מפגש הפונדקאים באייקון מתקרב, וגם גלגול גורלי!
בקרוב הוא מגיע - מפגש פונדקאים באייקון, השנה יהיה לנו אזור משלנו לשחק, לדבר, ולצחוק. יש להירשם (בחינם) באתר: http://program.iconfestival.org.il/icon ... 7%95%D7%9F אז אם אתם רוצים להגיע, הירשמו עכשיו!
בנוסף, באייקון יהיה גם פאנל של גלגול גורלי, בו פלאפי, אני ויתר חברי הקאסט נופיע ונדבר על התוכנית. נשמח לראות אתכם ולשמוע את השאלות שלכם: https://bit.ly/2MgiFZp

מדריך לוויסט (קלפים) מתוך הספר המושלם לשירותים

העולם המופלא של משחקי לוח תופס תאוצה בישראל. בפורום תמצאו עוד שחקנים ועושר של דיונים על משחקי לוח ומשחקי קלפים. בפורום תוכל לבקש המלצות על משחקי לוח חדש, לקבל תשובות לשאלות חוקים, לשתף את המשחקים האהובים עליכם ועוד.
noamkil
הודעות: 1
הצטרף: 23 אוגוסט 2012, 04:19

מדריך לוויסט (קלפים) מתוך הספר המושלם לשירותים

שליחה על ידי noamkil » 23 אוגוסט 2012, 04:43

ספר שנקרא "אריק פוסטר" למי שלא מכיר, יש שם חלק שלם באמצע שעוסק בוויסט (מיני ברידג'), המשחק הכי טוב שיש בקלפים בעולם. בקשתי רשות מההוצאה לאור לשים פה את החלק הזה, אז לכל מי שהתעניין במשחק, יכול לקרוא ולהבין, זה גם כתוב מצחיק - חוץ מזה הספר ברמה זה רק חלק קטן ממנו ממליץ ביותר למי שמצליח להשיג עותק. קיצר, קבלו מדריך אחלה לוויסט מועתק קופי פאסט ותודה לאתר משמעות החיים על הרשות לשים תקטע :


מדריך לוויסט - מתוך אריק פוסטר - הספר המושלם לשירותים -וויסט, הוא משחק הקלפים הטוב ביותר בעולם. אין לי מילים אחרות לתאר אותו. וויסט בבסיסו, הוא בעצם משחק "מלחמה", כמו שילדים קטנים משחקים, כלומר, מי ששם את הקלף הגבוה ביותר, לוקח את החבילה. אבל ההבדל בין וויסט למלחמה, הוא בכך, שמראש, לפני תחילת המשחק, כל שחקן ושחקן צריך לדעת בדיוק כמה פעמים הוא יאסוף את החבילות של השאר. כלומר, כמה פעמים הוא ינצח במלחמה. זהו בערך... אבל, עם עוד כמה פרטים קטנים.

צריך להבין, שוויסט, הוא לא משחק של מזל או של הימורים. כסף רק יכול להרוס את ההנאה ובכלל, אין קשר בינו ובין כסף, מפני שזה משחק אינטילגנטי בעקרו. וויסט, מתבסס על כבוד, על שכל. הניצחון בוויסט הוא סוג של הנאה ברמה אחרת, של התנשאות על אלו שאותם ניצחת. מי שלא חווה את ההנאה מלהביט בפניהם העצבניות של אלו שנצחת כרגע במשחק בוויסט, לא מבין על מה מדובר. והאמת, שלוקח מעט זמן להיכנס לעניין ולשחק את המשחק כמו שצריך עם כל התחבולות שבו והכל, אבל ברגע שזה קורה, אז זהו, אתה מכור! וויסט, הוא כמו השחמט המיתולוגי, אבל רק בקלפים.

בקיצור, וויסט, יכולים לשחק אך ורק ארבעה אנשים, לא יותר ולא פחות. 4 אנשים וחבילה אחת. זה משחק למקצוענים בלבד, לאנשים שלא מתפשרים, שלא עושים הנחות. למי שלא מבין בקלפים אז, חבילה אחת של קלפים מכילה 52 קלפים ללא הג'וקרים ובוויסט, אין ג'וקרים. כל 52 הקלפים, הם בעצם אוסף של 4 צורות ומכל צורה, יש 13 קלפים שנקראים: תלתן, יהלום לב ופיק. כפול 4 זה 52. ככה נראית חבילת קלפים. לדעתי, אדם שלא שיחק וויסט אי פעם או לא מכיר את המשחק, זה ממש כמו חור בהשכלה. זה כמו לא להכיר לד זפלין או פינק פלויד, כמו לא לדעת מי זה זוהר ארגוב או לא לאכול לפחות פעם מסבחה אצל אבו חסן ביפו. זה דומה למישהו שלא ניסה אף פעם לעשן סיגריה, נראה לי שזה כאילו, ככה.

לענייננו, וויסט, משחקים 4 אנשים, חבילה אחת בלבד, ללא ג'וקרים. ברמת העיקרון מערבבים ומחלקים את כל חפיסת הקלפים כך שכל אחד מקבל לידיו בסופו של דבר 13 קלפים, שבהם הוא אוחז כמניפה, המחולקת לפי צורות, בסדר מספרים עולה. מייד עם סיום החלוקה מתחיל שלב המכרז. בשלב זה, כל שחקן צריך להגיד, כמה פעמים, לפי דעתו, הוא ייקח את החבילות של השאר. כל משחקון כולל 13 תורות קטנים, מפני שיש בסך הכל 13 קלפים בידו של כל משתתף. בקיצור, לאחר שכולם הימרו על כמות החבילות שהם ייקחו ב"מלחמה", מתחיל המשחק והוא יכול להימשך שעות ולפעמים גם לילה שלם. אשכרה, אחד הדברים הכי מבאסים שיש בעולם, זה משחק וויסט שנגמר. תמיד בא להמשיך עוד ועוד.

