• ברוכים הבאים לפורום הפונדק
    הפונדק הוא הקהילה הוותיקה והמובילה של מבוכים ודרקונים, משחקי תפקידים ומשחקי לוח בישראל.
    ההרשמה היא בחינם ולאחר מכן תוכלו לפרסם הודעות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה /

רשומות עיר השערים: ידו הקצרה של החוק

הח׳אן הטטרי

פונדקאי ותיק
פונדקאי מפגשים חבר.ה בהיכל התהילה פונדקאי החודש
התחלתי לא מזמן במשחק ספק-תפקידים וספק-ניהול-בדמות-יחיד, שמתנהל בחופשיטה. אני משחק בו מאפיונר קטן (תרתי משמע), בן מחצית אירי חביב שמנהל פונדק בשכונת מהגרים ממעמד הביניים הנמוך בעיר נורת'גייט (Northgate), ''עיר השערים'', שניתן לתאר אותה כגרסת פנטזיה-נמוכה לניו יורק של ימי המאפיה, אבל זה לא יהיה מדוייק. אז, שנתחיל?

קצת על העיר נוֹרְתְ'גֶייט:
נורת'גייט היא העיר הדרומית ביותר ביבשת הצפונית והיא בעצם השער לצפון למהגרים רבים. העיר הוקמה על ידי אימפריית ואליס, כשזו התרחב בתורה ליבשת הצפונית, אך כיום לאחר שהעיר החליפה ידיים פעמים מספר, היא עיר ממלכה עצמאית בעלת 58,900 תושבים השולטת בסביבותיה, אשר עיקר הכנסותיה מגיעות ממסחר חיצוני ומכרות הברזל הנמצאים בהרים סביבה. לעיר עצמה יש 3 חומות, החומה הפרברים שבתהליכי התפוררות עקב הזנחה, החומה החיצונית, המגנה על העיר עצמה והחומה הפנימית, המגנה על הארמון האדום והמחוזות העתיקים והעשירים הנמצאים במרכז העיר. עקב אחוזים גבוהים של תושבים עניים, גלידת הגנבים הוותיקה שגשגה בעיר, מה שגרם בתורו לשם הרע שיצא לעיר.
הודות לכמות המהגרים הגדולה בעיר יש בה תרבויות רבות ואף מספר לא קטן של תושבים שאינם בני אדם, אל השלטון בעיר ורוב בתי האצולה הנמצאים בו הינם אנושיים. והודות לחשיבות העיר למסחר, יש בה גם שגרירויות רבות אשר חלק מעובדיהם נהנות מהגנה דיפלומטית ולכן לא יספגו עונש הקשה מגירוש. הודות לארבעת שערי הים האדירים, המגנים על המזחים הפנימיים ומונעים מעבר מכל ספינה ללא האפסים המתאמים, ספינות רבו נאלצות להשתמש במזחים החיצוניים העמוסים תדיר.
לנורת'גייט יש ספינות קרב רבות וצבא די גדול המגנים עליה מכל תקיפה מהים או מהיבשה, אך צבא זה לא היה בשימוש הגנתי כבר מאות שנים, הודות להרים המגנים עליה מצפון ולים ולמצודותיו המגנים עליה מדרום, אך למרות כל זאת לא חסרות שמועות על פיראטים המתחבאים סביב העיר ותוקפים ספינות מסחר בודדות, פיראטים אשר תמיד מספיקים להסתלק לפני בוא המשמר, כך שאפשר לחשוב שמישהו בעיר מזהיר אותם.
קרדיט לג'וני על ההסבר הנ''ל.
בעיר ישנם מחוזות רבים, אך רובם לא רלוונטיים למשחק, אז הסבר יבוא ברקע כשידרש.
מפת העיר נורת'גייט (יוצר המפה: Levodoom אשר כל הזכויות עליה שמורות לו. רישיון שימוש:Creative Commons Attribution-Noncommercial-Share Alike 3.0 License. אז תודה לו על שיצר ופרסם את המפה עם רישיון לשימוש חופשי ב DeviantArt):
northgate___city_map_by_levodoom-d8871wi.png


כעת, נעבור לדמות שלי... מוהאהאהא...

דוֹמְנָאל (דוֹן) אוֹ'קָאנְכאָלְד, ראש ''גילדת הלהבים האייריים'':

דון נולד לפני 34 שנים, בכפר קוֹנווי - כפר איכרים קטן וחסר חשיבות במזרח איירה (Éire), חבל ארץ פורה, ממוזג וגבעתי ביבשת הדרומית, המאוכלס בבני מחצית. אביו קאנכאלד היה איכר שגידל חזירים ותפוחי אדמה, ואמו אדית׳ הייתה עקרת בית ובתו של קדר. הוא גדל בכפר, ואהב את עבודת האדמה, הטיולים בטבע, הרעייה והשחייה. אביו הועיד לו ארוסה ממשפחת החייטים של הכפר.
אך כשהיה דון בן 14, הכה הכימשון באיירה. היבולים הפכו לערימות ספוגיות ורקובות, אך קאנכאלד העיקש לא עזב את אדמתו. אהבת האדמה הייתה לו לרועץ, והוא מת ברעב, יחד עם שלושה מילדיו. עניים, רעבים וחסרי כל, עזבו דון, אמו ושתי אחיותיו את איירה.
הם עלו על ספינת המעבורת ״מוֹדרוֹן״, ספינה רעועה וצפופה שנקנתה בידי הפליטים האיירים. בספינה שררו רעב, צמא, לחות וקור מתמידים, ולא מפתיע כי מתוך 80 הפליטים שעלו על הספינה, 58 ירדו ממנה. הספינה עגנה אחרי מסע קשה ואכזרי בן כמה חודשים בנמליה החיצוניים של נורת׳גייט. הם שכרו דירה רעועה ומתפוררת בפארווטר (Farwater), שכונות העוני המוזנחות והמטונפות של דרום-מזרח נורת'גייט.
הם הצטופפו בדירה זעירה של 4 מטר מרובע, דוֹן בן הארבע-עשרה, אמו חולת השחפת, ושתי אחיותיו - איִגריין בת ה-16 ואָאוּניי בת ה-7. השיקויים ועשבי המרפא נגד השחפת היו יקרים מאוד, וילדיה של אדית החולה עבדו בפרך כדי לכלכל את המשפחה ואת התרופות. דון עבד מבוקר עד ליל כסבל וכעובד בבנייה, והוא סחב מבוקר עד ליל פחם לנפחיות, עצי הסקה, אבנים, שקי קמח ותפוחי אדמה, חביות שיכר. אחיותיו עבדו בפרך כמשרתות בפונדקים ובבתי עשירים. ייתכן ודומנאל היה ממשיך לעבוד במשרתו המפרכת וההגונה, אך אחרי 8 חודשים בנורת׳גייט (מצבה של אמו לא השתפר בהרבה) הוא גילה כי אחותו איגריין נאלצת למכור את עצמה בפונדקים הזולים של הקומונס, רובע ישן ועני יחסית המיושב בעיקר בגזעים שאינם בני אדם, כדי שיוכלו לקנות תרופות לאמו. זועם ומבוייש הוא אסר עליה לעשות זאת, ויצא לעבוד בעצמו בעבודה רווחית ולא חוקית - הוא הצטרף לשורות גילדת הגנבים.
מבלי לספר לאמו ולאחותו הקטנה (אך כן לאיגריין) הוא עסק בהתנקשויות, כיוסים, פריצות ושוד, מכניס הביתה מטבעות רבים. במהרה הוא צבר מספיק ״כתרים״ כדי שיוכל לשלם לקוסם שירפא את אמו, ועם הזמן הלך והשתפר במלאכתו. הוא למד להסתדר ולהשתלב היטב בגילדה - הוא ציית ל״בוסים״, התגנב כמו שרק בני מינו מסוגלים, ולמד להניח את רחמיו ומצפונו בצד. הוא התעסק בעסקים מפוקפקים רבים - פרץ לאחוזות עשירים, התנקש לפי הזמנה מגילדה, רצח כל איום שנכנס לתחומי השליטה של המאפיה, כייס בכיכר, חטף אנשים. אך גם לו היו גבולות מוסריים, והוא לא העז לפגוע בנשים ובילדים, ומעולם לא השתתף בחטיפה לעבדות או בסרסרות. כשהיה בן 15 סידר לאחותו נישואין עם אחד מחבריו הגנבים, בן מחצית צעיר ונאה, שמו רוֹדרי, שהיגר מאיירה כמה שנים לפני הרעב. הזוג הצעיר עבר להתגורר במריקטאון, ובמהרה הצליח גם דון לצבור הון מספק כדי לעבור לשם עם משפחתו. אמו עבדה במאפיה מכובדת ואאוניי זכתה להיות מתלמדת שם. אך דומנאל לא עזב את חיי הגנב. הוא החל לאהוב אותם. אך הוא ידע שלא יוכל לצבור עושר משום מקום בלי להיתפס, ובגיל 17 הקים את פונדק ״הלפריקון המרקד״, פונדק גדול ומכובד על צלע גבעה בשוליה המזרחיים של מריקטאון, רובע יציב ותוסס של מעמד הביניים הנמוך. הפונדק היה אז קטן, אך הוא גדל עם הזמן למבנה אבן גדול בעל שתי קומות וכמה מרתפים. במרתפי הפונדק, מאחורי חביות הבירה, ישנה דלת סודית המובילה למרתף, בו נהגו מנהיגי הגילדה להתכנס. הפונדק שימש (ומשמש) ככיסוי לפעילותו הבלתי חוקית של דומנאל. לדון יש בבעלותו גם שטחי מרעה נרחבים וחווה לגידול בקר, חזירים וצאן, וכן קשרים עם הליוס הטוחן ובריאן מבשל השיכר.
בערך באותו הזמן נישא דומנאל לקסנדרה, חצי אלפית נאה מהגילדה איתה היה לו רומן מתמשך מהחודש השלישי שלו אצל הגנבים. אמו לא הייתה מרוצה מכך (היא רצתה שיביא בת מחצית איירית), אך היא נשארה לגור ב״לפריקון המרקד״. הנישואין לא הפסיקו את פעילותו הנבזית, כמובן, ופגיונו המשיך להפיל חללים.
דון ריקד בין חיי המשפחה שלו, ניהול הפונדק ופעילותו בגילדת הגנבים, ממשיך לגנוב ולהתנקש. העסקים הלכו על מי מנוחות, כשלפני חודש נרצח הלורד ברנגר. דומנאל, אופורטוניסט וערמומי מטבעו, ראה את ההזדמנות. הוא החליט להקים גילדת גנבים חדשה, ״גילדת הלהבים האייריים״, שתהיה החזקה ביותר בנורת׳גייט!

דומנאל הוא בן מחצית ערמומי, זהיר וחשדן מעט, שלומד מניסיונו של כל מי שהוא מכיר, ובודק הכל לפני שהוא יוצא למשימה. הוא יסודי ומחושב, בודק את כל הפרטים, חושף כל נקודת חולשה, ולא צועד צעד לפני שהוא בטוח בהצלחתו. הוא מאמין שבזכות פשעיו (שהפכו הרגל, שגרה ואף תחביב אצלו) הוא מעניק עתיד טוב יותר לילדיו - לא מפתיע בהתחשב בשנים העלובות שלו כנער. במאפיה הוא שולט ב''שוט ותמד'', וחבריו לפשע מחבבים אותו אך גם יודעים כי לא ייסבול אי ציות.
כלפי חוץ, דומנאל הוא בן מחצית לבבי וכריזמטי, שמשרת בחום את באי פונדקו ושתמיד אפשר לשבת איתו על ספל בירה או לבקש ממנו עצה. יש לו ידידים רבים וקשרים רבים, והוא לא נוהג להפריע להם עם כנופייתו - בינתיים. כמובן שכל מי שחושד בו, גומר דקור בסמטה חשוכה.
כלפי ילדיו, דומנאל הוא אב אוהב אך קפדן, והוא רוצה שימשיכו להיות כמוהו - פונדקאים במשרה מלאה ופושעים במשרה מלאה עוד יותר. הוא משקיע בהם (לא כל אבא שולח את ילדיו לבית ספר), אך הוא גם מעניש אותם בסטירות כשהם מתחצפים לו.
לאשתו קסנדרה, דומנאל הוא בעל אוהב ושוויוני יחסית לנהוג בנורת'גייט - קשה להיות אדון קשוח כשאשתך גבוהה ממך ב-60 סנטימטרים. הוא והיא מאמינים שלא נאה לאישה להתנקש, לפרוץ או לעבוד בעבודות פיזיות וקשות, בטח ובטח לא לבגוד בבעלה (חוזה הנישואין נחשב אצלם בדיוק כמו החוזים הלא כתובים של המאפיונרים). הוא נוהג להתייעץ בה לפני מהלכים חשובים.
דומנאל גדל בכפר, והאהבה לטבע הירוק נשארה בו. כל סוף שבוע שני הוא נוסע עם משפחתו לחווה שבבעלותם בשטחי המרעה מחוץ לעיר, בה עובדים שכירים מגדלים את החזירים, העזים והבקר שלו, שמספקים לפונדק חלק נכבד מתפריטו. הוא לא דתי, ומאמין באל אחד, אך לא נוהג במוסריות יתרה - אך גם לו יש גבולות. כבעל לאישה ואב לילדים, דומנאל לא מסוגל לפגוע בנשים ובילדים, ולכן הגילדה שלו לא עוסקת בסחר בבני אדם ובסרסרות.

במראהו, דומנאל הוא בן מחצית איירי טיפוסי. גובהו הוא מטר ועשרים, שיערו החום-אדמוני מתולתל וגולש לכתפיו, תווי פניו חדים ועיניו הירוקות לבביות לפעמים, וערמומיות לפעמים. לפניו ההוביטיות יש יופי זוטוני, ילדותי מעט בעיני הבריות, שבאות בתערובת מוזרה עם קולו העמוק באופן מפתיע. זיפיו לא מרשימים ממילא, ומגולחים למשעי תמיד. הוא לא שרירי, אך גם לא שמן או כחוש ורפוי. רגליו השעירות שעורן קשה ועבה מייתרות את הצורך בנעליים, והוא נוהג ללבוש מכנסיים חומות או ירוקות, שלייקעס, וחולצה לבנה תחובה במכנסיים - לבושו של איכר איירי טיפוסי.
דומנאל מוכשר בתרמית ושקרים, התגנבות (אחת מתכונותיהם המפורסמות של בני המחצית), טיפוס, פריצת מנעולים ואיתור ופירוק מלכודות. הוא לוחם סביר בפגיונות וטומהוק, אך הוא משתדל לא להגיע למצב בו יאלץ להשתמש בהם.

ועכשיו, קצת על ''גילדת הלהבים האייריים'' ((Éirish Blades Guild))

בראש הגילדה עומד דומנאל, מקים ואדון האירגון. הוא שולט בגילדה ''בשוט ובתמד'', בלבביות וכריזמה אך גם אכזריות ועונשים. אין לו סגנים; הגילדה קטנה למדי עדיין, ואין לה צורך בביורוקרטיה. יד ימינו הוא לוֹאָרְן מֶק'אָכְדָאך, בן מחצית זריז ידיים וערמומי בן כ-40, דור שני למהגרים מצפון איירה. גילדת הלהבים האייריים מתעסקת כמעט ורק במלאכות ''דוממות'' - כיוס, התנקשויות, פריצה לבתים ולאחוזות, גניבה וכדומה. הגילדה נייטרלית לרוב בססוכי המאפיות, ושולחת סוכנים לעזור למי שמשלם לה סכום הוגן (אם קיימת הוגנות בעולם הפשע). עוד מקור הכנסה חשוב הוא מכירה בלתי חוקית בשוק השחור, של חפצים גנובים. יש לדומנאל קשרים עם חבורה של בריוני רחוב חצי-אורקים, והוא משתמש בהם כשיש צורך במהומות. דומנאל לא נוהג לגנוב מאורחיו, אלא אם יש צורך. הגילדה נמנעת לחלוטין מסחר בבני אדם, פגיעה בנשים וילדים וסרסרות.

בסיס הגילדה נמצא בפונדק ''הלפריקון המרקד'' שבמזרח מריקטאון, קרוב לחומה. בפונדק יש שלוש קומות על קרקעיות - אולם הסעודות, קומת חדרי השינה (מכילה 25 מיטות), וקומת המגורים העליונה, בה חיים דומנאל ומשפחתו. דומנאל מחביא נשק גם במגורים - מתחת לכרית שלו יש פגיון, ואלה מסתתרת מאחורי שולחן הכתיבה שלו. לאשתו יש פגיון מתחת לכרית.
במרתפי הבירה, יש דלת סודית המתחבאת בקיר העץ, מאחורי ערימת חביות ריקות להסוואה. מאחורי החביות ואחרי מסדרון קצר נמצא חדר תת קרקעי גדול, מואר בנרות. מעל מעמדי הנרות יש ארובות זעירות המתלכדות לארובה אחת שמשתלבת בארובה של האח. פתחי איוורור מפותלים מביאים אוויר לחדר. בחדר הסודי נוהג דומנאל לערוך התכנסויות של הגילדה, והוא שימש לכך גם בימי הגילדה הגדולה. לגילדה יש 32 פגיונות, ומדי פעם קונים עוד אחד, וכן 9 רובי קשת ו-18 טומהוקים, כולם הושגו מקנייה משותפת של המאפיונרים ומגניבה מהגילדה הישנה. טקס ההשבעה של הגילדה מתבצע על פגיון וחליפת גנבים. הנשק מחולק לחברים, והם מאכסנים אותו בבתיהם. מיטות, ריהוט ובגדים יש לכל אחד בביתו (בפונדק יש 30). לגילדה יש גם כלים לטיפוס על קירות (חבלים חזקים ויתדות), ואף מאגר מאגר רעלים (ליטר אחד סה''כ שהושג בממון רב - חצי ליטר של ארס נחשים וחצי ליטר של רעלים לבליעה) שמאוכסן בחדר הסודי.
החדר הגדול די מרווח לבני מחצית (4X4 מטר, גובה מטר שבעים).

ולבסוף, בני המשפחה וחברי הגילדה העיקריים:
קָסָנְדְרָה או'קאנכאלד: אשתו של דומנאל, חצי-אלפית נאה וגבוהה בת כ-32. בגילדה הישנה התמחתה בריגול, הסתננות ו''חליבת מידע'', אך עם החתונה הפסיקה את התפקיד הזה, שלא מכבד מאוד אישה נשואה. מתגוררת עם בעלה, חמותה וילדיה בפונדק ''הלפריקון המרקד''. לא חברה רשמית בגילדה, אך דומנאל מעדכן אותה בכל מה שקורה ושואל לעצתה לא פעם.
אֶדִית או'קאנכאלד: אמו הזקנה של דומנאל, בת מחצית מקומטת ולבנת שיער בת כ-60. היא אוהבת מאוד את נכדיה ומפנקת אותם, אך לא מרוצה מאוד מנישואיהם של בנה וקסנדרה (''החצי אלפית הלא איירית הזו...''). מצבה הבריאותי סביר, אך דומנאל ואחיותיו יודעים היטב כי ייתכן והיא תחלה ותמות. אדית לא יודעת דבר מהפעילות הפושעת של בנה, שמעדיף לא לספר לה עליה.
מוֹיְרְדָאך (מויר) או'קאנכאלד: בנם הבכור של דומנאל וקסנדרה, נער צעיר ולהוט בן 16. מוירדאך (על שם אביה של אדית) נראה כחצי אלף נמוך מעט (גובהו הוא 1.65 מטר), מתולתל ובעל רגליים שעירות. הוא חבר מן המניין בגילדה, ומשתתף במבצעים רבים שלה. הוא חזק פיזית, משכיל למדי (למד בבית ספר עד גיל 15), אך הנעורים והפזיזות שלהם קיימים גם. מעריץ את אביו ונאמן לו.
הֶלֶנָה או'קאנכאלד: בתם השנייה של הזוג, לפניה היה תינוק שמת בינקותו. נערה ממוצעת גובה בת 13, שירשה את יופי אמה. יודעת על הגילדה, אך אביה ביקש ממנה לא להשתתף בה, כדי להגן עליה ועל עתידה. ''הפשע הוא לא מקום לנערות יפות כמוך'', הוא אומר. עובדת עם אביה, אמה ומוירדאך בפונדק. נקראת על שמה של דודתה המנוחה של קסנדרה.
מֶרוֹפִּיה או'קאנכאלד: בתם השלישית של הזוג, ילדה מתבודדת ולמדנית בת 11. לא יפה במיוחד, אך על כך היא מפצה בלמדנות ובשכל חד. את רוב זמנה הפנוי, כשאינה עוזרת ב''לפריקון המרקד'', היא מכלה במקדש הקטן של מריקטאון, בו היא לומדת מפי הכוהנות. יודעת על הגילדה, ואביה רוצה שתשתתף בה כשתהיה גדולה. נקראת על שמה של סבתו של דומנאל מצד אביו.
לִיסִיאָס או'קאנכאלד: בנם הרביעי ששרד של הזוג, ילד קטן וחמוד בן 7. נקרא על שמו של אביה ז''ל של קסנדרה. עוזר בפונדק ומשחק עם ילדי השכונה בזמנו הפנוי ברחוב.
גוֹרגֶיאָס: אחיה הצעיר של קסנדרה, חצי-אלף רווק והולל בן 26. דומנאל מתעב את הרגליו המגונים של גורגיאס - שתייה, בזבזנות ומופקרות, אך הוא שומר איתו על יחסים טובים ''כי משפחה''. משכיל למדי ולמד פילוסופיה בבית הספר הגבוה של מריקטאון, וכעת הוא מתפרנס כ''פילוסוף החצר'' של רוזן מריקטאון, וכך הוא משמש גם כמרגל של המאפיה באחוזה העשירה. חבר מן המניין בגילדה.
רוֹדרִי אוֹ'דוֹנכָאד: בעלה של אִיגְרֶיין, אחותו הבכורה של דומנאל, ואב ל-5 ילדים (ששרדו). בן מחצית נאה בן 36, ומוכשר בלחימה והתגנבות, ולכן מעולה כמתנקש. בעל מאפייה (לא מאפיה) בהמשך הרחוב, שמספקת את רוב הלחם והמאפים ל''לפריקון המרקד'', ושבקומתה השנייה הוא ומשפחתו מתגוררים. חבר מן המניין בגילדה. צאצא דור שלישי למהגרים מאיירה, וכמעט שאין לו מבטא.
דוֹנְגָאל או'דונכאד: בנם הבכור של רודרי ואיגריין, בן מחצית צעיר והחלטי בן 18 ואורח קבוע ב''לפריקון המרקד''. עובד במאפייה של הוריו, ומיועד לרשת אותה יום אחד. מתגורר עם אשתו הטרייה גוויניבר צמוד לבית הוריו. מוכשר בהתגנבות, ריגול, פריצת מנעולים ופירוק מלכודות, ולכן משמש לרוב כמרגל וכפורץ. יש לו 3 אחיות קטנות ואח אחד קטן במיוחד.
קוֹנָאד מֶקְ'קִינְטֶר: בעלה של אָאוּנֶיי, אחותו הקטנה של דומנאל. בן מחצית צעיר וחביב בן 31, מהגר מאיירה, העובד למחייתו כסנדלר. לו ולאאוניי יש שלושה ילדים חיים (בן ושתי בנות), אך בתם המבוגרת ביותר, מוֹרְגֶן, בת 9 בלבד. חבר מן המניין בגילדה, מוכשר בכיוס, פריצה ושכנוע, ולכן הוא מוכר לא פעם מטעם הגילדה חפצים גנובים.
לוֹאָרְן מֶק'אָכְדָאך: סגנו של דומנאל הלכה למעשה, דור שני למהגרים איירים. בן מחצית זריז ידיים, ערמומי ומעט אכזרי, בן כ-40. חברו הטוב ביותר של דומנאל, ויש לו 50% קרדיט על כמעט כל המזימות שרקמו יחד. מוכשר באסטרטגיה, תכנון, פירוק מלכודות, התגנבות ופריצת מנעולים. אחרי שהתאלמן מאִילֶיין, אשתו הקודמת וצאצאית למהגרים אייריים, נישא בשנית לבת אנוש צעירה ונאה בשם דֶסִידֶרָאטָה. אב ל-6 ילדים, ומתגורר במרכז מריקטאון, בקומה שמעל לנגרייה שלו.
אוֹדְרִיק ''גְרֶק'' פִּיגְמָן: חצי-אורק בן 23, בריון רחוב ממריקטאון ומנהיג של כנופיית בריונים. שם משפחתו המשעשע הוא לטענתו כיוון שסבו היה רועה חזירים, ולטענת רעיו כיוון שסבו חי בדיר חזירים, בבוץ ובגללים. גרק לא חכם במיוחד, תוקפני, חמדן ואנאלפבית, אך הוא עומד בקשרים טובים עם דומנאל, שלפעמים משתמש בו ובכנופייתו לגרימת מהומות.
נוסף על כל אלה, בגילדה יש עוד 25 מאפיונרים, רוב-רובם בני מחצית לחלוטין או למחצה, ומהגרים או צאצאי מהגרים מאיירה. כל פושע מתמחה בתחום אחר, למרות שכמעט כולם טובים בהתגנבות, כיוס וסבירים+ בשימוש בפגיון. לא מעטים מהפושעים או מבני (ובנות) משפחתם עובדים ב''לפריקון המרקד'' - בין אם כסייסים, מנקים, שוחטים, מוזגים או בשטחי המרעה. חלקם מספקים מזון ושתייה לפונדק.

(העתקתי מהדפ''ד, עם מעט הארות ותיקונים. מקווה שיצא סביר).

אז... איך יצא? טוב? רע? הסתקרנתם?
 
טוב, אז בקצרה.
אהבתי את המוסר הלא עקבי של דונמאל (כמעט כתבתי מורת'ון), ובכלל את חוסר העקביות של הדמות. רוצח גברים, אבל לא נשים וילדים (אישית לא רואה הבדל מוסרי. כשאתה מתכנן רצח אתה יוצא מנקודת הנחה שהקורבן לא יצליח להתנגד, ללא קשר למינו או לגילו).
יותר מדי דב"שים לטעמי.
משחק הניהול הזה הוא ברמת המאקרו או ברמת המיקרו?
 
חזרה
Top