שיטת א.א.א היא שיטה ישראלית מקורית חדשה שהושקה בביגור, ולקחתי על עצמי את המשימה לסקר אותה, והנה המשימה הושלמה. אני גאה להגיש לכם, סקירה על א.א.א.
אני עוד זוכר שיחת ארוכה שבה משהיא מהקהילה של כפ"ס מנסה לשכנע אותי לקנות את השיטה בחוסר הצלחה.
משום מה ידעתי, בלי לפתוח את הספר, שזהו פלופ, נראה שזה צפוי.
אבל, צפוי עוד יותר שנקבל הצפה של תגובות זועמות ברגע שהביקורת הזו תצוף בטענה שאנחנו מדכאים את רוח היצירתיות ואת פוגעים בפיתוח המ"ת בארץ.
משום מה ידעתי, בלי לפתוח את הספר, שזהו פלופ, נראה שזה צפוי.
אבל, צפוי עוד יותר שנקבל הצפה של תגובות זועמות ברגע שהביקורת הזו תצוף בטענה שאנחנו מדכאים את רוח היצירתיות ואת פוגעים בפיתוח המ"ת בארץ.
הו, אותך מזמן לא ראיתי פה.
בכל מקרה, גם אני הייתי כמעט בטוח שזה מה שאקבל כבר מדיונים קודמים, אבל בכל זאת, עכשיו אני יכול להגיד שבאמת קראתי את כל מה שיש בספר ושאני לא שופט מבלי לראות את הכל.
תגובות על זה שאני מדכא את תעשיית המ"ת בארץ כבר קיבלתי, למעשה, עוד לפני שבאמת הבעתי דעה קונקרטית על השיטה. ובכן, אני לא מדכא את התעשייה, אני מדכא רק את התעשייה הגרועה. מה שיש לנו כאן אינו תוצר של חוסר נסיון, של תעשיה בחיתוליה שצריכה זמן להתפתח. מה שיש לנו כאן זה תוצר של אנשים שלא יודעים איך לעצב שיטות, ואם יש להם איזשהו סיכוי ללמוד איך לעצב שיטות, זה יקרה רק אם הם יעשו סיבוב של 180 מעלות.
למעשה, הדבר הזה מפחיד אותי. בארצות הברית, שיטות כאלה מצליחות להקבר מתחת לדי הרבה שיטות מוצלחות שיודעות מה הן עושות. בארץ, אין ממש מה שיקבור את זה. מפחיד אותי שאנשים יקראו את זה ויחשבו שזה באמת מדריך רציני וטוב לבניית שיטות וינסו לעצב שיטות על פי מה שכתוב שם.
בכל מקרה, גם אני הייתי כמעט בטוח שזה מה שאקבל כבר מדיונים קודמים, אבל בכל זאת, עכשיו אני יכול להגיד שבאמת קראתי את כל מה שיש בספר ושאני לא שופט מבלי לראות את הכל.
תגובות על זה שאני מדכא את תעשיית המ"ת בארץ כבר קיבלתי, למעשה, עוד לפני שבאמת הבעתי דעה קונקרטית על השיטה. ובכן, אני לא מדכא את התעשייה, אני מדכא רק את התעשייה הגרועה. מה שיש לנו כאן אינו תוצר של חוסר נסיון, של תעשיה בחיתוליה שצריכה זמן להתפתח. מה שיש לנו כאן זה תוצר של אנשים שלא יודעים איך לעצב שיטות, ואם יש להם איזשהו סיכוי ללמוד איך לעצב שיטות, זה יקרה רק אם הם יעשו סיבוב של 180 מעלות.
למעשה, הדבר הזה מפחיד אותי. בארצות הברית, שיטות כאלה מצליחות להקבר מתחת לדי הרבה שיטות מוצלחות שיודעות מה הן עושות. בארץ, אין ממש מה שיקבור את זה. מפחיד אותי שאנשים יקראו את זה ויחשבו שזה באמת מדריך רציני וטוב לבניית שיטות וינסו לעצב שיטות על פי מה שכתוב שם.
קראתי את הספר, ואני מסכים עם הכל. אבל הייתי מנסח את זה אפילו יותר בסלחנות, בהתחשב ברגישות של העניין.
אם אני מבין נכון, בכל מקום שאתה כותב "שקרית", אתה מתכוון בעצם ל-false, לא ל-lie, נכון? כי אני כבר מתחיל לחשוב איך להסביר שאתה לא מבקש לרדוף אחרי יצירה ישראלית ולהשמיד את עתידה של השיטה באמצעות מסמך שטני זה.
אם אני מבין נכון, בכל מקום שאתה כותב "שקרית", אתה מתכוון בעצם ל-false, לא ל-lie, נכון? כי אני כבר מתחיל לחשוב איך להסביר שאתה לא מבקש לרדוף אחרי יצירה ישראלית ולהשמיד את עתידה של השיטה באמצעות מסמך שטני זה.
ODDin אמר/ה:
השיטה הנפוצה בגרמניה, Das Schwarze Auge, הצליחה בדיוק מאותה הסיבה: היא הייתה fantasy heartbreaker סטנדרטי, אבל היא גם הייתה השיטה היחידה בגרמנית. בדיעבד, זה לא היה רע כל כך: ברגע שהחברה צברה מספיק נסיון וכסף, השיטה שוכתבה. להגנתה, השיטה נכתבה בשנות ה-1980.
בכל מקרה, לו אני הייתי כותב את הסקירה, הייתי מחפש גם כמה נקודות של אור בספר. קשה לי להאמין שלא קבור שם אף רעיון טוב ומקורי אחד לרפואה.
לצערי לא ממש קראתי את הספר, אז אני לא יכול להביע דעה על הטקסט עצמו אלא מיד שניה.
כמו שזה נשמע לי, הם נפלו ב"מלכודת" של כל מעצב משחקים מתחיל - הם לא שיחקו מספיק משחקים. הם שיקחו שניים - שלושה משחקים (עולם האפלה, קריאתו של קתולהו ואקזולטד, כפי הנראה), ראו שהשיטה שלהם יכולה לעשות את זה "יותר טוב" (מה שהם מחשיבים יותר טוב, כלומר עם "התקדמות" ו"ריאליזם"), ואז החליטו שזה יכול לעשות הכל יותר טוב.
צר לי, בתור מפתח משחקים אני לא רואה איך זה עושה את HOTB "יותר טוב", איך זה עושה את "DITV" יותר טוב, איך זה עושה את את THE MOUNTAIN WITCH "יותר טוב" או את "מחילות" או "גהנום של לילה" שלי, אפילו שהם מחופפים ולא קשה לעשות אותם יותר טובים, "יותר טוב".
המשחק הזה, כמו כל השיטות הגנריות, יודע לעשות משחק אחד בלבד ו"להלביש" אותו קצת אחרת. סוג של "קבוצת נוודים מצילה את העולם על ידי מיומנויות וקרבות" שאנחנו רואים ברוב המשחקים. רוב - אבל לא בכולם.
כמו שזה נשמע לי, הם נפלו ב"מלכודת" של כל מעצב משחקים מתחיל - הם לא שיחקו מספיק משחקים. הם שיקחו שניים - שלושה משחקים (עולם האפלה, קריאתו של קתולהו ואקזולטד, כפי הנראה), ראו שהשיטה שלהם יכולה לעשות את זה "יותר טוב" (מה שהם מחשיבים יותר טוב, כלומר עם "התקדמות" ו"ריאליזם"), ואז החליטו שזה יכול לעשות הכל יותר טוב.
צר לי, בתור מפתח משחקים אני לא רואה איך זה עושה את HOTB "יותר טוב", איך זה עושה את "DITV" יותר טוב, איך זה עושה את את THE MOUNTAIN WITCH "יותר טוב" או את "מחילות" או "גהנום של לילה" שלי, אפילו שהם מחופפים ולא קשה לעשות אותם יותר טובים, "יותר טוב".
