"כאשר הביולוגיה וההנדסה נפגשים, התוצאות תמיד מעניינות. טוב, בסדר, אפשר להסכים שגלגלי השיניים שעשויים משיניים אמיתיות היו רעיון זוועתי, אבל אתם יודעים למה התכוונתי. כן, כולם מכירים את הצעדנים, בין אם ראו בעצמם או שמעו מאחרים. כולם מכירים את החיילים האילמים, עם הגפיים המכאניות הארוכות שלהם וההליכה הקצובה והמצמררת שמעניקה להם את שמם. יצירות מופת מחרידות, לא מפתיע שהם יקרים כל כך."
לאחר המלחמה הגדולה, נוצר מחסור בידיים עובדות, תרתי משמע. רבים מאלו ששרדו היו פצועים מכדי לעבוד. בימים האלו האיבה בין סיעת ההנדסה לביולוגיה לא הייתה עמוקה כמו שהיא היום, ושני הארגונים שיתפו פעולה על מנת למצוא פתרון. הפרויקט הזה הסתיים בפיתוח הראשוני של גפיים מכאניות, על ידי קבוצת אלטר. אך לפני שהם הצליחו להוריד את המחיר לרמה סבירה, המקבילה הביולוגית להם החלה להתפתח (השתלת גפיים, רק אל תשאלו מאיפה הם הגיעו,) והם איבדו את רוב המשקיעים שלהם. בנקודה הזו, אציל בשם קירבינג סייפר קנה את החברה.
סייפר הוא אדם שמגיע ממשפחה עשירה, בעלת עבר צבאי עשיר לא פחות. הוא ראה פוטנציאל גדול יותר בפלדה מאשר בבשר. תחת הנהלה חדשה, אלטר החלו לפתח את מה שידוע כיום כצעדנים. חיילי המתכת של האצולה, חסרי קול, חסרי פנים. כל פיסת אנושיות נלקחה מהם או הוסתרה על ידי שכבות פלדה, כל זיכרון נמחק מראשם.
למרות שעבדות הולכת ונחלשת בימים אלו, עוד ניתן למצוא אנשים שמוכנים למסור את עצמם לקבוצות כמו אלטר, עבור הסכום המתאים. במעמקי המפעלים הם נמחקים, זהותם וזיכרונותיהם אובדים לעד. הם מאולפים מחדש, במטרה לשרת את האדונים העתידיים שלהם. לאחר האימונים וסדרות השדרוגים, הצעדנים מוכנים להילקח על ידי המרבה במחיר. קבוצת אלטר הלכה וגדלה עם השנים, שמחה לשדרג את השירות שהיא מעניקה. זה המשיך עד תקרית לא צפויה אחת, שהחלה לפגוע במכירות שלהם בצורה דרסטית.
הצעדנים יכולים להתעורר. סדרת רציחות אצילים, כולן על ידי הצעדנים של עצמם, כולם מדגם שיצא לפני עשור. ההשפעה שגרמה להם לציית באופן מושלם, מה שלא תהיה, נראה שהיא לא נמשכת לעד. חיילי המתכת, שומרי הראש האהובים על האצולה, התגלו כפצצה מתקתקת. אלטר משקיעים את כל כוחם בניסיון לאתר ולחסל צעדנים מורדים, נראה שקבוצה קטנה מהם התמקמה באזור התעשייתי הישן של העיר. החיילים לשעבר אמנם חופשיים, אך האנושיות שלהם לא חזרה מעולם. הם מהווים סכנה לכולם, מהאצילים העמידים ביותר עד לאנשים הפשוטים. רק מעט מיומנים מספיק בשביל לעצור אותם, רק למעט מדי אכפת.
--------------------------------------------
הרעיון של צעדנים הגיע מהרצון שיהיו אוטומטונים בעולם, אבל זה הרגיש מתקדם מדי בשביל סטימפאנק. ההשראה היא מהcleavers בSkulduggery Pleasant ומהclockwork soldiers מDishonored, למי שמכיר. בסוף גלשתי לעלילה די צפויה של אנדרואידים. יצא משהו שלא מרגיש לי מקורי במיוחד, אבל אני כן אוהב. יתכן שהם עובדים טוב יותר בלי החלק של המרד.
-מתוך פירות המלחמה, הרצאה בסיעת הפילוסופיה
לאחר המלחמה הגדולה, נוצר מחסור בידיים עובדות, תרתי משמע. רבים מאלו ששרדו היו פצועים מכדי לעבוד. בימים האלו האיבה בין סיעת ההנדסה לביולוגיה לא הייתה עמוקה כמו שהיא היום, ושני הארגונים שיתפו פעולה על מנת למצוא פתרון. הפרויקט הזה הסתיים בפיתוח הראשוני של גפיים מכאניות, על ידי קבוצת אלטר. אך לפני שהם הצליחו להוריד את המחיר לרמה סבירה, המקבילה הביולוגית להם החלה להתפתח (השתלת גפיים, רק אל תשאלו מאיפה הם הגיעו,) והם איבדו את רוב המשקיעים שלהם. בנקודה הזו, אציל בשם קירבינג סייפר קנה את החברה.
סייפר הוא אדם שמגיע ממשפחה עשירה, בעלת עבר צבאי עשיר לא פחות. הוא ראה פוטנציאל גדול יותר בפלדה מאשר בבשר. תחת הנהלה חדשה, אלטר החלו לפתח את מה שידוע כיום כצעדנים. חיילי המתכת של האצולה, חסרי קול, חסרי פנים. כל פיסת אנושיות נלקחה מהם או הוסתרה על ידי שכבות פלדה, כל זיכרון נמחק מראשם.
למרות שעבדות הולכת ונחלשת בימים אלו, עוד ניתן למצוא אנשים שמוכנים למסור את עצמם לקבוצות כמו אלטר, עבור הסכום המתאים. במעמקי המפעלים הם נמחקים, זהותם וזיכרונותיהם אובדים לעד. הם מאולפים מחדש, במטרה לשרת את האדונים העתידיים שלהם. לאחר האימונים וסדרות השדרוגים, הצעדנים מוכנים להילקח על ידי המרבה במחיר. קבוצת אלטר הלכה וגדלה עם השנים, שמחה לשדרג את השירות שהיא מעניקה. זה המשיך עד תקרית לא צפויה אחת, שהחלה לפגוע במכירות שלהם בצורה דרסטית.
הצעדנים יכולים להתעורר. סדרת רציחות אצילים, כולן על ידי הצעדנים של עצמם, כולם מדגם שיצא לפני עשור. ההשפעה שגרמה להם לציית באופן מושלם, מה שלא תהיה, נראה שהיא לא נמשכת לעד. חיילי המתכת, שומרי הראש האהובים על האצולה, התגלו כפצצה מתקתקת. אלטר משקיעים את כל כוחם בניסיון לאתר ולחסל צעדנים מורדים, נראה שקבוצה קטנה מהם התמקמה באזור התעשייתי הישן של העיר. החיילים לשעבר אמנם חופשיים, אך האנושיות שלהם לא חזרה מעולם. הם מהווים סכנה לכולם, מהאצילים העמידים ביותר עד לאנשים הפשוטים. רק מעט מיומנים מספיק בשביל לעצור אותם, רק למעט מדי אכפת.
--------------------------------------------
הרעיון של צעדנים הגיע מהרצון שיהיו אוטומטונים בעולם, אבל זה הרגיש מתקדם מדי בשביל סטימפאנק. ההשראה היא מהcleavers בSkulduggery Pleasant ומהclockwork soldiers מDishonored, למי שמכיר. בסוף גלשתי לעלילה די צפויה של אנדרואידים. יצא משהו שלא מרגיש לי מקורי במיוחד, אבל אני כן אוהב. יתכן שהם עובדים טוב יותר בלי החלק של המרד.
