אם הייתי צריך לשחק מחסלים היתי בוחר לשחק אתו לאון, לאפאם נקיטה (הסידרה לא הסרט) ואפילו המעניש.מחסלים רציניים
לא כמו המחסלים מדובאי? יותר מידי ראליזם אפרורי ומשעמם.
מד"ב בעיני זה בדיוק כמו מו"ד תחליף את הלוחם ב"ספייס מרין" את המכשף בטכנו-מג עמוס גג'טים. את האורקים באורקים עם חליפות חלל, את הכפר בתחנת חלל ויש לך בדיוק את אותו סיפור רק עם הרבה יותר טבלאות של נשקים וספינות. אותו נבל על עם טכנולגיה קטלנית, אותה זחילת מבוכים וקרבות מול מפלצות חיזריות.
אני לא מכיר את עולם האפלה ומשחקי האימה כי שאני הייתי קטן עוד לא נכתב הגנאר הזה של הזבלונים המתורגמים האלה צמרמורת ודומיהם שזוכה לאהדה בלתי צפויה בקרב הצעירים שעוד לא נחשפו לזבלונים של הפנטזיה.
ובסיפורי גיבורי העל אלה נראה לי שיותר קשה לכתוב משהו מקורי כי כבר עשו את הכול העלילה שאפשר לשחק בה שחוקה, זה העולם המוכר ואין כמעט בכלל אפשרות לעשות זחילת מובוכים שזה זאנר חביב השהמים במיוחד אלו המתחילים והעצלנים.
אולי כל הבעיה הזו נובעת מהרכב הספרים על המדף בספריה הציבורית תחת הקטגוריה של מו"ד ופנטזיה יש מספר ספרים בודדים של סופר גיבורים לובשי ט'יץ (אני ראיתי רק את מטרופוליס, כמה ספרים מצולמים של סרטים שיצאו פה וזהו)
וoldmen הרי הייתה שם בעידן לפני המלחמה ההיא שנולדו כל הסופר גיבורים לובשי הטיץ וראית את כל הילדים שחזרו מהמלחמה ההיא עם המהדורה הראשונה של שר הטבעות וראית את גארי גאינגס הילד משחק במינאטורות של צבאות אבירים וארקים ואת הפריחה של תעשית הקומיקס אצל ילדי הביג בנג שהיה אז. אז למה שכולם התחפשו לדמויות קומיקס משחק התפקידים הראשון היה על משהו איזוטרי כל כך?
