אומרים שלא כל החיות חסרות בינה, ואני מתכוון לחיות רגילות, לא לכל היצורים הקסומים שנולדו מקסם, אני מדבר על חיות פשוטת, ציפורים, עכברים, סוסים.
אומרים שיש גם חיות חכמות יותר, ישנה טענה שעורבים משכילים מספיק כדי לדבר, וחכמים מספיק כדי לשתוק. שכלב וחתול רבים כי כל אחד יודע שהנשי הוא ניגוד גמור לטבע שלו.
ויש את אלה שנגזר עליהם להיות חיות.
דניאל היה חצי אלף נורמלי לחלוטין, הוא הגיע יחד עם כל בני התמותה לעולם החדש לאחר הקסם של האלים, וניסה כמו כל השאר להתמודד עם המציאות של עולם לא מוכר, מוקף סכנות חסר ביטחון ואלים.
מצד שני, דניאל היה די מוצלח בנגינה, והוא הצליח לעזור לתושבי "התחלה חדשה" בשמירת המורל, הוא היה מהבונים הראשנים של הפונדק, והוא לא אהב לעזוב אותו כשבילה בעיר הקטנה שקמה לה, חוץ מאשר בפעמים שהיה צורך להגן עליה.
במהלך ימיו, פגש דניאל בהידאר, בחור צעיר וחסר משפחה גם הוא, אשר כמו כל האחרים, מצא עצמו נזרק לעולם חדש. שניהם בילו זמן רב ביחד, בין עם מדבר בפונדק, בזמן ששניהם הגנו על העיר מהנאווי, אנשי היאק שיאפיינו את העולם החדש, השניים הפכו מחברים לנשק לאחים לנשק, ומשם לאחים לכל דבר, הם היו בלתי נפרדים.
אבל אז הידאר הרגיש קריאה לא ברורה מתוך הטבע של העולם החדש, והוא נאלץ לעזוב את העיר בחיפוש אחר אותה קריאה, אותה אמת שהוא חיפש כל חייו. ובלב כבד, דניאל בחר להשיאר מאחור, הוא כבר הפך לחלק בלתי נפרד מהעיירה, והרגיש חובה להגן עליה.
חלף לו חודש, חלפו חודשיים, ואסון נפל על העולם, גריאן בן הכאוס הופיע בו, והכריז מלחמה על כל החיים, כשהוא מוביל צבא של לוחמי ברזל ופלדה, אשר זנחו את אמונתם בטבע. הוא צעד בזעם עיוור לעבר "התחלה חדשה", תושבי העיירה התכוננו להגן על עצמם, ודניאל ביחד איתם.
הכאוס גרם לטבע לשלוח את אלופו כנגדו, והידאר יצא מהיערות כשהוא דרואיד לכל דבר, כשהוא יודע על מוצאו המיוחד, הוא יצא להילחם בבן הכאוס, אחיו למחצה.
אבל הוא איחר את המועד, אומנם העיר ניצלה בזכות כוחותיו של הדרואיד, אבל דניאל יצא לדו קרב מול גיראן, ואף על פי שהטורבדור היה מוכשר בקרב וקסם, ומקלות הלחימה שלו תיעלו יסודות לקרב, לא היה לו סיכוי מול חצי האל, וזה הרג אותו טרם הספיק חברו להגיע לשדה הקרב.
קסמו של הדרואיד גירש את גריאן, הוא אולי ישוב, אבל באותו היום לא היה מסוגל הידאר לחשוב על כך, הוא מירר על אובדן חברו הטוב, אהובו. והוא קרא לטבע להקשיב לו.
דרואיד אמור לדעת שאין הוא יכול להתערב במעגל החיים, אבל בבחירתו להשיב את הגלגל לאחור, ולדרוש את הנשמה לקבל גוף שגה הידאר בפעולתיו, שכן גם אם כוונתו הייתה טובה, מעשיו התגלו כטעות.
דניאל חזר לחיים, אבל לא בגופו שלו, הבארד חצי האלף פקח מחדש עיני ציפור, והתגלגל לגופו של אוח לבן כשלג. חסר יכולת לדבר, חסר יכולת מלאה לתקשר, אבל עם כל הזיכרונות שלו.
האגדה אומרת שהידאר הצליח בסוף להבין את גורלו של דניאל, ובשעה זו כבר ידע שאין עליו לנסות לשנות את המצב. דניאל נשאר כל ימיו כציפור, ובגלל העובדה שקסם טבע טהור הוא זה שהוביל לשינוי, נשמתו התחברה לעד לכוח החיים, וכל עוד גופו קיים, זו לא תמות.
מאז, אגדות מספרות שאם תראה אוח לבן בשמיים, תדע שזה דניאל, משגיח על העולם הרבה אחרי שאהובו עזב אותו למסעו בעקבות העבר שלו, אומרים שהוא מייעץ לדרואידים הגדולים ביותר, ומשגיח על הסיירים המבטיחים ביותר,ודואג לשמור על האיזון בטבע בכל דרך שיוכל.
או שזה סתם סיפור שמכר לעצמו דרואיד שבור לב כאשר כשל להחזיר את חברו לחיים, ושאין כל מיוחד בציפור המעופפת לה מעל היערות, שומרת עליהן במבט נץ, מוכנה ליום בו תיקרא לדגל.
