דאבוס הזריז מת.
לפני כמה עשרות שנים זה קרה, הוא לא ציפה לזה בכלל. הוא היה מבריח, אחד מהטובים ביותר, ובלילות עבד כברמן. הוא אהב אתגר, הוא אהב לברוח מבין האצבעות של הרודפים אחריו, ויותר מכול- הוא אהב לעשות את כול זה שיכור. הטעם של וויסקי חזק במורד הגרון שלו היה ההנאה הגדולה ביותר של דאבוס בסוף יום עבודה.
ואז הוא מת. לקח את העבודה הלא נכונה, עבד עם הצוות הלא נכון. לקוח שעבד עם הרשויות. דאבוס נתפס, ועם השופט המושחת שהוא קיבל תוך שהוע הוא כבר נתלה. הסיבה היחידה שהוא לא ברח הייתה שהממזרים פגעו לו ברגליים כול כך חזק בתפיסה שלו שהן שותקו לחלוטין.
אך דאבוס נדבק לעולם הזה, ושרד. לא ברור אם זה הכעס על הבגידה בו, הרצון לעוד ריגוש ואתגרים, רו האהבה למשקה הישן והטוב. הוא שרד כרוח רפאים, קיום שמהר מאוד הוא גילה שהוא מתעב. אין מה להתרגש ממנו, אין מה לרדוף אחריו, ואין מה לשתות. הוא השתמש בכישוריו כברמן בשביל למנוע מעצמו להשתעמם למוות, והחל לדבר עם רוחות ונשמות שעומדות על סף הכניסה לחיי העולם הבא. הוא אסף מידע, שמע סיפורים, גילה איך אנשים מתים באזור. זה מעניין, גם אם מעט מדכא.
אבל יש לדאבוס דרך לעשות את כול מה שהוא כה מתגעגע לעשות... להשיג גוף. דרך הקבר שלו בעזרת הכוחות המעטים שלו על העולם הגשמי, הוא העלה את החבל שתלה אותו בעבר, חבל שקשור אליו ואל מותו בצורה כה חזקה, והוא הפיץ את הידע עליו בקרב רוחות הרפאים. וברגע שאדם חי הגיע בשביל מידע... זה עבד.
דאבוס מוכן לספר מידע לכול מי שמסכים לתת לו שליטה זמנית על הגוף שלו, על ידי לשים על עצמו את חבל התלייה. החבל קרוע ולא קשור לדבר, אך מהודק מסביב לצוואר. וכאשר האדם לובש אותו ביום, הוא יכול לאפשר לדאבוס לדבר דרכו. דאבוס כך מעניק מידע למי שמוכן לעסקה. לעתים הוא אפילו יתחזה לכך שהתלייה גרמה לו לאבד את רוב מיתרי הקול שלו והוא חייב את החבל בשביל לתת את המידע.
ובעוד שביום לדאבוס יש שליטה מועטה על לובש החבל, בלילה הכול משתנה. דאבוס משתלט לחלוטין על הגוף, בדרך כלל בזמן שהתודעה של האדם ישנה. דאבוס מתעורר, מתרגל מעט לגוף, ויוצא להרפתקה! הוא יגנוב, ירוץ, יסתבך עם החוק- אבל חשוב מכול, הוא ישתה! הוא ישתה עד כמה שהוא יכול והוא ישתה עוד קצת, וייתכן שהוא ישתה כול כך הרבה בשביל להציב את הדמות בסכנת חיים אמתית. הוא ינסה לחזור למקום בו הדמות ישנה בבוקר, בעיקר בלילות הראשונים, אבל אם זה בלתי אפשרי...
לא ניתן להוריד את החבל מהצוואר אלא אם דאבוס רוצה בכך, אבל הוא לא יוותר על כך כול כך בקלות. אתה יכול לקשור את עצמך ולכלוא את עצמך בשנתך, אבל דאבוס למד טריקים רבים בחייו וגם במותו. הוא יודע להשתחרר מרוב סוגי האזיקים והשלשלאות ולפרוץ את רוב המנעולים- למנוע ממנו לברוח זה קשה.
ובבוקר, כוחו של דאבוס נחלש, ואתה הולך להתעורר עם ההאנגאובר הכי קשה שהיה לך אי פעם ובים של צרות שלא זכרת שנרדמת בהן. דאבוס עדיין ייתן לך מידע, הוא לא לגמרי חסר אכפתיות, ועם זאת... הוא לא יפסיק עם ההרפתקאות שלו אלא בתנאים הקיצוניים ביותר.
