• ברוכים הבאים לפורום הפונדק
    הפונדק הוא הקהילה הוותיקה והמובילה של מבוכים ודרקונים, משחקי תפקידים ומשחקי לוח בישראל.
    ההרשמה היא בחינם ולאחר מכן תוכלו לפרסם הודעות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה /

פרויקט משותף: עולם מערכה בהשראת ארץ ישראל

הח׳אן הטטרי

פונדקאי ותיק
פונדקאי מפגשים חבר.ה בהיכל התהילה פונדקאי החודש
לאחרונה עלה לי רעיון לפרויקט משותף - כל אחד רשאי לבוא ולכתוב בו משהו. הרעיון הוא עולם מערכה בארץ ישראל. מה זה בארץ ישראל? בעיקר-בעיקר גיאוגרפית, ואפשר לשלב גם אתרים ארכיאולוגיים מגניבים. איןם צורך להסתמך על ההיסטוריה. גמדים בהרי אילת, אלפים קסומים בכרמל, מעוזי פיראטים בחופי הצפון ושבטי ענקים ברמת הגולן, הכל יתקבל בברכה.
אני אישית מעדיף שהעולם יהיה low fantasy - הקסם קיים אך הוא לא נפוץ מדי או חזק מדי, יש את רוב הגזעים הגנריים (עדיף לא להוסיף גזעים חדשים ומוזרים), רמת טכנולוגיה ימי ביניימית (למרות שאפשר לעשות משהו בהשראת האימפריה העות'מאנית המאוחרת, עם קצת טכנולוגיה ורובים כשכל השאר נשאר פרימיטיבי).
כל אחד מוזמן לבוא ולכתוב פוסט - מפורט, מעניין ומושקע, לא חצי טיוטה מצוצה מאצבע - על איזור אחר בארץ. אני משוכנע שיצא משהו מעניין. רצוי להוסיף לכל מקום קרסי עלילה. ההיסטוריה של העולם תיבנה תוך כדי הפרויקט, מהוסטים של כל אחד. כמו כן, אשמח מאוד אם לא תסתרו רעיונות של אחרים - כל אחד כותב על מקום שונה, ואם X כתב ראשון שלפני 200 שנה שלטו הנולים בנגב הצפוני, Y לא יכתוב שלפני מאתיים שנה שלטו שם העוגים.
אני ממליץ לכם לכתוב על איזורים שאתם מכירים טוב, כמו הסביבה ליד הבית שלכם. כמו כן - בנוגע לגיאוגרפיה, אפשר לשלב מכל מיני תקופות. צפון השרון יכול להיות פורה, והדרום יכול להיות מלא ביצות ויתושים. ים המלח יכול עדיין להיות גדול, ואגם החולה עדיין יהיה אגם ראוי לשמו.
אני אפרסם בקרוב פוסט ראשון.
בהצלחה!
 
dvav אמר/ה:
זה נהדר! מי מתנדב לכתוב את הגזע 'עברי'?
זה אתגר פלאפי, אני מאוד אשמח לא לראות פה מכאניקה. יש סיבה שזה בפורום משחקי תפקידים כללי.
בכל אופן - לא חובה להתבסס על ההיסטוריה. זה עולם פנטזיה. יכולים להיות בו עם שדומים לעברים, אבל לא ליצור פה את ארץ ישראל הקדומה.
thewolf אמר/ה:
נשמע רעיון טוב, אני יכתבו משהו בעתיד.
נ"ב יהי אפשר גם לכתוב על המדינות שמסביב לישראל?
תלוי. לצורך העניין הרי אדום ומערב ירדן, כמו גם דרום לבנון, יחשבו חלק מארץ ישראל הגיאוגרפית.

