לאחרונה נזכרתי בספרי "טרזן" הישנים שקראתי לפני כשלושים שנה, וקצת ריעננתי את הזיכרון בוויקיפדיה וכד'.
במבחן הזמן, אלה לא ספרים מוצלחים במיוחד, והתיאורים של אפריקה ועולם החי שלה גובלים בחוסר הבנה מחפיר בגיאוגרפיה וזאולוגיה.
מצד שני, יש להם קסם סליזי כזה, ואני לא חושב שיש ילד שקרא אותם ולא רצה קצת לברוח לאיזה ג'ונגל ולהצטרף לשימפנזות - עד שהוא קורא בספר טבע רציני שלשימפנז יש נטיה לקניבליזם, נורמות מיניות מופקרות וחוש הומור מוזר שרואה בהשלכת חרא תעלול לגיטימי.
חוץ מקופים, פילים וכושים תוקפניים, אפריקה המשוונית של טרזן כוללת גם ארצות אבודות, ערים מופלאות ועמקים סודיים, שחלקם יכולים להתאים מאוד לעולם פנטזיה, למשל:
1) העיר האבודה של אופיר (במקור "אופאר") - עיר עתיקה בלב הג'ונגל, שהוקמה על ידי פליטים מאטלנטיס. יש שם אוצרות לרוב, אבל התושבים אינם נעימים במיוחד - במשך אלפי השנים הם הידרדרו בחזרה במורד האבולוציה וקיבלו מראה קופי ופראי (המחבר גם רומז שהם התרבו עם קופים) - היחידה ביניהם ששמרה על מראה אנושי ואף אטרקטיבי, היא המלכה ליא, שלפעמים עוזרת לטרזן ולפעמים יריבה שלו, ודי ברור שהיא חושקת בו.
2) פאל-אול-דון - עמק מסתורי, בו חיים אריות מנומרים, נמרים בעלי שיני חרב וגם גריפים - צאצאיו המודרניים של הטריצרטופס שבניגוד לדינוזאור הצמחוני ממנו התפתחו, דווקא אוהבים מאוד לאכול בשר ומצויידים בשיניים מתאימות. חוץ מהחיות המאיימות האלה, חיים בעמק גם שני עמים דמויי אדם בעלי זנב. ההו-דון הם לבנים וחיים בערים, בעוד שהוואז-דון הם שחורים ושעירים וגרים במערות. לשני הגזעים יש בהונות עם כושר לפיתה שמאפשרות להם "ללכת על קירות" - במקום להשתמש בסולמות ומדרגות פשוט להיאחז בכפות רגליהם ביתדות שבולטות מהקיר. הגזעים נמצאים בסכסוך דתי עמוק סביב שאלה מאוד משמעותית, שמזכיר שסעים דתיים מהעולם שלנו כמו בין קתולים לאורתודוקסים, סונים ושיעים, חסידים וליטאים - האם לאל שלהם, המוכר בשם "ג'אד-בן-אותו" יש זנב ארוך כמו שמאמינים הוואז-דון, או שהוא חסר זנב כפי שמאמינים ההו-דון?
3) ארצם של אנשי הנמלה - מאחורי חומת קוצים גדולה, שוכנת ארץ בה חיים אנשים בגובה חצי מטר שרוכבים על אנטילופות קטנות. הם בונים לעצמם ערים ענקיות וסגורות, בהן נרות מיוחדים מטהרים את האוויר ומספקים חמצן בחללים סגורים. אחד מהם הוא גם מדען שמכווץ את טרזן לגודל שלהם, ומכניס אותו לתסבוכת פוליטית ומלחמה בין שתי ערים של אנשי נמלה - אגב, הם נראים כמו אנשים רגילים לגמרי, חוץ מהגודל שלהם, ככה שטרזן משתלב שם די בקלות. אחד המאפיינים המעניינים של התרבות שלהם הוא שיש בה המון גזענות, אבל בהפוכה. מה ז"א? שפעם אחת, לפני שנים רבות, נדרשו המלומדים של אחד המלכים להבין למה הצבא הפסיד בקרב (הם נלחמים ביניהם ממש הרבה, אנשי הנמלה האלה) והתשובה הייתה שגופם של האצילים רופס ונפשם חלשה בגלל שהם שומרים על טוהר הדם ומתחתנים רק עם אצילים אחרים. מאותו רגע, מקפידים בני המעמד הגבוה לשפר את הגזע על ידי נישואים לעבדים ושפחות (שהחיים בעבדות הפכו אותם לחזקים וקשוחים יותר), או חטיפת בנות זוג ממלכות יריבות כדי להכניס דם חדש למערכת.
חוץ מזה, טרזן נתקל גם בשבטים פראיים כאלה ואחרים, בקניבלים, נוכלים ורמאים - ומנצח את כולם. אם תמצאו עותק מהספרים הישנים האלה באיזה ספרייה, שווה לקרוא, אבל תכבו קצת את הפילטרים - אלה ספרים מעידן אחר, אז תהיו סלחניים לכמה מהשטויות שתמצאו שם. ובין הפסאודו-מדע והגיאוגרפיה המונפצת, אולי תמצאו כמה רעיונות.