המשחק הזה, כמו כל השיטות הגנריות, יודע לעשות משחק אחד בלבד ו"להלביש" אותו קצת אחרת. סוג של "קבוצת נוודים מצילה את העולם על ידי מיומנויות וקרבות" שאנחנו רואים ברוב המשחקים. רוב - אבל לא בכולם.
אני תומך ברעיון לערוך את הסקירה ולתקן מ"שקרית" ל"שגויה". ננסק מדבר לא סתם על עתיד - ככל שידוע לי, הכותבים אכן בונים (או בנו) על כתיבת ספר נוסף.ננסק אמר/ה:
אני חושב שהבעיה העיקרית של היוצרים היא קיבעון מסויים וחוסר היכרות עם שיטות: היה להם צבא של פלייטסטרים, אבל אלו פלייטסטרים שרובם הגדול מכיר רק את א.א.א ואת מו"ד 3, ובמקרה הטוב גם את הנשגבים. כל המשחקים שהם עשו בא.א.א מבוססים על מה שהיו עושים עם מו"ד או עם הנשגבים וכך גם נראית התוצאה. הם מאמינים (או האמינו) שזו שיטה נהדרת שהיא הבסיס לכל סוג של משחק תפקידים, כאשר למעשה השיטה היא רק עוד תחליף לק20 מחוסר-מקצועות והכתיבה מבולבלת משום שהיא לא יודעת מה היא רוצה מעצמה כשיטה.
אני מודה שהדעה שלי נורא מוטה בגלל שזו שיטה ישראלית והכל, אבל בסך הכל אני חושב שעדיף להתייחס בסלחנות מסויימת (לא שזה ישנה את הציון של הסקירה... גם אני לא הייתי נותן לו יותר מ-2 מתוך 5) ולשלוח תגובות לתיבת המייל שלהם.
בין השאלות ששלחתי להם בעצמי:
1. נורא חסרה לי בספר הדגמה של ממש של מה שקורה כאש משלבים את היישומים.
לדוגמה ישנו היישום של קסם שתוכנן כך שהוא מאוזן בפני עצמו. האם הוספה של יישום הריכוז לא פוגעת בכך ומחלישה את אלו המשתמשים בקסם?
2. ישנם דפי דמות ריקים, אבל מה בדבר דפי דמות מוכנים עבור דמויות מארבעת ה"סיפורים" המוצגים לאורך הספר? צריך משהו שידגים איך א.א.א יוצרת שיטות שונות בזאנר שלהן, כמו-גם כלי להשוואה.
לדוגמה: "דף דמות" לחתול רחוב במשחק חברתי סטייל BF (את מאמצת חתול רחוב והחברות של מקנאות בך על חיית המחמד החמודה!); משחק לוחמני-טקטי סטייל מו"ד (כמה בריאות יש לחתול, כמה נזק הוא גורם); משחק אקשן גרנדיוזי סטייל וושו או הנשגבים (אם אתה עושה פעלולים בעזרת החתול שלך, מה זה נותן לך) וכו'. פשוט אין נקודות השוואה ואף לא הדגמה אמיתית ושלמה של שימוש בא.א.א כתחליף לשיטה מוכרת בארץ (מו"ד, הנשגבים, מירוצללים - ובטח שלא לשיטה שהיא לא לוחמנית במהותה)
אם באמת תעשו "אתר בית" לא.א.א, אני חושב שיהיה חכם לפרסם שם דפי דמות ונקודות השוואה שכאלו.
3. הפריע לי שרוב היישומים המודגמים בספר ניסו לחקות מכאניקות ממבוכים ודרקונים - כך לדוגמה סוגים של קסם פנטסטי (נורא חסר לי לדוגמה "קסם" שהוא למעשה כישורי האקר או ממון שניתן לנצל בכדי לשכור כלים או אנשים תוך ניצול התכונה "ממון"); אורכים שונים של קרב (מהיר, ממושך, קטלני, כמה דרכים שונות להימנע מפגיעה); התקפת פתע וכו' ואפילו "נפש" (בק20 קיימות דרכים מכאניות לייצג טירוף). אני חושב שזה מעודד את הכיוון ההפוך ממה שאתם מנסים לעשות. מה בדבר יישומים של מירוץ מכוניות או של ניהול תאגיד? זה נורא הרגיש לי לא כשיטה ליצירת שיטות, אלא כנסיון ליצור מחדש את מו"ד.
...ועדיין עם כל היישומים דמויי מו"ד והקסמים שיש להם טווח, לא ראיתי שום התייחסות למרחק או למהירות תנועה.
זה היה צפוי שא.א.א היא תחליף ק20... אבל חבל שהיא לא תחליף טוב.
לא ברורה לי ההטפלות למילה "שקרי"?
תהיתי מתי מישהו יסקור את השיטה הזאת...
ראשית כל, ביקורת על הביקורת - לא שאני לא מסכים עם השורה התחתונה, אבל לדעתי הייתה מידה מסוימת של ספקטיות מצידך כבר מהרגע בו החל הדיון בפורומים הכחולים, ויכול להיות שבגלל זה הביקורת נראית שלילית כל כך. ביקורת היא אכן במקום ואין צורך לנשוך את הלשון כדי לא לפגוע באחרים (אחרי הכל, גם יוצרי השיטה הם בוגרים המבינים ביקורת בונה). לעניות דעתי, בכל מקום בו אומרים שמשהו הוא לא בסדר לחלוטין ראוי היה להביא דוגמה משיטה "מוכחת" אחרת ולהראות כיצד הדבר נעשה שם ביעילות.
שנית כל, אני מוכרח לציין שנדרשו לי בערך 15 דקות של שיחה עם אייל כדי להבין שאני לא ממש צריך את הספר. הסיבה הכמעט-יחידה שבגללה קניתי את הספר היא בשל תרומה למאמץ המלחמתי, אם אפשר לקרוא לזה כך. כאן גם המקום לציין שלמרות שורות ההקדמה המתיימרות משהו של השיטה, דווקא החבר'ה בביגור (לרבות אייל בעצמו) עשו עליי רושם טוב של אנשים ענווים, כנים, מביני ביקורת ובעלי ראש פתוח. עובדה זאת, בצירוף לעובדה שהספר לא מיועד למטרות רווח (50 ש"ח זה מחיר שמחזיר את עלויות ההדפסה - וראו את ההצעה של אודין בדבר מחיר מוצע של 110 ש"ח), גורמות לי לחשוב שמגיע ליוצרים מינימום של מילה טובה על ההשקעה.
שלישית כל, הערות שלי לגבי השיטה לאחר קריאה כמעט-מלאה:
בגדול אני מסכים עם השורה התחתונה של אודין - הספר אכן לא מחדש.
* הבעיה הראשונה במעלה שנתקלתי בה היא דיסוננס מסוים בין ההצהרה שהשיטה מיועדת למנחים מנוסים לבין.. ובכן, השיטה עצמה. מנחה מנוסה יודע מה המשמעות של איזון, ומה המשמעות של הפתעה או החלמה או גלגול התקפה. "עקרונות מנחים" בנושאים האלה מפספסים את המטרה- לא באתי לקרוא את הספר כדי להבין מה משמעות גלגול פגיעה בעניי הכותב; אני הבנתי שהשיטה אמורה לתת לי כלים לבנות שיטות בעצמי - במקום זאת היא פשוט מהווה שיטה גנרית בפני עצמה, וכפי שאמר אודין: היא אינה מפורטת מספיק (שזה חוזר למה שאמרתי בתחילת הפסקה - היא אינה מפורטת אולי מכיוון שהיוצרים הניחו שהמנחים מנוסים דיים ליצור את שאר התוכן בעצמם).
לדעתי השיטה מכוונת למנחים מתחילים +, ולא יותר מכך. ייתכן שיש כאן חוסר הבנה בהכוונת השיטה לקהל היעד הרצוי.
