מצעד הברברים התהלך לאט ולפי סדר ברחוב הראשי של העיר גוּנדריקסבוּרג, בירת נחלת אוסטרזיה שבממלכה הלוּגית. בראש הלוחמים עטויי פרוות הדובים ועורות הזאבים צעדו ליאופאדריק, מלך השבט ההיפרבוראי, ובנו הבכור אקילה. משני צידי תהלוכת הלוחמים שמהיפרבוראה הרחוקה עמדו תושבי העיר, דוממים, לא מעזים לתת לרגשותיהם, צער, זעם ושנאה, להיראות. במרכז הרחוב, לפני התהלוכה, עמד אדון נחלת אוסטרזיה, הרוזן רוּדריק, עטוי בשריונו ומוקף בחיל משמר זעיר. ליאופארדיק עצר, ובסדר ומשמעת מופתיים עצרו הלוחמים לפי האות הקל ביותר ממצביאם. ''אני, רודריק בן ארמנריק לבית גונדריק, נכנע בזאת בפני ליאופארדיק בן קניגוולף, מלך שבט הסאקסוורדים מהיפרבוריאה, ונשבע לו אמונים בשם כבודם של אבותי, עיניה של אשתי ואונם של בניי''. הוא כרע בך, הוריד את קסדתו המעוטרת בתחריטים וזהב, שסימלה את מעמדו כרוזן, ואת חרבו. המשמר הפיל את המגנים, החניתות והגרזנים. ''אני מקבל אותך כווסאל שלי וכרוזן אוסטרזיה'', אמר ליאופארדיק. ואז הוא פנה לאנשיו. ''עוד מחוז נפל לידינו, בני היפרבוריאה העזים, בדרך להפלת בני התרבות המושחתים והעריצים!''. הוא ביטא את המילה בני תרבות בלעג לאותם האנשים המכנים עצמם כך. הלוחמים הריעו, הקישו בכלי נשקם על מגיניהם והניפו גרזנים, חניתות וחרבות באוויר, שואגים קריאות ניצחון ברבריות.
עוד עיר נפלה במאבק בין התרבות לברברים.
לאחרונה התחלתי לעבוד על פרויקט חדש-בהתחלה תיכננתי אותו כהיסטוריה חלופית, אבל העדפתי לא להיות מחויב לכלום, והחלטתי לכתוב את זה כעולם מערכה. מכיוון שלא ממש מצאתי לו שם, החלטתי ש''נפילת התרבויות'' יתאר אותו הכי טוב. מדובר בעולם פנטזיה, אבל יותר בכיוון של המאות ה-6-10 מימי ביניים קלאסיים. שבטים ברבריים יותר או פחות חוצים את היבשת בחיפוש אחר אדמות פוריות, שלל, ביזה ותהילה, ממוטטים אט-אט את התרבויות המתקדמות של האיזור-הממלכות-התאומות את'אנה וארקדיה, קיסרות המערב, הממלכות הברבריות-פיאודליות שבגבולות הפרא ואפילו האלפים בני האלמוות לא תמיד עומדים בפני בני-התמותה חסרי המורא. כדי להיות ''בראש שלי'', רצוי להכיר לפחות באופן בסיסי את תקופת נדידת העמים וקרל הגדול, ורוב מי שסיימו ללמוד את הנושא בכיתה ז' יודעים אותו בכלליות.
ובכן, כמה מהדברים החשובים בעולם. כמובן שזו רק ההתחלה, ובהודעות הבאות יהיה הרבה יותר פירוט. מפה תבוא בקרוב, כשאני אוכל לסרוק את זו שציירתי למחשב.
גזעים ותרבויות
בעולם ישנם שני גזעים לפחות, המחולקים לתרבויות רבות ומגוונות. יש רבים הסוברים כי שחורי-העור מהדרום הרחוק הם למעשה גזע נפרד, אך אין הוכחות בעד או נגד זאת.
