למה אתם אוהבים לשחק בעולמות פנטזיה?

[ברור שאפשר גם לענות למה לא, לגיטימי לגמרי]

אני חושב שההסבר-של-מישהו אחר שהכי התחברתי אליו, היה הנימוק של הבחור שכתב את "קונאן הברברי".

הוא נורא רצה לכתוב משהו היסטורי עם קרבות בימי הביניים, אבל אז הבין שזה דורש המון "שיעורי בית", ואם משהו מסויים לא קרה באיפה שהיום לונדון בשנת 1117 אז יהיה די קשה לתפור הסבר סביר איך לתקוע אותו שם. במקום זה, הוא לקח כל מיני מקומות בהיסטוריה בתקופות שלדעתו הם היו מגניבים במיוחד, שינה להם את השמות, ועשה מהם עולם דמיוני. עכשיו, כל מה שהוא רצה שיקרה, יכל לקרות שם. כולל גם דברים שלא יכולים לקרות כמו מכשפים מצריים שמסתובבים בעיר שנראית כמו פריס.

אני משער שזה התחיל ברומח הדרקון ופשוט בזה שהתחלתי עם מבוכים ודרקונים.

אבל היום, פשוט כי אני יותר אוהב פנטזיה ומעבר לכך אני חושב שיותר קל להריץ מערכה קלאסית של חבורה הירואית במשחק פנטזיה.
במשחק מדב אלא אם כולם תקועים על חללית, אנשים לרוב לא מתאגדים בקבוצות מונוגמיות של חמישה אנשים ומסתובבים ביחד לכל מקום. משחקים קצרים זה פשוט, אבל למערכה ארוכת טווח יותר קל וזורם פנטזיה. פשוט מוסכמות הסוגה תואמות יותר.
אלא אם יש משהו ייחודי, כמו שהם ערפדים.

אני אישית לא מאוד אוהב פנטזיה.
אבל כן, הנימוק של הווארד הוא טיעון לא רע. אפשר להמציא כל דבר שאתה רוצה כדי להתאים פיקס למה שמתאים לך. מצד שני, יש גם יתרון עצום בלשחק בעולם שלנו (בין אם בתקופה מודרנית או בתקופה היסטורית נקובה) - יש הרבה יותר פירוט משיהיה על עולם מומצא כלשהו אי פעם, ושחקנים מבינים הרבה יותר טוב מה מצופה מהם ואיך דברים אמורים להתנהל.

דניאל: אני לא מסכים שמבנה החבורה ייחודי לפנטזיה. הטרופ הזה קיים בגרסאות שונות ב*המון* ז'אנרים. צוות החללית הוא דוגמא מתבקשת, ויש לך את "חבורת גיבורי העל" בסגנון הנוקמים או ליגת הצדק, ותמיד יכול להיות ארגון גג שקיימים בתוכו צוותים שנשלחים לחקור דברים ולטפל בבעיות, כמו שיש ב-Esoterrorists או במכבסה (ואפשר גם בלי ארגון גג, אלא שהדמויות הן כל הארגון - כמו מכסחי השדים או מרוצללים). למעשה, הרפתקנים בעולם פנטזיה זה משמעותית פחות הגיוני מבחינת העולם מאשר חבורות בכל עולם אחר בערך, פשוט הטרופ כל כך מוכר ונעשה כל כך הרבה פעמים שאנחנו כבר רגילים.

אני לא כל כך בטוח איך לענות על זה. אם אתה רוצה לשחק במשחק שיש בו קוסמים ושדים ודרקונים, איזה עוד אופציות יש לך?

א) חבורות לא יחודיות לעולמות פנטזיה, ועולמות פנטזיה לא מחייבים חבורה. חבורות הרפתקנים הופיעו בספרי הרפתקאות הרבה לפני שמישהו חשב לכתוב פנטזיה במובן שאנחנו מכירים היום. "מכרות המלך שלמה" למשל - יש שם חבורה, שגם יוצאת אחרי זה לעוד הרפתקאות בספרים אחרים.

ב) לעולם אמיתי יש הרבה יותר חומר לעבוד איתו ממה שיהיה בכל עולם פנטזיה, אבל זה מאוד נפוץ שעולם פנטזיה "יעתיק" מאפיינים מעולמנו. העולם של קונאן, ממלכות נשכחות וגרייהוק עשו את זה די במוצהר, רומח הדרקון קצת פחות. אם יש לך מושג כללי משיעורי היסטוריה בכיתה ט' על מה זה עות'מאנים וצלבנים ורומאים, אתה מגיע לשולחן המשחק עם המון הנחות מוקדמות לעבוד איתן.

ג) עולם פנטזיה לא מחייב את קיומם של קוסמים, שדים ודרקונים.

ג) עולם פנטזיה לא מחייב את קיומם של קוסמים, שדים ודרקונים.

יש ללחוץ כדי להרחיב...

זה לא מה שאמרתי. שאלתי אם אני רוצה לשחק במשחק שיש בו קוסמים שדים ודרקונים, איזה עוד אופציה יש לי חוץ מלשחק פנטזיה? (כלומר, לדעתי, שדים קוסמים ודרקונים חייבים להתקיים בעולם פנטזיה, אבל עולם פנטזיה לא חייב להכיל אותם).

