של דוראגר.

רעיונות להרפתקאות-
* באוצרו של כוהן קובולודי, מתגלה מסר שקורה לכל כוהני הדרקון להתכנס כהשירח יהיה מלא ליד דראוגר. הדמויות חייבות להגיע בזמן להתכנסות, שבה ברית אפלה עלולה להכרת כנגד הברונות, ולתקוף אותה מעורפה. האם הדמויות יכולות למנוע את הכינוס? אם לא, עליהן להשיג לברון אדוארדו בני ברית שיצילו את הברונות, ולהיות מוכנות לקרב שהברונות טרם ראתה כמותו…

*מתנקשים מנסים לחסל את הברון לורנדו, והרמזים מובילים לגבעת פלדה. האם שר הצבא מנסה לספח את הברונות? האם פתח דרך מנסה לסכסך בין השכנות? ואולי ידם של בני ראס קוהור מנסה להצית מלחמה?

*השמועות על הדרקון בדראוגר מתבררות כאמיתיות, כשהדרקון יוצא ממעורתו ומציב לברון אדוארדו אולטימטום נורא. אדוארדו הנואש יוצא להתעמת עם הדרקון, וכך גם אורוס באדר וחבורה מלוחמיו. האם שתי הקבוצות ישתפו פעולה או יתקעו סכין זו לזו? מי יצליח לקטול את הדרקון? ואולי הדרקון הוא רק אשליה, שנוצרה בכדי שאורוס באדר יהיה למושיע הברונות?

דראוגר, שער הדרום
אנשים לא מעטים יאמרו שבשביל העיר הזאת יצא מסע הרעם החמישי כולו. דראוגר הייתה בעלת הברית הגדולה ביותר של בני האדם בין ממלכות הגמדים בהרי הכסף, עיר שהחרשים והאומנים שלה נודעו למרחקים, והמעבר האדיר שחצבה בין הערים שימש להביא אוצרות מארצות הדרום.
אלא שרוע קדמון התעורר במצולותיה, שנים מעטות אחרי ההתרסקות, כיום המעברים הפכו מסוכנים ורצחניים, וקומותיה העליונות שורצות קובולודים.
איש אינו יודע מה שוכן במעמקיה באמת. האם הגמדים שיחררו בטעות דרקון נורא? או אולי שד קדום? האם אחד מפלגי אלפי התהומות התרסק כל כך רחוק מהבית? ואולי דבר מה אפל שקרה דווקא בין הגמדים שהיו בני בריתם הגדולים ביותר של בני האדם?
דמויות השחקן יכולות לנסות לעבור בדראוגר בדרך המסוכנת לארצות שמעבר לדוכסות; לסכן את נפשן בניסיון לכרות את אחד ממרבצי האדמנטיט האגדיים שבמעמקיה, בשביל חפץ קסם או טקס רב עוצמה; או לנסות לצוד אוצרות בעיר החרבה והמסוכנת.

רעיונות להרפתקאה-
*יצירתו האחרונה והאדירה של נפח מזדקן ממסדר ראנת'ור מחכה כבר חמש עשרה שנה לרכיב שאבד במפלתה של העיר. הדמויות מוכרחות למצוא את הרכיב כדי שהנפח יספיק להשלים אותה.

*רוע נורא כלשהוא מבריח את הקובולודים ומשתלט על הקומות העליונות. הדוכסות צריכה להתמודד עם גל הקובולודים האדיר, וגם עם הדבר הגרוע יותר שמתחתיו…

*הדמויות, גיבורות נודעות בכל הדוכסות, נשכרו על ידי הרוזן לפרוץ את הדרך דרומה. ניתנים להן אנשים ואף חיילים. אבל נראה שיש מי שמחבל בהתמדה במשלחת. האם אלו בני ראס קוהור? כת גמדית שלא רוצה שסודותיה יתגלו? או שאולי הדמויות נעשו רבות עוצמה מידי, ונשלחו ביודעין למותן?

הרחבה על דרום הדוכסות ומזרחה-
דרום ומזרח הדוכסות-

רסטוול-
[עיירה קטנה, 600-800 איש, בני אדם מכת הזאב, מצב כלכלי ירוד מאוד
בימים המחרידים של הקרבות נגד המתים, אלפי פליטים נמלטו מקרוומל, אולם פתח דרך ומסדר ראנת'ור סגרו את המעברים למערב.
גם העיירה האמידה רסטוול סירבה לקבל את המוני הפליטים, ופיזרה אותם באלימות, אולם בעקבותיהם באו 'רוכבי העצמות', הפרשים המתים המחרידים של ראס-קוהור, ובזזו ושרפו אותה. כשתושבי רסטוול המוכים התקבצו מחדש, שבו הפליטים וגבו מהם את החשבון. מאז, כל הכפרים באזור ננטשו עקב הקרבה לארצות המתים וליד שחורה, אולם הקהילה המוזרה שיצרו הפליטים, שסוגדת לאלת זאב לא מוכרת בטקסים משונים, עוד חיה בין החורבות(גם בעזרת שיתוף פעולה מסוים עם גבעת פלדה), מונהגת בידי פרדריקו וטיאנה, אצילים לשעבר שטוענים שראו את האור, וכיום מסתובבים לבושי סחבות ושמנמנים, אך עדיין נאים וכרימזטיים, ומטיפים לחיים צנועים בקהילה המשונה[ולפי השמועות, שוכבים ממש לא רק האחד עם השני]. האנשים המשונים והעניים ברסטוול נחשבים ללא מזיקים, על אף שנאתם כלפי פתח דרך ומסדר ראנת'ור שנטשו אותם, אולם מרבית הסוחרים שמסוגלים לשכור מגינים מעדיפים לסטות מהדרך הישנה ולעקוף אותה ממערב, היכן שהדרכים רחוקות יותר מהגובלינים, ואין צורך ללון בפונדק האפלולי והמשונה של בני הכת.
למרות זאת, אנשים שנוסעים בגפם, או שעדיין מסתכנים במסע אל החוף, עדיין ימצאו כאן אזור בטוח יחסית להעביר בו את הלילה במבנה.
דמויות השחקן יכולות לעבור פה בדרכן לגבעת פלדה, או אולי בדרכן לרוזנויות החוף.

זרעי הרפתקאה-
*כנופיית סוחרי עבדים מדה-בראנד עושה שמות בקהילה, ושמה את גבעת פלדה בסיטואציה בעייתית דיפלומטית. הדמויות הן היחידות שמוכנות לעזור לקהילה השנואה, אך האם מדובר במהלך מכוון של פתח דרך? או מישהו אחר?

*סדרת מקרי רצח בידי זאב מזעזעת את גבעת פלדה. האם הקהילה פנתה לאופל, או שהאופל פנה להשחיטה? גבעת פלדה שוקלת לצאת למלחמה, אבל מה אם העקבות מובילות דווקא ליד-שחורה?

יד שחורה-
[מצודה, כ600 איש, גובלינואידים, שכירי חרב אנושיים ומשפחותיהם
פעם הייתה יד ברזל, שהוקמה כדי להגן מהאלפים של היער האחרון, המצודה הגדולה יותר של מסדר ראנת'ור, מקור הכנסה מרכזי של המסדר, ותחנה חשובה בדרך המסחר בשנים שלאחר ההתרסקות. אלא שדעיכתו האיטית של המסדר, לצד שאננות של המגינים, גרמה לה ליפול, לא מידי האלפים, אלא דווקא משבט הובגובלינים ערמומי וחבורת שכירי החרב של הורוק, מנהיגם הנועז והערמומי. הורוק, שהתחיל מלשעבד כפר קטן וסיים כשהוא כובש את המצודה, ממש לא מתכוון לעצור שם- הוא משך אליו גובילינים, אורקים ושאר אנשים שהם תחתית החבית, שעבד את הכפרים באזור ולקח מהם מס, ולאחרונה הגובלינים החלו גם לחצות את הנהר ולפשוט על רסטוול. כרגע גבעת פלדה ורסטוול מצליחות להדוף את הגובלינים, על אף שכבר קרה פעם אחת שהתקפה שלהם נהדפה ממש מחומות גבעת פלדה. אבל הורוק לא מוותר, וכרת ברית עם שבט הצבוע האדום האלפי הקנאי והשנוא, שתוקף את גבעת פלדה מהיערות שמדרום, ומקשה את מעבר הסחורות שפעם עקפו את המצודה דרך היערות.
יד שחורה חוסמת את הסחר, מסכנת את גבעת פלדה, ואפילו רוזנויות המערב מתחילות לחשוש ממנה,
אבל גבעת פלדה לא מסוגלת להתגבר אליה כשפתח דרך מאיימת עליה, ופתח דרך קרועה בין הרצון לפתוח את הנתיב לתועלת שבהחלשת גבעת פלדה.
דמויות השחקן יכולות לנסות לעבור בתשלום כבד דרך המצודה לרוזנויות המערב, לחפש שם תעסוקה כשכירות חרב, או אולי לנסות להסתנן מסביבה.

זרעי הרפתקאה-

* הברית בין הגובלינים לשבט הצבוע האדום מסכנת את גבעת פלדה יותר מידי- ולא ברור מה האלפים מוצאים בה. על הדמויות לברר מה הכוח שמחזיק אותם יחד[סוכן של כוח אפל? או אולי רוח השבט שמוחזקת בת ערובה?], ולחסל אותו, לפני שגבעת פלדה תיפול, והורוק ישעט למרכז הדוכסות.

*רוזן מהחוף מגיע לכרות ברית עם גבעת פלדה כדי לחסל את הורוק, אבל נעלם, וכשהוא חוזר, אינו מעוניין יותר בברית. על הדמויות לחסל את המתחזה, ולהבין איזה כוח עומד לימינו של הורוק.

סכר אסוראס-
[הריסות, אין אוכלוסייה למעט קלאן מים עמוקים האלפי, ששוהה פה בעונות מסוימות]
לפני שנים רבות נהר אסוראס היה נהר פראי ובלתי נשלט. אלפי המישור ואלפי היערות שילבו כוחות, ויחד בנו את סכר אסוראס העצום, שהרגיע את הנהר. אבל האמת היא שהסכר הפיזי הוא רק החלק הנראה- בכדי להרגיע את הנהר ולשלוט בו, כבלו אלפי היער והמישור רוח מים אדירה בתוך הסכר.
השנים חלפו והסכר ננטש, למעט קלאן אלפי קטן שעובר שם כדי להוקיר את רוח הנהר הגדולה, אך בשנים האחרונות נראה שהנהר סוער יותר ויותר, כאילו דבר מה מתעורר בו...
ואם זה לא מספיק, ככל שהמאבק בין גבעת פלדה והורוק הופך נואש יותר, נראה ששני הצדדים מתחילים לשקול שימוש באמצעי הקיצוני הזה-שאם ישוחרר, עלול להטביע כפרים שלמים.

רעיונות להרפתקאות-
* הגובלינים מביסים את צבאות גבעת פלדה ומתכוננים לחצות את הנהר! גבעת פלדה שולחת את הדמויות למשימה נואשת בעורף האויב להגיע אל הסכר, שכנראה יהיה מוגן בידי כוח גובליני, לחדור למעמקיו תוך כדי שהגובלינים בעקבותיהם, ולהצליח להפעיל אותו בטרם גבעת פלדה תיפול!

*אחד הצדדים נוקט צעד של יאוש, ושולח משלחת לחקור את הסכר ולהשתלט על הכוח ההרסני שהוא אוצר. בעוד הצד הזה מתגבר על שבט האלפים המוכה, הצד השני שולח משלחת לצידו השני של הגשר, ונפתח מרוץ להתגבר על המלכודות והסכנות שבמעמקיו ולהגיע ראשונים לחדר השליטה… הדמויות נשכרות לסייע לאחד הצדדים, ומהר מאוד מבינות שמי שיצליח לשלוט על הסכר- יוכל להמית אסון נורא על השני. במי יצדדו? והאם יש להן סיכוי להצליח למנוע את הנשק ההרסני משני הצדדים?

*הדמויות מצטרפות למשלחת ארכיאולוגית של קוסמים מפתח דרך, שמנסה לחקור את המקום כדי לתקן את השטפונות, אבל כל מה שיכול להשתבש משתבש- הקלאן המקומי של אלפים מתנגד לחילול הקודש, הנהר נהיה סוער יותר ויותר, סוכנים של גבעת פלדה ויד שחורה מסתננים למשלחת ומחכים לתפוס את השליטה על הסכר, המג של המשלחת נעשה יותר ויותר אובססיבי, ונראה שרוח הנהר בעצמה מחכה להשתחרר...

היער האחרון-
[אזור גדול, אוכלוסייה לא ידועה, ככל הנראה למעלה מ14 שבטים וקלאנים גדולים וקטנים של אלפי יערות]
לא כל היערות נכרתו במסעות הרעם. כשהדרך לדראוגר נפתחה והאדמות הפוריות של מרכז הדוכסות חולקו, מעטים האבירים והסוחרים שעוד רצו לסכן את חייהם בקרבות על היערות החמים שעוד נותרו. גם לאלפי היער כבר הספיק מהמלחמה- ממילא האלפים של יערות הדרום שמרו על אורח חיים שבטי ומבוזר יותר, וכעת כשאחיהם מהמישור מתו והאלפים הרמים הוכנעו, רוב השבטים לא ראו עוד צורך להמשיך במאבק האבוד.
מאז ועד היום היו מידי פעם שבטים סוררים שהסתכסכו עם כפרים סמוכים, אולם היער האחרון נותר כפי שהוא- מסתורי ומרוחק, בית לשבטים מוזרים שלוחמים זה בזה, ודרך מעבר לתבלינים יקרים מארצות רחוקות.
אלא שבדורות האחרונים המאזן משתנה- עם מפלת דראוגר, הנתיבים לדרום השכוח של היבשת עוברים כמעט אך ורק דרך היער, מה שהגביר את המסחר והמגע עם בני האנוש, מגע שמרגיז מאוד חלק מהשבטים השמרניים יותר. גם מפלת יד שחורה, שיצרה דרך סחר מגבעת פלדה לעיירות החוף שמתבססת על הגנתם של חלק מהשבטים, שחומשו בתמורה בכלי פלדה, יוצרת מתח והקצנה במאבקים בין השבטים, הקצנה שכרגע נשארת בגבולות מאבקי השבטים הרגילים פחות או יותר, אבל השמועות על שובם של האלפים הרמים עלולות להפוך אותה לקטלנית, ולהצית מחדש מלחמות ישנות…
דמויות השחקן יכולות להיות ילידות היער, אם הן אלפיות; לעבור פה בשביל להיוועץ בדרואידים זקנים או לצוד חיות נדירות; לעבור פה בדרכן לדוכסויות החוף, או אולי במסען לארצות האגדית שבדרום היבשת.

