במירוצללים, ששילב בין טכנולוגיה, סייברפאנק, העתיד הקרוב בעולם שלנו וגזעים מו"דיים ופנטזיה, היו כל מיני נסיונות להסברים כאילו-מדעיים. למשל - דרקונים יכולים לעוף כי הכנפיים שלהם שאנחנו רואים הן רק חלק מכל שטח הכנף, שרובה הגדול נמצא במישור האסטראלי. דרקונים סיניים הם לא באמת חסרי כנפיים - פשוט כל הכנפיים שלהם נמצאות בתוך המישור האסטראלי. התהליך שבו בני אדם הפכו להיות גמדים, אלפים, טרולים וכו' הוסבר על ידי שילוב של נימוקים גנטיים (היה להם גן של הגזע הקסום) למאגיים (התעוררת הקסם בעולם הפעילה את הגנים האלה), וכן הלאה.
במו"ד עשו את זה פחות - הדבר היחיד שעולה לי בראש זה שראיית חושך (או בתרגום הישן והיפה - זיוונות) עובדת על עיקרון של ראיה תרמית לפי החום הנפלט ממה שאה צופה בו, או הגברת אור - שתי שיטות של ראיית לילה שקיימות במכשירים בני זמננו.
בכלל, בהרבה משחקי תפקידים, גם פנטסטיים, אפשר למצוא נגיעות במדע - אבל בדרך כלל זה מדע מאוד רך, די בדיוני ועם שימוש בעיקר בז'רגון של מדע פופולארי, לא במונחים מדוייקים - כמעט תמיד יש שם איזו התייחסות לגנטיקה, לקוונטים ולתורת הכאוס, אבל לא באמת העמקה בנושאים הללו או בנוסחאות של ממש או משהו.
בגזעי פנטזיה לא תמיד נכנסים לשאלה אם תכונות הגזע הן מולדות או נרכשות. ראיית חושך היא כנראה מולדת, אבל האם "חוכמת האבן" של הגמדים או המיומנות של האלפים בקשת וחרב הן משהו מולד או נרכש? קצת קשה לשער שגמד שגדל במדבר או בקוטב יבין משהו בבניה באבן כמו גמד שחי והתבגר בקהילת גמדים חצי-תת-קרקעית גנרית.
בהרבה מקרים מנסים להסביר את שינויי התכונות של גזעים פנטזיה בדוגמאות מהמציאות - אנמיה חרמשית למשל היא מחלה תורשתית מאוד לא נעימה, אבל גילו שהיא מאוד נפוצה באזורים שבהם יש מלריה - מסתבר שחוץ מהחסרונות הבריאותיים שלה, היא מקנה עמידות די טובה למלריה בגלל העיוותים שהיא יוצרת בתאי הדם - ככה שאנשים עם נטיה לאנמיה חרמשית שורדים יותר ומעבירים את הגנים שלהם הלאה. אפשר לנסות להסביר בצורה דומה את העמידות הגבוהה של גמדים לרעל או של אלפים להרדמה ושיתוק.
מצד שני, הסבר מאוד נפוץ בתחום ה"גזע משפיע על תכונה" טוען ש"לשחורים יש יתרון בריצה" שאפשר להקביל אולי לתוספים שגזעי פנטזיה מקבלים לתכונות. הבעיה היא, שבמציאות ההסבר הזה די פשטני - אוכלוסיית אפריקה הרבה יותר מגוונת גנטית מאשר אוכלוסיית אירופה או אסיה, אבל מסתכלים עליה באופן קולקטיבי כ"שחורים" או "כושים". מסתבר שלא כל השחורים טובים בריצה, אלא רק כאלו שמוצאם מאזור מאוד ספציפי במערב אפריקה - כאן גם מצטרפים משתנים חברתיים, כמו למשל העובדה שהצטיינות בספורט מהווה עבור שחורים אמריקאים (שבהרבה מקרים אבות אבותיהם הגיעו כעבדים מאותו תא שטח במערב אפריקה) הזדמנות שכמותה הם לא יקבלו בשום מקום אחר, מה שמסליל הרבה צעירים לממש את הפוטנציאל שלהם על מגרש הכדורסל.