ברוכים הבאים לפורום הפונדק
פורום הפונדק הוא קהילה של משחקי תפקידים, משחקי לוח, מיניאטורות, מדע-בידיוני ועוד. נשמח לענות על השאלות שלכם, לקרוא את היצירות שלכם ולשחק איתכם.
אתם מוזמנים להירשם לפורום ולהצטרף לקהילה.

בין ערפל לקיטור, עולם מערכה

דיונים שנוגעים לכל משחקי התפקידים וכל השיטות, תוכלו למצוא כאן המלצות על ספרים ושיטות, עולמות ותוכן מקוריים, תיאוריה של משחקי תפקידים, עצות לכתיבת תוכן משלכם, טיפים למנחה ועוד.
סמל אישי של משתמש
Adran
הודעות: 1725
הצטרף: 06 דצמבר 2015, 14:53

בין ערפל לקיטור, עולם מערכה

שליחה על ידי Adran » 07 מרץ 2020, 17:25

אווירה

בין ערפל לקיטור הוא עולם שמציב הזדמנויות בפני הדמויות שבו, אמצעים שגורמים לשאיפות שלהן להיראות ממשיות יותר, ממשיות מספיק כדי לשלם את המחיר שהן דורשות. המטרות האלו יכולות להיות מגוונות, כמו תאווה לכוח, סקרנות מדעית, או הרצון להישאר בחיים, אך הדרכים להשיג אותן יהיו הגורם שמאחד את סיפורי הדמויות. זה עולם קשה, עם מוסר אישי, בעיות רבות ומעט אנשים שאכפת להם. עולם שמאלץ את האנשים להיאבק בו, או להשתמש בו, כדי להגשים את שאיפותיהם.

הוא עולם שמשתנה, במהירות מסחררת.

מהפכה טכנולוגית תמידית מתרחשת בקצב מאיץ - להבים מתחלפים באבק שריפה, מנגנוני התחבורה הולכים ומשתפרים, מנועי קיטור מוחלפים בגלגלי תנופה מגנטיים. ביולוגים פורצים את מגבלות הטבע מדי יום, מפתחים חיילי על ותועבות משודרגות גנטית, עיוורים לסכנות ביצירתיות מדעית בלתי מרוסנת. מלומדים מפלסים את הדרך לשליטה על המציאות עצמה בעזרת דפוסים מתמטיים ומסוגלים להשפיע על תכונות החומר דרך תבניות גיאומטריות.
אך בזמן בו חידושים ופריצות דרך תלויים אך ורק בעומק הכיסים, ביכולת הדמיון ובתעוזה, בעלי העושר והעוצמה הם היחידים שנהנים מפירות הקדמה.

מלחמה ממושכת נגד אויב חיצוני שברה את הסדר הישן, הזירה הפוליטית נותרה מעורערת, גם עשורים לאחר המלחמה. מאזן הכוחות כיום מתפצל בין מספר ערי מדינה מרכזיות, שנעות בין טוטליטריות משתקת לחופש פראי. תשומת הלב של המעמד הגבוה מושקעת בתככים ומאבקי כוח, בתי האצולה בקושי מתייחסים לאנשים שבתחתית. כנופיות וארגוני פשע תפסו את מקומם, רוב הרחובות בשכונות העוני מזוהים עם קבוצה כזו או אחרת בעולם התחתון.
בסביבה הכאוטית, הרווח והסיכון מתגברים בהתאם. כל אחד יכול להתקדם ולהרוויח, או להתרסק באותה הקלות. הפוטנציאל של אנשים, לטוב ולרע, מושפע מהכישורים שלהם, אך לא פחות מהאומץ והיהירות שמלווים אותם.

זו תקופה אלימה, לא צפויה, מתפרצת. תקופה של נטישת עידן, של שאפתנות ולהט. של אמצעים קיצוניים, רצונות עוצמתיים ואנשים שמוכנים לעשות הרבה כדי להגשים אותם. הקדמה היא תופעה חדשה, רבים ממהרים לעקוב אחריה ללא היסוס. ההזדמנויות שמגיעות איתה מציתות מאבקים ומזימות, סיפורים שמחכים להתממש. כדי לקחת בהם חלק, צריך רק להעז.


קצת רקע

ערי המדינה שבין ערפל לקיטור הן מרכזי התרבות והכלכלה ביבשת. הן הבית של ארגונים חשאיים, בתי אצולה עוצמתיים וכנופיות מסוכנות. חלקן עתיקות, מהוות מוקד למאבקי שלטון אלימים ומזימות פוליטיות. אחרות, זוהרות וכאוטיות, שופעות בטכנולוגיה מתקדמת ופשע מאורגן. קשרי המסחר והדיפלומטיה בין הערים הם חלשים ומתבצעים בחשדנות, לרוב מוצדקת. ללא גוף עוצמתי או יציב מספיק כדי לאיים על השאר, נראה ששאיפות להפוך למעצמה הן חלום רחוק. חלום שנבון להתרחק ממנו, בהתחשב בגורלה של המעצמה האחרונה.

המחזה הזה מאפיין רק את העשורים האחרונים. במשך רוב ההיסטוריה הידועה, גוף אימפריאליסטי בשם "המסדר" שלט על הערים השונות. הוא הכתיב את הכלכלה והגבולות, טיהר עמים מדתות כופרות והעניק מחסה לנזקקים. הוא היה אחראי לשקט הכפוי והקיפאון הטכנולוגי שליוו את ההיסטוריה. הוא הגדיר את משמעות הצדק ודאג לאכוף אותו - בפומבי, ללא היסוס, וללא יוצא מן הכלל. אנשיו היו השומרים, השופטים והמוציאים להורג של כולנו, ביטוי לצדק עלי אדמות. הוא היה האב המאוכזב, המחנך חסר הסבלנות. המסדר היה חומה נצחית שהגנה על התרבות מפני אלו הזוממים להשמיד אותה. והוא היה גם כל שאר הפרופגנדה, אבל שמעתם מספיק כדי להבין את הרעיון. הנקודה היא, שהמסדר היה כל הדברים האלו. היה, בעבר. היום הוא צל של עצמו, ארגון זקן בזמנים משתנים. שחקנים אחרים החליפו את הנוכחות שלו, וכל אחד מנסה לתפוס מקום בזירה החדשה.

אז איך נופלת אימפריה אלמותית? מבפנים. צריך רק לנטוע את הוירוס ולהמתין. שאל כל ביולוג, ותקבל מגוון מחלות שחושפות את עצמן רק כשכבר מאוחר מדי. במקרה שלנו, לפולשים קוראים הסאייט. חברי הסאייט, לטענתם, הם אנשי המשלחת של עולם רחוק. הם הגיעו לחופי היבשת בתחילת המאה הקודמת, והביאו איתם פלאים שקידמו את העולם יותר מכל הנצח של שלטון המסדר. מתרופות וכימיה, לטכניקות בניה ותחבורה משוכללת, כל אספקט באורח החיים השתנה באופן קיצוני. הסאייטרים התקדמו לתפקידי מפתח בחברה והכלכלה של הערים.

ברוח התקופה המתפרצת, נראה ששינוי בשלטון גם הוא בלתי נמנע. בין אם בשקט, בעזרת התנערות מחושבת, או בהובלת רעיונות נועזים אל הציבור (ולאחר מכן, הובלת אותו ציבור לשדה הקרב,) רוב הערים הסירו מעליהן את עול המסדר. הריק שנוצר עודד מאבקים בין הכוחות החדשים. חברי הסאייט, לכאורה מפוזרים בעמדות שונות ומנוגדות בין הערים, דאגו ללבות את האש המתחזקת. הסכסוכים נעשו מדממים, מלחמות פרצו. אך התוכנית של הזרים, להתיש את הערים האנושיות ולהשתלט על האפר שישאר, נחשפה לבסוף. זה קרה רק לאחר אבדות רבות, ויתכן שאותה מזימה לא התקיימה מעולם. אך כעת הסאייט, שהזניקו עולם שלם לעידן חדש, העניקו את התרומה האחרונה שלהם. הם היו אויב משותף, ובכך הולידו את השלום הקר למדי שמאפיין את תקופתנו.


------------------------


כבר זמן מה שהעולם הזה מתבשל לי בראש. זה סטימפאנק, עם שימוש כללי יותר בטכנולוגיה במקום הכנסת קיטור וגלגלי שיניים לכל מקום. באשר ל"פאנק", יש פה ניסיון להעניק תחושה של שינוי חברתי ומוסר אפור שמעצימים אחד את השני. אני מעוניין לכתוב את העולם באופן מסודר ולהרחיב אותו, פרסום כאן נראה כמו דרך טובה לוודא שאני מקפיד על זה.
"גם אם אני לא אוהב את התוספות ששמת על הפיצה שהזמנתי, אוותר לך כי אנחנו צריכים לחסל את הטבעת האחת ביחד."
סמל אישי של משתמש
The oldman
The Rainbow Archmage
הודעות: 19357
הצטרף: 09 נובמבר 2002, 19:21
תשובות: 16
מיקום: Somewhere over the rainbow
יצירת קשר:

בין ערפל לקיטור, עולם מערכה

שליחה על ידי The oldman » 08 מרץ 2020, 21:39

הקונספט הוא מעניין אבל ... מרגיש שגרתי לסטימפאנק. אם זה היה טיזר למשחק אז זה מעולה. בתור יצירת עולם מערכה אני מחכה שתמשיך לכתוב ולצקת פנימה דברים מגניבים 😎
בעלים, הפונדק הוצאה לאור
מנחה: פאת'פיינדר (מורדי הגיהנום - מערכה של פאת'פיינדר)
משחק: מבוכים ודרקונים 5 (גלגול גורלי), משחקי לוח בכל הזדמנות :)
סמל אישי של משתמש
Adran
הודעות: 1725
הצטרף: 06 דצמבר 2015, 14:53

בין ערפל לקיטור, עולם מערכה

שליחה על ידי Adran » 10 מרץ 2020, 00:01

אברלייט
בראש ובראשונה, זה מקום להרוויח בו. לרחובות הומי האדם תמיד יש מה להציע, ולא חסרים טיפוסים כמוך שיסכימו לעסקה, מה שלא תהיה. טיהור כנופיות, אבטחת אצילים, השגת מודיעין, זירות רחוב, אפילו השתתפות כנבדק בניסויים. לאן שלא תפנה את מבטך, האפשרויות שאברלייט מציעה יסנוורו אותך, בדיוק כמו הרחובות הזוהרים שהיא ידועה בהם. האופי החופשי והכלכלה הפורחת של העיר מושכים אליה מהגרים רבים, כמו גם קבוצות שונות שמרוויחות מאכיפת החוק הרפויה, בהיעדר מילה מוצלחת יותר, שמאפיינת אותה.
אברלייט היא עיר צעירה, במיוחד ביחס להשפעה שלה לעומת שאר הערים. היא התחילה את סיפורה כמקבץ עיירות בצפון היבשת, מעבר לאחיזת המסדר. אותן עיירות היו הראשונות לפגוש בזרים מהעולם שמעבר, הסאייטרים. הידע והעושר שהגיעו איתם האיצו את צמיחת האזור, ועם השנים הוקמה אברלייט - העיר החופשית הראשונה, מאז ועד היום.
לא מפתיע שבתי אצולה, אנשי עסקים ומהגרי עבודה מגיעים לאברלייט, אך החופש מושך גם טיפוסים מסוג שונה. לא מעט אסירים נמלטים ומאמיני דתות נרדפות משתמשים בה כמקלט, וביולוגים רבים נהנים מהאדישות של השלטונות המקומיים כלפי המחקרים שלהם. את אותה אדישות מנצלים ארגוני פשע וכנופיות ששולטים בחלקים נרחבים של העיר העצומה.
העיר לכאורה מנוהלת על ידי מועצת נציגים של הגופים המרכזיים באברלייט. האמת היא, שאף אחד לא קונה את זה. סדר הדברים נקבע באופן זהה בכל רחובות העיר, מהשכונות העלובות בדרום ועד למחוזות האצולה - על פי חדות הלהב, עומק הכיסים והתעוזה שברשותך.


ארגונים מוכרים

בית זיירוט
חלק בלתי משתנה מהנוף הפוליטי באברלייט, נדמה שבית האצולה הזה ליווה את עיר-המדינה עוד מתחילת דרכה. כך לפחות טוענת איילין זיירוט, הזקנה הערמומית שמובילה אותו. אף אחד לא יהיה מופתע אם היא הייתה בסביבה כבר אז.
משפחת האצולה הקפידה לשמור על ניטרליות לאורך השנים, נמנעת מהתערבות ישירה בסכסוכים. כמובן שזה לא מנע ממנה לספק נשק לצדדים שונים במלחמות, ולוודא שליטה כלכלית בגוף המנצח. בזכות האסטרטגיה הזו, טווח ההשפעה של זיירוט מגיע הרבה מעבר לגבולות העיר.
עסקי הבית תמיד נגעו בתחומים שעדיף להרחיק מעיניים סקרניות, ואברלייט סיפקה את הסביבה המושלמת לכך. המשפחה מעניקה גב כלכלי למחקרים ומשלחות של ביולוגים רבים, במסווה של תמיכה במטרות מדעיות. בתמורה, הבית שומר לעצמו פיתוחים שימושיים, ובעזרתם נשאר צעד אחד לפני החזית הטכנולוגית. לעיתים, הפיתוחים האלו תורמים לכל, בצורת תרופות חדשניות. לעיתים רחוקות למדי, יש לציין. השמועות על חיילים משודרגים גנטית חושפות את הכיוונים האמיתיים אליהם הבית חותר.
כמו כל כוח עולה, גם השגשוג של זיירוט קורא להתנגדות ממי ששואפים להפוך למעצמה. בעת הנוכחית, ההתנגדות הזו מתגשמת דרך בית ארדוגן - שושלת עתיקה שחולשת על העיר ביילור, בירת האימפריה לשעבר. זיירוט מפעילים לחץ פוליטי להחלשת המסחר עם העיר, ומאלצים את שאר הבתים והחברות לבחור צד בסכסוך המתקרב. למרות שעוד מדברים על מלחמה רק בלחישות זהירות, היחסים בין שני בתי האצולה הולכים ומדרדרים מדי יום. אין ספק שאחת תגיע, במוקדם או במאוחר. מירוץ החימוש כבר החל.

החליפות
כל עוד יש לך אמצעים ומטרה ראויה, תוכל לסמוך על החליפות לספק לך שירות מקצועי. גם אם המטרה לא ראויה, זה לא חשוב במיוחד. העיקר שיש לך ת'כסף. אם אתה גר בחלק פחות מוצלח של העיר, ורואה כמה בריונים עם חליפות כסופות משוטטים ברחוב, תכין את הארנק בכל מקרה. לא מומלץ לפספס תשלום של "מס האבטחה" כשהחבר'ה האלה מגיעים לגבות אותו.
הבחורים המקסימים האלו, שמגויסים רק מהטובים ביותר שהרחובות הקשוחים מסוגלים להציע, ידועים בתור החליפות. כל עוד אתה שומר עליהם מרוצים, השירות שתקבל באמת יהיה איכותי. הם עובדים עבור דון סארטוג, הבעלים של "התלתן הכסוף", אחד מבתי ההימורים היוקרתיים של העיר. סארטוג מנהל עסקי בידור ועונג עבור כלל המעמדות, ואם התשלום נאה, תוכל גם לשכור את אנשיו לפעילויות פחות חוקיות. דיסקרטיות, כמובן, היא תנאי מובן מאליו.
בין אם מדובר במלון נוצץ או בית בושת עלוב, סביר להניח שלחליפות יש יד בדבר. מומלץ להיזהר מהפיתוי שהבילויים האלו מציעים, יותר מדי אנשים נואשים ונערות מסכנות כבר נפלו למלכודת של סארטוג. בעניין הזה, תוכל לסמוך על המוניטין של החליפות - כולם משלמים, בדרך כזו או אחרת.

הרשת של מוראו
"כן, היא ידועה בעיקר בזכות שירותי התחבורה שלה. רכבות וספינות, 'תה יודע, העסק הרגיל. אבל אם תתבונן היטב, אתה תתחיל לשים לב לשם הזה גם במקומות אחרים. עיתונים, תחמושת, אפילו קופסאות שימורים. לעזאזל, אני לא אהיה מופתע אם השם שלה יופיע גם בתווית החליפה שלי. מוראו, תמיד מסולסל ובטורקיז, כמו חתימה. אני חושב שזה מסר, יותר מכל דבר אחר. שאנשים ידעו שהיא יכולה להגיע לכל מקום, לשמוע כל דבר. היא אוהבת את תשומת הלב."
- סוכן, לשעבר
ת'יריאל מוראו היא הבעלים של מספר עסקי תחבורה וסחר. היא אחת הדמויות המוכרות יותר בקרב האליטה, ומופיעה בעיתונים לעיתים קרובות - הרוח יודעת שהמראה שלה בלבד מצדיק את זה. היא הכתובת אם אתה זקוק למעבר מהיר בין ערים או שינוע של סחורה, אקזוטית או מסוכנת ככל שתהיה. כמובן, אם תתפוס אותה במצב הרוח המתאים, היא לא תהסס לסייע למחתרת, או להרעיב עיירה. תשלום כספי אינו האופציה היחידה, ת'יריאל שמחה לשתף פעולה תמורת טובה עתידית, וממליצה בחום להחזיר אותה כאשר יגיע הצורך. אם יש לך שכל, אל תתעכב למלא את חלקך בעסקה - גם הרופאים הדגולים ביותר עוד לא מצאו דרך לרפא מוניטין רע.
לת'יריאל, בניגוד לרבים אחרים, אין שאיפות אמיתיות לעוצמה, פרסום או נקמה. האם זה בגלל שכבר השיגה אותם? אולי. לטענתה, היא רק רוצה "להיות חלק מהמסיבה". הרצון הזה גרם לת'יריאל להיות מעורבת, במידה כזו או אחרת, בפעילויות רבות, ולפתח קשרים רבים עוד יותר. עם הזמן, מוראו פיתחה רשת מודיעין רחבה, ומפעילה סוכנים בכל אזור ומעמד חברתי.

כנופיית העורבים
אם תגיע לשכונות העוני של העיר, איפה שהבתים מתפרקים והרחובות המתפתלים הופכים לסמטאות עלובות, לא יעבור זמן רב עד שתבחין בעורבים. זה הכינוי הלא מחמיא שנצמד לאותם אנשים רזים, בעלי הצלקות השחורות שמכסות את רוב עורם. גברים ונשים אלו הם פליטים מהאי קווארבו, לשעבר הבית של נמל מצליח, וכיום חור שכוח-אל ומת-למחצה איפשהו בים המזרחי. אותם עורבים הם תזכורת מהלכת לעוצמה הקטלנית של הנשק הכימי. הסיפור של קווארבו הוא אחד מכוער, אבל פשוט. הם נקלעו לצד הלא נכון של מלחמה, וזמן קצר אחר כך לצד הלא נכון של תותחי ספינות האוויר של ארדוגן. המעטים ששרדו חיפשו בית חדש, רובם מצאו אותו באברלייט.
כמובן, הם לא שכחו את העוול שנעשה להם, וקבלת הפנים הקרה שזכו לה לא הפיגה את יצר הנקמה. לא שמיעוטים נשנאים באופן מיוחד באברלייט, אבל החיים פה לא קלים לאף אחד. חוץ מזה, אתה לא באמת צריך סיבה טובה כדי לאגד צעירים זועמים ממעמד נחות. אתה רק צריך אויב משותף. זו בדיוק הדרך בה מנהיגי הכנופיה שלטו. קאליקו, ראש העורבים הראשון, הפך את הצלקות לזהות ואת האליטה למטרה, מיקד את הכעס במיומנות כדי לבנות מוניטין והגנה לפליטים. הוא היה כריזמטי, אבל פזיז, ולכן נהרג. ג'ק הלבן, יורשו, הפך את הכנופיה לארגון פשע מוביל. תחת הכוונתו המחושבת, הם שילשו את הטריטוריה הקודמת והחלו להבריח נשק וציוד מתקדם לתוך העיר. העורבים השיגו עוצמה משמעותית, אך רוח הכנופיה הלכה והתפוגגה. בניסיון להשיג שליטה בלעדית על רכיבים ביולוגיים מתקדמים, ג'ק נכנס למאבק שכמעט חיסל את הכנופיה. לא ידוע מה עלה בגורלו, ואם נהיה כנים, לאף אחד לא ממש אכפת. כך או כך, הוא מחוץ לתמונה.
מה שנשאר מהעורבים הם קבוצה מפוצלת, עם אויבים רבים ומטרה אבודה. רוב בני הכנופיה היום לובשים שחור כדי להשתייך לזהות העקומה שאימצו לעצמם. הצלקות שייכות לדור הקודם, לעבר. דאלאס, אחד מהבודדים בכנופיה שמבוגר מספיק כדי לשאת את הכוויות השחורות, הוא זקן מריר שמעשן יותר מדי. השמועה אומרת שהיה רופא לא יוצלח בזמנו. הוא שימש כיד ימינו של ג'ק, והיה אחראי להברחת תמיסות ונסיובי שדרוג. באופן מתוח למדי, השליטה על הכנופיה מתחלקת בינו לבין פאולו, בחור צעיר, אלים ואדיר מימדים. פאולו הוא אחת הדוגמאות הנדירות לאדם שהסכים להיות שפן ניסיונות (או עורב, במקרה הזה,) ולא התחרט על כך. הוא פעל למען המפלה של ג'ק, והדעות לגביו חלוקות בקרב העורבים, אבל דאלאס הוא לא אלטרנטיבה מושכת במיוחד.
אם יכלו להרשות זאת לעצמם, סביר להניח שהכנופיה כבר הייתה מתפצלת. נכון לעכשיו, העורבים חלשים מדי בשביל מאבק בין דאלאס לפאולו. למען האמת, כולם מרוצים מהמצב הזה. תחת השלטון הלא יציב, העורבים נאלצו לסגת לטריטוריה קטנה יותר, וקצב הפעילות ירד. הדעיכה פסקה, פחות או יותר, אבל עתיד הכנופיה אינו ברור. למרות זאת, הזעם המקורי, הצורך לנקום את הדם של קווארבו, עוד לא חוסל. הוא רק רדום. ימים יגידו אם יתעורר מחדש, ויחזיר את אימת העורבים לרחובות.

משפחת צ'רטקוב
אמיליה וז'אק צ'רטקוב הם זוג אצילים שמקורם בדסאטור - עיר גאה, עוינת למדי ובעלת נאמנות מוחלטת לשלטון הברזל המקומי. הם הגיעו לאברלייט לפני אחת עשר שנים, והתברגו במהירות למעמד הגבוה בעזרת רכישה של אחד הבנקים המרכזיים. זו לא עובדה סודית, אם כי לא מוכרת במיוחד, שהמעבר היה קשה לבנם. הצעיר המבטיח הספיק להדרדר לסמים מספר חודשים לאחר שהגיעו, וכעבור שנה נותק הקשר בינו לבין שאר המשפחה, כדי למנוע פגיעה בשם הטוב שהתחילו לפתח לעצמם.
בפועל, משפחת צ'רטקוב לא עצרה את היחסים עם דסאטור. נראה שאם אתה מצליח לצאת משם, יש לך קשרים טובים מאוד או רעים מאוד עם השלטון, בלי הרבה אפשרויות ביניים. הם משמשים כשגרירות בלתי רשמית, ומארחים אצילים ואנשי עסקים בביתם לעיתים קרובות, בניסיון מתמיד להרחיב את הידע והעוצמה הפוליטית שברשותם. אך במעמד מרשים שכזה, אתה הולך להשיג רק את תשומת הלב של בעלי הכיסים העמוקים. כסף, אחרי הכל, הוא רק צורה אחת של כוח.
ואסקו הוא בעיה חדשה יחסית. ברון הסמים הטרי פיתח שליטה כמעט מוחלטת על השוק בזמן קצר, בעזרת התנקשות מתוזמנת היטב בקודמו בתפקיד וסחיטה של שאר האיומים. הוא זהיר, המנוול. פעיל רק ברחובות נידחים מספיק כדי שהמשמר המושחת יסכים להעלים עין. רק מעטים יודעים את שמו המלא של הברון, ואסקו צ'רטקוב, הבן של האצילים מדסאטור. מעטים אף יותר מודעים לכך שמעולם לא ניתק באמת את הקשר עם משפחתו. כימאים מוכשרים ישימו לב לדמיון בין התרכובות שהוא מספק לאלו שהשלטון הדסאטורי מזריק לחייליו.
כששלחה אותם, המולדת ציפתה לבסס את כוחה בכל חלקיה של אברלייט - הזוהרים, ואלו שפחות. המשפחה לא תבחול באמצעים כדי להגשים את שאיפה זו.
"גם אם אני לא אוהב את התוספות ששמת על הפיצה שהזמנתי, אוותר לך כי אנחנו צריכים לחסל את הטבעת האחת ביחד."
סמל אישי של משתמש
Adran
הודעות: 1725
הצטרף: 06 דצמבר 2015, 14:53

בין ערפל לקיטור, עולם מערכה

שליחה על ידי Adran » 10 מרץ 2020, 00:05

הנה כמה דברים, מקווה שהם מגניבים מספיק :)
זה הסבר על אחת הערים, והצגת חמישה ארגונים. פירוט על טכנולוגיה, "קסם" וכדומה כנראה יגיע בעדכון הבא.
"גם אם אני לא אוהב את התוספות ששמת על הפיצה שהזמנתי, אוותר לך כי אנחנו צריכים לחסל את הטבעת האחת ביחד."
סמל אישי של משתמש
מירטוקן
הודעות: 1990
הצטרף: 29 אוקטובר 2012, 15:45
תשובות: 1
מיקום: מקום שכוח אל וחסר זמן

בין ערפל לקיטור, עולם מערכה

שליחה על ידי מירטוקן » 12 מרץ 2020, 00:42

זה ממש מגניב לקרוא את זה בתור שחקן בדימוס.
מעבר לכתיבה הזורמת, הרעיונות מאוד מעניינים, וחלקם גם חדשים לי :)
תמשיך לכתוב עוד.
כל העניין הוא לשתות משהו קר בלב מדבר...
סמל אישי של משתמש
פלדריק
הודעות: 6813
הצטרף: 14 ינואר 2008, 17:13

בין ערפל לקיטור, עולם מערכה

שליחה על ידי פלדריק » 12 מרץ 2020, 13:40

האמת שזה נראה ממש מגניב. נראלי שכדאי לך לשים יותר לב לצורת הטקסט(הדגשות, רווחים בין פסקאות וכו), אבל התוכן נראה מעניין. כן נראלי שצריך קצת יותר הבנה לגבי מי דמויות השחקנים/מה ההתרחשות המרכזית בעולם כדי להבין מה קורה, אבל חוץ מזה זה נראה מעולה
פלדריק היה השם של הדב''ש הראשי בהרפתקה הריאשונה שלי
[שנים לאחר שיצרתי את המשתמש התגלו ממצאים שהוכיחו שהשם היה בכלל פלריק...]

מנחה חוגים[במציאות ובזום], ודובר אספרנטו
עולם מערכה- (עולם מערכה) הדוכסות האבודה- עלה עמוד על אלים!
הלדין
הודעות: 3595
הצטרף: 23 מאי 2003, 23:53

בין ערפל לקיטור, עולם מערכה

שליחה על ידי הלדין » 12 מרץ 2020, 19:54

העולם נשמע מבטיח.

הזכרת עיתונות, עד כמה האנאלפביתיות קיימת בעולם שלך?

עד כמה הביולוגיה היא מדע מפותח בעולם שלך? רוב הדברים שהזכרת חוסים גם תחת כנפיה של האלכימיה בעולמות מו"ד סטנדרטיים. אחד מהכלים העומדים לרשוות הביולוגים הוא האנזימים. עד כמה זה נפוץ בעולם שלך?

משפחת צ'רטקוב נשמעים כמו גרסה מוקדמת של עסקי הסמים של צפון קוריאה (כפי שהם מתוארים ב-"כוכב הצפון"). ההבדל הוא שאין בעולם שלך חסינות דיפלומטית (?) כך שהם היו צריכים לבצע הפרדת רשויות.

האם הסאייט הם בני אדם?
סמל אישי של משתמש
Adran
הודעות: 1725
הצטרף: 06 דצמבר 2015, 14:53

בין ערפל לקיטור, עולם מערכה

שליחה על ידי Adran » 13 מרץ 2020, 06:38

תודה על התגובות.

אנלפביתיות בירידה מתמדת, ונפוצה בעיקר באזורים נידחים. בערים אני מתאר לעצמי שעשרה עד חמישה עשר אחוזים מהאוכלוסיה לא יודעים קרוא וכתוב בשפה המקומית. אני לא רואה סיבה שלא להעתיק פרטים כאלו מהנתונים ההיסטוריים שלנו, אלא אם כן הם רלוונטיים לחלקים ייחודיים לעולם.

הביולוגיה מפותחת למדי, עם אורך חיים דומה ואף ארוך משלנו עבור העשירים. יש שימוש בשדרוגים ביולוגיים עבור חיילים ושכירי חרב, שנעים משינויים קלים יחסית כמו שיפור החושים, עד לניסויים קיצוניים סטייל וולברין ומעבר. זה חלק מהעולם, אבל אנסה שלא יהיה מרכזי כמו המודיפיקציות שסייברפאנק מתאפיין בהן.
אני אודה שיש לי ידע בסיסי למדי בביולוגיה. פירוט מוצלח אפשר לראות בתוכן ש-yds פרסם פה עבור שוק הגנים, לדוגמה. אז לגבי אינזימים - התשובה היא כן, כנראה.

אין הבדל פיזיולוגי בין הסאייט לבני אדם, אבל לא כולם היו מגדירים אותם ככאלו. היחס הזה הוא הדדי. אחרי הכל, הם זרים בעולם חדש. אולי גבוהים מהממוצע, עם צבע שיער לא נפוץ.
"גם אם אני לא אוהב את התוספות ששמת על הפיצה שהזמנתי, אוותר לך כי אנחנו צריכים לחסל את הטבעת האחת ביחד."
סמל אישי של משתמש
Adran
הודעות: 1725
הצטרף: 06 דצמבר 2015, 14:53

בין ערפל לקיטור, עולם מערכה

שליחה על ידי Adran » 04 אפריל 2020, 15:42

טכנולוגיה, ויכולות אחרות

"בדיוק היום, לפני שנתיים, בכותרות כל העיתונים פורסם אותו אירוע," פתח מפקד המשמר את השיעור. המלומדים הצעירים ישבו מולו, מתוחים במקומותיהם. רובם לא עסקו בתחומי מחקר ריאליים במיוחד, ומלבד מספר מצומצם של תפקידי אקדמיה, לא היו להם הרבה הזדמנויות כלכליות, או מעניינות, כמו זו. מותרות כאלו בדרך כלל שמורות למהנדסים וביולוגים.

המפקד תכנן להמשיך את דיבורו, אבל מספר ידיים כבר הורמו. הוא בחר באחד הקרוב אליו.

"אתה מדבר על השוד למוזיאון הקיסרי?"

הוא הנהנן. "מלכנו הזמין באופן אישי אנשים משפיעים מכל פינה ביבשת, כדי לשפר את יחסיה של ביילור עם בנות בריתנו, ולרקום קשרים חדשים. לילה לפני התערוכה החדשה, פרצו למוזיאון. עד היום, לא הצלחנו למצוא את הפריטים שנגנבו. זו הייתה מכה קשה למוניטין של המשמר, ומבוכה אישית עבורי." אחת אחרונה, אם נצליח להוציא בלשים איכותיים מהתוכנית הזאת, הוא קיווה. "השאלה שלי פשוטה. איך הם עשו את זה?"

השקט ששרר בכיתה, מלווה את מחשבותיהם המרוכזות של המלומדים, לא נמשך זמן רב.

"הפתרון שפועל בוודאות הוא הפתרון הטוב ביותר," הסיק אחד מהם. "במקומם, הייתי מפעיל חומרי נפץ בתעלות הניקוז מתחת למבנה. אמור לסדר כניסה."

"ומה לגבי יציאה, ברגע שהרחוב כולו שומע אותך?" העיר אחד אחר. "אם כבר, הם כנראה שכרו אשף סילוף והמיסו פתחים בקירות, כל הדרך אל השלל."

"לא אפשרי," ביטל מפקד המשמר. "זה מבנה צעיר, קירות רבודים. בדיוק נגד אמצעים כאלו."

"מה אם…" היסס אחד מהם. "ובכן, פשע כזה מתאים לכופרים. מה אם אחד מהם ידע לעוות מציאות? החליש את הכבידה עבור עצמו וזינק אל הגג. משם, נכנס דרך מערכת האוורור או אחת הארובות."

"או שהם השתמשו ברובה קרס. טווח רחוק יותר מטריקים כאלו, ונדיר הרבה פחות."

המפקד הסכים עם ההצעה האחרונה, היא הייתה פשוטה יותר מהאחרות. עדיין, יצירתי מדי. הם תמיד חושבים יותר מדי. הוא חיכה מספר רגעים, מוודא שנגמרו הרעיונות. מאוכזב, הוא סיפר להם.

"הם שיחדו את השומר."


האופי הטכנולוגי בין ערפל לקיטור

מה משותף לכימאי, ביולוג ומהנדס? הלקוחות, כמובן. לא שועלי קרבות ותיקים ולא בריוני רחוב קשוחים מסוגלים להשתוות ליתרון שהטכנולוגיה מעניקה. מאז שהמגזר הצבאי קלט את העובדה הזו, אקדמאים החלו לזלוג לתעשייה, נמשכים אל הפיתוי של משאבים ופרסום כמו שחסרי בית נמשכים לחבית בוערת. עקרונות מדעיים עומדים מאחורי הקעקועים של אשף הסילוף, מגדירים את תרכובת אבק השריפה של האקדוחן ומאפשרים את תמיסת המרפא המופלאה של משמר העיר.

מספר דמויות בולטות הספיקו לעצב מחדש את העולם הזה. ההיסטוריונים עוד יחליטו אם השינוי הזה חיובי, אך מעולם לא היה יותר מעניין פה, אין ספק לגבי זה. הנשק המודרני ביצע מתיחת פנים לשדה הקרב, הרכבות והאוניות הזניקו את המסחר למירוץ כמותו לא היה מעולם ושיטות ארכיטקטורה נועזות ממשיכות להיענות לאתגר האכלוס המתגבר של הערים הגדולות. הקדמה רק ממשיכה להגיע, בסערה הבלתי פוסקת של תעשייה ומחקר המזינים אחד את רעהו.

יכולות יוצאות דופן, אלו אשר התחמקו עד כה מהבנת המדע, הולכות ונכחדות. מלומדים צדים אחר מודלים והסברים לתופעות חדשות, כמו גם את אלו שמחזיקים בהן. באופן טבעי, תמיד יצוץ הפריק המזדמן או פרט המידע הנסתר, ופינה נוספת בבריאה תיחשף לידע האנושי. אך כעת האדם, במוסדות ונוסחאות וממון ופזיזות, מסוגל לתרום גם הוא לבריאה. יצירותיו ורעבונו לא נופלים מאלו של האלים העתיקים.


סילוף חומר
ספוילר
הצג
דפוסים אלגנטיים מקשטים את הוילונות של חלק מאחוזות המעמד הגבוה. לפי הצורך, הם מסוגלים להפוך את הבד היוקרתי למחסום עמיד וקשיח, הגנה יעילה מפני פורצים או התקפות על המבנה. בגילדת הגנבים, אלו אשר הוכיחו את יכולתם ונאמנותם זוכים בקעקוע גיאומטרי כחלק מטקס הקבלה. הסימן ממוקם מעט מתחת לעורף, ואינו סמלי בלבד. בעת לחיצה עליו, העונד נעשה בלתי נראה למספר רגעים.

המשותף לשני המקרים האלו, כמו גם רבים אחרים, היא תופעה לה המלומדים קוראים סילוף חומר.
בעזרת הפעלה מדויקת של תבניות ספציפיות, ניתן לשנות את תכונותיהם של עצמים ואזורים באופן זמני. השינויים יכולים להתבטא במספר דרכים, כמו החלפת צבע, שינוי טמפרטורה או הדממת אזור. אפילו האקדמאים המובילים של תחום המחקר החדש לא בטוחים לגבי גבול היכולת של הסימנים.

למרות ההתקדמות האחרונה, סימני סילוף אינם דבר חדש. אפשר למצוא אותם בחורבות של האלים העתיקים, והשימוש בהם התקיים גם בזמן המסדר. אך השפעתם הייתה מזערית והם נתפסו בעיקר כטריק מתוחכם, או תחביב אינטלקטואלי. רק בעזרת ההתקדמויות במתמטיקה שהגיעו יחד עם בני הסאייט, התאפשרו המחקר והפיתוח של תבניות בסימנים העתיקים, והפוטנציאל האצור בהם התגלה. מדע הסילוף הוא צעיר ומבטיח, תגליות ושכלולים הם כמעט דבר שבשגרה.

היישומים לסילוף חומר אינם ברורים כמו טכנולוגיות אחרות. שינוי התכונות הוא תופעה זמנית, השפעתה יכולה להימשך רגעים אחדים או מספר שעות, אך החומר תמיד חוזר למצבו המקורי. לכן אין תחרות, לרוב, בין כימאים לאשפי סילוף. מפעלים מתקדמים, לדוגמה, משתמשים בסילוף חומר כדי להתיך זכוכית ומתכת במהירות, ובדיקות עמידות בפני החלדה נעשות על ספינות חדשות באופן דומה. כמו כל טכנולוגיה, נמצאו שימושים צבאיים גם לסילוף חומר. אחד המקרים שהבהירו את העובדה הזו היה מבצע סולהות', בו מרגלים מביילור ביטלו את דליקות אספקת התחמושת של גדוד דסאטורי, מעט לפני התקפת הפתע של האויב. הקרב על הגבעות באותו שם היה קצר.

אשפים קרביים קיימים, אך אינם נפוצים במיוחד. לרוב הם שכירי חרב בעלי קעקועים רבים של סימני סילוף מאשר מלומדים שהחליטו לבצע שינוי קריירה.

שדרוגים ביולוגיים
ספוילר
הצג
האם אי פעם חלמת על עוצמה פיזית אדירה, לרוץ בלי להתעייף או חושים חדים להפליא? אולי העזת לדמיין איך כנפיים או זימים היו מרגישים, ומה היית עושה אם היו לך אותם.
פקח עיניים, חבוב. הפנטזיות האלו הן לא רק שלך, וכבר לא כל כך פנטסטיות. רק שתצטרך לעמוד בתור, או לדחוף כמה אנשים, כדי להפוך אותן למציאות.

גוף האדם לא תמיד היה קדוש כל כך, בניגוד למה שהרוחניקים יספרו לך. השרידים במוזיאונים, אלו שמראים את סיפורי האלים העתיקים, מציגים אותם כשילוב של אדם וחיה, או של אף אחד מהשניים. זה לא בשביל היופי, תהיה בטוח. נראה שמוזרויות ביולוגיות תמיד ליוו את העולם. מדי פעם הן מתבטאות בסיפורים, כברכה או קללה שעוברים בתורשה. פעמים אחרות, בתור פריק בקרקס או עבד יוצא דופן שהפך לליצן חצר. יכולות ביולוגיות לא בהכרח חושפות את עצמן לפי מראה, ולעיתים אף הנשאים לא מודעים לכישרונות של עצמם.

עם הזמן, מידע על תכונות ייחודיות של צמחים, מיני חיות ולבסוף מוטציות אנושיות החל להצטבר ולהתפתח כתחום מחקר נפרד. הידע והגילוי נעשו לטכניקות, שיטות לשפר את הפיזיולוגיה האנושית ולהתגרות בתפיסה לגבי בריאות אידיאלית. כיום, לצד הרפואה ומדעי החיים, קיים גם תחום השדרוג. לאדם הפשוט קשה להבדיל בין מדענים, לרופאים, למשדרגים, אבל זה לא מפתיע. היום הגבול מטושטש גם ככה. בשפה העממית, אלו העוסקים במדעי החיים נקראים ביולוגים.

שדרוגים סטנדרטיים לגוף האדם משפרים את עוצמת השרירים והשלד, את מהירות התגובה, הסיבולת ויכולת המרפא. שינויים של ממש מסוגלים להעניק יכולות יוצאות מגדר הרגיל, אבל מומלץ לוודא שהם שינויים לטובה. חלק ממכוני השדרוג מציעים השתלת קשקשים עמידים, שנשלפים מהעור ומתפקדים כשריון בעת הצורך. אך הניתוחים הזולים מותירים צלקות רבות, וההפעלה נעשית כואבת לאחר כמה שנים. שדרוגים אחרים מאפשרים ראיית לילה, נשימה מתחת למים וטיפוס על קירות. יכולות קיצוניות יותר כוללות העלאת חום הגוף לכדי התכת פלדה, גמישות מפתיעה וחסינות בפני השפעות רעל או נשק כימי. בקצה הספקטרום נמצאים תוספים והחלפות איברים לגוף האדם, כמו הניסיונות (הכושלים בינתיים) להצמחת כנפיים מלאכותיות או שינויים מזוויעים מספיק שעדיף לא לתארם.

התפיסה לגבי שדרוגים ביולוגיים שונה ממקום למקום, טווח העמדות נמתח בין "לא אכפת לנו" לבין "לא ניתן להעלות על הדעת". חברות שמרניות, מן הסתם, לא מתלהבות במיוחד מנפלאות הביולוגיה.
למרות הדעות המעורבות, לשדרוגים יש השפעה מסוימת ברוב הערים. בזמן שחלק מהמעמד הגבוה עוד נרתעים משיפור ביולוגי עבור עצמם, רכישת בעלי חיים משודרגים היא כבר כמעט שגרה. ידוע שכלבי הציד והסוסים של אצילים מהירים מהרגיל. תופעה דומה מתפתחת בסצנת הספורט, בפועל התחרויות הן בין מכוני השדרוג השונים יותר מכל דבר אחר. גם תעשיית הקוסמטיקה מהווה חלק לא קטן מהשוק, כאשר מנתחים פלסטיים מוכשרים הם משאב מבוקש על ידי בנות אצולה עם אובססיה מזיקה, כמו גם סוכנויות ריגול שנעזרות בהחלפת פנים.

נשקים וציוד
ספוילר
הצג
בעולם מסוכן כמו שלנו, לא חסרים האמצעים שיעשו את ההבדל. איזה הבדל? בין ניצחון להפסד במלחמת כנופיות, בין פעולת גניבה חלקה למאסר, או בין חיים למוות בזירת הקרב של היילי הפסיכית. מתישהו, העיר תשים לב אליך, ותיקלע למקרה כזה או גרוע יותר. זה רק עניין של זמן. ברגעים כאלו, תחמושת ופלדה מושחזת לפתע שווים הרבה יותר ממטבעות, ופיסת הטכנולוגיה שבידך היא כבר לא משקולת נייר יוקרתית.

בכל הקשור לנשקים, אין ספק שהנשק החם הולך ומשתלט בכל מקום בו אלימות ומאבק צצים. המחירים יורדים והאיכות עולה, ושווקים שחורים קיימים אפילו בערים עם האכיפה הנוקשה ביותר. העלות או הקשרים הדרושים עוד נמצאים מעבר להישג ידו של האדם הפשוט, אבל לרוב אנשי המשמר יש אקדחים קלים. מחזה דומה קיים אצל חברי כנופיות חזקות, ופושעים אמידים. תודה לרוח, מקלעים ונשקים מתקדמים אחרים עדיין נמצאים רק בידיים צבאיות. בדרך כלל.

החרב והנדן עוד לא נעלמו, הם שורדים דרך לבוש רשמי ומסורות עיקשות של אבירי המסדר, המעטים מהם שעוד נותרו. כמובן, קיימים אנשים שהרוויחו את שמם ולחמם בעזרת מיומנות בלהב, ובמקרים מסוימים פיתוחים תורמים לפופולריות של נשקי העבר. מגנים מגנטיים, חצים בעלי ראש קרב ולהבי סילוף חדים לאין שיעור הם חלק מהדוגמאות.

זוהר הנשק מסנוור את רוב האנשים, אבל לטכנולוגיה יש מה להציע מעבר לקטלניות. עדשות ראייה תרמית, למשל, הן כלי אהוב על פורצים ומאבטחים כאחד. משגר קרסים, אמצעי התניידות שהתפתח מהצלצל, מאפשר למחתרות לסגת למצוקים או לגגות הבניינים בעת הצורך. השלטון הדסאטורי גילה עד כמה רימוני ערפל, אלות חשמליות וצעצועים דומים מועילים בפיזור מהומות. כימאים ורתכים מיומנים לרוב ישתמשו בכפפות עמידות בעלות תבניות סילוף, כאשר הם עובדים בסביבה לוהטת, קפואה או חומצית במיוחד. אם הדרישה היא להגנה פרקטית יותר, תוכל להביט על המקורבים לדון סארטוג. סיבי הפחמן שארוגים בחליפות היקרות האלו הופכים אותן לעמידות בפני כדורים.

כמובן, התעשייה הביולוגית לא תעמוד מהצד בזמן שמהנדסים מקבלים את כל הכיף, והכסף. טכנולוגיה ביולוגית, מלבד שדרוגים, מתבטאת בעיקר בתמיסות ונסיובים בעלי השפעה זמנית. גלולות התחדשות ותרסיסי הקרשת דם משומשים לרוב על ידי צוותי קרב מיומנים או חברות אבטחה. חלק מהמתאבקים נעזרים בתרכובת מפוקפקת בשם "אדרנלין וחברים", וארגוני מודיעין משלמים הרבה עבור סמי אמת שאפשר להגניב למשקאות, או סיגריות. יש אפילו שמועה על נוסחה סודית שמשתמשת בדם סאייטרי כדי להעניק את היכולת לעוות מציאות באופן זמני.

