גיבורים ודרקונים, שיטה ביתית למשחק עם ילדים

לאחר מספר משחקים עם הילדים, החלטתי להכין שיטה ביתית שתחקה את הסגנון של מבוכים ודרקונים, כי זה מה שילדים אוהבים, אבל מותאמת לגילאי היסודי. ניסיתי כמה שיטות אחרות, כמו שאפרט בהמשך וכל אחד לא הצליח לעבוד עבורי מסיבותיו הוא.

רקע
אני מודיע מראש שאישית אני יותר מחבב כתיבת הרפתקאות ועולמות, מאשר כתיבת מכאניקה, אבל במקרה הזה בגלל שלא מצאתי משחק מתאים וגם בגלל שכתיבת שיטה לילדים מראש היא פשוטה יותר מאשר שיטה למבוגרים.
גיל היעד של השיטה היא אזורי שש עד תשע, כלומר ילדים גדולים מספיק שיכולים לקרוא לבד, וגם להנחות אותם, אבל לא מפסיק גדולים שקל להם להתמודד עם כרכי הענק של מבוכים ודרקונים / פאת'פיינדר.

מה אני רוצה לקבל בשיטה:

• משחק מותאם לילדים, כלומר עם הרבה אקשן וחוקים פשוטים וזורמים.
• משחק שהם קוראים לבד, בונים לעצמם דמויות וכך הלאה - כמו שלנו זה כיף, גם להם. זה גם אומר שהמשחק צריך להיות קצר ולא עב-כרס. חוברת של 32 עמודים נראה לי אידיאלי.
• משחק שילדים יכולים להנחות בעצמם - החלק של המנחה והרצת הרפתקאות צריכים להיות פשוטים וקלים. לא צריך מבוגר מסביב לשולחן.
• סוגת פנטזיה סטייל מבוכים ודרקונים, גם בתחושה המכאנית (קוביות). מבחינת הפלאף, אני אבסס את זה על איי הסערה.
• שיטה שנוטה לכיוון הגיימסטי - ילדים בגיל הזה, מניסיוני, רוצים להרגיש את המשחק ומתלהבים ממספרים. משחק נרטיבי יותר פונה למבוגרים
• משך קצר להרפתקה - מפגש עם ילדים נמשך סביב השעה, שעה וחצי. השיטה צריכה להיות זריזה כדי לאפשר את זה.
• התקדמות עם הדמות - שהילדים יכולים לבחור דברים מעניינים לשפר את הדמות שלהם, בין אין חפצי קסם מגניבים או יכולות של הדמות.

אז למה לכתוב שיטה כשיש כל-כך הרבה?
לכאורה יש היום מספר אפשרויות, אבל אף אחת מהן לא התאימה לי במיוחד:
* קוסמים קטנים - זמין בעברית, שיטה מקסימה, הרצתי שלוש פעמים. בסופו של דבר לא מספיק מתאימה עבורי, שלוש חסרונות עקריים: היא לא בסוגה של מבוכים ודרקונים, היא לא מאפשרת לילדים להנחות לבד ואפילו לא לבנות דמויות מעניינות, והיא עובדת בעיקר עם ילדים בגילאי גן מניסיוני - ילדים בכיתות א' וצפונה, השיטה משעממת אותם ופחות מאתגרת.
* Hero kids - שיטה באנגלית, שמניסיוני היא סוג של משחק לוח* ומרגישה כמו טקטית לחלוטין. Hard Pass
* שיטות משחק כגון מבוכים ודרקונים, פאת'פיינדר וכך הלאה - דורש יחסית הרבה עבודה של המנחה להתאים לילדים קטנים. יכול לעבוד היטב, אבל לא מאפשר משחק עצמאי לפחות עד איזור ג'-ד', וגם אז דורש יחסית הרבה עבודה מהמנחה.
* עולם המבוך (ואנור) - יכולה לעבוד עם ילדים, אבל אם מבוגר מנחה. בנוסף דגש נרטיבי ולא משחקי, כשילדים צריכים שילוב של שניהם לדעתי. לא כל שיטה "פשוטה" מתאימה מיד לילדים רק בגלל שהיא פשוטה.
* עולמות פראיים - יכולה לעבוד היטב מבחינת הפשטות המכאנית, אבל לא מותאמת ממש לילדים (למרות שלא קשה להתאים), ובאנגלית.
* Tales of Equsetria - שיטה שנכתבה במיוחד לילדים, ופוגעת בהרבה מהדברים שאני חושב שצריכים להיות במשחק כזה. החסרון המהותי שלה הוא שהיא מותאמת לעולם של פוני קטן שלי, וזה פחות עבד על הילדים שלי. הספר שלה הוא נהדר, גם במובן שהוא נכתב עבור ילדים (בניגוד למשל לקוסמים קטנים או Hero kids שזה שיטות ילדים, אבל הספר למבוגר).