אלפים
אלפים הם כנראה הגזע העתיק ביותר עלי האדמות, אך בהחלט לא העתיק ביותר בעולם הידוע. הם נוצרו מהעצים, והגיעו לארץ הידועה בספינות לפני אלפי שנים, משעבדים את בני האדם ומשתלטים על כל הארץ. שלטונם הארוך נמשך כאלפיים שנים, במהלכן דיכאו בני האלמוות היהירים את בני האדם, משניאם את עצמם עליהם לנצח. לבסוף, פנו חסרונות האלפים נגדם-מיעוטם המספרי (תוצר של האלמוות שלהם) ויחסם היהיר, המשפיל והאכזרי לנתיניהם (גם הוא תוצר של האלמותיות שלהם) גרמו למרד גדול של בני האדם נגדם, ולאחר תבוסתה הסופית של האימפריה האלפית בקרב 7 הגבעות הם נטבחו או נלקחו בשבי, ושארית הפליטה נמלטה לחצי האי המזרחי, שם הקימו ממלכה מבוססת למדי.
בנוסף ל''אלפים הלבנים'', שהם בהירי עור ששיערם הארוך והחלק כסוף, שחור או זהוב, ישנם ''האלפי החולות'', שהם בעלי עור בגוון הנחושת ושיער שחור ומתולתל, וחיים בממלכתם המסוגרת בדֶרטוּאר, אליה נמלטו אחרי שבני האדם מהדרום פרקו את עולם. ייתכן שיש אלפים נוספים, כהים עוד יותר, בארצות הדרומיות הלא ידועות.
האלפים הם אוהבי טבע, יפים וחינניים, ואלפי החולות הם מהורהרים, עצובים ומתקדמים יותר טכנולוגית. למרות זאת, האלפים הם גם יהירים-הם בני אלמוות, וכל שאר בני התמותה (בני אנוש ואפילו חיות) חיים בשבילם ואמורים להיות כפופים להם, והאלפים ידועים כאוכלי בשר. הם גם מעריצים את היופי והגוף מאוד, ורואים בפגמים גופניים (דבר שלא קיים אצלם) עדות לרשע ולמידות רעות.
בני אדם
בני האדם הם תושביה הילידיים של הארץ הידועה. אביהם הקדמון, אדם, נוצר מהאדמה במקום לא ידוע. הם היו אנשי מערות עד לבואם של האלפים-הברברים מהצפון לא באו תחת שלטונם ולכן התפתחו לאט בהרבה, וחלק מאנשי המערות נמלטו למקומות מבודדים כהרי המערות שבמרכז המדבר, יערות עבותים והרי היפרבוריאה, ושם חיו ועודם חיים בבידוד, נשארים בתקופת האבן ומתגוננים מתוקפים בעזרת הקסם השאמאני החזק שלהם. בני האדם מתחלקים לתרבויות רבות, שקצרה היריעה לפרט עליהן פה.
שחורי העור
לא ידוע אם שחורי העור מהדרום הם בני אדם או גזע עצמאי, ורבות התיאוריות בנושא. מכל מקום, היחס אליהם הוא כאל עבדים ונחותים-לא מפתיע בהיתחשב בכמויות העבדים השחורים שהאפארים לוכדים ומוכרים. ידוע כי הם מאכלסים את היבשת הדרומית, וכי הם מחולקים לשבטים רבים.
בני תערובת
לא קיימים עירובים רבים בין הגזעים-אמנם בתקופה העתיקה נהגו האדונים האלפים לקחת שפחות בנות אדם (כיוון שבני האדם פוריים בהרבה מהאלפים) ולהוליד איתן כל מני ממזרים חצי-אלפים, המנהג הפסיק עם נפילת האלפים, אך עד היום יש רבים עם דם אלפי במשפחה, ולכן הם יפים, מהירים וחינניים יותר. אשר לשחורי העור-בהנחה והם אכן גזע נפרד, ישנם הרבה חצי-שחורים-חצי-לבנים: האפארים בעלי העור החום-אדמדם הם דוגמה לכך, אף שבדבר מלבד המראה הם לא קרובים לשכניהם הדרומיים. כמו כן, לא רק גברים שחורים נמכרים לעבדות אל הממלכות מצפון לאפאריה.
קסם
הקסם הוא דבר עתיק ומסתורי. האלפים יודעים להשתמש בו ברמה זו או אחרת, אך הם לא מגלים ידע זה לבני התמותה הנלוזים. לאנשי המערות יש קסם שאמאניסטי המתבטא בטקסי פולחן קדומים לרוחות השבט ולדוב המערות, בעזרתו הם מסוגלים לגרום לחיות ללכת בכיוון מסוים, לחזות את מזג האוויר, לחזק את כליהם בקסם וכן להנחית מכות חזקות יותר ולירות חצים מדויק יותר. לברברים יש טקסים המקודשים לאלי המלחמה שלהם בעזרתם אפשר להכפיל ולשלש כוח של לוחם, וכן טקסים חקלאיים וטקסי ציד. בדרום הקסם ממפותח פחות, והאנשים מעדיפים להסתמך על טכנולוגיה-אך עדיין הקסם קיים ברקיחת כל מני שיקויים ותרופות. אם תרצו אפרסם עוד על הקסם.
המצב בעולם כיום
רמת הטכנולוגיה משתנה ממקום למקום-ל''ממלכות האחיות'' (את'אניה וארקדיה) יש רחובות מרוצפים, דרכים סלולות, ביובים פרימיטיביים וערי אבן; ההיפרבוראים חיים בבקתות במרחקי קילומטר זו מזו ביערות, ולובשים רק עורות חיה ובגדי צמר פשוטים. לאלפים יש ערי אבן בלב היער ובתי עץ מפוארים על העצים, בנוסף לערי אבן בחוף וערי חול יפהפיות בדרטואר.
אצל בני האדם, המשטר הנהוג הוא מונרכיה-בין אם מדובר בקיסרים, בח'ליפים, בקונונגים ומלכים שבטיים, במלכים, דוכסים, רוזנים או מלך המלכים. בקרב האלפים נהוגה שיטת שלטון שונה אך דומה-המלך נבחר מבין בתי האצולה למשך 100 שנים. בדרטואר יש לאלפים מונרכיה רגילה, אך מוזרה בהחלט-מטריארכיה.
כיום, העולם נמצא במצב ההולך ומתדרדר. ''התרבות'' (בני הדרום, הארקדים והאלפים) הולכת וקורסת משחיתות, ריקבון פנימי ומפלישות הברברים. הממלכות הברבריות-למחצה שהוקמו מצפון לארקדיה במאות הקודמות לא מצליחות לעמוד בפני הגל, שממשיך ושוטף דרומה. אם זה לא מספיק, התרבויות נאבקות אלה באלה, התקררות ורעב מתחילים, ומלחמות רבות פורצות.
האם לתמוך בתרבות בזכות כל מה שהיא יכולה להעניק, למרות השחיתות וההיחלשות? או לבחור למוטטה ולהקים סדר חדש, ולהצטרף לברברים?
זו הבחירה שלכם.
עוד עיר נפלה במאבק בין התרבות לברברים.
לאחרונה התחלתי לעבוד על פרויקט חדש-בהתחלה תיכננתי אותו כהיסטוריה חלופית, אבל העדפתי לא להיות מחויב לכלום, והחלטתי לכתוב את זה כעולם מערכה. מכיוון שלא ממש מצאתי לו שם, החלטתי ש''נפילת התרבויות'' יתאר אותו הכי טוב. מדובר בעולם פנטזיה, אבל יותר בכיוון של המאות ה-6-10 מימי ביניים קלאסיים. שבטים ברבריים יותר או פחות חוצים את היבשת בחיפוש אחר אדמות פוריות, שלל, ביזה ותהילה, ממוטטים אט-אט את התרבויות המתקדמות של האיזור-הממלכות-התאומות את'אנה וארקדיה, קיסרות המערב, הממלכות הברבריות-פיאודליות שבגבולות הפרא ואפילו האלפים בני האלמוות לא תמיד עומדים בפני בני-התמותה חסרי המורא. כדי להיות ''בראש שלי'', רצוי להכיר לפחות באופן בסיסי את תקופת נדידת העמים וקרל הגדול, ורוב מי שסיימו ללמוד את הנושא בכיתה ז' יודעים אותו בכלליות.