* הבעיה השנייה במעלה היא חוסר סדר: אני דווקא חושב שהספר כתוב בלשון טובה, וניכר שעשו הגהה על רובו המכריע. הבעיה היא בכך שמונחים לא מוסברים כמו שצריך בסדר הנכון ובבהירות המתאימה. אני אוהב לראות תכל'סיות בכתיבה שמסבירה לך עולם מושגים חדש: מה מייצגת תכונת הכוח, כיצד רוכשים אותה, כיצד משפרים אותה, הערות/ חוקים אופציונליים. זהו. אני לא אוהב שמכניסים לי כבדרך אגב בתוך אחת הדוגמאות שכדי לעלות לדרגה הבאה אני צריך כפול נק"ן מהדרגה הקודמת, ואני גם לא אוהב שבמהלך הסבר על משהו אחד כותבים לי בסוגריים "להלן: נקודות התפתחות" ולאחר מכן משתמשים במושג הזה כדבר שבשגרה (משום שמסתבר שזה מונח סופר-חשוב).
* פרט לכך, כמובן וכמובן שאני מסכים עם העובדה שהשיטה מוכוונת מו"ד ברעיוניות שלה - דרגות, גלגולי פגיעה, הגנה, גלגולי נזק (במתכונת קצת שונה), דרגי לחשים... זו אינה שיטה שאני יכול לקחת ולשחק איתה toon או בכלל שיטה שאינה רוויה בקרבות.
במובן הזה דעתי היא ששיטות גנריות מתחלקות לשני סוגים: פשוטות להחריד (פיוז'ן) או מורכבות למדי (GURPS, hero). ניסיון ליצור שיטת ביניים שגם תצליח איכשהו להכיל את כל הסגנונות הקיימים וגם תישאר פשוטה מאוד... וואלה, קשה למדי. וזה מתקשר לנקודה הבאה והאחרונה שלי:
* מה שהייתי מצפה משיטה שמתיימרת לגרום לך לדעת כיצד ליצור שיטות זו מערכת של יישומים אמיתית, ושימו לב: כשאני קראתי את המילה "יישומים" בספר חשבתי לתומי שכאן יגידו לי כיצד לבצע את ההשלכה מהחוקים הבסיסיים למערכת סייבר-ספייס או לשיטת אימה או לסופר-גיבורים וכד'. זו התרומה העיקרית של שיטה גנרית! היא נותנת לך מערכת חוקים בסיסית ואומרת לך "דע לך שכרגע לימדתי אותך איך לבנות כדור אש. אם תעשה כך וכך זה יהפוך לקוסם המטיל כדורי אש. אם תשנה זאת לכך וכך זה יהפוך לספינת חלל משוכללת המסוגלת לירות טילים גרעיניים פעם ב- 3 סיבובים".
כאן מתבטא היישום - ביכולת להתאים מערכת חוקים בסיסית למגוון שלם של סגנונות משחק. hero system עושה זאת ע"י 500 עמ' מקיפים (ללא ספרי הרחבה) בהם היא מנסה להקיף כמעט כל סגנון אפשרי, עם חוק אפשרי מוצע לכל סגנון כמעט. GURPS פשוט מנחיתה עליך ספר ייעודי עם כל המידע שלו תזדקק, לרבות כל החוקים הספציפיים לאותו סגנון עד לפרט הקטן ביותר.
לא מצאתי יישומים אמיתיים שכאלה בספר פרט לדוגמאות שהכילו פה ושם סגנונות שונים, אך בפועל הסבירו תכל'ס את המושגים עצמם ולא נגעו במהות עצמה.
נ.ב - גם אני חושב שהסיפורים בתחילת הספר לא היו במקום.. מילא אם הם היו מתקשרים לשיטה עצמה, אבל אם הם "סתם" עומדים בפני עצמם רק כדי שאני אקרא ואבין שקיים כזה סגנון - וואלה, הרי הנחתם שאני מנחה מנוסה מלכתחילה, לא? סמכו עלי שאני יודע מה זה פנטזיה ומה זה עולם האפלה...
ראשית כל, ביקורת על הביקורת - לא שאני לא מסכים עם השורה התחתונה, אבל לדעתי הייתה מידה מסוימת של ספקטיות מצידך כבר מהרגע בו החל הדיון בפורומים הכחולים, ויכול להיות שבגלל זה הביקורת נראית שלילית כל כך. ביקורת היא אכן במקום ואין צורך לנשוך את הלשון כדי לא לפגוע באחרים (אחרי הכל, גם יוצרי השיטה הם בוגרים המבינים ביקורת בונה). לעניות דעתי, בכל מקום בו אומרים שמשהו הוא לא בסדר לחלוטין ראוי היה להביא דוגמה משיטה "מוכחת" אחרת ולהראות כיצד הדבר נעשה שם ביעילות.
שנית כל, אני מוכרח לציין שנדרשו לי בערך 15 דקות של שיחה עם אייל כדי להבין שאני לא ממש צריך את הספר. הסיבה הכמעט-יחידה שבגללה קניתי את הספר היא בשל תרומה למאמץ המלחמתי, אם אפשר לקרוא לזה כך. כאן גם המקום לציין שלמרות שורות ההקדמה המתיימרות משהו של השיטה, דווקא החבר'ה בביגור (לרבות אייל בעצמו) עשו עליי רושם טוב של אנשים ענווים, כנים, מביני ביקורת ובעלי ראש פתוח. עובדה זאת, בצירוף לעובדה שהספר לא מיועד למטרות רווח (50 ש"ח זה מחיר שמחזיר את עלויות ההדפסה - וראו את ההצעה של אודין בדבר מחיר מוצע של 110 ש"ח), גורמות לי לחשוב שמגיע ליוצרים מינימום של מילה טובה על ההשקעה.
שלישית כל, הערות שלי לגבי השיטה לאחר קריאה כמעט-מלאה:
בגדול אני מסכים עם השורה התחתונה של אודין - הספר אכן לא מחדש.
* הבעיה הראשונה במעלה שנתקלתי בה היא דיסוננס מסוים בין ההצהרה שהשיטה מיועדת למנחים מנוסים לבין.. ובכן, השיטה עצמה. מנחה מנוסה יודע מה המשמעות של איזון, ומה המשמעות של הפתעה או החלמה או גלגול התקפה. "עקרונות מנחים" בנושאים האלה מפספסים את המטרה- לא באתי לקרוא את הספר כדי להבין מה משמעות גלגול פגיעה בעניי הכותב; אני הבנתי שהשיטה אמורה לתת לי כלים לבנות שיטות בעצמי - במקום זאת היא פשוט מהווה שיטה גנרית בפני עצמה, וכפי שאמר אודין: היא אינה מפורטת מספיק (שזה חוזר למה שאמרתי בתחילת הפסקה - היא אינה מפורטת אולי מכיוון שהיוצרים הניחו שהמנחים מנוסים דיים ליצור את שאר התוכן בעצמם).
לדעתי השיטה מכוונת למנחים מתחילים +, ולא יותר מכך. ייתכן שיש כאן חוסר הבנה בהכוונת השיטה לקהל היעד הרצוי.
* הבעיה השנייה במעלה היא חוסר סדר: אני דווקא חושב שהספר כתוב בלשון טובה, וניכר שעשו הגהה על רובו המכריע. הבעיה היא בכך שמונחים לא מוסברים כמו שצריך בסדר הנכון ובבהירות המתאימה. אני אוהב לראות תכל'סיות בכתיבה שמסבירה לך עולם מושגים חדש: מה מייצגת תכונת הכוח, כיצד רוכשים אותה, כיצד משפרים אותה, הערות/ חוקים אופציונליים. זהו. אני לא אוהב שמכניסים לי כבדרך אגב בתוך אחת הדוגמאות שכדי לעלות לדרגה הבאה אני צריך כפול נק"ן מהדרגה הקודמת, ואני גם לא אוהב שבמהלך הסבר על משהו אחד כותבים לי בסוגריים "להלן: נקודות התפתחות" ולאחר מכן משתמשים במושג הזה כדבר שבשגרה (משום שמסתבר שזה מונח סופר-חשוב).