במלים אחרות, זנבות זה משחק כמעט מושלם, ובגדול הכוונה שלי להתבסס על הרבה מהרעיונות שלו, בשילוב אלו של מבוכים ודרקונים, להתאים לילדים ולהכין שיטה ביתית שמתאימה למה שאני מחפש בשיטה לילדים.

מבנה הפרקים:
- הקדמה
- עולם של הרפתקאות: מערכה (יזוז אולי לסוף).
- לפני ההרפתקה: יצירת דמות
- יוצאים להרפתקה: ניהול המשחק
- אחרי ההרפתקה: עלייה בדרגות, ומה עושים בין הרפתקאות
- מאחורי המסך: להריץ משחק בעולם.

כשיתפרסמו פרקים אני אקשר אליהם. בנוסף לכל פרק אני גם אצמיד מספר גרסה ואנסה לנהל Changelog איפשהו, בהינתן שזו טיוטה.

פרק 1: הקדמה
(גרסה 0.1, 8/4)
גיבורים ודרקונים הוא משחק תפקידים לילדים בהשראת משחק התפקידים מבוכים ודרקונים, ומיועד לגיבורות וגיבורים. במשחק תוכלו לבחור לגלם גיבור או את שליט המשחק, הגיבור הוא הדמות שאתם מגלמים במשחק בעוד שליט המשחק אחראי על ההרפתקאה - הסיפור המשותף שלכם על גבורות, דרקונים, אוצרות ומעשי תהילה.

לכל דמות שני מאפיינים עיקריים:
הגזע שלה - תוכלו לבחור להיות בת-אדם, אלפית, או גמדה, לכל גזע יכולות משלו ותרבות ייחודית. בני-האנוש הם סקרנים ואוהבים לגלות דברים חדשים, האלפים מגיעים מהיערות, בעלי נטייה לקסם ולטבע בעוד הגמדים מתגוררים במערות ומתחת לקרקע, בעלי כשרון לבנות ולתכנן וחוקרי מבוכים.
המקצוע שלה - הגיבורה שלכם יכולה להיות לוחמת שמיומנות בכל סוגי הנשקים, נוכלת שמתגנבת למקומות שמורים ומתעתעת ביריבים, סיירת בעלת חיה מלווה וציידת מיומנת, קוסמת ששולטת בסודות הטלת הלחשים או כוהנת שמתעלת את כח הקדושה של אחד מהאלים.

בתחילת המשחק, הגיבור שלהם הוא בעל יכולות עוצמתיות, אך ככל שתצאו לעוד הרפתקאות ותתגברו על אתגרים ואויבים, תעלו בדרגות ותקבלו יכולות נוספות. הדרגה הגבוהה ביותר במשחק היא הדרגה העשירית, כשבשלב זה הגיבור שלכם נח על זרי הדפנה ותוכלו להתחיל משחק חדש עם גיבורים אחרים.

