[דיון] איך אתם בונים עולם חדש
- מחבר/ת הנושא gguurr
- תאריך התחלה
http://www.realms.co.il/PageDisplay.asp?Artnum=1791
הכתבה הזו נמצאת לי בסימניות כבר כמה שנים, אני אפילו לא זוכר למה. אבל נראה שהיא די טובה.
באופן אישי, זה תלוי. יש עולמות שיצרתי רק ממפה, יש עולמות שיצרתי ממחשבה על קונספט עיקרי, כל עולם הוא שונה לדעתי.
הכתבה הזו נמצאת לי בסימניות כבר כמה שנים, אני אפילו לא זוכר למה. אבל נראה שהיא די טובה.
באופן אישי, זה תלוי. יש עולמות שיצרתי רק ממפה, יש עולמות שיצרתי ממחשבה על קונספט עיקרי, כל עולם הוא שונה לדעתי.
אני בונה את העולמות שלי (עולם אחד גדול ומושקע שיש לי כבר) ממקום אחד. עיר אחת. ואז בונה את הממלכה, הרים, עמקים, יערות, מדינות שכנות, מלחמות, וככל שאני יוצר עוד אני חושב "רגע, המלחמה הזאת לא שקולה, נוסיף פה משהו, רגע, כדי להוסיף פה משהו, מאיפה באים האויבים..." עד שזה מתפתח לעולם שלם וגדוש שגדל כל הזמן.
למעשה יש לי מדריך לכתיבת עולמות מערכה משלי, שנמצא במצב של טיוטה די הרבה זמן, אולי הגיע הזמן להשלים אותו 
אבל מעבר למדריכים גם תמיד כדאי ללמוד מעולות מערכה אחרים.
אבל מעבר למדריכים גם תמיד כדאי ללמוד מעולות מערכה אחרים.
לאלאלא, השאלה שאתה צריך לשאול זה - "למה לי לבנות עולם מערכה?" שזה נגזרת של השאלה הכי פונדמנטאלית כשבאים להנחות משחק: "מה אני צריך להכין בשביל המשחק הזה?"
זה מאוד קל להיות גרפומן ולהתחיל להמציא אינסוף ארצות ועמים ואלים והרפתקאות ואויבים וחפצקים וזרעי עלילה ודבשים. אבל כדי למקסם את היעילות של הזמן שאתה משקיע בהכנת המשחק, אתה צריך שכמה שיותר ממה שאתה כותב בשבילו, באמת ייכנס למשחק. אם זה רקע שהוא רק בשבילך ולא ישפיע לעולם על המשחק כהוא זה, אז אתה לא צריך לכתוב אותו. סיפורים ופאנפיקים אתה יכול לכתוב למגירה כמה שאתה רוצה, אבל אם אתה מנחה לקבוצה, אז אתה צריך לכתוב דברים שיהיו קשורים למשחק שאתה מריץ.
לכן כל הקונספט של לבנות עולם נשמע לי מגוחך. מה, השחקנים שלך יחקרו כל שביל ושעל בעולם הזה ויפגשו כל דב"ש דרגה 1 שמסתובב בו? ממש לא. ואם כן, זה משחק מאוד משעמם.
אתה צריך קודם כל לבנות סיפור. ואחרי שבנית את הסיפור, תראה איזה אלמנטים של עולם אתה צריך לבנות מסביב לסיפור הזה כדי שהוא יעמוד. אם השחקנים שלך משחקים בתוך בית שנמצא בתוך שכונה שנמצא בתוך עיר בתוך מדינה, אתה צריך לבנות רק את הבית. אם אתה חושב שמתישהו שחקן ישאל את אחד יושבי הבית על מה יש בחוץ, או יציץ מהחלון, אז תבנה את השכונה. אם באיזשהו שלב אחד השחקנים יצא לרחובות העיר ויתחיל לחקור אותה, אז תבנה את העיר. אתה יכול לבנות את העיר מראש אם חלק מהסיפור שלך מתרחש במקום אחר בעיר ולא רק בבית, אבל אם כל הסיפור נמצא בבית, אין לך מה לבנות את העיר.
