• ברוכים הבאים לפורום הפונדק
    הפונדק הוא הקהילה הוותיקה והמובילה של מבוכים ודרקונים, משחקי תפקידים ומשחקי לוח בישראל.
    ההרשמה היא בחינם ולאחר מכן תוכלו לפרסם הודעות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה /

על אימה

יצא לי לתהות לאחרונה על אימה בסיפורים, בסרטים, ובמשחקי תפקידים. מה בעצם גורם לנו לחוות את אותה תחושה של אימה?
כשאני, אישית, קורא ספר / רואה סרט על גועלים שאוכלים בני אדם זה לא ממש מזיז לי. אני יודע שגועלים לא קיימים, ושיש אנשים שיתנפלו עליך ברחוב ויהרגו אותך בשביל כסף (ב''ה בישראל אין הרבה מהם חופשיים) ועדיין זה לא מפחיד. מגעיל - כן, אבל לא מפחיד.
גם אם הרוע חזק זה לא משנה - תמיד יש מישהו חזק יותר שיכול להביס אותו, ואם לא, בדרך כלל אפשר לברוח. מלוקמיה יותר קשה לברוח מאשר ממכשפה, וכשאתה מת זה נגמר.
גם קללות שמשפיעות אחרי המוות לא ממש מפחידות. אם יש משהו אחרי המוות, זה או משפט צדק, או שזה בעצם כמו החיים שלפניו. אם זה משפט צדק אי אפשר לעלות אותו, ואם זה כמו החיים קודם כבר הסברתי שזה לא אמור להפחיד.
אם יש משהו אחד שמפחיד באמת, זו האפשרות של הרוע לגרור אותך אליו. בחירה שגויה שתעשה ותהפוך אותך לרע לא כי אתה מוכרח, שאז זה לא אתה, כי אין לך בחירה חופשית, אלא שאתה מתוך בחירה מלאה תהפוך לרע, אפילו קצת, ובכך תשתית את נשמתך.

אשמח לשמוע את דעתכם.
 
אימה היא לא זוועה, אימה היא הפחד מהבלתי נודע. במשחקי תפקידים המהדרים גם מבדילים בין אימה ככלל לבין אימה אישית בה אתה המפלצת או שזה אתה שיש לו חרק בתוך המוח וכיו"ב.

אישית, אני לא כ"כ אוהב לשחק בז'אנר, אבל כן אוהב את הז'אנר הקרוב לו, ז'אנר המסתורין - עם כל מיני סודות אבודים ותעלומות. לא בדיוק ז'אנר בלשי אלא יותר דברים כמו בתים רדופים, חורבות עתיקות עם דלתות סודיות, ספרים בשפות אבודות וכיו"ב.
 
הפחד מהבלתי נודע? לא בהכרח. אחרי הכל, זה עניין של מידע חלקי שאתה מקבל. אם אתה יודע על משהו הכל אתה לא תפחד, כי אין לך שום חוסר וודאות. אם אתה לא יודע על עצם קיומו, גם אין לך ממה לפחד. אבל הפחד מהלא נודע שאתה מתאר כאן הוא פחד מגורים חיצוני, לא פנימי.
אם יש לך חרק במוח זה בדיוק כאילו הוא יגיע מהחלל החיצון. הוא לא חלק ממך. אני מדבר כאן על אימה נוראית יותר מכל האחרות, שאתה הולך להפוך רע בעצמך, להתחיל לשתול לאנשים חרקים במוח מרצונך החופשי לחלוטין.
 
אצל לאבקראפט, מהאבות המוזרים של ספרות האימה המודרנית, חוזר די הרבה החשש מ"זיהום הדם" - לגלות שאתה בעצם צאצא לאנשי דג ותהפוך לאחד כזה, שאבות אבותיך היו קניבלים עובדי-חייזרים, שסבתא שלך הייתה שימפנזה. זה לא הידרדרות איטית אל הרוע, אלא תחושות ברמה שהיית מרגיש אם למשל היית מוצא בבוידעם יומן סודי שכולל תמונות של סבא שלך במדי אס-אס, תעודות שמוכיחות שההורים שלך הם אחים ותיק רפואי לפיו נולדת בתור אנדרוגינוס ועברת ניתוח לשינוי מין שמעולם לא ידעת עליו.
 