במבחן הזמן, אלה לא ספרים מוצלחים במיוחד, והתיאורים של אפריקה ועולם החי שלה גובלים בחוסר הבנה מחפיר בגיאוגרפיה וזאולוגיה.
מצד שני, יש להם קסם סליזי כזה, ואני לא חושב שיש ילד שקרא אותם ולא רצה קצת לברוח לאיזה ג'ונגל ולהצטרף לשימפנזות - עד שהוא קורא בספר טבע רציני שלשימפנז יש נטיה לקניבליזם, נורמות מיניות מופקרות וחוש הומור מוזר שרואה בהשלכת חרא תעלול לגיטימי.
חוץ מקופים, פילים וכושים תוקפניים, אפריקה המשוונית של טרזן כוללת גם ארצות אבודות, ערים מופלאות ועמקים סודיים, שחלקם יכולים להתאים מאוד לעולם פנטזיה, למשל:
1) העיר האבודה של אופיר (במקור "אופאר") - עיר עתיקה בלב הג'ונגל, שהוקמה על ידי פליטים מאטלנטיס. יש שם אוצרות לרוב, אבל התושבים אינם נעימים במיוחד - במשך אלפי השנים הם הידרדרו בחזרה במורד האבולוציה וקיבלו מראה קופי ופראי (המחבר גם רומז שהם התרבו עם קופים) - היחידה ביניהם ששמרה על מראה אנושי ואף אטרקטיבי, היא המלכה ליא, שלפעמים עוזרת לטרזן ולפעמים יריבה שלו, ודי ברור שהיא חושקת בו.
2) פאל-אול-דון - עמק מסתורי, בו חיים אריות מנומרים, נמרים בעלי שיני חרב וגם גריפים - צאצאיו המודרניים של הטריצרטופס שבניגוד לדינוזאור הצמחוני ממנו התפתחו, דווקא אוהבים מאוד לאכול בשר ומצויידים בשיניים מתאימות. חוץ מהחיות המאיימות האלה, חיים בעמק גם שני עמים דמויי אדם בעלי זנב. ההו-דון הם לבנים וחיים בערים, בעוד שהוואז-דון הם שחורים ושעירים וגרים במערות. לשני הגזעים יש בהונות עם כושר לפיתה שמאפשרות להם "ללכת על קירות" - במקום להשתמש בסולמות ומדרגות פשוט להיאחז בכפות רגליהם ביתדות שבולטות מהקיר. הגזעים נמצאים בסכסוך דתי עמוק סביב שאלה מאוד משמעותית, שמזכיר שסעים דתיים מהעולם שלנו כמו בין קתולים לאורתודוקסים, סונים ושיעים, חסידים וליטאים - האם לאל שלהם, המוכר בשם "ג'אד-בן-אותו" יש זנב ארוך כמו שמאמינים הוואז-דון, או שהוא חסר זנב כפי שמאמינים ההו-דון?
3) ארצם של אנשי הנמלה - מאחורי חומת קוצים גדולה, שוכנת ארץ בה חיים אנשים בגובה חצי מטר שרוכבים על אנטילופות קטנות. הם בונים לעצמם ערים ענקיות וסגורות, בהן נרות מיוחדים מטהרים את האוויר ומספקים חמצן בחללים סגורים. אחד מהם הוא גם מדען שמכווץ את טרזן לגודל שלהם, ומכניס אותו לתסבוכת פוליטית ומלחמה בין שתי ערים של אנשי נמלה - אגב, הם נראים כמו אנשים רגילים לגמרי, חוץ מהגודל שלהם, ככה שטרזן משתלב שם די בקלות. אחד המאפיינים המעניינים של התרבות שלהם הוא שיש בה המון גזענות, אבל בהפוכה. מה ז"א? שפעם אחת, לפני שנים רבות, נדרשו המלומדים של אחד המלכים להבין למה הצבא הפסיד בקרב (הם נלחמים ביניהם ממש הרבה, אנשי הנמלה האלה) והתשובה הייתה שגופם של האצילים רופס ונפשם חלשה בגלל שהם שומרים על טוהר הדם ומתחתנים רק עם אצילים אחרים. מאותו רגע, מקפידים בני המעמד הגבוה לשפר את הגזע על ידי נישואים לעבדים ושפחות (שהחיים בעבדות הפכו אותם לחזקים וקשוחים יותר), או חטיפת בנות זוג ממלכות יריבות כדי להכניס דם חדש למערכת.
חוץ מזה, טרזן נתקל גם בשבטים פראיים כאלה ואחרים, בקניבלים, נוכלים ורמאים - ומנצח את כולם. אם תמצאו עותק מהספרים הישנים האלה באיזה ספרייה, שווה לקרוא, אבל תכבו קצת את הפילטרים - אלה ספרים מעידן אחר, אז תהיו סלחניים לכמה מהשטויות שתמצאו שם. ובין הפסאודו-מדע והגיאוגרפיה המונפצת, אולי תמצאו כמה רעיונות.
