ברוכים הבאים לפורום הפונדק
פורום הפונדק הוא קהילה של משחקי תפקידים, משחקי לוח, מיניאטורות, מדע-בידיוני ועוד. נשמח לענות על השאלות שלכם, לקרוא את היצירות שלכם ולשחק איתכם.
אתם מוזמנים להירשם לפורום ולהצטרף לקהילה.

[שו"ש 59] הבוגד

דיונים שנוגעים לכל משחקי התפקידים וכל השיטות, תוכלו למצוא כאן המלצות על ספרים ושיטות, עולמות ותוכן מקוריים, תיאוריה של משחקי תפקידים, עצות לכתיבת תוכן משלכם, טיפים למנחה ועוד.
סמל אישי של משתמש
ת'ור
The Thundering Archmage
הודעות: 5183
הצטרף: 03 יוני 2008, 18:21
תשובות: 8
מיקום: I have NOOOOOOO idea

[שו"ש 59] הבוגד

שליחה על ידי ת'ור » 25 יוני 2018, 19:02

הגשות קודמות
הצג
[שו"ש 4] אכזריות של עורב
[שו"ש 5] השחור המלוכלך
[שו"ש 7] נראא וממלכת דוברי הכלבים
[שו"ש 8] אקדמיית בוץ
[שו"ש 10] עולא, החרש הנעלם של חותם
[שו"ש 11] רחוב קצוב
[שו"ש 12] הסולמות
[שו"ש 13] המלוכה והאצולה של חותם
[שו"ש 14] אבודים בשוליים
[שו"ש 15] גני הלשכה
[שו"ש 17] פונדק הסף
[שו"ש 18] העלמות של בת-אפר
[שו"ש 20] פני הלילה
[שו"ש 22] חתולים, אדוני החומר
[שו"ש 24] גן עדן בע"מ
[שו"ש 25] תיבת הברזל
[שו"ש 26] אודאיה ובאו
[שו"ש 27] רואד אלטליין
[שו"ש 28] גאוות המדבר
[שו"ש 29] מעשיות
[שו"ש 30] ממלכת עיני גיצים
[שו"ש 30] הדמדמנים
[שו"ש 31] גברת נאבן
[שו"ש 33] מנורת עקלתון
[שו"ש 34] משפחת טאמאני
[שו"ש 35] סאו ליי (וחישול פסוקים)
[שו"ש 36] ילדי הערפל
[שו"ש 37] קבר הקיסר
[שו"ש 37] פינה קטנה בחזית המים
[שו"ש 38] תיאטרון אלשחק
[שו"ש 39] הגבירה קרה
[שו"ש 44] פסוק למתחילים
[שו"ש 49] על גנבים, אויבים, תאומים ולא-תאומים
[שו"ש 50] האישה שקרניה מתנופפות
[שו"ש 54] נצח שקרי (+פושטי צורה)
[שו"ש 55] מגדל ברתק
[שו"ש 56] האבן
[שו"ש 57] הביבר האכזר
[שו"ש 58] החרמש של יאן
זו הולכת להיות אחת ההגשות האלה שלוקח לה זמן להגיע לנושא. אני אגיע לבוגד, אבל לפני כן אני צריך להסביר על אבירים (או החוסר שלהם) בחותם, על לחשים, ועל גבירי אש-תפארת.


קודם כל, אין אבירים בחותם, לפחות לא האבירים הארתוריאניים\נוצריים שלרוב חושבים עליהם. היו מסדרים של לוחמים, ולחלקם גם היו ערכים דומים לאלה של דימוי האביר המוכר, אבל הם לא נראו כמוהו בכלל. בקרבות בעולם של חותם, כשלאויב עלול להיות קסם מסוכן ולא מוכר, ניידות חשובה הרבה יותר מהגנה. כך שגם הארגונים שאימצו קוד לבוש מסוים נטו לכיוון הבגדים הקלים.
אבל זה לא אומר שאין שריונות בחותם, רק שהם נדירים בהרבה. שריון צריך קסם חזק כדי להיות יעיל, כזה שייתן לו יתרונות חדשים או יבטל חסרונות קיימים, רצוי שניהם. שריונות כמו מעטי חצץ, שירסקו את רוב הנשקים ומורכבים מדי לרוב מחשלי הפסוקים; שריונות הובנה שקסמים רבים, כולל כישוף בוץ, יחליקו סביבם; או מפלט הברד שכל פגיעה בו משחררת פרץ של כפור ולהבי קרח.
באופן דומה היו קבוצות מפורסמות של לוחמים משורינים: עבדי ההר מפסגת אל-תבק משתמשים בשריונות האבן שלהם כדי לשחות באדמה, ואחי האביב מטפחים גנים בתוך השריונות שלהם. גם גבירי אש-תפארת היו עוטי שריונות מפורסמים. הם היו צריכים אותם כדי לשמור על הלחש של אש-תפארת מלפגוע בסובבים אותם.