ההרפתקאות שאליהם אתם יוצאים כולל מגוון רחב של אתגרים, בין אם זה להציל את הנסיך ממלתעותיו של דרקון אכזר, לחפש את הכתר האבוד של המלכה, לעזור לכפר שמותקף בידי גובלינים, לצאת למשימה בשמם של קוסמי השמש לאי אבוד או לעזור לזקן הכפר למצוא תרופה למגפה. שליט המשחק הוא זה שמתכנן את ההרפתקה ומעמיד את האתגרים בפני הגיבורים, בין אם זה משא ומתן עם דמויות בלי שחקן (דב"ש), חקירה של מקדש אבוד או קרב כנגד גובלינים. הסיפור של שליט המשחק ושל הגיבורים הוא סיפור משותף, וגיבורים ודרקונים הוא משחק שיתופי - ביחד תיצרו הרפתקאות אגדיות, שתוכלו לספר עליהן לחברים ולהיזכר בהן. גיבורים ודרקונים הוא משחק שבו העיקר הוא המסע, והאגדה שיצרתם ביחד הוא היעד.

לעתים תצטרכו להשתמש ביכולות ובתכונות של הגיבורים שלכם כדי להתגבר על מכשולים. כדי לקבוע האם הגיבור הצליח או נכשל בפעולה, תגלגלו קוביה ותשווה את התוצאה למספר המטרה. אם לגיבור שלכם יש יכולת שתסייע מול האתגר, היא יכולה לאפשר לכם לגלגל קוביה נוספת, לגלגל קוביה טובה יותר או אפילו לאפשר לכם להצליח מיידית ללא בדיקה. המיומנות שלך בתכונה נקבעת לפי סוג הקוביה שאתם מגלגלים: מ-ק4 (קוביה בעלת 4 פאות) ועד ק12 (קוביה בעלת 12 פאות). לעתים תבצעו בדיקה שלא קשורה לאחת מהתכונות שלכם, במקרה זה מגלגלים ק20 (קוביה עם 20 פאות).
הוראות מפורטות על ביצוע בדיקות, תמצאו בפרק 3, יוצאים להרפתקאה.

בהמשך לעיל, אחד הדברים שגיליתי במשחק עם הילדים, וכל השיטה היא בעצם במשוב פתוח מול המשחקים שלי איתם, זה שבמקור לא תכננתי ממש להשתמש ב-ק20 אבל אז הבכורה רצתה להשתמש בזה, כי היא מכירה את הקוביה מחוגים של מבוכים ודרקונים. הבעיה שלשלב את הקוביה ביחד עם המכאניקה של התכונות, זה קצת בעייתי.
כרגע מה שחשבתי עליו זה סוג של בדיקה כללית, אבל לכאורה זה יוצר מכאניקה כפולה של קביעת הצלחה בשיטה, שזה פחות אופטימלי. אם למישהו יש רעיון מה לעשות עם ק20, אשמח לשמוע.

נראה מגניב מאוד!
אני מסכים איתך מאוד על עניין הקובייה, זה דבר מאוד קריטי ומעניין בעיני ילדים.
בגלל זה אולי הייתי בוחר בשיטה מספרית של בונוסים לק20, או לחלופין, אם חשובה לך מכאניקת הקוביות(שהיא מגניבה אבל קצת מבלבלת.לא?) אז אפשר לעשות הקוביה של התכונה שלך+ ק20 נגד דק בסיסי של 13+מספרים.

מעבר לזה, הייתי אומר ששיטה לילדים צריכה להיות בנויה באופן דומה לדרך בה דפי הדמות עולם המבוך בנויים- יכולות בסיס, ובתוכן בחירה בין תיבות.

