רעיון שחשבתי עליו פעם באיזה שיעור מדעים משמים ונידח בכיתה ו'. זה לא גזע נפרד, אבל לא בדיוק ''סתם תרבות שונה''. נתונים ושילובים, שכל אחד יעשה בעצמו.
סופטרונה היא ארץ קשה והררית, שלמעט ימת המלח השחורה, נהר הרונד-שבחלקו הוא קניון חד-צוקים ובחלקו ביצות מעלות צחנה-וים הצפון, היא חסרת מוצא לים. היא ממכוסה הרים, שהנמוכים שבהם מגיעים לגובה של 2000 מטר, והגבוהים שבהם מגיעים לגובהו של הר האולימפוס מונס שבמאדים-24,000 מטרים. האקלים בה קשה מאוד ומשתנה-בשיאו של החורף מגיעות הטמפרטורות ל-30-40 מעלות מתחת לאפס, ובשיא הקיץ למספר ההפוך מזה. האדמות הפוריות בה מעטות מאוד, ואדמות הראויות לעיבוד חקלאי לא רבות בה, מה גם שרק צמחים מסויימים שורדים באקלים האכזרי. כשהשלגים מפשירים מגיעה עונת השטפונות, שסוחפים במורדותיהם מי שלגים, לכלוך, עצים וסלעים, ומשאירים בארץ ביצות ושלוליות, שמתייבשות בקיץ הנורא והיבש. השלג שבהרים הגבוהים לעולם אינו מפשיר, אלא פשוט נדחס לקרחוני ענק עתיקים. בקיץ הארץ הופכת למדבר שחון ויבש, והסופטרונים נאבקים ללא רחם על הגישה לנהר ולמעיינות הספורים המזינים אותו. בארץ חיים בעלי חיים עוצמתיים וקשוחים, צמחים מיוחדים ושורדים... ובני האדם לא נופלים מהם.
הסופטרונים הם בעיקר ציידים ולוחמים, וחלקם עוסקים בגידול של צמחים מקומיים ומוזרים. הסופטרונים בעלי עור בצבע חום-אדום ושערם מקורזל ושחור-זה עוזר בימות הקיץ החמים ושטופי השמש ולא מזיק בחורף. עם זאת, תווי פניהם ''לבנים''. מאכליהם מושפעים מהמציאות הקשה-''הדגן הסופטרוני'', המזכיר חיטה והסתגל לשינויי האקלים התכופים בארץ, משמש להכנת לחם-אך מדובר במוצר נדיר, כי רק חמולות חזקות מסוגלות להחזיק באדמות ראויות לעיבוד ולהגן עליהן. הגמל הסופטרוני-גמל שהסתגל לחום ולקור העזים, משמש לצמר ולחלב, אך רק חמולות עשירות מחזיקות בכאלה. הרבה אוכל מגיע מבשר הציד-יעלים, דובים, זאבים ועופות, ומליקוט פירות. הסופטרונים מתחלקים לחמולות, ורק לעתים נדירות וקצרות-מועד חמולה כלשהי מצליחה לאחד סביבה עוד חמולות וליצור שבט. החמולות החזקות ביותר הן אלו השולטות באדמות ראויות לעיבוד באיזור הנהר, אלו השולטות במכרות מלח לייד הימה, ואלו המחזיקות בעדרי גמלים.
הסופטרונים הם ילידיה העתיקים של הארץ, שהיגרו אליה בשחר האדם-אולי בגלל אויבים. תנאי האקלים והחיים הפכו אותם לקשוחים וחזקים מאין כמוהם, ערמומיים-תמיד ישנה סכנה ששבטים וחמולות יריבות ירצחו אותך-ומחושלים. הם יגברו בקלות על האנשים שמעבר לארצם, אותם אינם מכירים... לפחות הרמה הטכנולוגית שלהם לא עברה בהרבה את עידן הנחושת.
הערות, הארות וביקורת יתקבלו בברכה.
סופטרונה היא ארץ קשה והררית, שלמעט ימת המלח השחורה, נהר הרונד-שבחלקו הוא קניון חד-צוקים ובחלקו ביצות מעלות צחנה-וים הצפון, היא חסרת מוצא לים. היא ממכוסה הרים, שהנמוכים שבהם מגיעים לגובה של 2000 מטר, והגבוהים שבהם מגיעים לגובהו של הר האולימפוס מונס שבמאדים-24,000 מטרים. האקלים בה קשה מאוד ומשתנה-בשיאו של החורף מגיעות הטמפרטורות ל-30-40 מעלות מתחת לאפס, ובשיא הקיץ למספר ההפוך מזה. האדמות הפוריות בה מעטות מאוד, ואדמות הראויות לעיבוד חקלאי לא רבות בה, מה גם שרק צמחים מסויימים שורדים באקלים האכזרי. כשהשלגים מפשירים מגיעה עונת השטפונות, שסוחפים במורדותיהם מי שלגים, לכלוך, עצים וסלעים, ומשאירים בארץ ביצות ושלוליות, שמתייבשות בקיץ הנורא והיבש. השלג שבהרים הגבוהים לעולם אינו מפשיר, אלא פשוט נדחס לקרחוני ענק עתיקים. בקיץ הארץ הופכת למדבר שחון ויבש, והסופטרונים נאבקים ללא רחם על הגישה לנהר ולמעיינות הספורים המזינים אותו. בארץ חיים בעלי חיים עוצמתיים וקשוחים, צמחים מיוחדים ושורדים... ובני האדם לא נופלים מהם.
הסופטרונים הם בעיקר ציידים ולוחמים, וחלקם עוסקים בגידול של צמחים מקומיים ומוזרים. הסופטרונים בעלי עור בצבע חום-אדום ושערם מקורזל ושחור-זה עוזר בימות הקיץ החמים ושטופי השמש ולא מזיק בחורף. עם זאת, תווי פניהם ''לבנים''. מאכליהם מושפעים מהמציאות הקשה-''הדגן הסופטרוני'', המזכיר חיטה והסתגל לשינויי האקלים התכופים בארץ, משמש להכנת לחם-אך מדובר במוצר נדיר, כי רק חמולות חזקות מסוגלות להחזיק באדמות ראויות לעיבוד ולהגן עליהן. הגמל הסופטרוני-גמל שהסתגל לחום ולקור העזים, משמש לצמר ולחלב, אך רק חמולות עשירות מחזיקות בכאלה. הרבה אוכל מגיע מבשר הציד-יעלים, דובים, זאבים ועופות, ומליקוט פירות. הסופטרונים מתחלקים לחמולות, ורק לעתים נדירות וקצרות-מועד חמולה כלשהי מצליחה לאחד סביבה עוד חמולות וליצור שבט. החמולות החזקות ביותר הן אלו השולטות באדמות ראויות לעיבוד באיזור הנהר, אלו השולטות במכרות מלח לייד הימה, ואלו המחזיקות בעדרי גמלים.
הסופטרונים הם ילידיה העתיקים של הארץ, שהיגרו אליה בשחר האדם-אולי בגלל אויבים. תנאי האקלים והחיים הפכו אותם לקשוחים וחזקים מאין כמוהם, ערמומיים-תמיד ישנה סכנה ששבטים וחמולות יריבות ירצחו אותך-ומחושלים. הם יגברו בקלות על האנשים שמעבר לארצם, אותם אינם מכירים... לפחות הרמה הטכנולוגית שלהם לא עברה בהרבה את עידן הנחושת.
הערות, הארות וביקורת יתקבלו בברכה.