עקרונית הם יכולים להתקיים גם בעולם של מד"ב או "מדע מוזר" (דרקונים בתור יציר הנדסה גנטית) - אבל כן, הם "מרגישים בבית" רק בעולמות פנטזיה.

בדיוק, זה הגדרה טובה. יש דברים שמרגישים נכון רק בעולם פנטזיה. ובגלל שקוסמים זה כיף ודרקונים זה מגניב, לכן משחקים בעולם פנטזיה.

לגמרי.

אני חושב ש"מה זה עולם פנטזיה בשבילך" מושפע אצל כל אחד ממשהו די אקראי - ספרי/סרטי הפנטזיה הראשונים שנתקלת בהם ושמצאו חן בעיניך. אצלי זה היה מתישהו בכיתה ג', כשראיתי סרט מצוייר (שבצפיה חוזרת אחרי שלושים שנה ממש לא עמד במבחן הזמן) על "האריה, המכשפה וארון הבגדים", וקצת אחרי זה קראתי את הספרים של נרניה, את הספרים של סדרת פרידיין (מה שיותר מנרניה נופל להגדרה של "עולם פנטזיה קלאסי") ואז כשהייתי בכיתה ד' הייתה שביתת השידורים הגדולה של הטלויזיה, ובמקום ערוץ 1 שמו את ערוץ 2 הנסיוני, שהיו בו סרטים מצויירים ממש שווים, ביניהם אנימה מגניבה על המלך ארתור. מהמקורות האלה מגיע האופן שבו אני רואה פנטזיה ומה שאני אוהב בה.

כי קסם! דרקונים! שדים! אלפים! גמדים!
ואפשר לשחק יצורים שהם לא בני אדם.
שזה הכי חשוב מבחינתי.

לעניות דעתי היתרון הגדול של פנטזיה "גנרית" הוא שכל שחקן מכיר את הנחות-היסוד וה-TROPES של הסוגה (ג'אנר) הזו, מה שחוסך תיאורים. כולם יודעים מהי חרב (או אף רובה-קשת) ואיך משתמשים בה בכלליות; מה זה שריון קשקשים ופחות או יותר מה היכולות שלו; מה זה סוס או אביר וכן הלאה. כמובן כך גם באלמנטים הפנטסטיים פרופר - כמעט כל מי שמשחק בפנטזיה יודע מה זה אלף, גמד, גובלין, או אורק, לפחות בכלליות.

כך שקל לתאר ולבנות סצנות ודמויות. "אתם פוגשים גמד שיכור עם גרזן קרב על הגב שמשוטט ברחובות העיר בשעות הקטנות של הלילה" - זה פשוט. הדמויות יבינו מיד את הסיטואציה וידמיינו את הדמות. גם אנשים שלא מכירים את עולם המערכה שלך או אפילו ספציפית את מו"ד. לעומת זאת במד"ב "אתם רואים רטיקולנית שנראית תחת השפעת אבק שחור והיא מכוונת בבהלה את אקדח הפלאזמה שלה על כל מיני נקודות אקראיות במרחב, כאילו יש שם משהו" - תצטרך להסביר מה זו רטיקולנית, מה זה אבק שחור, ומה היכולות של אקדח פלאזמה (זה יכול למשל להצית חומרים דליקים? זה יתפוצץ אם נשתמש בו לא נכון)?

שלא לדבר על טכנולוגיה. אנשים יכולים לקבל יחסית בקלות אנרכרוניזמים דיי רציניים בפנטזיה - למשל משחק בתקופת המלך ארתור עם שריונות לוחות מלאים נוסח הרנסאנס - כי ככה זה בסוגה, מה גם שרוב האנשים לא מתמצאים בהתפתחות של טכנולוגיית השריון. אבל תן להם מחשב של TRAVELLER, משחק שנכתב בסבנטיז עם מחשבים נוסח התקופה, וסביר להניח שתמיד יבוא מישהו שיתלונן ש"מחשב לא עובד ככה", אלא אם כן (אולי) אם הגדרת את זה מפורשות כ"משחק רטרו".

אני אישית מתחבר פחות לפנטזיה גנרית - אולי כי כשהגעתי אליה אז כבר הייתה לי בראש פחות-או-יותר תפיסה של מה זה פנטזיה.

גם פנטזיה גנרית לא בהכרח מוכרת יותר ממד"ב באופן שתיארת למי שמגיע מחוץ לז'אנר. לא בטוח שמישהו שלא מכיר את הדקויות של ספר הכללים יבין בהתחלה מה ההבדל בין גובלין להובגובלין - בדיוק כמו שלי כרגע לא יהיה מושג מה ההבדל בין "רובה גאוס" ל"רובה פלזמה" לפני שאני אבדוק בויקיפדיה.

מד"ב "קשה" (להבדיל מאופרת חלל) הוא דווקא משהו שאנשים עם גישה לטכנולוגיה והיכרות איתה יכולים להבין כי זה משתמש בפיזיקה ומושגים אמיתיים ומוכרים. מצד שני, אני לא חושב שהז'אנר הזה נפוץ במיוחד, ומשום מה כל המהנדסים שאני מכיר מעדיפים פנטזיה על מד"ב (שזה לא אומר כלום כי אין לי סטטיסטיקות בנושא, אבל זה סתם אנקדוטה שמעידה אולי על הכלל?)