לפני כמה עשרות שנים זה קרה, הוא לא ציפה לזה בכלל. הוא היה מבריח, אחד מהטובים ביותר, ובלילות עבד כברמן. הוא אהב אתגר, הוא אהב לברוח מבין האצבעות של הרודפים אחריו, ויותר מכול- הוא אהב לעשות את כול זה שיכור. הטעם של וויסקי חזק במורד הגרון שלו היה ההנאה הגדולה ביותר של דאבוס בסוף יום עבודה.
ואז הוא מת. לקח את העבודה הלא נכונה, עבד עם הצוות הלא נכון. לקוח שעבד עם הרשויות. דאבוס נתפס, ועם השופט המושחת שהוא קיבל תוך שהוע הוא כבר נתלה. הסיבה היחידה שהוא לא ברח הייתה שהממזרים פגעו לו ברגליים כול כך חזק בתפיסה שלו שהן שותקו לחלוטין.
אך דאבוס נדבק לעולם הזה, ושרד. לא ברור אם זה הכעס על הבגידה בו, הרצון לעוד ריגוש ואתגרים, רו האהבה למשקה הישן והטוב. הוא שרד כרוח רפאים, קיום שמהר מאוד הוא גילה שהוא מתעב. אין מה להתרגש ממנו, אין מה לרדוף אחריו, ואין מה לשתות. הוא השתמש בכישוריו כברמן בשביל למנוע מעצמו להשתעמם למוות, והחל לדבר עם רוחות ונשמות שעומדות על סף הכניסה לחיי העולם הבא. הוא אסף מידע, שמע סיפורים, גילה איך אנשים מתים באזור. זה מעניין, גם אם מעט מדכא.
אבל יש לדאבוס דרך לעשות את כול מה שהוא כה מתגעגע לעשות... להשיג גוף. דרך הקבר שלו בעזרת הכוחות המעטים שלו על העולם הגשמי, הוא העלה את החבל שתלה אותו בעבר, חבל שקשור אליו ואל מותו בצורה כה חזקה, והוא הפיץ את הידע עליו בקרב רוחות הרפאים. וברגע שאדם חי הגיע בשביל מידע... זה עבד.
דאבוס מוכן לספר מידע לכול מי שמסכים לתת לו שליטה זמנית על הגוף שלו, על ידי לשים על עצמו את חבל התלייה. החבל קרוע ולא קשור לדבר, אך מהודק מסביב לצוואר. וכאשר האדם לובש אותו ביום, הוא יכול לאפשר לדאבוס לדבר דרכו. דאבוס כך מעניק מידע למי שמוכן לעסקה. לעתים הוא אפילו יתחזה לכך שהתלייה גרמה לו לאבד את רוב מיתרי הקול שלו והוא חייב את החבל בשביל לתת את המידע.
ובעוד שביום לדאבוס יש שליטה מועטה על לובש החבל, בלילה הכול משתנה. דאבוס משתלט לחלוטין על הגוף, בדרך כלל בזמן שהתודעה של האדם ישנה. דאבוס מתעורר, מתרגל מעט לגוף, ויוצא להרפתקה! הוא יגנוב, ירוץ, יסתבך עם החוק- אבל חשוב מכול, הוא ישתה! הוא ישתה עד כמה שהוא יכול והוא ישתה עוד קצת, וייתכן שהוא ישתה כול כך הרבה בשביל להציב את הדמות בסכנת חיים אמתית. הוא ינסה לחזור למקום בו הדמות ישנה בבוקר, בעיקר בלילות הראשונים, אבל אם זה בלתי אפשרי...
לא ניתן להוריד את החבל מהצוואר אלא אם דאבוס רוצה בכך, אבל הוא לא יוותר על כך כול כך בקלות. אתה יכול לקשור את עצמך ולכלוא את עצמך בשנתך, אבל דאבוס למד טריקים רבים בחייו וגם במותו. הוא יודע להשתחרר מרוב סוגי האזיקים והשלשלאות ולפרוץ את רוב המנעולים- למנוע ממנו לברוח זה קשה.
ובבוקר, כוחו של דאבוס נחלש, ואתה הולך להתעורר עם ההאנגאובר הכי קשה שהיה לך אי פעם ובים של צרות שלא זכרת שנרדמת בהן. דאבוס עדיין ייתן לך מידע, הוא לא לגמרי חסר אכפתיות, ועם זאת... הוא לא יפסיק עם ההרפתקאות שלו אלא בתנאים הקיצוניים ביותר.
