• ברוכים הבאים לפורום הפונדק
    הפונדק הוא הקהילה הוותיקה והמובילה של מבוכים ודרקונים, משחקי תפקידים ומשחקי לוח בישראל.
    ההרשמה היא בחינם ולאחר מכן תוכלו לפרסם הודעות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה /

שליטים ושדים [שו"ש 64] גזרות הגמדים

גזרות הגמדים
מיתוס אבני הגזירה הוא כה עתיק וגרסאותיו כל כך מגוונות עד שקשה לפענח מה ממנו מכיל שמץ של אמת ומה סתם גוזמאות וסיפורי סבתות שנועדו לגרום לצאצאים ללכת בתלם. כיום, קשה לנו לומר כמה אבני גזרה קיימות, אם הן יכולות להיהרס, מה יכולות לעשות וכיצד הן עושות זאת. אולם רוב רובן של האגדות מסכימות שאבני הגזרה הינן חפץ גמדי רב עוצמה הנועד להגן על הגמדים ואבד במרוצת השנים. במסמך זה אפרט בפניכם שתי גרסאות מלאות של האגדה ואף את הערכותיי לגבי יכולות אבני הגזירה האפשרויות.

אגדת שבט מלתעות הברזל:
שבט מלתעות הברזל הינו שבט גמדים נודד שאיבד את ביתו לפני מאות שנים. רוב חברי השבט נעים בקבוצות קטנות והם שבט הגמדים עם האינטראקציה הגבוהה ביותר עם שאר הגזעים. אולם, למרות האינטראקציה הרבה אתם לעולם לא תמצאו נישואי תערובת בשבט הזה וגרסתם למיתוס ולאבני הגזרה היא הסיבה העיקרית לכך.

האגדה מספרת על מלך גמדי שחי לו בעושר ואושר עם אשתו שני בניו וילדתו היחידה. כאשר הנסיכה התאהבה בנסיך בן אנוש, המלך לא הרים קול מחאה, אלא הלך עם אחד מבניו ובנאיו הטובים ביותר והחל לבנות עבור בתו ונסיכה ארמון/מבצר גמדי עשוי לתפארת. אולם, כשנה לאחר החתונה, עוד לפני שבניית הארמון הושלמה הנסיכה הגמדית מתה במהלך לידה משום שהתינוק היה גדול מדי עבורה. בצערו המלך האשים את בני האנוש ונשבע שימנע ממקרה מעין זה לחזור בשנית וכדי לקיים שבועה זו הוא גזר את גזרות האבנים ויצר את אבני הגזרה. כאשר גמד או גמדה מתאהבים בבני אנוש יתר שבטם מתחיל לפתח רעב עדין לדם אנושי, אם הקשר נמשך הרעב שלהם גובר ואף מתפתחת מעט שנאה. אם הגמדים לא שוהים לאזהרות ומתחתנים או חס וחלילה נכנסים להיריון מחוץ לנישואים (הם או בנות זוגם) הגזרה המלאה יוצאת אל הפועל: גמדי השבט מתחילים לגדול, שיניהם מתחילות לצמוח ואצבעותיהם מתחילות להתחדד. רעבם ושנאתם לשאר הגזעים יוצאים מכל פרופורציה ולכן יתקפו וינסו לאכלם ללא מחשבה ברגע שיראו אחד כזה.

לדעתי, האגדה הזאת מסופרת בעיקר כדי לחנך גמדים צעירים להימנע ממחשבות רומנטיות על הגזעים האחרים עוד מילדות, הרי לא יתכן שגמד הגון כמו שהמלך מתואר יטיל קללה מעין זו על בני עמו שלו. אולם, מומחים אחרים הביעו בפני דיעה שיש סיבה שהאגדה מספרת שהמלך היה עסוק בבנייה בארץ אנושית, הרי שמשהו היה חייב לקרות שם כדי שהמלך יעבור שינוי כה קיצוני. מספר ההצעות ששמעתי היה מגוון וחלקן היו כה מגוחכות שאין טעם שאחזור עליהן פה. אחת הצעות הייתה שבדרכו חזרה מהעיר האנושית המלך עצמו נדבק במחלת גמדי הטרולים ולכן כשהוא חתם בדמו על אבן הגזרה הוא הוסיף לה את תכונות המחלה בלי שהתכוון לכך כלל ואפילו בלא ידיעתו. הצעה אחרת אמרה שצערו הרב פתח אותו להשפעות חיצוניות ולכן אחד מהשדים הצליח להשתלט עליו ולהשתמש בו כדי להטיל את הגזרה.

