השחקנים שלי רצו שאפרסם כאן את הרשומות ממערכת מו"ד 5 שהתחלתי להריץ לאחרונה (עד כה 3 מפגשים).
הבעיה - כל אחד מהשחקנים שותף בשילוב תוכן אל עולם המערכה, ולא כולם יודעים מה התוכן החדש. יש לי למשל שחקנית שהיא היחידה שמשחקת אלפים, ולכן היא שותפה מלאה במידע על האלפים והתרבות האלפית בעולם, ומאחר ואלו לא באו עדיין לידי ביטוי במשחק, אני קצת מסתיר את זה מהשחקנים שלא משחקים אלפים - ככה, כשהמידע יהיה רלוונטי, הם באמת יגלו חלק חדש ומפתיע בעולם.
לכן המידע יתפרסם כאן לעתים רחוקות, לפחות בהתחלה - אני מרשה לעצמי לפרסם רק את התוכן שכל השחקנים כבר מכירים
טיקי, אלף קוסם בוטניקאי
מרתה עצאפר, דרואידית מכשפה כפרית
ג'יין, בת אנוש לוחמת
הבעיה - כל אחד מהשחקנים שותף בשילוב תוכן אל עולם המערכה, ולא כולם יודעים מה התוכן החדש. יש לי למשל שחקנית שהיא היחידה שמשחקת אלפים, ולכן היא שותפה מלאה במידע על האלפים והתרבות האלפית בעולם, ומאחר ואלו לא באו עדיין לידי ביטוי במשחק, אני קצת מסתיר את זה מהשחקנים שלא משחקים אלפים - ככה, כשהמידע יהיה רלוונטי, הם באמת יגלו חלק חדש ומפתיע בעולם.
לכן המידע יתפרסם כאן לעתים רחוקות, לפחות בהתחלה - אני מרשה לעצמי לפרסם רק את התוכן שכל השחקנים כבר מכירים
טיקי, אלף קוסם בוטניקאי
מידע מסווג
מרתה עצאפר, דרואידית מכשפה כפרית
משפחת עצאפר חיה בבקתת על גבול היער השחור עוד לפני שהכפר קם. דורות של ילדים גדלו בפחד מהנשים המשונות שחיו שם, ודורות של אנשי כפר פנו אליהן כמוצא אחרון כשמחלה, לידה קשה, סכסוך בין משפחות או חיות רעות התגלו כבעיות בלתי פתירות. מספר הבקתות והנשים השתנה עם הדורות – לפעמים הן היו שלוש, לפעמים שתיים, ולפעמים רק אחת, אבל תמיד הייתה עצאפר בשולי הכפר. יש שאומרים שהן משגיחות על הכפר, שלא יתפשט לתוך היער השחור.
ויש שאומרים שהן שומרות על היער השחור שלא ייכנס לכפר.
מרתה עצאפר היא המכשפה האחרונה בשושלת עתיקה ומכובדת ששמרה על מפתן היער השחור מזה שנים. למרבה הצער, היא חושדת שהיא גם האחרונה. היא לא ירשה הרבה מהכוחות האיומים של אמא שלה, והאשה המטורפת הפכה לנחש ענק לעת זקנה וזחלה למעמקי היער לפני שנים. הייתה לה תחושת בטן רעה כל הסתיו. כשהעורבים של בית הקברות הישן סירבו לדבר איתה לקראת היום הקצר ביותר, היא ידעה שהרוחות כועסות. כמו תמיד, היא חשבה לברוח, לוותר, לשבור את השבועות העתיקות ולחפש חיים בלב אחת הערים, היכן שהרוחות לא יוכלו להריח אותה בצחנת העשן והברזל.
היא נכנסה ליער השחור, ויללה אל הירח. הרוחות שלחו אחריה ארבעה זאבים, והיא קשרה אותם בשורשים ושרפה אותם באש. בעשן היא קראה את התשובה לשאלה שלה.
לרוחות נמאס מההסכם העתיק. הן רצו לפרוץ את מעגל האבנים התוחם את גבולות היער ולכסות שוב את ההרים מפסגה עד משעול.
מרתה קיללה אותן. "בוגדות, שוברות שבועה, פחדניות ללא פנים!"
והן באו בעצמן, לובשות זאב בלהות כגוף. מרתה והזאב נעלו מבטים. אף צד לא מצמץ עד אור הבוקר.
עם עלות השחר, הרוחות נקבו במחיר שלהן.
מרתה הסכימה.
***
כשבן הנפח הגיע בצהריים לבקתה בשביל לבקש בעצת המכשפה, הוא מצא את הבקתה נעולה, עם שלט על הדלת:
"יצאתי לחופש. אחזור בחג הקציר.
מרתה עצאפר
נ.ב.
אם אני לא חוזרת, עדיף לברוח בסתיו. החורף הבא יהיה האחרון"
***
מרתה עצאפר היא בת אנוש דרואידית שעבדה שנים על תקן המכשפה הכפרית. עוד נראה לאן היא תגיע - ואם היא תגיע לשם בזמן.
***
תוכן על העולם שהוסיף למשחק השחקן של מרתה עצאפר:
דרואידים וסיירים - עוד לפני האימפריה, בני האנוש חיו לפי הדרכים העתיקות של הדרואידים. אלו נשאו ונתנו עם הרוחות במשא ומתן - לעתים משא ומתן קשוח ביותר, ולעתים תוך ניצול הסכסוכים הפנימיים בין הרוחות. האימפריה ניסתה לדכא את הדרכים הללו (לא באלימות, אבל הביעה מורת רוח מופגנת). בשולי האימפריה עוד שילבו מנהגים דרואידיים, אבל בערים הגדולות הדרכים העתיקות אבדו.
הרוחות - ארצות הפרא וחיות השדה נשלטות על ידי הרוחות המקומיות. אלו ישויות של טבע פראי ולעתים אכזר. בתקופה הנוכחית, הרוחות אינן מעיזות להתקרב לערים הגדולות, היכן שבני האנוש ודרכי האימפריה הצליחו לכבוש את ארץ הפרא ולהמעיט את כוחן של הרוחות. בבוא הזמן, אם עיר מדרדרת מחוסר טיפול, הטבע משתלט עליה בחזרה והרוחות חוזרות.
ויש שאומרים שהן שומרות על היער השחור שלא ייכנס לכפר.
מרתה עצאפר היא המכשפה האחרונה בשושלת עתיקה ומכובדת ששמרה על מפתן היער השחור מזה שנים. למרבה הצער, היא חושדת שהיא גם האחרונה. היא לא ירשה הרבה מהכוחות האיומים של אמא שלה, והאשה המטורפת הפכה לנחש ענק לעת זקנה וזחלה למעמקי היער לפני שנים. הייתה לה תחושת בטן רעה כל הסתיו. כשהעורבים של בית הקברות הישן סירבו לדבר איתה לקראת היום הקצר ביותר, היא ידעה שהרוחות כועסות. כמו תמיד, היא חשבה לברוח, לוותר, לשבור את השבועות העתיקות ולחפש חיים בלב אחת הערים, היכן שהרוחות לא יוכלו להריח אותה בצחנת העשן והברזל.
היא נכנסה ליער השחור, ויללה אל הירח. הרוחות שלחו אחריה ארבעה זאבים, והיא קשרה אותם בשורשים ושרפה אותם באש. בעשן היא קראה את התשובה לשאלה שלה.
לרוחות נמאס מההסכם העתיק. הן רצו לפרוץ את מעגל האבנים התוחם את גבולות היער ולכסות שוב את ההרים מפסגה עד משעול.
מרתה קיללה אותן. "בוגדות, שוברות שבועה, פחדניות ללא פנים!"
והן באו בעצמן, לובשות זאב בלהות כגוף. מרתה והזאב נעלו מבטים. אף צד לא מצמץ עד אור הבוקר.
עם עלות השחר, הרוחות נקבו במחיר שלהן.
מרתה הסכימה.
***
כשבן הנפח הגיע בצהריים לבקתה בשביל לבקש בעצת המכשפה, הוא מצא את הבקתה נעולה, עם שלט על הדלת:
"יצאתי לחופש. אחזור בחג הקציר.
מרתה עצאפר
נ.ב.
אם אני לא חוזרת, עדיף לברוח בסתיו. החורף הבא יהיה האחרון"
***
מרתה עצאפר היא בת אנוש דרואידית שעבדה שנים על תקן המכשפה הכפרית. עוד נראה לאן היא תגיע - ואם היא תגיע לשם בזמן.
***
תוכן על העולם שהוסיף למשחק השחקן של מרתה עצאפר:
דרואידים וסיירים - עוד לפני האימפריה, בני האנוש חיו לפי הדרכים העתיקות של הדרואידים. אלו נשאו ונתנו עם הרוחות במשא ומתן - לעתים משא ומתן קשוח ביותר, ולעתים תוך ניצול הסכסוכים הפנימיים בין הרוחות. האימפריה ניסתה לדכא את הדרכים הללו (לא באלימות, אבל הביעה מורת רוח מופגנת). בשולי האימפריה עוד שילבו מנהגים דרואידיים, אבל בערים הגדולות הדרכים העתיקות אבדו.
הרוחות - ארצות הפרא וחיות השדה נשלטות על ידי הרוחות המקומיות. אלו ישויות של טבע פראי ולעתים אכזר. בתקופה הנוכחית, הרוחות אינן מעיזות להתקרב לערים הגדולות, היכן שבני האנוש ודרכי האימפריה הצליחו לכבוש את ארץ הפרא ולהמעיט את כוחן של הרוחות. בבוא הזמן, אם עיר מדרדרת מחוסר טיפול, הטבע משתלט עליה בחזרה והרוחות חוזרות.
ג'יין, בת אנוש לוחמת
מידע מסווג