רוזנויות החוף-
[שתי עיירות אנושיות [כולל לא מעט מהגרים מט'ירסטין] של +-1200 איש כל אחת, וכמה כפרים קטנים למדי סביבם]
בעבר רוזנויות החוף נחשבו לחלק אינטגרלי מהדוכסות-המוצא שלה לים. עלייתו של בית ראס קוהור תפסה את עיירות הסחר הקטנות לא מוכנות, וכמעט וניתקה אותן לחלוטין משאר הדוכסות, ניתוק שהוחרף עם עלייתו של הורוק וחסימת נתיב הסחר דרך מצודת יד ברזל. כיום הרוזנויות למעשה חיות בעולם אחר מאוד משאר הדוכסות- רחוקות מקרבות השליטה על שרידי הדוכסות ולא מאויימות באותה מידה על ידי אלפי התהומות, העיירות המנומנמות מצאו עצמן יותר ויותר נשאבות לעולם הגדול שמחוץ לדוכסות, כשהדוכס מאינסרן, שערק לאימפריה הט'ירסטאינית, מנסה לנצל את תלותן הכלכלית בו כדי לקרוע גם אותן מהממלכה מבלי להגרר למלחמה, בעוד שרידי מסדרי האבירים ושרידי הדוכסות מנהלים קרב מאסף לשמור אותן לצידם, כשהם מוצאים בן ברית לא צפוי בטוען העשיר והפחות פופולארי לכתר, הדוכס מבולאן, שלא דרש מסים, אבל איפשר לספינותיו לחנות כאן.
שני הרוזנים, שני גברים בגיל העמידה, שכרתו ברית שעוד נשמרת[טוב בהרבה מבמערב הדוכסות] מימי ההתרסקות, מנסים בכל כוחם להמשיך לפסוח על שני הסעיפים- ולהתמיד בלהעביר את המס המלכותי למצודות האבירים שבחזית עם האל מתים.
אולם הדוכס מאינסרן הולך ומעמיק את אחיזתו, במיוחד בניסיונותיו להשתלט על המצודה מגן זהוב, שמנהיגיה תאווי הבצע מסתמכים הרבה על הסחר מנחלותיו.
וכמובן, יש שלוחשים שלא סתם הוא המרוויח העיקרי מעלייתו של הורוק; אלא שלא ברור אם הברית ביניהם עוד קיימת, להתחשב בכך שלאחרונה זה האחרון החל לאפשר לסוחרים לעבור דרך נחלותיו אל המזרח.
דמויות השחקן יכולות לנסות להגיע לכאן בכדי לקנות סחורות שלא ניתן לקנות בשום מקום אחר, ולשמוע שמועות על העולם הגדול שבחוץ.הן גם יכולות ליסוע לכאן בכדי לבקש סיוע מהרוזנים על מנת להצליל את הדוכסות- או אולי לעבור כאן בדרכן לעולם הגדול- בין אם מדובר באנייה ללב הממלכה, מסע רגלי לאינסרן, או משלחת הרחק אל היבשת המזרחית.

רעם רחוק-
[מצודה קטנה, מעט יותר ממאתיים אנשים, מרביתם בני אנוש בוגרים, לא כולם ארסיינים, והשאר משרתות נושאי כלים וכו']
אומרים שאסמיין, עירם האחרונה של אלפי המישור בארסיין, שכנה ממש כאן. עיר קטנה, לא מוגנת היטב, ידועה באומנות המרהיבה, שלא נועדה להיות מעוזו האחרון של גזע דועך. בעוד שהמאבק עוד ניטש בשיאו במזרח הדוכסות, והשמועות על תבוסה רק החלו להגיע, ירד על העיר המבוהלת והמופתעת צבא של סוחרים ואבירים, ובזז והרג בה עד היסוד.
כשהסוחרים הלכו והאבירים המשיכו מערבה, נותר בין החורבות רק מסדר הרעם השחור, המוזר והמתבודד, שהתעקש לבנות על חורבותיה את מצודתו הקודרת. במשך שנים זה היה מקום נידח וזנוח, למעט כמה אצילים שניסו לנער את המסדר המחשיד מאדמותיו. היחס השתנה בחדות לאחר חורבן קרוומל- אותם אצילים היו עכשיו תלויים במצודה, שהדפה את התקפותיהם של האלמתים מרוזנויות החוף. התרומות החדשות העשירו את המסדר המוזר, דבר שהסתבר כחשוב, כי על אף שנראה שבמקור ערי המזרח לא עניינו במיוחד את בני ראס קוהור, הרי שנראה שבשנים שעברו מאז, האל מתים מגלים עניין מטריד במצודה.
איזה מין סוד מעניין כל כך את המסדר ואת בני ראס קוהור? האם הוא שומר על אוצר מדהים? סוד נורא? אחרוני בניו של גזע דועך? או אולי המסדר הוא בכלל לא מה שהוא נראה?
דמויות השחקן עשויות לעבור כאן בדרך לא דרך למזרח הדוכסות, או להשתמש במבצר כמקפצה לחקר ארצות ראס קוהור. לחלופין, הן יכולות לבוא לכאן בכדי לחפש מידע על הגזע הנכחד בספריות המנזר- או אולי במעמקי החורבות שמתחתיו.

הרחבה על ארצות ראס קוהור-
מרכז הדוכסות, אדמות ראס קוהור-

מצודת ראנת'ור והכפר דה נאדה-
]מצודה, כ250 איש, רובם שולית ואבירים, בני אנוש עובדי צ'אטאר. וכפר, כ200 איש, בני אנוש
בעבר הייתה המצודה מאחז קדמי בהתקדמותו של הדוכס קרוומל מערבה, ולאחר המלחמה הופקדה בידי אחד ממסדרי האבירים הישנים, שהושמד כמעט כליל בימים שאחרי ההתרסקות. אבירי המסדר, מופקרים ומנותקים, בחרו להאחז במצודה אל מול גלי האל מתים, ואבירים אחרים מכל רחבי הדוכסות נהרו לתמוך בגבורתם. יחד עם צבאות פתח דרך וגבעת פלדה, נספו מרבית האבירים בקרב ראנת'ור ההירואי, כשראש המסדר הנופל לוקח איתו גם את ארוהן ראס קוהור האגדי.
לאחר הקרב, התאחדו שאריות האבירים בדוכסות למסדר ראנת'ור, והמשיכו להאבק באיום האל מתים.
כיום, המצודה הקטנה מאבן היא בסיסו של מסדר הולך ונחלש. היא משקיפה על הנהר כהה המים, קירותיה החזקים עוד מפוחמים בחלקם מהקרבות. האדמות סביבה מתות ודועכות בהדרגה, ועל אף הסיורים התכופים והמרדפים, המסדר מאבד אנשים בהתמדה, וחלק מהאלמתים מצליחים לפעמים לחדור ולעשות נזק בטרם הם מושמדים, כך שכיום נשאר רק כפר אחד משמעותי בכל האזור, דה נאדה.
ראש המסדר כיום הוא לוחם מזדקן ומודאג בשם רוברטו דה-ראלן, שרדוף בידי כשלונות העבר שלו, ולמרות כשרונו בלוחמה ופיקוד, לא מצליח למשוך מגוייסים חדשים למסדר. סגנו, ראנו דה-קראו, הוא אביר שצלקת על כל פניו ועין חסרה הם המזכרת שלו מהקרב בוא עזר למאסטר המת שלו לחסל את ארוהן ראס-קוהור. דה-קראו הוא מופת של אומץ ברחבי הדוכסות, ועוקב אחר כל תנועה של בני ראס קוהור ברחבי הדוכסות, אבל בינו לבין עצמו הוא חש שהשעון דופק, ושהוא חייב להצליח להביס את בני ראס-קוהור, לפני שדבר מה אפל שנותר בצלקת שלו יתפוס עליו שליטה.
יום מסע מהמצודה נמצא הכפר דה נאדה, כפר קטן שהוא העורף האזרחי של המצודה. למרבה הצער, פתח דרך, שמעריכה את המסדר פחות מאז איבד את מצודת יד ברזל, מנהלת מאבק שליטה דרך הנציג מטעמה שם, סרן ברונט, שהוא הרבה יותר סוחר מסרן, ובוחשת בתככים במשפחת הברון דה-נאדה, דוחקת עוד ועוד את רגלו של המסדר, שמתוך המחסור בכסף ומגוייסים צריך מאוד את הכפר כעורף לגיוס טירונים ואספקה.
דמויות השחקן יכולות לעבור כאן אם ירצו להיוועץ עם אבירי המסדר לגבי בני ראס קוהור, ללמוד מהם טכניקות לחימה, או לעבור צפונה דרך ההרים אל המנזר המנותק שליד האגם הקדוש.

זרעי הרפתקאה-
*קבוצה ערמומית במיוחד של אל מתים, כנראה בלווית נקרומנסר, חדרה את הגנות המסדר וכעת עלולה לפגוע בברונות קלמן או בדה נאדה. על הדמויות לצוד ולעצור אותם, לפני שיוכלו לפתוח חזית נוספת בעורפו של המסדר- ועל הדרך להבין, האם מצבו של המסדר פשוט נורא, או שיש בוגד שאיפשר את הפרצה.

*המסדר גילה חפץ רב חשיבות, ועליו להצליח להעביר אותו בבטחה למנזר צ'אטאר שמעבר לגבעות. דה קראו מבקש את עזרת הדמויות, במסע בדרך שהיא גם כך מסוכנת למדי-כשהפעם, גם סוכניהם של בני ראס-קוהור, ואולי של בית אפל אחר, בעקבותיהם.

*המאסטר נפטר או נהרג, ודה-קראו מתמנה בחוסר רצון להנהגת המסדר, תוך שהוא נאבק בכוחות האפלים בנפשו. בייאושו, הוא מחליט לנסות להערים על בני ראס קוהור, ולצאת למתקפה כירורגית נואשת שתחסל את צמרת בני ראס קוהור, בטרם ישתגע-כדי שאם המסדר לא יצליח לעקור את בני ראס קוהור, לפחות לא ישאר מסדר שהוא יוכל להשתלט עליו. האם התוכנית המטורפת תוכל להפתיע אפילו את בני ראס קוהור? או שהם אלו שהחדירו אותה לראשו? ומה יקרה אם ראש המסדר יימצא לאחר ששלח יד בנפשו?

המקום של ג'ון-
]כפר קטן, מעט פחות מ100 אנשים רוב הזמן, בעיקר בני אנוש אך מגוון
המקום של ג'ון היה פעם אחד מהכפרים הזניחים ליד קרוומל. כמוהם, הוא הושמד במתקפה הגדולה של בית ראס קוהור, אבל בשל מרחקו וזניחותו, הוא נותר יחסית ריק מנחילי המתים. הכפר יושב מחדש בידי קבוצה קטנה של פליטים, עבריינים נמלטים ועוד אנשים שאין להם מה להפסיד, והפך לשם נרדף לנואשות ועוני.
ג'ון, שהוביל לכאן את אנשיו והצליח ליצור מעין כפרון מתפקד יחסית, שמקבל כל אחד בלי לקבל שאלות, הוא עבריין נמלט בשנות הארבעים לחייו. הוא טיפוס חביב, מחוספס ומשונה, ולדעת רבים קצת משוגע, שיש פרס נדיב על ראשו, על אף כי אומרים שהרוזן החל לשקול לאחרונה להגיע איתו לאיזשהו הסדר.
בינתיים, למרות המיקום הקרוב להחריד לקרוומל והאוכלוסייה המשונה, המאחז שורד-יש אומרים, כי הם לא מפריעים לאל מתים יותר מידי, ויש שאומרים שישנן הבנות מחרידות בין ג'ון לבני ראס קוהור- אם כי סביר יותר שהם פשוט נהנים מכך שאנשיו שודדים ובוזזים את ארצות החיים.
דמויות השחקן יכולות להיעזר במאחז כבסיס קדמי לחקר האזורים המצמררים שממזרח לראנ'תור, כתחנת מעבר במסע המסוכן לחצות אותם מזרחה אל החופים, או כמקום מפלט שמעטים יטרחו לחפש בו.

קרוומל-
[הריסות עיירה גדולה, אוכלוסייה לא ידועה, אך ככל הנראה רק מתים]
אומרים שהעיירה קרוומל נבנתה על אתר הניצחון של קרב גדול נגד האלפים ונקראה על שם מפקד האבירים, שהפך בהמשך לשליט הדוכסות כולה. הזכרון הזה קיבל תפנית אירונית, כשתבוסתם המחרידה של הדוכסים ארעה ממש כאן, מאה שנים בערך אחרי.
כך או כך, אחרי קרב אלף הגולגלות, הפכה עיירת המסחר הגדולה לזירת טבח מחרידה. חומות העץ הנמוכות הופלו, טירת קרוומל נבזזה, ומרבית האזרחים נמלטו או הפכו בעצמם לגופות מרוטשות.
כיום בירת הדוכסות לשעבר נמצאת בליבן של ארצות שלטונם הארורות של בני ראס קוהור-מעבר שדה קרב רדוף ומטיל אימה, שידוע בתור שדה הגולגלות. כאן, לפי השמועה, דוהרים רוכבי העצמות, יחידת העילית המבעיתה של בני ראס קוהור. העיירה עצמה היא הרוסה, וממתהלכים בה אל מתים ורוחות רפאים. השמועות אומרות שעל אף שמרבית האוצרות בעלי הערך נבזזו ממנה, עוד ישנם כמה חפצים, כולל חרבו של הדוכס ושופר הברית, שבני ראס קוהור טרם מצאו.
לא ברור האם החפצים הללו אבדו, חולצו משם בטרם עת, או שבני ראס קוהור פשוט ויתרו עליהם. יש כאלו שאומרים שהם עד היום מחפשים בקטקומבות שתחת העיר, מקום מנוחתם של דוכסי קרוומל, שמוגנות בקסמי קדושה שמונעות מהם לחדור לשם. אחרים אומרים, שהדוכס עצמו, [או אולי דוכס קודם בעל רקע אפל] קם כשליט אל-מת של הקטקומבות, שסר למרות בני ראס קוהור, אך שומר לעצמו זכויות בעיירה, או אפילו נאבק בשליטים מקומיים אחרים של האל-מתים.
דמויות השחקן יכולות לנסות להסתנן לכאן כדי לחקור את סודותיה של העיירה; לחפש בין חורבותיה חפץ רב חשיבות; לנסות לעצור ריטואל של בני ראס קוהור שינסה לרסק את קסמי ההגנה האחרונים ולחדור לקטקומבות; או אולי לנסות ולחסל את הדוכס האל מת, ולהנחית מכה קשה על כוחות ראס קוהור, שנערכים בדיוק למתקפה גדולה...

גבעה שחורה-
]כפר, כ300 איש, בני אנוש, ננסי מחילות, אורקים.
מקום שהפך לשם נרדף לבגידה ברחבי הדוכסות. העיירה הקטנה, כמעט כפר, נכנעה לבני ראס קוהור ממש מעט לפני נפילת קרוומל, וכך שרדה לבדה בעורף האויב. לא ברור מה בני ראס קוהור הרוויחו מהברית- אולי צבאם כבר היה עייף ומותש. יש שמספרים שארוהאן ראס-קוהור, בטרם מותו, היה אלף ששבועתו חשובה לו מאוד, והמילה שנתן אז לבני העיירה עוד שורה מעל אחיו כצל כבד. כך או כך, העיירה משמשת כנקודת מעבר לסוחרים שמספיק משוגעים כדי לנסות לצלוח את הארצות המנופצות, ולסוחרי גבעה שחורה האפלוליים, שחלקם חוצים את קרוומל להציע סחורות נדירות ממרכז הממלכה. זו עיירה עצובה וענייה, שמשלמת מס כבד לבני ראס קוהור-לפי חלק מהשמועות, גם בקורבנות אדם.
מספרים שהעיירה היא ממלכתו הפרטית של הדמות שידועה רק בתור 'היד הקטועה', ספק אדם ספק אלף, משרתם או אולי אפילו בן משפחתם של בני ראס קוהור, איש הסודות וידם הארוכה. אומרים שגבעה שחורה משמשת אותו לגיוס מרגלים אנושיים, אותם הוא מפזר בדוכסות…
דמויות השחקן יכולות לעבור כאן במסען למעמקי הדוכסויות השבורות; בניסיון להשיג מצרכים יקרי ערך, או אולי להפגש ביד קטועה עצמו, מי שלא יהיה.