אגדת שבט זקני ההר:
גרסת שבט זקני ההר לאגדה היא אחת הגרסאות השונות ביותר מזו של שבט מלתעות הברזל. גרסתם מסבירה מדוע כל כמה שנים יוצאים גמדים צעירים לחפש את האבנים, בייחוד כאשר ביתם נמצא במלחמה כלשהי או עומד בפני אחת.

במאות הראשונות לבריאה בהן האלים עוד נהגו להלך על פני האדמה, אנחנו (הגמדים) חיינו יחד עם אבינו בוראנו "מלך ההר" אשר לימד אותנו רבות, איך לחצוב משאבים, איך לטפל במתכות וכו' וכו'. בתמורה לכך נערותינו היפות ביותר שירתו אותו ומילאו את כל צרכיו. כתוצאה מלימודי אבינו גזע הגמדים שיגשג, גדל והתעצם מה שמשך את עיניהן הצרות של הגזעים האחרים שתחילה ניסו לחקות ולהתחרות בממלכת ההר המשגשגת, אך כשזה לא צלח בידם הם ניסו להשיג את עושרנו בכוח הזרוע. אולם, "מלך ההר" למדנו את מלאכת הביצורים ומספרם הרב של אויבנו לא הכניענו. לאחר שנים של מלחמה בלתי פוסקת אחת מנערות מלך ההר פותתה לצאת מהמבצר באמצעות לחשים נתעבים ודרכי רמייה. מותה של הנערה היה הקש ששבר את גבו של "מלך ההר" שכדי לסיים את המלחמה יצר את אבני הגזירה שהעניקו לאבותינו יכולות לחימה גבוהות, עמידות בפני קסם ואת היכולת להפוך את עצמנו לענקים. כוחם של האבנים משפיע על כל גמד הקרוב עליהם ובמידה פחותה מאוד על צאצאיהם.

גם באגדה זאת אני מוצא טעם לפגם, ורואה בה בעיקר דרך לשמר את רגשי הפטריוטיות של הגמדים ואף לא מעט שוביניזם. אולם מומחים אחרים סבורים שזהו מקורו של מסדר "יד ההר", מסדר ותיק של כוהנות לוחמות המקבל גמדות בלבד לשירותיו וזוכה למעמד גבוהה בחברה הגמדית, ולכך שקשה לדעת היום, כשהאלים כבר אינם שוכנים בעולמנו דרך קבע, מה הכוונה בשירות האל ואי אפשר להתייחס לכך באופן מילולי. כמו כן, המומחים מסבירים שההתייחסות לגזעים האחרים היא לאו דווקא בני אדם ויכולה להתייחס לאורקים, גובלינים ודומיהם בלבד.

שילוב:
  • החזירו את האבן לגמדים - מלכת הגמדים הולכת להפסיד במלחמה ובצירוף מקרים מוזר למדי מתחילות לצוץ שמועות על מיקום אחת מאבני הגזרה וההרפתקנים נשלחים למצוא אותה.
  • השמידו את האבן - נישואי תערובת עומדים להתרחש, אך הגמדים מתחילים לפתח רעב ביחס לבני האנוש, לכן על ההרפתקנים למצוא דרך להשמיד את האבן - למרות שהאבן מהסעיף הקודם נמצאה היא חסרת השפעה וממלכת הגמדים עדיין בצרות לכן היא רוצה לכרות ברית נישואין עם ממלכה שכנה, אולם ככל שמועד החתונה מתקרב הגמדים מתחילים לפתח רעב לבני האנוש. אחד החכמים הגמדים הצליח לתרגם את האבן וגילה שזו האבן שמדברת על רעב. כמו כן זה הזמן להציג כמה גמדי-טרולים.
  • מצאו תרופה לגמדי-הטרולים (גמדים שאבן הרעב שינתה)- כמה גמדים חשובים שונו על ידי אבן גזרת הרעב, עליכם למצוא דרך להחזיר אותם למוטב או להרוג את כולם ללא שהמוות הזה יפריע - אחת מהגמדות שסבלו מההשפעה המהירה ביותר של אבן הרעב היא הנסיכה ( כמו גם השומרים שלה). היא החליטה להתחבא בפינה שקטה ובודדה בעולם, לכן צריך למצוא אותה ולרפא אותה כדי שהברית תתקיים או למצוא תחליף שיהיה מקובל על כולם. בריפוי תתכן גם הצלחה חלקית בה אלמנט הרעב יורד, אבל שינוי צורה קבוע.
  • גנבו את האבן מהגמדים- פשוט להחליש אותם צבאית - בזמן שהחבורה חופרת במבצרי גמדים עתיקים ובמגילות עתיקות כדי למצוא דרך להשמיד את האבן ממלכת גמדים אחרת מצאה אבן גזרה משלה והיא לא מקשיבה לאזהרות ורוצה לשמור עליה. על החבורה למצוא דרך לקחת את האבן מהגמדים לפני שיצוצו עוד גמדי-טרולים, אך הפעם מדובר באבן הגנה שנותנת לכמה גמדים להיות גמדי-אבן וגמדי-ענק.