אז לפני שנמשיך, הסבר קצר על לחשים: הם לא מה שאתם כנראה חושבים עליו. הם צורה ייחודית של קסם, לא אבני הבניין של קסמים אחרים. מכשפי בוץ משתמשים בטכניקות וטקסים; מחשלי פסוקים מחשלים פסוקים; אורגי מחשבות משתמשים בהבלחים, להטוטנים לומדים תעלולים, ואוסרים מטילים כבלים וקללות. לחשים הם דבר אחר. הם דומים לעתקים, למען האמת - גם אותם צריך ליצור, גם הם התגלמות של קסם בעל יכולות מסוימות, גם הם יכולים להיות הפתח לקסם עמוק. ההבדל הוא באיך משתמשים בהם: הקסם של עתקים מעוגן בחפצים, בעוד הקסם של לחשים מעוגן בהפעלה שלהם. אפשר להגיד שהקיום של עתקים נפרש לאורך זמן אך ממוקד בנקודה אחת (חפץ) במרחב, והקיום של לחשים נפרש לאורך המרחב אך ממוקד בנקודה אחת (ההפעלה שלהם) בזמן.
כל לחש דורש פעולות מסוימות והשקעת מחיר מסוים כדי להפעיל אותו. חלקם לוקחים רגע, חלקם נשארים כל עוד מתחזקים אותם, חלקם נשארים כל עוד יש להם דלק. לכל לחש יש צורה שהוא לובש כשהוא מופעל, צורה בעלת שלושה מימדים או יותר, עשויה אור או אש או מים או עיוותים בחלל. רוב הלחשים עצמאיים, אך חלקם עובדים היטב עם קסמים אחרים. בעיקרון כל אחד יכול להטיל לחשים אם הוא רק ממלא אחר ההוראות, אבל יוצרי לחשים נוטים לשמור את ההוראות בסוד. זה בגלל שלחשים הם לא טכניקות, הם יצירים יחידאיים. אי אפשר להפעיל לחש אם הוא מופעל במקום אחר. כל לחש יכול להתקיים רק במקום אחד בכל פעם.

