"אל תעשה את זה בני, זה לא שווה את זה" חצי האורק הרים את מבטו מבן האנוש הפצוע, גרזנו היה שנייה מלחתוך לשתיים את ההרפתקן, הוא הביט באורק שריחף מולו, בשרו הזוהר והשקוף למחצה של האורק היה בצע לבן ירקרק זוהר ועצמות נראו מתחתיו.
"טרוקלק זעם דם..." חצי האורק גמגם "חשבתי שבן האנוש העלוב הזה הרג אותך" האורק מחייך "הוא אכן הרג אותי, זה היה הדבר הנכון לעשות, ונטשתי את השם זעם דם, השם שלי כעט הוא טרוקלק אור גואל" חציא האורק הסתכל על טרוקלק במבט מבולבל "אני... אני לא מבין" טרוקלק חייך "כאשר הפסדתי והחיים שלי זלגו מול עניי ראיתי את עצמי בפשיטת דם הירח, טבח הנהר וביצת המתים, בכל הקרבות האילו לא ראיתי כבוד, לא תהילה, ראיתי את עצמי חוטא, עשיתי דברים נוראיים" הוא מביט בהרפתקן המובס "הוא עצר אותי, מנע ממני לעשות עוד נזק, ועל זה אני מודה לו" חצי האורק הסתכל על מנהיגו לשעבר במבט המום "אין שם תהילה, שנה את דרכך, על תעשה את הטעויות שאני עשיתי".
בשפת המלאכים וורלינס אומר "נגאל" או "גואל" והשם מתאים ביותר ל"וורלינס וללדר" "הגואלים הלבנים" או "הנגאלים הלבנים" שתי הפירושים מתאימים להם בדיוק.
החרטה עשויה לגרום לאדם גוסס להפוך לרוח רפאים ולרדוף את מקום מותו, כאשר נבל רב עוצמה מת בחרטה על מעשיו לעטים החרטה נותנת לו מפלט, מוצא, גאולה.
אילו שהחרטה אמיתית בליבם עשויים לחזור כל"וורלינס וללדר" רוחות שאותות את שלדם ויוצאות לתקן את העוולות שעשו בחייהם ולמנוע מאחרים לצעוד בנתיבם לפני שיהיה מאוחר מדי.
ביקורת עצמית: זה רעיון לא ממש אפוי, אני אשפר את זה כאשר תהייה לי יותר השראה.
"טרוקלק זעם דם..." חצי האורק גמגם "חשבתי שבן האנוש העלוב הזה הרג אותך" האורק מחייך "הוא אכן הרג אותי, זה היה הדבר הנכון לעשות, ונטשתי את השם זעם דם, השם שלי כעט הוא טרוקלק אור גואל" חציא האורק הסתכל על טרוקלק במבט מבולבל "אני... אני לא מבין" טרוקלק חייך "כאשר הפסדתי והחיים שלי זלגו מול עניי ראיתי את עצמי בפשיטת דם הירח, טבח הנהר וביצת המתים, בכל הקרבות האילו לא ראיתי כבוד, לא תהילה, ראיתי את עצמי חוטא, עשיתי דברים נוראיים" הוא מביט בהרפתקן המובס "הוא עצר אותי, מנע ממני לעשות עוד נזק, ועל זה אני מודה לו" חצי האורק הסתכל על מנהיגו לשעבר במבט המום "אין שם תהילה, שנה את דרכך, על תעשה את הטעויות שאני עשיתי".
בשפת המלאכים וורלינס אומר "נגאל" או "גואל" והשם מתאים ביותר ל"וורלינס וללדר" "הגואלים הלבנים" או "הנגאלים הלבנים" שתי הפירושים מתאימים להם בדיוק.
החרטה עשויה לגרום לאדם גוסס להפוך לרוח רפאים ולרדוף את מקום מותו, כאשר נבל רב עוצמה מת בחרטה על מעשיו לעטים החרטה נותנת לו מפלט, מוצא, גאולה.
אילו שהחרטה אמיתית בליבם עשויים לחזור כל"וורלינס וללדר" רוחות שאותות את שלדם ויוצאות לתקן את העוולות שעשו בחייהם ולמנוע מאחרים לצעוד בנתיבם לפני שיהיה מאוחר מדי.
ביקורת עצמית: זה רעיון לא ממש אפוי, אני אשפר את זה כאשר תהייה לי יותר השראה.
