• ברוכים הבאים לפורום הפונדק
    הפונדק הוא הקהילה הוותיקה והמובילה של מבוכים ודרקונים, משחקי תפקידים ומשחקי לוח בישראל.
    ההרשמה היא בחינם ולאחר מכן תוכלו לפרסם הודעות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה /

עולם מערכה - שחור, לבן, אדום (1)

הח׳אן הטטרי

פונדקאי ותיק
פונדקאי מפגשים חבר.ה בהיכל התהילה פונדקאי החודש
קוריאס ירד מסוסו, מביט בספינה המתקרבת לנמל קרנואה. צורי החרטום והירכתיים, גבוהים ומגולפים כקני סוף, היו שייכים ללא ספק לשחורי העור מטא-נטג'אר. מושל קרנואה לא חיבב את שחורי העור, שסיפקו בנמליהם מחסה לשודדי ים ושאיימו על המסחר הפורח של הרפובליקה, אך הוא שנא את הקהוקים אפילו יותר. הספינה עגנה ברציף, ושחורת עור גבוהה, עטויה בעורות נמר ושריון קשקשים מוכסף, ירדה ממנה. קוריאס לא אהב כלל את הרעיון שאישה תצא למלחמה, ועוד כגנרלית, וכפי שראה מהבעותיהם של הדיפלומטים שלה - גם שחורי העור לא. ''שלום לך, אלכאבסקן'', אמר קוריאס בקרירות, מביא את הסוסה הלבנה שייעדו לה. ''באת לעזור במטרה עליה סיכמו אדונינו?''. ''כן'', אמרה המצביאה במבטא כבד של שחורי עור, וזינקה על סוסתה במיומנות מעוררת קנאה. ''הקהוקים, הפראים עוטי הנוצות, יצטערו על היום בו התחילו להתאחד''.

שלום לכם, וברוכים הבאים לעולם המערכה שהתחלתי לבנות: שחור, לבן, אדום. חשבתי על העולם הזה הרבה זמן, והצורה הכללית שלו בנויה אצלי בראש. אולי אצרף מתישהו מפה, אבל היא תהיה דלה למדי - מעבר לחופים ואולי גם ''ארצות התרבות'', אף אחד כמעט לא יודע איך העולם נראה.
במשפט או שניים, הרעיון בעולם הוא שיש מלחמה בין האימפריה הקהוקית (ספק קיסרות וספק קונפדרציית שבטים, שכפי שאפשר להבין מבוססים על האינדיאנים), לבין ערי המדינה של לבני העור (בהשראת יוון העתיקה בעיקר) וממלכות שחורי העור (בהשראת ממלכת כוש, מצרים ושבטים באפריקה) - שתי יריבות וותיקות שהתאחדו עקב האויב המשותף. כמו כן, במקביל מתרחש גם קרע חמור בכנסייה, פשיטות אנשי הפרא מתחזקות, ויש שמועות שהאלפים הארורים מתכננים משהו.

מה אמורות להיות הדמויות?

הדמויות יכולות להיות דיפלומטים, שנשלחים למשימה חשובה אצל עיר או ממלכה אחרת, וכן מרגלים שנשלחים לאסוף מידע ולחבל בצבא האויב. הן יכולות להיות גם הרפתקנים (במובן של המאה ה-19), שיוצאים לחפש תהילה וזהב ולהקים ממלכות פרטיות בארצות הפרא. גם מגלי ארצות, שיוצאים לגלות את הפרא או להפליג לאורך חופים חדשים, הם אפשרות - אם כי היא מפספסת מעט את הקונספט המרכזי בעולם. הדמויות יכולות להיות גם מפקדים, מצביאים או שכירי חרב בשירות הצבאות השונים במלחמה. אפשרות נוספת היא לשחק אבירי קודש, בשירות אחת מהכנסיות המתגוששות.

לאיזו שיטה מיועד העולם?

העולם לא כבול לשיטה מסויימת, ואני מניח שאפשר לשחק בו בהרבה שיטות. אני אישית מעדיף חופשיטה או מכניקה מומצאת ופשוטה מאוד, אבל זה טעם אישי.

מה מיוחד ומקורי בעולם הזה? למה שאני ארצה לשחק בו?

טוב, הפעם השקעתי בייחודיות העולם. עיצבתי שיטת קסם מיוחדת (עיצבתי בעצמי, אך אני לא יכול להתחייב שהיא לא דומה לדברים שאני עדיין לא מכיר), עליה אספר בהמשך, שגם מסבירה את נחיצות השרביטים לקסם. השקעתי גם באלים, כדי שיהיו דומים למיתולוגיות אמיתיות (אבל לא היוונית או הנורדית החרושות), וחסרי נטייה ברובם המכריע. יש בעולם אפשרויות משחק רבות, גזעים מקוריים רבים, כמה סכסוכים מסוגים שונים, ואם זה משנה - הוא גם שונה מאוד עיצובית (באיזה עוד עולם יש יוונים, מצרים ומרואים נלחמים נגד אינדיאנים, כששתי כנסיות המשרתות את אותם אלים נלחמות במקביל ואנשי חיות שונים ומיני אדם קדמוניים פולשים לארצות התרבות?).

