שוש היא הדמות שהאבירה שאמרה לסרוג בנתה בפתיל הזה:
https://www.pundak.co.il/forums/viewtopic.php?p=736521#p736521
אז הרצנו לה הרפתקה ראשונה קצרה. אני רושם לעצמי כאן את עיקרי הדברים כדי לא לשכוח אותם להמשך. עולם המשחק הוא מו"ד גנרי פחות או יותר, שכנראה יתפתח עם הזמן. קצת חזרה לFEEL של משחקים ראשונים במו"ד בקופסאות, בגישה רצינית אבל בלי לקחת הכל ברצינות רבה מידי. זה די נחמד האמת.
סיפור שמתחיל בהלוויה של סלבדור
שוש גרה בכפר שהאוכלוסיה שלו מורכבת בערך 50%/50% מזוטונים ובני אדם ועובדת בבית בירה של מבשלת ראש קצף. אחד הלקוחות הקבועים היה זוטון מאוד מבוגר בשם סלבדור שגר במחפורת בסגנון הישן (רוב הזוטונים בכפר גרים בבקתות ובתים כי מחפורות הן יקרות מאוד לאחזקה). יום לפני תחילת ההרפתקה סלבדור הלך לעולמו.
סלבדור היה די עשיר, והוריש משהו כמעט לכל מי שהכיר. גם שוש, שמילצרה לו די הרבה פעמים, נקראה אל דוביד הנוטריון (זוטון שמן להחריד) וקיבלה חלק מהירושה - קופסה ובה פנינה סגולה על שרשרת זהב וטבעת שנראית כאילו היא עשויה מזכוכית סגולה, שבאופן מסתורי התאימה את עצמה מיד ישר לאצבע שלה. שוש ענדה את הטבעת והשאירה את השרשרת בבית כשהלכה לעבודה.
כששוש חזרה היא גילתה שיש מישהו בבית שלה - מין לטאה שחורה בגודל חתול, שנראית קצת כמו הכלאה בין זיקית לאיגואנה עם כנפי עור כמו של עטלף. הלטאה בדיוק הייתה עסוקה בלגנוב את השרשרת עם הפנינה מהתיבה. כששוש ניסתה לתפוס את היצור המוזר, הלטאה נשכה אותה ביד, נשיכה שהתגלתה כרעילה וגרמה לשוש לאבד את הכרתה. כששוש התעוררה מעילפונה, היא גילתה שהשרשרת והטבעת נעלמו.
אחרי מספר בירורים ושאלות על התרחשויות חשודות, שמעה שוש שכנראה עוד כמה אנשים ראו את הלטאה המוזרה ומישהי גם סיפרה שהיא ראתה ביער ליד הגינה שלה איש קירח ומגעיל עם שיניים רקובות שנראה כמרגל אחרי העיירה. שוש יצא ליער לשאול את האניג'יאנים המקומיים (כמו אינדיאנים אבל בערך) אם הם ראו משהו ונתקלה באינג'יאני מת שנראה כאילו צווארו רוטש בציפורניים ענקיות ובחברים שלו שחיפשו אותו וליוו אותה איתם למחנה שלהם.
אחרי ששוחחה במחנה האינג'יאנים עם השאמאן המקומי, הוא התלווה לשוש בחזרה לכפר. בדרכם הם הותקפו על ידי הלטאה השחורה והקירח המגעיל. הקירח חטף פגיעת פגיון משוש ומכת אלה+קסם מהשאמאן, נפצע קשה ונתפס. הוא הועבר לידי המיליציה המקומית, סירב לענות על שאלות כשהתאושש מלבד לומר ששמו הוא חושיש. חושיש נשלח קשור על חמור ועם פה סתום בליווי אנשי המיליציה לטירת הברון המקומי (מרחק של יומיים מהכפר) והשאמאן האינג'יאני יעץ לשוש למצוא פינה שקטה ולנסות להתרכז בטבעת ובשרשרת, לפתוח אליהן את הראש.
השרשרת עם הפנינה התגלתה ככזו שמאפשרת לשוש לחדש מעט מכוח הקסם שלה, בעוד שהטבעת מגנה על מחשבותיה. עוד תגלית מופלאה הייתה שבטבעת שוכנת נשמתה של מי שהציגה את עצמה כאלפית בשם גאייל, שהייתה ידידה טובה של סלבדור ונהרגה לפני חמישים שנה בערך. היא זו שיעצה לסלבדור להוריש את הטבעת ל"מישהי שתדע מה לעשות איתה".
מה הלאה? נחכה ונראה.
https://www.pundak.co.il/forums/viewtopic.php?p=736521#p736521
אז הרצנו לה הרפתקה ראשונה קצרה. אני רושם לעצמי כאן את עיקרי הדברים כדי לא לשכוח אותם להמשך. עולם המשחק הוא מו"ד גנרי פחות או יותר, שכנראה יתפתח עם הזמן. קצת חזרה לFEEL של משחקים ראשונים במו"ד בקופסאות, בגישה רצינית אבל בלי לקחת הכל ברצינות רבה מידי. זה די נחמד האמת.
סיפור שמתחיל בהלוויה של סלבדור
שוש גרה בכפר שהאוכלוסיה שלו מורכבת בערך 50%/50% מזוטונים ובני אדם ועובדת בבית בירה של מבשלת ראש קצף. אחד הלקוחות הקבועים היה זוטון מאוד מבוגר בשם סלבדור שגר במחפורת בסגנון הישן (רוב הזוטונים בכפר גרים בבקתות ובתים כי מחפורות הן יקרות מאוד לאחזקה). יום לפני תחילת ההרפתקה סלבדור הלך לעולמו.
סלבדור היה די עשיר, והוריש משהו כמעט לכל מי שהכיר. גם שוש, שמילצרה לו די הרבה פעמים, נקראה אל דוביד הנוטריון (זוטון שמן להחריד) וקיבלה חלק מהירושה - קופסה ובה פנינה סגולה על שרשרת זהב וטבעת שנראית כאילו היא עשויה מזכוכית סגולה, שבאופן מסתורי התאימה את עצמה מיד ישר לאצבע שלה. שוש ענדה את הטבעת והשאירה את השרשרת בבית כשהלכה לעבודה.
כששוש חזרה היא גילתה שיש מישהו בבית שלה - מין לטאה שחורה בגודל חתול, שנראית קצת כמו הכלאה בין זיקית לאיגואנה עם כנפי עור כמו של עטלף. הלטאה בדיוק הייתה עסוקה בלגנוב את השרשרת עם הפנינה מהתיבה. כששוש ניסתה לתפוס את היצור המוזר, הלטאה נשכה אותה ביד, נשיכה שהתגלתה כרעילה וגרמה לשוש לאבד את הכרתה. כששוש התעוררה מעילפונה, היא גילתה שהשרשרת והטבעת נעלמו.
אחרי מספר בירורים ושאלות על התרחשויות חשודות, שמעה שוש שכנראה עוד כמה אנשים ראו את הלטאה המוזרה ומישהי גם סיפרה שהיא ראתה ביער ליד הגינה שלה איש קירח ומגעיל עם שיניים רקובות שנראה כמרגל אחרי העיירה. שוש יצא ליער לשאול את האניג'יאנים המקומיים (כמו אינדיאנים אבל בערך) אם הם ראו משהו ונתקלה באינג'יאני מת שנראה כאילו צווארו רוטש בציפורניים ענקיות ובחברים שלו שחיפשו אותו וליוו אותה איתם למחנה שלהם.
אחרי ששוחחה במחנה האינג'יאנים עם השאמאן המקומי, הוא התלווה לשוש בחזרה לכפר. בדרכם הם הותקפו על ידי הלטאה השחורה והקירח המגעיל. הקירח חטף פגיעת פגיון משוש ומכת אלה+קסם מהשאמאן, נפצע קשה ונתפס. הוא הועבר לידי המיליציה המקומית, סירב לענות על שאלות כשהתאושש מלבד לומר ששמו הוא חושיש. חושיש נשלח קשור על חמור ועם פה סתום בליווי אנשי המיליציה לטירת הברון המקומי (מרחק של יומיים מהכפר) והשאמאן האינג'יאני יעץ לשוש למצוא פינה שקטה ולנסות להתרכז בטבעת ובשרשרת, לפתוח אליהן את הראש.
השרשרת עם הפנינה התגלתה ככזו שמאפשרת לשוש לחדש מעט מכוח הקסם שלה, בעוד שהטבעת מגנה על מחשבותיה. עוד תגלית מופלאה הייתה שבטבעת שוכנת נשמתה של מי שהציגה את עצמה כאלפית בשם גאייל, שהייתה ידידה טובה של סלבדור ונהרגה לפני חמישים שנה בערך. היא זו שיעצה לסלבדור להוריש את הטבעת ל"מישהי שתדע מה לעשות איתה".
מה הלאה? נחכה ונראה.