• ברוכים הבאים לפורום הפונדק
    הפונדק הוא הקהילה הוותיקה והמובילה של מבוכים ודרקונים, משחקי תפקידים ומשחקי לוח בישראל.
    ההרשמה היא בחינם ולאחר מכן תוכלו לפרסם הודעות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה /

מדריך מועיל על שילוב תוכן בוגר במשחק שלכם

מונטה קוק פרסם מדריך נחמד על איך לשלב תוכן בוגר כמו רומנטיקה, כריתת איברים, מצבים של חיים ומוות ויתר נושאי טאבו במשחק שלכם.
אני משער שרובינו לא באמת מכניסים אלמנטים כאלו למשחק, אבל מי שכן זה בהחלט חביב -
https://www.montecookgames.com/consent-in-gaming/
אין שם משהו מהפכני די הגיון פשוט.

נ.ב. זה גם דרך טובה לסנן טיפוסים לא חביבים מהמשחק שלכם.
שלחו להם את המדריך ואם התגובה שלהם זה ״מה? אבל במשחק תפקידים אני יכול לעשות מה שבא לי!!!״ דעו שהוא/היא לא מתאימים 😉
 
לאחרונה יצא לי להציג לכמה אנשים מהסוללה שלי משחקי תפקידים בחוויה שהייתה דווקא ממש חיובית, אבל מה שמאוד היה לי מעניין שאחד מהדברים שהם שאלו מחוסר הידע המוחלט שלהם בנושא (החל משאלות בנוגע לאיך מנחה עובד, עד לשאלות כמו "רגע, צריך לעצום עיניים כשמדמיינים?") היה "האם אפשר לשכב במשחק". ולמען האמת, באותו רגע קצת תהיתי איך להגיב, כי בעוד שאתה יכול, אני לא רוצה שזה מה שהם יזכרו ממשחקי תפקידים כי זה לגמרי לא הפואנטה.

בסופו של דבר עניתי, "כן, זה אפשרי, אבל בעוד שאני סבבה עם לשבת בקבוצה עם אנשים שמתארים את הדמויות שלהם מחסלות אורק אחרי אורק, אני לא סבבה עם לשבת ולהקשיב למישהו מתאר את הפנטזיות המיניות שלו בקבוצה שלנו". הסברתי אחרי זה שבעוד שזה יכול להתרחש, זה ייקח מקום מאחורי המסך, ונתתי דוגמה מסרטים עם דמויות נשואות שלא מראים את הדמויות הנשואות במיטה לרוב כי זה פשוט לא רלוונטי לעלילה- כמו שזה לא רלוונטי לעלילה שלי במשחקי תפקידים.

בכול מקרה, אני לא מסכים שלא נוגעים בכול הנושאים האלו. במשחק יחיד שאני מריץ לאחרונה שילבתי אלמנטים של body horror כאשר הצגתי את הדארו (Darro) כאויבים כאשר הם תפסו את דמות השחקן ואת אנשיו. שיחקתי במערכה של משחקי הכס שקרו בה דברים ממש רעים לדמויות של ילדים. כול עוד שומרים על הדברים בגבול המקובל על כול השחקנים בשולחן ואף אחד לא מרגיש לא בנוח, אני לא רואה את הסיבה לעצור.
 
זה שילדים יכולים ליהנות מלשחק ב''נדמה לי'' בו הם כורתים איברים לא הופך את זה לבוגר. בגרות דורשת התייחסות נכונה לנושא ושילוב נכון. נניח משחק שבו יש מלא דם ואיכסה כמו שאתה מתאר הוא לא בוגר - משחק שבו יש התייחסות, נניח, לתחושות האימה או היחס של החברה לזה הוא בוגר.
שתי האגורות שלי בנושא כמנחה.
 
זה מאוד תלוי איך אתה מסתכל על הדברים.
אם אתה מציב דילמה בפני שחקן בוגר ולא מנצ'קיני, אם לכרות למישהו את היד או לא לעשות את זה, השחקן ייגש לדילמה באופן בוגר. וכם אתה.

אם אתה מנחה בחוג, ואתה מספר לילדים על עיוור בסגנון בלינקין של מל ברוקס, אתה ניגש לנכות באופן לא בוגר.
 
לא הבנת את ת'ור - להגיד כרתתי לו את היד ואז ערפתי לו את הראש - זה לא עניין של בוגר או לא. זה סתם תיאור גרפי, חסר טעם אולי, של קרב.
לדבר על כך שיש דמות במשחק כרותת יד והתמודדות שלה עם העולם, זה בהחלט תוכן בוגר וקשה.

כהערה, יש גם משחקי לוח שמנסים לגעת בזה, אחד שקראתי עליו לאחרונה הוא Holding On: The Troubled Life of Billy Kerr. במשחק השחקנים הם הצוות הרפואי שמטפלים בביל ומנסים להציל את חייו ותוך כדי כך מגלים דברים על עברו, כולל לזכרוני משהו שקשור למחתרת האירית. זה בהחלט משחק בוגר.
לעומת זאת, המשחק פנדמיק בו מצילים את העולם ממגפה, הוא ממש לא משחק בוגר.
 
זו דווקא בדיוק הנקודה שלי. אם אתה ניגש לכריתת איברים כפעולה חסרת השלכות, "חחח אני כורת לו את היד", זו גישה לא בוגרת. אם אתה חושב על מה זה בעצם אומר לכרות למישהו איבר - איך החיים שלו יראו עכשיו, איך הוא יתמודד עם זה, מה ההשלכות הכואבות של הפעולה - זו גישה בוגרת.
קפטן הוק הוא טכנית נכה, אבל אף פעם לא מתייחסים אליו ככזה. חסר לו איבר, אבל זה לא באמת מפריע לו. האוס, לעומתו, הוא נכה. הרגל שלו היא חלק מרכזי בדמות שלו.

זה ההבדל בין פעולה לבין ההשלכות שלה. אם אתה משתמש בפעולה מזעזעת אבל מתעלם מההשלכות שלה, אז אתה סתם רוצה את הזעזוע הרגעי ולא אכפת לך ממה הפעולה באמת עושה. אם אתה משתמש בפעולה *בשביל* ההשלכות שלה - אז אתה חושב במושגים של חיי בני אדם ולא של פעולות שטחיות. שבירת הבטחה יכולה להיות משמעותית יותר מפצצת אטום. זה תלוי בכמה אתה מסתכל על ההשלכות.
 
אני זוכר שבניינטיז הייתה המון התלהבות מ"תכנים קשים" עד כדי טענות שמשחק שלא "נוגע בכאב" באמצעות שילוב תיאורי זוועות, התעללות רגשית בשחקנים דרך הדמויות ופירוט גרפי ככל הניתן של סטיות מיניות וחברתיות, הוא לא משחק רציני ובוגר מספיק.

באופן צפוי להפליא, אלו שהטיפו לסוג המשחק הזה לא בדיוק היו סמל הבגרות והרצינות.

משחק "בוגר" יכול להיות סביב כל נושא בערך - גם להיכנס למערת הלטאות, להרוג את הלטאה הענקית שגרה בה ולקחת את האוצר שהצטבר שם מהרפתקנים קודמים שהיא אכלה, יכול לכלול תכנים בוגרים כמו התמודדות עם כישלון. גם הרפתקן גנרי שהוא נער-חווה-שרוצה-להיות-אביר יכול להתמודד עם אינטראקציות חברתיות וכלכליות מורכבות גם בלי שתדחוף לשם רומן שובר-לבבות עם איזה דב"ש, התעללות בחיות משק, התעללות באיזה דב"ש או רומן שובר לבבות עם חיות משק.

כל התוכן הבוגר הזה יכול להיכנס למשחק בצורה אינטואיטיבית, בלי שידברו עליו בכלל - רק שהשחקנים יהיו בוגרים מספיק. ככלל אצבע, ברגע שמישהו ממתג במוצהר את המשחק שלו כ"כולל תכנים בוגרים" (קורה הרבה בטיזרים של כנסים) אני יכול להיות בטוח במידה סבירה שאני אקבל איזה פלופ של תיאורי עינויים ופנטזיות מיניות לא-ריאליסטיות של אינסלים.
 
אני חושב ש"תכנים בוגרים" מעשיו אמיתיים כאשר הם באים מהשחקנים, הרגע "הבוגר" שאני יזמתי בעבר היה המשחק אחד על אחד, החבורה שלי ואני נתקלנו לפינה לאחר שחילצנו גאון מננס אשליות מרושע שהשתמש בו בשביל להשתיל חפצי קסם באנשים במטרה ליצור צבא מרושע, הוא עמד לקחת לתפוס אותו שוב והדמות ראתה שהיא כנראה לא יוצאת משם בחיים (למרות שלי כשחקן היה ברור שנישרוד עקב כך שזה היה יזום לחלוטין על ידי השה"ם) אז הדמות שלי פנה אל הגאון עם דמעות בעיניים ואמרה "אני מצטער" והשליחה עליו כדור אש, אחרי זה הננס שהיה בהלם נסוג והדמות שלי לקחה את הגופה למקדש כדי לחיות אותה וכאשר התברר שעקב מלחמה שמשתוללת כרגע אי אפשר לעשות את זה היא לקחה את זה קשה.
השה"ם החליט לו להמשיך את הקו הזה בעלילה לאחר מכאן אבל הדמות עצמה נשאה את זה איתה למשך כל המשחק.
וזה הרגיש הרבה יותר בוגר מכל תיאור מטופש של התעללות ביצורים.
 
חזרה
Top