ובכן, כמה מהדברים החשובים בעולם. כמובן שזו רק ההתחלה, ובהודעות הבאות יהיה הרבה יותר פירוט. מפה תבוא בקרוב, כשאני אוכל לסרוק את זו שציירתי למחשב.
גזעים ותרבויות
בעולם ישנם שני גזעים לפחות, המחולקים לתרבויות רבות ומגוונות. יש רבים הסוברים כי שחורי-העור מהדרום הרחוק הם למעשה גזע נפרד, אך אין הוכחות בעד או נגד זאת.
אלפים
אלפים הם כנראה הגזע העתיק ביותר עלי האדמות, אך בהחלט לא העתיק ביותר בעולם הידוע. הם נוצרו מהעצים, והגיעו לארץ הידועה בספינות לפני אלפי שנים, משעבדים את בני האדם ומשתלטים על כל הארץ. שלטונם הארוך נמשך כאלפיים שנים, במהלכן דיכאו בני האלמוות היהירים את בני האדם, משניאם את עצמם עליהם לנצח. לבסוף, פנו חסרונות האלפים נגדם-מיעוטם המספרי (תוצר של האלמוות שלהם) ויחסם היהיר, המשפיל והאכזרי לנתיניהם (גם הוא תוצר של האלמותיות שלהם) גרמו למרד גדול של בני האדם נגדם, ולאחר תבוסתה הסופית של האימפריה האלפית בקרב 7 הגבעות הם נטבחו או נלקחו בשבי, ושארית הפליטה נמלטה לחצי האי המזרחי, שם הקימו ממלכה מבוססת למדי.
בנוסף ל''אלפים הלבנים'', שהם בהירי עור ששיערם הארוך והחלק כסוף, שחור או זהוב, ישנם ''האלפי החולות'', שהם בעלי עור בגוון הנחושת ושיער שחור ומתולתל, וחיים בממלכתם המסוגרת בדֶרטוּאר, אליה נמלטו אחרי שבני האדם מהדרום פרקו את עולם. ייתכן שיש אלפים נוספים, כהים עוד יותר, בארצות הדרומיות הלא ידועות.
האלפים הם אוהבי טבע, יפים וחינניים, ואלפי החולות הם מהורהרים, עצובים ומתקדמים יותר טכנולוגית. למרות זאת, האלפים הם גם יהירים-הם בני אלמוות, וכל שאר בני התמותה (בני אנוש ואפילו חיות) חיים בשבילם ואמורים להיות כפופים להם, והאלפים ידועים כאוכלי בשר. הם גם מעריצים את היופי והגוף מאוד, ורואים בפגמים גופניים (דבר שלא קיים אצלם) עדות לרשע ולמידות רעות.
בני אדם
בני האדם הם תושביה הילידיים של הארץ הידועה. אביהם הקדמון, אדם, נוצר מהאדמה במקום לא ידוע. הם היו אנשי מערות עד לבואם של האלפים-הברברים מהצפון לא באו תחת שלטונם ולכן התפתחו לאט בהרבה, וחלק מאנשי המערות נמלטו למקומות מבודדים כהרי המערות שבמרכז המדבר, יערות עבותים והרי היפרבוריאה, ושם חיו ועודם חיים בבידוד, נשארים בתקופת האבן ומתגוננים מתוקפים בעזרת הקסם השאמאני החזק שלהם. בני האדם מתחלקים לתרבויות רבות, שקצרה היריעה לפרט עליהן פה.
שחורי העור
לא ידוע אם שחורי העור מהדרום הם בני אדם או גזע עצמאי, ורבות התיאוריות בנושא. מכל מקום, היחס אליהם הוא כאל עבדים ונחותים-לא מפתיע בהיתחשב בכמויות העבדים השחורים שהאפארים לוכדים ומוכרים. ידוע כי הם מאכלסים את היבשת הדרומית, וכי הם מחולקים לשבטים רבים.