* פרט לכך, כמובן וכמובן שאני מסכים עם העובדה שהשיטה מוכוונת מו"ד ברעיוניות שלה - דרגות, גלגולי פגיעה, הגנה, גלגולי נזק (במתכונת קצת שונה), דרגי לחשים... זו אינה שיטה שאני יכול לקחת ולשחק איתה toon או בכלל שיטה שאינה רוויה בקרבות.
במובן הזה דעתי היא ששיטות גנריות מתחלקות לשני סוגים: פשוטות להחריד (פיוז'ן) או מורכבות למדי (GURPS, hero). ניסיון ליצור שיטת ביניים שגם תצליח איכשהו להכיל את כל הסגנונות הקיימים וגם תישאר פשוטה מאוד... וואלה, קשה למדי. וזה מתקשר לנקודה הבאה והאחרונה שלי:
* מה שהייתי מצפה משיטה שמתיימרת לגרום לך לדעת כיצד ליצור שיטות זו מערכת של יישומים אמיתית, ושימו לב: כשאני קראתי את המילה "יישומים" בספר חשבתי לתומי שכאן יגידו לי כיצד לבצע את ההשלכה מהחוקים הבסיסיים למערכת סייבר-ספייס או לשיטת אימה או לסופר-גיבורים וכד'. זו התרומה העיקרית של שיטה גנרית! היא נותנת לך מערכת חוקים בסיסית ואומרת לך "דע לך שכרגע לימדתי אותך איך לבנות כדור אש. אם תעשה כך וכך זה יהפוך לקוסם המטיל כדורי אש. אם תשנה זאת לכך וכך זה יהפוך לספינת חלל משוכללת המסוגלת לירות טילים גרעיניים פעם ב- 3 סיבובים".
כאן מתבטא היישום - ביכולת להתאים מערכת חוקים בסיסית למגוון שלם של סגנונות משחק. hero system עושה זאת ע"י 500 עמ' מקיפים (ללא ספרי הרחבה) בהם היא מנסה להקיף כמעט כל סגנון אפשרי, עם חוק אפשרי מוצע לכל סגנון כמעט. GURPS פשוט מנחיתה עליך ספר ייעודי עם כל המידע שלו תזדקק, לרבות כל החוקים הספציפיים לאותו סגנון עד לפרט הקטן ביותר.
לא מצאתי יישומים אמיתיים שכאלה בספר פרט לדוגמאות שהכילו פה ושם סגנונות שונים, אך בפועל הסבירו תכל'ס את המושגים עצמם ולא נגעו במהות עצמה.
נ.ב - גם אני חושב שהסיפורים בתחילת הספר לא היו במקום.. מילא אם הם היו מתקשרים לשיטה עצמה, אבל אם הם "סתם" עומדים בפני עצמם רק כדי שאני אקרא ואבין שקיים כזה סגנון - וואלה, הרי הנחתם שאני מנחה מנוסה מלכתחילה, לא? סמכו עלי שאני יודע מה זה פנטזיה ומה זה עולם האפלה...
King Revange
פונדקאי ותיק
אודין, אפשר להתחתן איתך?
סקירה א.א.! א.!
כל הכבוד. האמת היא שהדאגה שלך לכך שאנשים יתייחסו לזה ברצינות היא לא רצינית בפני עצמה, ראית כרגע כמות לא קטנה של אנשים שאמרו שהם רואים את השטויות כאן יפה מאוד.
סקירה א.א.! א.!
כל הכבוד. האמת היא שהדאגה שלך לכך שאנשים יתייחסו לזה ברצינות היא לא רצינית בפני עצמה, ראית כרגע כמות לא קטנה של אנשים שאמרו שהם רואים את השטויות כאן יפה מאוד.
כמה הערות, מרפרוף של 5 דקות בספר ולא קריאה מעמיקה.
קודם כל, מהפן ה"מקצועי" - הספר לא מקצועי. זה לא עניין שהוא עבר פלייטסטינג או לא, הוא לא הגיע לשלב שבו האיזון מעניין. זה לא משנה ששיחקו בו הרבה אנשים, כי כנראה הם שיחקו עם האנשים שבנו את הספר - המבחן האמיתי הוא שמישהו שלא מכיר את השיטה כלל, מקבל את הספר לידיים ומתחיל לשחק. ובזה הספר לא עומד.
עוד דבר שמאוד מאוד צרם לי, הוא שאין קרדיטים בספר. אני משער שיותר אנשים עבדו עליו, חוץ מאייל ברנדס, אבל זה לא מוזכר.
זה יהיה מעולה אם עוד אנשים / גופים יצטרפו לתעשייה בארץ, אם הם יודעים מה הם עושים. אישית, שיטת היצירה של IceL הרבה יותר "מקצועית", למרות שהיא קובץ PDF, מאשר השיטה שמציגים בספר. זה פשוט מוצר לא-מוגמר שלא תורם לתעשייה בארץ. במקרה הטוב מישהו יקנה, יבין שזה ישראלי ושזה מעפן, אבל לא יפסול מוצרים ישראליים אחרים. במקרה הרע מישהו יקנה, יגיד שאם זה מוצר ישראלי, בעתיד הוא יקנה רק מוצרים מחברות מוכרות מחו"ל...
לכן אני לא מבין את ה"תרומה" למאמץ המלחמתי, או שצריך לרחם כי מדובר בשיטה ישראלית או ביוצרים ישראליים. אישית, אני יודע שלא פניתי מעודי למישהו ואמרתי "תקנה את מתוך האפלה כי הוא ישראלי, או תחבב אותו כי הוא ישראלי". מוצר צריך לעמוד בזכות עצמו, לא בגלל סימפטיה לכותב. וואלה, אפילו מרבית האנשים שמשחקים איתי לא קנו את מתוך האפלה... אפילו שהם חברים שלי. וזה בסדר, הם צודקים - הם לא צריכים לקנות ספר בגלל שהם חברים של הסופר.
ולכן גם לא צריך לקנות מוצר בגלל שהוא נכתב בישראל ולא נכתב בארצות הברית. (החריג הוא שאני בהחלט אעדיף ספר ישראלי באיכות זהה לספר אמריקאי).
בקשר לסיפורים בהתחלה, אם הכותבים היו מציצים ב True20 (הגרסה הישנה, זאתי שהיו 4 עולמות מערכה בפנים) לפי דעתי הם היו מקבלים תמונה טובה של איך צריכה להראות שיטה גנרית קלה, שגם מציעה מוכנה מהקופסא עולמות למשחק. (סקירה כאן - http://www.pundak.co.il/index.php?view=review&cat=2-RPG-Reviews&rev=38-True20+adventure+roleplaying&option=com_simple_review&Itemid=27). בספר ההוא, בכמות קצת יותר גדולה של עמודים, הציגו 4 עולמות מערכה שלמים. ולא רק סיפורים.
והערה אחרונה, Das Schwarze Auge היא לא שיטה גרועה. היא אולי שיטה בינונית, אבל באמת במקום שאין משהו אחר, גם הבינוני יצליח - ע"ע מרוצללים מה' 2, שאם תסתכל עליו היום הוא שיטה בינונית, אבל בשנות ה-90 בארץ הוא היה להיט בזכות התרגום לעברית.
נ.ב. בארני, המחיר שפורסם בביגור היה 110 ש"ח, כשהייתה הנחת כנס ל-50 ש"ח.
