נפתחה הגשת המשחקים לדרקוניקון 2020
עוד שלושה חודשים לדרקוניקון, ומערכת הרישום להגשת משחקים לכנס נפתחה! הריצו את משחקי התפקידים האהובים עליכם, ארגנו אירועי משחקי לוח, תגישו משחק תפקידים חי וכל משחק אחר. https://www.dragoncon.co.il/dm-login.aspx

[שו"ש 77] עולם הציידים- קרלוס, שד של ברזל [להגשה]

דיונים שנוגעים לכל משחקי התפקידים וכל השיטות, תוכלו למצוא כאן המלצות על ספרים ושיטות, עולמות ותוכן מקוריים, תיאוריה של משחקי תפקידים, עצות לכתיבת תוכן משלכם, טיפים למנחה ועוד.
סמל אישי של משתמש
liorgonen3
הודעות: 9493
הצטרף: 07 ינואר 2013, 23:12
תשובות: 30

[שו"ש 77] עולם הציידים- קרלוס, שד של ברזל [להגשה]

שליחה על ידי liorgonen3 » 26 מרץ 2019, 18:49

מדגיש שמדובר בשו"ש אותו אני מגיש

הוא היה מבטיח, צעיר, אמיץ, ואולי קצת טיפש. עוד לפני שהבאתי לו את הלהב המוזר ההוא, קרלוס היה מבטיח בתור בן תמותה, כשהמלחמה התחילה והוא נעלם אחרי שהביס לבד צי ספינות, הייתי בטוחה שהוא נהרג, לא חשבתי שהוא יחזור, בתור האויב הגדול ביותר שלי, לא חשבתי שהוא כל כך היה תאב לעוצמה עד שהוא היה מוכן לוותר על הכל בשביל זה.
או שאולי סירבתי להאמין.

מיומנה של ליס, הציידת.

קרלוס נולד הרבה אחרי תור הזהב של הציידים, והרבה אחרי הנפילה שלהם, הוא חי בתקופה קשה שבה אין אלים לבכות אליהם, והגיבורים נדירים מאוד, כשמלחמה היכתה בבני האדם, הוא נשבע להיות גיבור, והוא החליט לעזור לאנשים.
קרלוס התחיל את הדרך כמו כל גיבור, הוא היה טוב במה שהוא עשה, טוב מספיק בשביל לצאת מגובלות המקום בו הוא נולד ולחפש את גורלו, הוא לקח חלק בכמה קרבות גדולים וכיכב בהם, הוא לא הצטרף לשום צבא מוסדר, אלא כיכב בתור שכיר חרב, הוא ספג הרבה מכות ותמיד קם, איפשהו. הוא פשוט היה גרסה קלישאתית של גיבור.

ואז ליס הפכה אותו לצייד, בניגוד לכל הציפיות, לא היה מדובר בטקס מלא קסם וסמלים, לא היה מדובר באירוע משמעותי על העולם, לא תקעו בשופרות, הנהרות לא סבו לאחור וההרים לא רקדו. ליס הביאה לצעיר להב חסר שם, חרב חצות שנראתה כאילו נשלפה מתוך מזבלה וחושלה משברי מתכות ישנות, הנער לקח את החרב מבלי לחשוב פעמיים, והוא הפך לצייד.

שנים יעברו, קרלוס אומנם לא התפרסם, אבל הוא היה גיבור, ייחודו כצייד באה במהירות הרבה שלו, שהייתה גבוה גם בשביל ציידים אחרים, הוא יכול היה לחצות את הבריאה בריצה, ורגליו הקלות אפשרו לו לרוץ על מים כאילו היו אדמה מוצקה, וחרבו, אומנם חסרת שם, אבל קטלנית יותר מכל להב חצות אחר, שכן שברי המתכות שייצרו אותה לא היו פח וברזל, אלא כן מתכת הידועה לעולם, שחוברן להן יחדיו כדי ליצור נשק אשר מסוגל לחתוך את עורו של כל יצור- כסף, אדמנטיט, ברזל קר ושלל מתכות חוברו להן יחדיו כדי ליצור את הלהב אשר היה מסוגל לחתוך מצוקים ויהלומים, באותה קלות שהיה מסוגל לחתוך עורות דרקונים ואנשי זאב.