ולסיום, מה המצב בעולם? אפשר בבקשה תיאור קצר שלו?

רמת הטכנולוגיה בעולם משתנת ממקום למקום. אצל לבני העור והשחורים רמת הטכנולוגיה היא כמו של העת העתיקה - המתכת השלטת היא הברונזה, האדריכלות פשוטה ומבוססת על קורות ועמודים, האומנויות פרימיטיביות יחסית. באימפריה הקהוקית יש מרבץ בדיל אחד בלבד (בהר הופוול באמצע הערבה), ולכן הברונזה שם יקרה יותר ומשמשת רק לחישול כלי נשק, כמו כן, אנשי המישורים מזלזלים בקסדות ועוטים כמעט ורק שריונות עור (אם בכלל), למעט האצילים שיכולים להרשות לעצמם שריון עור מחוזק בארד. הם מעדיפים כלי עצם ואבן - והרי מה אתה עוד צריך בציד, דיג או קרב מול לוחמים חצי-עירומים? בארצות הפרא ישנם אומנים בחישול הארד (כאנשי התלים), וגם שבטים רבים שלא מכירים כלל את המתכת. בארצות הפרא נמצא גם המרבץ היחיד הידוע של מית'ריל (המכונה בעולם ''זהב ירח''), אך פילוגי השבטים מונעים ניצול יעיל של היתרון הענק שהוא מקנה.

הסדר החברתי אצל כל בני האדם הוא פטריארכלי, גם אם הוא מתגמש פה ושם - כל התרבויות האנושיות מאמינות שהאישה אמורה לעבוד בבית, והגבר בחוץ, וגם בתרבויות שבהן אצילות מורשות להתערב בפוליטיקה (כמו בטא נטג'אר), זה עדיין נראה מוזר וחריג. האלפים שוויוניים לחלוטין (אין הבדל בין הגבר והאישה האלפיים), ולא ידוע הרבה על ארצות הפרא. בני האדם מתפרנסים מתחומים רגילים - חקלאות, מרעה, ציד, מסחר ומלאכה. החיות המבויתות הנפוצות הן ביזונים, בקר, זבו, צאן, עזים, חמורים, סוסים ובאיזור המדבר גם גמלים, וכן עופות שונים. לכל גזע יש את ''החיה שלו'', שמתחברת ומבינה אותו בצורה הטובה ביותר - לבני האדם יש כלבים, לאלפים חתולים, לניאנדרטלים זאבים, לבני המחצית תנים וכן הלאה.

בעולם יש קסם גם בנפרד מרוב האלים (למעט אלת הקסם) - בעולם ישנה רוח או מהות מאגית (דוממת), המכונה ''רוח הזהב'', שבעזרת ''כיפופה'' ניתן להשפיע על המציאות.
אשפים עושים זאת באמצעות לחשים ומזמורי כשף, שחייבים להיות בחרוזים ובמבנה שיר מסויים, ושהשפעתם משתנה בהתאם לשפת הלחש - לחש באנגלית המכיל את המילה marsh, שתתורגם לעברית כ''ביצה'', עלול ליצור ביצת יער ולא ביצת מישור. כמו כן, כישוף שהטילה אלת הקסם על העולם גרם לכך שלא ניתן יהיה לקרוא לחש או מזמור קסם, אלא אם נכתב בדיו מיוחד על קלף מיוחד שעברו ''בדיקת כשרות'' בידי כוהניה. אשפים לומדים במגדלי קסם, אך הם נדירים - שכר הלימוד במגדלי הקסם גבוה מאוד. אשפים הם מעטים מאוד, שכן עליהם להיות בני אצולה או בנים לסוחרים עשירים, ולהעדיף להשקיע את כל זמנם בלמידת לחשים מסובכים ולא בפוליטיקה, לחימה או מצביאות.

כושפים הם מי שנולדו עם יכולת טבעית לכשף, ואף שמיעוטם זוכים להיוולד למשפחות עשירות ולהפוך לאשפים מצטיינים, הרוב נולדים למשפחות כפריות ולומדים לשלוט בכוחותיהם בעצמם, בניסוי וטעייה (אם כי לא פעם טעייה מובילה למוות). עקב כך, לכל כושף יש דרכים אחרות להשתמש במאגיה - חלקם משתמשים בשרביטים, אחרים במעין כשפות, ויש מי שעושים זאת באמצעות קשר עין בלבד. לכן, גם כשפיהם של הכושפים משתנים.

ישנם גם צמחים ובעלי חיים שמסוגלים לכופף באופן טבעי את רוח הזהב, באופן בלתי מודע - עצי ערבת-הזית עושים זאת כדי לגרום ליצורים לאכול את פירותיהם המרים והחריפים, חדי קרן עושים זאת כדי לקבל ''מזון'' מרוח הזהב וכך לייתר את הצורך אפילו במרעה עבורם, חתולים עושים זאת כדי לפתות בני אדם להשתעבד להם (סתם, סתם...). היכולת הזו נשארת בגופם ואיבריהם גם לאחר מותם, וניתן להשתמש באיבריהם להגברת איכות או כמות הכיפוף, וכן למיקודו. כמובן שהרבה יותר נוח להשתמש במטה המכיל נוצת עוף-חול או בענף ערבת-זית מבעלי העץ או באפר הפניקס, ולכן התפתחו שרביטי הקסם.

- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -

אז, איך יצא לי? טוב? רע? נורא? ההקדמה טובה? הצגתי את העולם בצורה הנכונה? תרצו להמשיך לעקוב? או שלא? חפרתי?
 
זה נשמע מוזר. בהתחלה אמרת שהדמויות יכולות להיות הרפתקנים סטייל המאה ה19, או חוקרי ארצות. אבל לפי הרמה הטכנולוגית שתיארת אצל בני האדם, הם בכלל בעידן הברונזה. מהי תקופת הזמן מבחינה תרבותית?
 
הכוונה ב:
הח׳אן הטטרי אמר/ה:
הרפתקנים (במובן של המאה ה-19)
הכוונה הייתה להרפתקנים של המאה ה-19: גברים נועזים ותאבי כוח מהמערב ואמריקה (״ארצות התרבות״ דאז) שהלכו להקים ממלכות פרטיות בארצות נידחות כמו פטגוניה ואינדונזיה.
 
Nextorl אמר/ה:
כמובן, אבל עדיין זה קטע תרבותי יותר, ואני מאוד מתקשה לחשוב על מישהו מתקופת הברונזה עושה דבר כזה.
לחילופין, הם יכולים לעמוד בראש משלחת מעיר המדינה שלהם לייסד מושבה בארצות הפרא או בחופים הפרטיים מצפון - היוונים והפיניקים ייסדו מושבות וערי מדינה עצמאיות בארצות ה״ברבריות״. והיי, למה שלא יצאו לייסד ממלכה משל עצמם? במה שונה אדם מערבי תאב כוח שמשוכנע בעליונות תרבותו וגזעו, מיווני תאב כוח שמשוכנע בעליונות תרבותו ובני עמו?
 
העוג הברברי אמר/ה:
מהם מקורות ההשראה לעולם? אם אני אבקש המלצה על סרט, ספר, סדרה או כול דבר אחר שיתנו לי את אותה האווירה וה"תחושה" של העולם, על מה תמליץ לי?
מקורות השראה... אוי, יש הרבה. קודם כל, סדרת משחקי המחשב המומלצת ״Total war״, ואני מדבר על המשחקים Attila (שהעניק לי השראה בעיקר בנוגע לדתות), Rome 2 (שנתן לי השראה לערי המדינה של לבני העור ולממלכות של השחורים), ו-Empire שנתן לי השראה בנוגע לקהוקים. מעבר לזה, הקומאנצ׳י, סו ובלאקפוט ההיסטוריים, שעליהם ביססתי את הקהוקים (יחד עם השראה מהפרק של היה היה בנוגע לילידים באמריקה, וגם לסרט פוקהונטס). קשה לי לשים את האצבע על משהו ספציפי שייתן את ההרגשה.
 
הבעיה המרכזית עם מתן ביקורת היא ההרגשה שאתה קופץ מפרויקט לפרויקט ומעולם מערכה לעולם מערכה בקצב מסחרר. כללית, כהקדמה, זה לא רע. הלוואי שלי היה האומץ לפרסם עולם שאני עובד עליו. עולמות קולוניאליים תמיד נראו לי כזן נדיר בספרות הפנטסיה.

- האם אנשי החיה מהפרויקט הקודם היו חלק מהעולם הזה?

- ההבדל בין האשפים לכושפים נשמע כמו ההבדל בין היחס של אנשים רגילים למתמטיקה לבין היחס של מתמטופילים למתמטיקה. לאחד מדובר במלאכת אדירים ולשני מדובר בתענוג טהור. למה שכר הלימוד במגדלי הקסם כה גבוה? מדיניות שנועדה לדאוג שלא יהיו יותר מדי קוסמים שילחמו אחד בשני?

- האם יש לך תכנית מסודרת לפרסום תכנים?

- עוד פעם אלפים כעושי צרות?
 
