זו הגשה לשני האתגרים - האביר החלול ומשהו עם חרמש. ההגשה מיועדת לעולם שמבוסס על פנטזיה אירופית ימי ביניימית, משהו בין אגדות המלך ארתור, סיפורי צלבנים ואגדות אירופיות עתיקות ואפלות, שאידיוט כלשהו החליט שהן מתאימות לילדים. אני מניח שאפשר להתאים לכל עולם פנטזיה, אבל פנטזיה אירופית סתמית הייתה ברירת המחדל שלי.
- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -
מי לא מכיר את האביר הידוע, סר אדוארד הרמנריך וילם השלישי, לורד פיטרדם. אין אביר כמוהו - ישר, רחום, נאמן, אדוק, לוחם מטיל אימה ומצביא מעורר השראה. הוא החל את חייו כילדו התשיעי (מתוך 13, 3 הגיעו לגיל 30) של ברון זניח למדי איפשהו בדרום-מזרח הממלכה, אך הוא בחר נכונה בקריירה צבאית, ועד גיל 27 כבר הספיק לדכא כמה מרידות של מחוזות כבושים, דוכסים מרדנייים וטוענים לכתר עושי צרות, להדוף פלישה של הויקינגים בצפון, לקטול דרקון שאיים על עיר ולהרוג כמה טרולים שירדו מההרים כי כפר אחד עשה הוצאה להורג יותר מדי רעשנית שעשתה לתפלצים תיאבון. המלך גמל לו ביד נדיבה, והעניק לו את תפקיד המצביא העליון שלו, כמה נחלות גדולות (כולל כמה ערים, קתדרלה, כמה עשרות כפרים ומספרים שגם סטונהנג' עתיק ורדוף רוחות, אבל אף אחד לא בדק), ואת בתו הבכורה והיפהפיה לאישה.
העניינים התנהלו על מי מנוחות. הממלכה (ובמיוחד נחלותיו של סר אדוארד) שגשגה, הויקינגים התנצרו בינתיים, כל הטוענים לכתר כבר חוסלו או ברחו אל המורים הכופרים איפשהו בדרום, דרקונים לא זקרו את ראשם המכוער. אך הטוב לא יכול להימשך לנצח.
אחרי 7 שנים, קרא האפיפיור למסע הצלב, ובראש אביריה של הממלכה יצא סר אדוארד, הישר, הרחום, הנאמן, האדוק, מטיל האימה ומעורר ההשראה. המסע נמשך 12 שנים, ובסופן חזר אדוארד עם אביריו עטור ניצחון ותהילה, ועם הרבה סיפורי גבורה (גאורגיוס הקדוש ירה ברקים על המוסלמים! הבת של הסולטאן התנצרה! סר אדוארד שיפד 10 כופרים על החרב במכה אחת!). אבל מקורביו שמו לב שהוא נהיה... שונה.
האביר הטוב והצדיק של פעם הפך פתאום לשתיין (למרות שהאלכוהול לא גרם להשתכר), אכזרי , גס רוח להפליא, מופקר וחסר אמונה לחלוטין (הוא נעץ פגיון בנזיר שבא להוכיח אותו על מעשיו הרעים, והרס את הקתדרלה בפיטרדם כדי לקחת את האוצרות שבה). מעל הכל, הוא התיך את חרבו המפורסמת ''רשף הפלדה'' ועשה ממנה כלי נשק חדש - חרמש ארוך, ספק כלי חקלאי וספק כלי של מלאך המוות. אנשים קרובים אליו - אשתו, ילדיו, משרתים ומשרתות - אומרים שאיים על כל אחד מהם (בנפרד), לקח אותו לפינה ודיבר אליו ב-70 קולות שונים וצורמים.
המלך לא נישל אותו מכל תואריו, ספק מפחד וספק כאות לידידותם הישנה. אך ללא ספק, אנשים כבר תוהים מה קרה לו - וצריך לגלות את זה מהר.
ובכן, הם לא יודעים שהוא נהרג במסע הצלב. בתזמון מעולה, באותו הזמן נפל מחץ מכשף מוסלמי שבא להילחם באבירים. המכשף החזיק מנורה ובה 70 שדים מרושעים אותם תיכנן לשלח בצלבנים, אך הם ראו את ההזדמנות וזינקו כולם אל גופתו של אדוארד - שמייד קמה, התחילה לירות ברקים ולשפד על החרב 10 אנשים במכה.
