במשך אלפי השנים, מעטים הם אלו שהתקרבו לביצות נוס שבמזרח, וממגוון סיבות- אך כול תרבות קרובה מספיק ידעה שאלו שהתקרבו לשם הם שוטים, טיפשים שבמקרה הטוב יביאו אבדון רק על עצמם- ובמקרה הרע גם על אחרים.
על פי רוב, איובניסיה היא תוצאה של מעשה שכזה.
המחלה נפוצה בעיקר בארצות המתורבתות של המזרח ובארצות הבוזזים המזרחיות, ומכה בעיקר באזורים עירוניים מאוכלסים בצפיפות- שם היא יכולה להסתתר בצורה הטובה ביותר. קשה לזהות את המקור שלה, יש שאומרים שהמפיצים הראשוניים נעלמים תמיד כעבור כמה שבועות, חוזרים אל המקום המקולל ממנו הם הגיעו.
איובניסיה היא מחלה בעלת השפעה כמעט בלתי אפשרית. היא מחלישה את הגוף ואת המחשבה, על ידי כך שהיא מחזירה אותם כמה שנים אחורה, אך רק שוטים ישמחו על הצעירות המחודשת שלהם. הקורבנות של המחלה מאבדים במהירות את השרירים שלהם ומגלים שהעצמות והאיברים שלהם 'מתכווצים' באיטיות, בנוסף לגופם שהופך לפגיע הרבה יותר למחלות שונות- אפילו כאלו שהוא כבר היה אמור להיות מחוסן מהן. בשלביה המאוחרים ביותר, כשנה לאחר החולי, נשאי המחלה נראים כילדים בגילאי 8 עד 13, ועם הלך מחשבה שמתאים לדבר.
אך ההשפעות של המחלה הן הרבה יותר ממראה, שיש שיאמרו כי הוא החלק הפחות משמעותי של המחלה. השלבים הראשונים של המחלה כמעט לא מורגשים פיזית. המחלה מעוותת את הלך המחשבה של הנושא אותה, גורמת לרצונות ילדותיים ולעתים ל"התקפים" של הרצונות האלו- שמשתלטים עליך ומכתיבים את פעולותיך. בין אם זה הרצון הפשוט לשחק, שהוא הנפוץ מבין הרצונות ומגיע בזמנים לא צפויים, או רצון לבכות כאשר קורה לך דבר רע. אלו יכולים להיות רצונות לעשות "דווקא" לאנשים המכעיסים אותך, או לבצע פעולות שאתה יודע כי אסור לך רק מהסיבה הזו. יש אפילו קורבנות של המחלה שמצאו לעצמם 'הורים', למרות שזהו מקרה נדיר. הרצונות האלו יכולים להרוס את חיי הקורבנות, ולרוב זה אכן מה שהם עושים. משפחות מנופצות, אנשים שמאבדים את עבודתם ואת חבריהם. וקשיים שכאלו על האדם רק מעניקים למחלה תפיסה חזקה יותר על התודעה שלו...
עדיין לא נמצאה תרופה למחלה. במקומות בהם המחלה מזוהה, לרוב הפתרון היחיד הוא להעלות את נשאיה על המוקד. רק לנשגבים יש דרכים להתמודד עימה, והם לא תמיד פנויים לטפל בצרותיהם של האנשים הפשוטים.
יש המספרים מנשאי המחלה על קריאה על טבעית שהם שומעים מהביצות, וזוהי הסיבה שמקור המחלה נחשב ל"מאומת". רק אלו שיגיעו אל הביצות, ואולי אפילו יתקרבו להריסות העתיקות יותר מהאנושות עצמה שבמרכזן, יוכלו לגלות בדיוק את מקור המחלה וכיצד להשמידה.
==
וריאנטים
את המחלה תיארתי כמחלה המבוססת על נחישות, אבל ניתן לשנות אותה קלות על מנת להתאים אותה גם למעלות האחרות.
גבורה: כאשר המחלה מבוססת על גבורה, היא מתפשטת מגיבור אחד שהתקרב יותר מידי לביצות נוס, וממשיכה אל חבריו ואל אנשיו. היא מכה בצורה הנוראית ביותר כאשר צבא עובר קרוב לאזור, ולרוב פוגעת באנשים החזקים שמתנגדים לפחד העל טבעי של הביצות. נשגבים לא נפגעים כמעט מהגרסה הזו של המחלה, אבל הם הנשאים הטובים ביותר שלה, ומפיצים אותה לחיילים והנאמנים הקרובים ביותר שלהם. בסופו של דבר, החיילים והאנשים יגלו כי מנהיגיהם הפכו לילדים הנשלטים בידי דחפים.
חמלה: המחלה מתפשטת משכונות עוני, מילדים שמקבצים נדבות. לא ידוע אם הילדים הללו הם המקור למחלה, או בעצם אנשים שנדבקו בה לפני זמן רב וכעת כבר לא ניתן להבחין ביניהם לבין ילדים אמתיים. אלו שמספיק נחמדים בשביל להעניק להם כסף או דבר מאכל הם אלו שהסיכוי שלהם לחלות הוא הגבוה ביותר. לאט לאט, השכונות יתמלאו בילדים הזקוקים לעזרה, ובגרסה זו של המחלה ישנו גורם של שכחה- הגורם לקורבנות המחלה לשכוח מחייהם הקודמים בהדרגה.
קור רוח: מעטים מדברים על המחלה, וכול אלו הנושאים אותה מעדיפים להסתתר בצללים, שכן היא כאות קלון למעשיהם. המחלה אכן מתחילה ממספר ילדים ברחובות, שמסתובבים בהם חסרי הגנה ומחפשים מקום מקלט. היא מתפשטת לאלו שרואים בהם קורבן קל ומנצלים אותם, יודעים שהם לא ייענשו על חטאיהם- והופכת את האנשים הללו לדומים יותר לקורבנות שלהם, והעובדה שאין מזור למחלה רק גורמת להם להבנה שהם לעולם לא יוכלו לקבל 'מחילה' על מעשיהם.
==
שילוב במערכה
יש כמה דרכים ברורות לשלב את המחלה בהרפתקה. היא יכולה להגיע כמחלה שנוצרה בידי אחד מנשגבי השאול, כנראה הנשגב של האלמנה (Dowager of the Irreverent Vulgate in Unrent Veils), שברוב הזמן יש רק אחד בודד כזה, והוא ילד או ילדה בגילאי 8 עד 13 שנבחרו על ידי האלמנה בעצמה. אפשר גם לתת אותה כאתגר לדמויות בנות תמותה, או ליצור באמצעותה סצנות המתאימות לאווירה של המערכה (רחוב מלא בילדים מורעבים עם גרסת החמלה של המחלה, לדוגמה), ועוד הרבה רעיונות של כול מנחה.
זרעי הרפתקה
לבד על הגבעה: האלמנה היא משרי המוות הפחות מובנים, אם ניתן בכלל להבין את שרי המוות. בזמן הפנוי שלה, היא יוצאת למסעות ציד בהם היא חוטפת ילדים צעירים, מנתקת אותם ממשפחותיהם, ומביאה אותם אל גבעת הזרעים הנטושים (Mound of Forsaken Seeds). המחלה הייתה בשלבים המאוחרים שלה אצלכם כאשר האלמנה לקחה אתכם. לא ברור אם היא טעתה, חשבה כי אתם ילדים ככול הילדים, או שבעצם היא ידעה שאתם לא באמת ילדים וכעת משחקת במשחק מעוות כולשהו. כך או כך, כרגע אתם כלואים בגבעה, בין הילדים של האלמנה, מוקפים בצעצועים מפלדת נשמות ומחויבים להתפלל תפילות למשפחות המתות שלכם- מהן נוצרו הצעצועים בהם אתם משחקים והמיטות בהן אתם ישנים. ואולי, אם תצליחו להשתחרר, תוכלו לספר על האימה השוכנת כאן לאנשים שבחוץ, המידע הזה יקר יותר מזהב. ואולי זהו רק חלום בלתי אפשרי.
כת האלמנה: מעטים הם אלו מנשאי המחלה המקשיבים לקריאה ללכת אל ביצות נוס. בניגוד לדחפים האחרים שהמחלה גורמת לך, שמשתלטים עליך, הקריאה הזו היא לא יותר מהצעה, והצעה לא מפתה במיוחד עם האגדות על הביצות. אך יש כאלו שרואים בקריאה הזו כקריאה לדבר שונה. בדרכים מסתוריות, אולי התערבות של אחד מהמשרתים שלה, כמה מנשאי המחלה גילו על שרת המוות היושבת בביצות. כעת, הם בטוחים כי הדרך להשתחרר מהמחלה היא לעבוד אותה ולהתפלל לה, לרצות אותה. הם מחפשים אחר דרכים להפיץ את המחלה, שכן הם יודעים כי דבר זה ישמח את שרת המוות, ובשלב הזה הם דואגים רק לעצמם ולא אכפת להם מפגיעה באחרים. הם לעתים אפילו מקריבים לה קורבנות אדם, מילדים אמתיים, שהם הבינו מהמידע המועט עליו הם התבססו שהם האהובים על שרת המוות. הכת גדלה עם המחלה, וארצות הבוזזים בקרוב יגלו כי שרת מוות נוספת צופה ברשעות עליהן.
אימת הכחדה: איובניסיה היא מחלה המשפיעה על בני אדם, או לפחות כך זה נראה. לא תועדו עוד חיות הנושאות את המחלה, למרות שייתכן שהן קיימות ופשוט אף אחד לא שם לב לדבר. אך הדבר אינו מדויק. לאחרונה אחד ממלכי הדרקון החיים במזרח חלה במחלה, ובעוד שאף אחד בתחילה לא ראה בכך דבר נורא, מהר מאוד הם גילו את השפעות הלוואי הנוראיות שיש למחלה על מלכי הדרקון. בניגוד לבני אדם, דמי הדרקון מתחילים את חייהם בצורת לטאות מגודלות, ולאחר מכן מתפתחים לצורה הנוכחית שלהם למלכי הדרקון. המחלה הזו מחזירה את מלכי הדרקון לשלב הראשון בהתפתחות שלהם, שהם לטאות חסרות יכולת מחשבה מפותחת. למרות שהמחלה עוד לא התפשטה לרבים, קיומה מסכן את כול גזע מלכי הדרקון. כמה מלכי דרקון אמיצים החליטו, בשם השמש הבלתי מנוצח, לצאת להרפתקה על מנת להשמיד את המחלה מן המקור, לא משנה מה יידרש.
על פי רוב, איובניסיה היא תוצאה של מעשה שכזה.
המחלה נפוצה בעיקר בארצות המתורבתות של המזרח ובארצות הבוזזים המזרחיות, ומכה בעיקר באזורים עירוניים מאוכלסים בצפיפות- שם היא יכולה להסתתר בצורה הטובה ביותר. קשה לזהות את המקור שלה, יש שאומרים שהמפיצים הראשוניים נעלמים תמיד כעבור כמה שבועות, חוזרים אל המקום המקולל ממנו הם הגיעו.
איובניסיה היא מחלה בעלת השפעה כמעט בלתי אפשרית. היא מחלישה את הגוף ואת המחשבה, על ידי כך שהיא מחזירה אותם כמה שנים אחורה, אך רק שוטים ישמחו על הצעירות המחודשת שלהם. הקורבנות של המחלה מאבדים במהירות את השרירים שלהם ומגלים שהעצמות והאיברים שלהם 'מתכווצים' באיטיות, בנוסף לגופם שהופך לפגיע הרבה יותר למחלות שונות- אפילו כאלו שהוא כבר היה אמור להיות מחוסן מהן. בשלביה המאוחרים ביותר, כשנה לאחר החולי, נשאי המחלה נראים כילדים בגילאי 8 עד 13, ועם הלך מחשבה שמתאים לדבר.
אך ההשפעות של המחלה הן הרבה יותר ממראה, שיש שיאמרו כי הוא החלק הפחות משמעותי של המחלה. השלבים הראשונים של המחלה כמעט לא מורגשים פיזית. המחלה מעוותת את הלך המחשבה של הנושא אותה, גורמת לרצונות ילדותיים ולעתים ל"התקפים" של הרצונות האלו- שמשתלטים עליך ומכתיבים את פעולותיך. בין אם זה הרצון הפשוט לשחק, שהוא הנפוץ מבין הרצונות ומגיע בזמנים לא צפויים, או רצון לבכות כאשר קורה לך דבר רע. אלו יכולים להיות רצונות לעשות "דווקא" לאנשים המכעיסים אותך, או לבצע פעולות שאתה יודע כי אסור לך רק מהסיבה הזו. יש אפילו קורבנות של המחלה שמצאו לעצמם 'הורים', למרות שזהו מקרה נדיר. הרצונות האלו יכולים להרוס את חיי הקורבנות, ולרוב זה אכן מה שהם עושים. משפחות מנופצות, אנשים שמאבדים את עבודתם ואת חבריהם. וקשיים שכאלו על האדם רק מעניקים למחלה תפיסה חזקה יותר על התודעה שלו...
עדיין לא נמצאה תרופה למחלה. במקומות בהם המחלה מזוהה, לרוב הפתרון היחיד הוא להעלות את נשאיה על המוקד. רק לנשגבים יש דרכים להתמודד עימה, והם לא תמיד פנויים לטפל בצרותיהם של האנשים הפשוטים.
יש המספרים מנשאי המחלה על קריאה על טבעית שהם שומעים מהביצות, וזוהי הסיבה שמקור המחלה נחשב ל"מאומת". רק אלו שיגיעו אל הביצות, ואולי אפילו יתקרבו להריסות העתיקות יותר מהאנושות עצמה שבמרכזן, יוכלו לגלות בדיוק את מקור המחלה וכיצד להשמידה.
==
וריאנטים
את המחלה תיארתי כמחלה המבוססת על נחישות, אבל ניתן לשנות אותה קלות על מנת להתאים אותה גם למעלות האחרות.
גבורה: כאשר המחלה מבוססת על גבורה, היא מתפשטת מגיבור אחד שהתקרב יותר מידי לביצות נוס, וממשיכה אל חבריו ואל אנשיו. היא מכה בצורה הנוראית ביותר כאשר צבא עובר קרוב לאזור, ולרוב פוגעת באנשים החזקים שמתנגדים לפחד העל טבעי של הביצות. נשגבים לא נפגעים כמעט מהגרסה הזו של המחלה, אבל הם הנשאים הטובים ביותר שלה, ומפיצים אותה לחיילים והנאמנים הקרובים ביותר שלהם. בסופו של דבר, החיילים והאנשים יגלו כי מנהיגיהם הפכו לילדים הנשלטים בידי דחפים.
חמלה: המחלה מתפשטת משכונות עוני, מילדים שמקבצים נדבות. לא ידוע אם הילדים הללו הם המקור למחלה, או בעצם אנשים שנדבקו בה לפני זמן רב וכעת כבר לא ניתן להבחין ביניהם לבין ילדים אמתיים. אלו שמספיק נחמדים בשביל להעניק להם כסף או דבר מאכל הם אלו שהסיכוי שלהם לחלות הוא הגבוה ביותר. לאט לאט, השכונות יתמלאו בילדים הזקוקים לעזרה, ובגרסה זו של המחלה ישנו גורם של שכחה- הגורם לקורבנות המחלה לשכוח מחייהם הקודמים בהדרגה.
קור רוח: מעטים מדברים על המחלה, וכול אלו הנושאים אותה מעדיפים להסתתר בצללים, שכן היא כאות קלון למעשיהם. המחלה אכן מתחילה ממספר ילדים ברחובות, שמסתובבים בהם חסרי הגנה ומחפשים מקום מקלט. היא מתפשטת לאלו שרואים בהם קורבן קל ומנצלים אותם, יודעים שהם לא ייענשו על חטאיהם- והופכת את האנשים הללו לדומים יותר לקורבנות שלהם, והעובדה שאין מזור למחלה רק גורמת להם להבנה שהם לעולם לא יוכלו לקבל 'מחילה' על מעשיהם.
==
שילוב במערכה
יש כמה דרכים ברורות לשלב את המחלה בהרפתקה. היא יכולה להגיע כמחלה שנוצרה בידי אחד מנשגבי השאול, כנראה הנשגב של האלמנה (Dowager of the Irreverent Vulgate in Unrent Veils), שברוב הזמן יש רק אחד בודד כזה, והוא ילד או ילדה בגילאי 8 עד 13 שנבחרו על ידי האלמנה בעצמה. אפשר גם לתת אותה כאתגר לדמויות בנות תמותה, או ליצור באמצעותה סצנות המתאימות לאווירה של המערכה (רחוב מלא בילדים מורעבים עם גרסת החמלה של המחלה, לדוגמה), ועוד הרבה רעיונות של כול מנחה.
זרעי הרפתקה
לבד על הגבעה: האלמנה היא משרי המוות הפחות מובנים, אם ניתן בכלל להבין את שרי המוות. בזמן הפנוי שלה, היא יוצאת למסעות ציד בהם היא חוטפת ילדים צעירים, מנתקת אותם ממשפחותיהם, ומביאה אותם אל גבעת הזרעים הנטושים (Mound of Forsaken Seeds). המחלה הייתה בשלבים המאוחרים שלה אצלכם כאשר האלמנה לקחה אתכם. לא ברור אם היא טעתה, חשבה כי אתם ילדים ככול הילדים, או שבעצם היא ידעה שאתם לא באמת ילדים וכעת משחקת במשחק מעוות כולשהו. כך או כך, כרגע אתם כלואים בגבעה, בין הילדים של האלמנה, מוקפים בצעצועים מפלדת נשמות ומחויבים להתפלל תפילות למשפחות המתות שלכם- מהן נוצרו הצעצועים בהם אתם משחקים והמיטות בהן אתם ישנים. ואולי, אם תצליחו להשתחרר, תוכלו לספר על האימה השוכנת כאן לאנשים שבחוץ, המידע הזה יקר יותר מזהב. ואולי זהו רק חלום בלתי אפשרי.
כת האלמנה: מעטים הם אלו מנשאי המחלה המקשיבים לקריאה ללכת אל ביצות נוס. בניגוד לדחפים האחרים שהמחלה גורמת לך, שמשתלטים עליך, הקריאה הזו היא לא יותר מהצעה, והצעה לא מפתה במיוחד עם האגדות על הביצות. אך יש כאלו שרואים בקריאה הזו כקריאה לדבר שונה. בדרכים מסתוריות, אולי התערבות של אחד מהמשרתים שלה, כמה מנשאי המחלה גילו על שרת המוות היושבת בביצות. כעת, הם בטוחים כי הדרך להשתחרר מהמחלה היא לעבוד אותה ולהתפלל לה, לרצות אותה. הם מחפשים אחר דרכים להפיץ את המחלה, שכן הם יודעים כי דבר זה ישמח את שרת המוות, ובשלב הזה הם דואגים רק לעצמם ולא אכפת להם מפגיעה באחרים. הם לעתים אפילו מקריבים לה קורבנות אדם, מילדים אמתיים, שהם הבינו מהמידע המועט עליו הם התבססו שהם האהובים על שרת המוות. הכת גדלה עם המחלה, וארצות הבוזזים בקרוב יגלו כי שרת מוות נוספת צופה ברשעות עליהן.
אימת הכחדה: איובניסיה היא מחלה המשפיעה על בני אדם, או לפחות כך זה נראה. לא תועדו עוד חיות הנושאות את המחלה, למרות שייתכן שהן קיימות ופשוט אף אחד לא שם לב לדבר. אך הדבר אינו מדויק. לאחרונה אחד ממלכי הדרקון החיים במזרח חלה במחלה, ובעוד שאף אחד בתחילה לא ראה בכך דבר נורא, מהר מאוד הם גילו את השפעות הלוואי הנוראיות שיש למחלה על מלכי הדרקון. בניגוד לבני אדם, דמי הדרקון מתחילים את חייהם בצורת לטאות מגודלות, ולאחר מכן מתפתחים לצורה הנוכחית שלהם למלכי הדרקון. המחלה הזו מחזירה את מלכי הדרקון לשלב הראשון בהתפתחות שלהם, שהם לטאות חסרות יכולת מחשבה מפותחת. למרות שהמחלה עוד לא התפשטה לרבים, קיומה מסכן את כול גזע מלכי הדרקון. כמה מלכי דרקון אמיצים החליטו, בשם השמש הבלתי מנוצח, לצאת להרפתקה על מנת להשמיד את המחלה מן המקור, לא משנה מה יידרש.