**במקרה וזה לא ברור בדוגמאות למעלה בחלק מהמקרים בחרתי את האגדה המתאימה, בחלק מהמקרים בחרתי להאמין בשתי האגדות ולפעמים ההשפעות האמתיות של האבן לא באות לידי ביטוי. בכחול אני כתבתי דרך לשלב את כל האפשרויות.


טקסטים עתיקים לכאורה גילו לנו את מילותיהם של שתיים מאבני הגזירה הגמדיות ונראה שכל אחת מהן תומכת בגרסה אחרת של המיתוס שכן אחת מהן מזכירה את האל הגמדי והשנייה מדברת על הרעב.

"להרוג אותו! בנו של האדם הגבוה
פיתה את בתו של ממלך ההר!
להרוג אותו! להרוג אותו!"*

"חתכוהו באצבעותיכם!
קרעו את שיערו!
נשכוהו בירכו!
בשלוהו בסיר מרק!
צלוהו על שיפוד או השחימוהו במחבת!
קרח בדמכם!"*

*תרגום שני אבני הגזירה לשפה המדובר מכתב הרונות הגמדי העתיק**.
** "תרגום" או יותר נכון "עיוות מותאם אישית" של ההשראה שלי להגשה -למי שלא זיהה:
גמדים אשר שונו עם אבן הרעב או נפגעו ממחלה נדירה. גמדים אלו נבדלים מהגמדים האחרים באצבעותיהם המחודדות, בפיהם הגדול המכיל שיניים מחודדות ובגודלם.
תהליך השינוי -
  • רעב - גם כאשר הגמדים נפגעים מהמחלה וגם כאשר הם מושפעים מהאבן ההשפעה הראשונה היא הרעב. הם לא יכולים להימנע מלחשוב איך יהיה לטעום את בני הגזעים האחרים כשהם רואים אותם. בשלב זה עוד אין להם בעיה כלל להתנגד לרעב, אך ההתנגדות הזאת מתישה אותם.
  • רעב ושנאה - כעבור פרק זמן קצר הם מתחילים לשנוא את מי שגורם להם לחוש את תחושת הרעב, כלומר בני הגזעים האחרים (יש הטוענים ששנאה זו היא השפעה נוספת של השינוי).
  • פה, אצבעות ושליטה - השינוי בפיהם ואצבעותיהם מתרחש כמעט בין לילה ויחד עם שינוי זה הם מתחילים לאבד שליטה כמעט לחלוטין על הרעב שלהם. הם יתקפו את בני הגזעים האחרים כמעט תמיד ברגע בו הם יראו אותם.
  • גודל - ההשפעה האחרונה היא הגודל, הם לא מפסיקים לגדול מרגע השינוי (השלב הקודם) ועד הרגע בו הם מתים או עוברים תהליך ריפוי כלשהו.
משך השלבים אצל כל אחד מהגמדים הוא אישי, כאשר יש כאלו שסיימו את שלושת השלבים הראשונים ביומיים והשלב הרבעי כמעט ולא נפסק אצלם, ואילו בצד השני של הסקאלה נמצאים גמדים בהם השלבים הראשונים נמשכו כחצי שנה כל אחד וגם במהלך השלב הרבעי הם מצליחים להתנגד לרעב מדי פעם, בעיקר כשיש גמדים אחרים בסביבה או היכרות עם בני הגזעים האחרים.

התנהגות החולים - יש לשים לב שהגמדים מאבדים את אופן מחשבתם הטבעי רק כאשר בני הגזעים האחרים נוכחים בקרבתם וגם כאשר זה קורה יש מקרים בהם גמדי-טרולים מבינים שהם חייבים להרוג את הטרף לפני שיוכלו לאכול ולפיכך כמעט ואינם מאבדים מיכולת הלחימה הקודמת שלהם. כמו כן הם זוכרים כיצד הם התנהגו והסיבות לכך לאחר מכן ולכן חלקם לאחר הטעימה הראשונה ינסו לחפש עוד "מזון".