הלדין אמר/ה:
הבעיה המרכזית עם מתן ביקורת היא ההרגשה שאתה קופץ מפרויקט לפרויקט ומעולם מערכה לעולם מערכה בקצב מסחרר.
אנשי החיה אמורים להיות בעולם הזה גם. בנוגע לעולמות הקודמים - אני רואה את זה כאותו עולם שמתפתח להיות טוב יותר ומשחקי יותר.
הלדין אמר/ה:
עולמות קולוניאליים תמיד נראו לי כזן נדיר בספרות הפנטסיה.
זה לא בדיוק עולם קולוניאלי. אמנם יש פה מאבק בין לבנים לאינדיאנים, אבל שניהם חיים ביבשת בערך אותו הזמן.
הלדין אמר/ה:
האם אנשי החיה מהפרויקט הקודם היו חלק מהעולם הזה?
כפי שכבר עניתי, כן.
הלדין אמר/ה:
למה שכר הלימוד במגדלי הקסם כה גבוה? מדיניות שנועדה לדאוג שלא יהיו יותר מדי קוסמים שילחמו אחד בשני?
כל מיני סיבות. שלא יהיו מלחמות, ואתה מצפה מאשף מומחה ומנוסה שיכול להרוויח המון בשירותם של מלך או מועצה רפובליקנית להקדיש את מלוא זמנו ללמד את המלאכה המסובכת הזו נערים צעירים וילדים.
הלדין אמר/ה:
האם יש לך תכנית מסודרת לפרסום תכנים?
לא ממש. אני אפרסם כשיעלה לי או כשאני אחשוב על משהו.
הלדין אמר/ה:
עוד פעם אלפים כעושי צרות?
לא בדיוק. יש אלפים ויש אלפים, והיחס שלהם לבני האדם מדתנה. חלקם רואים בהם כאחים קטנים שיש לדאוג להם.
 
העולם הנוכחי נראה די טוב, למרות שעדיין נשארו קצוות שצריך לשפשף. אני אישית לא רואה בעיה בקפיצה מפרויקט לפרויקט משום שנראה שאתה לומד ומשתפר בכל ניסיון ולגיטימי שתלמד בדרך של ניסוי וטעיה ;)

נדמה לי שמה שחסר כרגע זה בעיקר אווירה, שאתה מצליח ליצור בראש אבל מתקשה להעביר בטקסט (למרות שהפתיח טוב ובהחלט עוזר). קבלתי רושם שיש אספקטים שונים בעולם, מוטיב אינדיאני, תקופת הברונזה באפריקה ואירופה, דת, מנגנון קסם מיוחד וגזעים שונים - אבל קשה לי לדמיין את הכל משתלב יחד ויוצא סלט שקצת בלבל אותי. אגב, כשהערתי על אחד העולמות הקודמים שצריך משהו שעושה חשק לשחק דווקא בו התכוונתי בראש ובראשונה לאווירה שמקימה הכל לתחייה, ואפילו חשובה יותר מרעיון מקורי כזה או אחר. אוכל לנסות לעזור עם זה, אבל כמו הלדין מעניין אותי לדעת מה התכנית העתידית לעולם כדי שלא אשקיע סתם. כמובן שלגיטימי גם שלא תשקיע בפרויקט, אני שואל בשביל עצמי...
 
הרבה ממקורות ההשראה לעולם הם משחקים בהם השחקן מנהל מדינה, יחידות צבאיות, וכו׳. האם אתה מצפה מהשחקנים לשחק, בשלב כזה או אחר, מנהיגים מסוג זה? האם בעולם יש מקום לדמויות כאלו של מנהיגים? או שאתה פחות מכוון למשחק מהסוג הזה?
 
אממ... זו בהחלט אפשרות. העולם לא מיועד לחיפוש של דרקונים חמדנים עם מיטות אוצרות. למעשה, נתתי רעיון דומה, של הקמת וניהול מושבה בפרא.
 
נראה לי שעדיף שתתמקד בתיאור הפולחנות של האלים ובמאפיינים הייחודיים להם. זה גם ייתן לאנשים שישחקו בעולם מידע וגם ייתן לך להוסיף לעולם את האווירה הייחודית לו. גם כמובן השאלה כיצד הם סוגדים לאלים - האם הם סוגדים להם לפי צורך? או שכל אדם בוחר את האל שמתאים לו ודובק בו לשארית חייו? גם לא יזיקו קרסי עלילה לאבירי קודש המשרתים את אותם האלים כלומר מה הם בדיוק עושים שם - נלחמים באבירי קודש של אלים אחרים? נלחמים באויבי האלים? תעמולנים שמנסים לשווק את האל שלהם למאמיני האלים האחרים? בריונים שמענישים אנשים שנראים להם כחסרי כבוד לאל שלהם (מכים את הפסל שלו וכדו' במחשבה שזה ייתן להם יותר קדימות אצלו.)?
 
חזרה
Top