את דף הדמות כבר בניתי, וכעת אני כותב את השיטה מסביב לזה.
בגדול לכל דמות יש שני כשרונות גזע ושני כשרונות מקצוע.
אני עוד מתלבט מה לעשות עם עלייה בדרגות, מה זה מוסיף - האם למשל לאפשר עוד כשרונות, שיפור קוביה או חפצי קסם (הכוונה שלי להתייחס לחפצי קסם כאל מוסיפים יכולת ולא תוסף מספרי).

בקשר לקוביה, כן זו ההתלבטות שלי - האם לקחת את המכאניקה של ק20 שאני מחבב אותה פחות מאשר קוביות עם פאות. במשחק של פוני קטני זה קוביות עם פאות וזה עובד אחלה.

עוד דבר שאני צריך להוסיף זה נקודות גבורה.

אתה יכול לנסות את המיזוג שהצעתי-ק20 ועוד קובייה של תכונת הדמות כנגד דק בסיסי 13 במקום עשר(ככה רק ק4 הם מתחת לממוצע). זה נשמע כיף מבחינת הטלות האמת.

לגבי עלייה בדרגות, לבחור כשרון נוסף נשמע קול. במיוחד אם יהיה מעין 'עץ'(קטן, הרי יש רק עשר דרגות) לכל כשרון תחילתי שמוביל לעוד חמישה שישה כשרונות וגם יקל על השחקן לבחור לאן להתקדם בצורה גראפית, וגם יאפשר לו למקצע את.הדמות שלו(למרות שזה דורש השקעה).

חפצי קסם בהחלט צריכים להוסיף.בעיקר יכולות, גן. בכללי גם בעיני, כלכלת.התוספים היא מתישה

בנוגע לכשרונות, חשבתי בכיוון של לעשות כשרונות שנבנים אחד על השני, לא יודע אם עץ בסגנון של הנשגבים ו/או FFG מלחמת הכוכבים, אלא יותר בכיוון של רמות. כלומר שלכל כשרון יש רמות בסגנון מתלמד/אומן/מומחה. על זה אפשר לבנות את זה באופן יותר פשוט לדעתי, כשצריך להחליט האם כל כשרון חדש מחליף את הקודם או מוסיף אליו. אם זה מחליף, יש לזה יתרון שזה לא מכביד על השחקן יותר מדי.

לדעתי זה רעיון מצוין... אם הבנתי נכון, כל חפץ קסם מביא כישרון? למשל, תליון שליטה באש מביא כשרון של שליטה באש?
אני אוהב את הרעיון הזה, בעיקר בגלל שהוא נשמע פשוט ומהנה. כל הכבוד!

סתם מישהו אמר/ה:

לדעתי זה רעיון מצוין... אם הבנתי נכון, כל חפץ קסם מביא כישרון? למשל, תליון שליטה באש מביא כשרון של שליטה באש?
אני אוהב את הרעיון הזה, בעיקר בגלל שהוא נשמע פשוט ומהנה. כל הכבוד!

יש ללחוץ כדי להרחיב...

כן, זה בדיוק הכיוון, שחפצי הקסם מאפשרים לדמויות לעשות משהו מיוחד בנוסף ליכולות הרגילות שלהם.

האמת, רוב המשחקים שלי עם ילדים היו כמה משחקי חופשיטה עם אחיינים שלי (כשהם היו בסביבות 6-7), אז אני לא יודע כמה אפשר לסמוך על מה שאני חושב שמתאים עבור ילדים.

The oldman אמר/ה:

כרגע מה שחשבתי עליו זה סוג של בדיקה כללית, אבל לכאורה זה יוצר מכאניקה כפולה של קביעת הצלחה בשיטה, שזה פחות אופטימלי. אם למישהו יש רעיון מה לעשות עם ק20, אשמח לשמוע.

יש ללחוץ כדי להרחיב...

The oldman אמר/ה:

עוד דבר שאני צריך להוסיף זה נקודות גבורה.

יש ללחוץ כדי להרחיב...