אומרים שיש גם חיות חכמות יותר, ישנה טענה שעורבים משכילים מספיק כדי לדבר, וחכמים מספיק כדי לשתוק. שכלב וחתול רבים כי כל אחד יודע שהנשי הוא ניגוד גמור לטבע שלו.
ויש את אלה שנגזר עליהם להיות חיות.
דניאל היה חצי אלף נורמלי לחלוטין, הוא הגיע יחד עם כל בני התמותה לעולם החדש לאחר הקסם של האלים, וניסה כמו כל השאר להתמודד עם המציאות של עולם לא מוכר, מוקף סכנות חסר ביטחון ואלים.
מצד שני, דניאל היה די מוצלח בנגינה, והוא הצליח לעזור לתושבי "התחלה חדשה" בשמירת המורל, הוא היה מהבונים הראשנים של הפונדק, והוא לא אהב לעזוב אותו כשבילה בעיר הקטנה שקמה לה, חוץ מאשר בפעמים שהיה צורך להגן עליה.
במהלך ימיו, פגש דניאל בהידאר, בחור צעיר וחסר משפחה גם הוא, אשר כמו כל האחרים, מצא עצמו נזרק לעולם חדש. שניהם בילו זמן רב ביחד, בין עם מדבר בפונדק, בזמן ששניהם הגנו על העיר מהנאווי, אנשי היאק שיאפיינו את העולם החדש, השניים הפכו מחברים לנשק לאחים לנשק, ומשם לאחים לכל דבר, הם היו בלתי נפרדים.
אבל אז הידאר הרגיש קריאה לא ברורה מתוך הטבע של העולם החדש, והוא נאלץ לעזוב את העיר בחיפוש אחר אותה קריאה, אותה אמת שהוא חיפש כל חייו. ובלב כבד, דניאל בחר להשיאר מאחור, הוא כבר הפך לחלק בלתי נפרד מהעיירה, והרגיש חובה להגן עליה.
חלף לו חודש, חלפו חודשיים, ואסון נפל על העולם, גריאן בן הכאוס הופיע בו, והכריז מלחמה על כל החיים, כשהוא מוביל צבא של לוחמי ברזל ופלדה, אשר זנחו את אמונתם בטבע. הוא צעד בזעם עיוור לעבר "התחלה חדשה", תושבי העיירה התכוננו להגן על עצמם, ודניאל ביחד איתם.
הכאוס גרם לטבע לשלוח את אלופו כנגדו, והידאר יצא מהיערות כשהוא דרואיד לכל דבר, כשהוא יודע על מוצאו המיוחד, הוא יצא להילחם בבן הכאוס, אחיו למחצה.
אבל הוא איחר את המועד, אומנם העיר ניצלה בזכות כוחותיו של הדרואיד, אבל דניאל יצא לדו קרב מול גיראן, ואף על פי שהטורבדור היה מוכשר בקרב וקסם, ומקלות הלחימה שלו תיעלו יסודות לקרב, לא היה לו סיכוי מול חצי האל, וזה הרג אותו טרם הספיק חברו להגיע לשדה הקרב.
קסמו של הדרואיד גירש את גריאן, הוא אולי ישוב, אבל באותו היום לא היה מסוגל הידאר לחשוב על כך, הוא מירר על אובדן חברו הטוב, אהובו. והוא קרא לטבע להקשיב לו.
דרואיד אמור לדעת שאין הוא יכול להתערב במעגל החיים, אבל בבחירתו להשיב את הגלגל לאחור, ולדרוש את הנשמה לקבל גוף שגה הידאר בפעולתיו, שכן גם אם כוונתו הייתה טובה, מעשיו התגלו כטעות.
דניאל חזר לחיים, אבל לא בגופו שלו, הבארד חצי האלף פקח מחדש עיני ציפור, והתגלגל לגופו של אוח לבן כשלג. חסר יכולת לדבר, חסר יכולת מלאה לתקשר, אבל עם כל הזיכרונות שלו.
האגדה אומרת שהידאר הצליח בסוף להבין את גורלו של דניאל, ובשעה זו כבר ידע שאין עליו לנסות לשנות את המצב. דניאל נשאר כל ימיו כציפור, ובגלל העובדה שקסם טבע טהור הוא זה שהוביל לשינוי, נשמתו התחברה לעד לכוח החיים, וכל עוד גופו קיים, זו לא תמות.
מאז, אגדות מספרות שאם תראה אוח לבן בשמיים, תדע שזה דניאל, משגיח על העולם הרבה אחרי שאהובו עזב אותו למסעו בעקבות העבר שלו, אומרים שהוא מייעץ לדרואידים הגדולים ביותר, ומשגיח על הסיירים המבטיחים ביותר,ודואג לשמור על האיזון בטבע בכל דרך שיוכל.
או שזה סתם סיפור שמכר לעצמו דרואיד שבור לב כאשר כשל להחזיר את חברו לחיים, ושאין כל מיוחד בציפור המעופפת לה מעל היערות, שומרת עליהן במבט נץ, מוכנה ליום בו תיקרא לדגל.