מעולם לא צפיתי בסרט אימה רציני (וגם אין לי כוונה לצפות) אז הידע שלי בנושא די מועט.
מה שכן אני זוכר 2 מקרים שהייתי בפחד למקרה אחד שהייתי בפניקה.
הראשון היה כשהייתי בן 15 בערך והיה לי סיוט חוזר על מה שהיה פחות או יותר סרט אימה מביית היוצר של tkhag1 שכלל חופשה בני 18 מורה לרוסית שמשופד על ידי תופר ענק ויצור ירוק עם ציפורן ענקית בעול יד על האצבע המורה, אני תמיד תכננתי לשבת ולכתוב תסריט על החלום הזה.

הפעם השנייה הייתי כשראיתי סרט של נשיונל ג'יאוגרפיק שגרם לי במשך שבוע שלם להרגיש שנמר עומד לקפוץ עלי בכול רגע מהשיחים.

הראשון זה היה סיוט רגיל של ילד ובשני היה מדובר בהרגשה שמשהוא עומד לקרות. אני מניח שהציפיה גרוע יותר מהתוצאה במובן הזה.
 
אימה לא צריכה להיות "הגיונית", היא יכולה להגיע מאפתיה עם דמות שיש לה סיבה טובה לפחד. הדמות מפחדת, ודרך הזדהות איתה אתה מפחד.

הייתי אומר שאימה היא הרתיעה מהאפשרות לאבד משהו. אם אכפת לך ממשהו\מישהו בתוך סיפור\משחק, זה לא משנה אם זה לא אמיתי - כשהם בסכנה (ואין להם שריון עלילתי), אתה מפחד.
 
אני מאמין שהאימה היא באמת קשורה לכמה האויב או המצב חמור, מה שבאמת מפחיד זה חוסר העונים שאתה מרגיש. זאב הוא מטרד שמעורר חשש כשיש לך אקדח אבל הוא האימה בהתגלמותה כשאתה לבד ביער בלי יכולת לברוח או להלחם.
 
הציפייה יותר גרועה מהתוצאה? חכה שנמר יקפוץ עליך ונדבר. אם תישאר חי... מוהאהאהא...
בכל אופן, אני מניח שכל הדברים שתוארו אמורים להיות מפחידים, אבל אני מדבר כאן לא על פחד פשוט, אני מדבר על אימה. מהסוג שמשתק אותך, לא בהכרח בלי שורש הגיוני, אבל לא דווקא עניין של מסתורין. אני פשוט לא מוצא דבר יותר מאיים מאותה השחתה מוסרית, באיזה קצב שהיא לא תהיה.
ת'ור - זה נכון, אבל אני לא מדבר על פחד פשוט, אלא על מובן עמוק יותר של אימה. לא שהדמות תאבד חפץ קסם יקר, את החיים שלה או אפילו את הנשמה, אלא ממעבר של שינוי עצמי לרעה, מבחירה חופשית לחלוטין, מעורטלת ככל הניתן מהשפעה חיצונית. הפחד של הבחירה החופשית שמאפשרת לך לקפוץ מהגג רק כי אתה יכול, פשוט סתם ככה.
אלישע - זה פחד פשוט ברמה מוגברת לדעתי. לא יותר מזה.
 
תן לי לספר לך על הפעם שבאמת הרגשתי אימה אמיתית.
אם תשים לב אמרתי שהיה לי התקף פניקה פעם אחת אבל לא אמרתי מה הוא היה.
לפני שנמשיך אני רוצה לבדוק, אתה מדבר על האימה האמיתית נכון? מהסוג שמפעילה את המנגנון הטבעי של לברוח/לקפוא/להלחם? מהסוג שהמוח שלך מתרוקן מכול מחשבה הגיונית ואתה פשוט מרגיש פחד קדמוני?
 
האימה האמיתית היא לא זו שבה אתה חושב בהיגיון ואז מגיע למסקנה המתבקשת?
כי על זה דיברתי. זה משתק ומונע פעולה ,כי הנחות היסוד שלך מאפשרות את זה.
ואתה בטוח שאתה רוצה לספר על החוויה הזאת? אפילו אם כן, זה לא חייב להיות בפומבי.
 