אפשר להשתמש במכינת הק20 עבור נקודות הגבורה. זה לא משנה את האיזון במכניקה הרגילה אם מספר מסוים של פעמים יטילו ק20 במקום (או בנוסף והטוב מבין 2 אם רוצים בונוס יותר גדול).
אם אתה רוצה אפשר לעשות את נקודות הגבורה כחלק מהשכר על השלמת שלבים בהרפתקאות לפי דירוג הקושי של השלב ואפילו לתת נקודות כפולות בכישלון כי "התמודדנו מול משהו חזק מאיתנו ואנחנו כאן בשביל לספר", משהו בסגנון הזה יבטיח מספר מסוים של פעמים בהם יהיה ניתן להשתמש בק20.
אם לא בשביל נקודות הגבורה אז עבור חלק מהיכולות של הדמות שפשוט מחליפות את קוביית התכונה בק20 עבור סיכויי הצלחה גבוהים יותר.

אני גם התחלתי עם חופשיטה, אז קוסמים קטנים, ובסוף התנגדתי לפתרון הזה. פשוט הילדים, אולי גם מהחוג בבית הספר, רוצים משהו מוחשי עם מספרים וקוביות.
מעבר לכך, חופשיטה זה לא משהו שילד יכול להנחות.

אבל הכיוון שלי הוא שזה לא יהיה מסובך יותר מדי בהשוואה לחופשיטה

שלום,
בדיוק בימים אלה אני מתחיל "קוסמים קטנים" עם הילדים שלי (גילאי 7-9), מאמין שזאת תהיה כניסה נכונה בשבילם.
האמת שאני חוזר לזה אחרי יותר מ-20 שנה שלא שיחקתי אז מודה שלא מכיר מספיק את השיטות החדשות (שיחקתי מבוכים ודרקונים בסיסי ומו"ד מורחב מהדורה שניה).
אבל כשאני חושב על השלב הבא אז מה לא טוב ב:
* חרבות וכשפים (לא מכיר לעומק אבל התרשמתי שזה קרוב למה שאתה בונה).
* מבוכים ודרקונים הבסיסי - הקופסא האדומה.
הקופסא האדומה היא לא שיטה כבדה, ספר בעברית לא עב-כרס. פנטזית מבוכים ודרקונים קלאסית עם קוביות וכו'.
אני התחלתי לשחק עם זה בכיתה ד' ואני זוכר ספר שמסביר בהדרגה את השיטה ברמה לילד ביסודי. אני זוכר שגם הנחתי הרפתקה או שתיים כזה מול חברים כשהייתי ביסודי.

אשמח להתייחסות כי אני בהתלבטויות דומות ומחפש גם מה שהצגת כרצוי.
תודה

חרבות וכשפים זו שיטת אולד סקול שיותר מתאימה למבוגרים שרוצים לשחזר את הילדות מאשר לילדים. כשיטה היא גם מיושנת במחשבה.

בנוגע לקופסה האדומה, גם אני התחלתי לשחק איתה, והיא אחלה אם אתה רוצה להתחיל לשחק איתם מבוכים ודרקונים. אני בונה שיטה שהיא יותר מעניינת מבחינת היכולות של הדמויות לדעתי. הקופסה האדומה היא פשטנית, לא שזה רע אבל זה משהו אחר. בסך הכל משחקי תפקידים התקדמו ב 30-40 שנה האחרונות.

בהצלחה עם קוסמים קטנים, היא שיטה חמודה בהחלט. מעניין אותי לדעתי איך התשע התחבר למשחק. אצלי בגיל שמונה הייתה התלהבות התחלתית שהתפוגגה אחרי מפגש-שניים, לכן התחלתי בגיבורים ודרקונים.

The oldman אמר/ה:

אם למישהו יש רעיון מה לעשות עם ק20, אשמח לשמוע.

יש ללחוץ כדי להרחיב...