נ.ב.: מגיב מהטלפון
 
לעזאזל, כתבתי הגשה מלאה ומפורטת והיא נמחקה לי :devilish: :devilish: :devilish: :devilish: :devilish:
בתמצות: בקעת ערד היא ''עמק המכשפים'', שמיושב בבני אדם ''נחושתיים'' ובאנשי חיה (נולים, אנשי זאב, אנשי תן וכל ההמצאות המוזרות שלי מ''ילדי המדבר''). יש בו עיר אחת, אורטה, בה שולט המלך המכשף, שבזמן שבכל הארץ המכשפים נרדפו הוא העניק להם מחסה, ולכן העיר היא מרכז גדול לקסמים. רוב בני האדם שלא חיים בעיר הם אריסים של מכשפים-מהגרים, ויש בעמק הרבה אנשי חיה שהפכו ל''וואסאלים'' של המלך ושחיים על אדמותיו בכפרי אוהלים וצריפים מטונפים. העם תוסס, כועס על כך שהמלך הביא את אנשי החיה, אויביהם הוותיקים, ושיעבד אותם למכשפים. יש גם מגדל קסם נטוש עם מגילות עתיקות רבות ושיש בו רוחות רפאים וכל מיני פושעים, ומעבר דרך מערות הקבורה ללב ''מצודת אלבורז'', ממנה מושל המכשף בעמק.
 
ארקוסיה, דרקונית הקור של הרי החרמון.
מבוסס בכבדות על הבוסית סינדרגוסה ממשחק המחשב Heartstone, מההרחבה the frozen throne אם זה משנה משהו, על הקרב הכל כך מגניב שהיא נתנה לי.
IN
על ראש החרמון, בחלק הגבוה ביותר, ישנה מערה, שבטי הברברים וענקי הקור המעטים שגרים סביבה מפצירים בילדיהם לא להתקרב אליה, מי שהגיע עד אליה, לא חזר מעולם.
לכן, מלבד הקור הלא טבעי ששורר באזורה, מה שנמצא בתוך המערה נשאר סוד כמוס.
בתוך המערה, חיה ארקוסיה, הדרקונית הקפואה, שלא כמו רוב הדרקונים, האוצר שלה הוא כלל לא כסף וזהב ותכשיטים יקרים, הדרקונית שומרת לה אוצר גדול יותר, גיבורים.
אתם מבינים, ארקוסיה בורכה במתת אדיר, הגורם לכל מי שנוגע בנשיפתה המקפיאה להפוך לנציב קרח.
בני מינה, הדרקונים הלבנים חמומי המוח, לא הבחינו בו, מאחר שקור משום סוג לא משפיע אליהם, הם ראו בארקוסיה חלשה, שברירית.
הם הציקו לה, בדרך שדרקונים מציקים לאנשים, נשכו אותה, שרטו אותה.. בכל יום, היתה סינדרגוסה פצועה.
זה לא יכל להימשך, ארקוסיה עזבה את ארצה, למערה בראש החרמון, והחלה לעוף מעל כפרים, בכדי לעורר פחד, כשגיבורים אגדיים מאותם כפרים עלו על ראש החרמון בשביל לנסות לחסל אותה, הם הפכו לנציבי קרח.
האגדה על המערה משכה אליה מאות גיבורים שניסו את מזלם, כל אחד ואחד מהם נכשל.
היום, ארקוסיה אפילו לא טורחת לצאת מהמערה, אוצרותיה באים אליה, לא היא אליהם, היא מקדישה את עצמה ללמידת תורת הנסתר, מטרתה היא להפוך חסינה לחולשותיה היחידות, אש וקסם.
הקסם הוא אויבה הגדול של ארקוסיה, אפשר לפצוע אותה בעזרתו בלי להתקרב לטווח של נשיפתה, במהלך השנים, למדה ארקוסיה דרכים רבות להכשיל את הקסם, ולהוציא את הקוסמים השבריריים מכלל פעולה במהירות.
היא רק יושבת במערה העצומה, ומחכה.
META
מלבד הסיפור, ארוקסיה יכולה להוות היתקלות קרבית מעניינת מאוד, במשחק המחשב, היא חוסמת את הלוח בעזרת נטיפי קרח, שלא מאפשרים זימון יצורים רבים, וכשהיא נפצעת מספיק היא הופכת את כל היצורים על הלוח שלך לנציבי קרח, בעוד הקלפים שלה מחסלים אותך במהירות אם יש לך לחשים רבים, היא מאוד מאתגרת, ואפשר להמיר את האתגר המעניין שהיא מציבה למשחק תפקידים, בעזרת תוואי שטח, שאפשר להרוס ולהפוך לגיבורים שיעזרו בקרב, או קרח חלק או כל דבר אחר, שיחד אם נשיפתה של סינדרגוסה ודרכה לחסל קוסמים יכול להיות מאוד קשה.

קרסי עלילה:
-חבר של הדמויות נכלא בנטיף , ועל הדמויות לשחרר אותו.
-נבל רוצה לשחרר גיבור כמעט בלתי מנוצח בן אלפי שנים מנטיף ששומר עליו בחיים, ועל הדמויות לעצור אותו.
-מערתה של ארקוסיה המאוד טריטוריאלית נמצאת בדכם של הדמויות, עליהן למצוא דרך לעבור אותה בלי להתווסף לאוצרה.
400px-Sindragosa_full.jpg
 
האם זהו לא פספוס מסוים להתבסס על ארץ ישראל ואז לקחת מפלצת כמו ״דרקון לבן״ שלא קשורה למיתולוגיה המקומית באף צורה? חשוב לבחור אם רוצים להשתמש בישראל כרגע למערכת פנטזיה רגילה, או ליצור פנטזיה בסגנון ״תנ״כי״.
 
הח׳אן הטטרי אמר/ה:
הרעיון הוא עולם מערכה בארץ ישראל. מה זה בארץ ישראל? בעיקר גיאוגרפית, ואפשר לשלב גם אתרים ארכיאולוגיים מגניבים. אין צורך להסתמך על ההיסטוריה. גמדים בהרי אילת, אלפים קסומים בכרמל, מעוזי פיראטים בחופי הצפון ושבטי ענקים ברמת הגולן, הכל יתקבל בברכה.
 
אבל במצב הזה, זה לא נשמע כמו עולם מערכה מעניין במיוחד... בסופו של יום, אני יכול לקחת את הר החרמון בסיפור שלך ולהחליף אותו בכל הר עם שם אחר, ושום דבר לא ישתנה. זה לא מביא את הייחודיות של הארץ בשום צורה לתוך העולם. אני די מסכים עם העוג - אני חושב שאם אנחנו רוצים לעבוד על הפרוייקט הזה, צריך להקבע על theme מסויים ולבנות את העולם לפיו.
 
הממ...
קודם כל - הגשה יפה, אהבתי. חבל שלא התייחסת למצודת נמרוד שעל צלע החרמון.
שנית - ובכן, כמייסד האתגר (*קול מתנשא*), אני חושב שאכן צריך לקשר לארץ. אורקים, דרקונים וגמדים זה נחמד, אבל בכל אופן לדעתי צריך קישור לארץ - אולי רפרנסים להיסטוריה של המקום, למיתולוגיות מקומיות או אפילו למצב המודרני שלו.
 
ים המוות וסביבותיו:

איש לא יודע למה ים המוות הוא כל כך... מת. ימה של מי מלח קטלניים, שאפילו אצות ודגים לא חיים בה, מוקפת הרים מתים וגושי מלח. השמש בו קופחת, הוא לא ראה גשם כבר שנים ארוכות, רוחות כמעט לא נושבות בו. למה?

ים המוות הוא אגם גדול בדרום-מזרח הארץ, נמוך יותר מכל מקום ידוע. המים בו מלוחים להחליא, ואפילו דגים לא חיים בהם. הים מוקף הרים מדבריים, השמש בו קופחת, רוחות לא נושבות בו, והמקומיים מספרים שיש בו חומרי מרפא רבים. בצוקים סביבו יש נחלים ומעיינות רבים המספקים מים צוננים ורעננים לתושבים. חיים שם יעלים, תנים, זאבים, נמרים, צבועים וצבאים.
סביב הים חיים מספר שבטים, עליהם אספר כאן.