בני תערובת
לא קיימים עירובים רבים בין הגזעים-אמנם בתקופה העתיקה נהגו האדונים האלפים לקחת שפחות בנות אדם (כיוון שבני האדם פוריים בהרבה מהאלפים) ולהוליד איתן כל מני ממזרים חצי-אלפים, המנהג הפסיק עם נפילת האלפים, אך עד היום יש רבים עם דם אלפי במשפחה, ולכן הם יפים, מהירים וחינניים יותר. אשר לשחורי העור-בהנחה והם אכן גזע נפרד, ישנם הרבה חצי-שחורים-חצי-לבנים: האפארים בעלי העור החום-אדמדם הם דוגמה לכך, אף שבדבר מלבד המראה הם לא קרובים לשכניהם הדרומיים. כמו כן, לא רק גברים שחורים נמכרים לעבדות אל הממלכות מצפון לאפאריה.
קסם
הקסם הוא דבר עתיק ומסתורי. האלפים יודעים להשתמש בו ברמה זו או אחרת, אך הם לא מגלים ידע זה לבני התמותה הנלוזים. לאנשי המערות יש קסם שאמאניסטי המתבטא בטקסי פולחן קדומים לרוחות השבט ולדוב המערות, בעזרתו הם מסוגלים לגרום לחיות ללכת בכיוון מסוים, לחזות את מזג האוויר, לחזק את כליהם בקסם וכן להנחית מכות חזקות יותר ולירות חצים מדויק יותר. לברברים יש טקסים המקודשים לאלי המלחמה שלהם בעזרתם אפשר להכפיל ולשלש כוח של לוחם, וכן טקסים חקלאיים וטקסי ציד. בדרום הקסם ממפותח פחות, והאנשים מעדיפים להסתמך על טכנולוגיה-אך עדיין הקסם קיים ברקיחת כל מני שיקויים ותרופות. אם תרצו אפרסם עוד על הקסם.
המצב בעולם כיום
רמת הטכנולוגיה משתנה ממקום למקום-ל''ממלכות האחיות'' (את'אניה וארקדיה) יש רחובות מרוצפים, דרכים סלולות, ביובים פרימיטיביים וערי אבן; ההיפרבוראים חיים בבקתות במרחקי קילומטר זו מזו ביערות, ולובשים רק עורות חיה ובגדי צמר פשוטים. לאלפים יש ערי אבן בלב היער ובתי עץ מפוארים על העצים, בנוסף לערי אבן בחוף וערי חול יפהפיות בדרטואר.
אצל בני האדם, המשטר הנהוג הוא מונרכיה-בין אם מדובר בקיסרים, בח'ליפים, בקונונגים ומלכים שבטיים, במלכים, דוכסים, רוזנים או מלך המלכים. בקרב האלפים נהוגה שיטת שלטון שונה אך דומה-המלך נבחר מבין בתי האצולה למשך 100 שנים. בדרטואר יש לאלפים מונרכיה רגילה, אך מוזרה בהחלט-מטריארכיה.
כיום, העולם נמצא במצב ההולך ומתדרדר. ''התרבות'' (בני הדרום, הארקדים והאלפים) הולכת וקורסת משחיתות, ריקבון פנימי ומפלישות הברברים. הממלכות הברבריות-למחצה שהוקמו מצפון לארקדיה במאות הקודמות לא מצליחות לעמוד בפני הגל, שממשיך ושוטף דרומה. אם זה לא מספיק, התרבויות נאבקות אלה באלה, התקררות ורעב מתחילים, ומלחמות רבות פורצות.
האם לתמוך בתרבות בזכות כל מה שהיא יכולה להעניק, למרות השחיתות וההיחלשות? או לבחור למוטטה ולהקים סדר חדש, ולהצטרף לברברים?
זו הבחירה שלכם.