כדי לשרוד פה, תצטרכו קשרים, מיומנות, או כסף. כדי לשגשג, צריך קצת מעבר. עבור מי שלא רוצה להישאר מאחור, אסור לפספס את המהפכה הטכנולוגית.

עיוות מציאות
ספוילר
הצג
הצ'יזבטים שילדים מספרים זה לזה, והשמועות ששיכורי רחוב מפזרים, חולקים פעמים רבות אלמנטים משותפים. לעיתים רחוקות, הסיפורים הללו אפילו מכילים גרעין של אמת. אלו שהגיעו מתקופת המלחמה, מספרים על יכולות מדהימות, פנטסטיות, של בני הסאייט. על תעופה, שליטה בברק וברעם ומהירות בלתי נתפסת. הם מספרים על עשרות המתים שנדרשו כדי להביס בודדים, ועל הגבורה וההקרבה בעזרתם ניצחנו במלחמה. כאילו אפשר לומר שמישהו ניצח. בני הסאייט ניחנו ביכולת לעוות מציאות. זה השם המקובל למיומנות בכללותה, בין אם מספרים עליה באגדות, או מזכירים אותה במחקרים אקדמיים.

כמובן, הסיפורים מגזימים. רובם המוחלט של האנשים, גם אלו אשר השתתפו במלחמה הגדולה, מעולם לא ראו עיוות מציאות, ובכן, במציאות. היכולת קיימת, ללא ספק, וסאייטרים - אלו אשר שרדו, ונותרו חופשיים - מסוגלים להשתמש בה. אבל הבנה עמוקה ומדויקת של תורת העיוות, מלבד בני הסאייט בעצמם, היא מנת חלקם רק של מספר מלומדים מצומצם. אלו אשר קיבלו גישה לאסירי מלחמה תיעדו וחקרו את התחום, אך עיוות מציאות ברובו נותר תעלומה מדעית, וחומר למעשיות. באופן חלקי, זה נגרם כתוצאה מפחד ודחייה של הציבור מסאייטרים. חוץ מהאיבה הישנה, מספר גופים אידיאולוגיים ודתיים מתנגדים בתוקף לסחור או לתקשר עם הזרים, למרות היתרונות הברורים שמגיעים מקשר כזה.

אז, מה עיוות מציאות עושה בפועל?
"היכולת לכופף את חוקי הטבע לפי רצון. השפעה על שדות, כוחות, אנרגיה, מרחב וזמן, דרך עיוות של תכונותיהם כפי שהן מוכרות למדע."
זו ההגדרה עם הכי פחות מתנגדים בקרב קהילת החוקרים. על פי תצפיות מדענים והצלבת עדויות של חיילים, נראה שבאמת אפשרי לעוות את המציאות, אך רק בדרכים מסוימות. ירי ברקים, יצירת שדות מגנטיים ושינוי עוצמת הכבידה הן מספר דוגמאות מוכחות. יכולות נדירות יותר, כמו פתיחת שערים המחברים בין שתי נקודות במרחב, או שליטה בזרימת הזמן, גם הן אפשריות.

עיוות מציאות היא אינה יכולת מולדת, אך נדירים האנשים שלמדו אותה בעצמם. ללא אדם מקרב הסאייט שישמש כמורה, המטלה כמעט בלתי אפשרית, ולא חוקית בערים רבות. קיימים עותקים מעטים של ספרים, תיעודים של סאייטרים מלמדים זה את זה ותרגומים של כתבים בנושא, אך המסדר צד אותם ואת המחזיקים בידע האסור. מהמעט שכן ידוע, נראה שעיוות מציאות קשור באופן הדוק לפילוסופיה הזרה שלהם, למדיטציה, ולאינטואיציה פיזיקלית.

תחבורה ואנרגיה
ספוילר
הצג
מגלי ארצות טוענים שהיבשת שלנו לא גדולה במיוחד. אך עם השתכללות התחבורה, זה לא מפתיע. נראה שהעולם נעשה קטן מדי יום. הרכבות וספינות הקיטור מקשרות אזורים שבעבר היו מנותקים לחלוטין משאר הציוויליזציה. למרות היחסים הקרים בין הערים השונות, קל יותר מאי פעם להעביר סחורות, אנשים ומידע ממקום למקום. כלי התחבורה המהפכניים איפשרו הגירה לערים, משלחות מעבר לים והקמת מושבות בחלקים נידחים ביבשת. מנוע הקיטור יצר מהפכה טכנולוגית בכוחות עצמו, אך כעת הדרישות והכלים דוחקים אותו לקצה יכולותיו. לכן מהנדסים רבים מתמקדים בפיתוח תחלופות.

תעשיית הפקת הגז שומשה לרוב למטרות תאורה וחימום, אך בעשור האחרון צומחות ממנה טכנולוגיות לאחסון אנרגיה, במיוחד בעזרת מימן ותרכובות שלו. מדרום לנמל הישן של אברלייט, איפה שגבול העיר נושק לים, הוקמו מספר תחנות אלקטרוליזה במימון משותף של מוראו וקבוצת אלטר. ספינות האוויר האדירות, סמל מרתיע לעוצמה הצבאית של בית ארדוגן, פותחו בעזרת שימוש מתוחכם בגזים קלים.

אמצעי מבטיח נוסף הוא גלגל התנופה. בעזרת שכלולים כמו צירים מגנטיים וסגסוגות חזקות, הוא הוכיח יכולות מרשימות. גלגלי תנופה הם מקור הכוח של האוטומובילים - המכונות החדשניות שמסוגלות לנוע גם ללא מסילות. לאחרונה, צעדנים רבים עוברים הסבה לגלגלי תנופה חשמליים, שמאפשרים להם עוצמה ומהירות כפי שלא הודגמו מעולם.

מספר הערות
ספוילר
הצג
הטכנולוגיה בין ערפל לקיטור היא אומנם מופלאה, אך לא בדיונית בשלמותה. רוב הפיתוחים ההנדסיים (אלו שאינם ביולוגיים או משתמשים בתורת הסילוף,) אמורים להתבסס על ידע פיזיקלי נוכחי, יחד עם יכולת הנדסית שמשתווה או עוקפת במעט את זו שלנו. בחלק מהתחומים, כמו נשק חם, העולם מפגר מאחור לעומתנו ונמצא בתקופת המערב הפרוע. באחרים, כמו אחסון אנרגיה, הם מתקדמים יותר, אבל עדיין מספר עשורים לפני הפקת אנרגיה גרעינית, למשל.

בנוסף לזה, קיימות מספר הגבלות. לא קיימת שום צורה של אלקטרוניקה, ומכונות חישוב מכאניות הן בעלות יכולות בסיסיות למדי. כלומר, אין אוטומטונים. זה בעיקר כי קשה לי לראות רובוטים בסטימפאנק, או גלמים בפנטזיה לצורך העניין, בלי מהפכה כלכלית מוחלטת שתגיע מאוטומציה ברמה כזו.
עוד פרט משמעותי, הוא שלא קיימים או עוד לא התגלו דלקים מאובנים. לדעתי יהיה מעניין לתהות (בחובבניות רבה) איך טכנולוגיה ורמת החיים ימשיכו להתפתח למרות מגבלה כזו.

כמו כל עולם בדיוני, יתכן שההגבלות הספציפיות האלו מספקות הנאה רק עבור הכותב. כל אחד שמעוניין להשתמש בתוכן הזה מוזמן להשתמש בדיזל, אוטומציה או כל דבר אחר שמתחשק לו לפי רצונותיו.
"גם אם אני לא אוהב את התוספות ששמת על הפיצה שהזמנתי, אוותר לך כי אנחנו צריכים לחסל את הטבעת האחת ביחד."
הלדין
הודעות: 3595
הצטרף: 23 מאי 2003, 23:53

בין ערפל לקיטור, עולם מערכה

שליחה על ידי הלדין » 04 אפריל 2020, 20:50

כללית אהבתי את העדכון. אם לבני הסאייט היו יכולות עיוות מציאות, בשביל מה הם היו צריכים טכנולוגיה? אני מניח שהטכנולוגיה אמורה להשלים את יכולות עיוות המציאות שלהם ולעשות את מה שהם לא יכלו לעשות דרך עיוות המציאות.

סילוף חומר נשמע לי כמו גרסה מקומית של קסם רוני. אני יכול להעריך שעיוות מציאות הוא גרסה מתוחכמת יותר של סילוף חומר. הרי לא ממש הסברת איך זה נעשה. האם ניתן לבצע סילוף חומר על גוף האדם?

לגבי נשק חם, כמה קליעים ניתן לאחסן במחסנית של הרובים? קראתי שבמקור ניתן היה לאחסן רק חמישה. מה הרתע של הרובים הללו? האם קיימים בעולם גם אקדחים?
סמל אישי של משתמש
Adran
הודעות: 1725
הצטרף: 06 דצמבר 2015, 14:53

בין ערפל לקיטור, עולם מערכה

שליחה על ידי Adran » 05 אפריל 2020, 09:32

ההנחה שלך נכונה. טכנולוגיה תמיד מאפשרת לנו לבצע את מה שאנחנו לא מצליחים "בעצמנו". אותו דבר אצל הסאייט, ועיוות מציאות מלכתחילה זה כלי לא פשוט, או קל לשימוש. אם נתעלם מהקשר לאמונה שלהם (כרגע יש לי רק מושג כללי לגביה), הוא נתפס כמיומנות שימושית, ואולי סוג של אומנות. אבל לעשות כל דבר איתו זה לא פרקטי.