וגם כשאתה בונה את העיר, אל תבנה כל פח רחוב וחתול ופאב. תבנה את הרחוב שבו השחקנים ילכו ואת הפאב שאליו הם ילכו, והחתול שהם יפגשו בדרך. אם יש סיכוי שהם ירצו במקום זאת לפנות לרחוב אחר, אז או שתבנה גם אותו, או שתסמוך על יכולת האלתור שלך שתוכל להמציא אותו על המקום. פה נכנס העניין של לבנות את העיר "רק מספיק כדי לאלתר אותה". כלומר, אתה יכול לבנות רחוב אחד שבו מתרחש המשחק, ולכתוב לעצמך מספיק על העיר כדי שאם השחקנים ירצו ללכת לרחוב השני, יהיה לך מספיק בסיס כדי לספר להם איך נראה הרחוב השני, מהיכרותך הכללית עם אופי העיר. ככל שאתה רע יותר באלתור, ככה אתה צריך להכין יותר דברים מראש. מסקנה: תהיה טוב באלתור.
אני באופן אישי סולד מעולמות מוכנים. קודם כל, זה אף פעם לא יהיה עולם שיתאים ב100% לצרכיי. מן הסתם, כי לא כתבתי אותו בעצמי. דבר שני, שום עולם הוא לא הגיוני וקונסיסטנטי ב100%, וגם זו לא מטרה לשאוף אליה. אם אתה שואף ליצור עולם שההגיון הפנימי שלו חסר רבב רק כדי להגשים איזושהי שאיפה פרפקציוניסטית\נטפקנית, פשוט קח את העולם שלנו, תעתיק אותו אחד לאחד, וזהו - יש לך עולם בעל 100% הגיון פנימי. וזה עובדה, כי העולם קיים, ולכן הוא חייב להיות הגיוני.
דבר שלישי, כל העולמות אותו דבר. אנשים חוזרים על אותם טרופים כל פעם שהם כותבים עולם, וזה הטרופים שהם לוקחים או מהעולם שלנו או מספרים\סדרות, ששם הטרופים גם מבוססים על העולם שלנו. בקיצור, עזוב אותך מקוריות. גם העולם שאתה תכתוב לבד לא יהיה מקורי, אבל הוא יתאים בדיוק לסיפור שאתה רוצה לספר. ובסופו של דבר מ"ת עוסק בסיפורים, לא בקרטוגרפיה.
ודבר אחרון, בני אדם הם גרפומנים. הם אוהבים לכתוב הרבה ואוהבים לקרוא את ההרבה שהם כתבו. אבל זה שתקרא עולם מערכה מוכן של 300 עמודים לא יעזור למשחק שלך, כי במשחק שלך אתה תשחק באולי 20 עמודים ממנו. ואותו הדבר גם אם אתה תשב בעצמך ותכתוב עולם - השחקנים בסופו של דבר ישחקו רק בחלק קטן ממנו. אז תחסוך לעצמך זמן, ותכתוב רק את החלק הזה ('החלק הזה' אומר המבוך שבו תהיו, או חבל הארץ שבו מתרחש הקמפיין, או השלוש ערים הספציפיות שביניהם תעברו, וכו). וכל השאר מסביב יכול להיות רק בקווים ממש ממש כלליים, או פשוט ברמת אלתור.
ושוב אני מדגיש את החלק הכי חשוב - קודם תבנה סיפור.
זה מאוד קל להיות גרפומן ולהתחיל להמציא אינסוף ארצות ועמים ואלים והרפתקאות ואויבים וחפצקים וזרעי עלילה ודבשים. אבל כדי למקסם את היעילות של הזמן שאתה משקיע בהכנת המשחק, אתה צריך שכמה שיותר ממה שאתה כותב בשבילו, באמת ייכנס למשחק. אם זה רקע שהוא רק בשבילך ולא ישפיע לעולם על המשחק כהוא זה, אז אתה לא צריך לכתוב אותו. סיפורים ופאנפיקים אתה יכול לכתוב למגירה כמה שאתה רוצה, אבל אם אתה מנחה לקבוצה, אז אתה צריך לכתוב דברים שיהיו קשורים למשחק שאתה מריץ.
לכן כל הקונספט של לבנות עולם נשמע לי מגוחך. מה, השחקנים שלך יחקרו כל שביל ושעל בעולם הזה ויפגשו כל דב"ש דרגה 1 שמסתובב בו? ממש לא. ואם כן, זה משחק מאוד משעמם.
אתה צריך קודם כל לבנות סיפור. ואחרי שבנית את הסיפור, תראה איזה אלמנטים של עולם אתה צריך לבנות מסביב לסיפור הזה כדי שהוא יעמוד. אם השחקנים שלך משחקים בתוך בית שנמצא בתוך שכונה שנמצא בתוך עיר בתוך מדינה, אתה צריך לבנות רק את הבית. אם אתה חושב שמתישהו שחקן ישאל את אחד יושבי הבית על מה יש בחוץ, או יציץ מהחלון, אז תבנה את השכונה. אם באיזשהו שלב אחד השחקנים יצא לרחובות העיר ויתחיל לחקור אותה, אז תבנה את העיר. אתה יכול לבנות את העיר מראש אם חלק מהסיפור שלך מתרחש במקום אחר בעיר ולא רק בבית, אבל אם כל הסיפור נמצא בבית, אין לך מה לבנות את העיר.
וגם כשאתה בונה את העיר, אל תבנה כל פח רחוב וחתול ופאב. תבנה את הרחוב שבו השחקנים ילכו ואת הפאב שאליו הם ילכו, והחתול שהם יפגשו בדרך. אם יש סיכוי שהם ירצו במקום זאת לפנות לרחוב אחר, אז או שתבנה גם אותו, או שתסמוך על יכולת האלתור שלך שתוכל להמציא אותו על המקום. פה נכנס העניין של לבנות את העיר "רק מספיק כדי לאלתר אותה". כלומר, אתה יכול לבנות רחוב אחד שבו מתרחש המשחק, ולכתוב לעצמך מספיק על העיר כדי שאם השחקנים ירצו ללכת לרחוב השני, יהיה לך מספיק בסיס כדי לספר להם איך נראה הרחוב השני, מהיכרותך הכללית עם אופי העיר. ככל שאתה רע יותר באלתור, ככה אתה צריך להכין יותר דברים מראש. מסקנה: תהיה טוב באלתור.
אני באופן אישי סולד מעולמות מוכנים. קודם כל, זה אף פעם לא יהיה עולם שיתאים ב100% לצרכיי. מן הסתם, כי לא כתבתי אותו בעצמי. דבר שני, שום עולם הוא לא הגיוני וקונסיסטנטי ב100%, וגם זו לא מטרה לשאוף אליה. אם אתה שואף ליצור עולם שההגיון הפנימי שלו חסר רבב רק כדי להגשים איזושהי שאיפה פרפקציוניסטית\נטפקנית, פשוט קח את העולם שלנו, תעתיק אותו אחד לאחד, וזהו - יש לך עולם בעל 100% הגיון פנימי. וזה עובדה, כי העולם קיים, ולכן הוא חייב להיות הגיוני.
דבר שלישי, כל העולמות אותו דבר. אנשים חוזרים על אותם טרופים כל פעם שהם כותבים עולם, וזה הטרופים שהם לוקחים או מהעולם שלנו או מספרים\סדרות, ששם הטרופים גם מבוססים על העולם שלנו. בקיצור, עזוב אותך מקוריות. גם העולם שאתה תכתוב לבד לא יהיה מקורי, אבל הוא יתאים בדיוק לסיפור שאתה רוצה לספר. ובסופו של דבר מ"ת עוסק בסיפורים, לא בקרטוגרפיה.
ודבר אחרון, בני אדם הם גרפומנים. הם אוהבים לכתוב הרבה ואוהבים לקרוא את ההרבה שהם כתבו. אבל זה שתקרא עולם מערכה מוכן של 300 עמודים לא יעזור למשחק שלך, כי במשחק שלך אתה תשחק באולי 20 עמודים ממנו. ואותו הדבר גם אם אתה תשב בעצמך ותכתוב עולם - השחקנים בסופו של דבר ישחקו רק בחלק קטן ממנו. אז תחסוך לעצמך זמן, ותכתוב רק את החלק הזה ('החלק הזה' אומר המבוך שבו תהיו, או חבל הארץ שבו מתרחש הקמפיין, או השלוש ערים הספציפיות שביניהם תעברו, וכו). וכל השאר מסביב יכול להיות רק בקווים ממש ממש כלליים, או פשוט ברמת אלתור.
ושוב אני מדגיש את החלק הכי חשוב - קודם תבנה סיפור.
מסכים עם כל מילה ומילה, פלאפי. העולם שלי התחיל מהרפתקה אחת, ואז כל פעם שהיא התקדמה, הגדלתי את העולם בשבילה.
בכללי, מסכים עם כל מילה.
בכללי, מסכים עם כל מילה.
מה שאתה צריך הוא מסגרת התייחסות.
מסגרת התייחסות היא אירוע או תופעה מרכזיים מאוד בעולם שהשפיעו על הדמויות ושייתנו את חותמם על לא מעט מקומות, עלילות, ודב"שים שהדמויות יפגשו. מסגרת התייחסות נפוצה מאוד היא מלחמה - כי היא מאורע שמשפיע על חייהם של הרבה אנשים באופן שאפשר בהרבה מקרים להשתמש בו לצרכי הרפקאות.
לדוגמה: מה המשותף לפיירפליי, מלחמת הכוכבים, ובבילון 5? בכולן יש מלחמה גדולה ברקע שמאוזכרת בבירור כבר ברגעים הראשונים של העלילה הכוללת. בפיירפליי ובבילון 5, המלחמה הסתיימה זמן לא רב לפני תחילת הסיפור; במלחמת הכוכבים, המלחמה בוערת במשך כל הסיפור מהשוט הראשון של הסרט ואילך. הרבה דמויות, אירועים, וקווי עלילה מתבססים על המסגרת הזו שמשמשת להם כיסוד וכגורם מאחד ומאגד.
במשחקי תפקידים, למשל "בשנה שעברה ניצחנו, סוף סוף, ניצחון דחוק במלחמה הגדולה נגד המכשף המטורף וצבאות האורקים שלו" זוהי מסגרת התייחסות טובה: הרבה דברים בעולם המשחק יושפעו מהמלחמה ואתה קיבלת למעשה נקודת פתיחה טובה לבניית ואלתור דב"שים, מקומות, ארגונים, והרפתקאות. למשל, אם אתה מוצא את עצמך בלי רעיון טוב לדב"ש שאתה רוצה לאלתר במהלך ההרפתקאה - תחשוב "מה הוא עשה במלחמה?" וכבר תפתח פתח ללא מעט רעויות מועילים. האם מדובר בוותיק קרבות פיסח ושתום-עין שרוטן כל הזמן על כמה הצעירים היום לא יודעים מה זה אומץ לב, כמו בימים שלו בתחילת המלחמה? או שמא בסוחר נבזי שהתעשר כקורח מספסרות במזון שהיה במחסור בעת הקרבות? הדמויות הגיעו לכפר דיי סטנדרטי במסען ואתה רוצה לעשות אותו טיפה פחות גנרי - תחשוב "מה קרה כאן במלחמה?" וייפתחו אפשרויות פניך - האם יהיו כאן ביצורים שכבר אינם נדרשם שהתושבים מפרקים לאיטם כמקור לחומרי בנייה? או אולי היה כאן שדה קרב מרכזי ורוחות המתים עדיין רודפות על השדות כשיורד עליהם הערפל?
זו לא חייבת להיות מלחמה; למשל "לפני חמש שנים המציאו את מנוע הקפיצה ונפתחו בפנינו הכוכבים" זו מסגרת התייחסות מעולה גם כן, עם חלל פתוח לרווחה לחקר ולקולוניזציה שעדיין לא התבססה בו הציביליזציה האנושית. כאן כל הדינמיקה של ספר (Frontier) תיתן לך יסוד איתן לבנות עליו את המערכה.
מסגרת התייחסות היא אירוע או תופעה מרכזיים מאוד בעולם שהשפיעו על הדמויות ושייתנו את חותמם על לא מעט מקומות, עלילות, ודב"שים שהדמויות יפגשו. מסגרת התייחסות נפוצה מאוד היא מלחמה - כי היא מאורע שמשפיע על חייהם של הרבה אנשים באופן שאפשר בהרבה מקרים להשתמש בו לצרכי הרפקאות.
לדוגמה: מה המשותף לפיירפליי, מלחמת הכוכבים, ובבילון 5? בכולן יש מלחמה גדולה ברקע שמאוזכרת בבירור כבר ברגעים הראשונים של העלילה הכוללת. בפיירפליי ובבילון 5, המלחמה הסתיימה זמן לא רב לפני תחילת הסיפור; במלחמת הכוכבים, המלחמה בוערת במשך כל הסיפור מהשוט הראשון של הסרט ואילך. הרבה דמויות, אירועים, וקווי עלילה מתבססים על המסגרת הזו שמשמשת להם כיסוד וכגורם מאחד ומאגד.
במשחקי תפקידים, למשל "בשנה שעברה ניצחנו, סוף סוף, ניצחון דחוק במלחמה הגדולה נגד המכשף המטורף וצבאות האורקים שלו" זוהי מסגרת התייחסות טובה: הרבה דברים בעולם המשחק יושפעו מהמלחמה ואתה קיבלת למעשה נקודת פתיחה טובה לבניית ואלתור דב"שים, מקומות, ארגונים, והרפתקאות. למשל, אם אתה מוצא את עצמך בלי רעיון טוב לדב"ש שאתה רוצה לאלתר במהלך ההרפתקאה - תחשוב "מה הוא עשה במלחמה?" וכבר תפתח פתח ללא מעט רעויות מועילים. האם מדובר בוותיק קרבות פיסח ושתום-עין שרוטן כל הזמן על כמה הצעירים היום לא יודעים מה זה אומץ לב, כמו בימים שלו בתחילת המלחמה? או שמא בסוחר נבזי שהתעשר כקורח מספסרות במזון שהיה במחסור בעת הקרבות? הדמויות הגיעו לכפר דיי סטנדרטי במסען ואתה רוצה לעשות אותו טיפה פחות גנרי - תחשוב "מה קרה כאן במלחמה?" וייפתחו אפשרויות פניך - האם יהיו כאן ביצורים שכבר אינם נדרשם שהתושבים מפרקים לאיטם כמקור לחומרי בנייה? או אולי היה כאן שדה קרב מרכזי ורוחות המתים עדיין רודפות על השדות כשיורד עליהם הערפל?
זו לא חייבת להיות מלחמה; למשל "לפני חמש שנים המציאו את מנוע הקפיצה ונפתחו בפנינו הכוכבים" זו מסגרת התייחסות מעולה גם כן, עם חלל פתוח לרווחה לחקר ולקולוניזציה שעדיין לא התבססה בו הציביליזציה האנושית. כאן כל הדינמיקה של ספר (Frontier) תיתן לך יסוד איתן לבנות עליו את המערכה.
אני לא ממש מסכים עם פלאפי, אע"פ שהנקודה שלו נכונה שלא צריך עולם מערכה בשביל משחק אחד, עולם מערכה מוסיף הרבה. הוא מאפשר לך לשחק מספר משחקים באותו העולם, וזה מאוד מהנה, במיוחד כשהמשחקים משפיעים אחד על השני בצורה ישירה או עקיפה (או שיש רפרנסים למשחקים קודמים).
כמו גם, פעם אחת יצרתי עולם ומתוכו חשבתי על המשחק שאני רוצה להריץ, וגם זו דרך נכונה, אם גם קצת מסובכת, ליצור משחק.
עכשיו, כמובן שאתה יכול לבנות את עולם המערכה תוך כדי המשחק, וזה בסדר גמור, וזה סבבה. זה ככה רוב הפעמים. אבל זה עדיין לבנות עולם מערכה, ואני לא רואה שום בעיה עם זה או עם כל דרך אחרת.
כמו גם, פעם אחת יצרתי עולם ומתוכו חשבתי על המשחק שאני רוצה להריץ, וגם זו דרך נכונה, אם גם קצת מסובכת, ליצור משחק.
עכשיו, כמובן שאתה יכול לבנות את עולם המערכה תוך כדי המשחק, וזה בסדר גמור, וזה סבבה. זה ככה רוב הפעמים. אבל זה עדיין לבנות עולם מערכה, ואני לא רואה שום בעיה עם זה או עם כל דרך אחרת.
או, חיכיתי.Nextorl אמר/ה:
אני חושב שאנשים שכותבים עולמות לא כותבים את זה כחלק מאהבתם למשחק או כחומר העשרה למשחק, אלא כי הם אוהבים לכתוב. וזה יפה ונחמד בפני עצמו, אבל לא קשור למ"ת. עולם מפותח ומוכן מראש הוא לא דרישה מקדימה לרוב סוגי המשחק. ועניין נוסף, הוא שהעולם קיים אך ורק במוחו של המנחה. מנקודת מבטם של השחקנים, אין הבדל בין עולם מערכה מוכן שהמנחה פשוט מוביל אותם בתוכו, לבין עולם שמומצא תוך כדי הליכה - כמובן, זאת במידה והמנחה מספיק מיומן באומנות השליפה מהתח...אאה מהמותן.
לגבי מספר משחקים באותו עולם, מודה שלא ניסיתי. אולי שם אתה באמת צריך בסיס יותר רחב כדי לעזור לך לשמור על קונסיסטנטיות בין החוויות שעוברות הקבוצות השונות. מפה עד ללבנות עולם בצורה הקלאסית כמו שאנשים אוהבים לעשות (פרק ראשון: מיתולוגיה, פרק שני: גיאוגרפיה, וכן הלאה), יש מרחק גדול.
אני מסכים שזה לא חובה, כמו שאמרתי, אבל זה כן נחמד וכן כיף לשחק בעולם שאתה מכיר, שיצרת בעצמך. כמובן, זה לא אומר שלא צריך לאלתר- רוב המשחקים שלי הם אילתור 70 אחוז מהזמן, גם אם אני משתמש בעולם מערכה שיצרתי או עולם מערכה קיים. מבחינתי, הקיום של העולם משמש כמעין מסגרת שלתוכה אני יכול להכניס את המשחק, וזה פשוט נחמד. זה לא מוסיף מלא למשחק רגיל, אבל זה מוסיף קצת, וזה כיף לכתוב אותו (גם אם רק כי אני אוהב לכתוב).
במילים אחרות, אני לא חושב שעולם מערכה פוגע במשחק, אולי רק אוכל קצת מהזמן של המנחה, אבל זה כבר תלוי בו.
במילים אחרות, אני לא חושב שעולם מערכה פוגע במשחק, אולי רק אוכל קצת מהזמן של המנחה, אבל זה כבר תלוי בו.
זה היתרון העיקרי בעולם מוכן לדעתי. אתמול חזרנו לשחק בעולם של גולאריון בקמפיין הביתי שלנו של אגודת מגלי הארצות, והיו המון רפרנסים חמודים כאלו למשימות קודמות שלנו ולדמויות קודמות- מהשחקנים ומהעולם, וזה היה נורא נחמד, וזו לא פעם ראשונה שאנחנו עושים את זה. המשחק בפורום של מוות עגום הוא המשך של המשחק ממלכות שבורות, ואנחנו התייחסנו ישירות הרבה פעמים לדברים שקרו בממלכות שבורות ודמויות משם עדיין קיימות ומתפקדות בעולם. אני מסכים איתך שלא באמת צריך לבנות עולם מערכה בשביל משחק אחד, אבל אם כבר בונים- העניין של להמשיך להשתמש במשחק גם כשעוברים הרפתקאות וממשיכים מעבר לקמפיין בודד יכול להפוך את זה לשווה את זה.פלאפי אמר/ה:
לי היו בראש שני עולמות מערכה, אחד גם פותח ופורסם פה (https://www.pundak.co.il/forums/threads/38410/post-666860). הנ״ל התחיל ממפה שציירתי בהשראת ספר של מקיאוולי וחלומות לשליטה עולמ... אהה, היסטוריה של אירופה, והשני מנסיון לשילוב של רובים משנות ה-30 וימי הביניים המאוחרים.
יש הבדל בין לכתוב עולם מערכה ללבנות אחד. כשכותבים עולם מערכה אז גם מתכוונים שמישהו יקרא אותו ועושים את זה בצורה שיטתית ומאורגנת. כשבונים עולם מערכה לשימוש עצמי חלק גדול ממנו ישאר בראש של המנחה, והשאר יהיה אוסף של שרבוטים והערות בסגנון "זרם התודעה".
פרט פיקנטי - במהדורה הראשונה של עולם השמש השחורה, לא הייתה לעולם היסטוריה - הוא הוצג כמצב נתון, והעבר שלו היה בלתי ידוע לרוב האוכלוסייה האנאלפבתית והנאבקת על קיומה. עד שההיסטוריה הרשמית של העולם פורסמה בספרי הקריאה ובהרחבות, זה הוליד המון תיאוריות אצל שחקנים ומנחים (הייתי מנוי בשנות התשעים לרשימת דיוור של אתאס באימייל, למי שזוכר שהיה פעם דבר כזה, וראיתי כמה וכמה מהן) שלפיהן מדובר באחד העולמות הוותיקים של מוד"מ2 (ממלכות נשכחות או גרייהוק) שעבר איזה אסון אקולוגי וקסום. היו גם מי שלקחו את המפות של אתאס והשוו אותן למפות של אזורים בעולמות הללו וניסו לגלות התאמות.
פרט פיקנטי - במהדורה הראשונה של עולם השמש השחורה, לא הייתה לעולם היסטוריה - הוא הוצג כמצב נתון, והעבר שלו היה בלתי ידוע לרוב האוכלוסייה האנאלפבתית והנאבקת על קיומה. עד שההיסטוריה הרשמית של העולם פורסמה בספרי הקריאה ובהרחבות, זה הוליד המון תיאוריות אצל שחקנים ומנחים (הייתי מנוי בשנות התשעים לרשימת דיוור של אתאס באימייל, למי שזוכר שהיה פעם דבר כזה, וראיתי כמה וכמה מהן) שלפיהן מדובר באחד העולמות הוותיקים של מוד"מ2 (ממלכות נשכחות או גרייהוק) שעבר איזה אסון אקולוגי וקסום. היו גם מי שלקחו את המפות של אתאס והשוו אותן למפות של אזורים בעולמות הללו וניסו לגלות התאמות.
