מאז ומתמיד ידעו בני האדם להפיק תועלת מדרקונים מתים - דמם העניק תכונות מאגיות, בשרם נחשב למעדן, עורם החזק כפלדה היה רב ערך בהכנת שריונות, טפריהם וניבים שומשו להכנת פגיונות וחרבות קצרות, חדים כתער ולא מתבלים. בעבר הרחוק היו יוצאים גיבורים אפיים מצוידים בחרבות אגדיות למלאכה, בדרכם להשיג כבוד ותהילה, אך עם הזמן נוכחו בני האדם שהמחיר רב - הרבה צעירים חזקים ואמיצים איבדו את חייהם בדרך. כדי לפתור את הבעיה ולמגר את מעשי הגבורה המטופשים, ייסד המלך את ״הגילדה המלכותית של ציידי הדרקון״ - ספק ארגון כלכלי וספק מסדר אבירים, שרק לחברים בו מותר לצוד דרקונים, ושכדי להתקבל אליו יש לעבור אימונים מפרכים. הגילדה מקבלת מימון מסחר בחלקי דרקונים ומקופת המלך, והיא תמיד מגייסת לשורותיה חברים חדשים. חברים זוטרים הם בעלי התואר ״צייד״, והם נשלחים למשימות הפשוטות ביותר. בעלי הניסיון (וותק של 3 שנים ו-15 משימות) נקראים ״אביר״, והם אכן מקבלים תואר מהמלך.
לציידים יש מוניטין הירואיים בעם, והם נחשבים כמו שאנו רואים חיילי יחידות מובחרות. כל ילד חולם להפוך לכזה, אף שהרוב נשארים בכפר שלהם עד סוף ימיהם.
נכתב מהטלפון, סליחה אם יש לאקוניות או שגיאות.
לציידים יש מוניטין הירואיים בעם, והם נחשבים כמו שאנו רואים חיילי יחידות מובחרות. כל ילד חולם להפוך לכזה, אף שהרוב נשארים בכפר שלהם עד סוף ימיהם.
נכתב מהטלפון, סליחה אם יש לאקוניות או שגיאות.