ע'סוליה, עיר הנחושת (עין גדי וסביבותיה, מטמון נחל משמר): ע'סוליה היא העתיקה בערים סביב הים. היא שוכנת בצידו המערבי, על מורדותיהם הנמוכים של הרי המדבר, לא רחוק מכמה נחלי איתן קטנים. ע'סוליה נוסדה לפני אלפי שנים בידי מתיישבים מהגדה המזרחית של הים, ששטו מהרי מואב על סירות משוטים עשויות גומא, ושנמלטו מ''תנין חולות גדול'' - דרקון מדבריות - שהתעורר בהרים. העיר זכתה למספר תקופות שגשוג, והיא סחרה עם הגמדים מהרי הנחושת שבדרום הרחוק, אנשי מעברות הנהר בצפון, אורטה במערב ושבטי ההרים מעבר לים.
לפני כ-600 שנים, הותקפה ע'סוליה בידי נוודים רוכבי-יענים מערבות הדרום. הע'סולים מיהרו לנטוש את עירם, ואת אוצרותיהם, שכללו את כלי המקדש הגדול שלהם, כתרים, ושנהב סוסי-יאור מהנילוס הרחוק, הטמינו במערה לצד אחד הנחלים, כעשרה ק''מ מעירם. אנשי העיר נמלטו לצפון, ועקבותיהם לא נודעו מאז.
בינתיים, על האוצר התנחל דרקון, שקרא לעצמו ''שומר האוצר'', לאוצר ''המשמר'', ולנחל ''נחל המשמר''. הדרקון ישן על האוצר, טרף הרפתקנים טיפשים שבאו לנסות ולקטול אותו, וכעת הוא עדיין מנמנם לו בצוקים, שוכב על אוצר עתיק וקדוש.
לפני כמה עשרות שנים, ירד מהצפון שבט שנקרא ''אל-גאזול'', שטען כי הוא צאצאם של הע'סולים הקדומים. הגאזולים בנו מחדש את ע'סוליה ושיקמו את מקדשה, אך חששו להתקיף את הדרקון ולהשיב את אוצרם המקודש. כעת, המלך ראווארנה רוצה להחזיר את האוצר ולשקם את עבודת המקדש העתיקה. הוא מוכן לשלם רבות למי שיחזיר לו את האוצר הזה...
אנשי ע'סוליה הם בני אדם, נמוכים, כהי עור ושחורי שיער, המתפרנסים מגידול עזים, מעט חיטה וזיתים, ואפרסמון (בושם) רב. הם סוחרים עם רוב העמים המקיפים אותם ואף עם כמה רחוקים, בעיקר במלח, חומרי מרפא ובשמים תמורת מתכות, בדים ודגן.

נזירי המערות הצפוניות (מנזרי מדבר יהודה ומערות קומראן): בצפון ים המוות חיים בני כת ''בני אור'' - קבוצה קטנה של נזירים אדוקים ומחמירים, שאמנם מתירים הקמת משפחות אך מגבילים מאוד כל הנאה אנושית ואוסרים לחלוטין החזקת רכוש. הם רואים בעצמם קדושים וצדיקים, לעומת כל שאר העולם הרשע והחוטא, ומאמינים שביום הדין הם יעמדו לצד המלאכים וימיתו את כל הרשעים. אנשי הכת מגדלים לעצמם בנחלים מעט כבשים, זיתים וחיטה השייכים לכל החברים, ואת שאר זמנם מקדישים לשינון מזמורי קדושה מאגיים וקריאה בספרי הקודש עבי הכרס שלהם, עמוסי מזמורי הכשף. הם מציבים בפני כל זר שמגיע אליהם את הברירה - למות או להצטרף. יש להם ידע רב בנושא הקדושה והמאגיה.

הר המלח המקולל: הר המלח המקולל שוכן בדרום הימה, והוא למעשה גוש מלח ענקי המשתנה ללא הרף. הוא וסביבתו לא מיושבים, והמקומיים מאמינים שבעבר הייתה בו עיר שנחרבה בגשם גופרית. רוב הנוסעים עוקפים אותו בקשתרחבה.
שאר איזור הימה מיושב בנוודים רועי צאן, המגדלים בנחלים מעט חיטה וזיתים.
 
חזרה
Top