קודם כל, מהפן ה"מקצועי" - הספר לא מקצועי. זה לא עניין שהוא עבר פלייטסטינג או לא, הוא לא הגיע לשלב שבו האיזון מעניין. זה לא משנה ששיחקו בו הרבה אנשים, כי כנראה הם שיחקו עם האנשים שבנו את הספר - המבחן האמיתי הוא שמישהו שלא מכיר את השיטה כלל, מקבל את הספר לידיים ומתחיל לשחק. ובזה הספר לא עומד.
עוד דבר שמאוד מאוד צרם לי, הוא שאין קרדיטים בספר. אני משער שיותר אנשים עבדו עליו, חוץ מאייל ברנדס, אבל זה לא מוזכר.
זה יהיה מעולה אם עוד אנשים / גופים יצטרפו לתעשייה בארץ, אם הם יודעים מה הם עושים. אישית, שיטת היצירה של IceL הרבה יותר "מקצועית", למרות שהיא קובץ PDF, מאשר השיטה שמציגים בספר. זה פשוט מוצר לא-מוגמר שלא תורם לתעשייה בארץ. במקרה הטוב מישהו יקנה, יבין שזה ישראלי ושזה מעפן, אבל לא יפסול מוצרים ישראליים אחרים. במקרה הרע מישהו יקנה, יגיד שאם זה מוצר ישראלי, בעתיד הוא יקנה רק מוצרים מחברות מוכרות מחו"ל...
לכן אני לא מבין את ה"תרומה" למאמץ המלחמתי, או שצריך לרחם כי מדובר בשיטה ישראלית או ביוצרים ישראליים. אישית, אני יודע שלא פניתי מעודי למישהו ואמרתי "תקנה את מתוך האפלה כי הוא ישראלי, או תחבב אותו כי הוא ישראלי". מוצר צריך לעמוד בזכות עצמו, לא בגלל סימפטיה לכותב. וואלה, אפילו מרבית האנשים שמשחקים איתי לא קנו את מתוך האפלה... אפילו שהם חברים שלי. וזה בסדר, הם צודקים - הם לא צריכים לקנות ספר בגלל שהם חברים של הסופר.
ולכן גם לא צריך לקנות מוצר בגלל שהוא נכתב בישראל ולא נכתב בארצות הברית. (החריג הוא שאני בהחלט אעדיף ספר ישראלי באיכות זהה לספר אמריקאי).
בקשר לסיפורים בהתחלה, אם הכותבים היו מציצים ב True20 (הגרסה הישנה, זאתי שהיו 4 עולמות מערכה בפנים) לפי דעתי הם היו מקבלים תמונה טובה של איך צריכה להראות שיטה גנרית קלה, שגם מציעה מוכנה מהקופסא עולמות למשחק. (סקירה כאן - http://www.pundak.co.il/index.php?view=review&cat=2-RPG-Reviews&rev=38-True20+adventure+roleplaying&option=com_simple_review&Itemid=27). בספר ההוא, בכמות קצת יותר גדולה של עמודים, הציגו 4 עולמות מערכה שלמים. ולא רק סיפורים.
והערה אחרונה, Das Schwarze Auge היא לא שיטה גרועה. היא אולי שיטה בינונית, אבל באמת במקום שאין משהו אחר, גם הבינוני יצליח - ע"ע מרוצללים מה' 2, שאם תסתכל עליו היום הוא שיטה בינונית, אבל בשנות ה-90 בארץ הוא היה להיט בזכות התרגום לעברית.
נ.ב. בארני, המחיר שפורסם בביגור היה 110 ש"ח, כשהייתה הנחת כנס ל-50 ש"ח.
המילה "שקרית" אומרת את מה שהיא אומרת - השיטה טוענת שיש התקדמות קדימה, אבל בעצם אין. יש מראה של התקדמות, אין התקדמות. ההתקדמות היא שקר. אתה מתקדם בערך באותה המידה שאתה מתקדם קדימה כשאתה הולך על הליכון - אתה משקיע מאמץ, אתה מזיז את הרגליים, אתה נשאר במקום.
גם ככה עידנתי את הסקירה, אבל בסופו של דבר, צריך להגיד את מה שצריך להגיד - השיטה גרועה.
היו דברים מסויימים, בודדים, טובים בספר, ואמרתי אותם בסקירה. היה יישום אחד שנותח בצורה לא רעה מבחינת עיצוב שיטה. היו כמה עצות הנחיה מעניינות (אבל מתאימות בעיקר למנחים לא מנוסים) והיה פרק חביב על תורות קסם, אף שהוא לא קשור לכלום. מבחינה מכאנית, לא ראיתי שם רעיון מקורי אחד.
עכשיו, אם השיטה הייתה יוצאת ב-1985, או אפילו ב-1995, הביקורת שלי הייתה הרבה יותר מתונה וסלחנית. היא עדיין לא הייתה שיטה משהו, אבל לא היו באותן תקופות מסגרות תיאורטיות ברורות לעיצוב שיטות, או לפחות, לא כאלה שהיו ידועות לקהל הרחב (ב-1995 כבר בטח היו כל מיני רעיונות לא רעים באוויר, אבל לא משהו שהיה סביר לדעת בישראל), וגם לנסות לדבר בצורה מסודרת על איך צריך לעצב שיטות היה בפני עצמו משהו חדשני יחסית. נכון שזה עדיין היה סתם עוד הרטברייקר, אבל ניחא. ולצורך העניין, לגבי אותה שיטה גרמנית, אני לא חושב שהמונח הרטברייקר בכלל יכול להיות תקף ל-1980 - היו אז די מעט משחקים בשוק, ואני לא חושב שהייתה הרגשה ש"כבר יש לנו מספיק משחקי פנטזיה".
כמו כן, אם היוצרים של השיטה היו אומרים "יצרנו משחק קלאסי ומגניב, שלדעתנו עושה כמה דברים טוב יותר ממשחקים קלאסיים אחרים" - גם, לגיטימי. הוא עדיין לא היה משחק כזה טוב, אבל ניחא.
אבל לא, היוצרים טוענים שזאת שיטה סופר חדשנית, וגם מתיימרים ללמד אחרים איך לעצב שיטות - וזה כבר פשוט בזיון. למעשה, בן אדם שבא אלי ומתיימר לתת לי עצות על איך לבנות שיטות אבל בבירור אין לו מושג על מה קרה בתחום עיצוב השיטות מאז שנת 2000, ואפילו אם הסתנן לידיו איזה משחק אינדי בנוי היטב הוא כנראה לא הבין את הרעיון העיצובי מאחורי - בן אדם כזה לא מכבד אותי ולא מכבד את העיסוק של עיצוב שיטות.
אגב, בארני, למעשה, לפני שידעתי משהו, מאוד מאוד התלהבתי והייתי מאוד אופטימי. שיטה חדשה ישראלית? איזה מגניב! אני נהייתי סקפטי אחרי שאייל ברנדס התחיל לענות לי בפורומים הכחולים (כשמעצב שיטה כיום לא מכיר את ה-POWER 19, וגרוע מכך, לא מבין מה ה-POWER 19 בא לשאול אותו, זאת נורה אדומה). אחר כך ננסק הצליח למצוא מידע קונקרטי על השיטה מהפורומים שלהם, שאכן גרם לי להיות מאוד סקפטי, אבל זה כי זה כבר היה מידע תכלס על השיטה.
ומלך נקמה - אפשר.
גם ככה עידנתי את הסקירה, אבל בסופו של דבר, צריך להגיד את מה שצריך להגיד - השיטה גרועה.
היו דברים מסויימים, בודדים, טובים בספר, ואמרתי אותם בסקירה. היה יישום אחד שנותח בצורה לא רעה מבחינת עיצוב שיטה. היו כמה עצות הנחיה מעניינות (אבל מתאימות בעיקר למנחים לא מנוסים) והיה פרק חביב על תורות קסם, אף שהוא לא קשור לכלום. מבחינה מכאנית, לא ראיתי שם רעיון מקורי אחד.
עכשיו, אם השיטה הייתה יוצאת ב-1985, או אפילו ב-1995, הביקורת שלי הייתה הרבה יותר מתונה וסלחנית. היא עדיין לא הייתה שיטה משהו, אבל לא היו באותן תקופות מסגרות תיאורטיות ברורות לעיצוב שיטות, או לפחות, לא כאלה שהיו ידועות לקהל הרחב (ב-1995 כבר בטח היו כל מיני רעיונות לא רעים באוויר, אבל לא משהו שהיה סביר לדעת בישראל), וגם לנסות לדבר בצורה מסודרת על איך צריך לעצב שיטות היה בפני עצמו משהו חדשני יחסית. נכון שזה עדיין היה סתם עוד הרטברייקר, אבל ניחא. ולצורך העניין, לגבי אותה שיטה גרמנית, אני לא חושב שהמונח הרטברייקר בכלל יכול להיות תקף ל-1980 - היו אז די מעט משחקים בשוק, ואני לא חושב שהייתה הרגשה ש"כבר יש לנו מספיק משחקי פנטזיה".
כמו כן, אם היוצרים של השיטה היו אומרים "יצרנו משחק קלאסי ומגניב, שלדעתנו עושה כמה דברים טוב יותר ממשחקים קלאסיים אחרים" - גם, לגיטימי. הוא עדיין לא היה משחק כזה טוב, אבל ניחא.
אבל לא, היוצרים טוענים שזאת שיטה סופר חדשנית, וגם מתיימרים ללמד אחרים איך לעצב שיטות - וזה כבר פשוט בזיון. למעשה, בן אדם שבא אלי ומתיימר לתת לי עצות על איך לבנות שיטות אבל בבירור אין לו מושג על מה קרה בתחום עיצוב השיטות מאז שנת 2000, ואפילו אם הסתנן לידיו איזה משחק אינדי בנוי היטב הוא כנראה לא הבין את הרעיון העיצובי מאחורי - בן אדם כזה לא מכבד אותי ולא מכבד את העיסוק של עיצוב שיטות.
אגב, בארני, למעשה, לפני שידעתי משהו, מאוד מאוד התלהבתי והייתי מאוד אופטימי. שיטה חדשה ישראלית? איזה מגניב! אני נהייתי סקפטי אחרי שאייל ברנדס התחיל לענות לי בפורומים הכחולים (כשמעצב שיטה כיום לא מכיר את ה-POWER 19, וגרוע מכך, לא מבין מה ה-POWER 19 בא לשאול אותו, זאת נורה אדומה). אחר כך ננסק הצליח למצוא מידע קונקרטי על השיטה מהפורומים שלהם, שאכן גרם לי להיות מאוד סקפטי, אבל זה כי זה כבר היה מידע תכלס על השיטה.
ומלך נקמה - אפשר.
King Revange
פונדקאי ותיק
תיזהר לא להקריח מרוב סקפטיות.
לעניין - אתם לא חושבים שחלק מההשפעה עליכם לקנות ספר כלשהו היא הגרפיקה והציורים שלו? כי אצלי זה די משנה.
לעניין - אתם לא חושבים שחלק מההשפעה עליכם לקנות ספר כלשהו היא הגרפיקה והציורים שלו? כי אצלי זה די משנה.
Michael Gorodin
פונדקאי מהשורה
בעוד שאני מסכים פחות או יותר לכל דבר שכתבת, אני לא מסכים בסך הכל. כי לספר הזה יש לפחות היבט חיובי אחד, ואני תוהה למה הוא לא הגיע לביקורת שלך.
ספר משחקי תפקידים שמיועד לשחקנים, שואלים עליו "מה הוא גורם לשחקן לעשות". כך, ספר שמיועד למנחים, שואלים עליו "מה הוא גורם למנחה לעשות". ברור לכל מי שעיניו בראשו שהספר לא מיועד לשחקנים שמכירים שיטות משחק מגוונות, וגם לא למנחים מנוסים. מנחים לא מנוסים, שלא מכירים שיטות משחק מגוונות אוהבים להתעסק ב"לכתוב שיטה משלי". זה נתון. זו לא תהיה שיטה מבריקה, והיא תהיה דומה להחריד למו"ד. זה חלק מהתחביב.
המדריך לשה"ם של מו"ד 4, בעוד שהוא מצויין, לא פותח לאותו מנחה צעיר שום פתח ל"משחקי שיטה". בכלל, בהקשר הזה מו"ד4 עושה עבודה גרועה כי מאוד קשה לשחק איתה (כי היא מתוכננת טוב מידי לזה). בכל מקרה, הספר הזה מכניס לראש של אותו מנחה הרבה מאוד שאלות וכיווני חשיבה נכונים (גם אם לא את התשובות הנכונות לשאלות הללו) בבואו להתחיל להתעסק עם השיטה.
מנחה כזה לא ילך ויקרא משחקי אינדי מתוחכמים של נראטיביזם - כי זה לא מעניין אותו. הוא רוצה משהו כמומוד. הוא לא ילך לקרוא מאמרים תיאורטיים על שיטות. וממבחן התוצאה, לפחות בתוך הקהילה שלהם בכפר סבא, העסק הזה הצליח להכניס לראש של כמה וכמה מנחים צעירים לפחות את השאלות הנכונות בבואם לתכנן מערכה ושיטה וכאלה.
ספר משחקי תפקידים שמיועד לשחקנים, שואלים עליו "מה הוא גורם לשחקן לעשות". כך, ספר שמיועד למנחים, שואלים עליו "מה הוא גורם למנחה לעשות". ברור לכל מי שעיניו בראשו שהספר לא מיועד לשחקנים שמכירים שיטות משחק מגוונות, וגם לא למנחים מנוסים. מנחים לא מנוסים, שלא מכירים שיטות משחק מגוונות אוהבים להתעסק ב"לכתוב שיטה משלי". זה נתון. זו לא תהיה שיטה מבריקה, והיא תהיה דומה להחריד למו"ד. זה חלק מהתחביב.
המדריך לשה"ם של מו"ד 4, בעוד שהוא מצויין, לא פותח לאותו מנחה צעיר שום פתח ל"משחקי שיטה". בכלל, בהקשר הזה מו"ד4 עושה עבודה גרועה כי מאוד קשה לשחק איתה (כי היא מתוכננת טוב מידי לזה). בכל מקרה, הספר הזה מכניס לראש של אותו מנחה הרבה מאוד שאלות וכיווני חשיבה נכונים (גם אם לא את התשובות הנכונות לשאלות הללו) בבואו להתחיל להתעסק עם השיטה.
מנחה כזה לא ילך ויקרא משחקי אינדי מתוחכמים של נראטיביזם - כי זה לא מעניין אותו. הוא רוצה משהו כמומוד. הוא לא ילך לקרוא מאמרים תיאורטיים על שיטות. וממבחן התוצאה, לפחות בתוך הקהילה שלהם בכפר סבא, העסק הזה הצליח להכניס לראש של כמה וכמה מנחים צעירים לפחות את השאלות הנכונות בבואם לתכנן מערכה ושיטה וכאלה.
King Revange
פונדקאי ותיק
אני לא מסכים איתך לגבי השאלות המנחות. חלק לא קטן מהשאלות לא שוות הרבה. מעיון בספר שארך פחות או יותר חצי שעה או שעה, אני יכול לומר שהאיש ציין בפני שבסוף הספר ישנה פיסקה שמיועדת עבור יוצרי השיטות למיניהן, שנקראת "שאלות פילוסופיות". לא ראיתי כותרת כזו, אבל שאלות ראיתי. ראיתי שאלה שדומה, אאז"נ, לניסוח הזה: "מדוע אני רוצה שיטה הגיונית", או משהו כזה - שאלה רטורית כזו. אודין, האר את עיניי אם אין שאלה דומה. האייל ברנדס הזה הסביר לי בערך עשר דקות על הגישה שלו כלפי משחקי תפקידים, והיא מאוד מאוד ברורה. הוא לא אוהב משחקי סיפור, הוא לא אוהב שיטות שאינן מכוונות מספר מטרה, הוא לא אוהב שום דבר שלא מסתדר לו בראש, הוא שונא חופשיטות [!], ובכלל.
שאלות רבות שמופיעות שם [בצורת שאלה או פשוט פסקאות מידע או כיוונים אפשריים] הן מאוד מאוד חוזרות על עצמן, חסרות תשובה, ובעיקרון גם מציגות את קו המחשבה של כותבי השיטה: שום שיטה לא מספיק טובה, לכן הספר שלנו ילמד אותך איך ליצור שיטה מספיק טובה. אני לא רואה כאן שאלות שמנסות לגרום לקוראים להגדיל ראש, לחשוב בצורה אחרת או סתם להתברבר בינם לבין עצמם.
הוא הסביר לי שהוא בנה לעצמו עולם מערכה ושיטה שמבוססת על הספר הזה, ושניהם פאנאן. משום מה לא האמנתי לו [משם התפתח הדיון על הזמן שלוקח להיכנס לדמות, אגב].
גראציה.
אגב, לדעתי, ספר למנחה צריך להתאים לכל מנחה. הוא צריך להכיל משני העולמות קצת. אם לא, למנחה שייצא לך יהיה ראש מבולבל [אם הספר יהיה מורכב מדי וקשה] או ראש קטן [וחבל].
שאלות רבות שמופיעות שם [בצורת שאלה או פשוט פסקאות מידע או כיוונים אפשריים] הן מאוד מאוד חוזרות על עצמן, חסרות תשובה, ובעיקרון גם מציגות את קו המחשבה של כותבי השיטה: שום שיטה לא מספיק טובה, לכן הספר שלנו ילמד אותך איך ליצור שיטה מספיק טובה. אני לא רואה כאן שאלות שמנסות לגרום לקוראים להגדיל ראש, לחשוב בצורה אחרת או סתם להתברבר בינם לבין עצמם.
הוא הסביר לי שהוא בנה לעצמו עולם מערכה ושיטה שמבוססת על הספר הזה, ושניהם פאנאן. משום מה לא האמנתי לו [משם התפתח הדיון על הזמן שלוקח להיכנס לדמות, אגב].
גראציה.
אגב, לדעתי, ספר למנחה צריך להתאים לכל מנחה. הוא צריך להכיל משני העולמות קצת. אם לא, למנחה שייצא לך יהיה ראש מבולבל [אם הספר יהיה מורכב מדי וקשה] או ראש קטן [וחבל].
לא ראיתי שום דיון על "מדוע אני רוצה שיטה הגיונית". זה שהשיטה צריכה לתמוך בריאליזם זה סוג של נתון.
עכשיו, גורודין, אני לא מסכים איתך, מכמה סיבות.
נכון שמנחים אוהבים להתעסק עם שיטה, והם יעשו זאת בכל מקרה. הצרה היא שהספר שמולנו לא באמת שואל את השאלות הנכונות. גם העצות הנכונות שהוא נותן הן רדודות להחריד, ואני באמת מעמיד בספק שאפילו מנחה מתחיל שמעולם לא עיצב שיטה מימיו וראה רק את מו"ד לא היה מצליח לחשוב על העצות האלו אם היה יושב עם עצמו חמש דקות.
העיצוב נראה בדיוק כמו מה שהייתי מצפה לראות ממישהו שראה רק מו"ד ומעצב משהו בפעם הראשונה בלי להתעמק יותר מדי במה שהוא עושה.
אני ידעתי לחפש את הפעמים הבודדות בהן באמת דור על מה השיטה מעודדת בקרב השחקנים, ולכן שמתי לב - אני חושב שמנחה שלא מכיר את העקרון הזה יפספס אותו ולא ישים לב אליו.
השיטה נותנת למנחה לגיטימציה להתעסק עם השיטה ומעודדת אותו להתעסק עם השיטה, אבל לא נותנת לו את הכלים לעשות את זה ולא מדגימה לו איך באמת צריך לעשות את זה - אז מה שזה יכול לעשות זה לתת למנחים לגיטימציה לעצב בצורה המבולבלת והעקומה שמוצגת בספר ונותן להם גב ובטחון עצמי כשמישהו יבוא ויגיד להם שאין להם מושג איך צריך לעצב שיטות.
לגבי כל המנחים בכפר סבא שזה הכניס להם משהו לראש - קשה להיות בטוחים, אבל כשקראתי בפורומים של א.א.א כמה דיונים על יצירת יישומים, זה בעיקר גרם לי לדפוק את הראש בקיר. הם ממש לא העידו על כך שמישהו שם שאל את השאלות הנכונות או ידע מה הוא עושה. אפילו עקרון כה פשוט של להיות עקביים עם הסגנון המכאני של השיטה לא היה שם.
למשל, ראיתי שם מישהו שאמר "ראיתי את מערכת הסטאנטים בנשגבים ואני רוצה אותה אצלי במשחק". נתחיל בזה שזה לא מתאים למשחק עם דגש על ריאליזם. אבל בסדר, זורמים. אז אתה רוצה סטאנטים, אז תוסיף בונוס לגלגול על תיאורים מגניבים. אבל לא, ההצעה שהוא מציע היא איכשהו לדחוף פנימה מאגרים של ק12 - כי ככה זה בנשגבים, אז זה מה שהוא רוצה בפנים. הרי לך עדות לחוסר יכולת ממש ממש בסיסי לנתח מה קשור למה בשיטה. זה שהנשגבים משתמש במאגרים של קוביות לגמרי לא קשור לזה שהוא משתמש בסטאנטים. בא.א.א אין מאגרים של קוביות וכל הקונספט זר לשם. למעשה, אפילו בהטלות של נשקים הם עושים את כל מה שאפשר כדי להמנע מכמה קוביות כי משום מה מאוד חשובה להם לינאריות. ופתאום לדחוף לשם מאגרי קוביות בשביל *סטאנטים*? והבחור שהציע את זה גם היה מנחה מנוסה, ובאיזה מקום אחר אפילו נאמר לו שהוא הפנים מאוד מאוד טוב את העקרונות של השיטה.
עכשיו, גורודין, אני לא מסכים איתך, מכמה סיבות.
נכון שמנחים אוהבים להתעסק עם שיטה, והם יעשו זאת בכל מקרה. הצרה היא שהספר שמולנו לא באמת שואל את השאלות הנכונות. גם העצות הנכונות שהוא נותן הן רדודות להחריד, ואני באמת מעמיד בספק שאפילו מנחה מתחיל שמעולם לא עיצב שיטה מימיו וראה רק את מו"ד לא היה מצליח לחשוב על העצות האלו אם היה יושב עם עצמו חמש דקות.
העיצוב נראה בדיוק כמו מה שהייתי מצפה לראות ממישהו שראה רק מו"ד ומעצב משהו בפעם הראשונה בלי להתעמק יותר מדי במה שהוא עושה.
אני ידעתי לחפש את הפעמים הבודדות בהן באמת דור על מה השיטה מעודדת בקרב השחקנים, ולכן שמתי לב - אני חושב שמנחה שלא מכיר את העקרון הזה יפספס אותו ולא ישים לב אליו.
השיטה נותנת למנחה לגיטימציה להתעסק עם השיטה ומעודדת אותו להתעסק עם השיטה, אבל לא נותנת לו את הכלים לעשות את זה ולא מדגימה לו איך באמת צריך לעשות את זה - אז מה שזה יכול לעשות זה לתת למנחים לגיטימציה לעצב בצורה המבולבלת והעקומה שמוצגת בספר ונותן להם גב ובטחון עצמי כשמישהו יבוא ויגיד להם שאין להם מושג איך צריך לעצב שיטות.
לגבי כל המנחים בכפר סבא שזה הכניס להם משהו לראש - קשה להיות בטוחים, אבל כשקראתי בפורומים של א.א.א כמה דיונים על יצירת יישומים, זה בעיקר גרם לי לדפוק את הראש בקיר. הם ממש לא העידו על כך שמישהו שם שאל את השאלות הנכונות או ידע מה הוא עושה. אפילו עקרון כה פשוט של להיות עקביים עם הסגנון המכאני של השיטה לא היה שם.
למשל, ראיתי שם מישהו שאמר "ראיתי את מערכת הסטאנטים בנשגבים ואני רוצה אותה אצלי במשחק". נתחיל בזה שזה לא מתאים למשחק עם דגש על ריאליזם. אבל בסדר, זורמים. אז אתה רוצה סטאנטים, אז תוסיף בונוס לגלגול על תיאורים מגניבים. אבל לא, ההצעה שהוא מציע היא איכשהו לדחוף פנימה מאגרים של ק12 - כי ככה זה בנשגבים, אז זה מה שהוא רוצה בפנים. הרי לך עדות לחוסר יכולת ממש ממש בסיסי לנתח מה קשור למה בשיטה. זה שהנשגבים משתמש במאגרים של קוביות לגמרי לא קשור לזה שהוא משתמש בסטאנטים. בא.א.א אין מאגרים של קוביות וכל הקונספט זר לשם. למעשה, אפילו בהטלות של נשקים הם עושים את כל מה שאפשר כדי להמנע מכמה קוביות כי משום מה מאוד חשובה להם לינאריות. ופתאום לדחוף לשם מאגרי קוביות בשביל *סטאנטים*? והבחור שהציע את זה גם היה מנחה מנוסה, ובאיזה מקום אחר אפילו נאמר לו שהוא הפנים מאוד מאוד טוב את העקרונות של השיטה.
Michael Gorodin
פונדקאי מהשורה
טוב נו, ניסיתי.
אני גם לא מסכים עם diceman, אבל מסיבות קצת שונות (בעיית פרגון כללית בפורום, מישהו..? 
)
ראשית, זה שהספר הצליח או לא הצליח לגרום למנחים מסוימים לפתוח את הראש זהו טיעון שרלוונטי לכל ספר שיצא אי פעם בעולם. אני בטוח שגם המודול "הרפתקאות אקוזטיות", שגורם לאיש הזקן להתקף לב בכל פעם שמזכירים את שמו, הצליח לפתוח את הראש אי שם לאיזה מנחה או שניים - ועדיים לא הייתי אומר שזה מודול טוב.
שנית, אני חושב שהבחינה כאן נעשתה למול התמורה שהספר התיימר להעניק, ומכאן נובעת - לפחות בעיניי - התוצאה הנמוכה שלו. הספר לא התיימר להוות ארגז כלים למנחה המתחיל המעוניין לשדרג את מו"ד - הוא נועד לגרום למנחה המנוסה לדעת כיצד לבנות שיטה שתתאים לכל סגנון משחק.
אגב, את האמירה שהספר מיועד למנחה המתחיל אתה אומר על סמך דעה סובייקטיבית, שהרי היוצרים התכוונו דווקא שהוא יהיה מיועד למנחה המנוסה - וכאן לדעתי הבעיה הכי גדולה של הספר: הוא לא מכוון לקהל היעד הנכון או למיצער מציג את עצמו שלא כראוי.
לסיום, לגבי עצם העובדה שהספר מיועד למנחה ולא לשחקנים: הטיעון הזה נכון בחלקו, לדעתי. אין ספק שהספר מכוון למנחה שילמד כיצד ליצור את השיטה שלו, אולם בפועל הוא מעודד התערבות חזקה מאוד של המנחה לא רק בבניית השיטה, אלא בבניית הדמויות עצמן. האלמנט הזה כשלעצמו הוא משהו שהשיטה הייתה צריכה לכתוב באותיות קידוש לבנה כבר בעמוד הראשון.
ושוב, מדובר כמובן במשהו לגיטימי, אולם הוא לא כוס התה של כל אחד מאיתנו. השחקנים שלי, למשל, היו סוקלים אותי בבמבה יבשה על רבות מההנחות שהוטבעו בשיטה הזו. בהערה מוסגרת אני אציין שלטעמי מדובר בהנחייה שנשענת על יסודות ישנים כגון אלו של מו"ד (והנה לנו עוד הקבלה למו"ד ביחס לשיטה הזו).
נ.ב -
אולדמן, אל תבין ממה שכתבתי קודם לכן שיש לי עודף כסף בבנק שאותו אני מחפש איפה להשקיע (או לבזבז..). אבל כן - יש בליבי מקום חם כלשהו גם ליוצרים ישראלים, וללא השיחה המקדימה עם אייל אין שום סיכוי שהייתי רוכש את הספר. האם זה אומר שקניתי אותו בגלל האדם עצמו? אולי קצת, אבל בטח לא "רק" בגלל זה.
)ראשית, זה שהספר הצליח או לא הצליח לגרום למנחים מסוימים לפתוח את הראש זהו טיעון שרלוונטי לכל ספר שיצא אי פעם בעולם. אני בטוח שגם המודול "הרפתקאות אקוזטיות", שגורם לאיש הזקן להתקף לב בכל פעם שמזכירים את שמו, הצליח לפתוח את הראש אי שם לאיזה מנחה או שניים - ועדיים לא הייתי אומר שזה מודול טוב.
שנית, אני חושב שהבחינה כאן נעשתה למול התמורה שהספר התיימר להעניק, ומכאן נובעת - לפחות בעיניי - התוצאה הנמוכה שלו. הספר לא התיימר להוות ארגז כלים למנחה המתחיל המעוניין לשדרג את מו"ד - הוא נועד לגרום למנחה המנוסה לדעת כיצד לבנות שיטה שתתאים לכל סגנון משחק.
אגב, את האמירה שהספר מיועד למנחה המתחיל אתה אומר על סמך דעה סובייקטיבית, שהרי היוצרים התכוונו דווקא שהוא יהיה מיועד למנחה המנוסה - וכאן לדעתי הבעיה הכי גדולה של הספר: הוא לא מכוון לקהל היעד הנכון או למיצער מציג את עצמו שלא כראוי.
לסיום, לגבי עצם העובדה שהספר מיועד למנחה ולא לשחקנים: הטיעון הזה נכון בחלקו, לדעתי. אין ספק שהספר מכוון למנחה שילמד כיצד ליצור את השיטה שלו, אולם בפועל הוא מעודד התערבות חזקה מאוד של המנחה לא רק בבניית השיטה, אלא בבניית הדמויות עצמן. האלמנט הזה כשלעצמו הוא משהו שהשיטה הייתה צריכה לכתוב באותיות קידוש לבנה כבר בעמוד הראשון.
ושוב, מדובר כמובן במשהו לגיטימי, אולם הוא לא כוס התה של כל אחד מאיתנו. השחקנים שלי, למשל, היו סוקלים אותי בבמבה יבשה על רבות מההנחות שהוטבעו בשיטה הזו. בהערה מוסגרת אני אציין שלטעמי מדובר בהנחייה שנשענת על יסודות ישנים כגון אלו של מו"ד (והנה לנו עוד הקבלה למו"ד ביחס לשיטה הזו).
נ.ב -
אולדמן, אל תבין ממה שכתבתי קודם לכן שיש לי עודף כסף בבנק שאותו אני מחפש איפה להשקיע (או לבזבז..). אבל כן - יש בליבי מקום חם כלשהו גם ליוצרים ישראלים, וללא השיחה המקדימה עם אייל אין שום סיכוי שהייתי רוכש את הספר. האם זה אומר שקניתי אותו בגלל האדם עצמו? אולי קצת, אבל בטח לא "רק" בגלל זה.
King Revange
פונדקאי ותיק
זה רק הופך את זה לגרוע יותר...ODDin אמר/ה:
