• ברוכים הבאים לפורום הפונדק
    הפונדק הוא הקהילה הוותיקה והמובילה של מבוכים ודרקונים, משחקי תפקידים ומשחקי לוח בישראל.
    ההרשמה היא בחינם ולאחר מכן תוכלו לפרסם הודעות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה /

גורל ונבואות במ"ת

לאחרונה אני עושה רקריאה לבלגריאד ומלוריאן.
העולם מעניין ומלבד הרבה בעיות שיש לי הרבה עם הסדרה יש לי ממש גרדת מהרעיון המהותי של הסדרה.
ועם זאת אני אוהב את זה- בעיקר בגלל העולם.

עכשיו.. העולם כאילו מנוהל בידי צמד של מנחים מסלילים פנאטים.
הכול נקבע שם מראש- לאן הגיבורים ילכו, מי יבגוד בהם..
הכול.
אפילו גורם לתהיה אם אפשר להאשים את ה"רעים" ברשעותם, ולעתים נדרש משני הצדדים לעשות אותו דבר, אבל איכשהו "הטובים" הם "הטובים".
אני מחלק את השאלה שלי לשתיים- האם אפשר לעשות מ"ת בעולם של בלגריאד?
אולי פשוט להתמקד בפולטיקה שם ולעשות משהו בסגנון משחקי הכס?

דבר שני.. עד כמה "גורל" ו"נבואה" יכולות להוות כלים במ"ת בלי להפוך למטרד?
 
מעדיף להתרחק מנבואות "גדולות" ומגורל במשחקי תפקידים כי זה על פי רוב פועל לרעת המשחק. מבחינת גורל - הרעיון הבסיסי במשחק הוא חופש-פעולה של שחקנים, וגורל על פי רוב מנוגד לזה. נבואות "גודלות" על פי רוב מביאות לאחד מהדברים הבאים או לשניהם:

1) הדמות יועדה לגדולות ונבחרה בידי האלים! זה פחות גרוע כשכל החבורה ככה, אם זו דמות בודדת זה על פי רוב אסון לחבורה כי זה נעודד כל מיני התנהגויות שלא רצויות בחברה (התנשאות וכו'). מה גם שהעסק לא ייראה אמין אם הדמות פשוט תיהרג במבוך (מה שקורה) או אם לחילופין היא תהיה חסינה בפני מוות שכזה (מה שמוציא את גורם הסיכון המהנה מהמשחק).

2) המנחה החליט מראש מה יקרה במשחק. לשחקנים אין ממש חופש בחירה.

לדעתי הנבואות היחידות שעובדות טוב הן "קטנות", בדומה לאלו הניתנות בידי לחשי הניבוי השונים במו"ד - "אם תיכנס למבוך הזה והזה אתה שם נפשך בכפך" או "אם תחקור את המערה הזו תמצא אוצר גדול".
 
רעיון נחמד שחשבתי עליו הוא לתת נבואה שדי ברור שהיא חוזה דבר רע, והשחקנים צריכים לנסות להפר אותה או לארגן את האירועים ככה שהם יהיו טובים (יחסית) ועדיין ימלאו את הנבואה. אולי היא מדברת על "ביאתם של הפרשים השחורים", שמו של צבא אכזרי, אבל השחקנים יכולים לארגן פלוגת פרשים ולהלביש אותם בשחור. אפילו יותר טוב אם חלקים מהנבואה ממשיכים להתגלות, והשחקנים מגלים שלחלקים שהם חשבו שהגשימו יש עוד פרטים, אז הם צריכים להתחיל מחדש (כל עוד נזהרים לא לתסכל אותם, כמובן).
 
במשחק שאני עובדת עליו, נשמות בטוחות, לכמה דמויות אמורות להיות יכולות חיזוי העתיד. אפשר לעשות ליכולות האלה חלוקה גסה לשתי סוגים:
הסוג הראשון של חיזוי העתיד בנשמות בטוחות הוא חיזוי אפשרויות. זוהי היכולת לשקלל את המשתנים בהווה ואת אירועי העבר ולהסיק לפיהם מה עשוי לקרות בעתיד. זה יכול להיות משהו דומה ל"נבואות הקטנות" שgolan2072 ציין: נבואות החוזות מה יהיו תוצאותיהן של בחירות מסוימות שדמות מסוימת תעשה.
הסוג השני הוא חיזוי כוונות, משהו שדומה לקריאת מחשבות אבל לא בדיוק. זוהי היכולת לחזות את הצעדים הבאים שמישהו מתכנן. אפשר לקחת את הסוג הזה של חיזוי העתיד לכיוון קרבי: אתה חוזה שהיריב שלך הולך להשתמש במתקפה או טכניקה כלשהי לפני שהוא עושה אותה בפועל (ואולי גם לפני שהוא מחליט לעשות אותה), ומכין את עצמך בהתאם.
 
ב-"קיצור תולדות האנושות", יובל הררי טוען שאחת היכולות המיוחדות שלנו, שמבדילה אותנו מהחיות, היא לצפות מה יקרה מעבר לרגע הבא. הנבואה היא פשוט ההקצנה של יכולת זו מעבר לממדיה הטבעיים. בעולם הקדום יכולת להיתקל במגידי עתידות מסוגים שונים בכל אשר פנית. השתמשו בהם גם למהלכים גדולים יותר כמו מלחמות או סתם נישואין. מכל מקום, אני חושב שיש מקום לנבואות קטנות בתוך העולם.
בנוגע לקמפיין, אפשר גם ללכת על המקרה בספר "יונה" - הנביא רואה חיזיון מבעית ולא רוצה למנוע אותו כדי שלא יתגלה כנביא שקר. ההרפתקנים נשכרים על ידי הכנסייה או הסוכנים של האל כדי לדאוג שהנביא יבצע את העבודה שלו גם אם במחיר ביזויו המוחלט בפני קהל היעד שלו. גם תמיד אפשר ללכת על קמפיין בו הדמויות נלחמות בקבוצה פעילה של נביאים שרוצה לעצב את עתיד העולם לפי מה שהם רואים לנכון. הם יכולים לעשות זאת משום שהם רואים פיסות מהעתיד ולכן הם יכולים לשנות אותו. הדמויות יכולות לבוא מהגישה שנביא אמור לראות את העתיד אך לא לעצב אותו או סתם בקטע של אנטי-דטרמיניזם.
 
אין בעיה עם נבואות במשחקי תפקידים.
אנשים שוכחים את זה אבל גם דמויות שה"ם משקרות, טועות ולפעמים אפילו מוטעות בעצמן.
נבואה יכולה להיות משהו שמגשים את עצמו, אבל היא גם יכולה להיות הכוח הדוחף לקראת משהו אחר לגמרי.

אולי צריך שהגנב ההלפלינג שאין לגביו שום נבואה יראה את הפלידינית שאמורה להציל את העולם מתה ממלכודת במבוך כדי להבין שאחריות של כולם לנסות להציל את העולם?
או אולי דמות שקיבלה נבואת מוות חיה את חייה בצורה מסוכנת ולכן באמת תמות בגיל צעיר.

אם הזכרת את משחקי הכס, מליסאנדרה מנבאת הרבה נבואות... לא בטוח שכולן נכונות. אבל תמיד היא תמצא הסבר ללמה בכל זאת זה היה נכון או אם לא נכון אז חלק מתוכניתו האלוהית של אדון האור.

אולי באמת האל שולח נבואות שוא כדי לדחוף את ההסטוריה לכיוון אחר? אלוהים שלח נבואות חורבן שלא התממשו הרבה פעמים בתנ"ך רק כדי שבני ישראל יתנהגו יפה כמה שנים.
 
הלדין אמר/ה:
[post]646509[/post] ב-"קיצור תולדות האנושות", יובל הררי טוען שאחת היכולות המיוחדות שלנו, שמבדילה אותנו מהחיות, היא לצפות מה יקרה מעבר לרגע הבא.
אם ב"אנחנו" אתה מתכוון לבני המין הומו סאפייאנס, וב"חיות" אתה מתכוון לכל החיות חוץ מהומו סאפייאנס, המחבר לא תומך בטענה הזאת - הוא פירט את הטענה רק כדי שהוא יוכל להפריך אותה.
 
