שיחקתי אצל עמית בחנות "הממלכה".
הבסיס של השיטה זה מנוע האפוקליפסה, אבל במקום תכונות, לכל פעולה הדמות בוחרת מאפיין רלוונטי בזהות שלה והתוסף לגלגול שווה למספר התגיות המתאימות בתוך אותו מאפיין (מי שמכיר את ליידי בלאקבירד - זה דומה לאוסף בו קובעים את מספר הקוביות בגלגול). בדרך כלל יהיו 2 תגיות מתאימות לכל פעולה, אבל לפעמים יותר או פחות.
ההבדל העיקרי השני הוא שכל מאפיין דמות יש טבע "רגיל" או "מיתולוגי" (מאפיינים רגילים בזהות נקראים "לוגוס" ומאפיינים מיתולוגיים נקראים "מיתוס"). יש מצבים שבהם דמות צריכה לזנוח חלק מהעקרונות שלה או לעשות דברים שהיא לא הייתה בוחרת לעשות לפני כן. במקרה כזה החשיבות של הלוגוס או של המיתוס באופי של הדמות נשחק, כך שהשחקן מנסה למצוא את הנקודה הנוחה איפשהו באמצע.
מבין הדמויות המוכנות, לסטריינג' הוא סוחר עתיקות מפוקפק, ארכיאולוג, וחוקר את העל-טבעי. הזהות שלו מעוגנת בעיקר אויבים העסקיים שלו, בחיים הקשים שלו ובכישורים שלו כנוכל וכלוחם. לכן יש לו 3 מאפייני לוגוס ורק מאפיין מיתוס אחד. לדמות כזו קל יותר להדרדר במהירות למצב שהיא מתנתקת מהעל-טבעי ושוכחת אותו בתוך הערפל. לסטריינג' רק צריך להפסיק להאמין בעל-טבעי. מנגד, הדמות קיטסונה היא רוח-שועל מעולם אחר שמעמידה פנים שהיא תלמידת תיכון. למרות שייתכן שהיא תלמידת תיכון שאיבדה את הלוגוס שלה כל כך עד שהיא שכחה את הזהות האנושית שלה ורק *חושבת* שהיא רוח-שועל. על כל פנים מה שמעניין אותה עכשיו זה תעלולים, לחימה בכוחות הרשע, והבאת אור לבני התמותה. הדבר היחיד שבשבילו היא ממשיכה להעמיד פני תלמידה ולהגיע לתיכון זה הקראש שלה על תלמיד אחר. יש לה 3 מאפייני מיתוס ומאפיין לוגוס אחד. לדמות הזו קל יותר להדהר למצב שהיא מתנתקת מהעולם הטבעי ונעשית רוח-שועל מלאה. היא רק צריכה לוותר על קאיטו, הנער מבית הספר.