הרעיון המקורי של סילוף חומר הוא באמת רונות, ניסיתי להדק את הרעיון הזה להשפעה ספציפית יותר.
סילוף חומר ועיוות מציאות הן שיטות שונות, גם בטכניקה וגם באופן בו הן משפיעות על הסביבה. סילוף משפיע על תכונות מדידות של החומר עצמו, כמו צבע, מסה או אלסטיות. זה נעשה על ידי כללים ספציפיים, ודורש הבנה עבור יצירה של סימני סילוף, אך ההפעלה יכולה להיות פשוטה. איך שאני רואה את זה, חוקרי סילוף חומר עושים מעיין הנדסה הפוכה לשפת תכנות קסומה. אחרי ההפעלה של סימן יש לחכות זמן מסוים לפני שניתן להשתמש בו שוב. היות וגוף האדם מורכב מחומר, בהחלט אפשר להשפיע עליו. בגלל שלא מדובר על חומר אחיד, זו יכולה להיות מטלה מסובכת יחסית.
לעומתו, עיוות מציאות משפיע על כוחות ואנרגיה, בעיקר. אפשר, לדוגמה, לספוג את האנרגיה הקינטית של כדורים ולהמיר אותה לחשמל, או לשנות את העוצמה של שדה הכבידה ואפילו להפוך אותו לזמן קצר. עיוות מציאות זה לא מדע מדויק, אלא מיומנות מיסטית יחסית. השימוש בעיוות דורש ריכוז מנטלי, זו מטלה מעייפת. עיוות הוא גם נדיר בהרבה.
יש מקרים בהם קיימת חפיפה מסוימת בין עיוות לסילוף, לפחות למראית העין. בזמן שעיוות יכול להגביר את כוח הכבידה, סילוף מסוגל להגדיר את המסה של עצמים. סאייטרים יכולים ליצור שדות מגנטיים, אשפים יכולים ליצור מגנטים. שתי התופעות בעלות השפעה זמנית על המציאות, אך כל אחת עושה את זה מזווית שונה. ההבדל לא צריך להיות ברור לדמויות, אבל לשחקנים כדאי להבהיר את זה.

קיימים בעולם אקדחי תופי, הם הנשק החם הנפוץ ביותר. יש להם בדרך כלל שישה כדורים, אבל אאל"ט, נהוג להחזיק באקדח רק חמישה כדי למנוע פליטת כדור. הרמה היא כמו סוף המאה ה-19 (אם מערבונים ומשחקי מחשב חינכו אותי נכון) וקיימים גם רובים מקבילים לווינצ'סטרים ושוטגאנים, אבל הם מן הסתם יקרים יותר.

תודה על השאלות. אני חושב שהטכנולוגיה היא נקודה מרכזית בעולם הזה, כדאי לוודא שהיא מובנת.
"גם אם אני לא אוהב את התוספות ששמת על הפיצה שהזמנתי, אוותר לך כי אנחנו צריכים לחסל את הטבעת האחת ביחד."
סמל אישי של משתמש
Adran
הודעות: 1725
הצטרף: 06 דצמבר 2015, 14:53

בין ערפל לקיטור, עולם מערכה

שליחה על ידי Adran » 01 מאי 2020, 22:04

אמונות ורעיונות

המחשבה הדתית המאפיינת את תושבי ת'רא היא לא אחת מסודרת. המקורות של האמונות והזרמים עודנם בערפל, ומסורות התחלפו והסתבכו יחד עם הנוף הפוליטי ביבשת. אפשר לטעון שקיימת התקדמות מוסרית מסוימת אם מבחינים בהשפעה העולה של כנסיית הרוח, במיוחד למשך העשורים בהם המסדר דעך. האופי הרחום של האמונה קורץ במיוחד לאלו שהכירו רק את האכיפה הצדקנית של האימפריה שנפלה. אך באופן מקביל לפריחה הרוחנית, התחזקו האמונות במיתוסים עתיקים, התרבויות הנשכחות שסגדו לאלים הישנים הן מהעדויות הבודדות לחברות שקדמו למסדר. הן והסאייט, כמובן. גם להם יש השערות לגבי טבע הדברים, אבל הפילוסופיה של הזרים לא מעניינת אף אחד, אולי מלבד המלומדים המעטים שמנסים לפענח אותה.

מלבד ביילור, ערי המדינה לא דתיות באופן אדוק, כמו רוב תושביהן. אך בכל מקום אליו תגיעו לא תתקשו למצוא אנשים עם דעות נחרצות. לעיתים על מרוצי סוסים, לעיתים על תיאולוגיה. בהתחשב במטרות והגישות שמניעים את מאזן הכוחות, לא חסרים אנשים שזקוקים לאמונה. היכולת לכפר על פשעים גואלת חוטאים מסבלם, ועל כל היתר להיות בטוחים בצדקת דרכם, או לשאת בעול הספק והחרטה. בין אם במחילה או בשכנוע עצמי, כל אדם צריך להסתמך על משהו.

אז אם אתם צריכים ייעוץ, מתלבטים או מתעניינים, אל פחד. הדרך הטובה ביותר להחמיר את כאב הראש המוסרי היא לשמוע את דבריהם של המאמינים בעצמם.


אידיאולוגיית המסדר
ספוילר
הצג
האדם הבודד הוא אבק לעומת הקוסמוס. זו האמת הידועה לכל שהנחתה את המסדר למשך נצח קיומו. האדם, לבדו, הוא חלש. רוחו שברירית אל מול תהפוכות החיים, בשרו עלוב כנגד איתני הטבע. כיחידים, איננו מסוגלים לזכור את העבר ולא את חוכמת אבותינו. כל ניסיון לנווט כך אל העתיד הינו לשווא, שגשוג עצמאי הוא אשליה.

אך אנו לא נלחמים לבד במאבק הזה. החברה, התרבות והצדק האוניברסלי הם חלק מחומת העד שמגנה על האדם, מפני העולם ומעצמו. על כל אחד ואחת להתמסר לסדר הקיים, להיכנע מרצון לתפקיד שנועדנו למלא. עלינו להקדיש את הכוח והנפש למען שימור המצב הטבעי, עבור דורות העתיד והמשך מסורת החיים. אל לנו לסטות מן הדרך, שמא יהרס העולם שהתאמצנו ליצור, פרי עמלנו הקדוש. אין מטרה ראויה מזו.

הדרך ברורה, אך המסע מפרך. אנשים רבים נכשלים לראות את האמת, אחרים בורחים ממנה. קל ללכת לאיבוד כשזרים, יצרים אפלים והבטחות שווא מסיחים את מבטנו. זו חובה לטהר אותם מקרבנו, לפטור את העולם מחוטאים, בכל מקום בו ידרכו רגליהם השפלות. לא תיפסק משימתנו הקדושה, לא ישקוט המסדר, עד אשר דממת העולמים תחזור לארץ. עוד נברא מחדש את הקיום, טהור וראוי.

המיתולוגיה העתיקה
ספוילר
הצג
לפני ידע, לפני חוק ותרבות, היו רק יצר ואינסטינקט. אותם כללים פשוטים מנחים כל יצור חי - הרצון לשרוד, להגשים תאוות ולשלוט על האחר. אותם צרכים בסיסיים מאפיינים גם את בני האדם, זה ברור לכל. העיוורים לעובדות הם רק אלו שסירבו להביט במראה. החברה אוהבת לדכא וליפות את טבעו האמיתי של האדם, מתוך שאיפה לשלוט בו או להתגונן מפניו. הניסיון הזה הוא הפשע היחיד. אף גרוע יותר, הוא לשווא.

הסיפורים המיתולוגיים ממשיכים להוכיח לנו את דמותנו האמיתית. האלים העתיקים, הראשונים שדרכו על אדמת הארץ, לא היו זרים למניעים הבראשיתיים. רעב, קנאה, תשוקה, נקמה, סקרנות. הם ממשיכים להתבטא, אותן ישויות, בכל היבט בחיינו. קראקן, פאזוזו, ת'יאוס, מדוזה ועוד רבים אחרים. שמות וצורות ללא סוף קיבלו הכוחות שפועלים בתוכנו.

הם רדומים במשכנם, אך ממשיכים להתקיים במקדשים מתפוררים, קצוות התודעה וקהילות סודיות. ניתוץ השלשלאות, שחרור האלים, יהיה שחרור של עצמנו. חירות הפרא המיוחלת וחזרה לטבע, זה החופש האמיתי. אל לנו להתכחש למציאות. היום בו נשכח את בוראינו, את מהות האדם, יהיה היום בו נאבד לעד את האנושיות.

כנסיית הרוח
ספוילר
הצג
לכל אחד מגיעה גאולה. בכל אדם, במהות נפשו, פועמת הרוח. היא ניצוץ האנושיות, מקור המוסר והקשר של היחיד אל הנשגב. הרוח היא זו שמבדילה בין בני האנוש לשאר חיות הארץ. היא נותנת הכרה, מודעות לעבר ולעתיד, ורצון חופשי. היא מאפשרת חטא, כפרה וחמלה. רוח האדם מתבטאת בתרבות הדור, באתגרי החיים שהיא מציבה ובמצפון האנושי. היא מעניקה משמעות לאנשים וחושפת את ערכי האמת לאלו שמוכנים להסתכל.