אם יש אפשרות עקרונית ללכת נגד הנבואה, רק שזה דורש מאמצים רבים, אפשר לאמץ מכניקה: כל פעם שמישהו עושה משהו שתואם לנבואה, הוא מקבל בונוסים, כל פעם שמישהו פועל בניגוד לנבואה, הוא מקבל מחסרים. אפשר לדמות את זה לאספקטים ב"גורל", ובעצם להגיד שיש אספקטים על כלל המערכה בהתאם לנבואה.

אפשר כמובן להנחות את המשחק לכיוון הנבואה שלך, ככה שהשחקנים לא מבינים שאתה מכוון אותם לאנשהו אבל אתה עדיין עושה את זה. זה כמובן לא פשוט וההצלחה לא מובטחת, ואם אמרת נבואה מראש, אז זה קשה פי כמה כי השחקנים יחפשו את זה הרבה יותר. זה משהו שאפשר לעשות אם אתה מכיר טוב מאוד את השחקנים שלך ויכול לנחש לא רע איך הם יתנהגו במצב מסויים.
 
אני אוהב יותר את הגישה של סידרת פרידיין לנבואה.
טרן בסופו של דבר מגשים את הנבואה ב"ספר השלושה", אבל דולבן המכשף אומר לו שהספר הזה הוא לא ספר ה"ככה זה יהיה" אלא "ספר האילו" - אילו היית עושה ככה, אילו היית עושה אחרת, וכו' - טרן הופך למלך העליון כי הוא עומד בכל ה"אילו" שבספר - ובעיקר ב"אילו" האחרון, כשהוא בוחר לא ללכת ל"ארץ הקיץ" אלא להישאר בפרידיין ולשקם אותה מהמלחמות. יותר מאשר מסילה ברורה, הנבואה היא סוג של סימני דרך, ולמעשה טרן בכלל לא יודע שיש נבואה כזאת עד שדולבן מספר לו שהוא הגשים אותה.
 
אפשר לעשות משחק תפקידים בעולם של בלגריאד, יש מספיק אנשים פשוטים ועלילות צד שאפשר לפתח. זה אולי לא יהיה דומה לספרים, אבל זה יהיה בעולם. לעומת זאת, קשה לי לראות אותך "משחזר" את עלילת הספרים כהרפתקה.

בנוגע לנבואות, מה שאודין כתב יכול לעבוד מצוין. אבל הנבואה זה שונה מכוח מסליל. אפשר לפרש את הנבואה (כמו בערפילאים) באופן שונה מהאמת, לגלות פרשנויות אחרות, ובסופו של דבר לקבוע שהנבואה מגשימה את עצמה: כמו בהארי פוטר.
 
המפקד האלמוני אמר/ה:
לפי מה שאני זוכר מהמלוריאן (קראתי אותו מתישהו במאה שעברה) אז יש שתי נבואות מתחרות, ועד שאחת מהן לא תנצח ותתממש, העולם "תקוע" - בגלל זה הם כבר שמונתאלפים שנה נמצאים בימי הביניים.
אני אענה בספוילר למקרה שמישהו לא רוצה לספוילר

זה נכון. אבל.
יש את סיראדיס - חוזה שאמורה להכריע בין הנבואות. הנבחרת האפלה במלוריאן מנסה לשבש את תנאי הנבואה של הצד "הטוב". (אני פחות ופחות בטוח שהם בכלל הצד הטוב. אבל בסדר- זה שווה דיון בפני עצמו לדעתי)
סיראדיס מאיימת עליה שהיא תעשה את הבחירה "כאן ועכשיו"
ואז... הנבחרת האפלה צוחקת ואומרת שאז שתי הנבואות יתבטלו וכאוס ישרור בעולם.
וגם בלגראת מזכיר שצריך להזהר, כי יכול להיות שבמקריות מוחלטת אחת או שתי הנבואות ישברו.
לא זכרתי את זה מהקריאה הראשונה, אבל זה מוזכר בהחלט כאיום
 