אני יכול להעיד שאני מפחד מכאב, בושה, סבל ליקיריי או גיהינום (תוצר ישיר של התדרדרות לרוע) הרבה יותר ממוות, ואני משוכנע שכך הרוב. אנשים לא ירעדו מפחד כשיעמדו מול כיתת יורים או יסתערו לקרב חסר סיכוי, אלא אם הם יודעים שמה שמצפה להם אחרי המוות הוא הגיהינום. אנשים כן יפחדו בקרב בו יש להם סיכוי לשרוד, או כשמול כיתת היורים יעמוד אדם הקרוב לליבם.
tkhag1 אמר/ה:
[post]698514[/post] זאב הוא מטרד שמעורר חשש כשיש לך אקדח אבל הוא האימה בהתגלמותה כשאתה לבד ביער בלי יכולת לברוח או להלחם.
בלי כלי נשק, או משותק/נכה/עייף? ונניח שהזאב מספיק מיואש כדי להתקרב אליך...
אם אתה יודע שאין לך סיכוי, אתה תפחד מהכאב. אם יש לך, אתה תפחד על החיים שלך, אבל גם תילחם עליהם וחזק. ואם להקות זאבים יקיפו אותך, כנראה שתילחם למרות חוסר הסיכוי.

אביעד: הפחד מלהפוך לרע הוא אפשרי בתנאי ואתה מפקפק בטוב ליבך. ''מי שמאמין לא מפחד'', ואם אתה בטוח שאתה טוב אתה כנראה לא תפחד שיום אחד תירדם ג'קיל ותקום הייד.
אביעד אמר/ה:
[post]698515[/post] הפחד של הבחירה החופשית שמאפשרת לך לקפוץ מהגג רק כי אתה יכול, פשוט סתם ככה.
אני אכן יכול להודות במקרה שבו הייתי בטיול כיתתי אחד בואדי ליד העיר, והיה בו צוק תלול אחד, שנפילה ממנו היא מוות במקרה הטוב. הפחד שלי היה פחות שאמעד, ויותר שדחף מוזר ובלתי נשלט יבוא אלי ואני אקפוץ מהצוק.

אימה אמיתית, לדעתי, היא אימה קדמונית וקמאית, כזו שמוציאה ממך את האינסטינקט הכי פראי, חייתי, בלתי נשלט. נחשים, עקרבים, ולעזאזל, אפילו נמלים מעבירות צמרמורת.
 
אביעד- אתה שואל כאן מה היא אימה, אבל נראה שאתה די מקובע להחלטה שלך של ממה אתה מפחד. זה טוב ויותר שלדעתך התדרדרות מוסרית זה מפחיד, אבל זו לא ההגדרה היחידה של אימה, נסה לשמור על ראש פתוח.

בכל מקרה, ממש אתמול ראיתי סרטון נהדר על איך המדיה יוצרת אימה, הנה הוא:
 
אביעד אמר/ה:
[post]698519[/post] ואתה בטוח שאתה רוצה לספר על החוויה הזאת? אפילו אם כן, זה לא חייב להיות בפומבי.
אין לי בעיה לשתף את זה, זה קרה די מזמן ואני לא מובך מזה במיוחד.
הח׳אן הטטרי אמר/ה:
[post]698520[/post] אימה אמיתית, לדעתי, היא אימה קדמונית וקמאית, כזו שמוציאה ממך את האינסטינקט הכי פראי, חייתי, בלתי נשלט. נחשים, עקרבים, ולעזאזל, אפילו נמלים מעבירות צמרמורת.
אני מניח שהסיפור שלי עונה על ההגדרה הזו למרות שהוא לא מלהיב במיוחד.

הסיפור הבא מכיל כמה ביטויים לגבי קבוצה מסוימת, אין לי שום כוונה להעליב את חברי הקבוצה ואני פשוט מספר את מה שקרה לי באותו יום.
בכול מקרה זה קרה לפני כמה שנים כשהייתי בערך בן 14, היה לנו הסעות לבית ספר וחזרה ממנו.
יום אחד הנהג שלי אחרי שהוא הוריד את כולם חוץ ממני החלית לעשות "נגלע" נוספת. אני מניח שכול מי שנסע בהסעות פעם יודע שהנהג לא בדיוק חושב על הנוחות שלך ושיש ממקרים שנסיעה של חצי שעה הופכת לשעתיים.
אותו יום היה אחד מהימים האלה ואחרי שהתבשלתי בהסעה במשך שעה וחצי ואחרי שהוא כבר הוריד את כולם חוץ ממני הוא הבטיח לי שאנחנו עושים עוד "עוד עצירה אחת קטנה" והוא לקח אותי "לבית ספר לנערים מיוחדים" או במילים אחרות מוסד לאותסטים.
המקום היה נראה כמו בית כלא/משוגעים, הינו לו שתי שכבות שאחת מהם כללה שער חשמלי והשניה גדר בגובה שתי מטר עם טיל דוקרני, הגג גם היה עם טיל דוקרני והחלונות היו בעלי סורגים גדולים וכבדים, המגע הסופי בשביל להפוך את המקום לאפילו יותר מאיים הייתה העובדה שהוא היא צבועה באפור קודר ומעיק כמו בית כלא.
מיותר לציין שחשתי "אי נוחות קלה" באותו רגע, תמיד הייתה לי רתיעה מסוימת מאותסטים אבל זה לא היה גרוע מדי כי רוב אלה שהכרתי למדו בכיתה נפרדת בבית ספר שלי והיו כמו ילדים בני שנתיים בגוף של נערים, אבל זה היה הדבר האמיתי.
כעבור כמה דקות השערים הפנימים (היו כמה רחבות לבת ספר, אחת עם השער החשמלי שנועד לחניה והשניה עם גדרות הטיל שהכילה את הבניין), והם התחילו לצאת, הם השמיעו קולות מוזרים וחלקם גם הלכו מוזר.
אני חשבתי שאני בכול זאת אוכל להסתדר כי מין הסתם 2-3 יעלו כמו בשאר בבתי ספר שעברנו בהם, המחשבה הזו נעלמה לה כאשר כ20 מהם עלו להסעה, בשלב הזה כבר הייתי מבועת למדי וכאילו בשביל להוסיף שמן למדורה הסיעת שעלתה איתם וראתה שאני די מפוחד אמרה לי "על תדאג, רובם לא אלימים".
כן זה היה משפט גאוני לומר לילד מפוחד "רובם לא אלימים" ממש מעודד.
ואז אחד מהם צרח. אני זוכר את הצרחה הזו עד היום, זה היה
כאילו משהו בין חיה לבין אדם צרח, כאילו שד אחז בו ונהם דרך גרונו. זה היה הצליל המפחיד ביותר ששמעתי בכול חיי.
אני לא זוכר שירדתי מההסעה. אני לא זוכר שרצתי. אני כן זוכר שמצאתי את עצמי בצד השני של המגרש מתנשם ומפוצץ באנדררלין ועם המחשבה שאני חייב לצאת מכאן ושאני לא מסוגל לנשום.
הסיעת (אותה גאונה מההסעה) הגיע עלי ואמרה לי שטסתי כמו טיל ועזרה לי להרגע, זה לקח לי משהו כמו חצי שעה.
אחרי שהבהרתי מעבר לכול ספק שאין סיכוי שאני חוזר לשם ורצף של טלפונים זועמים בין ההורים שלי המורים שלי וחברות ההסעות החברה "הסכימה" לשלוח לי הסעה אחרת.
מיותר לציין שכבר למחרת הייתה לנו חברת הסעות חדשה.
 
"אימה" ו"פחד" הם טווח רחב של רגשות. באנגלית זה טיפה יותר מגוון מבחינת אוצר המילים.

יש Horror - משהו שמזעזע אותך עד עמקי נשמתך. זה לא בהכרח לראות רוצח שוחט מישהו, אלא לגלות דברים מזעזעים - אולי גופה מבותרת בצורה מחרידה במיוחד, אולי לגלות שההורה שלך הוא חייזר, אולי לגלות שיש במציאות שדים.

יש Cosmic Horror - אימה קוסמית - שהיא האימה הנובעת מגילוי שהמציאות עצמה שונה באופן דרסטי ממה שחשבת, על פי רוב ברמה הכוללנית מאוד. לאבקראפט המאוזכר לעיל התמחה בכך.

יש Fear - פחד במובן הכללי. כולל פחד מהמבחן הבא במתמטיקה, או פחד מהבריון השכונתי.

יש Dread - פחד ממשהו שמצפה לך, על פי רוב לא לגמרי ידוע, למשל פחד מהמפלצת הלא-נודעת שמעבר לפינה.

ויש Creepiness - התחושה שנובעת מגילוי פרטים קטנים אבל מטרידים, למשל שבציור השושנים שעל הקיר יש איורים חבויים של גולגלות.

הכי קל לטעמי לייצר Creepiness במשחק תפקידים באמצעות תיאורים מספיק טובים של הסביבה. Dread קשה הרבה יותר, בעיקר כי שחקני תפקידים מצפים לפגוש מפלצות ושאר זוועות, בניגוד לאדם בעולם האמתי או הפסבדו-אמתי (כמו הגיבור הטיפוסי בסיפורים של לאבקראפט). אימה קוסמית - לא תמיד קל, שוב בגלל ציפיות המו"ד שאפילו לשחקן במשחק אימה מודרנית יש תמיד בתת-מודע, שלא לדבר על חדירתו של קת'ולהו לתרבות הפופולרית. Fear - אפשר לייצר במשחק עצמו, כלומר פחד מאובדן הדמות, באמצעות סכנות שונות בעולם המשחק שצריך לקחת אותן ברצינות ושזלזול בהן עלול לעלות בחיי הדמות.

בכלליות, תיאורים טובים ומפורטים עוזרים לייצר תחושה של אימה במשחק תפקידים. צריך גם קבוצה מתאימה - אם השחקנים לא נכנסים לאווירה, או מריצים דאחקות על תיאורי האימה שלך, זה לא ממש יעבוד ועדיף להריץ משחק קליל יותר (אולי פאלפ עם אלמנטים של אימה).
 
ח'אן - אולי, ואולי מי שכל-כך בטוח בטוב ליבו כבר הגיע לצד השני בלי שהוא שם לב.
נקסטורל - כן, אני בהחלט מקובע על הדברים מהם אני מפחד, ואני גם מודע שאנשים שונים מפחדים מדברים שונים. אני מנסה למצוא כאן משהו שהוא שונה מפחד רגיל.
אם תשים לב, זיכרון השואה מוזכר במדינת ישראל פחות בהקשר של פחד מחזרה על השואה, ויותר בהקשר של פחד מהפיכה לנאצים.
אלישיב - זה נשמע באמת מפחיד. אני לא חושב שחוויתי פחד בעוצמה כזאת אי פעם, אבל לא הבנתי עם זה פשוט פחד עוצמתי או משהו שונה לחלוטין מהפחד הרגיל.
והערת אגב, איזו חברת הסעות דפוקה לא עובדת לפי מסלול קבוע?
גולן - הדבר הכי קרוב שמצאתי הוא dread, אם השחתה פשוט מצפה לך? זו בחירה אישית כאמור, אחרת זה לא אתה ואולי מעולם לא היית אתה, ולגלות שמעולם לא התקיימת זה לא דבר נורא בכלל.
 
אביעד אמר/ה:
[post]698561[/post] אלישיב - זה נשמע באמת מפחיד. אני לא חושב שחוויתי פחד בעוצמה כזאת אי פעם, אבל לא הבנתי עם זה פשוט פחד עוצמתי או משהו שונה לחלוטין מהפחד הרגיל.
והערת אגב, איזו חברת הסעות דפוקה לא עובדת לפי מסלול קבוע?

זה אלישע לא אלישב.
וזה היה פחד ברמה אחרת לחלוטין, זה הצית אצלי פחד השרדותי מהסוג שגורם לבחור שמן כמוני להגיע למהירות של אצן אולימפי ולמחוק כל מחשבה רציונלית ומפעיל את מה שנקרא "המוח הקדמון".
ורוב חברות ההסעות עושות את זה, זה מקצוע של תפרנים מלא בקומבינות.
 
אביעד אמר/ה:
[post]698561[/post] יכרון השואה מוזכר במדינת ישראל פחות בהקשר של פחד מחזרה על השואה, ויותר בהקשר של פחד מהפיכה לנאצים.

אתה בטוח? כי בשיח הישראלי במשך שנים יש מצד אחד המון הפחדה משואה שניה - החל מהצגת נאצר כ"היטלר על הנילוס" וכלה "השנה היא איראן ו1938 היא גרמניה" ומצד שני זילות מסויימת בהשוואה לנאצים - המורה נתנה ציון נמוך? היא נאצית. לא הכניסו אותך למועדון? סלקציה נאצית. וזה עוד לפני שאנחנו נכנסים לפוליטיקה בה גלישה קצרה באינטרנט תגלה לך שכולם בלי הבדל זרם פוליטי הם נאצים, צאצאי נאצים, משתפי פעולה עם הנאצים, ממשיכי דרכם של הנאצים או נורא רצו להיות נאצים אבל גילו שהיטלר התבלבל בגזע. חוץ מרונן שובל, האיש היחיד במדינת ישראל שיש לו אישור מבית משפט שהוא לא נאצי אלא סתם פאשיסט.

אבל שימוש ב"נאצים" כגידוף, עם כל כמה שיהיה נפוץ (שים לב שהרבה יותר מקובל לומר שמישהו הוא נאצי מאשר שהוא מלוכני, טרוצקיסט, אנארכו-סינדיקליסט ואידאולוגיות מכעיסות אחרות) הוא בטל בשישים מהפחד הקבוע מחזרתם של הנאצים. [פתח מאנטרה: לפי פרסומים זרים] עד כדי כך שנטען שעל ראשי הנפץ הגרעיניים של ישראל רשום "לעולם לא עוד" [/סגור מאנטרה: לפי פרסומים זרים] הפחד הזה כמובן קדם להיטלר וחבר מרעיו - בסוף השבוע נחגוג את חג הפסח ובליל הסדר נאמר ש"בכל דור ודור עומדים עלינו לכלותנו". הקטע הזה של "ספק הקיום" ו"חיים על פי תהום" מאוד מובלע בתרבות הישראלית. אם זה מסקרן אותך, אז יש על זה מאמר מעניין מלפני כמה שנים בכתב העת השמרני "תכלת" (שלמרבה הצער נסגר והוחלף על ידי מאורת הטרולים המפגרים "מידה"):
http://tchelet.org.il/article.php?id=324&page=all
 
המפקד האלמוני אמר/ה:
[post]698594[/post] (שים לב שהרבה יותר מקובל לומר שמישהו הוא נאצי מאשר שהוא מלוכני, טרוצקיסט, אנארכו-סינדיקליסט ואידאולוגיות מכעיסות אחרות)
מלוכני וטרוצקיסט זה עוד סבבה. סטליניסט זה קללה באמת... אבל מאיך שאני יודע, בזמן שהנאצים נחשבים ''טפו ימח שמם'', קומוניסטים (שרצחו והתאכזרו לא פחות, ולי אישית יש שלושה קרובי משפחה שהיו בגולאג) נחשבים לקוריוז משעשע של רוסים. יש לי כמה חברים שהורידו בצחוק אפליקציה עם המנון ברית המועצות. מצד שני הם גם רואים בלומר ''הייל היטלר'' משהו מצחיק.
המפקד האלמוני אמר/ה:
[post]698594[/post]בסוף השבוע נחגוג את חג הפסח ובליל הסדר נאמר ש"בכל דור ודור עומדים עלינו לכלותנו".
כן... פעם תהיתי אם הישרדותו של העם היהודי ברדיפות מראה שאלוהים אוהב אותנו, או שממש לא ;) בכל אופן, לא כל היהודים נרדפו. בארצות האסלאם היה להם מעמד מכובד מאוד, באתיופיה הם היו שבטי לוחמים פראיים מההרים שהחריבו את קיסרות אקסום והיוו איום רציני על הממלכה הנוצרית עד שבמאה ה-16 הקיסר כבש את ההרים שלהם ואת הסולטאנויות המוסלמיות, ובראשית ימי הביניים הם היו אדוני המסחר העולמי דאז (''היהודונים משתלטים לנו על הכלכלה''...). אם אני לא טועה, רק באירופה הם היו פחדנים ומדוכאים.
tkhag1 אמר/ה:
[post]698565[/post] ורוב חברות ההסעות עושות את זה, זה מקצוע של תפרנים מלא בקומבינות.
לא מזמן הייתי בהסעה, ואני וחבר ביקשנו שיורידו אותנו לפני זה, קרוב יותר לשכונה שלנוץ הנהג אמר שאסור לו. אז תירגע, וכל עבודה מכבדת את בעליה.
 
הח׳אן הטטרי אמר/ה:
[post]698597[/post] אם אני לא טועה, רק באירופה הם היו פחדנים ומדוכאים

מצד שני, יהודי אירופה נכנסו למאה ה-19 על גל האמנציפציה ודי כתבו את ההיסטוריה של העם היהודי לפי הגרסה שלהם. היה להם מה שבצבא מכנים עמו"ס - עיתוי, מזל ו"סוס" שלוקח אותך.
 
הח׳אן הטטרי אמר/ה:
[post]698597[/post] לא מזמן הייתי בהסעה, ואני וחבר ביקשנו שיורידו אותנו לפני זה, קרוב יותר לשכונה שלנוץ הנהג אמר שאסור לו. אז תירגע, וכל עבודה מכבדת את בעליה.
יש לי נסיון של 6 שנים בחברות הסעות, אני חושב שאני יודע על מה אני מדבר.
 
חזרה
Top