יחס הגמדים האחרים: הגמדים בדרך כלל מסתירים את המחלה בינם לבין עצמם ומסתירים את הגמדים החולים מהגזעים האחרים, גם עבור הגמדים החולים בפרט וגם כדי לשמור על שמם הטוב של הגמדי בכלל.

ריפוי: תהליך הריפוי עצמו אינו ברור, אך ידועות ארבעה תוצאות אפשריות:
החמרה - כעת גמד-הטרול יתקוף גם גמדים אחרים,
כשלון - אין שינוי,
הצלחה חלקית - הגמדים מאבדים את אלמנטי הרעב והשנאה, אך שינוי הצורה נשאר קבוע,
הצלחה - הגמדים חזרו לעצמם באופן מלא.

**עקרונית אני יכול לפרסם המרה של הגזע ל-5e כגזע שחקן (אחרי החלמה חלקית) ואולי גם כמה רמות של מפלצות אם יהיה ביקוש.
גמדי אבן הינם גמדים רגילים שהרגישות שלהם לטבע (אבנים ואדמה) גבוהה יותר מקרב שאר בני מינם.
לאחר מבט קצר באבנים הם יכולים לספר אלו מהן הושפעו מקסם ואלו מהן אינן יציבות (מערה מועמדת לקריסה).
באמצעות כוח רצונם, תנועות מוזרות והימהום נמוך הם מסוגלים להשפיע על האבנים סביבם ואף לשנות את עורם לאבן.

**גמדי אבן הם יותר מקצוע של אלמנטליסט עם התמחות לאבן. עקרונית אבן ההגנה אמורה לתת יכולות של דרגה עד 3 במקצוע - גם לחלק הזה אני יכול לנסות לכתוב משהו.
גמדי הענק הם גמדים רגילים שיכולים לשלוט בגודלם באופן זמני באמצעות יכולות קסומות (שאינן ניתנות לפיתוח באופן טבעי) ונהנים מהגנה גבוהה נגד קסם*.
גמדי הענק יכולים לשנות את גודלם מקטנטן ועד ענק לפרק זמן הקטן משעה ביום (לא רציפה, אך העלות המינימלית לפעולת ההחלפה לגודל השונה מהגודל הטבעי שלהם הינה עשר דקות גם אם הם מחליפים חזרה תוך פחות מעשר דקות).
*אם נשתמש במונחים של מהדורה 5, אז יתרון לזריקות הצלה נגד קסם וחסרון להתקפות קסומות נגדם.
** אם לומר בכנות אני תפסתי את עצמי מתחיל לכתוב פירוט די ארוך של ההרפתקה הראשונה, אבל הבנתי שאם אני אמשיך לכתוב רק בזמן נסיעות אני לא אסיים את זה בזמן (או בכלל) וזה יישב בערמה עם שאר הטיוטות שהתחלתי לכתוב ואף פעם לא סיימתי. לכן החלטתי להביא דוגמאות לנקודות שחשבתי עליהם ולהמשיך להציג בנקודות אפשריות. אני ממש מקווה שזה יצא מובן. אם יהיה ביקוש אני אשתדל מתישהו לסיים עם זה ואפרסם (למרות שיכול להיות נחמד אם מישהו אחר ירים את הכפפה ויעזור לי עם נקודות משלו להרפתקאות או ירחיב על הנקודות שלי בפרטי או פומבי).

שלב I: החזירו את האבן לגמדים
במהלך מסע השיירה שהדמויות נוסעות בה מותקפת על ידי שודדים ואופן התגובה שלהם מרשים את אחד הגמדים הנוסעים עמם בשיירה. הגמד יספר לחבורה על כך שבגמדים בממלכתו מחפשים שכירי חרב למשימה מיוחדת לטובת הממלכה וסביבתה (משימה מכניסה, משימה לטובת הגמדים, משימה לרווחת הכלל, משימה נגד הרוע - מה שיניע את הדמויות) והוא מוכן להמליץ עליהם למשימה בתנאי שיפעלו ביחד.

