• ברוכים הבאים לפורום הפונדק
    הפונדק הוא הקהילה הוותיקה והמובילה של מבוכים ודרקונים, משחקי תפקידים ומשחקי לוח בישראל.
    ההרשמה היא בחינם ולאחר מכן תוכלו לפרסם הודעות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה /

[הנשגבים 2] עלילות מרחבי הבריאה- חום ואפלה: סשן 1

עלילות צד מהקמפיין הזה, שמתרחשות במקביל לאותו העולם: https://www.pundak.co.il/forums/threads/39994

כרגע אני מריץ 2 מיני-קמפיינים לשני שחקנים: [mention]yds[/mention] ו[mention]הח׳אן הטטרי[/mention]. אני אתן סקירה על כול אחד מהם כהתחלה, והעץ ישלב את הרשומות של שני המשחקים- וגם משחקים עתידיים, שבתקווה יתרחשו.

====

יגון נשכח
שחקן: yds.
סוג דמות: Heroic Ghost (Age 0).
על הדמות: מאלינה נהר-ירח נולדה לגורל די עגום במדינה הצפונית גראדפס, בחיי עוני. הגורל לא האיר לה ולאמא זמן רב פנים, שכן מאלינה עצמה הייתה ממזרה לאציל רע-מזג, אך החיים השקטים בגראדפס תחת השלטון העגום של שרת המוות עדיין היו חיים. חכמה מהרגיל, מאלינה למדה רבות, עד היום הגורלי בו אמא שלה נרצחה בידי האציל שהוא אביה בזעם עיוור. מאלינה הייתה שבורה, מרוסקת, חיפשה סיבה נוספת לחיות, בעודה חיה מהשאריות של הרחוב, מגניבות וקבצנות.
מאלינה תיכננה לפרוץ אל ארכיון המתים, מרכז גדול ושמור לחקר הנקרומוות (האומנות של יצירת מכונות מלחמה מאלמתים), שהיא ידעה שאם תשיג את השמור בו תוכל לחיות זמן רב ללא צורך בגנבה נוספת. הארכיון היה שמור, בדרכים רבות, אך היא הצליחה לפרוץ אליו, ואפילו פענחה את הצופן הסודי של הכספת... לפני שנתפסה.
היכולת שלה לפצח את הצופן לכספת הרשימה את הכוהן העליון של המאהבת שפעל במקום, והוא החליט להעסיק אותה, והוציא אותה מחיי הרחוב. מאלינה הייתה עדיין מרוסקת מפנים, אבל היא פגשה במישהו... בנו של הכוהן העליון, מילוש סחלב-אפור. במילותיו הרכות, הוא תיקן את לבה השבור, ונתן לה חדשה לחיות, לא רק לשרוד, לחיות באמת.
אך הזמן המאושר הזה היה קצר, לפני שמילוש מת גם הוא. נואשת כעת, מאלינה שקלה להישבר סופית... אך ניצוץ של תקווה התגלה כאשר מילוש חזר בעולם התחתון כרוח רפאים. מאלינה החלה לוקחת, ומתמכרת אפילו, לסם פרח הרפאים, הולכת יותר ויותר לבית הקברות של העיר להיפגש עם מילוש. עד היום בו היא לקחה מנת יתר... ומתה אף היא.

כעת, בעולם התחתון, מילוש ורוחו נעלמו. מאלינה, שנותרה כרוח רפאים, מחפשת אחריו, ולא תנוח עד שהיא תמצא את אהובה, ואולי תשובות נוספות בנוגע לעבר שלה.
על הקמפיין: גראדפס המתה היא מדינה שקטה שעוברת רעד רב מאחורי הקלעים. מאז הופעתו של מהמהם סימפוניית הלהבים הבוכיים, ושאר אבירי המוות של המאהבת (הבולטים ביניהם יהיו מעוור-עיני-צדיקים ונסיך הצללים, אך המאהבת היא בעלת החצר הגדולה ביותר לאבירי מוות מכול שרי מוות), שהרעידו את המקום. בעוד שמהמהם סימפוניית הלהבים הבוכיים נאבק באיומים גדולים, כשור הצפון עצמו, ונאבק לצידם של שבטי אוכלי הדמעות הברבריים, הפוליטיקות השקטות של רוחות הרפאים מסתירות בתוכן סודות אפלים שאפילו שרת המוות לא מודעת להם. ממלכת העולם התחתון של המאהבת עומדת בסכנה, אל מול ארגון מסתורי שסימפוניה ראה ולו לזמן קצר. האם מאלינה תצליח לפתור כמה מהסודות העמוקים יותר של העולם התחתון? או שתיעלם גם היא באבק חסר הרחמים של הארץ ללא חיים?

חום ואפלה
שחקן: הח׳אן הטטרי.
סוג: דם דרקון מאספקט האש.
על הדמות: מאודון שאן-יו נולד באיי הצוואר הפשוטים, ארץ של שבטים פרימיטיביים במערב שחיים בקרבה אל האלים המקומיים ויסודני המים שלהם. ארץ שכבולה בידי מנהגים ומסורות עתיקות, איי הצוואר הם אחת ממדינות הסף המשלמות מסים לקיסרות הארגמן, למרות שכול מה שיש להם לשלם זה בצדפות שהאזרחים אוספים.
איי הצוואר שלטים בידי בית ססוס, בית מיסוד האש שאנשיו ידועים כחמי-מזג וברוטליים. כמו מקרים רבים שקרו בעבר בצוואר, וכנראה יקרו גם בעתיד, מאודון שאן-יו היה הבן של פרשיית אוהבים בין נשגב אש לאישה מקומית, שנזנחה במהירות. האם התחתנה בסופו של דבר עם שונג'ה שאן-יו, דייג פשוט שהיה לדמות האב למאודון, שגדל להיות נער בריא, ושמר על הרבה מאפיינים פיזיים מאביו. הוא היה נער פופולרי, ספורטיבי, שגילה עניין קרוב בפילוסופיה הטהורה.
האי סואדלה, עליו מאודון נולד, היה האי היחיד מאיי הצוואר שכלל את הנוכחות של המסדר הטהור. נזיר מיסוד המים בשם האב שו'אניה, הגיע בעקבות כישלון שהוא לא מדבר עליו אל התפקיד הקשה של ראש מנזר, אך הוא התייחס לאנשי האי כצעירים הזקוקים לחינוך, ולא ככופרים נוראיים. מאחורי הקלעים, האב שו'אניה באיטיות אך במסירות החל מתעמת עם האלים החמדנים המקומיים ולהפיץ את האמונה הטהורה. מאודון היה לאחד מתלמידי.
בגיל 15, כאשר הוא יצא עם אביו שונג'ה לדיג, באופק הופיעו לפתע הוואקו, הפיראטים הנמוכים, שפשטו על האיים. מאודון, בניגוד לשאר האזרחים, נותר במקום ונאבק בהם, לא הסכים לוותר. הפתעתו הייתה אדירה כאשר מסביבו פרץ של להבות הופיע, ולבדו הוא הבריח את הפיראטים מכוחו של הנשגב החדש.
מאודון השאיר את ההשתגבות שלו בסוד, שיתף אותה עם בודדים. האב שו'אנייה, בטוב לבו, לא סיפר על ההשתגבות שלו לשלטונות הממלכה- שבבירור היו מנסים לקחת אותו לשם. במקום זאת, הוא מעודד אותו כעת להגן על איי הצוואר, שגורלם בכול יום נראה בסכנה יותר ויותר, עם חזרת התועבות הנוראיים. כעת, עם קבוצה של חבריו הטובים ביותר מאיי הצוואר, הוא מתכוון להגן על הבית שלו- ויום אחד, לפגוש ולהתעמת עם אביו, שנטש את משפחתו ברוע לבו.
על הקמפיין: הבודהיסטווה המשוך במים אפלים, הידוע גם כנסיך הכסוף, זמן רב זמם בשקט בארכיפלג אבן גולגולת על היום בו הוא ייקח לעצמו את הכוח המלא של המערב. זמן רב תוכניותיו התבשלו, בריתות צללים נכרתו, והוא צפה בשאר שרי המוות מתקדמים. ייתכן שהנסיך הכסוף מעט מוסח מידי בידי הפוליטיקות של העולם התחתון והמערב בכלל, כך רבים יאמרו, אך אף אחד לא יכול להכחיש שכוחו עולה כול יום.
ביחד עם מהמהם סימפוניית הלהבים הבוכיים, נשגב צפוני שעושה שמות בצפון-מזרח הבריאה, עוד 4 נשגבי מוות אחרים זומנו אל העולם התחתון יחד לעמוד בסטיגיה כחלק מהטקס של קבלתם כנשגבי מוות. ובין חמשת אבירי המוות הללו, גם חצרו של הנסיך הכסוף התרחבה, עם תוספת חדשה ושאפתנית של נשגב שאול בשם: העין השופטת בין אמת לאבדון.
בינתיים, לא רק המוות מאיים על המערב. גם הפיות לאחרונה מראות נוכחות נוספת באיים... ייתכן שכעת, יותר מתמיד, המערב זקוק לגיבור.

סשן 1

====

בקרוב יגיע העדכון הראשון! שני הקמפיינים רצים, בקצב קצת שונה, כבר תקופה קצרה, ואני אדאג לתעד את מה שקורה בהם לפורום.
 
כול ספוילר היה מכוון למדי. בהתחשב בזה שמעולם לא הסתרתי מפניך את מה שהולך בקמפיין של סימפוניה, הפיות היה הפרט היחיד שלא נתתי עליו מידע עד היום. מה בפועל תכננתי? את זה אני אשאיר כרגע אצלי :devil:
 
אחרי התעכבויות, סוף סוף אני כותב את הסשן הראשון. הוא התרחש לפני תקופה, כן, אבל עדיין שווה את הפרסום לדעתי.

חום ואפלה- סשן 1
זה היה עוד יום רגיל למאודון באי סואדלה. הכוח המחודש שהוא קיבל ביחד עם ההשתגבות החדשה שלו הורגש, והוא ניסה להתרגל אליו, אבל חוץ מזה לא נראה שהיום הזה הולך להיות מיוחד. הוא נפגש עם חבריו מהאי, בעודו מגלה שאחת מהשכנות שלו רבה עם אביה לגבי הרצון שלה להתחתן לטיה. חוץ מזה, היום נראה כאילו שום דבר לא יתרחש בו.

אבל חברו הטוב ריו, בחור אתלטי ומהיר מחשבה, הציע להפוך את היום הזה למעניין. הם מצאו מערה בצד השני של האי, והוא רצה שמאודון ועוד כמה מהחברים יצאו בערב לחקור את זה. הדבר נראה מלהיב. מאודון הסכים, בעודו ממשיך עם היום שלו.

הוא יצא להיפגש עם האב שו'אנייה, אל התפילה החודשית של המאמינים באמונה הטהורה. לא היו שם הרבה אנשים ביחס לאוכלוסיית האי, אך האב שו'אנייה אמר את התפילה באותה המסירות. לאחריה, הוא קרא למאודון, שהיה התלמיד שלו, וסיפר לו על כך שהוא קיבל מידע שהנסיך הכסוף מארכיפלג אבן גולגולת לאחרונה עושה תנועות לכיוון איי הצוואר. "אני רוצה לתת לך הזדמנות לראות את העולם", הוא אמר למאודון, מסביר לו כיצד הוא נועד לגדולות שאיי הצוואר מתקשים להציע לו. האב שו'אנייה פנה לנציב מטעם הקיסרות, ססוס צ'ידו, אך האיש לא ענה אפילו למכתביו של האב שו'אנייה. האב שו'אנייה נאלץ להפעיל את הקשרים שלו, ובינתיים, הוא סיפר למאודון שבקרוב אולי חייו הולכים להשתנות. לטובה או לרעה.

מאודון, חושב ברצינות על הדברים, פנה אל המדורה של השבט בערב, לפני ההרפתקה עם חבריו. המדורה נעשתה לאלים המקומיים, שהסגידה להם בצוואר הייתה ברברית. מאודון, כעת סוגד לפילוסופיה הטהורה, לא התחבר כבר אל המדורות האלו- והתושבים המבוגרים זכרו זאת לו, כאשר מאזיו ראש המיליציה המקומית הוא הראשון לקלל ולסלק אותו מהמקום. "כשהנסיך יגיע, נראה אם האלים הכוזבים שלכם יעזרו" מסיים מאודון את הוויכוח, והולך משם בזעם בוער. האש הפנימית שלו, שנוצרה בו ברגע שהוא קיבל את אספקט האש, רוגשת. אבל כעת, הוא פונה להרפתקה שריו הציע לו.

להרפתקה הזו הוא יוצא ביחד עם ארבעת החברים הטובים שלו מהאיים. ריו, אך גם נאיו (קלת הדעת ואוהבת הטבע), ריקה (הרצינית והקרה) ומרן (השקדן והשקט, שהוא גם קצר רואי). ביחד, הם הגיעו אל המערה שריו גילה. הם מזנקים פנימה, רק על מנת למצוא את עצמם במערה שהמים מגיעים עד הברכיים שלהם, ומלאה באלמוגים צבעוניים. הם מביאים לפידים ואור על מנת לראות, שגורמים לצמחים לקמול מעט תחת אור השחר. אבל חוץ מהאלמוגים היפייפיים, יש המשך למערה, והם מתחילים להתקדם.

מתוך המים, תנין מגיע בשקט ומתנפל על מאודון. מאודון נאבק בו, לא מצליח להתגבר על כוחו של התנין, אך משתמש באש שבתוכו כאשר התנין נושך לו את היד על מנת לשרוף את התנין מבפנים. לראשונה, גם, הוא מגלה על בשרו עד כמה הוא התחזק, כאשר העור שלו כעת יכול לעצור גם את השיניים החדות של התנין. הדבר מערער את החבורה, כאשר חלק רוצים לחזור, אבל הם בסופו של דבר מחליטים להמשיך קדימה, כבר לא מפחדים ממה שהמערה תציע.

טעות גדולה.

בתוך המערה, קול אדיר נשמע מסביבם, "נתינים יקרים, שנים רבות לא הגעתם אליי, מדוע הגעתם כעת?" דורש הקול לדעת. כאשר מאודון חושף שהם רק טיילו ונתקלו במערה, הקול האדיר, שנשמע כאילו הוא מגיע מכול פינה מסביבם, חושף את עצמו.

-_.jpg


"אני הוא האל טיקי-מאנו, האל של האי סואדלה, כוח האלמוגים", מציג את עצמו האל, נראה מאושר שנתיניו חזרו. אך מאודון מאמת אותו עם הסיפור שהאב שו'אנייה סיפר לו, כיצד בעבר הוא סחט את תפילות המאמינים ודרש קורבנות שלא בצדק. אך טיקי-מאנו לא מתרגז לשם האמירה, הוא מספר שהוא נשכח, נכלא כאן למטה, וזמן רב לא הגיעו לפה. הוא אומר שהוא יצטרך את עזרתם בשחרור. כאשר מאודון מנסה לגרום לו להוכיח שהוא לא משקר, האל לא טורח להתייחס לטענה, ואומר שהוא ייתן להם הזדמנות להקריב לו קורבן למרות שהם התפרצו למקום מושבו, ולא יאמת אותם על העברה.

מאודון וחבריו מקריבים דגים שהם התכוונו לאכול כמזון ללילה הארוך, ומאודון מבעיר את הדגים לקורבן באש שלו. האל מקבל את הקורבן בהכרזה מרהיבה, ובצורה מפתיעה (למרות מה שנשמע מדבריו בתחילה) הוא לא דורש קורבן אדם. אבל אז, האל מתקרב למאודון, וחומות אדירות של מים עולות בין מאודון לחבריו, מפרידות ביניהם.

האל מספר למאודון, שכעת הוא היחיד ששומע אותו, שהנזירים של הפילוסופיה הטהורה כלאו אותו מתחת לאדמה. הוא דורש כי מאודון ישחרר אותו, מספר לו על התפקיד שהוא מילא בתקופת המגפה הגדולה כאשר הוא הגן על האנשים של איי הצוואר, מספר כיצד התפילות מגיעות אליו והוא לא יכול לענות מהם. הוא דורש ממאודון לשחרר אותו, ומבטיח שהוא יחזור לבצע את תפקידו לאחר מכן, תפקיד שאינו יכול לבצע כאשר הוא כלוא כאן. מאודון מתלבט מעט, אך מחליט לעשות זאת. עם האש שלו, הוא שובר את הסימנים הקסומים שכולאים את האל, ומשחרר את טיקי-מאנו.

טיקי-מאנו, כתודה, מעניק לו את אבן המוקד של המשכן שבמערה, המשכן האישי של טיקי-מאנו. אבן חן ירקרקה, שכוחה הוא שבכול אזור של אדמה יציבה, מאודון יכול לדרוך על הקרקע ולגרום לפרץ מים תת קרקעי לבקוע משם- יהיה זה המדבר הקר ביותר או הר צפוני מכוסה בקרח. הוא משחרר את חבריו של מאודון, ששימשו לאל כסוג של קלף מיקוח (גם אם למזלו של טיקי-מאנו, הנשגב מעולם לא ראה זאת ככה). חבריו של מאודון זקוקים לזמן מה להתאושש מהרגעים הארוכים שעברו להם בין חומות המים, שהרגישו להם כמו נצח... אך מאודון מלווה אותם החוצה.

כאשר הוא מספר להם שטיקי-מאנו שוחרר, חבריו של מאודון לא מאושרים, מפחדים שהוא יחזור על מנת לדרוש נקמה עליהם. אך מאודון מרגיע אותם בנושא הזה שטיקי-מאנו לא יעשה זאת. הם לא מרוצים מהעניין.

הלילה מסתיים, היום הזה, שהיה מלא אירועים, הוא רק ההתחלה של סיפור גדול יותר.

הסשן הזה מבולגן למדיי, ולא לחינם. תוך כדי הסשן ביצענו את בניית הדמות של מאודון, והרעיון של הסשן היה הצגה של העולם של הנשגבים (תהיה זו האמונה הטהורה, הדרך בה אלים עובדים, או התרבות של איי הצוואר, וקצת העולם החיצוני). הסשן הזה פחות קשור לשאר הקמפיין, אבל הוא נועד כהקדמה, ואני מרוצה מאיך שהוא יצא.

המשך הסיפור של מאודון יותר מסודר מזה לדעתי, אבל הסשן הזה היה "ברוך הבא לבריאה" די מוצלח לטעמי.
 
חזרה
Top