את הלחש של אש-תפארת יצרה שישיית קוסמים לפני 458 שנים. הם ידועים בכינויים שלהם: "הנפח", "ההילה", "הזמיר", "הסייף", "הטורף", והמנהיג שלהם "שיכרון". הם רצו להיות יותר מבני אדם, הם רצו לממש את הפוטנציאל שלהם ולהראות לכל חותם לאן אפשר להגיע. לשם כך הם יצרו את אש-תפארת: לחש שמשתמש בחיים כדלק.
אש-תפארת בוערת במטיל הלחש, הופכת את דמו לאש ובשרו לזכוכית. היא מעצימה אותו, מרימה אותו, הופכת אותו להרבה יותר מאדם. ממנו היא יכולה להתפשט ליצורים אחרים, אבל רובם לא ישרדו הרבה. מרגע שאש-תפארת מתחילה לבעור היא לא מפסיקה עד שהיצור מת. הוא יהיה מלא חיוניות, השראה ויהיה קל כאוויר עד אז, אבל במוקדם או במאוחר, הוא ימות. ואז הנשמה שלו תמשיך לגני הלשכה, אבל היא לא תחזור. היא תצא ממחזור הנשמות. אש-תפארת יכולה לכלות גם חיות ואפילו אגדות ממעשייה. רק עצי הבזלת שבשדרת טל-ערב עדיין בוערים מזמנם של גבירי אש-תפארת.
גם הגבירים עצמם היו בוערים ומתים תוך כמה שנים, אך הנפח יצר בשבילם חליפות שריון. הן היו עשויות משכבות רבות של פסי מתכת דקיקים ארוגים בשתי וערב, והן לכדו את ההתלקחויות של אש-תפארת וגרמו להן להצית את עצמן. בכך הם גם הגנו על הסובבים אותם מהאש וגם האריכו את חייהם. ויחד עם ההטלה המשותפת שפיזרה את אש-תפארת בין שישתם, הם היו יכולים לחיות אפילו אלף שנים לפני שאש-תפארת הייתה מכלה אותם.
היו יכולים. אך הם לא. כי אחד מהם בגד.
אחד מהם לא רצה למות גם אחרי אלף שנים וציפה את ליבו במים מתים. כך אש-תפארת חישלה את רוב גופו אך נחסמה מהחלקים החיוניים, עושה אותו לבן אלמוות. אך בגלל שהוא הפר את האיזון שתוכנן בקפידה, הבערה הייתה מעט יותר חזקה אצל האחרים והם בערו מהר מכפי שהם ציפו.
הראשון למות היה הסייף אחרי 31 שנים, וכשהוא מת כל האחרים הבינו שמשהו השתבש. עד אז הם כבר התחשלו באש, גילו אפשרויות ועוצמות אדירות והיו גבוהים כפליים מאדם רגיל (השריונות נמתחו איתם). הם היו חזקים כל כך שהקיסר עצמו התייחס אליהם בכבוד. הם הבינו במהירות שאחד מהם בגד באחרים, אך לא ידעו מי. הם מיד זנחו הכל כדי לחקור אך לא גילו דבר, ובינתיים מותו של אחד מהם האיץ את בערת האחרים. אחרי 9 שנים "ההילה" מת גם הוא, והגבירים הנואשים מחלו על כבודם ופנו לקיסר שימצא את הבוגד - אך הוא אפילו לא הסכים לפגוש אותם. שנתיים אחר כך נשמת הקיסר התנפצה.
ארבעת האחרים שקעו במריבות פנימיות, עד שהנפח, הזמיר ושיכרון הסכימו לבחון את הטורף. הם פרצו את שריון החזה שלו ודקרו את ליבו; אך הם לא מצאו מים שחורים. ולמרות שהפצע החלים מיד, הסדק שנותר בשריון שלו הוציא את האש שבקרבו מאיזון. הוא מת בתוך פחות משנה. אז באה תקופת רוגע - שלושת האחרונים שקעו במשחקי מוח מורכבים לחשיפת הבוגד, אך עברו שנים ללא התקדמות. לבסוף היום הגיע. לפני 379 שנים שיכרון מת, והנפח ידע שהזמיר בגד בהם ושהוא חלש מכדי לנקום בו.
הזמיר מיהר למחבוא של הנפח כדי לחסל אותו לפני שיוכל לפגוע בו, מקלל את מזלו שהנפח היה האחרון ליפול. הוא תמיד היה המחושב והזהיר בין הגבירים, וודאי ימצא דרך לפגוע בו למרות שהוא כבר לא השתווה לזמיר בעוצמה. ואכן, הנפח מצא דרך. הוא לא היה יכול לפגוע בגופו של הזמיר, אך השריון עדיין היה מעשה ידיו. וכשהזמיר הגיע הוא היה מוכן עם קללה אכזרית שתצעיד את השריון בחותם עד קץ הימים. רגע אחרי שהוא הטיל אותה הזמיר הפך את נשמתו לאבק.
בהתחלה הזמיר הצליח להתנגד לשריון, אך אש-תפארת המשיכה לאכל עוד ועוד מגופו. ראשית כפות הידיים והרגליים, אז הגפיים, ואז רוב גופו. רק החלקים מליבו ומעלה שרדו אחרי שאש-תפארת כבתה סוף-סוף, והם לא היו חזקים מספיק להתנגד לשריון. נקמתו של הנפח הושלמה. הזמיר היה לאסיר בשריונו שלו, שצעד ללא הפסק במעגל סביב הארץ הגבוהה.