דב"שים מעניינים:
  • הגמד - לורקיד זעם-אפור, כהן בכיר ושגריר ממלכת הגמדים לממלכת בני האנוש השכנה לה. בהתאם למעמדו לורקיד לובש שריון לוחות מפואר חמוש בפטיש קרב ובדרך כלל מלווה בשלושה בני לוויה. גמד זקן וסבלני שתמיד נכון לתת עצה טובה ולספר סיפור טוב. הוא תמיד פותח עין אחת לניצול הזדמנויות לטובת ממלכתו.
  • מורה הדרך - פנדרל, סייר אנושי צעיר בשנות העשרים לחייו. לבוש בשריון עור בלוי וחמוש בקשת טובה ושתי חרבות. פנדרל סובל מהתקפות זעם כאשר דברים לא הולכים בדרכו, כמו שאפשר לראות כשהוא נזרק מעבודתו לאחר שלא עלה על ההתקפה.
כאשר החבורה מגיעה אל ממלכת הגמדים היא מגלה שהמקום מתכונן לקרב, כמעט כל מי שהם רואים חמוש ומצב הרוח עגמומי בהחלט. היחידים שמגלים מעט עליצות הם קבוצות שכירי החרב ששכיחים מאוד ברחובות. כאשר החבורה ממתינה לתורה להיכנס אל מפקד המשמר הם שמים לב שהם לא הקבוצה היחידה של שכירי חרב ושאת שאר הקבוצות הפקיד משחרר לאחר שהוא מעביר להם מעט מטבעות ומחתים אותם על חוזה (נשכרות להגנת העיר כחיילים לכל דבר). דבר אותו הוא מנסה לעשות גם עם החבורה עד שהם מציגים את המכתב או מתעקשים לראות את המפקד.
במהלך הפגישה עם המפקד (לאחר שלבי האי אמון, אני עסוק וכו') הוא מספר על המצב הנואש של הגמדים ועל אבן הגזרה (ההגנה) ששמועות על מציאתה נותנים לו תקווה להישרדות הממלכה. המפקד מוכן להציע להם חפץ קסום (בהתאם לרמה שיהיו בה כשיחזרו, בד"כ יהיה נשק) לכל אחד מהם במידה ויחזרו עם האבן ופיצוי כספי במידה ויתברר שזה מרדף שווא (עם הוכחה כלשהי). לאחר שהם מסכימים וחותמים על חוזה גמדי הוא מפנה אותם אל גמד אחר (סופר רונות) שמספר להם מעט יותר על האבן ועל כך שמקור השמועות הוא עיר במרחק עשרה ימי רכיבה.

דב"שים מעניינים:
מפקד המשמר, סופר הרונות, אחד משכירי החרב שנשכרו להגנת העיר, הנסיכה הגמדית (אין הרבה סיכוי לפגוש אותה עכשיו, אבל כהכנה להמשך…), הנפח.

משימות צדדיות:
בשלב זה אין משימות בתוך עיר הממלכה הגמדית, אבל מדיבור עם כל מיני בעלי תפקידים הם יכולים לשמוע על כל מיני חוסרים בעיר, שבמידה והם החבורה תצליח להשיג לעיר את החוסרים זה ישפר את מצבה והם יקבלו על זה שכר נוסף או יפתח לשחקנים אפשרויות נוספות לציוד קסום במידה ויצליחו בהרפתקה (דוגמאות לחוסרים - נפח: "מתכת כוכבים", אדמנטיט וקסקסי דרקון. מקצועות נוספים: רופא, אלכימאי, בנאי, קוסם וכו'). יש לשים לב שהם יכולים להשיג את החומרים האלה גם במקרה מאחר והם ידעו שאלו דברים שימושיים לפני מלחמה.
עיר ממלכה טיפוסית, אם כי קטנה ביחס לעיר הגמדים. בעיר ישנם הגופים הבאים: ספרייה, אקדמיה לקסם, משמר, פונדק יקר, פונדק זול, סוחרים.

מידע רלוונטי בעיר:*
  • בתיאום עם האקדמיה לקסם מתנהלות חפירות בחורבה גמדית במרחק יום רכיבה. - זמינות: האקדמיה לקסם (נפוץ), פונדק יקר, משמר וסוחרים (לא נפוץ).
  • משלחת אספקה והחזרת משאבים יצאה לחפירות היום - אקדמיה לקסם, סוחרים ומשמר (לא נפוץ).
  • בחפירת נמצאה אבן גמדית עם חריטות מוזרות והמשלחת תחזור עם האבן למחרת בבוקר. - אקדמיה לקסם (נדיר).
  • ישנה קבוצת שודדים שמטילה אימה על האזור. - משמר(שכיח), פונדקים יקר וזול (נפוץ).
  • קבוצת השודדים סוחרת עם משלחת סוחרים מעיר אחרת. - סוחרים (נדיר).
  • מיקום מחנה השודדים - פונדק זול (נדיר)
  • קבוצת השודדים מתכננת לתקוף את משלחת האספקה ברכה חזרה עמוסה במציאות. - פונדק זול (נדיר מאוד).
  • האגדה על אבן הגזרה השניה. - משמר (גמד במשמר - נדיר).

משימות צדדיות:
  • חפץ נגנב מהאקדמיה לקסם.
  • עצרו את קבוצת השודדים.
  • אשתי רוצה לעזוב אותי עם הילדים.

דב"שים מעניינים:
סוחר נודד (אשתו מאיימת לעזוב אותו + מכיר שמועות על קבוצת סוחרים מעיר אחרת שאין שסוחרים עם השודדים).
גנב, ראש המחקר באקדמיה.

תוצאות העיר:
במידה והחבורה שמעה על המארב למשלחת האספקה והם יוצאים לדרך מיד הם יגיעו אל אתר המארב כאשר שמסתירים את עקבות המארב.
במידה והחבורה ממתינה לשובה של משלחת האספקה למחרת בערב, ניצול משיירת האספקה יגיע באיחור של 12 שעות וידווח על התקיפה. הפרס על השודדים יעלה והמידע על כך שהאבן הייתה שם יהפוך ללא נפוץ.
במידה והחבורה עושה את דרכה לאתר החפירות קיים סיכוי קלוש שהם יתקלו בעקבות המארב (מאחר והם לא יודעים מה הם מחפשים)
מחנה קטן של 35 אנשים - 8 שומרים, 15 חופרים (2 צוותים ומפקח) שנמצאים בעבודה במהלך היום, 3 חופרים ביום מנוחה (תורנות מנהלתית), 3 אנשי ניקוי ופיענוח, טבח, מנהל, 2 סגנים בתפקידים מנהליים, 2 מתלמדים (סוגרי פינות, עוזרי טבח וכדומה).

מידע רלוונטי באתר החפירות:
  • משלחת אספקה יצאה מהאתר בבוקר (שכיח).
  • החופרים מצאו את האבן העונה לתיאור (נפוץ).
  • תרגום הכתב על האבן (נדיר).
  • האבן לא במחנה (לא נפוץ)
  • האבן יצאה עם משלחת האספקה (מידע מאומת - נדיר, אבל הם יכולים להסיק מסקנות).
  • היכן האבן נמצאה (בלתי נפוץ ).
  • מה קורה עם חפצים אחרי שמוצאים אותם (בלתי נפוץ).

משימות צדדיות:
משהו מפריע לחפירות.
העבירו הודעה למישהו בעיר.

תוצאות אתר החפירות:
החבורה אמורה להבין שמשהו קרה למשלחת האספקה מאחר ולא ראו אותה ביום הקודם ולחשוד או לדעת בוודאות שהאבן הייתה שם. במקרה ויש להם מזל ממש גרוע בקוביות או אופן פעולה הלוקה בחסר הם אמורים למצוא את המידע כמעט עם ההגעה לעיר.
אל אתר המארב יש שלושה מצבי הגעה, בזמן הניקוי (דירוג אתגר בינוני ללחימה בשודדים), בדרך אל החפירות, בדרך חזור מהחפירות.

מידע רלוונטי:
חקירת שודדים - שודדים אחרים עזבו עם השלל, מיקום מחנה השודדים, מתי השודדים בדרך כלל מוכרים ציוד.
עקבות אל מחנה השודדים - כשהחבורה יודעת מה עליה לחפש נפוץ, כשלא בלתי נפוץ אבל עדיין אפשרי.

תוצאות אתר המארב:
החבורה יודעת שמשלחת האספקה הותקפה וציוד נגנב. החבורה יכולה למצוא את הדרך אל מחנה השודדים ובדרך אולי למצוא עקבות לפגישה עם סוחרים.

מחנה שודדים סטנדרטי, בלחימה דירוג קושי קשה מאוד, אבל אפשר להקל על ידי פיצול השודדים וכדומה, אולם בלילה הדירוג ירד בעקבות חגיגה. כמובן שישנה גם אפשרות להעמיד פני חברים או משהו כזה.

מידע רלוונטי:
  • מידע המוביל אל הסוחר בעיר הראשונה (נפוץ)
  • מידע המתאר את טיב הקשר עם הסוחר הנ"ל (איום בעקבות מידע שהוא יודע) (בלתי נפוץ).
  • זהות הסוחרים עמם מחנה השודדים סוחר (נדיר).
  • סיפור הכיסוי של הסוחרים הנ"ל (נציגי גילדת גנבים) - נדיר מאוד.
  • הסחורות שנשדדו בבוקר כבר נמכרו (בלתי נפוץ) - ישנה אפשרות לגלות את המידע אם עוקבים אחרי העקבות בדרך למחנה (אולם בלי לדעת אם האבן נמכרה).
  • בן הסחורות הייתה גם האבן המדוברת (נדיר).
עיר סטנדרטית הזהה בגודלה לעיר הגמדים. נמצאים בה כל המקומות הנמצאים בעיר הראשונה פרט לאקדמיה שבמקומה יש בעיר מנזר, מגדל קסם וגילדת גנבים חזקה יחסית.

מידע רלוונטי:
בשלב הזה חשוב לדעת כמה החבורה התעכבה בדרכה משום שהאבן משנה את מיקומה: תחילה האבן נמצאת אצל גילדת הגנבים, עוברת תהליך מכירה יחד עם דברים אחרים (בסגנון פומבית אבל רק ליודעי דבר) לסוחר עתיקות נחשב שבתורו מוכר אותה אל אחד האצילים. החבורה יכולה להגיע בכל אחד מהשלבים וללמוד היכן האבן כרגע והיכן הייתה בעבר.
רוב המידע נמצא כאמור אצל אנשים שונים בגילדה ואפשר להשיג אותו מהם במספר דרכים.

תוצאות אפשריות:
במקרה הגרוע ביותר הגמד השגריר שנמצא בעיר שומע מהחבורה או רואה את האבן בבית האצולה וקונה אותו מבית האצולה.
החבורה חוזרת לעיר יחד עם האבן ומגלה שהמצב שלה קשה יותר, פצועים ברחובות, בתי חולים עמוסים וכדומה. הקפטן של המשמר מוביל אותם אל המלך שמבקש להודות להם וכדומה. אולם כשזה מגיע לאחד החפצים הקסומים שהם בוחרים מרשימה נאמר להם שעליהם להמתין כשבוע-שבועיים עד שהחפץ יהיה מוכן/זמין בזמן הזה האירוח על חשבון המלך והם יכולים להסתובב ולעזור חופשי.
כעבור יומיים שלושה השחקנים רואים מספר מצומצם מאוד (ההולך ועולה ככל שחולף הזמן) של גמדים שמתחילים להתייחס אליהם ואל שאר הלא גמדים בקוצר רוח ואולי אף בשמץ של שנאה, ומעט לפני שהם מקבלים את שכרם הם רואים גמד-טרול שמנסה לאכול אותם/ שכירי חרב אנושיים.

*זמינות המידע בכל מקום מדורגת בסולם קושי הבא:
  • שכיח - אם תגיעו למקום תשמעו על זה בלי קשר למזל.
  • נפוץ - אפשר ללמוד את זה בקלות/ מספר מקורות מידע (אנשים/ספרים וכו') במקום יודעים את זה.
  • לא נפוץ - מספר האנשים היודעים את זה מוגבל, אבל הם יהיו מוכנים לספר או להביא רמזים למי יכול לספר ללא שכנוע רב ולרוב בחינם או תמורת סכום סמלי. תצטרכו לשאול את השאלות הנכונות.
  • נדיר - מספר האנשים במקום היודעים את המידע מוגבל, הם יצטרכו שכנוע רב כדי לתת את המידע (זריקה ממוזלת, המשימה הצדדית הקשורה אליהם, סכום כסף נכבד, איום משכנע וכו') וגם אז בתלות ברמת השכנוע ידרש משהו סמלי (המלצה ממישהו, חברות בארגון).
  • נדיר מאוד - מספר האנשים היודעים את זה בכל רחבי העיר מוגבל מאוד והם לא יסכימו לספר את המידע בחינם כלל.
---
אם קראתם הכל כנראה שמתם לב שההגשה הזאת לא 100% גמורה כמו גם שביעות הרצון שלי ממנה, אבל מאחר ושבוע הבא חגים ואני ממש לא בטוח כמה זמן יהיה לי להשלים, אז לאחר התלבטות קצרה החלטתי לפרסם את זה ולא לשמור את זה לפעם ההיא שיהיה לי זמן להוציא את זה מהמגירה הווירטואלית.
בכל מקרה אשמח לשמוע מה אתם חושבים על ההגשה, מה כדי לעדכן קודם, מה לא מסובר כזה טוב וכו'.
 
וואו. וואו. וואו.
הגשה כזו מושקעת לא רואים כל יום.
לא קראתי עדיין את ההרפתקאות, אבל ממש התרשמתי. ח''ח ענק.
 
הח׳אן הטטרי אמר/ה:
וואו. וואו. וואו.
הגשה כזו מושקעת לא רואים כל יום.
לא קראתי עדיין את ההרפתקאות, אבל ממש התרשמתי. ח''ח ענק.
תודה אשמח לשמוע מה אתה חושב גם אחרי שאתה קורא.

tkhag1 אמר/ה:
האגדות זהות...
אופס, צודק, טעות בהעתקה. תוקן.
 
אז ככה, ממש, אבל ממש, אהבתי 90% מההגשה: את תיאורי הגמדים-טרולים ויתר תתי-הגזעים, את הרעיונות לשילוב להרפתקה וגם את ההרפתקה עצמה. ממש מדליק - שלחתי לך גם ה"פ.
אבל, את ההגשה עצמה, את תיאור גזרת הגמדים, לא חיבבתי בשני המקרים. בראשון זה נראה קיצוני מדי שמלך גמדים יעשה השפעה כזו, אפילו שבתו מתה. אולי איזה שד השתלט עליו?
האגדה השנייה טובה יותר, בהחלט, אבל גם בה חסר משהו.
בכל מקרה, בעיקר זה מדליק - אבל אפשר לשפר לטעמי :)
 
האמת כשכתבתי את האגדות התלבטתי עד כמה לפרט כל דבר ועד כמה להשאיר עמום ונתון לפרשנות או אם לתת כמה פירושים בעצמי בסיום האגדות, כי האגדות האלו שרדו מאות שנים וסביר להניח שהשתנו ממה שהיה בהתחלה.

באגדה הראשונה חשבתי להכניס מתחת לאגדה משהו כמו:
לדעתי, האגדה הזאת מסופרת כמו שהיא בעיקר כדי לחנך גמדים צעירים להימנע ממחשבות רומנטיות על הגזעים האחרים עוד מילדות, הרי לא יתכן שגמד הגון כמו שהמלך מתואר יטיל קללה מעין זו על בני עמו שלו. אולם, מומחים אחרים הביעו בפני דיעה שיש סיבה שהאגדה מספרת שהמלך היה עסוק בבנייה בארץ אנושית, הרי שמשהו היה חייב לקרות שם כדי שהמלך יעבור שינוי כה קיצוני. מספר ההצעות ששמעתי היה מגוון וחלקן היו כה מגוחכות שאין טעם שאחזור עליהן פה. ההצעה הראשונה הייתה שבדרכו חזרה מהעיר האנושית המלך עצמו נדבק במחלת גמדי הטרולים ולכן כשהוא חתם בדמו על אבן הגזרה הוא הוסיף לה את תכונות המחלה בלי שהתכוון לכך כלל ואפילו בלא ידיעתו. ההצעה השנייה אומרת שהמלך מצא את אבן הגזרה במהלך חפירת האבנים לארמון ומכיוון שהוא לא הצליח להרוס את האבן הוא ניסה להגביל את השפעתה והצליח לעשות זאת באמצעות צערו על בתו ושחרור יכולות האבן רק כשצער מעין זה יחזור. ההצעה השלישית אמרה שצערו הרב פתח אותו להשפעות חיצוניות ולכן אחד מהשדים הצליח להשתלט עליו ולהשתמש בו כדי להטיל את הגזרה.

גילוי נאות את ההצעה השלישית כתבתי בגלל שהצעת וזה נשמע טוב.
האם קטע כזה מוסיף לאגדה? האם עדיף לבחור אפשרות אחת ולהכניס אותה לאגדה עצמה? האם הקטע עצמו טוב? והאפשרויות עצמן?
 
אני חושב שמה שכתבת מוסיף לאגדה, אבל ארוך מעט מעבר לראצוי. האפשרויות הראשונה והשלישית אחלה.
השנייה, קצת מוזרה לטעמי כי זה לא מסתדר עם הסיפור עצמו לדעתי.
 
חזרה
Top