עכשיו, יושבים 4 אנשים, מחלקים את החבילה והמשחק מתחיל. זהו כאמור, שלב המכרז. כל משתתף צריך להגיד כמה חבילות הוא חושב שהוא ייקח, על פי הקלפים שבידו. כלומר, בכמה מתוך 13 המלחמות הקטנות שתהיינה בסיבוב הזה, הוא ינצח. וכדי להתחיל את ההימור, צריך שמישהו יכריז שהוא מנצח לפחות ב 5 מלחמות. ברגע שיש מישהו שאומר מינימום 5, שאר השחקנים מתחרים ביניהם על השאלה, מי יקבע את כמות החבילות הגבוהה ביותר שהוא ייקח. שחקן שרואה שהוא לא יכול לקחת מינימום של 5 חבילות, על פי רוב, עם דגש על הפי רוב, שותק. אומר פס. pass. שחקן שרואה שגם לו יש ביד הכרזה של 5 חבילות ומעלה, מנסה לגבור ו"לעלות" על הכרזת האחרים, כך או אחרת. וזה ממשיך, עד שיש מישהו שמכריז על כמות החבילות הגבוהה ביותר בשלב המכרז. אבל זה לא סתם, כאילו, שאדם יכול להגיד מה שהוא רוצה. אין לזה טעם וזה די בטוח, יביא להפסד. צריך להיות ריאלים. השחקן צריך להביט היטב בקלפים שלו ולראות כמה אסים יש לו, כמה קינגים, כמה קווינים וכולי ועל פי זה, לחשב נכון ולהכריז. בתכלס, אם אין לך ביד קלפים סבבה, אז גם על פי רוב, אין לך מצב להכרזה .

הלאה, לשחקנים חשוב לקבוע את כמות הלקיחות הגבוהה ביותר משתי סיבות: הסיבה הראשונה היא, שככל שאתה לוקח יותר חבילות אתה צובר יותר נקודות. על פי שיטת הניקוד, השחקן מרוויח את ההימור, כפול עצמו (בריבוע), פלוס 10 . כלומר, אם הכרזתי שאני לוקח 5 חבילות ועמדתי בזה, אז אני מקבל 5 כפול 5 נקודות פלוס 10, יענו 35 נקודות. ואם לא עמדתי בהכרזה שלי, אז על כל חבילה שלא לקחתי אני מפסיד 10 נקודות. כאילו, אם שחקן אומר שהוא לוקח 5 חבילות אבל לקח רק 4, אז בסוף הסיבוב רושמים לו מינוס 10. אם הוא לקח רק 3 חבילות, רושמים לו מינוס 20. אה, שכחתי, בתחילת המשחק אחד מ 4 השחקנים נבחר להיות מה שנקרא "גזבר". מישהו שרושם את ההימורים של כולם בכל משחקון ומחשב בכל תורון את הנקודות שיש לכל אחד מהשחקנים. בדרך כלל כשמשחקים וויסט באופן קבוע, אז יוצא שבד"כ אלו אותם 4 אנשים ותמיד יש את אותו אחד שלוקח על עצמו את תפקיד הגזבר. מישהו שמשום מה, זה תפקיד שחביב עליו. הגזבר, חוץ מזה שאינו סומך על אחרים, הוא גם בדרך כלל טיפוס שתמיד רצה להיות פקיד בבנק ובמקום זאת הלך לעבוד בהייטק, אבל אני לא רוצה להכליל. יש כל מיני גזברים.
אה, הסיבה הנוספת לכך שחשוב לשחקן לקבוע את כמות הלקיחות הגבוהה ביותר היא, מפני שמי שמכריז את כמות הלקיחות הגבוהה ביותר, הוא גם זה שקובע מהי הצורה ה"חותכת", לאותו משחקון.
זה בסדר... אל תלחצו. תמיד כשמתחילים להסביר לאדם את הכללים של הוויסט, הוא מקבל שוק מכמות הפרטים. אבל האמת היא, שזה פשוט ביותר:

יושבים 4 אנשים שרוצים לשחק מלחמה ומחלקים חבילת קלפים, 52 קלפים, בלי ג'וקרים. לאחר החלוקה מתחיל שלב המכרז. מישהו צריך להגיד מינימום 5 לקיחות, כלומר, הוא אומר שמתוך 13 התורות במשחקון הזה, הוא ישים את הקלפים שלו מינימום 5 פעמים והוא חושב שהוא ינצח. לאחר שלב זה שבו השחקנים אומרים כמה לקיחות יהיו להם, מתחילים את המשחק. השחקן שהכריז את מקסימום הלקיחות, הוא זה שפותח ומניח קלף. השחקנים שאחריו מחויבים להניח את אותה הצורה שהוא הניח וכן הלאה. מי ששם את הקלף עם המספר הגבוה ביותר (עם צורה זהה למה שירד כמובן) ייקח את החבילה. וזה שלקח את החבילה מניח את הקלף הבא בתור. כל שחקן שפותח, יכול לשים איזו צורה שהוא רוצה וכל השחקנים שאחריו חייבים להניח את הצורה שירדה, בלי לרמות. אי אפשר לרמות בוויסט. אם תוריד צורה לא נכונה, יראו את זה בתורות שלאחר מכן, יעלו עליך וסתם תהרוס משחק.
בקיצור, מה שהיה חשוב לי להגיד זה שבוויסט, אם יורדת צורה של קלף כלשהו, הבא בתור מניח את אותה הצורה (אלא אם כן היא נגמרה לו). בסופו של דבר, הקלף הגבוה ביותר לוקח את החבילה. פשוט מלחמה. אגב, אם שחקן מניח צורה שאינה זהה לצורה המקורית שירדה, הוא מפסיד את החבילה, לא משנה מה גובה הקלף.

עכשיו, אם אתם זוכרים, דיברנו קודם על משהו שנקרא "חותך". זוכרים? החותך זו הצורה שהשחקן בעל ההכרזה הגבוהה ביותר קובע אותה והיא הצורה הדומיננטית באותו משחקון. כלומר, מי שקובע את החותך, הוא מי שמכריז את מקסימום הלקיחות. כך שאם למשל, אמרתי שאני לוקח 7 חבילות במשחקון, אז אני בעצם מכריז שאני לוקח 7 לקיחות ואת הצורה החותכת. לדוגמא, פיק. וזה אומר דבר פשוט:
הפיק, היא הצורה החזקה ביותר לאותו תור. לחותך, יש אפשרות לחתוך את החבילות. כלומר, כאשר יורד תור של צורה כלשהי, שכבר אזלה מידי אחד המשתתפים, תהיה באפשרות השחקן לחתוך את החבילה. כלומר, במידה והוא שם פיק, הרי שהוא חתך את החבילה והוא לוקח אותה לידיו. זה רק נשמע מסובך והאמת היא, שזה פשוט מאוד.

4 אנשים משחקים, שלב ההכרזה מתחיל. בכל סיבוב יש מישהו שחייב לפתוח ולהגיד האם יש לו הכרזה, או שהוא מוותר ואומר פס. בסופו של דבר מישהו מכריז את כמות הלקיחות הגבוהה ביותר למשל, 7. בעל ההכרזה הגבוהה ביותר, גם קובע את צורת החותך מתוך 4 הצורות. הצורה שהוא קובע, תהיה הצורה הדומיננטית, שיכולה לחתוך את החבילה במידה ואזלה צורה כלשהי בתור כלשהו. הגזבר רושם את ההכרזות של כולם והמשחק מתחיל. מי שהכריז מקסימום לקיחות מתחיל ומניח לדוגמא, "2" לב. השחקן שאחריו מחויב גם הוא לשים לב. נגיד שהוא שם אס לב וזה שאחריו שם 10 לב והאחרון מניח 7 לב. במקרה שכזה בעל האס לוקח כמובן את החבילה והוא יכול לפתוח באיזו צורה שבא לו. על כל מקרה, כל שחקן מחויב לשים את הצורה שאותה יניח, מי שלקח את החבילה. במידה והוא ישים צורה אחרת, הוא יפסיד את התור, אלא אם כן הוא "חותך" את החבילה. לחתוך את החבילה אפשר רק במידה ואזלה הצורה שמחויבים להוריד.

הלאה: מכיוון שיש כאן 4 שחקנים עם 52 קלפים, זה אומר שלכל אחד יש 13 קלפים ביד ולכן, יהיו 13 תורות בכל משחקון. במידה וכל השחקנים יכריזו על סכום כולל של 13 לקיחות, אז כולם עשויים לנצח, מפני שיש בכל תורון 13 סיבובים בלבד. כלומר, אם אחד אמר 5, זה שאחריו אמר 4, הבא בתור אמר 4 גם והאחרון אמר אפס, אז סך כל ההימורים הוא 13. לכן, הכלל אומר, שבשלב ההכרזה, אסור שסך כל ההימורים יהיה 13. בכדי לקיים את הכלל, בדרך כלל תמנע האפשרות להימור מסוים בשלב ההכרזה. זה שאוכל אותה בעצם, הוא השחקן האחרון בסבב המכרז. כלומר, אם אני התחלתי ואמרתי 5 וזה שאחרי אמר 4 וזה שאחריו גם אמר 4, לאחרון יהיה אסור להגיד אפס. הוא חייב להגיד מינימום אחד. הוא יכול גם להגיד 3 או 4 אבל לא אפס. שלב זה של ההכרזה, קובע את הלך המשחק. אם כל השחקנים הימרו שסכום הלקיחות הכולל הוא מעל 13, המשחק יהיה במצב של "up". ואם סכום ההימורים הכולל הוא מתחת ל 13, המשחק יהיה ב "down". ההבדל בין אפ לדאון, הוא בכך שבאפ, אנשים מאוד רוצים לקחת חבילות כי סך כל ההימורים, גבוה מכמות הסיבובים שתהיינה במשחקון. כאשר המשחק הוא במצב של דאון, אנשים ירצו לקחת פחות חבילות. כלומר, להתפטר מקלפים, מפני שסביר להניח שירצו לדחוף להם חבילות בכוח והם עלולים לקחת חבילות עם קלפים שהם לא תכננו. up או down קובע חלק נכבד מטקטיקת המשחק.

עכשיו, סתם כדאי לדעת: שחקן שהכריז על אפס הימורים ועמד בכך, יקבל 25 נקודות במצב של אפ. בנפילה הוא יספוג מינוס של 25 נקודות ובמצב של דאון, החישוב הוא לפי 50 נקודות. שחקן שנפל בהכרזה של אפס יקטין את נזקיו עם כל חבילה נוספת שהוא צובר, לא כולל החבילה שהפילה אותו מלכתחילה. כלומר, אם שחקן אמר אפס בדאון ונפל, על כל חבילה נוספת שהוא נוטל לאחר הנפילה, הוא מקבל 10 נקודות. כלומר, במקום לקבל מינוס 50, על החבילה הבאה הוא יקבל מינוס 40 וכן הלאה. באפ, החישוב הוא לפי 5 נקודות על כל חבילה, שוב, לא כולל החבילה שהפילה את האפס. כאילו, ברור שאם אמרת אפס והמשחק הוא ב "אפ" אז יותר קל לך לעמוד באפס, אבל בדאון, ינסו כל הזמן להפיל אותך. גם ככה יש חבילות מיותרות במשחק ואת מי יותר קל להפיל מאשר את זה שהכריז אפס? כאילו, ככה זה בדרך כלל. זה גם תלוי עד כמה האפס הוא ריאלי. זה רק נשמע מסובך עם הרבה מילים וכל זה, אבל פשוט צריך להתחיל לשחק וזהו. לאט לאט קולטים את העניין.
נמשיך:

4 שחקנים, 52 קלפים ללא ג'וקרים. מתחיל משחק. בכל תור יש מחלק אחר מבין הארבעה, לפי הסדר. לאחר החלוקה, מגיע שלב ההימורים. המכרז. צריך שמישהו יגיד מינימום 5 לקיחות, שוב, בסדר קבוע. כלומר, שבכל סיבוב, יהיה תורו של שחקן אחר להיות המכריז הראשון. הלאה. אם אין לך מינימום 5 לקיחות, תגיד "פס". בסופו של דבר, מי שהכריז את כמות הלקיחות הגבוהה ביותר, הוא זה שקובע את הצורה החותכת. הדומיננטית. במידה והנחת את הצורה הזו, זה נקרא שחתכת את החבילה. אם מישהו חתך מעליך, הוא ייקח את החבילה. כל שחקן מחויב לשים את הצורה שיורדת בכל סיבוב. שוב, בוויסט, אי אפשר לרמות. אם תרמה ותשים למשל חותך, על אף שיש לך את הצורה שאותה אתה מחויב להניח, יבחינו בכך. וויסט, הוא לא פוקר או כל מיני שטויות אחרות. זה וויסט. מה שצריך לעשות, זה להתחיל לשחק. זה הכי פשוט שיש. אחרי כמה משחקים מבינים הכל. זה לא מסובך, זה פשוט חכם. זה משחק עם הרבה טריקים, שיקולים, אסטרטגיות, תרגילים ושאר ועניינים. אגב, וויסט נקרא גם מיני ברידג' אבל מי שלא יודעאו מבין בנושא, ברידג' זה בזוגות ווויסט, הוא 4 סוציומטים אגואיסטים שרוצים לנצח אחד את השני ורבים ביניהם מי הכי מתוחכם. אחד הדברים היפים בוויסט הוא יחסי הגומלין האינטרסנטיים שנוצרים בין השחקנים, כאילו, את מי להפיל, מה לעשות, תיחמונים וכאלה. זה דבר שבא עם המשחק. אי אפשר להסביר את זה. אפשר, אבל לא פה. וויסט, זה משחק שאם אתה לא יודע אותו, זה כאילו לא ראית את החומה של פינק פלויד, את המטריקס, או לא יודע מה, כאילו בחיים לא טעמת שרימפס או ניסית ג'ויינט. זה כאילו, טריוויאלי בעיניי. כמו לדעת לשחק שש-בש. הורגים אותי אנשים שלא יודעים לשחק שש בש. מן כאלו אנשים הזויים, שמעולם לא שיחקו ואתה פתאום צריך ללמד אותם ולהסביר להם מה זה "בית" וכל מיני דברים כאלה. זה ממש, חור בהשכלה!

הקיצר, שחקן וויסט אמיתי, אחד כזה, שהוא כבר "על באמת", זה אחד שמבין דבר פשוט: אם הימרת על לקיחה אחת ושחקן אחר הכריז על 5, 6, או חס ושלום 9 לקיחות, התפקיד שלך זה להפיל אותו. אם תיקח אחד תקבל 11 נקודות, אבל אם לא תפיל את זה שאמר 5, אז בתכלס, הפסדת 14 נקודות, כי מישהו קיבל אותן מעליך. עכשיו, תאר לעצמך שעמדת באחד העלוב שלך ומישהו לקח פה 8 לקיחות למשל? איזה פארש אתה!? בדיוק ככה. אם אין לך קו מחשבה שכזה, אתה לא יודע לשחק וויסט. לפעמים זה בא מהר, לפעמים יותר לאט, אבל אם זה לא בא לך בכלל, תפרוש. אתה עלבון לאנושות. בוויסט, מי שאמר אפס, צריך להפיל אותו. שחקן כזה גם יצפה שיפילו אותו והוא הכי ישמח בעולם לעמוד באפס ולגרום לכולם לאכול את הלב. זה טבעי להפיל מישהו שאמר אפס בדאון, אבל אחד הדברים הכי כיפים זה, להפיל מישהו שאמר אפס דווקא באפ. כאילו, גם ככה אין מספיק לקיחות לכולם וזה שאמר אפס, עושה את המשחק לקל יותר, אבל קשה להסביר, שחקן וויסט אמיתי יפיל את האפס, גם באפ. כאילו, שמישהו ייקח על חשבוני 25 נקודות? זין. אין מצב.

וויסט, הוא פילוסופיה. בגדול, זה נראה משחק מאוד סוציומטי ואגואיסטי, אבל ברגע שהשחקן, הוא שחקן וויסט, הדבר שחשוב לו באמת, זוהי ההנאה של האחרים. לשמוע את הקללות שלהם במצבים מסוימים ולקלל אותם בחזרה במצבים אחרים. וויסט, הוא משחק של יחסי גומלין, של הדדיות, של הבנה שההנאה שלך מהמשחק, היא מכך שמצד אתה יכול לזמבר אחרים ומצד שני אתה יכול להגיע למצב שיזמברו אותך ואתה רק מחכה אחר כך למשחק הבא, שבו תנצח ותהנה להשתין על כולם. סליחה על הביטוי, אבל אם אין בך קצת אכזריות, אתה לא כייפי. אתה "רוחני", אתה יפה נפש, אתה עלוב, עדין, משעמם או בקיצור, פשוט אל תשחק וויסט. לך תעשה יוגה או תחשוב על מערכות יחסים וכאלה דברים... מה לך ולפאן?

וויסט, האמת, אם חושבים על זה, די מזכיר קבלה. לא אומרים לך תהרוג את הרצון, או תקטין אותו, אלא, תדע איך להשתמש בנתונים שיש לך. שחקן וויסט אמיתי הוא לאו דווקא אותו מניאק עם מזל, שכל תור ותור יש לו הכרזה של 7, אלא הוא זה שיודע להגיד שלוש וארבע מתי שצריך, או להגיד 2 ולהפיל את זה שאמר 7. זה שחקן וויסט. אגב, צורת המשחק האהובה עלי ביותר בוויסט, היא נוטרם. נוטרם, זה עיוות ישראלי של הביטוי באנגלית "נו טרמפ", כאילו, ללא חותך. נו מה לעשות, ישראלים. במשחק ללא חותך, זו פיור מלחמה. נוטרם, מבלבל את כולם תמיד. איש מהשחקנים לא יודע מה לעשות, איזו צורה הכי שווה ובעצם, חוסר הוודאות, פשוט מטריף. נוטרם, זה כמו בחיים. חיה עם מה שיש לך ביד ונסה להגיע לבסט של הדה בסט. אם לא הצלחת, אז נסה שוב. לאט לאט, אתה כבר תלמד. אני יכול לדבר ולכתוב על זה שעות אבל יש דברים שאי אפשר לכתוב עליהם. כמו למשל, להגיד אפס בנוטרם... או להכריז 10.

מה אני אגיד לכם, וויסט, זה לדעתי המשחק הכי מעניין ומהנה שיש. בעיניי, לא לדעת לשחק וויסט זה כמו לא לדעת כיצד לגלוש באינטרנט. כאילו, לא שאני חושב שכל אדם בעולם צריך להיות שחקן ליגה, אבל זה צריך להיות חלק מהידע הכללי כך שבטוח ששמעת על זה, ראית אנשים משחקים, שיחקת והשתעממת, אבל, לפחות ניסית. אם לא ניסית את זה, לא תוכל לדעת. זה כמו כישוף. ממש ככה. יושבים 4 אנשים, הערב מתחיל. מדברים קצת, רואים 5 דקות טלויזיה, מעשנים סיגריה ואז, פתאום מישהו אומר "נו מה... משחקים?". זה אחד המשפטים האהובים בחייו של שחקן וויסט. עכשיו, כשנגשים לשחק, עדיף לשים לב שהשולחן יהיה מחוספס מידי או חלק מידי. אם הוא מחוספס מידי יהיה לך קשה להרים את הקלפים. אם הוא חלק מידי אז בזמן חלוקת הקלפים, הם עלולים לעוף ולהיחשף לפני השחקנים האחרים וידעו מה יש לך ביד. סטטיסטית, כשקלף נחשף בעת החלוקה, הוא בד"כ קלף גבוה, כמו קינג או אס למשל. אם שואלים אותי, אני אפילו חושב שזה יהיה אס פיק או קינג לב.

חוזק הצורות במשחק הן על פי סדר עולה, מהתלתן, שנחשב לנמוך ביותר ואחריו יהלום, לב ופיק שנחשב לסימן הגבוה ביותר. זה אומר, שכאשר בשלב המכרז, מישהו אומר 5 לב, אתה יכול להגיד 5 פיק לעומתו ולהיחשב מעליו בהכרזה. פיק גבוה יותר בסדר המדרגות. המספר קודם לכל ואז הצורה. אני חושב שבתכל'ס, אם יושבים על הקטע הזה של הוויסט טוב טוב, אפשר למצוא המון הקבלות בינו ובין מה שאדם עובר בחיים ואיך הוא צריך להתנהג בהם, אבל אין לי כוח לזה. למרות שנראה לי, שיבוא יום ואני אחפור בזה. לא יודע, אולי אכתוב על זה ספר, משהו כמו, "החיים על פי וויסט" או, "וויסט טיים" כאילו כזה "WISTIME", נשמע מגניב לא? ספר כזה שמתאר את המשחק ותוך כדי, משווה כל מהלך ומהלך לחיים עצמם. אני אוהב כאלה ספרים. גם יש סרטים כאלה, עם קטע כזה. למשל, ראיתי פעם סרט מדהים, על מישהו, שבמשך כל הסרט הוא עושה עיסוי למישהי ויש שם הרבה קטעים מיניים, אבל רק כביכול. כאילו, הסרט עשוי כך שהצילום הוא מכל מיני זוויות וכאילו, כמעט רואים לשחקנית את הציצי או קצת את הישבן אבל לא רואים. ומרוב שהשיחה ביניהם מרתקת, אז העירום, הוא כאילו לא האישיו בלבד. זה סרט גאוני לדעתי, אבל אני לא זוכר את השם שלו. שנים ניסיתי להיזכר בשם שלו ולא הצלחתי. אני זוכר, שכשראיתי אותו פעם ראשונה לא הבנתי מה קורה לי. לא ידעתי מה לעשות במשך הסרט, כאילו, אם להסתקרן מהשיחה או מהגוף שלה. היו רגעים שהתפללתי שהצלם יפקשש איזה פעם אחת, כדי שאראה את התחת של השחקנית. הקטע הוא, שרק בסוף הסרט קלטתי שזה מה שהבמאי רצה. הוא בדיוק כיוון לכך שמי שצופה בסרט, יסחף לתוך השיחה הפילוסופית של השניים ויסתקרן. הוא כנראה רצה שהצופה יכנס לקונפליקט בין האתגר השכלי לכל הקטע של הסקס. שלא תדע מה מושך אותך יותר, מה בא לך יותר. זה סרט גאוני לדעתי. נראה לי שדי קשה לעשות סרט כזה, כך שלא ייראה כפורנו זול, אבל שיהיה עמוק ולא מטופש עם שיחות קיטש על החיים, ומבלי שהצופה ישים לב שמאכילים אותו פה בזבל. לא פשוט. בכלל לא. בקיצור, ככה אני רוצה את הספר שלי. שאדם ייהנה מצד אחד, אבל מצד אחר שלא ירגיש שאני לוקח אותו לאנשהו, לתוך קונפליקט בין הסטייל ובין התוכן. כאילו, שירגיש מצד אחד הזדהות עם מה שאני מעביר אותו, כאילו זה הוא עצמו, אבל תוך כדי, בלי שהוא מרגיש, אני דוחף אותו לכיוון מסוים, מדריך אותו לנקודה שאותה אני רוצה שהוא יבין ושאליה הוא ייחשף. אם אני לא אצליח לכתוב כזה דבר, אז אני לא אכתוב את זה בכלל. לא יכול באמצע, שונא אמצע. אני חושב שאמצע אמיתי זה לא איזון אלא קיצוניות. כאילו, תמיד נראה שבאיזון בין מינוס לפלוס, עדיין יכול לקרות משהו. תזוזה כלשהי הנה או הנה. אבל אם הכל פלוס למשל, באופן קיצוני, אז זהו. נגמר העניין. אין מינוסים ויש רק דבר אחד, אין סוף פלוס. קשה לי להסביר מה אני מתכוון, אבל איזון בעיניי, זוהי קיצוניות לכיוון אחד ולא פשרה כזו, של בין חום לקור ובין שלילי לחיובי. זה שטותי, זה כמו אפס. אין חיות. עובדה שכל המצבים הכביכול מאוזנים של בורגנות, נורמליות, זרימה וכל החרא הזה מסביב שלא שווה לחיות בשבילם, תמיד באיזשהו שלב, מתפרקים. זה ככה כי גם החיים רוצים קיצוניות ולא איזון ופשרה. לחיות את החיים מבחינתי, זה אומר לחוות הנאה חזקה. אינסופית. אם אין את זה לאדם , הוא לא ממש נחשב לחי.
זה אחד הדברים שלמשל, מטריפים אותי בבורגנות, בבינוניות. כאילו מה? בריכה או גינה עושים לך את החיים? אתה מתפשר על זה? לא מסוגל לסבול כזו צורת חשיבה. אדם חייב מינימום של קיצוניות. אם אין לו את זה, הוא כמו עכבר. אם אין לו את זה, מה ההבדל בינו ובין אדם מת, או בין החיים שלו לאדם שמעולם לא נולד. מה שהוא הרוויח ומה שהוא הפסיד, מבחינתי, לא היה שווה 70 שנה של חיים, כאילו להיוולד, לעבור ילדות, נערות, בגרות ובכלל, את כל החיים האלה. למה? כדי לקבל קצת טוב וקצת רע? בשביל מה כל כך הרבה לסבול? מטופש.

טוב, וויסט לדעתי, הוא משחק של אנשים שבמקור שלהם, יש להם פוטנציאל לא רע למצות משהו בחיים. אחרת, הם לא ירצו לשחק וויסט, אם זה לא חלק מהמהות שלהם, מהאני שלהם. כי וויסט, זה סוג של משחק של בני אדם שנהנים מלהרגיש את הגלגלים במוח שלהם זזים. זה משחק של אנשים שמחשבים, את מי להפיל, איך להפיל, איך לסייע לאחר לעמוד בשלו, בכדי ששחקן אחר ייפול וכל מיני כאלה. כאילו, זה עולם ומלואו. אם אתה לא לוקח ללב, אתה לא שחקן וויסט. "לא התפתחת" כמו שהזקן אומר. וויסט, הוא בעיניי משחק שקשור להתפתחות של האדם. ואם אדם לא אוהב וויסט או שזה לא ממש מעניין אותו, אפילו אם הוא ניסה לשחק, אז זה אדם שאני לא ממש יכול להתחבר אליו. ככה נראה לי. יכול להיות שאני טועה אבל ככה אני מרגיש. אם אתה לא לוקח ללב את החיים, בשביל מה אתה חי? גם אם אתה לא לוקח ללב ובגלל זה אתה אוכל את הלב, זה לפחות משהו, אבל אם אתה אדיש, אבל לא אדיש מעניין, אלא אדיש משעמם כזה, עזוב אותי. אין לי כוח למפגרים. דוגרי. תמיד דאגתי בחיים שלי, שיהיו סביבי אנשים שאני יכול לדרדר אותם או שהם אותי, או אפילו לשפר ולתרום האחד לשני, אבל אם זה בנאדם כזה של ביניים, של שומדבר בצורת משהו, זה מדכא אותי. בשביל מה אתה חי בנאדם? מה תעשה בחיים האלה? תזיין? תאכל? תשתה? תסבול מהיום שההורים שלך ימותו ותשמח מהיום שבו הילדים שלך ייוולדו?! זה שטויות בעיניי. אין בזה כלום. לא היית יודע על זה אם לא היית נולד מלכתחילה, למשל. כאילו, קשה לי להסביר, אבל, החיים, אם לא מרגישים כאילו הם מדהימים, אז בתכלס, אין הרבה הבדל בין המצב של להיות בהם או לא להיות בהם מלכתחילה. הדעה הזו שלי, שגעה כמה וכמה אנשים שהכרתי בחיים. אבל תמיד הייתי קצת מוזר, אני חושב. למרות שלדעתי כל השאר הם המוזרים, אבל בטח כל אחד חושב ככה על האחרים, שכאילו, הם מוזרים, שהם לא חושבים כמותו. לפחות בזה, כולם דומים. אני חושב. כמעט כולם. לא יודע. טוב, לא רוצה לחרוג מהעניין יותר מידי, כי זה דבר שבאמת חשוב להבין אותו. כלומר, איך משחקים וויסט. מבחינתי, מכיוון שמכל המשחקים ששיחקתי אי פעם בוויסט, אני זה שהייתה לו את כמות ההכרזות הגדולה ביותר שהייתה אי פעם, יענו 13, וגם, הייתה לי את כמות הנקודות הגבוהה ביותר, שאם אני לא טועה היא הייתה מעל 1200, אז הכי טוב, ללמוד ממני. מאלוף. לא ככה? אבל, כאילו, אי אפשר ללמד את כל הטריקים וכל זה. בוויסט יש כמויות של תרגילים, טקטיקות, אסטרטגיות ומצבים וכדי ללמוד אותם, חייבים ללמוד לשחק את המשחק. אבל יש כמה כללים חשובים שאני יכול לנסות לנסח אותם כמו במעין 10 דיברות כזה:

אם אתה שפן אל תשחק וויסט. כאילו, אם אתה יכול להכריז על כמות לקיחות גבוהה אך מכריז על מעט פחות, רק כדי להיות בטוח, אתה עלוב. סע, סע מפה.
אם אתה יכול וצריך לנקום באחד השחקנים שזימבר אותך בתור כלשהו, ובמקום זאת, אתה מעדיף לעמוד ב 2 שלך, על חשבון נקמה, אל תתלבט. תנקום! אם שמשון הלך על "תמות נפשי עם פלישתים", אז בטח שאתה תעשה את זה.
אפס, לא חייב להיות אפס. כאילו, תכריז לפעמים על אפס, אם זה לטובת הרוח הכללית, ביאוס האחרים וכאלה דברים. אם יש לך לקיחה אחת, עדיף שתגיד אפס אם זה אפשרי. מה קרה? אז מה אם תיפול בחמישים? ותאר לעצמך שתעמוד ב 50? ואתה יודע מה? תמיד אפשר להפיל את כל המשחק. לא תמיד, אבל אפשר. אם כולם לא עומדים בהכרזה שלהם אגב, זה אומר שהמשחקון נופל וטורפים שוב את הקלפים ו"התורון" מבוטל. תגיד אפס אם אתה יכול. גם אם תיפול בו, לפחות נהנית מהפרצוף של שאר השחקנים בשלב ההכרזות. כשאומרים אפס, תמיד יש מישהו שמופתע מהאמירה שלך. מישהו שעושה פרצוף של "הלוואי שתמות" - וזה שווה את זה.
כמו שבכל אדם יש איזה היטלר קטן (לדעתי), כך גם בכל אדם יש שחקן פוקר כלשהו. תעשה פנים של מתבאס, כשאתה צריך, כדי שאחרים יחשבו שיש לך ממה להיות מבואס ופנים של שמח או אדיש כשצריך. השחקן השני מביט בך, בוחן אותך, מסתכל עליך. הוא רואה איך הלב שלך נחמץ כשאתה מפסיד אס, כי הוא מבין שכבר לא תעמוד בהכרזתך. הוא רואה את הביטחון שיש לך בהכרזה ובאופן פסיכולוגי, הוא עלול להתאבד ולאפשר לך נצחון. מזל, זה לא דבר שמנוגד לשכל ולכן לדעתי, כדאי לפעמים לשלב אותו במערכת, אבל עדיף שזה יהיה בשכל. קיצר... שחק פוקר כשצריך.
אל תתן לעצלות שלך לוותר על המדריך הזה פה ל"וויסט". אל תגיד שזה נשמע קשה מידי וכל מיני כאלה, זה שטויות. זה אני פשוט, שכותב חרא, אבל ברגע שתתחיל לזרום עם ההוראות, זה ישתלב. נראה לי שבסוף הפרק הזה אני אכתוב את הכל בקיצור שוב, כאילו רק את ההוראות עצמן.
אם כבר אתה משחק וכל זה, אל תפרוש מוקדם, תן לזמן לזרום, וותר על הנאות אחרות, תדפוק ברזים לאחרים ותשקר למי שצריך. רק פיקוח נפש דוחה וויסט. נו טוב, גם זיון.
אין הנאה גדולה יותר מלהפיל את מי שסייע לך לעמוד בשלך. כולם אגואיסטים. אם הוא סייע לך לעמוד בשלך, זה טוב לו. תפיל אותו כשתוכל. שלא יחשוב שקונים אותך בג'סטות. וויסט, הוא משחק של כבוד ולכן, אל תיתן לאיש לזקוף את הצלחתך, לטובתו.
אין הנאה גדולה יותר מלהפיל את זה שאמר אפס. גם אם זה אומר שאתה תקבל מינוס 10, זה עדיין שווה את זה. זו הנאה להביט באדם כשזה קורה לו. כשהוא נופל באפס. תענוג לשמוע את הקללה יוצאת מפיו.
אל תסתמך על הקווין, אלא אם כן אתה יכול להסתמך באופן הזייתי כלשהו גם על הג'יי.
אל תסתמך על הג'יי.
כלל מספר 5 הוא לא ממש כלל אז כלל 10 הוא, אם אתה לא מסוגל מידי פעם להסתמך על קלף מספר 10, צא בחוץ. וויסט, הוא משחק של אנשים שלוקחים סיכונים, גם אם לפעמים זה רק בשביל הכיף. אם אתה מסתמך על הקלפים שבין 9-ג'יי, שב איתנו בשולחן.



לסיכום, אם אתה לא מבין כלום מכלל 6 ועד הנה, אז או שתשב ותתאמן, או שפשוט לך תשחק קווידיץ', כי קוסם גדול כבר לא תהיה. וויסט, נועד לשחקנים שמחכים לרגע שבו הם יוכלו לקחת עם המספר 5. ובאפ. מפני שאם אין לך ציפיות גבוהות מהמזל, כנראה שאין לך הרבה שכל ולכן, אל תשחק וויסט. ישמבין?

הוראות לוויסט (מיני ברידג')

הקדמה

וויסט, הוא משחק מלחמה בקלפים, אשק בו השחקנים מכריזים מראש, לפני תחילת המשחק, על כמות הפעמים שהם ינצחו בכל סיבוב וסיבוב. מי שאגר את מספר הנקודות הגבוה ביותר, מנצח.

החלוקה ושלב המכרז

וויסט משחקים 4 אנשים, בחפיסת קלפים אחת, ללא ג'וקרים, כך שכל שחקן מקבל בסופה של החלוקה 13 קלפים לידו. חלוקת הקלפים נעשית על פי סדר השחקנים, כל אחד בתורו. השחקן, מחויב לספור את כמות הקלפים שבידו ובתום החלוקה לוודא שיש לו 13 קלפים בדיוק. במידה והוא לא עשה זאת ובגללו התור התחרבש, אסור להוריד לו ניקוד! אפשר לקלל אותו ואת אמא שלו ולאחל להם עבודות קשות בפרופורציה הנכונה, אבל לא נוגעים בניקוד. זה מעפן. עכשיו, בוחרים גזבר. והוא, הוא בטוח יפשל מתישהו. הגזבר, כותב את 4 שמות השחקנים כשלכל שם יש שני טורים. טור אחד שבו נכתבת ההכרזה ובאחר הניקוד. מרגע זה, אתם מתחילים משחק שבו כל תור מכיל 13 סיבובים שבסופם יש לסכם את הניקוד של כל אחד ואחד לפי מידת הצלחתו או כישלונו. את הקלפים, צריך להחזיק בצורת מניפה, של אדום, שחור, אדום ושחור, בסדר עולה של צורות מהתלתן, ליהלום, הלאה ללב ולפיק. כמובן שגם המספרים, צריכים להיות בסדר עולה. בשלב זה, לאחר חלוקת הקלפים, מתחיל שלב המכרז. השחקנים, על פי סדר ישיבתם מימין לשמאל, מכריזים על פס, או על מינימום של 5 לקיחות, כשבכל תור ותור, מתחלף השחקן שצריך להכריז ראשון על מינימום של חמש לקיחות, או להגיד בצער רב, פס. שלב המכרז מתנהל, עד ששחקן כלשהו מכריז את כמות הלקיחות הגדולה ביותר. בסופו של דבר, השחקן שהכריז את כמות הלקיחות הגבוהה ביותר, הוא זה שקובע גם את החותך במשחק (צורה דומיננטית), או אם המשחק יהיה נוטרם (אין צורה דומיננטית). אסור שסכום כל ההכרזות בסוף שלב המכרז יהיה 13 ולכן, השחקן האחרון להכריז, יכול להיתקל על פי רוב במצב שבו יהיה אסור לו להגיד כמות לקיחות כלשהי. כמובן שמותר לשחקן האחרון להגיד הכל, במידה והמכרז עבר את סך ההימורים של 14 ומעלה. בסוף שלב ההכרזה, הגזבר צריך להגיד איזה משחק הולך להיות, כלומר, אפ או דאון.

מהלך המשחק

המשחק מתחיל. השחקן שקבע בשלב ההכרזה את כמות הלקיחות הגבוהה ביותר ולכן את הצורה החותכת, מניח את הקלף הראשון. הוא יכול להניח איזה קלף שבא לו. כולם מחויבים לשים אחריו את אותה הצורה שירדה. השחקן שהניח את הקלף עם המספר הגבוה ביותר, ייקח את החבילה ויניח את הקלף הבא כשגם הוא כמובן, יכול להניח כל צורה שבא לו. במידה ולשחקן שלאחריו אזלה הצורה שאותה הוא מחויב לשים, הוא יכול להניח כל צורה אחרת, שאיתה הוא יפסיד ממילא את הלקיחה. זאת, אלא אם כן הוא מוריד קלף חותך. אין להוריד שום צורה אחרת, במידה ולשחקן ישנה עדיין, הצורה שירדה. עתה, השחקן שלקח את החבילה, יכול להניח איזו צורה שהוא יחפוץ, שוב, בהתאם לחישוביו ולקיחתו בחשבון את מצב המשחק, אפ או דאון.

ניקוד וסיום

לאחר שהסתיים התור, מתחילים לחשב את הנקודות. שחקן שעמד בהכרזתו, מקבל ניקוד על פי מה שהוא אמר, בריבוע, פלוס 10. על נפילה בהימור, יש לחשב מינוס של כ 10 נקודות על כל לקיחה מיותרת או חסרה. במידה והשחקן עמד בהכרזה של אפס דאון הוא זוכה ב 50 נקודות. אם הוא נפל באפס הוא מקבל מינוס חמישים. באפ UP, החישוב הוא לפי 25 נקודות. הלאה. במידה ושחקן נפל בהכרזה של אפס, החישוב הוא, שעל כל לקיחה מעל הלקיחה של הנפילה, השחקן מקבל 5 נקודות לטובתו באפ ו 10 נקודות בדאון. מה שאומר, שבמידה ונפלת, אולי ישתלם לך להמשיך ולצבור חבילות, כשגם זה כמובן, תלוי. מה אתה רוצה להשיג? אולי אם תצבור לקיחות נוספות, תמנע מצב של נפילת המשחק? הכל תלוי. ככה זה בוויסט, צריכים להיות דינאמיים, תמיד לקחת בחשבון את הניקוד של היריב, את סגנון משחקו ועוד. זה כל הכיף. כאילו, השליטה במשחק, במהלכים, בשחקנים האחרים.
במהלך הוויסט, אסור לדבר ולתאם עניינים בדרך כלשהי. אם אתה עושה את זה אתה עלוב ונטול גאווה. אבל אם קלטת דבר כזה כלפיך, תרגיש חופשי להתעקש ולחלק מחדש את הקלפים. אל תתפשר, אלא אם כן זה יוריד מכבודך ופשוט, תנקום להבא. נקמה היא מרכיב חשוב בוויסט. אם נפלת על ערב שבו הקלפים מסריחים, נסה לעשות בהם שימוש יעיל בכדי להפיל את כל שלושת השחקנים האחרים, בעורמה ובחכמה כמובן. זו הנאה צרופה. ההנאה, היא הדבר החשוב ביותר בחיים, לא הנצחון.
בהצלחה.
סמל אישי של משתמש
darkmo10
הודעות: 2737
הצטרף: 29 אפריל 2012, 18:30
מיקום: אני רוצה להיות שם

Re: מדריך לוויסט (קלפים) מתוך הספר המושלם לשירותים

שליחה על ידי darkmo10 » 23 אוגוסט 2012, 15:47

תודה רבה! אני השתמשתי בצורת ניקוד שונה, אבל זאת נשמעת טובה (בעיקר הקטע עם האפס).
With moderate power comes moderate responsibility
Elan
סמל אישי של משתמש
yellow_acid
הודעות: 4233
הצטרף: 10 אוגוסט 2011, 12:25

Re: מדריך לוויסט (קלפים) מתוך הספר המושלם לשירותים

שליחה על ידי yellow_acid » 23 אוגוסט 2012, 16:48

זה נשמע מעניין, התחלתי לקרוא אבל כל משפט שני זה לשבח את המשחק אז הפסקתי...
If he's trying to do a weird strategy. Or in fact, if he's trying to do almost any strategy. One of the best counters is to just go fucking kill him
[Day[9-
~♥~Flash~♥~Innovation~♥~Maru~♥~Parting~♥~
דביר

Re: מדריך לוויסט (קלפים) מתוך הספר המושלם לשירותים

שליחה על ידי דביר » 24 ספטמבר 2015, 00:00

חחח גדול. אחלה מדריך והספר מומלץ בחום גם
שרי

Re: מדריך לוויסט (קלפים) מתוך הספר המושלם לשירותים

שליחה על ידי שרי » 05 מרץ 2016, 00:28

משחק אדיר וגם הספר נהדר. אבל הכרתי את המשחק עוד לפני שיצא הספר אבל זה רענן לי כל מני חוקים ודברים שגם לא ידעתי. תודה
looaa

מדריך לוויסט (קלפים) מתוך הספר המושלם לשירותים

שליחה על ידי looaa » 11 יולי 2018, 11:07

לדעתי יש בעיה עם השיטת ניקוד הזאת, תקן אותי אם אני טועה...
למה שאני לא אכריז בכל סיבוב 13? הניקוד שאני אקבל הוא 179 לפי השיטה הזאת ואפילו אם אני אקח בפועל 0 חבילות יירדו לי 130 נקודות ואני ארוויח 49 בכל סיבוב מינימום!
יוצא מצב שעדיף כבר להכריז 13 ולקחת 7 מאשר להכריז 7 ובאמת לקחת 7...

השיטה הזאת בעייתית, אם למשל קיבלתי יד שנראה לי ריאלי שאני אשיג בה 4 ניצחונות, אם אני אהמר על 4 ניצחונות ובאמת אצליח אני אקבל 26 נקודות. עדיף כבר להמר על מספר ממש גבוה (אפילו לא 13) למשל 9, ואז הניקוד שלי הוא 91 פחות 50 כלומר 41. כלומר עדיף לי להמר כל הזמן סתם על מספרים גבוהים ולא ליהיות צודק מאשר ליהיות צודק על מספרים יותר נמוכים, ואני די בטוח שהמטרה היא כן לגרום לשחקנים לנסות ולדייק כמה שאפשר בהימורים שלהם...

לפי דעתי דרך אפשרית לפתור את זה יכולה ליהיות :
לקבוע למשל מינוס יותר גבוה מעל הימור מסויים (7 נשמע לי הגיוני) כלומר אם מישהו הימר על 7 ומעלה הוא מקבל מינוס של 15 נקודות על כל לקיחה שלא מדויקת.

כלומר במצב כזה על הימורים גבוהים הקנס יותר גבוה על כל טעות ולכן זה מאזן את המשחק בניקוד של ההימ
looaa

מדריך לוויסט (קלפים) מתוך הספר המושלם לשירותים

שליחה על ידי looaa » 11 יולי 2018, 11:21

עוד דרך למנוע את המצב שתיארתי שעלתה לי עכשיו (לפי דעתי זאת דרך יותר טובה) :
לקבוע כי אם ההפרש בין מה שהימרת למה שלקחת בפועל הוא יותר מ 3 אתה לא מקבל נקודות בכלל. פותר הכל ומוסיף כל מיני אסטרטגיות אפשריות עם הניקוד, למשל :
אם יש לי יד שלדעתי אני יכול לזכות איתה ב 7, עכשיו אני לא יכול להמר על יותר מ 10 , אולי 11 אם אני רוצה לקחת קצת סיכון, אבל זה הקטע, אם אני ממש צריך נקודות ודחוף אולי כדאי לי לקחת קצת סיכון של לא לקבל נקודות כדי לקבל סיכוי להשיג המון נקודות. במצב כזה אם אכריז 10 ואנצח 7 אני אזכה ב 80 נקודות ואם אכריז 7 ב 59 נקודות. כלומר יש לי פה פוטנציאל להשיג 21 נקודות יותר, אבל יש סיכון מסויים שפתאום אנצח רק 6 (למשל כי אנשים מאוד רוצים למנוע ממני להגיע לטווח של 3 מההימור הגדול שלי) ואז לא אקבל כלום.

לפי דעתי זאת דרך הרבה יותר נחמדה ופרקטית למנוע את המצב הבעייתי שתיארתי קודם.
סמל אישי של משתמש
dragonitzan
הודעות: 2584
הצטרף: 15 ספטמבר 2016, 15:19
מיקום: מול המחשב, או מעבר לו.

מדריך לוויסט (קלפים) מתוך הספר המושלם לשירותים

שליחה על ידי dragonitzan » 14 יולי 2018, 20:53

נראה לי שהבנת לא נכון (או שאני הבנתי לא נכון):
מספר מדויק נותן ניקוד.
מתחת להימור או מעליו נותן לך 10- נקודות בכללי. אם הימרת 13 וקיבלת 7, אתה לא מקבל 179 פחות 60, שזה 119. אתה מקבל 60- לניקוד הכולל שלך.
לילה באור יום - סיפור בהמשכים חדש [סיפור]

סיפור חדש שאני מעלה, ובתקווה גם אמשיך!@

תגובה מהירה


שאלת אימות זו היא אמצעי למניעת שליחה אוטומטית של טפסים על ידי בוטים.
   
שלח תגובה
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה