הגישה שלי זה שעולם מערכה זה לא חשוב. מה שחשוב זה הסיפור שהדמויות חוות. כמובן שהסיפור הזה צריך להיות מלא בנפסים ומקומות מעניינים, אבל כדי לבנות כאלו בצורה מוצלחת צריך לחשוב מלמטה למעלה, ולא מלמעלה למטה. הכוונה זה שקודם כל צריך לראות מי הדמויות, מי השחקנים, ובאיזה עולם הם רוצים לשחק. העולם צריך להתאים את עצמו לדמויות, ולא להיפך. אני מעודד את השחקנים שלי להמציא בעצמם את הרקע של הדמויות שלהם בלי שאני נותן להם עולם מוכן מראש, ובהתבסס על הסיפורים שלהם אני בונה עולם שקשור אליהם (במקום מה שלפעמים עושים, שזה לתת לשחקנים עולם נתון ואז שיימצאו בתוכו למה הם מתחברים). והעולם הזה הולך ומתפתח בהתאם למה שהשחקנים עושים ולאיפה שהדמויות הולכות. בגדול, אם כתבת משהו על העולם ולא השתמשת בו במשחק בשום צורה, סתם בזבזת לעצמך את הזמן. עדיף להשקיע אותו בדברים שהולכים להשפיע על הדמויות בצורה ישירה.
ובאופן כללי אני לא מת על מפות מפורטות של מקומות. זה סתם מגביל אותי יצירתית בהמשך אם אני רוצה פתאום להמציא מקום חדש שמתקשר לי לאיזה משהו שהסיפור דורש, או לשחק קצת עם המרחקים בין מקום למקום לפי דרישות ההרפתקה.