הרפתקנית, כובשת, מלכה.
אמיליה הייתה כל אלו ועוד. כבר כשהייתי ילדה, כל תושבי הכפר הכירו אותה - שיערה הברונטי גלים-גלים, צחוקה מהדהד ברחבי הכפר אבל בעיקר קבוצות הילדים האחרים שנשבו בקסמה ועשו כדבריה.
כשהיא גדלה, אמיליה הפכה להרפתקנית, מונעת בשאיפה ללמוד יותר, להכיר את העולם ולשלוט ברזי הקסם.
כל מי שלחם לצידה שרד וגם התעשר בזכות החושים המחודדים שלה למשימות מבטיחות וכאלו שאינן אבודות. היא לחמה בשני דרקונים, והצליחה לנצח את שניהם - ולא היה מדובר בשרצי דרקון שרק נולדו, אלא בדרקונים בוגרים ועוצמתיים. עד היום היא שומרת במקום של כבוד קשקש דרקון של כל אחד מהם.
בחלוף השנים היא מאסה בחיי ההרפתקנות והפכה לסוכנת ומרגלת, כך היא הצטרפה למחתרת שנלחמה כנגד מלך אכזר. לא שהאצילים ששכרו אותה היו טובים יותר, הם פשוט חמדו בכס שלו.
מספר חודשים לאחר מכן, היא הדיחה את האצילים והנהיגה צבא במסע כיבוש, שנגמר מהר. מהר מדי.
כך היא מצאה את עצמה על כס המלוכה. בתחילה זה נראה כתפקיד בעל עניין, והיא אף גייסה שכירי חרב וכבשה דוכסות שכנה. אך די מהר היא גילתה שזהו תפקיד תובעני שגוזל את כל זמנה.
היא התחתנה עם אחד מההרפתקנים והפכה אותו למלך לצידה. ואז אמיליה יצאה לשליחות סודית בשם הממלכה. כך לפחות טענו הכרוזים.
בפועל אמיליה פתחה מסעדה, מסעדה עם שולחן אחד, לסעודה אחת שמוגשת פעם בשלושה ימים.
כל אורח שמגיע לסעודה, צריך לתת בתמורה חלק מעצמו - חפץ, בשר או כח. זהו מרכיב בסיסי בתבשילים של אמיליה, בהם היא משתמשת כדי להכין ארוחה שמעוררת רגשות עזים, ונושאת את הסועדים לעולם מלא של חוויות.
המסעדה של אמיליה לא נודעת בזכות המזון עצמו, אלא במסע. מי שסועד, מגלה נבואות עתידיות, סודות חבויים ודברי פלא אחרים על עצמו והסובבים אותו, מטרותיו והדרך להגשימן. הוא גם זוכה לשתות תה עם שוקולד לאחר הארוחה ולשיחה עם אמיליה - ואלו שמודעים לעוצמתה ולחוכמתה חפצים בכך לא פחות.
אמיליה מצדה משעשעת את עצמה בסיפורים וצופה בחוויות אותן הסועדים עוברים. היא גם צברה לעצמה אוסף חפצים אקזוטיים, קסומים ולא קסומים כאחד.
----
זהו. לא הוספתי קרסי עלילה, אבל לדעתי בין השורות יש די והותר
אמיליה הייתה כל אלו ועוד. כבר כשהייתי ילדה, כל תושבי הכפר הכירו אותה - שיערה הברונטי גלים-גלים, צחוקה מהדהד ברחבי הכפר אבל בעיקר קבוצות הילדים האחרים שנשבו בקסמה ועשו כדבריה.
כשהיא גדלה, אמיליה הפכה להרפתקנית, מונעת בשאיפה ללמוד יותר, להכיר את העולם ולשלוט ברזי הקסם.
כל מי שלחם לצידה שרד וגם התעשר בזכות החושים המחודדים שלה למשימות מבטיחות וכאלו שאינן אבודות. היא לחמה בשני דרקונים, והצליחה לנצח את שניהם - ולא היה מדובר בשרצי דרקון שרק נולדו, אלא בדרקונים בוגרים ועוצמתיים. עד היום היא שומרת במקום של כבוד קשקש דרקון של כל אחד מהם.
בחלוף השנים היא מאסה בחיי ההרפתקנות והפכה לסוכנת ומרגלת, כך היא הצטרפה למחתרת שנלחמה כנגד מלך אכזר. לא שהאצילים ששכרו אותה היו טובים יותר, הם פשוט חמדו בכס שלו.
מספר חודשים לאחר מכן, היא הדיחה את האצילים והנהיגה צבא במסע כיבוש, שנגמר מהר. מהר מדי.
כך היא מצאה את עצמה על כס המלוכה. בתחילה זה נראה כתפקיד בעל עניין, והיא אף גייסה שכירי חרב וכבשה דוכסות שכנה. אך די מהר היא גילתה שזהו תפקיד תובעני שגוזל את כל זמנה.
היא התחתנה עם אחד מההרפתקנים והפכה אותו למלך לצידה. ואז אמיליה יצאה לשליחות סודית בשם הממלכה. כך לפחות טענו הכרוזים.
בפועל אמיליה פתחה מסעדה, מסעדה עם שולחן אחד, לסעודה אחת שמוגשת פעם בשלושה ימים.
כל אורח שמגיע לסעודה, צריך לתת בתמורה חלק מעצמו - חפץ, בשר או כח. זהו מרכיב בסיסי בתבשילים של אמיליה, בהם היא משתמשת כדי להכין ארוחה שמעוררת רגשות עזים, ונושאת את הסועדים לעולם מלא של חוויות.
המסעדה של אמיליה לא נודעת בזכות המזון עצמו, אלא במסע. מי שסועד, מגלה נבואות עתידיות, סודות חבויים ודברי פלא אחרים על עצמו והסובבים אותו, מטרותיו והדרך להגשימן. הוא גם זוכה לשתות תה עם שוקולד לאחר הארוחה ולשיחה עם אמיליה - ואלו שמודעים לעוצמתה ולחוכמתה חפצים בכך לא פחות.
אמיליה מצדה משעשעת את עצמה בסיפורים וצופה בחוויות אותן הסועדים עוברים. היא גם צברה לעצמה אוסף חפצים אקזוטיים, קסומים ולא קסומים כאחד.
----
זהו. לא הוספתי קרסי עלילה, אבל לדעתי בין השורות יש די והותר