ראס קוהור-
מבצר קטן, ככל הנראה לא יותר מ100 אלפי תהומות, ועוד ערב רב של אל מתים, אלפי יער ומשרתים מגזעים אחרים
כמעט כלום לא ידוע בוודאות על המכתש מעלה העשן, שהיה בעבר עמק יפה אך חסר חשיבות, והפך עם ההתרסקות למקום המפחיד והמרכזי ביותר בדוכסות. בירתם של בני ראס קוהור היא ספק חצר מלכות מעודנת וספק מצודה אפלה, שנבנתה על גבי שאריות מארמונם המקורי של בני ראס קוהור שהתרסק לכאן. המצודה, כמו בית ראס קוהור עצמו, היא לא מין הגדולות והמבוצרות בקרב אלפי התהומות, אך מספרים שמדובר במקום בעל יופי מעודן ומחריד, שבין כתליו מתנהלת חצר מלכות קטנה ומושחתת עד היסוד, כולל קונצרטים בהן מנגנות רוחות מעונות, נשפים שבהם גופות של נשים יפות מראה משרתות אדונים לבושים בבגדי משי, ועלמות נאוות יוצאות למשחקי ציד בשבויים שנחטפו מארצות החיים, והמנצחת זוכה בגופה כמשרת.
כמובן, כל הנזכר להעיל מגיע משמועות ושירים- נראה שכמעט ואין שום דבר ודאי ביחס לבני ראס-קוהור ונאמניהם, כולל אפילו מספרם ומינם של האחים שמנהלים את הבית. אבל שמועה אחת עיקשת חוזרת בכל השירים- בני ראס קוהור, על אף כל הפאר, זועמים על אחיהם שנרתעים מקסמיהם האפלים ובזים לכוחם הנמוך, וזוממים מזימות מרחיקות לכת, כשהם שואפים גבוהה, גבוהה מאוד בהיררכיה של אלפי התהומות.
וברור שהדוכסות, בין אם היא הראשונה או האחרונה בסדר שם, היא בעיניהם בדין רכושם…
דמויות השחקן לא יעזו להתקרב לכאן ללא סיבה ממש, ממש טובה, וללא בני בריתם חזקים, קסמים משוכללים או צבא מוצלח.
אולי הן יגיעו לכאן כשבויים, שיגלו שלבני ראס קוהור יש בשבילם עסקה אפלה; או ינסו להסתנן לכאן בכדי לשחרר את נשמתו של גיבור בעל סוד שנחוץ להן; אולי הן יחרפו נפשן ויגיעו כדי לעשות עסקה אפלה עם אחד מבני המשפחה. כמובן, יתכן גם כמובן שינסו לחדור לכאן בכדי להתנקש באחד מבני ראס קוהור האדירים עצמם, או יובילו צבא לקרב אחרון ונואש; אבל מערכה כזו היא מסוכנת, נואשת, ונועדה לרמות גבוהות- והצלחה או כשלון יהיו ההבדל בין תהילת עולם, לגורל גרוע ממוות.
אופציונאלי- השמועות מספרות שאחד[או אחת] מהאחים שולט בקסם רב עוצמה, שמסוגל להשיב גיבורים לחיים כאל-מתים שמשרתים את המשפחה. יתכו שחבורה שנפלה בקרב אפי כנגד המשפחה, תוקם בחזרה לחיים- ותוכל להמשיך את המערכה-כשהפעם, הן נלחמות לצד בני ראס קוהור, במאבקם הנואש לשלוט בדוכסות לשרוד מול הבתים החזקים מהם.

[/quote]

הרחבה על הגזעים בדוכסות האבודה[כולל נתונים לפאת'פיינדר-]-https://www.pundak.co.il/forums/threads/42951

הרחבה על האלים בדוכסות האבודה- https://www.pundak.co.il/forums/threads/43147

נספח-ציר אירועים מרכזיים

תאריכים חשובים בדוכסות-

92 לפני הנפילה- נפרצת הדרך לדוראגר, אלפי היער מניחים את נשקם או נסוגים ליער האחרון, מסתיים מסע הרעם החמישי.

שנת הנפילה- מסע הרעם השישי מתחיל, לוחמים מהדוכסות נוהרים לצפון. בצפון הדוכסות, בית ראס קוהור מתברר כבית קטן, והדוכס יוצא בראש כוחותיו להשמידו.

שנה אחרי הנפילה- קרב אלף הגולגלות, דוכס קרוומל מובס ונהרג, והעיירה קרוומל הופכת למשיסה. מצפון, דוכסות הגבעות נופלת לידי אלפי התהומות ושבטי המפלצות שלצידם.

2 אחרי הנפילה- קרב ראנתור. צבאות הברית של הדוכסות מובסים ומושמדים, אך בית ראס קוהור סופג אבדות קשות, בהן יורש העצר רוהאר, ולא מנסה עוד לחצות מזרחה, אלא משתתף בקרבות הגדולים בצפון הממלכה.

3 לנפילה- עיר הבירה המפוארת, ראסיליה, נופלת בידי אלפי התהומות. המלך ובניו נספים, ואלפי התהומות ממשיכים צפונה במסע ההרס שלהם. בדוכסות, הרוזן מגבעת פלדה מופל ומוחלף על ידי שר הצבא שלו, אורוס באדר.

5 לנפילה- העיר התת קרקעית דראוגר מושמדת בידי רוע תת קרקעי, וחשיבותה של הדוכסות דועכת עוד יותר. בצפון הממלכה אלפי התהומת מגיעים עד לדוכסות בולאן, ופונים מערבה להשמיד את הבירה הישנה ארסיין.

8 לנפילה-הנסיך אדריאנו, דודנו של המלך, מייצב לראשונה קו התנגדות נגד אלפי התהומות בשורת קרבות סביב ארסיין.

9-12 לנפילה המתקפה האלפית הגדולה על ארסיין, כולל לפחות שנתיים רצופות של מצור והרס של רוב האזור שסביבה. בדוכסות התבטא בעיקר בחוסר פעילות של בני ראס קוהור, שששלחו עוד ועוד כוחות לצפון, וחרדה הולכת וגוברת לגורל הממלכה, לצד מפלת של ברונות קלמן למתקפת האורקים משבט עין יבחוש.

12 לנפילה- קרב המגנים השבורים, אלפי התהומות נהדפים ברגע האחרון מארסיין, ונסוגים אחורה לראשונה. הנסיך אדריאנו מכתיר עצמו למלך, הדוכס מבולאן מכריז עליו כמתחזה, אך שני הצדדים עסוקים מכדי להלחם.
בדוכסות, אין לכך כמעט ביטוי זולת נדידתם של שני דודנים זוטרים של הדוכס המנוח מרוזניות החוף אל ארסיין בכדי להאבק זה בזה על זכויותיהם המשפטיות.

13 לנפילה- מצודת יד ברזל נופלת בידי ההובגובלינים של הורוק. הקשר הרעוע ממילא עם מערב הדוכסות נקטע כמעט כליל.

15 לנפילה -פתיחת המערכה.
 
אין ספק שעל פני השטח רקמת עולם שנראה עשיר ומורכב. נהניתי לקרוא את ההקדמה ולו מתחושת האפיות שקרנה מכל פינה ופינה בה. אני מניח שדמויות שחקן יהיו חיילים המשרתים בצדדים השונים בכאוס המאורגן הזה שמנסים לתור את האינטרס הטוב ביותר שלהם בתוך העולם האפל הזה. לי נראה שהבחירה להפוך את בית ראס קוהור לנקרומנסרים משדרת כמעט אוטומטית שהם הרעים. אם האלפים שלטו בגזעי המפלצות בעולם שלך, למה בית ראס קוהור בחר להתמחות בנקרומנסיה במקום, בפשטות, לשעבד את גזעי המפלצות המקומיים?

מה רמת הטכנולוגיה של העולם? אילו כלי נשק זמינים לדמויות השחקן? וכמובן, איך מטילים קסמים בעולם הזה?
 
תודה רבה על המחמאות :)

לגבי דמויות השחקן, ניתן לשחק בהחלט מערכה שלמה שבה הדמויות הן אביריו של אחד מהמסדרים המרכזיים של ארסיין, שמתחילות מלהיות.חיילים מפוחדים בשוחות שננסים רק לשרוד את המתקפה הבאה של האלפים, ולאט לאט מתבלטות ויוצאות למשימות איכות עד שנלחמות בקרב גורלי שיחרוץ את גורל האלפים או הממלכה.

אבל המערכה כרגע מתוכננת יותר מראייה של חבורת ההרפתקאנים הארסיינית הקלאסית, שמביאה חוק וצדק למקומות מוכי הגורל שהאבירים והמלך יכולים להגן עליהם, ולאט לאט הדמויות יוכלו לבחור אם לקחת חלק בפוליטיקה האכזרית של הדוכסים, במלחמות הקודש נגד האלפים, או בכלל לנדוד לארצות רחוקות ולראות מה מהן שרד את האסון.

לגבי בית ראס קוהור, האלפים הרמים והפלגים שנוצרו מהם בעקבות ההתרסקות(אלפי התהומות אינם היחידים) הם במכוון הרוע והאויב העיקרי שמאחורי רוב הדברים, לפחות במערכה ראשונית. בעתיד ארצה להרחיב עליהם ולספר גם את הסיפור שלהם, שבהחלט ניתן להזדהות איתו, אבל להרפתקאן המתחיל(ואולי גם לגיבור האגדי) הם בהחלט האויב האולטימטיבי והמפחיד ביותר הרבה זמן קדימה(ועוד יחשפו המזימות שלהם ואורך ידם).
למרות זאת שווה לומר, שעל אף הנקרומנסיה, ועל אף שהם בהחלט נקמנים ואכזריים מאוד, בין יתר אלפי התהומות הם דווקא אחד הבתים היותר פרגמטיים ופחות מפלצתיים ושונאי אדם.

לשאלתך לגבי גזעי המפלצות, זה משתנה מגזע לגזע, אבל בהחלט יש בתים שהלכו בדרך הזו, וגם בני ראס קוהור לא טננו ידם בצלחת, אבל לכיוון הזה פנה הקסם של בני ראס קוהור.

לגבי הטכנולוגיה וכלי הנשק, הם די דומים לרמה הרגילה במוד, אם כי אני באופן כללי אוהב לשחק עם הקונספט של חפצי הקסם כך שרק מעטים מהם קסומים באמת ויש טווח רחב של חפצקים שהם בעצם "מאיכות וחומרים ממש ממש נדירים".
לגבי הקסם, גם כאן, בגדול הוא עובד לפי מרבית המוסכמות הקלאסיות של מוד(אם כי באופן כללי נדיר מעט מהרגיל), למעט הקסם של האלפים הרמים, שהוא חזק ומסתורי יותר.
 
עולם מעניין. הוא מרגיש מוכר מספיק כדי לשחק בו בקלות, אבל עדיין מושך את העין, אז אני חושב שהצלחת להעביר את האווירה שכיוונת אליה.

ממלכה מעופפת, במיוחד בגודל אדיר כמו שנראה שהייתה, היא לא דבר שגרתי כל כך. יש עוד גיאולוגיה או אזורים פנטסטיים באופן דומה?
האם האמונה בעולם מבוססת על פנתיאון אלים? עד כמה הדת משמעותית כאן?
מהם גזעי השחקן הנפוצים?
 
זה ממש משמח לשמוע, כי זו בהחלט הייתה הכוונה :)

אממ, תראה, מנקודת המבט של האדם הפשוט, הממלכה המעופפת היא ספק אגדה ספק פלא מפחיד ומטריד(אגדה אגדה, אבל כשאבא שלך היה בגילך היא הייתה קיימת). צריך להגיד שגם בעת קיומה היא סבבה את העולם לאט לאט והייתה מופיעה בערך פעם בדור ממש מעליך,
אז מבחינת האדם הפשוט אין עוד שום דבר שדומה לזה היום, אבל הוא כן שמע אגדות ישנות או רחוקות יותר שהוא פחות בטוח אם אמיתיות או לא(כמו נניח השמש שהתרסקה, או הארץ ההפוכה)

בקוסמולוגיה וההיסטוריה של העולם כן יש תופעות טבע משונות לא פחות ואזורים גיאוגקפיים רחוקים והזויים, אבל הם לאו דווקא ידועים לאדם או אפילו המלומד הפשוט(מניח שאגע בהם אם אגע פעם בגיאוגרפיה הרחוקה/בקוסמולוגיה)
ככלל ניתן לומר גם שהעולם נמצא בסוג של דעיכה מאגית, ושהממלכה המעופפת הייתה, גם לפני שגם היא הושמדה, מעוז חריג של פלאות בעולם פחות פלאי מבעבר.

שאלה מצוינת שגם גרמה לי לחשוב על זה יותר לעומק. האמונה מבוססת על פנתיאון של אלים. בגדול יש פנתאון שיותר מקושר לאלפים ובני בריתם, ופנתאון שיותר מקושר לגמדים ובני בריתם, כשגזעים שונים מדגישים אלים שונים מתוכו(לרוב הגזע הגמדים והאלפים מעריצים יותר את הדורות הותיקים יותר של האלים, והגזעים הקרובים שלהם את הצעירים יותר).

בני האדם, כיצורים שעברו צד כמה פעמים, אימצו אלים מכאן ומכאן, אולם ככלל מי שנתפסים היום כ'אלי הטוב'(טוב קלאסי כמו שאנחנו מכירים ממו"ד-ריפוי, יצירה אור וכו) הם הפנתאון המזוהה עם הגמדים(בארסיין, נניח, במיוחד צ'אטאר, אל הרעם והצדק, בנו של האל היוצר של הגמדים. דיסקליימר- שחקן שלי ואני המצאנו אותו לאק"ד שלו).
למרות זאת צריך לומר שהאמונה משחקת תפקיד משני יחסית, והאלים לא נתפסים ככל יכולים אלא כנעולים בקרבות עתיקים משלהם בין הפנתיאונים.
הגמדים והאלפים, במיוחד, נוטים לתפוס את האלים שלהם יותר כאבות קדומים או גרסאות משופרות שלהם עצמם, ולך תדע אם זה מבוסס על ידע עתיק מאוד או אגו גדול מאוד.

לגבי גזעים-
בארסיין, בני אדם הם כמובן הגזע השכיח ביותר. גמדים וחצי אורקים בהחלט ישנם ושחיקים, וגם יש כמה מעוזים של אלפי יער בממלכה, במיוחד בדוכסות קרוומל, והם בהחלט שחיקים- הם יסבלו מגזענות מסוימת, אבל הם בברור נבדלים מהאלפים הרמים.

ישנם גם ננסים בשכנות צמודה לארסיין, סוחרים-קוסמים ערמומיים ומוזרים שכולם סוחרים איתם אבל גם זוכרים שהם היו קרובים מאוד לאלפים ועברו לצד המנצח. זה אפשרי לשחק אותם, בהתאם לשיקולו של המנחה.