אך השדים מתכננים הרבה יותר - השאלה מה? ומי יוכל לגלות את האמת בזמן?
- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -
מי לא מכיר את האביר הידוע, סר אדוארד הרמנריך וילם השלישי, לורד פיטרדם. אין אביר כמוהו - ישר, רחום, נאמן, אדוק, לוחם מטיל אימה ומצביא מעורר השראה. הוא החל את חייו כילדו התשיעי (מתוך 13, 3 הגיעו לגיל 30) של ברון זניח למדי איפשהו בדרום-מזרח הממלכה, אך הוא בחר נכונה בקריירה צבאית, ועד גיל 27 כבר הספיק לדכא כמה מרידות של מחוזות כבושים, דוכסים מרדנייים וטוענים לכתר עושי צרות, להדוף פלישה של הויקינגים בצפון, לקטול דרקון שאיים על עיר ולהרוג כמה טרולים שירדו מההרים כי כפר אחד עשה הוצאה להורג יותר מדי רעשנית שעשתה לתפלצים תיאבון. המלך גמל לו ביד נדיבה, והעניק לו את תפקיד המצביא העליון שלו, כמה נחלות גדולות (כולל כמה ערים, קתדרלה, כמה עשרות כפרים ומספרים שגם סטונהנג' עתיק ורדוף רוחות, אבל אף אחד לא בדק), ואת בתו הבכורה והיפהפיה לאישה.
העניינים התנהלו על מי מנוחות. הממלכה (ובמיוחד נחלותיו של סר אדוארד) שגשגה, הויקינגים התנצרו בינתיים, כל הטוענים לכתר כבר חוסלו או ברחו אל המורים הכופרים איפשהו בדרום, דרקונים לא זקרו את ראשם המכוער. אך הטוב לא יכול להימשך לנצח.
אחרי 7 שנים, קרא האפיפיור למסע הצלב, ובראש אביריה של הממלכה יצא סר אדוארד, הישר, הרחום, הנאמן, האדוק, מטיל האימה ומעורר ההשראה. המסע נמשך 12 שנים, ובסופן חזר אדוארד עם אביריו עטור ניצחון ותהילה, ועם הרבה סיפורי גבורה (גאורגיוס הקדוש ירה ברקים על המוסלמים! הבת של הסולטאן התנצרה! סר אדוארד שיפד 10 כופרים על החרב במכה אחת!). אבל מקורביו שמו לב שהוא נהיה... שונה.
האביר הטוב והצדיק של פעם הפך פתאום לשתיין (למרות שהאלכוהול לא גרם להשתכר), אכזרי , גס רוח להפליא, מופקר וחסר אמונה לחלוטין (הוא נעץ פגיון בנזיר שבא להוכיח אותו על מעשיו הרעים, והרס את הקתדרלה בפיטרדם כדי לקחת את האוצרות שבה). מעל הכל, הוא התיך את חרבו המפורסמת ''רשף הפלדה'' ועשה ממנה כלי נשק חדש - חרמש ארוך, ספק כלי חקלאי וספק כלי של מלאך המוות. אנשים קרובים אליו - אשתו, ילדיו, משרתים ומשרתות - אומרים שאיים על כל אחד מהם (בנפרד), לקח אותו לפינה ודיבר אליו ב-70 קולות שונים וצורמים.
המלך לא נישל אותו מכל תואריו, ספק מפחד וספק כאות לידידותם הישנה. אך ללא ספק, אנשים כבר תוהים מה קרה לו - וצריך לגלות את זה מהר.
ובכן, הם לא יודעים שהוא נהרג במסע הצלב. בתזמון מעולה, באותו הזמן נפל מחץ מכשף מוסלמי שבא להילחם באבירים. המכשף החזיק מנורה ובה 70 שדים מרושעים אותם תיכנן לשלח בצלבנים, אך הם ראו את ההזדמנות וזינקו כולם אל גופתו של אדוארד - שמייד קמה, התחילה לירות ברקים ולשפד על החרב 10 אנשים במכה.
אך השדים מתכננים הרבה יותר - השאלה מה? ומי יוכל לגלות את האמת בזמן?
אפשר בקלות גם להתאים לרקע אחר ופשוט להשתמש בסר הצדיק והטהור.