האמת אני לא חושב שזה קשה להריץ משחק הדומה לבלגריאד או למולריאן, אחרי הכל יש נבואות הסותרות זו את זו.
בהתחלה נותנים לשחקנים לגלות את התוצאות הסופיות של הנבואה ה"רעה" והנבואה ה"טובה" (שכנראה צריכות להשפיע על דמויות השחקנים עצמם בשביל שזה בכלל יעניין אותם וניתן לחלק את השחקנים ל2 קבוצות מתחרות) וכך אתה יודע שהשחקנים יעשו ככל יכולתם לדלות עוד מידע על 2 הנבואות, לנסות לסכל את הנבואה ה"רעה" ולהשלים את המשימות והפרטים של הנבואה ה"טובה".
במשחק כזה יש לך כל הזמן אפשרויות להמציא עוד חלק על הנבואה שהשחקנים יכולים למצוא ולנסות להגשים/לסכל ואפשרויות לחידות וכאלה כאשר השחקנים מנסים לפענח את משמעות החלק המסוים של הנבואה (או להפוך את החלק לקריא רק כשמתקיים תנאי מסוים).
 
אפשרות א' כמו בספרים (מכילה קצת ספוילרים):
אם אני זוכר נכון בספרים החתונה הייתה חתומה בחוזה כי הקוסמים דאגו שאי אפשר יהיה לצאת מהחלק הזה בהסללה. ז"א אתה לא חייב להכריח את אחד השחקנים להתחתן אלא יותר בכיוון של ליצור את החוזה ולהכריח את הצדדים לקיים אותו או שפשוט החתונה שלהם תהיה חתומה בחוזה שיגרום למלחמה.
אפשרות ב': אם אתה לא תקיים את הצד הזה בנבואה ואלו יהיו ההשלכות, ואז אתה תוכל לראות מתי השחקנים יברחו לנבואה השניה וכמה הם יהיו נאמנים לה.
אפשרות ג': אתה השה"מ, אתה יכול להחליט להוריד חלק מההסללה או לעשות אותה פחות בוטה.
אפשרות ד' (מכילה ספוילרים):
הנבואה לא חייבת להיות ברורה. כמו למשל זה שאף אחד מהם לא ידע מי זה הצייד לפני שהיא הצטרפה אליהם לחבורה ואז לאחר שהם גילו הם נתנו לה להמשיך איתם.
 
נקודה למחשבה: כשאתם כשה"מים מתכננים הרפתקה, אתם בדרך כלל קובעים אירועים שאתם מתכננים שיקרו (קרב סופי מכריע, אתגר חשוב וכדומה) ומנסים כמיטב יכולתכם - ובדרך כלל גם מצליחים - לוודא שהדברים האלה יקרו, לא משנה מה שהשחקנים שלכם יעשו. עד כמה זה באמת שונה מגורל קבוע מראש שלא ניתן להתחמק ממנו?
 
פעם בניתי דב"ש שהיה אמור להיות אויב חוזר של הדמויות - חשבתי בשבילו על רקע, על תיאור שהיה קצת נדוש אבל מגניב כזה (זקן לבן ארוך, קרחת מקדימה ושיער גולש מאחורה, עיניים אדומות, שריון לוחות כסוף בלי קסדה, מטה קסמים עם אבן כחולה בקצה - קצת כמו אלריק בפנסיה), נתתי לו שם צ'יזי כזה של ספרי פנטזיה מהאייטיז ("האדון יולמאר"). תיכננתי שהוא והעוזרים שלו יעשו לדמויות בעיות לאורך זמן, החל מהסצנה בה הוא נכנס למשחק שהייתה מרדף בהובלתו אחרי הדמויות ועד לאיזה קרב שיא בעוד הרבה סשנים.

הדמויות העדיפו במקום לברוח להציב מארב.

הוא נהרג בסיבוב הראשון מפגיעת חץ.
 
חזרה
Top