לגבי בני מחצית, אני עוד לא החלטתי אם קיימים, אבל אלא אם יהיה לי רעיון טוב, אז לא.

לשחק אלף תהומות(או אחד מהפלגים האחרים של האלפים הרמים), ובמיוחד אלף רם 'אמיתי', זה הרבה פחות מובן מאיליו במערכה קלאסית, הם צריכים להיות עוצמתיים ועם כוחות מוזרים בהגדרה.

לגבי גזעים נסופים אין לי כרגע תשובות, אני שוקל עד כמה לשנות את הקאנון של העולם כדי להתאים אותו למו"ד.
 
אהבתי מאוד את הרקע של העולם והסיפור "אסון" שלו, הטוויסט של האלפים הוא נחמד, אם אני מבין זה סוג של לקחת את האלפים האפלים ולהפוך אותם לרמים וביבשת מעופפת.
אני אישית מרגיש שהפוטנציאל של הסיפור ושל העולם הוא דווקא יותר בכיוון הזה. הבחירה של למקד את הסיפור בדוכסות, הוא במידה מסוימת להגיד "זה הרקע המגניב של המערכה, אבל אתם נמצאים במקום הזה, שהוא מזכיר הרבה יותר עולם פנטזיה שגרתי". זה עולם שנראה לי מתאים יותר לשחק בפוליטיקה העולמית שלו ולצאת למסעות חקר אחרי הפיסה האבודה של היבשת המעופפת מאשר להתמקד במאבק בשר-מלחמה הובגובליני או פוליטיקה של רוזנים.
אין ספק שזה גם ניתן לבצע היטב, ואישית אני לרוב נמשך יותר לסגנון הזה של מערכות - גיבורים של הרוזנות ולא של העולם, אבל העולם דווקא מושך אותי לצד השני שלו.

בקשר למפה, אסתטית היא מהממת, אבל היא מרגישה מאוד צפופה עם המון אלמנטים אחד על השני. אני לא יודע אם זו מגבלה של Inkarnate או משהו אחר, אבל זה גורע מהשימושיות שלה. בנוסף, לא מופיע במפה מצודת יד-ברזל. אם זו יד שחורה, לא מצאתי אזכור בטקסט שהורוק החליף לה את השם.
עוד הערה נקודתית, להחליט שדוראגר זה מקום סטייל מוריה, זה בחירה קצת יותר מדי צפויה לדעתי, אני חושב שהיה יותר מעניין אם היה שם עימות פעיל כלשהו - לא בטוח שגמדים מול X, אבל להגיד שזה מקום שהושמד על-ידי כח לא ידוע, שיש הרבה דברים כאלו כבר בדוכסות, מרגיש More of the same.

בסך-הכל, ח"ח וגם אחלה עולם לפרסם באתר עצמו :)
 
א. תודה רבה :) אשתדל.שבהמשך יחשפו עוד פרטים.על האסון ועל האלפים הרמים.
האלפים של הממלכה המעופפת אינם דרו, הם יותר דומים לhigh elf או אפילו לאלדרין מבחינה חיצונית, ומבחינה מאגית הם קסומים ועוצמתיים יותר.
אלפי התהומות שהתפלגו מהם הם אכן קצת דומים יותר לדרו במובן זה שהם חיים בכוכים ותהומות ועורם קיבל גוון אפרפר והקסם שלהם אפל יותר.

ב. לגבי המיקוד- אני מקבל את ההערה ואשתדל יותר להסביר איך דברים מתקשרים לסיפור המרכזי. הדוכסות בכוונה פחות שמה דגש ישיר על מאבק באלפים הרמים ובבני ראס קוהור, מפני שהאלפים הרמים צריכים להיות יריב אגדי, מחוכם ומאיים שלא פוגשים בו ברמות הנמוכות(קמפיין שמתחיל נניח בחזית יצטרך להיות קמפיין שאת רובו הדמויות מעבירות בלהסתתר ולחמוק מהאלפים הרמים עד שיהיה חזקות מספיק).
בכללי, בכוונה המערכה ממוקמת בנקודה שהממלכה המעופפת היא עדיין שמועה רחוקה שמתקדמת לאט לאט, כדי שכשהיא תגיע, הגיבורים יהיו מוכנים. אבל אל תדאג, בני ראס קוהור נמצאים מאחורי הרבה יותר מהדברים מאשר נדמה.

ג. לגבי המפה, תודה רבה :) לגבי יד שחורה, אתקן. לגבי הצפיפות, אראה מה אוכל לעשות, אבל כן, אינקרנייט היא אכן מוגבלת בהקשר הזה.

ד. לגבי דראוגר, זה אומנם רעיון קצת בנאלי, אבל הסיבה שהיא שם היא בכדי לאפשר לדמויות פתח למקום מסתורי בעולם, שכמעט אף אחד לא יודע מה יש מעבר לו. אני אנסה להפוך את הקונספט שלה ליותר מעניין בתוך זה.


אני אסיים בשאלה- אני כרגע עובד על סקירה של כל אתרי הדוכסות, ומנסה לכתוב על כל מקום מה יש לדמויות לחפש בו וגם לתת רעיונות להרפתקאה, ומוצא שבעצם עם על כל מקום אני נותן שלושה זרעי הרפתקאה זה משלש את הטקסט. עכשיו, דווקא בהחלט יש לי רעיונות שמגניבים אותי עד כה, אני פשוט תוהה אם זה יהפוך את הטקסט לארוך וחופר מידי, ואולי עדיף לצמצם רק לחלק מהמקומות או לתת לפי אזורים וכו, או שזה דווקא אחלה ומגניב.
 
טוב, הייתי בטוח שזה יקח לי די מהר, אבל תוך כדי הכתיבה דברים השתכללו וגדלו, וגם עלו לי הרבה רעיונות להרפתקאות לחלוק, אז אני מעלה את החלק הראשון של סקירת הדוכסות- שסוקר את דרכי הכניסה והיציאה ממנה, ובעיקר את המקומות המעניינים במערבה. בחלק הבא-יותר פירוט על פתח דרך וגבעת פלדה, שתי המתחרות המרכזיות, וסקירה של מזרח הדוכסות- כולל בעיקר ארצות המתות של בני ראס קוהור.

מצרף את הרעיונות להרפתקאות בתור ספויילרים למי שזה יותר מידי לו(שחקנים שלי אם ישנם- דמכם בראשכם!).
מקוה שתהנו :)

הדוכסות האבודה-הרחבה

לפידי האש הירוקה האירו באור מטריד את המפה ואת הקוראת בה. שכיר החרב נרעד כשכרע ברך בפני הגבירה המרהיבה וסגולת העיניים. "בשורות, הגבירה הרמה" אמר, והניח מבלי להביט בעיניה את התליון המגואל בדם על השולחן. "הברון דה-ראגלו, שנשלח מרוזנויות החוף לברור בסכסוך המסים בין פתח דרך לגבעת פלדה, גבירתי. מצא את מותו בנסיבות לא ברורות, כמובן. מצער. בהעדרו המתיחות עשויה להפוך… לא נעימה".
הגבירה לקחה את התליון. דבר מה שקרוב לחיוך חלף על פניה. "עשית עבודה לא רעה, זוהוק. ועליה תתוגמל. הבאת עימך את הגופה במצב טוב, אני מניחה?"
הוא בלע את רוקו. "כן, גבירתי, בשער ההיכל".
"אם כך, אנחנו נמשיך מכאן" היא לחשה. "כן, גבירתי", הוא השתחווה ויצא מין החדר.
"אלך לדאוג לשלב הבא" אמר אחיה, שעמד לבוש בבגדי קטיפה לצידה, וסימן קו נוסף על המפה, בטרם צעד לאיטו אל החדר השני, והרוחות החלו לצרוח.
בית ראס קוהור זכה היום בניצחון.


על אף שיותר מחמש עשרה שנה עברו מאז קרב ראנת'ור, ומהפעם האחרונה בה המתים צעדו, ומרבית אנשי הדוכסות כבר לא מתייחסים אליהם כאל איום קיומי, הדוכסות כיום אינה מקום שליו.
אמנם המסחר עודו זורם במידת מה, ופתח דרך וגבעת פלדה מגינות ביד חזקה על עורקיו, אולם הדוכסות חסרת הדוכס הייתה ונותרה מקום פרוע, שאין בו חוק מחוץ לחומות העיירות הגדולות, שמפלצות וחבורות שודדים חזקות בו מאי פעם.
גרוע מכך, שני הכוחות העולים בדוכסות, הרוזנים מפתח דרך ושרי הצבא מגבעת פלדה, שהברית ביניהם היא הדבר העיקרי שמפריד בין הדוכסות לבין כאוס מוחלט, הולכים ושוקעים במאבקי כוח קטנוניים, שיש שחוששים שעלולים להפוך למאבק שיסכן את הדוכסות כולה.
וכמובן, על אף שמרבית האנשים מאמינים שבית ראס קוהור ניגף לחלוטין בקרב ראנת'ור ועזב את הדוכסות המוכה לנפשה, יש שלוחשים שהצללים רוחשים שוב מעבר לנהר ראנת'ור, ושידם הארוכה של בני ראס קוהור, שבה ובוחשת בקדרה, אם אי פעם הפסיקה…

גבולות, דרכי מסחר, והעולם שמחוץ לדוכסות

כל הילדים בכפר רצו לכיכר המרכזית. גם ליינה רצה. שם, במרכז, עמד סוחר שמנמן, לבוש בצורה קצת מוזרה, אבל על צווארו הברק של צ'אטאר, כך שליינה הניחה שאין מה לדאוג.
הסוחר מזג מעט שיכר לעצמו מקנקן שקנה לו אחד הילדים, וסיפר להם את סוג הסיפורים שהכי הכי אוהבים-
בכל זאת, לא כל יום מצליח להגיע לכפר סוחר שביקר בחזית, בבירה.


על אף שהדוכסות היא מקום יחסית מבודד, אין זה אומר שהיא מנותקת לחלוטין.
עד לא מזמן בכלל, סחר ער, גם אם זהיר, היה עובר בדרך המסחר מזרחה, דרך מצודת יד פלדה שהפכה למצודת יד שחורה, לעיירות החוף, ומשם צפונה, לדוכסות אינסרן או אפילו לקיסרות הדועכת של טירסט'ין, מקומות בהם ספינות מגיעות מהעולם הגדול עם סחורות ושמועות מארצות רחוקות…
גם היום, הדרך הזו עודנה אפשרית, אם נצמדים לדרכים צדדיות מסוכנות או שוכרים שבט פראי של אלפי יער מהיער האחרון שיעבירו אותך דרך היער, לא בנוחות אך די בבטחה. כמובן, ישנם גם הסוחרים השפלים שמשלמים מיסים להורוק עין הברזל, השליט ההובגובלין של המצודה.

ממערב, דוכסות העמק הפורייה היא כיום עורק המסחר העיקרי, קונה מחצבים מגבעת פלדה וברונות לורנדו, ותבלינים ופירות מהאלפים של היער האחרון. מרבית המידע, הסחורות והתרבות, מגיעים כיום לדוכסות משם.
למרבה הצער(או המזל, תלוי את מי שואלים), הדוכס של העמק מזגזג כיום בין שני המועמדים לכתר ולמעשה מתנהל בעצמאות עצלה, כך שביטחון וחוק דווקא לא זורמים בנתיב הזה.

מדרום לדוכסות היה פעם השער הגדול ביותר להרים בהם משלו חמשת מלכי הגמדים- העיר דראוגר, שחיברה גם בין ערי הגמדים לדוכסות, וגם בין הממלכה כולה לארצות שמדרום להרים, שגם אז היו מסתוריות, והיום נותרו עליהן רק אגדות. אלא שהעיר נמשלת היום בידי רוע תת קרקעי כלשהו, וקובולודים פושטים ממנה על כפרי הדוכסות.

לכיוון צפון צעדה פעם דרך המלך, מצפון לעיירה קרוומל, עולה דרך דוכסויות מרכז הממלכה הפוריות אל הבירה לה-ראסיליה המפוארת. אבל גם לו קרוומל וסביבותיה לא היו הופכות לשורצות אל מתים, הדוכסויות האלו מזמן הפכו לארצות שבורות ומקוללות, שאלפי התהומות ומשרתיהם מושלים בהם ביד רמה.

דרך נוספת צפונה הייתה דרך המקדשים. מדוכסות קלמן דרך ההרים, אל המקדש הגדול לצ'אטאר שמעל לאגם הטהור. גם אחרי שדוכסויות המרכז נפלו, המקדש והאבירים המגינים עליו עוד עמדו איתנים, מגינים על היישובים הקטנים שסביבם. מתנדבים ומשלוחי מזון היו עולים עד לפני שנים מעטות דרך דוכסות קלמן, ואז דרך שבילי הגבעות, כדי לתמוך במקדש האדיר, אך מאז מפלת הברונות בפני האורקים של עין יבחוש, רק מעטים עוד עושים את הדרך המסוכנת, בעיקר מהכפר דה נאדה או ממסדר ראנת'ור השוקע, שעוד שולח לשם מידי פעם את אחד מאביריו להתחנך.

דוכסות קרוומל, מקומות מעניינים-​

ביום השלישי אחרי שיצאו מפתח דרך, הערפל החל להתפוגג קצת. מאז שחצו את נהר הקלמן, האדמה נהייתה פחות ופחות ירוקה, למרות העונה, וכעת, צללית גבהה והולכת החלה להתגבש לפניהם.
כשהם עצרו לסעוד דרך חורבותיו של כפר הרוס, כבר היה ניתן לחייך במרירות- מבצר ראנת'ור. שארית עצובה למורשת מפוארת.
קצה הדרך הבטוחה.​

פתח דרך-
עיירת מסחר גדולה, קצת פחות מאלפיים תושבים, וסביבה שניים וחצי כפרים קטנים(סילת'ורן, דה ארג'נט ודה נאדה). נשלטת בידי הרוזנים לבית לומבארדו, וספציפית הלורד הצעיר, הנהנתן והזחוח ג'פרי.
פתח דרך היא מוקד הסחר הפועם בדוכסות, והכוח העולה.
תזכה לסקירה יסודית משל עצמה.

הכפר דה ארג'נט וחורבות סילת'ורן-
בעבר, כמה כפרים הקיפו את פתח דרך. הימים הפרועים שאחרי ההתרסקות גרמו לחלקם להינטש או להיהפך ללא יותר מחווה, אולם שניים מהם שרדו ממזרח- הכפר דה ארג'נט, והאחוזה הקטנה של סילת'ורן.
הכפר דה ארג'נט היה כפר עני ושמרן, של חקלאים בורים, אולם מקומו על דרך המסחר, ויותר מכך, שאפתנותו הרבה של הברון דה ארג'נט, גרמו לעלייה מהירה בכוחו ובעושרו של הברון, שהפך במהירות לאיש העשיר ביותר באזור.
אמנם כיום הברון גר בפתח דרך[שם הוא יועץ קרוב של הרוזן], אך הוא משקיע כסף רב בפיאור שמו של הכפר, כך שהכפר כיום נראה טוב מאוד עבור כפר, ומלא בשלטים ואנדרטאות רברבניות.
מדרום לכפר דה ארג'נט שכן הכפר סילת'ורן, על שם משפחת האבירים שמשלה בו, אך כל ילדיה של הברונית האחרונה יצאו למערכה בדוכסויות השבורות, וככל הנראה נספו. מספרים שהברונית השתגעה והסתגרה בחדרה, עד שמתה ונשארה לרדוף את האחוזה.
כך או כך, היום האחוזה והכפר ננטשו, ונותרו רק כמה חוות שמסרבות לראות בברון דה-ארג'נט את אדונן החדש, לצד שמועות על מנזר אלפי שעל חורבתיו נבנתה האחוזה הרדופה, שמכיל עושר וסודות.
דמויות השחקן כנראה יעברו כאן בדרכן בין פתח דרך לצפון או ליער השבועה, או אם יוזמנו לפגישה אישית עם הברון.

גבעת פלדה-
עיירת מכרות לשעבר, שעלתה לגדולה בזכות תרומתה הצבאית בראנת'ור. כיום נשלטת בידי שר הצבא שהדיח את הרוזן, אורוס באדר. גבעת פלדה היא עיר צבאית קודרת, בה כולם מפחדים מהשלטון, ומאידך היא ספקית הנשק והחיילים שמגינים על הדוכסות מכל פגע.
לאחרונה, התוכניות שלה השתנו עקב מאבק מתעצם עם ההובגובלינים מיד שחורה.
תזכה לערך נפרד משל עצמה.

הכפר דה-בראנד
לשעבר כפר מכרות שליו, שלאחר עלייתו של באדר לשלטון ניתן במתנה לאחד מידידיו הותיקים ותומכיו, סוחר העבדים האכזר הרננדז דה-זראן. על אך שהכפר התחזק כנקודת מסחר וגדל, תחת שלטונו של הברון דה זראן, הוא הפך לא רק לבסיס לסחר עבדים ושאר פשעים חמורים, אלא גם בעצמו לרודנות גרועה בהרבה גם מגבעת פלדה עצמה, כשהברון דה זראן מעביד בפרך את אנשי הכפר, ושכירי החרב המזוויעים שלו מוכרים לעבדות במכרות כל מי שרק מעז לדבר בו סרה.
יש שלוחשים שהברון אינו נאמן אפילו לאורוס באדר, ובפועל מנסה לחמם מלחמה בינו ובין פתח דרך בכדי להרוויח עוד מסחר הנשק, אבל השמועה הזו נשמעת בלתי סבירה.
דמויות השחקן יכולות לעבור כאן בדרכן בין הברונות לגבעת פלדה, ולהתקל באכזריות המחרידה; או לבוא בכדי לעשות עסקה אפלה עם הברון.

רעיונות להרפתקאה-
  • הדמויות מתחקות אחרי ילד שנחטף בידי סוחרי עבדים, ומגלות שהם תופסים מחסה בכפר. האם ינטשו את הילד, או יסתכנו בכניסה לכפר, ובהעלאת חמתו של הברון?

    הדמויות מנסות לצוד פושע שזוכה לחסותו של דה זראן, אך בדרך עלולות לעורר עליהן את זעמו של הברון. לחלופין, ברמה גבוהה יותר, הדמויות יכולות לצאת למשימה נועזת לחסל את הברון, משימה שעלולה להביא עליהם את זעמו של אוראס באדר.

    השמועות נכונות, והברון בגד בשר המלחמה עצמו. הדמויות יכולות להסתנן לכפר בכדי להביא ראיות לבגידה לשר המלחמה, ואז לקבל ממנו עצמו את המשימה לחסל את הברון.

לה-רושו וחץ-מורעל
שבט החץ המורעל התיישב מעל העיירה לה-רואן מעט אחרי ההתרסקות, בוזז אותה ואת הכפרים ועושה כרצונו. הרוזנים חוסלו או נמלטו, והעיירה הפכה למערב פרוע, שבריונים מתחלפים במאבק על שליטה בו.
הכאוס נפסק כששכיר חרב[ויש אומרים, עריק] מגודל בשם רושו "ושלוש'תרבע" הגיע מהמערב, השתלט בכוח הזרוע על העיירה, חיסל את הבריונים האחרים והכה את הגובלינים.
רושו נשאר בריון פרוע עד שמת בקטטה, ומה שנשאר מהעיירה נותר קן פושעים, אולם הוא ואנשיו הביאו שקט יחסי וסדר, והמסחר חזר לזרום.
בנו של רושו, רודריגו('רודי' בפי אנשיו) הוא אמנם בחור גדול וחמדן בפני עצמו, אך שונה מאוד מאביו- רודי רואה בעצמו אציל, ועשה רבות בכדי להפוך את הכפר ואת חבורת הבריונים שלו למקום מכובד 'שיאה לאציל, בנו של גיבור', כולל לשנות את שם הכפר הקטן לשם השושלת החדשה שאביו 'ייסד', להכתיר את עצמו ברוב רושם לויקונט(תואר פלצני שיובא ממחוץ לדוכסות, ומתאר מעמד בין רוזן לברון, כנראה כדי לא להרגיז את הרוזן מפתח דרך).
ה'ויקונט' החדש אומנם הצליח להפוך את הכפר שהיה דיר חזירים למקום שנראה דומה לעיירה, ואף למשוך מעט מהפליטים מקלמן, וכיום הכפר מונה מעט יותר מחמש מאות איש, אולם החמדנות שלו עומדת בעוכריו- ובכדי לממן את 'מפעלי ההנצחה' היקרים של אביו, ואת הגלימות שהוא כל כך אוהב, הוא העלה את המיסים על הדרכים, והרגיז את התושבים ואת פתח דרך.
'אביריו' של רודי, שרבים מהם זוכרים את אביו, חלוקים- חלקם התלהבו מאוד מלשחק את משחק האצולה(כולל חצאי הבטחות שרודי זרק על למנותם לברונים), ואחרים כועסים על הריסון המסוים שהוא דורש מהם בהתנהגותם, וחלקם אף עזבו.
העושר החדש ועזיבתם של חלק מהבריונים המפחידים יותר, גרם לשבט חץ מורעל לשוב ולפשוט על דרך המסחר, דבר שמרגיז מאוד את רודי, ומונע ממנו להגשים את החלומות שלו.
ובינתיים, רודי מנסה לתמרן בין הרוזן מפתח דרך לרוזן של העיירה הגדולה לה-ויזאר שבעמק, ולמרות ששניהם סרבו בבוז להצעתו להשתדך לאחת מבנותיהם, נראה שכרגע הוא מצליח להיות מטרד נסבל לשני הצדדים, בעיקר מחשש שיערוק לשני אם יחוש מאוים.
דמויות השחקן יצטרכו כנראה לעבור בכפר הפרוע והמשונה אם ירצו לעבור אל דוכסות לה-רושאל- או אם ירצו למצוא מקום שהוא במידת מה מפלט מהחוק בדוכסות.

רעיונות להרפתקאה-
* במאמציהם לגבור על רודי, מחפשים הגובלינים אחרי פריט אפל. מהרגע שימצאו אותו, הוא ישחיט את השבט השבט והופך אותם לעובדי שדים מסוכנים. האם הדמויות יצליחו למנוע מהם להשיג את הפריט או להשמיד אותו לאחר מכן? ומי בכלל גילה עליו לשבט הגובלינים?

* רודי, שנחוש למצוא לעצמו כלה ממוצא אציל, חוטף את ביתו של ברון מרוזנויות החוף המרוחקות, ומעורר תקרית דיפלומטית. הרוזן מוכן לשלם כסף רב למי שישיב לו אותה. אבל אולי הרוזן מפתח דרך מוכן לשלם יותר למי שימנע את החילוץ, ויעורר מישהו לצאת למ* לחמה בויקונט הטורדני?

*רודי מצליח סוף סוף להשיג עסקה- הוא ישבע אמונים לרוזן מלה-ויזאר במקום לשלם כמו שאר הדוכסות למסדר ראנת'ור, ובתמורה יזכה בכלה אצילה ומעמד אמיתי של ויקונט. גבעת פלדה רואה בזה עילה למלחמה, בעוד שפתח דרך הייתה שמחה לחבל בנישואים כדי להשפיל את הויקונט- ואולי כדי להשיג את העסקה לעצמה?

ברונות קלמן ועין יבחוש
לפני ההתרסקות, קלמן הייתה אסם התבואה של הדוכסות, וגם כשדרכי הצליינים אל הגבעות נחסמו, היא עדיין נותרה מקום שליו. כשהאורקים של עין יבחוש רק הופיעו, הברון לא היה מודאג, אולם הברר שהשבט הספציפי הזה היה ערמומי ורב תושיה בהרבה. תחת הנביא-הלוחם המוזר שלהם, הם למדו לבנות ולהשיט ספינות, ובזזו את הברונות כפר אחר כפר, מרסקים את הוכחות המעטים שלה, עד שהבעירו גם את העיירה קלמן עצמה.
כיום, הברונות הפכה לאוסף של כפרים קטנים ומחנות פליטים על גדות הנהר, ספק מוגנים ספק מוחזקים במקומם על ידי משמר קטן מפתח דרך, שמתקיימים בדוחק מחקלאות קטנה, דיג ועבודות שחורות, והסיבה העיקרית שאינם נמחקים היא שלאורקים מעין יבחוש יש מלחמות משלהם בגבעות כרגע, במיוחד נגד שבט החץ המורעל.
הברון ויטוריו קלמן הוא איש שמן ומבוהל, שמעביר את מרבית ימיו בלהתחנן לרוזן מפתח דרך שיגאל את הברונות שלו, דבר שלאור המתח העולה עם גבעת פלדה, הופך סביר פחות ופחות. בנו הבכור של הברון נפל בקרב[או הטבח] בעיירה קלמן, ובנו הצעיר הוא נער מפונק ומריר בשם רונלד, שמעדיף לבלות ככל שהוא יכול הרחק מהברונות.
אחותו הגדולה יותר של רונלד, אלינה, מסתובבת ברחבי הברונות החרבה, מקשיבה לבעיות האנשים ורוקמת פתרונות ככל יכולתה-אומרים עליה שעל אף ילדותיותה, יש לה מידע רב וקשרים. לצערו של הברון, הרוזן מפתח דרך לא ממש מעוניין בילדה פשוטת המראה, והיא לא ממש מעוניינת לעזוב את אנשיה בשבילו.
דמויות השחקן יכולות לעבור בברונות בדרכן להעפיל לחורבות סורנה, העיר שהשקיפה על האגם, או להסתכן בדרך הצליינים האכזרית שבגבעות אל המקדש הנצור של צ'אטאר. כמו כן, כשמחפשים אנשים נואשים שיעבדו בזול, קלמן היא המקום.

רעיונות להרפתקאות-
*שבט הגובלינים מחץ מורעל הובס ונשבע אמונים לעין יבחוש, והכוח החדש מטיל את אימתו על צפון הדוכסות, ועלול להגיע דרך הנהרות אף לפתח דרך. האם הדמויות יוכלו לסכל את העסקה שמערבת נישואין או טקס אפל בין השבטים? ואולי מי שמאחוריה הוא בכלל 'רודי' לה-רושו, שמעוניין לאלץ את הברון לתת לו את ידה של אלינטה?

*הרוזן לומבארדו מסכים לכבוש מחדש את קלמן בתמורה לשבועת נאמנות של הדוכסות וידה של אלינה. האם הדמויות יעזרו לו להכחיד את האיום ולהביא איחוד? האם גבעת פלדה תפריע? והאם הדמויות מוכנות לסכן את האיחוד בשל תחינתה של בת הברון לסייע לה להינשא לאיש שהיא אוהבת?

יער השבועה-
מספרים שאלפי היער של מערב מה שהוא היום הדוכסות, קלאן הברבור, העריצו את האלפים הרמים יותר מאחיהם האחרים, למדו מאגיה עדינה והקימו מבנים יפייפיים בין העצים, אולי אפילו עיר קטנה ונחשקת. במהלך מסע הרעם האחרון, נסיך הקלאן האחרון שלהם הבין שאם ימשיך במלחמה, תחרב עירו היפה לעולמים. הוא נכנע לדוכס לעתיד, ונתן לו את קשתו ושבועתו, והטיל על אנשיו תרדמת מאגית[או בחלק מהאגדות, הפך אותם לברבורים], עד אשר תעלם הסכנה שבאביריו של צ'אטאר, או שהדוכס יקרא אותם לשרותו.
מאז, היער נחשב מקולל על ידי כל באי הדוכסות-מחד, הוא ירוק ויפייפה, והאוויר מלא בקסם בלתי מוסר- מאידך, יש בו מנגינות משונות, יצורי פיה מוזרים, והאגדות אומרות, שמידי פעם, קומץ מהאלפים מתעוררים לכמה שעות, אולי למתוח קצת את אבריהם, ואולי להעניש את מי שיפגע ביער שהם כה אוהבים…
דמויות השחקן יכולות לנסות לעבור ביער כדי להעפיל לאחד המעברים הסודיים בהרים, שמובילים לערי הגמדים בדרך עוקפת, לקחת קיצור דרך מוסתר אך מסוכן, או אולי במרדף אחרי חבורת שודדים. נואשת.

רעיונות להרפתקאות-
*הברון דה-ארג'נטו מעונין להרחיב את אחוזותיו, ומפר מסורת עתיקה כשהוא מתחיל לכרות את עצי היער. דברים מוזרים מתחילים לקרות-חיות נעשות תוקפניות, יצורי פיה מופיעים, אבל הגרוע מכל הוא, שיש שמועות שחלק מבני הברבור מתחילים להתעורר- ונראה שלחלומות הרעים הייתה עליהם השפעה מטרידה...

*כדי להדוף איום נורא, אולי בני ראס קוהור ואולי אחר, הדוכסות זקוקה לאלפים שימלאו את שבועתם להלחם לצד הדוכס- אך אבוי, הקשת האגדית שתעיר את האלפים אבדה במפלת קרוומל- כעת על הדמויות להתחקות אל החורבות, ולהיזהר, כי אם יחשפו, מפחיד לדמיין מה יוכלו לעשות בה בני ראס קוהור…

היער הולך והופך אפל יותר ויותר, והאלפים זעים בחוסר נוחות בשנתם, או מתעוררים באופן מטריד. אלפים מקלאן הברבור פונים אל הדמויות-נראה שכוח אפל תפס שליטה על הקשת, ואם הוא לא ייעצר, קלאן הברבור והיער כולו עלולים להפוך לאיום אפל.

ברונות לורנדו
ברונות קטנה שהתפרנסה בעבר מאספקת צרכי העיר דראוגר והעיירה הקטנה ששכנה לידה. מאז חורבן דראוגר, הברונות נאלצת להתגונן באופן מתמיד ממתקפות הקובולודים שהפכו את העיירה לחורבות וחנקו את הסחר. למזלם של בני לורנדו, עם נפילת דראוגר, מכרות הברזל שלהם הפכו לגדולים בדוכסות, כך שפתח דרך וגבעת פלדה שולחות סיוע מסוים, בתמורה לברזל כמובן.
מזל נוסף של הברונות הוא שאחרי מותו של אביו באחת המתקפות, התגלה בנו, הברון אדוארדו דה-לורנדו, כלוחם נועז, שמוביל את אנשיו לא לנטוש את הברונות ולהמשיך ולהלחם כנגד הקובולודים. לצערו של אדוארדו, הוא אינו מבין דבר בפוליטיקה, והרוזן ושר הצבא אינם מרוצים מהגאווה המקומית שהוא מנסה לטעת באנשיו.
דמויות השחקן יכולות להגיע לברונות על מנת לקנות מתכות יקרות; בעקבות שמועות על הצורך בשכירי חרב, או אולי על מנת לחקור את החורבות העתיקות של דוראגר.

רעיונות להרפתקאות-
* באוצרו של כוהן קובולודי, מתגלה מסר שקורה לכל כוהני הדרקון להתכנס כהשירח יהיה מלא ליד דראוגר. הדמויות חייבות להגיע בזמן להתכנסות, שבה ברית אפלה עלולה להכרת כנגד הברונות, ולתקוף אותה מעורפה. האם הדמויות יכולות למנוע את הכינוס? אם לא, עליהן להשיג לברון אדוארדו בני ברית שיצילו את הברונות, ולהיות מוכנות לקרב שהברונות טרם ראתה כמותו…

*מתנקשים מנסים לחסל את הברון לורנדו, והרמזים מובילים לגבעת פלדה. האם שר הצבא מנסה לספח את הברונות? האם פתח דרך מנסה לסכסך בין השכנות? ואולי ידם של בני ראס קוהור מנסה להצית מלחמה?

*השמועות על הדרקון בדראוגר מתבררות כאמיתיות, כשהדרקון יוצא ממעורתו ומציב לברון אדוארדו אולטימטום נורא. אדוארדו הנואש יוצא להתעמת עם הדרקון, וכך גם אורוס באדר וחבורה מלוחמיו. האם שתי הקבוצות ישתפו פעולה או יתקעו סכין זו לזו? מי יצליח לקטול את הדרקון? ואולי הדרקון הוא רק אשליה, שנוצרה בכדי שאורוס באדר יהיה למושיע הברונות?

דראוגר, שער הדרום
אנשים לא מעטים יאמרו שבשביל העיר הזאת יצא מסע הרעם החמישי כולו. דראוגר הייתה בעלת הברית הגדולה ביותר של בני האדם בין ממלכות הגמדים בהרי הכסף, עיר שהחרשים והאומנים שלה נודעו למרחקים, והמעבר האדיר שחצבה בין הערים שימש להביא אוצרות מארצות הדרום.
אלא שרוע קדמון התעורר במצולותיה, שנים מעטות אחרי ההתרסקות, כיום המעברים הפכו מסוכנים ורצחניים, וקומותיה העליונות שורצות קובולודים.
איש אינו יודע מה שוכן במעמקיה באמת. האם הגמדים שיחררו בטעות דרקון נורא? או אולי שד קדום? האם אחד מפלגי אלפי התהומות התרסק כל כך רחוק מהבית? ואולי דבר מה אפל שקרה דווקא בין הגמדים שהיו בני בריתם הגדולים ביותר של בני האדם?
דמויות השחקן יכולות לנסות לעבור בדראוגר בדרך המסוכנת לארצות שמעבר לדוכסות; לסכן את נפשן בניסיון לכרות את אחד ממרבצי האדמנטיט האגדיים שבמעמקיה, בשביל חפץ קסם או טקס רב עוצמה; או לנסות לצוד אוצרות בעיר החרבה והמסוכנת.

רעיונות להרפתקאה-
*יצירתו האחרונה והאדירה של נפח מזדקן ממסדר ראנת'ור מחכה כבר חמש עשרה שנה לרכיב שאבד במפלתה של העיר. הדמויות מוכרחות למצוא את הרכיב כדי שהנפח יספיק להשלים אותה.

*רוע נורא כלשהוא מבריח את הקובולודים ומשתלט על הקומות העליונות. הדוכסות צריכה להתמודד עם גל הקובולודים האדיר, וגם עם הדבר הגרוע יותר שמתחתיו…

*הדמויות, גיבורות נודעות בכל הדוכסות, נשכרו על ידי הרוזן לפרוץ את הדרך דרומה. ניתנים להן אנשים ואף חיילים. אבל נראה שיש מי שמחבל בהתמדה במשלחת. האם אלו בני ראס קוהור? כת גמדית שלא רוצה שסודותיה יתגלו? או שאולי הדמויות נעשו רבות עוצמה מידי, ונשלחו ביודעין למותן?

רסטוול-
בימים המחרידים של הקרבות נגד המתים, אלפי פליטים נמלטו מקרוומל, אולם פתח דרך ומסדר ראנת'ור סגרונאת המעברים למערב.
גם העיירה האמידה רסטוול סירבה לקבל את המוני הפליטים, ולאחר קרב קצר הם התפזרו בגבעות סביבה, אולם בעקבותיהם באו 'רוכבי העצמות', הפרשים המתים המחרידים של ראס-קוהור, ובזזו עד עפר את העיירה. כשתושבי רסטוול המוכים התקבצו מחדש, שבו הפליטים וגבו מהם את החשבון. מאז, כל הכפרים באזור ננטשו עקב הקרבה לארצות המתים וליד שחורה, אולם הקהילה המוזרה שיצרו הפליטים, שסוגדת לאלת זאב לא מוכרת בטקסים משונים, עוד חיה בין החורבות(גם בעזרת שיתוף פעולה מוזר עם גבעת פלדה), מונהגת בידי אלברטו וטיאנה, אביר רעם ואצילה לשעבר, וכיום כהנים לובשי סחבות, שעל אף צניעותם החביבה יש שאומרים שהם אנשי זאב. האנשים המשונים נחשבים ללא מזיקים, על אף שנאתם כלפי פתח דרך ומסדר ראנת'ור שנטשו אותם, אולם מרבית הסוחרים שמסוגלים לשכור מגינים מעדיפים לסטות מהדרך הישנה ולעקוף אותה ממערב, היכן שהדרכים מעט בטוחות יותר, ואין צורך ללון בפונדק האפלולי והמשונה של בני הכת.
למרות זאת, אנשים שנוסעים בגפם, או שעדיין מסתכנים במסע אל החוף, עדיין ימצאו כאן אזור בטוח יחסית להעביר בו את הלילה.
דמויות השחקן יכולות לעבור פה בדרכן לגבעת פלדה, או אולי בדרכן לרוזנויות החוף.

רעיונות להרפתקאה-
*כנופיית סוחרי עבדים מדה-בראנד עושה שמות בקהילה, ושמה את גבעת פלדה בסיטואציה בעייתית דיפלומטית. הדמויות הן היחידות שמוכנות לעזור לקהילה השנואה, אך האם מדובר במהלך מכוון של פתח דרך? או מישהו אחר?

*סדרת מקרי רצח בידי זאבים מזעזעת את גבעת פלדה. האם הקהילה פנתה לאופל, או שהאופל פנה להשחיטה? גבעת פלדה שוקלת לצאת למלחמה, אבל מה אם העקבות מובילות דווקא ליד-שחורה, או לארצות המתים?
 
נשמע מעניין מאד מקריאה ראשונה, ועם הרבה מאד פונטציאל להרחבה. אני אמשיך לעקוב :)
(הגם שאני אישית מחבב מאד high elves ופחות מתחבר למערכות בהם הופכים אותם לכוח רע - אבל זה כבר עניין של טעם).

כמו כן:
1. אהבתי מאד את המפה.
2. היה נחמד לשים היכנשהו רשימה של גזעים תבוניים מרכזיים במערכה והמאפיינים שלהם, כמו גם האם הם פתוחים למשחק. אם כבר שמת, אז איכשהו פספסתי את זה.
 
מאד אווירה של חרבות וכשפים. אהבתי.

חלק מהשליטים מאד מזכירים, להודות באמת, את סוג הדמויות ש-"המפקד האלמוני" אוהב להציג - דמויות צבעוניות גדולות מן החיים אם כי לא פעם מעט קריקטוריסטיות. זה מאד תורם לאווירה של "חרבות וכשפים", לדעתי...
 
אינוויאטר-

שמח לשמוע, מקווה בקרוב לשחרר הרחבה שנייה על הדוכסות😇

לעניין האלפים הרמים, אני גם מחבב אותם, אבל הם נבלים מעולים בעיני, וגם החלוקה של האלפים ככלל לתתי גזעים מאוד התאימה לי. כמו כן, כפי שציינתי מוקדם יותר, מי שמחבב משמעותית יותר את האלפים הרמים או אלפי התהומות, בהחלט יכול לשחק מערכה מעיניהם- בסך הכל, על אף שהם יחסית אכזריים ומשתמשעם בקסמים שמזוהים עם האופל, אלפי התהומות הם בהחלט צד שעובר את הטראגדיות והבגידות שלו, ורחוקים מרוע לשמו(למעשה, הספר המקורי שתכננתי בעולם הזה בטרם היה עולם למשחקי תפקידים התרחש מעיניו של בן לגזע שהפך בגרסא המשחקית יותר לאלפים הרמים).

לגבי הגזעים, פירטתי על זה כאן-
לגבי גזעים-
בארסיין, בני אדם הם כמובן הגזע השכיח ביותר. גמדים וחצי אורקים בהחלט ישנם ושחיקים, וגם יש כמה מעוזים של אלפי יער בממלכה, במיוחד בדוכסות קרוומל, והם בהחלט שחיקים- הם יסבלו מגזענות מסוימת, אבל הם בברור נבדלים מהאלפים הרמים.

ישנם גם ננסים בשכנות צמודה לארסיין, סוחרים-קוסמים ערמומיים ומוזרים שכולם סוחרים איתם אבל גם זוכרים שהם היו קרובים מאוד לאלפים ועברו לצד המנצח. זה אפשרי לשחק אותם, בהתאם לשיקולו של המנחה.

לגבי בני מחצית, אני עוד לא החלטתי אם קיימים, אבל אלא אם יהיה לי רעיון טוב, אז לא.

לשחק אלף תהומות(או אחד מהפלגים האחרים של האלפים הרמים), ובמיוחד אלף רם 'אמיתי', זה הרבה פחות מובן מאיליו במערכה קלאסית, הם צריכים להיות עוצמתיים ועם כוחות מוזרים בהגדרה.

לגבי גזעים נסופים אין לי כרגע תשובות, אני שוקל עד כמה לשנות את הקאנון של העולם כדי להתאים אותו למו"ד.

אבל אני מתכוון לכתוב רשימה מפורטת יותר ממש בקרוב.

הלדין-תודה, האת שזו בהחלט מחמאה, אני שמח שהדמויות הצליחו להיות מעניינות וזכירות, זה חלק חשוב שמתפספסבמשחקי תפקידים לעיתים קרובות מידי בעיני.
 
טוב, אז אחרי יותר זמן משחשבתי, החלק השני והמפחיד יותר של הדוכסות האבודה- כולל הארצות המתות, ומעוזיהם האפלים של בני ראס קוהור, שאפילו הרפתקאנים נועזים יחששו לפני שיחדרו אליהם...

דרום ומזרח הדוכסות-

רסטוול-
[עיירה קטנה, 600-800 איש, בני אדם מכת הזאב, מצב כלכלי ירוד מאוד
בימים המחרידים של הקרבות נגד המתים, אלפי פליטים נמלטו מקרוומל, אולם פתח דרך ומסדר ראנת'ור סגרו את המעברים למערב.
גם העיירה האמידה רסטוול סירבה לקבל את המוני הפליטים, ופיזרה אותם באלימות, אולם בעקבותיהם באו 'רוכבי העצמות', הפרשים המתים המחרידים של ראס-קוהור, ובזזו ושרפו אותה. כשתושבי רסטוול המוכים התקבצו מחדש, שבו הפליטים וגבו מהם את החשבון. מאז, כל הכפרים באזור ננטשו עקב הקרבה לארצות המתים וליד שחורה, אולם הקהילה המוזרה שיצרו הפליטים, שסוגדת לאלת זאב לא מוכרת בטקסים משונים, עוד חיה בין החורבות(גם בעזרת שיתוף פעולה מסוים עם גבעת פלדה), מונהגת בידי פרדריקו וטיאנה, אצילים לשעבר שטוענים שראו את האור, וכיום מסתובבים לבושי סחבות ושמנמנים, אך עדיין נאים וכרימזטיים, ומטיפים לחיים צנועים בקהילה המשונה[ולפי השמועות, שוכבים ממש לא רק האחד עם השני]. האנשים המשונים והעניים ברסטוול נחשבים ללא מזיקים, על אף שנאתם כלפי פתח דרך ומסדר ראנת'ור שנטשו אותם, אולם מרבית הסוחרים שמסוגלים לשכור מגינים מעדיפים לסטות מהדרך הישנה ולעקוף אותה ממערב, היכן שהדרכים רחוקות יותר מהגובלינים, ואין צורך ללון בפונדק האפלולי והמשונה של בני הכת.
למרות זאת, אנשים שנוסעים בגפם, או שעדיין מסתכנים במסע אל החוף, עדיין ימצאו כאן אזור בטוח יחסית להעביר בו את הלילה במבנה.
דמויות השחקן יכולות לעבור פה בדרכן לגבעת פלדה, או אולי בדרכן לרוזנויות החוף.

זרעי הרפתקאה-
*כנופיית סוחרי עבדים מדה-בראנד עושה שמות בקהילה, ושמה את גבעת פלדה בסיטואציה בעייתית דיפלומטית. הדמויות הן היחידות שמוכנות לעזור לקהילה השנואה, אך האם מדובר במהלך מכוון של פתח דרך? או מישהו אחר?

*סדרת מקרי רצח בידי זאב מזעזעת את גבעת פלדה. האם הקהילה פנתה לאופל, או שהאופל פנה להשחיטה? גבעת פלדה שוקלת לצאת למלחמה, אבל מה אם העקבות מובילות דווקא ליד-שחורה?

יד שחורה-
[מצודה, כ600 איש, גובלינואידים, שכירי חרב אנושיים ומשפחותיהם
פעם הייתה יד ברזל, שהוקמה כדי להגן מהאלפים של היער האחרון, המצודה הגדולה יותר של מסדר ראנת'ור, מקור הכנסה מרכזי של המסדר, ותחנה חשובה בדרך המסחר בשנים שלאחר ההתרסקות. אלא שדעיכתו האיטית של המסדר, לצד שאננות של המגינים, גרמה לה ליפול, לא מידי האלפים, אלא דווקא משבט הובגובלינים ערמומי וחבורת שכירי החרב של הורוק, מנהיגם הנועז והערמומי. הורוק, שהתחיל מלשעבד כפר קטן וסיים כשהוא כובש את המצודה, ממש לא מתכוון לעצור שם- הוא משך אליו גובילינים, אורקים ושאר אנשים שהם תחתית החבית, שעבד את הכפרים באזור ולקח מהם מס, ולאחרונה הגובלינים החלו גם לחצות את הנהר ולפשוט על רסטוול. כרגע גבעת פלדה ורסטוול מצליחות להדוף את הגובלינים, על אף שכבר קרה פעם אחת שהתקפה שלהם נהדפה ממש מחומות גבעת פלדה. אבל הורוק לא מוותר, וכרת ברית עם שבט הצבוע האדום האלפי הקנאי והשנוא, שתוקף את גבעת פלדה מהיערות שמדרום, ומקשה את מעבר הסחורות שפעם עקפו את המצודה דרך היערות.
יד שחורה חוסמת את הסחר, מסכנת את גבעת פלדה, ואפילו רוזנויות המערב מתחילות לחשוש ממנה,
אבל גבעת פלדה לא מסוגלת להתגבר אליה כשפתח דרך מאיימת עליה, ופתח דרך קרועה בין הרצון לפתוח את הנתיב לתועלת שבהחלשת גבעת פלדה.
דמויות השחקן יכולות לנסות לעבור בתשלום כבד דרך המצודה לרוזנויות המערב, לחפש שם תעסוקה כשכירות חרב, או אולי לנסות להסתנן מסביבה.

זרעי הרפתקאה-

* הברית בין הגובלינים לשבט הצבוע האדום מסכנת את גבעת פלדה יותר מידי- ולא ברור מה האלפים מוצאים בה. על הדמויות לברר מה הכוח שמחזיק אותם יחד[סוכן של כוח אפל? או אולי רוח השבט שמוחזקת בת ערובה?], ולחסל אותו, לפני שגבעת פלדה תיפול, והורוק ישעט למרכז הדוכסות.

*רוזן מהחוף מגיע לכרות ברית עם גבעת פלדה כדי לחסל את הורוק, אבל נעלם, וכשהוא חוזר, אינו מעוניין יותר בברית. על הדמויות לחסל את המתחזה, ולהבין איזה כוח עומד לימינו של הורוק.

סכר אסוראס-
[הריסות, אין אוכלוסייה למעט קלאן מים עמוקים האלפי, ששוהה פה בעונות מסוימות]
לפני שנים רבות נהר אסוראס היה נהר פראי ובלתי נשלט. אלפי המישור ואלפי היערות שילבו כוחות, ויחד בנו את סכר אסוראס העצום, שהרגיע את הנהר. אבל האמת היא שהסכר הפיזי הוא רק החלק הנראה- בכדי להרגיע את הנהר ולשלוט בו, כבלו אלפי היער והמישור רוח מים אדירה בתוך הסכר.
השנים חלפו והסכר ננטש, למעט קלאן אלפי קטן שעובר שם כדי להוקיר את רוח הנהר הגדולה, אך בשנים האחרונות נראה שהנהר סוער יותר ויותר, כאילו דבר מה מתעורר בו...
ואם זה לא מספיק, ככל שהמאבק בין גבעת פלדה והורוק הופך נואש יותר, נראה ששני הצדדים מתחילים לשקול שימוש באמצעי הקיצוני הזה-שאם ישוחרר, עלול להטביע כפרים שלמים.

רעיונות להרפתקאות-
* הגובלינים מביסים את צבאות גבעת פלדה ומתכוננים לחצות את הנהר! גבעת פלדה שולחת את הדמויות למשימה נואשת בעורף האויב להגיע אל הסכר, שכנראה יהיה מוגן בידי כוח גובליני, לחדור למעמקיו תוך כדי שהגובלינים בעקבותיהם, ולהצליח להפעיל אותו בטרם גבעת פלדה תיפול!

*אחד הצדדים נוקט צעד של יאוש, ושולח משלחת לחקור את הסכר ולהשתלט על הכוח ההרסני שהוא אוצר. בעוד הצד הזה מתגבר על שבט האלפים המוכה, הצד השני שולח משלחת לצידו השני של הגשר, ונפתח מרוץ להתגבר על המלכודות והסכנות שבמעמקיו ולהגיע ראשונים לחדר השליטה… הדמויות נשכרות לסייע לאחד הצדדים, ומהר מאוד מבינות שמי שיצליח לשלוט על הסכר- יוכל להמית אסון נורא על השני. במי יצדדו? והאם יש להן סיכוי להצליח למנוע את הנשק ההרסני משני הצדדים?

*הדמויות מצטרפות למשלחת ארכיאולוגית של קוסמים מפתח דרך, שמנסה לחקור את המקום כדי לתקן את השטפונות, אבל כל מה שיכול להשתבש משתבש- הקלאן המקומי של אלפים מתנגד לחילול הקודש, הנהר נהיה סוער יותר ויותר, סוכנים של גבעת פלדה ויד שחורה מסתננים למשלחת ומחכים לתפוס את השליטה על הסכר, המג של המשלחת נעשה יותר ויותר אובססיבי, ונראה שרוח הנהר בעצמה מחכה להשתחרר...

היער האחרון-
[אזור גדול, אוכלוסייה לא ידועה, ככל הנראה למעלה מ14 שבטים וקלאנים גדולים וקטנים של אלפי יערות]
לא כל היערות נכרתו במסעות הרעם. כשהדרך לדראוגר נפתחה והאדמות הפוריות של מרכז הדוכסות חולקו, מעטים האבירים והסוחרים שעוד רצו לסכן את חייהם בקרבות על היערות החמים שעוד נותרו. גם לאלפי היער כבר הספיק מהמלחמה- ממילא האלפים של יערות הדרום שמרו על אורח חיים שבטי ומבוזר יותר, וכעת כשאחיהם מהמישור מתו והאלפים הרמים הוכנעו, רוב השבטים לא ראו עוד צורך להמשיך במאבק האבוד.
מאז ועד היום היו מידי פעם שבטים סוררים שהסתכסכו עם כפרים סמוכים, אולם היער האחרון נותר כפי שהוא- מסתורי ומרוחק, בית לשבטים מוזרים שלוחמים זה בזה, ודרך מעבר לתבלינים יקרים מארצות רחוקות.
אלא שבדורות האחרונים המאזן משתנה- עם מפלת דראוגר, הנתיבים לדרום השכוח של היבשת עוברים כמעט אך ורק דרך היער, מה שהגביר את המסחר והמגע עם בני האנוש, מגע שמרגיז מאוד חלק מהשבטים השמרניים יותר. גם מפלת יד שחורה, שיצרה דרך סחר מגבעת פלדה לעיירות החוף שמתבססת על הגנתם של חלק מהשבטים, שחומשו בתמורה בכלי פלדה, יוצרת מתח והקצנה במאבקים בין השבטים, הקצנה שכרגע נשארת בגבולות מאבקי השבטים הרגילים פחות או יותר, אבל השמועות על שובם של האלפים הרמים עלולות להפוך אותה לקטלנית, ולהצית מחדש מלחמות ישנות…
דמויות השחקן יכולות להיות ילידות היער, אם הן אלפיות; לעבור פה בשביל להיוועץ בדרואידים זקנים או לצוד חיות נדירות; לעבור פה בדרכן לדוכסויות החוף, או אולי במסען לארצות האגדית שבדרום היבשת.

רוזנויות החוף-
[שתי עיירות אנושיות [כולל לא מעט מהגרים מט'ירסטין] של +-1200 איש כל אחת, וכמה כפרים קטנים למדי סביבם]
בעבר רוזנויות החוף נחשבו לחלק אינטגרלי מהדוכסות-המוצא שלה לים. עלייתו של בית ראס קוהור תפסה את עיירות הסחר הקטנות לא מוכנות, וכמעט וניתקה אותן לחלוטין משאר הדוכסות, ניתוק שהוחרף עם עלייתו של הורוק וחסימת נתיב הסחר דרך מצודת יד ברזל. כיום הרוזנויות למעשה חיות בעולם אחר מאוד משאר הדוכסות- רחוקות מקרבות השליטה על שרידי הדוכסות ולא מאויימות באותה מידה על ידי אלפי התהומות, העיירות המנומנמות מצאו עצמן יותר ויותר נשאבות לעולם הגדול שמחוץ לדוכסות, כשהדוכס מאינסרן, שערק לאימפריה הט'ירסטאינית, מנסה לנצל את תלותן הכלכלית בו כדי לקרוע גם אותן מהממלכה מבלי להגרר למלחמה, בעוד שרידי מסדרי האבירים ושרידי הדוכסות מנהלים קרב מאסף לשמור אותן לצידם, כשהם מוצאים בן ברית לא צפוי בטוען העשיר והפחות פופולארי לכתר, הדוכס מבולאן, שלא דרש מסים, אבל איפשר לספינותיו לחנות כאן.
שני הרוזנים, שני גברים בגיל העמידה, שכרתו ברית שעוד נשמרת[טוב בהרבה מבמערב הדוכסות] מימי ההתרסקות, מנסים בכל כוחם להמשיך לפסוח על שני הסעיפים- ולהתמיד בלהעביר את המס המלכותי למצודות האבירים שבחזית עם האל מתים.
אולם הדוכס מאינסרן הולך ומעמיק את אחיזתו, במיוחד בניסיונותיו להשתלט על המצודה מגן זהוב, שמנהיגיה תאווי הבצע מסתמכים הרבה על הסחר מנחלותיו.
וכמובן, יש שלוחשים שלא סתם הוא המרוויח העיקרי מעלייתו של הורוק; אלא שלא ברור אם הברית ביניהם עוד קיימת, להתחשב בכך שלאחרונה זה האחרון החל לאפשר לסוחרים לעבור דרך נחלותיו אל המזרח.
דמויות השחקן יכולות לנסות להגיע לכאן בכדי לקנות סחורות שלא ניתן לקנות בשום מקום אחר, ולשמוע שמועות על העולם הגדול שבחוץ.הן גם יכולות ליסוע לכאן בכדי לבקש סיוע מהרוזנים על מנת להצליל את הדוכסות- או אולי לעבור כאן בדרכן לעולם הגדול- בין אם מדובר באנייה ללב הממלכה, מסע רגלי לאינסרן, או משלחת הרחק אל היבשת המזרחית.

רעם רחוק-
[מצודה קטנה, מעט יותר ממאתיים אנשים, מרביתם בני אנוש בוגרים, לא כולם ארסיינים, והשאר משרתות נושאי כלים וכו']
אומרים שאסמיין, עירם האחרונה של אלפי המישור בארסיין, שכנה ממש כאן. עיר קטנה, לא מוגנת היטב, ידועה באומנות המרהיבה, שלא נועדה להיות מעוזו האחרון של גזע דועך. בעוד שהמאבק עוד ניטש בשיאו במזרח הדוכסות, והשמועות על תבוסה רק החלו להגיע, ירד על העיר המבוהלת והמופתעת צבא של סוחרים ואבירים, ובזז והרג בה עד היסוד.
כשהסוחרים הלכו והאבירים המשיכו מערבה, נותר בין החורבות רק מסדר הרעם השחור, המוזר והמתבודד, שהתעקש לבנות על חורבותיה את מצודתו הקודרת. במשך שנים זה היה מקום נידח וזנוח, למעט כמה אצילים שניסו לנער את המסדר המחשיד מאדמותיו. היחס השתנה בחדות לאחר חורבן קרוומל- אותם אצילים היו עכשיו תלויים במצודה, שהדפה את התקפותיהם של האלמתים מרוזנויות החוף. התרומות החדשות העשירו את המסדר המוזר, דבר שהסתבר כחשוב, כי על אף שנראה שבמקור ערי המזרח לא עניינו במיוחד את בני ראס קוהור, הרי שנראה שבשנים שעברו מאז, האל מתים מגלים עניין מטריד במצודה.
איזה מין סוד מעניין כל כך את המסדר ואת בני ראס קוהור? האם הוא שומר על אוצר מדהים? סוד נורא? אחרוני בניו של גזע דועך? או אולי המסדר הוא בכלל לא מה שהוא נראה?
דמויות השחקן עשויות לעבור כאן בדרך לא דרך למזרח הדוכסות, או להשתמש במבצר כמקפצה לחקר ארצות ראס קוהור. לחלופין, הן יכולות לבוא לכאן בכדי לחפש מידע על הגזע הנכחד בספריות המנזר- או אולי במעמקי החורבות שמתחתיו.


מרכז הדוכסות, אדמות ראס קוהור-

מצודת ראנת'ור והכפר דה נאדה-
]מצודה, כ250 איש, רובם שולית ואבירים, בני אנוש עובדי צ'אטאר. וכפר, כ200 איש, בני אנוש
בעבר הייתה המצודה מאחז קדמי בהתקדמותו של הדוכס קרוומל מערבה, ולאחר המלחמה הופקדה בידי אחד ממסדרי האבירים הישנים, שהושמד כמעט כליל בימים שאחרי ההתרסקות. אבירי המסדר, מופקרים ומנותקים, בחרו להאחז במצודה אל מול גלי האל מתים, ואבירים אחרים מכל רחבי הדוכסות נהרו לתמוך בגבורתם. יחד עם צבאות פתח דרך וגבעת פלדה, נספו מרבית האבירים בקרב ראנת'ור ההירואי, כשראש המסדר הנופל לוקח איתו גם את ארוהן ראס קוהור האגדי.
לאחר הקרב, התאחדו שאריות האבירים בדוכסות למסדר ראנת'ור, והמשיכו להאבק באיום האל מתים.
כיום, המצודה הקטנה מאבן היא בסיסו של מסדר הולך ונחלש. היא משקיפה על הנהר כהה המים, קירותיה החזקים עוד מפוחמים בחלקם מהקרבות. האדמות סביבה מתות ודועכות בהדרגה, ועל אף הסיורים התכופים והמרדפים, המסדר מאבד אנשים בהתמדה, וחלק מהאלמתים מצליחים לפעמים לחדור ולעשות נזק בטרם הם מושמדים, כך שכיום נשאר רק כפר אחד משמעותי בכל האזור, דה נאדה.
ראש המסדר כיום הוא לוחם מזדקן ומודאג בשם רוברטו דה-ראלן, שרדוף בידי כשלונות העבר שלו, ולמרות כשרונו בלוחמה ופיקוד, לא מצליח למשוך מגוייסים חדשים למסדר. סגנו, ראנו דה-קראו, הוא אביר שצלקת על כל פניו ועין חסרה הם המזכרת שלו מהקרב בוא עזר למאסטר המת שלו לחסל את ארוהן ראס-קוהור. דה-קראו הוא מופת של אומץ ברחבי הדוכסות, ועוקב אחר כל תנועה של בני ראס קוהור ברחבי הדוכסות, אבל בינו לבין עצמו הוא חש שהשעון דופק, ושהוא חייב להצליח להביס את בני ראס-קוהור, לפני שדבר מה אפל שנותר בצלקת שלו יתפוס עליו שליטה.
יום מסע מהמצודה נמצא הכפר דה נאדה, כפר קטן שהוא העורף האזרחי של המצודה. למרבה הצער, פתח דרך, שמעריכה את המסדר פחות מאז איבד את מצודת יד ברזל, מנהלת מאבק שליטה דרך הנציג מטעמה שם, סרן ברונט, שהוא הרבה יותר סוחר מסרן, ובוחשת בתככים במשפחת הברון דה-נאדה, דוחקת עוד ועוד את רגלו של המסדר, שמתוך המחסור בכסף ומגוייסים צריך מאוד את הכפר כעורף לגיוס טירונים ואספקה.
דמויות השחקן יכולות לעבור כאן אם ירצו להיוועץ עם אבירי המסדר לגבי בני ראס קוהור, ללמוד מהם טכניקות לחימה, או לעבור צפונה דרך ההרים אל המנזר המנותק שליד האגם הקדוש.

זרעי הרפתקאה-
*קבוצה ערמומית במיוחד של אל מתים, כנראה בלווית נקרומנסר, חדרה את הגנות המסדר וכעת עלולה לפגוע בברונות קלמן או בדה נאדה. על הדמויות לצוד ולעצור אותם, לפני שיוכלו לפתוח חזית נוספת בעורפו של המסדר- ועל הדרך להבין, האם מצבו של המסדר פשוט נורא, או שיש בוגד שאיפשר את הפרצה.

*המסדר גילה חפץ רב חשיבות, ועליו להצליח להעביר אותו בבטחה למנזר צ'אטאר שמעבר לגבעות. דה קראו מבקש את עזרת הדמויות, במסע בדרך שהיא גם כך מסוכנת למדי-כשהפעם, גם סוכניהם של בני ראס-קוהור, ואולי של בית אפל אחר, בעקבותיהם.

*המאסטר נפטר או נהרג, ודה-קראו מתמנה בחוסר רצון להנהגת המסדר, תוך שהוא נאבק בכוחות האפלים בנפשו. בייאושו, הוא מחליט לנסות להערים על בני ראס קוהור, ולצאת למתקפה כירורגית נואשת שתחסל את צמרת בני ראס קוהור, בטרם ישתגע-כדי שאם המסדר לא יצליח לעקור את בני ראס קוהור, לפחות לא ישאר מסדר שהוא יוכל להשתלט עליו. האם התוכנית המטורפת תוכל להפתיע אפילו את בני ראס קוהור? או שהם אלו שהחדירו אותה לראשו? ומה יקרה אם ראש המסדר יימצא לאחר ששלח יד בנפשו?

המקום של ג'ון-
]כפר קטן, מעט פחות מ100 אנשים רוב הזמן, בעיקר בני אנוש אך מגוון
המקום של ג'ון היה פעם אחד מהכפרים הזניחים ליד קרוומל. כמוהם, הוא הושמד במתקפה הגדולה של בית ראס קוהור, אבל בשל מרחקו וזניחותו, הוא נותר יחסית ריק מנחילי המתים. הכפר יושב מחדש בידי קבוצה קטנה של פליטים, עבריינים נמלטים ועוד אנשים שאין להם מה להפסיד, והפך לשם נרדף לנואשות ועוני.
ג'ון, שהוביל לכאן את אנשיו והצליח ליצור מעין כפרון מתפקד יחסית, שמקבל כל אחד בלי לקבל שאלות, הוא עבריין נמלט בשנות הארבעים לחייו. הוא טיפוס חביב, מחוספס ומשונה, ולדעת רבים קצת משוגע, שיש פרס נדיב על ראשו, על אף כי אומרים שהרוזן החל לשקול לאחרונה להגיע איתו לאיזשהו הסדר.
בינתיים, למרות המיקום הקרוב להחריד לקרוומל והאוכלוסייה המשונה, המאחז שורד-יש אומרים, כי הם לא מפריעים לאל מתים יותר מידי, ויש שאומרים שישנן הבנות מחרידות בין ג'ון לבני ראס קוהור- אם כי סביר יותר שהם פשוט נהנים מכך שאנשיו שודדים ובוזזים את ארצות החיים.
דמויות השחקן יכולות להיעזר במאחז כבסיס קדמי לחקר האזורים המצמררים שממזרח לראנ'תור, כתחנת מעבר במסע המסוכן לחצות אותם מזרחה אל החופים, או כמקום מפלט שמעטים יטרחו לחפש בו.

קרוומל-
[הריסות עיירה גדולה, אוכלוסייה לא ידועה, אך ככל הנראה רק מתים]
אומרים שהעיירה קרוומל נבנתה על אתר הניצחון של קרב גדול נגד האלפים ונקראה על שם מפקד האבירים, שהפך בהמשך לשליט הדוכסות כולה. הזכרון הזה קיבל תפנית אירונית, כשתבוסתם המחרידה של הדוכסים ארעה ממש כאן, מאה שנים בערך אחרי.
כך או כך, אחרי קרב אלף הגולגלות, הפכה עיירת המסחר הגדולה לזירת טבח מחרידה. חומות העץ הנמוכות הופלו, טירת קרוומל נבזזה, ומרבית האזרחים נמלטו או הפכו בעצמם לגופות מרוטשות.
כיום בירת הדוכסות לשעבר נמצאת בליבן של ארצות שלטונם הארורות של בני ראס קוהור-מעבר שדה קרב רדוף ומטיל אימה, שידוע בתור שדה הגולגלות. כאן, לפי השמועה, דוהרים רוכבי העצמות, יחידת העילית המבעיתה של בני ראס קוהור. העיירה עצמה היא הרוסה, וממתהלכים בה אל מתים ורוחות רפאים. השמועות אומרות שעל אף שמרבית האוצרות בעלי הערך נבזזו ממנה, עוד ישנם כמה חפצים, כולל חרבו של הדוכס ושופר הברית, שבני ראס קוהור טרם מצאו.
לא ברור האם החפצים הללו אבדו, חולצו משם בטרם עת, או שבני ראס קוהור פשוט ויתרו עליהם. יש כאלו שאומרים שהם עד היום מחפשים בקטקומבות שתחת העיר, מקום מנוחתם של דוכסי קרוומל, שמוגנות בקסמי קדושה שמונעות מהם לחדור לשם. אחרים אומרים, שהדוכס עצמו, [או אולי דוכס קודם בעל רקע אפל] קם כשליט אל-מת של הקטקומבות, שסר למרות בני ראס קוהור, אך שומר לעצמו זכויות בעיירה, או אפילו נאבק בשליטים מקומיים אחרים של האל-מתים.
דמויות השחקן יכולות לנסות להסתנן לכאן כדי לחקור את סודותיה של העיירה; לחפש בין חורבותיה חפץ רב חשיבות; לנסות לעצור ריטואל של בני ראס קוהור שינסה לרסק את קסמי ההגנה האחרונים ולחדור לקטקומבות; או אולי לנסות ולחסל את הדוכס האל מת, ולהנחית מכה קשה על כוחות ראס קוהור, שנערכים בדיוק למתקפה גדולה...

גבעה שחורה-
]כפר, כ300 איש, בני אנוש, ננסי מחילות, אורקים.
מקום שהפך לשם נרדף לבגידה ברחבי הדוכסות. העיירה הקטנה, כמעט כפר, נכנעה לבני ראס קוהור ממש מעט לפני נפילת קרוומל, וכך שרדה לבדה בעורף האויב. לא ברור מה בני ראס קוהור הרוויחו מהברית- אולי צבאם כבר היה עייף ומותש. יש שמספרים שארוהאן ראס-קוהור, בטרם מותו, היה אלף ששבועתו חשובה לו מאוד, והמילה שנתן אז לבני העיירה עוד שורה מעל אחיו כצל כבד. כך או כך, העיירה משמשת כנקודת מעבר לסוחרים שמספיק משוגעים כדי לנסות לצלוח את הארצות המנופצות, ולסוחרי גבעה שחורה האפלוליים, שחלקם חוצים את קרוומל להציע סחורות נדירות ממרכז הממלכה. זו עיירה עצובה וענייה, שמשלמת מס כבד לבני ראס קוהור-לפי חלק מהשמועות, גם בקורבנות אדם.
מספרים שהעיירה היא ממלכתו הפרטית של הדמות שידועה רק בתור 'היד הקטועה', ספק אדם ספק אלף, משרתם או אולי אפילו בן משפחתם של בני ראס קוהור, איש הסודות וידם הארוכה. אומרים שגבעה שחורה משמשת אותו לגיוס מרגלים אנושיים, אותם הוא מפזר בדוכסות…
דמויות השחקן יכולות לעבור כאן במסען למעמקי הדוכסויות השבורות; בניסיון להשיג מצרכים יקרי ערך, או אולי להפגש ביד קטועה עצמו, מי שלא יהיה.

ראס קוהור-
מבצר קטן, ככל הנראה לא יותר מ100 אלפי תהומות, ועוד ערב רב של אל מתים, אלפי יער ומשרתים מגזעים אחרים
כמעט כלום לא ידוע בוודאות על המכתש מעלה העשן, שהיה בעבר עמק יפה אך חסר חשיבות, והפך עם ההתרסקות למקום המפחיד והמרכזי ביותר בדוכסות. בירתם של בני ראס קוהור היא ספק חצר מלכות מעודנת וספק מצודה אפלה, שנבנתה על גבי שאריות מארמונם המקורי של בני ראס קוהור שהתרסק לכאן. המצודה, כמו בית ראס קוהור עצמו, היא לא מין הגדולות והמבוצרות בקרב אלפי התהומות, אך מספרים שמדובר במקום בעל יופי מעודן ומחריד, שבין כתליו מתנהלת חצר מלכות קטנה ומושחתת עד היסוד, כולל קונצרטים בהן מנגנות רוחות מעונות, נשפים שבהם גופות של נשים יפות מראה משרתות אדונים לבושים בבגדי משי, ועלמות נאוות יוצאות למשחקי ציד בשבויים שנחטפו מארצות החיים, והמנצחת זוכה בגופה כמשרת.
כמובן, כל הנזכר להעיל מגיע משמועות ושירים- נראה שכמעט ואין שום דבר ודאי ביחס לבני ראס-קוהור ונאמניהם, כולל אפילו מספרם ומינם של האחים שמנהלים את הבית. אבל שמועה אחת עיקשת חוזרת בכל השירים- בני ראס קוהור, על אף כל הפאר, זועמים על אחיהם שנרתעים מקסמיהם האפלים ובזים לכוחם הנמוך, וזוממים מזימות מרחיקות לכת, כשהם שואפים גבוהה, גבוהה מאוד בהיררכיה של אלפי התהומות.
וברור שהדוכסות, בין אם היא הראשונה או האחרונה בסדר שם, היא בעיניהם בדין רכושם…
דמויות השחקן לא יעזו להתקרב לכאן ללא סיבה ממש, ממש טובה, וללא בני בריתם חזקים, קסמים משוכללים או צבא מוצלח.
אולי הן יגיעו לכאן כשבויים, שיגלו שלבני ראס קוהור יש בשבילם עסקה אפלה; או ינסו להסתנן לכאן בכדי לשחרר את נשמתו של גיבור בעל סוד שנחוץ להן; אולי הן יחרפו נפשן ויגיעו כדי לעשות עסקה אפלה עם אחד מבני המשפחה. כמובן, יתכן גם כמובן שינסו לחדור לכאן בכדי להתנקש באחד מבני ראס קוהור האדירים עצמם, או יובילו צבא לקרב אחרון ונואש; אבל מערכה כזו היא מסוכנת, נואשת, ונועדה לרמות גבוהות- והצלחה או כשלון יהיו ההבדל בין תהילת עולם, לגורל גרוע ממוות.
אופציונאלי- השמועות מספרות שאחד[או אחת] מהאחים שולט בקסם רב עוצמה, שמסוגל להשיב גיבורים לחיים כאל-מתים שמשרתים את המשפחה. יתכו שחבורה שנפלה בקרב אפי כנגד המשפחה, תוקם בחזרה לחיים- ותוכל להמשיך את המערכה-כשהפעם, הן נלחמות לצד בני ראס קוהור, במאבקם הנואש לשלוט בדוכסות לשרוד מול הבתים החזקים מהם.
 
עדכון מעולה. הייתי רוצה קצת יותר הרחבה על דמויות כמו בחלק הראשון. יש כאן יותר מיקוד על המקומות ופחות על האנשים במקומות. מאידך, תיאור די מצמרר של אזור מלחמה שעדיין פעיל. המקרה עם סכר אסוראס מעניין - פרט לכך שזה מעט מזכיר לי את עלילת
"לשבור את הקרח 2" - זה נראה מעט לא מתאים לאלפים אוהבי הטבע לרסן אותו דווקא ועוד בצורה גסה כזאת (משא-ומתן רגשני עם רוח הנהר נשמע לי יותר במקום עם אלפים.) אבל, מצד שני, אלה לא האלפים הרגילים וגם בלגנדריום ההגדרה של האלפים המתורבתים יותר לטבע דומה למדי להגדרה של אירופים מתורבתים - גנים ופארקים (אירופים מתורבתים שכחו מזמן איך נראה באמת יער אמתי).
 
תיאורי המקומות מכילים ערבוב בין התיאור של המקום עצמו לבין פוליטיקה. דוגמא מובהקת לכך זה הרוזנויות, שרק בסוף אתה מזכיר שיש שני רוזנים ואני לא בטוח שאמרת מה השמות שלהם. לדעתי רצוי שתיאור המקומות יתמקד במקומות, והפוליטיקה ביניהם תתואר בנפרד בסוף תיאור המקום. גם כדאי להרחיב קצת על מי מתגורר בכל מקום ואולי לסווג לפי סוג המיקום - עיר, עיירה, כפר, מצודה, נקודת עניין או כל סיווג אחר.
דרך-אגב, לא ברור לי גם לפי מה סדר ההופעה של כל המיקומים?
 
הלדין אמר/ה:
עדכון מעולה. הייתי רוצה קצת יותר הרחבה על דמויות כמו בחלק הראשון. יש כאן יותר מיקוד על המקומות ופחות על האנשים במקומות. מאידך, תיאור די מצמרר של אזור מלחמה שעדיין פעיל.

תודה רבה 😇 בגדול הייתי בהתלבטות כמה להאריך, כי החלק הזה של העדכון יצא יותר ארוך ולכן התלבטתי אם לפרט יותר על הנפשות הפועלות או שזה קצת יחפור. אני חושב שאעבור ואוסיף תיאורים של כאלו.

לגבי כליאת הרוחות, אכן יש קלאנים של אלפי יער היום שהחיבור שלהם לטבע ולרוחות הוא כבר כזה שהם לא יעלו על דעתם דבר כזה, אבל רוב אלפי היערות, במיוחד מחוץ ליער האחרון, בימים שלפני שנותקו מאחיהם במישור ומהאימפריה העולמית של האלפים הרמים, היו תרבות עילית מאגית שהתביישה למדי בחיבור שלה לטבע.

The oldman אמר/ה:
תיאורי המקומות מכילים ערבוב בין התיאור של המקום עצמו לבין פוליטיקה. דוגמא מובהקת לכך זה הרוזנויות, שרק בסוף אתה מזכיר שיש שני רוזנים ואני לא בטוח שאמרת מה השמות שלהם. לדעתי רצוי שתיאור המקומות יתמקד במקומות, והפוליטיקה ביניהם תתואר בנפרד בסוף תיאור המקום. גם כדאי להרחיב קצת על מי מתגורר בכל מקום ואולי לסווג לפי סוג המיקום - עיר, עיירה, כפר, מצודה, נקודת עניין או כל סיווג אחר.
דרך-אגב, לא ברור לי גם לפי מה סדר ההופעה של כל המיקומים?

לגבי הערבוב בין פוליטיקה למקום, אשתדל שזה יהיה יותר מובחן. לגבי סוג המקום, זה נשמע קצת מוזר לקריאה לא?
לגבי הסדר הגיאוגרפי, פרסמתי בהתחלה את צפון ומערב הדוכסות, ועכשיו את הדרום והמזרח, ובסוף את אדמות ראס קוהור. הוספתי כותרות כדי שזה יהיה ברור יותר עכשיו.
 
The oldman אמר/ה:
מה מפריע לכתוב בסוגריים
(עיירה, 1200 תושבים, בני אנוש וגמדים)
לפעמים יש סטאטבלוקים יותר מפורטים שגם כוללים דת, שליט ועוד.

האמת שזה באמת לא נשמע מעמיס מידי. אני אערוך ואוסיף.
 
חזרה
Top