ואז אדון הצל הגיע לעולם, ומשמר הצל החל להתפרס בכל רחבי הבריאה, קורא לאנשים לציית לתורותו של האל החוזר, ומוציא להורג את הכופרים, זמן קצר חלף עד שהכת הפכה לדת, והדת הפכה לצבא, והצבא הפך לכובש, מבצרים וצבאות עלו במטרה להשתלט על כל הבריאה בשמו של אדון הצל, ולשעבד את האנשים לשרתו.

ליס וקרלוס הצטרפו לכוחות אשר נלחמו במשמר הצל, ובעוד ליס עזרה לנהל את המערכה בלב היבשת, יצא קרלוס לצפון הרחוק, לסייע לבני הצפון לעצור את הארמדה המתקרבת לחופי היבשת, ולמנוע את התגבורת שמשר הצל היה זקוק לה כדי למחוק כל התנגדות.

הרבה אחרי שבני הצפון נמחקו, ואוינות המלחמה שלהם טבעו עמוק בלב הים אל מול צי הספינות הענק שמשר הצל הרים, נלחם קרולס לבדו מול האויב, מזנק מספינה לספינה, שובר את העץ בעוצמתו, חוצה את המים במהירותו, ומשמיד את צבא האויב.

אבל אז אדון הצל יצא ללחום בצייד, וקרב אדירים התחרש על ספינת הדגל של משמר הצל, קרב אשר בו קרלוס הובס, כי חזק ככל שיהיה הצייד, עדיין לא היה חזק מספיק להביס אל לבדו, משימה שלשמה נדרשו פלוגות צייד מלאות בעבר, קרלוס הרגיש את חרבו של האל חודרות אל ליבו במחשבה שהוא ימות כגיבור, שכן בכוחו חסם לחלוטין את הארמדה.

ובמשך חודשים, האימנו ליס והאחרים שקרלוס מצא את מותו בלב ים, אבל האמת הייתה שונה, שכן אדון הצל לקח את הצייד הפצוע ללשכתו, הם דיברו, והעולם השתנה.

כשהמלחמה כמעט ושכחה, עגנה ספינה בודתת בחופי עיר המנל המרכזית, "הרגו את המיותרים" פקד הקפטן שלה לצבא הציידים שלו, אשר נעו ברחבי העיר, שוחטים את החולים, הזקנים והלידים כאחד, הם היו חסרי תועלת.
ביום אחד נכבשה העיר, וקפטן הספינה אסף את השורדים והפך אותם לעבדים בשם משמר הצל, פותח מחדש את נתיב הים של היבשת, ומכניס את צבאו של אדון הצל בחזרה ליבשת, מה שלא הצליח צבא שלם לעשות במלחמה שלמה, עשה הקפטן ביום אחד. דגלי משמר הצל עלו במרכז היבשת, ויצרו דריסת רגל שאיש לא יוכל להסיר בקלות.

כוחות ההתנגדות שלחו את ליס והתלמיד החדש שלה לעצור את הקפטן, הם נלחמו בצבא הציידים, הם חדרו דרך הצבא ודרך הרציפים, לחמו והרגו עד שהגיעו לספינה על מנת לאתגר את הקפטן, על סיפון הספינה השחורה עמדו השניים, כאשר הקפטן זינק לקרב, עם מהירות שאין שני לה, וחרב אשר חולשה מכל המתכות הקיימות.
ההלם של ליס ותלמידה להילחם בלא פחות מבן בריתם לשעבר, אח לנשק אשר היה אמור להיות מת. הם הצליחו להביס אותו, אבל משהו בהם מנע את מכת המוות, הם לא יכלו לעשות את זה, והשניים עזבו את עיר הנמל במחשבה שעשו מספיק נזק, עד שקרלוס לא יוכל עוד להזיק לאיש.

הם טעו, שכן כל חייל שהרגו, הוחלף במהרה בשנים חדשים, חרבותהים של הציידים שחיסלו נלקחו ונאספו. השניים לא עצרו את קרלוס, הם חיסלו את המתחרים שלו, הם חיסלו את החיילים שהיו נאמנים לאדון הצל ואדון הצל בלבד, הם השמידו את הציידים שהיו יכולים לפעול יחדיו כדי לחסל את קרלוס.
כאשר השניים עזבו, קרלוס חייך, שכן לא היה עליו לשרת עוד שום אדון, לא עוד.
הוא אסף את החרבות של צבאו, ובלהבה של לב האדמה המיס את המתכות הקסומות, העבדים שאסף נדרשו לעבוד ללא סוף בחישול המתכות, בחום הנוראי שאיש לא היה יכול לסבול, הם יצרו שריון פלדה שחור, שריון אשר הכיל את כוחן של שלושים חרבות, חסר כל פרצה וכל חולשה.

אבל קרלוס סירב רק ללבוש את השיריון, הוא ידע שכל נשק, ניתן להפנות גם נגד המשתמש שלו, וכמו שהוא היה נשקו של אדון הצל שכעת מופנה כנגד האל, השריון הזה עלול להיות מופנה כנגדו, אויביו יוכלו לגנוב את השריון או חלקים ממנו בזמן שלא ילבש אותו, הם יוכלו לנצל את החיבורים כדי לתקוף מקומות חלשים בשריון.
קרלוס בחר להיות השיריון שלו, ובלילה אחרון של בשר ודם, פקד על לחבר את השיריון לגופו.

מסמרים ננעצו בעורו וחיברו את לוחות השריון לתוך עצמותיו.
ברגים הושחלו לתוך מפרקיו, זיזים לתוך גבו, אצבעותיו נסגרו מאחורי כפפות פלדה, ליבו נחסם על ידי לוחות מתכת, פניו הסותרו תחת קסדת ברזל שחור, לילה שלם דרש ההליך, לילה בו בשרו הותך, עצמותיו חוללו, ומתכת השתלבה עם הגוף.
וקרולוס ידע כאב שאין שני לו באותו לילה, חייו ניסו לעזוב את גופו פעמים רבות, אבל נחסמו בכוח רצונו, תאוותו לכוח ועוצמה גברה על כל חוש, עד שלגופו לא הייתה עוד ברירה, אלא להפסיק לכואב עוד, לנצח.

כשהבוקר עלה, קרלוס לא היה עוד, שד הברזל צעד במחנה צבאו, לא היה בו זכר לאדם שפעם היה, חרבו קיבלה את השם ביין, שכן הייתה מארתו של כל יצור חי, צבאו נשבע אמונים אליו ואליו בלבד, לא לאל, לא למדינה, ולא לאידוגלויה.
הוא רצה להיות גיבור, ולא היה לו מספיק כוח כדי להגן על אנשים.
ועכשיו הוא ייודא שלא יהיה אחד אחר בעולם שיהיה לו הכוח לפגוע בהם.



--------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
אז קרלוס הוא טיפס קצת מיוחד בעולם שלי (אני יודע שהשם מרגיש אולי לא קליימנטי, זה חלק מהבחירה שלי לתת שמות יותר מודרנים לדמוית שנולודות מאוחר יותר בעולם הציידים), הוא פרטגונסיט של חלק מהסיפור בעולם, ולמעשה הבחירה של "הוא בוגד" הייתה מאוד מוזרה כשהכנתי אותה בזמנו, אבל היא הרגישה לי כל כך נכונה, שרמתי איתה עד שהדבר הזה נוצר.

אז כן, הוא טיפה קלישאתי כגיבור שנפל, ועוד נפל בשל רעב לכוח, אבל הרעב הזה עם מקור קצת שונה, ועיקרו הוא כנראה שקרלוס היה צעיר מידי כשהוא קיבל את הכוח שלו, והעידר הבשלות שלו יחד עם תפסית ה"גיבור" שהייתה לו, יצרה תודעה כוזבת לפיה כדי לעזור לאנשים, הוא חייב להיות החזק ביותר תחילה, לכן הוא לא חשב פעמיים כשעלתה בפניו ההזדמנות להיות צייד, קל וחומר כאשר ליס היא זו שהציעה לו את הכוח. הוא לא חשב פעמיים לקבל את ההצעה של אדון הצל, ולכן גם לא הרגיש רע שהוא פגע באחרים במטרה לצבור עוד כוח, שכן הכל שירת את המטרה שלו להיות חזק מספיק כדי להגן על אחרים (והוא עצמו לא יבין את הפרדוקס בכלל).

קרלוס בעצם משלים את "מכירת נשמתו לשטן" כשהוא הופך לשטן בעצמו, אבל מאחר והוא מסרב להיות נתון לחסידו של איש, הוא מבצע את הפעולה בצורה היחידה שיכול היה לחשוב עליה, ומנצל את כוחו כצייד כדי לשרוד הליך שבאופן מובהק היה הורג כל אחד אחר, שבעצם בסופו הוא משמיד את כל מה שהוא רואה כחולשה בגוף אנושי, והופך לדבר החזק ביותר שהיה מסוגל לחשוב עליו, מעין שילוב של צייד והחרב שלו.

במובן מסוים קלרוס הוא גם סוג של נבל קלאסי, המטרה שלו היא לכבוש את הבריאה ולשלוט עליה באגרוף של ברזל (תרתי משמע), הוא באמת מאמין שאנשים שיחיו תחת השלטון שלו יהיו מוגנים יותר, והוא בלי ספק ישמיד כל מוקד כוח שיכול לסכן את "מאזן הכוח" שהוא יוצר, הוא הנבל שצועד בראש הצבא במטרה לכבוש, ולא באמת משאיר לאויב שלו יותר מידי מטרות חוץ מלהיכנע או למות.

כאן יכנסו בדרך כלל דמוית שחקן.
בתור התחלה, קמפיין מרושע, או לפחות לא קמפיין טוב יכול להתנהל בצורה שבה קרלוס הוא סוג של רוע הכרחי מול אדון הצל, ודמוית שחקן יכולות לשרת תחתיו בכל משימה אפשרית. כמובן שהדבר גם פועל לצד השני בתור קבוצה המשרתת את אדון הצל במלחמה מול קרלוס.

ברמת משחק גובה יותר (משמע הדמוית הן לא אנשים פשוטים, אלא ציידים/משהו ברמת כוח דומה) יש יותר מקום להציב את קרלוס בתור אויב ברור של הדמויות, בעיקר בגלל שסביר שהוא מסוגל להשמיד דמוית ברמת כוח נמוכה יותר.

אפשרוית של "לטהר" את קרלוס, או להביא אותו להתמודד מול איום קסטטרופלי כזה או אחר גם אפשריות, אבל אני חושב שהן קצת פחות רלבנטיות.
I don't want to be at the mercy of my emotions. I want to use them, to enjoy them,and to dominate them
Oscar Wilde, The Picture of Dorian Gray
סמל אישי של משתמש
גרגויל
הודעות: 618
הצטרף: 24 ינואר 2018, 18:12

[שו"ש 77] עולם הציידים- קרלוס, שד של ברזל [להגשה]

שליחה על ידי גרגויל » 26 מרץ 2019, 19:39

מגניב, אני מרגיש שנקודת המפנה שלו, שבו הוא הופך מטוב לרשע לא מספיק חזקה ובולטת. זה מרגיש קצת כאילו אדון הצל לא פיתה והציע כוח אינסופי לקרלוס אלא... כישף אותו? אני לא חושב שיש תחושה של "מכר את נשמתו לשטן בשביל כוח"
"אל תאמינו למה שאומרים לכם, שחקני תפקידים הם לא נאורים. אנחנו הורגים אלפים על פי העובדה שהם שחורים ומאפשרים לנשים לנהל את הקהילה שלהם."
סמל אישי של משתמש
אביעד
הודעות: 3054
הצטרף: 02 מרץ 2014, 11:21
תשובות: 46

[שו"ש 77] עולם הציידים- קרלוס, שד של ברזל [להגשה]

שליחה על ידי אביעד » 26 מרץ 2019, 20:06

באמת, הגבולות בהגשה הזו קצת מטושטשים - מתי קרלוס עבר צד וכו'. זה לא מודגש לדעתי.
סמל אישי של משתמש
liorgonen3
הודעות: 9493
הצטרף: 07 ינואר 2013, 23:12
תשובות: 30

[שו"ש 77] עולם הציידים- קרלוס, שד של ברזל [להגשה]

שליחה על ידי liorgonen3 » 27 מרץ 2019, 13:13

זו הבעייה שהייתה לי, והיא מחוברת ללור של העולם, ובעיקר לדברים שהוכנסו לעולם לפני שניתקתי את עולם הציידים מגידעון.

במקור כוחות ההתנגדות למשמר הצל מובלים על ידי הדרואידים שמייצגים את "אמא טבע", שהיא אידאל ולא אלוהות (במונחי מו"ד, היא לא מעניקה לחשים לאיש, היא לא אלה ולא זקוקה לתפילות), ומנהגים על ידי גבירת אלור-גאנה, הגבירה קיילי.
עכשיו, שחקני/קוראי אדמות ודאי זוכרים שקיילי התגלתה בתור האלה גליס, וש"קיילי" היא סוג של התגלמות שלה בעולם, כמו כן, כמו שרשמתי בשו"ש על הציידים עצמם, חוץ מאדון הזמן וגבירת הקסם, גם אלת החיים שרדה את הצייד, והיא קיימת.

מפה לשם, התוצאה היא שבעוד משמר הצל מובל על ידי אל (אדון הצל), גם כוחות ההתנגדות (קיילי-גליס-אלת החיים), רק שבעוד משמר הצל כן מודה שהוא סוגד לאלוהות, כוחות ההתנגדות כלל לא יודעים שאלה מובילה אותם.
אדון הצל יודע את זה, והוא חושף את הדבר בפני קרלוס, והוא מציג בפניו מציאות פשוטה - אם הציידים נועדו להילחם באלים לאור העובדה שהם שלטו בבני התמותה ורדו בהם, איזו זוכות יש לאלה אשר משקרת לאחרים על עצם היותה אלה לקבל תמיכה של הציידים, בעצם הוא חושף את אלת החיים בשקר שלה, ובעצם לוקח ממנה כל סיבה בגינה קרלוס ימשיך לשרת בצד שלה (הוא מרגיש ששיקרו לו, שרימו אותו, ובעצם הוא עושה את הדבר שהוא נועד למנוע- שירות עיוור של אלוהות) - מכאן העזיבה של כוחות "הטוב"

ומהצד השני, אדון הצל מציג לו מציאות ברורה, הוא אל והוא מודה שהוא אל, הוא טוען שהאלים האחרים בגדו בו כמו שהם בגדו בבני התמותה, הוא מציג שלאלה אשר משרתים אותו חיים "טובים" ושלווים בסה"כ, ואף על פי שהוא לא מושלם ומשרת עקרונות "רעים" הוא לא מייצג את כל מה שהציידים נלחמים נגדו, למעשה הוא ההפך המוחלט. והוא מצליח לשכנע ככה את קרלוס, שאם העולם כרגע במלחמה בין שני אלים, הוא מעדיף להיות בצד של האל אשר גלוי למשרתים ולאויבים שלו כאחד, במקום בצד של האלה שמשקרת לאנשים שלה. בעיקר כי הוא קונה את הרעיון של "סדר ושלטון אחיד יביא שלום" שאדון הצל מייצג ברעיון של לכבוש את היבשות.

מכאן מגיעה ההתדרדרות שלו, ומכאן מתחיל ההליך שלבסוף יהפוך אותו למה שהוא היום. כשבדרך הוא עושה הבחנה נוספת, ומבין שיש אפשרות שלישית בקרב מול 2 אלים, והיא שהוא ינצח את שניהם ו"בן תמותה" ישלוט.


כאמור- זו הבעיה, פסקת המידע הזו כנראה מאוד חשובה, אבל היא נכנסת מאוד מאוד עמוק לרקע של העולם, ולרקע שלעלום כבר אין, לכן העדפתי להשאיר את זה במסתורין כלשהו, יכול להיות שהוא כושף, יכול להיות שהוא עונה עד שאיבד את עצמו, ויכול להיות שהוא תמיד היה רשע בתוך תוכו. זה נראה לי הרבה יותר יעיל למישהו שרוצה "להשאיל" את הדמות, מאשר "הנה 3 עמודים שמסבירים למה הוא הופך לרשע, והם תלויים בדברים מאוד ספציפיים שיהיה לך בעולם".
I don't want to be at the mercy of my emotions. I want to use them, to enjoy them,and to dominate them
Oscar Wilde, The Picture of Dorian Gray
סמל אישי של משתמש
The oldman
The Rainbow Archmage
הודעות: 19134
הצטרף: 09 נובמבר 2002, 19:21
תשובות: 14
מיקום: Somewhere over the rainbow
יצירת קשר:

[שו"ש 77] עולם הציידים- קרלוס, שד של ברזל [להגשה]

שליחה על ידי The oldman » 05 אפריל 2019, 14:32

אחלה נבל אפי, מאוד קשור לעולם אז קשה לי לראות איך להרים אותו ולהעביר אותו לרקע אחר - אבל לעולם הספציפי שלך הוא גם נבל מצוין וגם אופציה מצוינת בתור סוג של פטרון אם משחקים קצת פחות טובים או במשחק שהוא לא שחור-לבן בין הטוב לרע. ח"ח.
בעלים, הפונדק הוצאה לאור
מנחה: פאת'פיינדר (מורדי הגיהנום - מערכה של פאת'פיינדר)
משחק: מבוכים ודרקונים 5 (גלגול גורלי), משחקי לוח בכל הזדמנות :)

תגובה מהירה


שאלת אימות זו היא אמצעי למניעת שליחה אוטומטית של טפסים על ידי בוטים.
   
שלח תגובה
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה