• ברוכים הבאים לפורום הפונדק
    הפונדק הוא הקהילה הוותיקה והמובילה של מבוכים ודרקונים, משחקי תפקידים ומשחקי לוח בישראל.
    ההרשמה היא בחינם ולאחר מכן תוכלו לפרסם הודעות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה /

רשומות עידן המתכת: עירו של הנביא

הח׳אן הטטרי

פונדקאי ותיק
פונדקאי מפגשים חבר.ה בהיכל התהילה פונדקאי החודש
אז לאחרונה התחלתי לשחק עם חובב בפרטי משחק ניהול עם המכאניקה של עידן המתכת 2, והיה קצת מבאס שאף אחד לא יראה את המשחק. הוא לא הסכים להעביר את המשחק עצמו לפורום, וממילא למי אכפת מחיפושי המכרות שלי... אז הנה זה.

גאנגק'אר: רקע על העיר


1500 בני אדם גבוהים, חזקים וזהובי עיניים, גברים, נשים וילדים, שטו בסירות לאי הגדול שבמרכז האגם הארוך, השוכן בעמק הגשום והמיוער בין ההרים. בראש הצי הקטן שטה סירת עץ גדולה, ובחרטומה עמד איש זקן וקורן, הילה של אור עוטפת את גופו הלבוש בגלימות אדומות ובתכשיטים. פני בני האדם, אנשי הגאנגה, מלאים אושר-סוף סוף הם מצאו את המקום שחיפשו. בית בטוח ומוגן.
הצי נוחת על גדותיו הבוציות, המלאות קני סוף וצמחי מים, של האי. הגברים מפלסים דרך בסכינים, והגאנגה מגיעים למרכז האי. הנביא הזקן עולה על גבעה קטנה, ואנשי הגאנגה מתקרבים, משתחווים, מצפים בשקיקה לדברי הקדוש. ''בני הגאנגה!'', הוא קורא. ''נבחרי השילוש הקדוש! הוד אלוהיותו אינדרה העניק לנו ניצחון אדיר על הכופרים, ועתה הוא מעניק לנו בית! כאן, נקים את עירנו, מקום של קדושה, עיר שתפיץ את דת האמת באשר אנשיה ילכו!''. ההמון מריע. המלאכה עוד רבה, אך איש עוד לא ישרוף את בתי הגאנגה.


עידני עידנים חיו אבות הגאנגה בהרים, גובהם נע בין 800 ל-1800 מטרים וביניהם עמקים צרים, ובעמק לגדות האגם הארוך, הנעוץ בלב ההרים ובעמק שסביבו צומחים יערות הגשם, השורצים טיגריסים, פילים, איילים וקופי אורנג אוטן. הדזונגקו היו יושבי ההרים, שבט רועים וציידים ששים אלי מלחמה, שעטו לביזה על הלהומון מהעמק ועל שבטי ההרים האחרים, שפחדו ויראו מהם. פטרונם היה אל ההרים הלוחמני, דהולגר (Dhulgr). הלהומון היו ההפך הגמור מהם-אנשי האגם השלווים, שחיו בעמק לגדותיו בכפרים קטנים, גידלו תירס ורעו תאואים. האלה שלהם הייתה אלת הנהר השקטה והשלווה, ת'אקטה.

עד שיום אחד, הגיע להרים אדם זקן לבוש בלואים, שכינה את עצמו בשם ''הנביא''. הוא סיפר כי האל הגדול אינדרה התגלה אליו, וציווה עליו לבשר את בשורתו בעולם. כל שבטי ההרים לעגו לו וסילקו אותו, מלבד הדזונגקו, שאף שלא האמינו לו בלב שלם אירחו אותו היטב, החליפו את גלימותיו הבלויות בחדשות, ואז שילחו אותו לדרכו. הנביא צעד אל הלהומון, שגם הם אירחו אותו בכבוד. הנביא הקדוש שמע על היריבות העתיקה בין הלהומון לדזונגקו, וכינס מועצת שלום ביניהם בגבעה הקדושה בה נולד האל דהולגר. המועצה כמעט והתדרדרה לשפיכות דמים, כשלפתע הרים הנביא את ידיו. אור גדול ולבן הופיע, וקול גדול נשמע מהשמיים: ''אני הוא אינדרה, מלך האלים! הפסיקו להילחם, ילדי! התאחדו, וצאו מול הכופרים!''. השבטים השתחוו לנביא מייד, והכריזו עליו כמנהיגם.

השבטים קראו לעצמם ה''גאנגה'', הנבחרים, ובנו את כפריהם לגדות האגם, בעמק. אך שבטי ההרים לא הסכימו לקבל את הדת החדשה שהיוותה עליהם איום, והם התקיפו את הגאנגה. המלחמה נמשכה חמש שנים ארוכות ומדממות, ומאות מאנשי הגאנגה האציליים, המבורכים, מתו. אך לבסוף, העניק אינדרה ניצחון לילדיו. שבטי ההרים המובסים והמושפלים ברחו הרחק הרחק. הגאנגה הבינו כי לא יוכלו להישאר ולחיות בכפריהם הלא בטוחים, ויצאו לחפש בית חדש. נסיו של הנביא גילו להם את האיים במרכז האגם (הגדול כפליים מהכנרת): האי הטהור, המקום הטהור והמטהר ביותר לפי דתם, איון קטן מלא בחבצלות מים, פרחי לוטוס וציפורי גן עדן; אי התאואים, המקושר לאדמה במעבר רדוד ונסתר, המשמש כמכלאה לתאואי הגאנגה, המוצאים למרעה יום יום; והאי הגדול במרכז האגם, הבו ייסדו הגאנגה את עירם, העיר הקדושה בתבל: גאנגק'אר, עיר הגאנגה.

הגאנגה סוגדים לשילוש הקדוש של האלים: אינדרה, בורא העולם והגזעים, ת'אקטה, אלת המים השקטה, ודהולגר, אל ההרים הלוחמני. מלבדם סוגדים הגאנגה למיני אלים מקומיים (כארג'ונה, אל היער מהגדה המזרחית בעל ראש הפיל, ומיתרה, אל היער מהגדה המערבית בעל ראש הטיגריס), לרוחות טבע כנימפות, לשדים ושדונים שונים, לרוחות המתים ולגרמי השמיים. החגים הגדולים והעיקריים הם חג הבריאה, ראש השנה המוקדש לאינדרה; חג המלטת התאואים המוקדש לת'אקטה; וחג קציר התירס המוקדש לדהולגר.

בגאנגק'אר שולט הנביא, שליח האלים הקדוש שכל מילותיו אמת וצדק. תחתיו נמצאים הבישופים, הם הכוהנים הראשיים. אחריהם הלוחמים, בעלי המלאכה והסוחרים. בתחתית המעמדות נמצאים האיכרים, שמעבדים את שדות התירס, דגים באגם ורועים את התאואים. כשהנביא ימות, נשמתו העולה לגן העדן תבחר מבין הילדים העומדים להיוולד יורש, והוא יובא למקדש ויתחנך כנביא וכמנהיג. עד שיגיע לבגרות ישלוט הארכיבישוף, בישוף שייבחר לתפקיד מבין הבישופים.

המשחק, עד עכשיו...

ואחרי הרבה חפירות, לתוכן.

הגאנגה לא חיכו. השדות לא יחרשו מעצמם, ואף כוח עליון לא יבנה להם בתים. הם מיהרו וחרשו שדות תירס נרחבים, יצאו למרעה התאואים, ובנו להם בקתות מעץ, בוץ, קש מגבעולי התירסים וקני סוף. ביתו של הנביא הוא בית עץ גדול ומעוטר בראש הגבעה, ולצידו עומד מזבח אבן גדול לאלים.
דייגים יוצאים לדיג באגם, וציידים עזי לבב יוצאים עם צלצלים לקטל תנינים בשביל בשרם ועורם היקרים. התאואים נחלבים תמיד, מוסיפים חמאה וגבינה לשולחנם של הגאנגה. מכרות מוקמים במרבצי הזהב והברזל העשירים, מנסרות נבנות לייד היער.

בברכת הנביא הקדוש, משלחת ציידים יוצאת ליערות, וחוזרת עמוסה בבשר, שנהב ועורות. כמו כן, הם גילו בעומק היער שבט אלפים קטן, הטליסונדרה, החי על העצים. אחד הבישופים, בירנדרה, יחד עם פמליית סוחרים ותאואי משא עמוסים יצא אליהם, וגילה כי הם מסבירי פנים ומעוניינים במסחר. הוא הצליח להגיע איתם למסחר רווחי של שנהב, שומן, עורות ועצם תמורת שמן זית ויין, וכעת המשא ומתן מתקדם, ובירנדרה מברר האם יש לאלפים הללו חיות, האם הם מכירים עוד שבטים ביער, והאם יסכימו לקבל מידע הגאנגה תמורת שתילי גפנים וזיתים.

הגאנגה לוכדים איילים ומרבים אותם-החיה הזו נותנת קרן, חלב, בשר וגב לרכוב עליו אל הקרב. משלחת אמיצה, בברכת הנביא עצמו, יוצאת לעובי היער ללכוד פילים ולהכשירם למלחמה, וחוזרת עם 5 פילים, ועמוסה בשנהב ובבשר פילים סוררים, ושבה ונשלחת ליער, למצוא עוד פילים. והנביא עצמו מאמן 25 לוחמים בדרכי הכשף הקדושות והעתיקות: כשפי מים, אדמה, אש ואוויר, ודרואידים.


אז... איך זה?
 
הסיפור היה טוב ונהנתי לקרוא.
התיאור של המשחק עצמו - פחות מעניין, כי
א) אני לא מתחבר לצד המכאני, זה לא משחק שאני מכיר ומשהו שאני יודע איך הוא עובד.
ב) משחקי ניהול פחות מעניינים אותי באופן כללי.
 
גם אני אהבתי את הסיפור,אם כי הצד המכאני היה פחות מעניין.
אולי תכתוב את הצד המכאני כ"סיפור" מנקודת ראייתם של כמה דמויות(קבועות),ככה שהוא יהיה יותר מעניין?
 
דווקא האלפים מהיער מעניינים אותי. האם הגאנגה לא מחשיבים אותם ככופרים שהנבואה דיברה עליה? מדוע הם בכלל זקוקים לעורות, שנהב, שומן, ועצם- הם גרים ממשית בתוך היער, לא אמורה להיות להם בעיה עם זה בעצמם. אולי הדת שלהם אוסרת עליהם לפגוע בחיות והם בטוחים שהגאנגה השיגו את החומרים האלו רק מחיות שמתו בדרך הטבע, ויזעמו כאשר הם יגלו על הציד של הגאנגה? או שאולי הם עובדים על איזה פרויקט שדורש כמות גדולה שהם לא יכולים לייצר של החומרים הללו? מעלה שאלות, ונשמע לי מעניין במיוחד.
 
אין לי מושג ירוק... אני השחקן, לא המנחה. ולא, אמרתי במפורש שזה עור תאואים, ואמרתי במפורש שחיות הבית שלי הן תאואים.
עדכון נוסף יפורסם כשהעלילה תתקדם יותר.
העוג הברברי אמר/ה:
[post]693759[/post] האם הגאנגה לא מחשיבים אותם ככופרים שהנבואה דיברה עליה?
ההתגלות בגבעה הקדושה דיברה על שבטי ההרים. הגאנגה לא מתייגים כל עם שהם פוגשים מייד ככופרים, זה לא יועיל להם...
ספוילר לא רציני מאוד: האלפים סיפרו לבישוף על שבט אורקים עויין. אם אני מכיר את האורקים של חובב, יהיה מדובר באנשים טיפשים, חזקים ואלימים, שמתעבים כל מי שאינו אורק. אני אנסה לקשור איתם הסכמים ולשלוח מיסיונרים, אבל אם הם מזלזלים בי, הנביא הקדוש תמיד יכול לקבוע קביעות תיאולוגיות:
הטיפשות והרוע של האורקים מראים שאינם תבוניים באמת, ולכן אין צורך להתייחס אליהם כאל כאלה. מוסרי לגמרי להפוך אותם לעבדים, ואפילו לחטוף מילדיהם ולעשות מהם לוחמים נאמנים.
 
כתבתי שאלות שמסקרנות אותי כקורא, פחות שציפיתי לתשובה עליהן. אני אצפה למצוא תשובה ככול שהרשומות יתקדמו.

ומעניין מאוד איך לשעבד עמים עוינים ישפיע באמת על שבטי הגאנגה, אם זה יגיע לכך. יכול קצת... לשחוק להם את המוסריות.
 
חזרה
Top