העריץ והעבד, האלמנה והחייל, בעיני הרוח כולם שווים. לכל אחד קיימת הבחירה, להטות את מאזני הגורל לטוב או לרע. אנו חולפים מן העולם באותה רגעיות בה הגענו. בזמן הקצר הזה, היא בוחנת אותנו. האם קירבנו אותו לגן עדן, או לגיהינום? למען קידום הרצון הנשגב קמה כנסיית הרוח. היא מסמלת את אחדות המוסר בין בני האנוש. שליחיה מביאים את ברכת האמונה לאלו שליבם התאבן מצער וסבל, ואת אור האמת לנפשות שאיבדו את דרכן. הכנסייה מחיה מחדש את הרוח בכל אדם. ניתן לכפר על כל חטא, ולגאול כל אחד ואחת. זו אמת שחשוב לזכור, במיוחד בזמנים אלו.

הרוח והכנסייה מאירות לאדם את הדרך, אך הוא היחיד שיכול לצעוד בה. ישועה אמיתית מגיעה מהפרט, מבפנים. אף שוט, אידיאלים שמיימיים או תאוות לא יובילו את המסע הזה. נתיב החיים בו אדם צועד שייך לו בלבד, ועליו לגבור על כל אתגר בכוחותיו שלו. הדרך לשלמות רוחנית וחיי מוסר היא אחת עצמאית. זהו היופי של המצב האנושי, עליו השקיפה הרוח מאז ומעולם, וכך תמשיך לעשות.

פילוסופיית הראי השקוף
ספוילר
הצג
אלו שיצללו למעמקי הנפש, או ינדדו הרחק אל קצוות ההיסטוריה והתרבות, יגלו את אותה המהות. התודעה והמציאות הם שני הצדדים של אותו מטבע, החלקים של שלם אחד. למעשה, אין זו תגלית, אלא הבנה של אמת המושרשת בכל פעולה, כל סיפור ומנהג. תודעה יוצרת מציאות, שמעצבת בתורה את תודעת האדם, והמעגל ממשיך כתמיד. זהו גרעין התפיסה של הפילוסופיה הזרה, אוסף הרעיונות וההשקפות של הסאייט. "הראי השקוף" היא מטאפורה עליה חשבו יושבי ת'רא בניסיון לתאר אותה. בעזרת מראה שקופה, כמו זכוכית חלון או זרם נחל צלול, המתבונן מסוגל לראות את עצמו ואת העולם כיחידה אחת, מתגלמים אחד בשני ובלתי נפרדים. כמו הד של מצלול הרמוני, יצירה שמכילה את עצמה.

הקשר בין העולם למחשבה הוא אחד ממשי, לא שעשוע של מלומדים. רעיונות, הרי, הם נצחיים יותר מהאבן וחזקים יותר מהרעם, אך ורק אם הם משקפים את המציאות. כל דברי הסרק נמוגים לבסוף אל מול מבחן החיים. רק המטרות הנצחיות, אלו בעלות קשר לטבעו של האדם, חוזרות ונשנות במשלים ובהיסטוריה. אותן מטרות ומניעים הם הארכיטיפים, זרמי העד שמניעים אותנו ומתגלמים מחדש בכל עת וישות. אחוות אחים, לדוגמה, מתגלמת בפועלי בניין ויחידות חיילים, בכל תקופה ומקום. המרדף אחר ידע מאפיין גם את האקדמיות של ימינו וגם את ילדי הכפר הסקרנים. זרמי העד רבים הם, מופשטים ומסתוריים, אך אין ספק באשר לקיומם. כל אחד, לפחות בלבו, מכיר את אהבת המולדת, הרצון לכוח וחמלת האם. העבר עשיר בדוגמאות להם והעתיד מעוצב על ידם.

לא מעט אנשים מחפשים את הזרמים שמניעים אותם. חלקם מוצאים, או מתיימרים לכך, בדמות גורל או יעוד. זהו תהליך של גילוי, לעיתים אף קבלה, של הארכיטיפים המתבטאים באדם. בין אם באיזון בין רצון לצורך או במאבק בין השכל לנפש, האדם והחברה מונעים על ידי גורמים, המתעצבים מחדש על ידי האנשים. הסיפור הארכיטיפי הוא אחד מחזורי, פניו ורבדיו נולדים מחדש מדי יום. פילוסופיית הראי השקוף לא מבקרת את העלילה, או מחליטה על הסיום. העוקבים שלה קוראים את הסיפור הנצחי, מסוגלים להתבונן בו כמכלול. יתכן שכדאי גם לנו להקשיב. אחרי הכל, אנו הדמויות.

תוהוניות
ספוילר
הצג
אפשר להפסיק עם הדרמה. בני אדם הם לא אבק קוסמי, או ניצוץ נשגב וגם לא שום שטות אחרת. הם פשוט אנשים, כמוני וכמוך. רובם לא מתוחכמים או עמוקים במיוחד, ואם נהיה כנים, הם גם לא צריכים להיות. יש להם מספיק בעיות אמיתיות. תהיות מטאפיזיות ושאר החכמולוגיה הדתית הם מותרות לאנשים מפונקים, כלומר, חסרות תועלת. אנחנו, אלו שחיים בעולם האמיתי, לא זקוקים לחוקים והנחיות כדי להמשיך לחיות בעולם הזה. תוכל לשמור על בטן מלאה וגרון שלם רק אם תפקח עיניים ותחשוב מהר. רק אתה מכיר את הסביבה שלך, המסקנות של אחרים מתאימות לאחרים.

על מה כולנו כן יכולים להסכים? שכל אחד רוצה לשרוד. חלקנו אפילו מעזים לשגשג. אם התוכניות שלך מתנגשות עם אלו של אדם אחר, חבל. אבל זה המצב, טבע הדברים, ועדיף שתבין את זה כמה שיותר מהר. אם כלבי רחוב ואצילים מתנהגים כאילו החיים הם משחק סכום אפס, זה נכון גם לכל מי שבאמצע. הרחובות האלו קשוחים, אבל מסדרונות האקדמיה ואחוזות האצולה קשים לא פחות. שם פשוט לא אומרים את זה בקול. כשמגיע הרגע בו אדם צריך להילחם על שלו, התוצאה הגרועה ביותר היא לא פעולה שגויה. אלא לא לפעול בכלל. להסס, או לרחם, זה מסוכן בהרבה מלטעות. אל תצפה שהאויב שלך יחשוב אחרת.

העולם שלנו מסוכן ואדיש, לפעמים קל לשכוח שזה נכון לכל אחד. לא רק כנופיות וחיילים צריכים לפחד מהמחר. מספיק שתהיה פועל מפוטר, איש עסקים שאיבד את הונו או יהלומן שמתחרה מול מכונות משתפרות ותראה כמה קל להתרסק. רחם עליהם, אם תרצה. אבל דע שאתה לא רחוק משם. לעולם אין לדעת כמה דק הקרח עליו אתה בונה את חייך, או מה תהיה מוכן לעשות כדי לצאת מהמים הקפואים. אל תתפלא כאשר ההבנה תגיע - כשמוניטין או משפחה נמצאים על הכף, פתאום כל האמצעים כשרים. מי יעז לומר אחרת?
"גם אם אני לא אוהב את התוספות ששמת על הפיצה שהזמנתי, אוותר לך כי אנחנו צריכים לחסל את הטבעת האחת ביחד."
הלדין
הודעות: 3595
הצטרף: 23 מאי 2003, 23:53

בין ערפל לקיטור, עולם מערכה

שליחה על ידי הלדין » 02 מאי 2020, 20:07

עדכון מעניין. נדמה לי שהמיתולוגיה העתיקה והתוהוניות די מסכימות לגבי שורה ארוכה של נושאים אף על פי שבסופו של דבר, המיתולוגיה העתיקה מדברת על יצריות בעוד התוהוניות מדברת על הישרדות (ובעקרון, נשמעת כמו פילוסופיית חיים של פושע.)

אני חושב שהכי אהבתי את כנסיית הרוח ופילוסופיית הראי השקוף באמת נשמעת מעט מבלבלת.

אני מבין שלהוציא המיתולוגיה העתיקה, העולם שלך הוא עולם של דתות חסרות אלים.
סמל אישי של משתמש
Adran
הודעות: 1725
הצטרף: 06 דצמבר 2015, 14:53

בין ערפל לקיטור, עולם מערכה

שליחה על ידי Adran » 02 מאי 2020, 21:26

הניתוח שלך נכון לדעתי, למרות שבמהלך הכתיבה הדמיון שהכי בלט לי הוא בין האלים העתיקים לארכיטיפים של הראי השקוף. גם תרבות התוהו וגם הפרשנויות האחרונות למיתולוגיה הן תופעות חדשות, אולי בגלל זה הן מייצגות התנגדות לתפיסה המקובלת ותומכות בחופש הפרט. יכלתי לכתוב את זרם התוהוניות באופן מעודן יותר, אולי כמו גרסה צינית ומוגזמת של אינדיבידואליזם. אבל אני מרוצה מאיך שהוא יצא - סיכום של תפיסת העולם הפאנקיסטית. זו אמונה דומיננטית לא פחות מהאחרות.
"גם אם אני לא אוהב את התוספות ששמת על הפיצה שהזמנתי, אוותר לך כי אנחנו צריכים לחסל את הטבעת האחת ביחד."

תגובה מהירה


שאלת אימות זו היא אמצעי למניעת שליחה אוטומטית של טפסים על ידי בוטים.
   
שלח תגובה
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה