לכאורה, להיות מקורי במשחק זה חשוב. בעיקר אם אתה מפרסם את זה כי אז אפשר להסתבך בהאשמות בגניבה ספרותית, או סתם שיגידו עליך שאתה מעתיקן ומעפן.
אבל, בקבוצה הפרטית בבית - כמה באמת זה חשוב, או מקפידים על זה? בסופו של דבר אפשר לומר שאם אהבתי משהו מתוך ספר או סרט, לשלב את זה במשחק זה בדיוק מה שמשחקי תפקידים יכולים לעשות בצורה ששום תחביב אחר לא.
בעבר, יצא לי לראות די הרבה חומרי-חובבים של כל מיני ילדים ומתחילים שפשוט העתיקו למשחק שלהם דמויות (בעיקר מרומח הדרקון והאלף האפל), מקומות וגם קווי עלילה שלמים. אז זה נראה לי קצת ירוד, אבל במבט לאחור - זה נראה פחות גרוע ואפילו עם קסם מסויים.
אבל, בקבוצה הפרטית בבית - כמה באמת זה חשוב, או מקפידים על זה? בסופו של דבר אפשר לומר שאם אהבתי משהו מתוך ספר או סרט, לשלב את זה במשחק זה בדיוק מה שמשחקי תפקידים יכולים לעשות בצורה ששום תחביב אחר לא.
בעבר, יצא לי לראות די הרבה חומרי-חובבים של כל מיני ילדים ומתחילים שפשוט העתיקו למשחק שלהם דמויות (בעיקר מרומח הדרקון והאלף האפל), מקומות וגם קווי עלילה שלמים. אז זה נראה לי קצת ירוד, אבל במבט לאחור - זה נראה פחות גרוע ואפילו עם קסם מסויים.
