[עולם מערכה] האש והריק (מבוא ובריאת העולם)

בתחילה היו שניים*:
האש, הרגש הטהור והפראי ביותר, נותן ולוקח החיים, ידוע גם בתור אות השינוי (omen of change).
הריק, קפוא ולא משתנה, הריק הוא נצחי וחסר רחמים, ידוע גם בתור שומר השבועות (keeper of promises).
במשך עידנים הם משלו בעולם חצוי, חצי ממנו חסר צורה קבועה והשני לא משתנה לעולם, עד שהם החליטו לשתף זה את זה במעט מהכוח של השני, וכך הם יצרו יצורים שמסוגלים גם להשתנות, ועם זאת לא להתפרק עוד לפני שהם נוצרו לגמרי. האש ברא את המתחלפים, אלו שבהמשך יקראו "הארורים", כמו גם את הדרקונים והשדים, בעוד הריק ברא מקבילים לברואיו של האש - את האתריים, שבהמשך יקראו "המקוללים", יחד עם המלאכים והשטנים. אלים אלו יקראו "הבכורים" שכן הם היצורים הראשונים שנוצרו**.
היצורים האלו יכלו לשרוד זמן מה אצל הוריהם, אבל בסופו של דבר אפילו הם היו מתפרקים, ועל כן החליטו האש והריק לקחת כל אחד "צעד" אחורה, ולפנות שטח בו האלים יכולים לעשות כרצונם - לברוא עולם. מה שהאש והריק לא חזו זה שכאשר הם נפרדו הם לא רק יצרו חלל ריק, אלא גם ישות חדשה, חלשה רק במעט מהם בשם "הקודר"*.
----
*נכתב כזכר, אבל חסרי מין.
**האש והריק אינם יצורים, הם יותר כוחות טבע.

כאשר יצאו האלים מגבולות האש והריק ונכנסו לחלל שנוצר, הם מצאו שם את הקודר, ישות רבת עוצמה שבראה חיקויים של האלים במטרה לסלק את האלים מעל פניה, חיקויים שנקראים "האפלים", ולאחר קרב אדיר שהתחולל על הקודר הובסו האפלים, אבל במקום למות הקודר גונן עליהם, מונע מהאלים גישה אל האפלים.
האלים בתגובה השתמשו בכוחותיהם כדי לברוא את האדמה - חומה אדירה שחוצצת בין העולם של האלים לקודר, יחד עם שימוש נוסף - הפרדה של האפלים המוגנים מהקודר ושמירתם מתחת לכלא של מאות טונות של סלע ואדמה.
האלים לא סיפרו לדמויי האנוש שיגיעו בעתיד על האפלים, שכן הם לא מעוניינים לחלוק בידע שישנם עוד יצורים בעלי עוצמה שווה לשלהם, ועל כן אולי מלבד הכוהנים הבכירים ביותר של הבכורים איש אינו יודע על קיומם של האפלים (הספוילר הזה בעיקר משמש לידע של השה"ם, ופחות ידע של השחקנים - אולי מלבד בתקופה האפית).

הבכורים עיצבו את העולם על האדמה, בוראים ימים, הרים, נהרות ומה לא - מי תרם הכי הרבה לבריאה משתנה בהתאם לאיזה כוהן מספר את הסיפור.
הם גם בראו חיים לא תבוניים, משימה לא מתוחכמת, שכן היא כללה רק יצירת גוף הולם, משימה פשוטה עבור ילדי הריק, והכנסת מעט מהכוח של האש כדי להניע את הגוף. בנוסף לכך הם גם התרבו בתוך עצמם, כל קבוצה לחוד, כשהמקוריים מקבלים שמות ייחודיים שמדגישים את מעמדם*; הדרקונים הראשונים נקראים "לטאים דגולים", המלאכים הראשונים מקבלים את התואר "שרפים", השטנים הראשונים נקראים "מלכי שטנים" והשדים "שליטי שדים". המתחלפים והאתריים מעולם לא יצרו להם ילדים ועל כן שמותיהם השתנו בנסיבות שונות לחלוטין.
ואז נבראו דמויי האנוש - המתחלפים והאתריים איחדו כוחות, כשהאתריים בונים גופים הולמים שמסוגלים להכיל נשמה, והמתחלפים מפיחים בגוף חיים. שלושה גזעים נבראו כך (מעתה והלאה, שמם גזעי הבסיס): בני האנוש, הענקים - דומים לבני האנוש אך בעלי גודל כפול משל בני האנוש, והפיי - קטנים מבני האנוש ובעלי גוף "שדוני" יותר.
הסיבה ליצירת אותם גזעים נמצאת במחלוקת - חלק טוענים שהם נוצרו ככלי משחק ומאכל, חלק טענו שהם נוצרו ביצורים בעלי בחירה חופשית שישלימו את העולם, וכך הלאה, כשלכל אחד דעה משלו.
שנוייה במחלוקת גם הסיבה לתקיפת שאר הבכורים את האתריים והמתחלפים - חלק טוענים שהשאר קינאו באלים** על יצירת הפאר הזאת, חלק טוענים שהתקיפה נעשתה בכוונה לגונן על הגזעים התמימים שנוצרו מפני הרשע של יוצריהם - כך או כך, מלחמה גדולה נפתחה בהובלת הדרקונים שהובילו את שאר הבכורים כנגד האלים. לאחר קרבות קשים האלים הובסו לבסוף, אף על פי שהם הספיקו לחסל כמה בודדים מאחיהם, ונכלאו בצורה דומה לזו שבה נכלאו האפלים, כשהבכורים האחרים משחיתים את שמם של האלים, כשכעת אלה שנקראו האתריים נקראים המקוללים ואלו שנקראו המתחלפים נקראים הארורים. כאשר משתחררים האלים בסופו של דבר הם אינם מנסים להשיב את שמותיהם הקודמים, אלא מאמצים לחיקם את השמות החדשים שלהם.
שמה של מלחמה זו משתנה בהתאם לדובר - מאמין של האלים יכנה אותה "הבגידה", בעוד השאר יקראו לה "ההצלה".

*הבכורים הם אך ורק המקוריים - כלומר השרפים, הלטאים הדגולים, שליטי השדים, האלים ומלכי השטנים, הצאצאים שלהם אינם נחשבים חלק מהבכורים.
**האלים=המתחלפים והאתריים.

הדרקונים, שלא הספיקה להם המלחמה באלים נתקפו בצימאון לדם - או שהם ראו ששאר הבכורים לא מתנהגים כראוי, או כל סיבה אחרת - תקפו גם את שאר הבכורים, שפנו גם הם זה כנגד זה, וכך העולם נקרע לגזרים בעוד מלחמה, אבל הפעם העולם עצמו זועזע, כשמישור אחר של המציאות נוצר - השאול.
עוד בכורים נהרגו במלחמה הזאת, רובם אצל השטנים והשדים שהתאגדו יחדיו - כעת מכונים "בני תופת". עם סוף המלחמה הכלא של האלים הועבר לשאול, ובני התופת, שנפגעו הכי הרבה מהמלחמה לא היו במצב בו הם יכלו לסרב למשימה שניתנה להם - להיות השומרים של כלא אחיהם האלים. מלחמה זאת נקראת הקריעה הראשונה, על שם השאול שנוצר מקריעת מרקם המציאות.
עם הזמן, האלים קיבלו מעט מכוחם חזרה, ובכוח הזה הם השתמשו כדי ללחוש באוזני בני התופת ולהמריד אותם כנגד הדרקונים והמלאכים, עד שלבסוף הם הצליחו לגרום לבני התופת לצאת למלחמה גלויה בבכורים האחרים, וכך האלים שנותרו חסרי שמירה הצליחו לברוח מאסוריהם, מצטרפים למלחמה, מוסיפים עוד לכאוס שכבר היה קיים.
בסופו של דבר הבכורים הגיעו למסקנה המשותפת שאם המלחמות האלו ימשיכו הם ימותו כולם, ועל כן אלו שלא מתו - שכן רוב הבכורים מתו במלחמות, מלבד האלים שנשארו כולם בחיים - חתמו על אמנה כובלת שהוחבאה במקום ניטרלי ולא ידוע - שכן מי שבידיו האמנה יכול לשנותה - ובאמנה נקבעו כללים שמעגנים את כוחם של הבכורים לבני התמותה: האלים והשרפים יתחזקו ויחלשו על בסיס כמות המאמינים דמויי האנוש שלהם, בזמן שלמרות ששאר הבכורים גם יקבלו כוח על פי כמות המאמינים שלהם רוב כוחם של הדרקונים יגיע מרוחות הקסם שזורמות מהדרום, הארץ של האש, והמגים שילכו בדרכי קסמי הדרקונים, בעוד בני התופת יקבלו את כוחם בעיקר על בסיס נשמות המתים שהם מצליחים ללכוד.
המלחמה שבסופה נכתבה האמנה נקראת הקריעה השנייה, שכן בקרב האחרון שלה העולם שוב נקרע, הפעם בצורה חזקה בהרבה מהקודמת, כשהמישורים החדשים שנוצרים הם החלום והצל.

אשמח שתעירו לי על התרגום ותציעו תרגום מוצלח יותר - זה מתורגם מאנגלית לעברית, לא להפך.

האש: the fire.
ה(ראו את הפסקה הראשונה): the void.
הקודר: the gloom.
הבכורים: the firstborn.
האפלים: the darkborn.
מתחלפים/הארורים: changelings/the damned.
אתריים/המקוללים: ethereals/the cursed. כשethereal מלשון אתרי, ולא מלשון שמימי.
לטאים דגולים: great wyrms.
שרפים: seraphim.
שליטי שדים: demon sovereigns.
מלכי השטנים: devil monarchs.
בני התופת (שטנים ושדים ביחד): fiends. עוד רעיון לתרגום שהיה לי כאן זה זדים.
ההצלה: the saving.
הבגידה: the betreyal.
הקריעה הראשונה: the 1st tearing.
הקריעה השנייה: the 2nd tearing.