אפשר לשלב את ק20 כיכולת מיוחדת אחת שיש לכל סוג דמות ולפעמים מסוכן להשתמש בה. נניח לקוסם לתת קסם פראי שמגלגלים ק20, לכוהן לתת הפצרה באלים שזה יכול להביא נס או לעלות להם על העצבים. ליתר המקצועות זה יותר טריקי אבל אפשר לסייר לתת משהו של קריאה לחיות היער (ואז השאלה אם הן באות לעזור או שהן מתעצבנות ומגיע דוב לאכל את הסייר), לנוכל לתת יכולת של חפץ קסום שהוא "מצא" איפשהו, או של קשרים מפוקפקים, וללוחם לתת כוח של הנשק שהוא קיבל בירושה.

The oldman אמר/ה:

חרבות וכשפים זו שיטת אולד סקול שיותר מתאימה למבוגרים שרוצים לשחזר את הילדות מאשר לילדים. כשיטה היא גם מיושנת במחשבה.

בנוגע לקופסה האדומה, גם אני התחלתי לשחק איתה, והיא אחלה אם אתה רוצה להתחיל לשחק איתם מבוכים ודרקונים. אני בונה שיטה שהיא יותר מעניינת מבחינת היכולות של הדמויות לדעתי. הקופסה האדומה היא פשטנית, לא שזה רע אבל זה משהו אחר. בסך הכל משחקי תפקידים התקדמו ב 30-40 שנה האחרונות.

בהצלחה עם קוסמים קטנים, היא שיטה חמודה בהחלט. מעניין אותי לדעתי איך התשע התחבר למשחק. אצלי בגיל שמונה הייתה התלהבות התחלתית שהתפוגגה אחרי מפגש-שניים, לכן התחלתי בגיבורים ודרקונים.

יש ללחוץ כדי להרחיב...

תודה על הטיפים.
א) רציתי לעדכן שסיימנו לפני כמה ימים את המעשייה הראשונה של קוסמים קטנים בהצלחה מרובה. בהתחלה בשלב יצירת הדמויות היתה התלהבות של בעיקר של הגדולה אבל מרגע שהתחלנו את ההרפתקה היתה התלהבות מלאה והם כל הזמן רצו שנעשה עוד ונמשיך, לוחצים עלי לקרוא את המעשיה השניה כדי שנתחיל אותה.
הגדולה בת ה-9 היא זאת שהכי עוזרת לי לשלהב את האחרים והכי מתעמקת בפיתוח הדמות והסיפור שלה, היא לא מחפשת את ההרג והמפלצות המפחידות אז טוב לה עם השיטה הזאת, למרות שהיא מכירה גם את מבוכים ודרקונים. לבנים בני ה-7 אין היכרות קודמת עם משחקי תפקידים וכרגע השיטה טובה בשבילם ומתאימה לגיל שלהם.
ב) אחרי שנמצה את זה והם יתבגרו עוד קצת מבוכים ודרקונים הקופסא האדומה נראה לי אופציה מועדפת (אני רוצה משהו בעברית כדי שיוכלו לקרוא ולהתעמק קצת גם בעצמם) אבל זה יהיה עוד שנה או שנתיים אז אני אעקוב אחרי השיטה שאתה מפתח ומקווה שיגיע לידי מימוש. אשמח אם כן לנסות אותה.

בהצלחה.

ממש מגניב לשמוע על ההצלחה בקרב הילדים
המעשייה השנייה טובה יותר והשלישית ממש מעניינת, בדיוק מחר מתפרסמת סקירה שלי לקוסמים קטנים.

בנוגע לגיבורים ודרקונים, אנחנו ממשיכים לשחק והיום עשינו קרב באורך מלא, שעבד אחלה. הבעיה שאין לי ממש זמן להעלות על הכתב בצורה מסודרת אז זה בעיקר אלתורים. מחר אני במשמרת ערב בעבודה אולי אצליח להתפנות לחצי שעה להתקדם קצת