כיום הבוגד, הזמיר לשעבר, עדיין צועד. ללא הפסקה או עיכוב, גם אם ניסו לעצור אותו, והרבה ניסו. כמה כוח שלא הפעילו עליו השריון לא עצר.
לפני כמה עשרות שנים משפחה קטנה החליטה להפוך את העוצמה הזאת להזדמנות עסקית. הם הקימו שירות משלוחים המתמחה במשלוחים כבדים. הם שמים את המטען בתוך השריון או, אם הוא גדול מיד, רותמים אותו מבחוץ. הם למדו איך להשפיע על המסלול של השריון, למשוך אותו לרחוב זה ולא לאחר, בהתאם למשלוחים של אותו יום. והוא משלים סיבוב סביב העיר בערך שלוש פעמים ביומיים, כך שהמשלוחים מהירים למדי. המשפחה כולה ממהרת במשמרות סביב השריון, חלקם שומרים סביבו וחלקם רצים קדימה להכין משלוחים להטענה. והם מצליחים יפה מאוד. הם חושבים לקנות עגלה שהוא יוכל למשוך, והילדים אוהבים אותם. הם נותנים להם לטפס על השריון אם הם רוצים. הם רק אומרים להם לא להרים את הקסדה. הראש של הבוגד עדיין נמצא שם. לא מדבר, לא מביע שום דבר, אך עיניו השקועות עדיין מביטות במי שמביט בו.
וכך מגבירי אש-תפארת, שהיו יכולים להנהיג את העיר כולה בהיעדר הקיסר ולהוביל אותה בתקופה החשוכה אליה נכנסה, נשאר שירות משלוחים מבדר.

שילוב במשחק:
- תוספת אווירתית לעיר. הבוגד הוא חליפת שריון מהלכת בגובה יותר משלושה מטרים שמוקפת בחבורה לא קטנה של מבוגרים וילדים. הוא עובר גם בעיר הצבעים, גם בחזית המים וגם בביבר האכזר, כך שכמעט כולם מכירים אותו.
- שירות המשלוחים יכול להיות שימושי מאוד. המשפחה מתחייבת להגנה על החבילות שלך, ואחרי עשרות שנים של ניסיון הם נעשו די קשוחים. זו באמת דרך טובה להוביל דברים כבדים או רגישים.
- ההוראות של אש-תפארת אבדו, אבל הלחש עדיין קיים. עדיין אפשר לגלות אותו מחדש והפעם, אולי, להטיל אותו בלי תקלות ולחיות אלף שנים. ויש לו שימושים נוספים רבים, אם רק יצליחו לגלות אותם.
- ומי יודע? הבוגד לא דיבר מאז שנכנע לשריון, ואולי הוא כבר לא יכול לענות, אבל אולי אפשר לגרום לו להיפתח. זה קוסם מוכשר שהתבשל במיץ של עצמו במשך מאות שנים. בטח יש ברשותו כמה סודות מרתקים.

-------------
הארות, הערות, כבשים מכל הגדלים וגם סתם תגובות "יו, מגניב!" יתקבלו בברכה.
איתיליבנה כתב:מצאתי את הטיעון המוחץ שמוכיח את הוגנות הנזיר: כל המקצועות בסל"ש מאוזנים, וויזארדס דאגו לזה, אבל לנזיר יש "איזון" כמיומנות מקצוע!
סמל אישי של משתמש
The oldman
The Rainbow Archmage
הודעות: 18637
הצטרף: 09 נובמבר 2002, 19:21
תשובות: 12
מיקום: Somewhere over the rainbow
יצירת קשר:

[שו"ש 59] הבוגד

שליחה על ידי The oldman » 27 יוני 2018, 21:47

אהבתי את הסיפור על הבגידה ועל החיפוש אחר הבוגד, אבל איפשהו הפוטנציאל דווקא יותר מרגיש לי שם, ופחות בהפיכתו של הזמיר לקוריוז עירוני.
בעלים, הפונדק הוצאה לאור
מנחה: פאת'פיינדר (מורדי הגיהנום - מערכה של פאת'פיינדר)
משחק: מבוכים ודרקונים 5 (גלגול גורלי), משחקי לוח בכל הזדמנות :)
סמל אישי של משתמש
אמריס
הודעות: 9
הצטרף: 23 אוגוסט 2017, 21:11
מיקום: איפהשהו ביקום

[שו"ש 59] הבוגד

שליחה על ידי אמריס » 15 יולי 2018, 14:18

תוכל להרחיב על אורגי המחשבות והאוסרים?
תנופפו במוזרות שלכם בראש מורם
סמל אישי של משתמש
ת'ור
The Thundering Archmage
הודעות: 5183
הצטרף: 03 יוני 2008, 18:21
תשובות: 8
מיקום: I have NOOOOOOO idea

[שו"ש 59] הבוגד

שליחה על ידי ת'ור » 16 יולי 2018, 04:49

אני ארחיב עליהם בהזדמנות. אני רוצה לשמור חומר להגשות עתידיות.

תגובה מהירה


שאלת אימות זו היא אמצעי למניעת שליחה אוטומטית של טפסים על ידי בוטים.
   
שלח תגובה