הושלם שדרוג תחזוקה לפורום
שדרגנו את הפורום לגרסה עדכנית של PHPBB. אם אתם נתקלים בבעיות, זה המקום לדווח: שדרוג תחזוקה לפורום - ספטמבר 2019
בנוסף אנו שוקלים בטווח הארוך יותר לשדרג את מערכת הפורומים למערכת מודרנית יותר ונשמח לשמוע את דעתכם. זה הנושא בו אנחנו מציגים אפשרויות שונות: אז EnWorld עדכנו את האתר שלהם

רשומות הרפתקת ההיכרות של מה' 5 - מכרה פנדלבר האבוד

פורום לרשומות המשחק שלכם. כאן תוכלו לרשום אודות מעללי החבורה שלכם, להלל ולקלס כרצונכם.
סמל אישי של משתמש
rui
The Storyteller Archmage
הודעות: 10766
הצטרף: 13 אוגוסט 2010, 22:01
תשובות: 3
מיקום: כפר גאלי קטן.
יצירת קשר:

Re: רשומות הרפתקת ההיכרות של מה' 5 - מכרה פנדלבר האבוד

שליחה על ידי rui » 25 דצמבר 2014, 21:02

The oldman כתב:אז מה ההבדל בין לשחק דמות בגיל 20 , לדמות בגיל 60 במשחק?
כרגע אין. כיוון שזאת הרפתקת היכרות, אני לא רוצה לסטות מהחוקים של 5. אם אני אריץ קמפיין ב5, אני ארגיש יותר חופשי לשקול את הטבלה מ3.5.
חבר גאה בהיכל התהילה.
!Long Live Ganor !Long Live Doreter
סמל אישי של משתמש
העוג הברברי
הודעות: 12606
הצטרף: 04 ספטמבר 2011, 15:49
תשובות: 34
מיקום: כרמיאל, ישראל
יצירת קשר:

Re: רשומות הרפתקת ההיכרות של מה' 5 - מכרה פנדלבר האבוד

שליחה על ידי העוג הברברי » 26 דצמבר 2014, 02:44

The oldman כתב:אז מה ההבדל בין לשחק דמות בגיל 20 , לדמות בגיל 60 במשחק?
שזה כיף? :)
הרעיון של אדם מבוגר קשור לחלוטין לרעיון שהיה לי שחשבתי על הדמות, לוחם מבוגר ועקשן כזה שקורא לכולם בכינויים במקום בשמות אמתיים. אישית הייתי די מתרגז אם הייתי מקבל מינוסים מזה- כי אני לא משחק בשביל המינוסים, הוא מבוגר בשביל הכיף שלי במשחק שלו. אם היו מינוסים, כנראה לא הייתי משחק את גארן כמו שהוא עכשיו.
rui כתב:סשן שני - אויב מושבע חדש
הגובלין הממזר בנתיים מתחבא מאחורי בן אנוש אותו הם מזהים כסילדאר הלווינטר
השם מתאים לחלוטין לסשן, הסילדאר הזה הוא האויב המושבע שלי, גם אם כנראה התייחסת למלך גרול. כי העיירה הזו קטנה מידי בשביל שני זקנים. וקצת יותר ברצינות, זה דב"ש מעצבן. עושה דברים על דעת עצמו, מסבך את כול החבורה, ואחרי זה צועק עליי שאני שואל אותו מה לעזאזל הוא עושה. דב"ש כזה נוראי.
rui כתב:(הוא טוען שכיוון שהוא נציג של ברית הלורדים הוא החוק בעיר ויכול לטפל בבריונים הללו ולכלוא אותם, גארן טוען שהוא אידיוט)
:D
rui כתב:סשן שלישי - אל תפצל את החבורה
התפלאתי לראות שהחבורה הסכימה איתו, וכולם הלכו לישון שנת צהריים.
רגע... אתה אומר לי שזה היה צהריים? חשבתי שהיה ערב והלכנו לישון ללילה...
הסקייפ שלי: or_ben_abu_gsb
ניצחון! ועוד ניצחון!
סמל אישי של משתמש
rui
The Storyteller Archmage
הודעות: 10766
הצטרף: 13 אוגוסט 2010, 22:01
תשובות: 3
מיקום: כפר גאלי קטן.
יצירת קשר:

Re: רשומות הרפתקת ההיכרות של מה' 5 - מכרה פנדלבר האבוד

שליחה על ידי rui » 27 דצמבר 2014, 17:11

נמשיך מאיפה שעצרנו. יש עדכון גדול מאוד :)

פרק שלישי - מוכנים לדרך

סמואל -
ספוילר
הצג
סמואל מגיע אל הבית של דארן אדרמת. זה בית די צנוע אך בעל קומה שנייה, עשוי עץ ונראה מטופח וחביב. סביבו יש פרדס גדול מאוד של תפוחים אדומים, וסמואל מתקרב עם חרב, פרנואיד מעט ומוכן לבגידה מצד דארן. הגלימות האדומות נמצאים בכל מקום. הוא דופק על הדלת, עצבני מעט, מסתכל בחלונות ורואה אור חלוש של נרות. לבסוף פותח לו חצי אלף בעל שיער כסוף, בשנות המאה אולי, אשר מברך אותו ושואל מי הוא ומה הוא עושה כאן. כשסמואל מסביר לו על ענייניו עם הגלימות ומבקש מכסה, דארן מזמין אותו להיכנס.


בפנים, הוא רואה דיוקן של דארן עם משפחתו - אשתו ושתי בנותיו, כולן בנות אנוש. הוא מסביר שהוא שלח אותן לנוורווינטר אחרי שרצחו את ת'ל, הנגר. הוא לא היה מוכן להסתכן שמשהו דומה יקרה למשפחתו. עוד דיוקן מציג את דארן כצעיר בעל שיער שחור ופנים קשוחות, אות לחייו הקודמים של ההרפתקן. הוא מביא לו ולסמואל אוכל וקערת תפוחים משובחת ושואל לשלומו. סמואל מסביר בהרחבה את הסיפור ומדגיש את רצונו להרוס את הגלימות האדומות. דארן שוקל את הבקשה, מסביר שזה יסכן אותו והוא בעל משפחה. סמואל מגלגל דיפלומטיה ומצליח. לבסוף דארן משתכנע לתת לו ולחבריו לישון שם, אך בשני תנאים: האחד, עליו לחסל את הגלימות האדומות, והשני הוא קצת יותר מורכב.

לאחרונה, דארן שמע מ... חברים, אם אפשר לנסח את זה ככה, על צרות בבאר הינשוף הישן. זהו מגדל שמירה של אימפריה עתיקה וקסומה בשם נת'ריל, ולא מזמן קמו שם אל מתים. דארן מפחד שגם אם יטפלו בגלימות האדומות, העיירה תהרס על ידי זומבים ושלדים. לכן, הוא מבקש ממנו ללכת ולבדוק מי או מה שולט בהם, ולמנוע מהאל מתים להרוס את פנדלין. סמואל מסכים ברצון, והשניים ממשיכים לאכול ולדבר.

אורסיק וסואלקיר -
ספוילר
הצג
אורסיק, סואלקיר וסילדאר עומדים אל מול השומרים המתחילים להתאסף. ביניהם בולט אדם שמן, זקן, אשר רץ במהירות וזועק באימה כשהוא רואה את המצב. "הם יהרגו אותי" הוא ממלמל לעצמו, מספיק בכדי שהחבורה תשמע. הוא דורש לדעת מי הם ולמה עשו זאת, ולאחר שענו לו, הם שמים לב שהרוב המוחלט של אנשי העיר תומך בהם. ראש העיר מציג את עצמו - הארבין ווסטר. הוא רואה שאינו יכול להעניש את החבורה כשהעיר תומכת בהם, אז הוא מסתפק באזהרה חריפה לא לעשות יותר צרות.

לאחר מכן, סילדאר אומר שיש לכלוא את הבריון האחרון שנשאר. הארבין מסרב בתוקף, והחבורה תומכת בו. סילדאר נדהם ואחרי וויכוח צורם נכנע והולך משם בזעם. הארבין משבח את החבורה על שתמכו בו, והולך גם הוא. סואלקיר ממשיך במהרה אחרי סילדאר ומדבר איתו על כך שהכל הייתה הצגה בכדי להיראות טוב מול ראש העיר. סילדאר, בניגוד למצופה, הבין זאת. הוא אומר שהוא לא מודאג לגביהם אלא לגבי גארן, שאכן הגן על הפושע. הוא שיתף פעולה באופן טוב. לבסוף, השלושה מתאספים ומסכימים שיש למצוא מכסה ושגבעת-אבן כבר לא בטוחה יותר. הם נפרדים לדרכם.

אורסיק -
ספוילר
הצג
אורסיק מדבר עם האחות גרייל ושואל איפה הפצוע ישתכן, והיא עונה לו שהוא ינוח בחדר בענק הישן, בהוראותיו של ראש העיר. הוא מחכה עד שההמון יתפזר והולך אל גריסטה, הברמנית. היא מקללת אותו, קוראת לו "נבלה בן עושה עוולות" והמומה מכך שמקודם רצתה "ללטף לו ת'זקן". אורסיק מנסה להרגיע אותה ולבסוף מצליח, מוכן לשלם פי ארבע על החדר (המיקוח הלך ככה: הוא מציע כפול, היא אומרת פי שלוש, הוא מסכים לפי ארבע) והולך לישון שם.
סואלקיר -
ספוילר
הצג
האלף נפרד מהחבורה והולך את ביתה של האחות גרייל. הוא חושש שהגלימות האדומות יארבו לו לבדו והוא יודע שאינו יכול להתגבר על הרבה מהם יחיד, אז הוא מקווה שאצלה יהיה בטוח. הוא מגיע לביתה שנשאר לא נעול ומחכה שם. כשהוא יושב שם בדממה בעוד האחות גרייל לא שבה מטיפולה בפצוע, הוא שם לב שעל שולחן העבודה שלה יש שני מכתבים, אחד לא גמור. הוא נלחם למשך קצת זמן, אך הסקרנות מכריעה אותו הוא קורא במהירות. במכתב הראשון, שנכתב על ידי גרייל, מסופר על כישלונה לבצע את המשימה עם אגת'ה. נראה שהיא לוקחת על עצמה את הכישלון ברמה אישית קשה.

המכתב השני יותר מעניין - הוא כנראה הגיע מהאחראי של גרייל, והוא תשובה למכתב אחר ששלחה אליו לפני כן. האחראי עליה, אדם מנוורווינטר בשם דלבין, אמר לו שהם סומכים עליה שתביא את ספר הלחשים של בווג'נטל ושזה קריטי בכדי לשמור על העמק בטוח. בנוסף, הוא חקר את הדיווח שלה על האליה, אחראית המכרות בפנדלין. אפשרי שהיא בוגדת ולכן אין לבטוח בה. בנוסף הוא מודיע לה שיגיע לעיר קוסם מכובד בשם איארנו אלברק, סוכן של ברית הלורדים. הוא מפציר בה לנסות ולכרות עימו ברית בכדי לגלות את הספר. אחרי הכל, הוא אשף, ואשפים עלולים להתעניין בכך. הוא מזהיר אותה שבמידה ותחבור איתו יהיה עליה לגנוב ממנו את הספר ולשלוח אותו אליהם - אסור שברית הלורדים תחזיק בכל כך הרבה עוצמה. אחרי הכל, איארנו הוא סוכן של מושל נוורווינטר, ואם הוא יחזיק בספר הלחשים, זה רק עניין של זמן עד שהוא יהפוך לעריץ עליהם.

סואלקיר מתבייש בכך שקרא את המכתבים, וחוזר במהירות למקומו. הוא רואה את המגירה של גרייל פתוחה עם שק כסף שם, אך לא גונב את הכסף. לבסוף, כשגרייל נכנסת, היא מופתעת לראות אותו. היא חיפשה אותו בחוץ במשך הזמן הזה, ושמחה לראות שהוא לא נפגע. הוא מבקש ממנה להישאר לישון אצלה כיוון שהוא חושש מהגלימות האדומות, והיא מסכימה. הוא ישן על הכורסה, כמובן - אין זה יאה שאלף ואלפית לא מאורסים ישנו במיטה אחת. הוא מודה לה והולך לישון.
גארן -
ספוילר
הצג
גארן, שנשאר ליד הנפחייה, שוקל לאן ילך. הוא מנסה ללכת ולמצוא את חבריו, אך הדבר הכי קרוב שהוא מוצא זה את סילדאר, עומד ליד גבעת-אבן ומחפש את החבורה. הם מברכים זה את זה בזעף ומסכימים שיש ללכת ולמצוא מחסה. סילדאר אומר ששאל קצת מקומיים והם המליצו לו לנסות ולדבר עם דארן, הרפתקן נועז לשעבר. הם הולכים אליו ומגיעים לביתו, ומופתעים לראות שם את סמואל יושב ומדבר איתו. הם מצטרפים לשניהם, אוכלים גם הם וחולקים מעט סיפורים. גארן אף מבקש מהחצי-אלף לספר לו סיפור אהוב במיוחד על ימיו כהרפתקן. דארן מספר על המצוד אחרי חיית הקריסטל - חיה נוראית אשר התחבאה ביערות נוורווינטר וארבה לסוחרים (הסיפור המלא בהודעה הראשית).
לאחר הסיפור המרתק, החבורה עייפה, השעה כבר ארבע בבוקר. דארן מסביר שיש שתי מיטות פנויות, של הבנות שלו, אבל אחד יאלץ לישון על הספה. סילדאר אומר שהוא ישן על הספה, והשניים מודים לו ועולים למעלה.
ארתור -
ספוילר
הצג
ארתור משתהה לאחר מכן בנפחייה ומשפר את העבודות שלו יותר. הוא גם מבלה קרוב לשעתיים המתנה לאחרים בנפחייה, כפי שקבעו. קרוב לארבע בבוקר הוא יוצא אל דארן, ומגיע אליו. הוא פותח את הדלת בדיוק בכדי לראות את סילדאר מתכסה על הספה, ואת סמואל עוזר לגארן לעלות במדרגות. גארן שואל למה לקח לו כל כך הרבה זמן, וארתור משיב שהם היו אמורים להיפגש בנפחייה לאחר מכן. דארן מברך בעייפות את ארתור ואומר לו שיש מקום פנוי על הכורסה השנייה, וארתור הולך ויושב שם, לוקח עוד שמיכה לעצמו ומתכסה. החבורה כולה הולכת לישון.
כל החבורה מתעוררת בסביבות תשע בבוקר. גם סואלקיר ישן יותר משהיה צריך, בכדי לחזור על לחשיו ולהכין חדשים.

גארן, ארתור וסמואל -
ספוילר
הצג
השלושה מתעוררים אחרי שנת לילה טובה. ארתור מתעורר על כורסתו, רואה את סילדאר ודארן מדברים, ובדיוק את דארן צוחק בקול רם. הוא מתנצל אם העיר אותו ומציע לו אוכל. ארתור קם, מתמתח וניגש לאכול. גארן וסמואל יורדים למטה ומצטרפים גם הם לארוחת הבוקר, אשר אפילו מכילה עוגת שוקולד קטנה אך טעימה. הם מדברים על המצב בעיר, ודארן חולק איתם את ההשערה שהמקום היחיד בעיר שיאכלס חבורה גדולה כל כך כמו הגלימות האדומות זה האחוזה הנטושה. הם מודים לו והולכים. ארתור הולך לתת את הפסל שהכין לאחות גרייל במתנה, סמואל וגארן הולכים לכיוון בית ראש העיר.
אוסריק -
ספוילר
הצג
אוסריק מתעורר בסביבות תשע ורבע ושומע נחירות גדולות בחדר הסמוך אליו. נראה שהגלימה-האדומה שרד את הפצעים שלו ובריא יחסית. הוא הולך במהירות אל מזבח המזל ואל האחות גרייל לשאול מה מצבו.
סמואל וגארן -
ספוילר
הצג
השניים מדברים בדרך וצועדים לאט. לפני שהם מגיעים למשרדו של הארבין, הם עוצרים בכדי ללכת ל"סחורות של ברת'ן", אליו היו אמורים להגיע אתמול. בחנות המדפים די מרוקנים וגבר בערך בן חמישים מתקרב אליהם ושואל איך הוא יוכל לעזור. יש שני נערים משועממים בחדר האחורי שמשחקים בקלפים. הם מסבירים לו שהם האנשים שגונדרן שלח עם האספקה. ברת'ן שמח ומוציא את הכסף, סולח להם על האיחור כיוון שהוא שמע על הצרות בענק הישן. הוא שואל מה שלום גונדרן, וכששומע שהוא נחטף הוא עצוב. הוא מסביר שהוא וגונדרן חברים, ומספר להם על האחים שלו - נורדו ות'רדן - שגם יצאו איתו, וחונים איפשהו בחוצות, אולי אפילו ליד המערה. הם מודים לו על המידע והסבלנות ויוצאים, הפעם באמת לכיוון משרד ראש העיר.

כשהם מגיעים לשם, הם מופתעים לראות את סילדאר והארבין מדברים במשרדו. הם בדיוק סגרו הסכם - סילדאר ישתמש במשרד הסמוך שנבנה בשביל לאכלס את הנציג הקודם של ברית הלורדים, האשף איארנו. בנוסף, סילדאר יקבל כמה סמכויות של חוק וצדק בעיר. כשסילדאר עוזב בכדי לסדר את משרדו הוא אומר להם שלום. הם מדברים מעט עם הארבין, שבנתיים שמע על פעולותיו של גארן ומברך אותו על ההחלטה המצויינת שלא להרוג את הגלימה-האדומה האחרון. הוא אומר שהם רק "שכירי חרב שלא עושים צרות, באמת". גארן נדהם מבורותו של הארבין אך שותק. כשהם שואלים אם יוכלו לעזור לעיר, הארבין מהנהן בשמחה. הוא מבקש מהם שני דברים - הראשון, לטפל בשבט אורקים שהתיישב לא רחוק מהעיר והופך את הדרכים לאפילו פחות בטוחות. והשנייה, אולי המורכבת יותר - לרצות את "אדון" סילדאר, אשר מתרגז מכל דבר ובלתי נסבל. הם מסכימים לשתי המשימות, והולכים אל המשרד של סילדאר.

הם נכנסים, ונראה שהרגשות הדדיים - למרות שהמשרד מפואר ויש בו דגל עם הסמל של ברית הלורדים ומפה גדולה של העמק התלויה על הקיר, סילדאר לא מחבב את הארבין, בלשון המעטה, קורא לו "טיפש שמן וזקן". הוא מסביר להם שיש לו המון עבודה ושהוא לא יוכל לבוא ולעזור להם, אבל הוא ישמח אם הם יעזרו לו - בתמורה למימון אישי מברית הלורדים. הוא מבקש שני דברים - הראשון, לסיים את השליטה של "המלך גרול" על הדרכים. למצוא ולחסל אותו, איפה שהוא לא יהיה. השנייה היא למצוא מה קרה לאיארנו - הוא שמע ממקומיים שהאשף הגיע לפני חודשיים ונעלם כשחקר את האחוזה הישנה. אם הוא מת, שיביאו לו גופה. לאחר שהסכימו, הוא מודה להם ומפנה אותם ממשרדו כיוון שיש לו הרבה עבודה. השניים הולכים אל עבר מקדש המזל, בתקווה למצוא את חבריהם ולאגד אותם לצאת.
סואלקיר -
ספוילר
הצג
האלף מתעורר ואוכל עם גרייל ארוחת בוקר. הם מדברים מעט, והיא יוצאת להתפלל בעוד הוא נשאר וממשיך לאכול.
כולם מגיעים למקדש המזל לבסוף. האחות גרייל נמצאת שם, מתפללת, וארתור מדבר איתה ומביא לה את הפסל שלו. נראה שהיא סלחה לו במעט על חוצפתו מאתמול ומציבה אותו על המזבח, משוכנעת שהגלימות האדומות לא יגנבו את זה. סואלקיר שם לב מחלונה שהם מדברים איתה ויוצא במהירות אליהם. הוא מדבר עם ארתור, בהחלט לא ברוגע, ושואל אותה כמה שאלות כמו מה הוא עושה פה. לבסוף, הוא הולך באי נוחות משם. אורסיק מגיע ושואל את האחות גרייל מה שלום הפצוע, והיא אומרת לו שעוד לא הספיקה לבדוק. השניים הולכים יחד לענק הישן. בזמן הזה, גארן וסמואל מגיעים ומדברים עם ארתור.

אורסיק -
ספוילר
הצג
גרייל ואורסיק מדברים מעט בנימוס ומגיעים אל הפצוע. הכוהנת בודקת אם הוא חי, מחדשת את התחבושות שלו ובדרך מעירה אותו בכדי לראות אם הוא מזהה אותה ואת המקום. נראה שהכל בסדר - ולאחר הבטחה של אורסיק שהוא רק ידבר עם הפצוע ולא יפגע בו, היא הולכת משם. הגמד מזמין בירה לו ולחבר החדש שלו, וכעבור סצנת חקירה נחמדה ארוכה (שאני לא אתאר פה כי היא באמת ארוכה) הוא מגלה את הדברים הבאים:

- ת'ל, הנגר שנרצח, הגן על אשתו מההטרדות של בחור בשם ראלף שהיה עם חברים שלו. ראלף לא יודע לקבל סירוב ולאחר שת'ל עצבן אותו הוא חתך את הגרון שלו וחטף את המשפחה והגופה. את הגופה של ת'ל הם זרקו למערה של "מפלצת עין דוחה" שנמצאת בבסיס שלהם, אשר באחוזה הישנה.

- גלאסטאף הוא איש חכם. הוא סגר עסקה עם המפלצת הזאת, שבתמורה לבשר היא תעזוב אותם.

- בנוסף להיותו חכם, גלאסטאף הוא איש מנומס. הוא תמיד הולך אל הבריונים שלו בתארים כגון "אישי הטובים" או "רבותיי", ואף פעם לא מתייחס לרצח וגניבות בשמם, תמיד קורא להן "הבעיה ששם" או "המקרה המצער שהיה אתמול". עם זאת, הוא חסר רחמים ולא היה לו אכפת שהם הרגו את הנגר, רק אמר לו "לטפל בבעיה בשקט".

- מישהו שעובד עם גלאסטאף נתן להם תגבורת דובלינים, שתהווה שרירים נוספים ותעזור להם לשלוט עוד יותר בעיר.

לאחר החקירה, הוא מודה לבחור, ששמו ארנסין, ויוצא משם אל עבר המזבח.
החבורה התאחדה ליד מקדש המזל ויוצאת אל הנגרייה לחקור מה קרה שם. הם נכנסים אל מבנה שקט, נטוש ומפחיד, וסמואל אף שולף את החרב שלו בעצבנות. הם רואים את מה שארתור לא ראה בלילה - דם יבש על קרשי העץ. כשאורסיק מעיף מבט נוסף בפתק שתלוי שם (מהפסקה של ארתור מהסשן הקודם), הוא מגלה שהפגיון שמחזיק אותו ננעץ כל כך עמוק שבקושי ראו את הניצב. כנראה שהבחור ממש כעס על הנגר. הוא שולף אותו ומגלה את הפגיון מגואל בדם... זהו הפגיון שאיתו התבצע הרצח. נגעל אך נחוש, הוא שומר אותו למקרה שיזדקק לו.

הם מגיעים לנפחייה לאחר מכן, ומגלים גם שם פתק - "עזבתי". הם בודקים את הנפחייה, שגם היא לא נעולה, ומגלים שהכל כבר קר שם, לא משומש - אבל אורסיק מזהה את הדיוקן של הגמד שתלוי על הקיר. זהו גאווין, נפח מנוורווינטר שאמר לו לפני שנתיים שהוא עוזב לפנדלין בתקווה שיוכל לעזור להם. בצידי החדר הם מגלים פתק די מוחבא, שמקלל בשם מרת'מור דווין את הגלימות האדומות. זאת כנראה המחאה האחרונה של הגמד. בחוץ, איכר שם לב שהם חוקרים את הנפחייה ומציע להם מעט מידע - גאווין היה אדם טוב אבל עזב לפני חצי חודש בערך. היו שמועות שהוא נסחט על ידי הגלימות-האדומות לשלם "דמי הגנה" ושהם גנבו ממנו כמה פעמים, והוא סירב לעשות זאת, אמר שהוא חוזר לווינטרפל. הוא מכר את כל מה שיכל במחירי חיסול, ואת המתכת של הנשקים שלא מכר עיבד מחדש למכושים. הוא עבד עם ליין, המוכרת מ"רוכלי מגני האריה", חנות לכלי נשק ושריון, אז אולי היא תדע יותר על מה שקרה לו. החבורה מפנה את צעדיה לשם.

בחנות, ליין מתגלה כאישה נחמדה, עם שיער חום וקצר, בת שלושים וחמש בערך. סמואל מזהה את הסמל ונזכר שמדובר בחבורת סוחרים נודעת וטובה אשר מנסה גם לפתח יישובים קטנים, ואף נזכר בסמל מעוד מקום - במאורתו של קלארג הם ראו ארגזים לא פתוחים שנשאו אותו סמל. כשסמואל אומר זאת לליין, היא שמחה מאוד על כך - המשלוח עבד לה לפני חודש בגלל הגנבים האלה, והיא נאלצה לעבוד עם הנפח בכדי לחדש את סחורתה. אף על פי שגאווין היה אדם הוגן וטוב, הוא היה הוצאה לא צפוייה. היא אומרת להם שלא קיבלה ממנו שום מכתב ומקווה שהוא בסדר, ונותנת להם אפילו חמישים מטבעות זהב על כך שאמרו לה על הארגזים. היא מבטיחה שהיא תשלח כמה נערים לאסוף אותם.

החבורה אפילו קונה אצלה כמה דברים - סמואל קונה ציוד חקלאי להורים שלו, גארן קונה כמה שמלות שעוד נשארו לה מחגיגות הקיץ לבנות שלו, וכמה חרבות עץ לבנים שלו. הוא קונה אפילו חרב ארוכה משובחת לבן הבכור שלו, שמשרת בחיל המשמר בנוורווינטר. ארתור קונה תחמושת נוספת, ושניים מהחבורה אפילו מקבלים כינויים - סמואל מקבל את הכינוי "חומד", וגארן מקבל את הכינוי "אבא". גארן יוצא עם חיוך על פניו מהחנות (אני חושב שהעוג הברברי נקשר מאוד לדמות הזאת, ועלול לבגוד בה עם אשתו :)). אחר כך, החבורה מתפצלת - אורסיק וגארן יוצאים אל הבית של חוואית חביבה, הוביטית בשם קייליין, בכדי לבדוק אם תוכל לעזור להם. סמואל וירין הולכים למשרד ההחלפה של תושבי פנדלין, בתקווה שהאליה, המנהלת שלו, תוכל לעזור להם. סואלקיר נשאר במזבח לחכות לכולם.

סמואל וירין -
ספוילר
הצג
הם מגיעים למשרד בכדי למצוא את האליה, אישה רצינית, מתווכחת עם כורה זקנה. השניים גם שמים לב למחסן של האליה - דלת ברזל בעלת שלושה מנעולים הזוהרת במעט סגול, כנראה מקסם שמירה שהוטל עליה. הן מתווכחות על המחיר של הברזל שהכורה השיגה - הכורה טוענת שסיכנה את חייה במשך שלושה ימים רצופים בכדי להביא את המתכת וכמעט נהרגה מפטרול אורקים שהיה באזור. האליה אומרת לה בשלווה קרה שאין זה משנה כמה סיכנה את חייה, המחיר הוא אותו מחיר. היא אף מזמינה אותה לשמור את הברזל לעצמה, אם תחפוץ בכך. הכורה מתייאשת ולוקחת את התשלום הזעום. היא שואלת את האליה למה היא שומרת כסף בכיסיה ולא רק בתוך המחסן, והאליה עונה בזלזול שהיא לא תלך כל שעה בכדי להוציא מעט כסף מהדלת השמורה. הכורה הזקנה יוצאת בזעם מן החנות, אפילו דוחפת את סמואל כשהוא עומד בדרכה.

ארתור מגיע לדלפק הקופה, אשר מלא במאזניים ושני ספרים גדולים - אחד בעל כריכה חומה ואחד בעל כריכה שחורה. האליה כותבת ברוגע משהו בספר החום וניגשת אליהם. ההוביט מבקש ממנה לעזור להם ומסביר לה שהוא יחסל את האורקים בקרוב. האליה לא מרוצה - היא אומרת שהגלימות האדומות הם איום להרבה מאוד אנשים בעיר, וכולם סומכים עליהם לחסל אותם. נראה שהיא מכוונת את דבריה במיוחד אל ארתור. ההוביט מוחה, אך האליה מסבירה שוב שהם הרבה יותר מסוכנים, ושיהיו אנשים לא מרוצים משבירת עסקה שכזאת, בין החבורה לעיר. שוב נראה שהיא מכוונת את דבריה אל ארתור, שנכנע לבסוף. בתמורה להבטחה שיטפלו בגלימות האדומות ראשונים, האליה מספרת להם מעט על גלאסטאף - הוא בחור חכם, ויודע מתי לברוח. עליהם לתכנן טוב את צעדיהם או שיברח מהם, כיוון שלא רק שהוא יהיה מוכן לקראתם, כנראה שתהיה לו תוכנית מגירה למקרה שמשהו משתבש. היא גם מספרת לו שאתמול בלילה הגלימות האדומות כמעט הרגו את טובלן גבעת-אבן. ארתור מודה לה והשניים יוצאים מהחנות אל המקדש.
גארן ואורסיק -
ספוילר
הצג
השניים מגיעים בכדי לראות הוביטית בת ארבעים וחמש, עם ניצני שער אפור שגארן מזהה טוב מדי, עובדת קשה בגינה. היא שותלת זרעים בערוגות שלה, וגארן ניגש לעזור לה. היא מחייכת ומודה לו, מציגה את עצמה. השם שלה הוא קייליין אדרליף. ומביאה כמה כדי מים ששמרה מהגשם של אתמול בכדי להשקות את הזרעים. כעבור עבודה מאומצת של רבע שעה, היא מודה לו ומזמינה אותם להיכנס. הם יושבים בכורסאות והיא מביאה להם אוכל פשוט, עם תפנית חביבה - סיידר תפוחים. "אלו אמנם לא התפוחים של דארן, אך הם טובים לא פחות". תוך כדי שהם אוכלים, גארן שואל אם תוכל להסביר להם מעט יותר על הסכסוך בין העיר לגלימות האדומות.

היא מסבירה להם שהם חבורת רוצחים וגנבים שעושה רק רע וטרור בעיר, ואף משתפת אותם בסוד משפחתי - לא מזמן, קארפ, הבן שלה, ראה את הבסיס הסודי שלהם כששיחק ליד האחוזה. היא כעסה עליו מאוד שבכלל התקרב למקום המקולל ההוא, אבל הוא נשבע לה שהוא לא ידע שהם שם. העיקר שהוא בטוח עכשיו, כפי שהם שומעים מצעקות המשחק שלו ("בואי הנה, ארנבת!") בחוץ. בנוסף, היא שואלת אותם אם הם ינסו לפתור בעיות אחרות של העיר - אורסיק משיב שכן, והיא מסבירה להם שאם יזדקקו לעזרה, הם יוכלו לפנות אל חברה משכבר הימים, דרואיד חביב בשם רייודת', כיוון "שאין אינץ' בשטחי הפרא שהוא לא מכיר". הם מודים לה על עזרתה ועומדים לעזוב. היא מספרת להם דבר אחרון - שלמרות שהיא לא בטוחה אם ההרפתקנים יוכלו להתמודד עם הכל, כיוון שאחרי הכל לא הוכיחו את עצמם, היא מקווה לכך. בנוסף, היא מספרת להם שטובלן גבעת-אבן כמעט נהרג אתמול על ידי הגלימות האדומות. בדיוק אז נכנס קארפ, מלוכלכך מבוץ ועלים, כשהוא אוחז בידיו בעדינות ארנבת מבוהלת. הוא מאושר שתפס אותה, כיוון שעכשיו הוא מהיר כמו הרפתקן אמיתי. ועתה הגיע העת להיות רחום כמו הרפתקן אמיתי - הוא משחרר את הארנבת לחופשי בלי פגע. "קארפ דית' אלדרליף!" היא כועסת עליו ודורשת ממנו לנקות את הלכלוך שעשה. יש עוד בחוץ. הוא נאנח והולך לנקות את הבלגן שעשה, בזמן שהם עוזבים במהירות.
לבסוף, כל החבורה מתאספת ליד מקדש המזל. לאחר דיון, כולם מלבד סואלקיר רצו ללכת לטפל בבעיית הגלימות האדומות. סואלקיר עצמו רצה לטפל בעניין עם אגת'ה הבאנשי. סואלקיר מסכים, והם סוף סוף מוכנים ללכת לאחוזת טרזנדאר הנטושה ולהתמודד עם הגלימות האדומות!
======================================================================================================
מה יקרה בפרק הבא? האם גלאסטאף ימלט? האם ההרפתקנים שלנו יחיו? האם הרומן של האחות גרייל וסואלקיר ילבלב, והאם למישהו יהיה אכפת מהגורל של טובלן?
סמל אישי של משתמש
The oldman
The Rainbow Archmage
הודעות: 18534
הצטרף: 09 נובמבר 2002, 19:21
תשובות: 12
מיקום: Somewhere over the rainbow
יצירת קשר:

Re: רשומות הרפתקת ההיכרות של מה' 5 - מכרה פנדלבר האבוד

שליחה על ידי The oldman » 29 דצמבר 2014, 21:29

בגלל ששחקנים עלולים לקרוא
ספוילר
הצג
מצד אחד זה מגניב שהשחקנים מתעניינים בעיר ובגלימות האדומות, אבל בסופו של דבר הן לא במרכז ההרפתקה - או ששינית אותה מאוד? הרי במבוך הבא הם יחסלו את הגלימות האדומות...
בעלים, הפונדק הוצאה לאור
מנחה: פאת'פיינדר (מורדי הגיהנום - מערכה של פאת'פיינדר)
משחק: מבוכים ודרקונים 5 (גלגול גורלי), משחקי לוח בכל הזדמנות :)
סמל אישי של משתמש
rui
The Storyteller Archmage
הודעות: 10766
הצטרף: 13 אוגוסט 2010, 22:01
תשובות: 3
מיקום: כפר גאלי קטן.
יצירת קשר:

Re: רשומות הרפתקת ההיכרות של מה' 5 - מכרה פנדלבר האבוד

שליחה על ידי rui » 29 דצמבר 2014, 21:42

ספוילר
הצג
הם כבר במבוך, עוד לא הספקתי לכתוב. אני לא רואה סיבה שכל עוד הם נשארים בעיר, הם מתמקדים בגלימות האדומות. סך הכל, הקווסט הזה חשוב יותר מכל הקווסטים האחרים, כיוון שהוא גם מוביל להמשך העלילה. אני חושב שהדמויות כבר רואות בגלימות אויב, למרות שהנות'יק כמעט עשה TPK כשהם החליטו להילחם בו.

הדבר היחיד ששיניתי זה את התגובה של הגלימות. במקום שהם ישארו צפונים ולא יצאו, הם ניסו לחפש אותם בגבעת-אבן, וכשלא מצאו כמעט הרגו את הברמן שם, טובלן. אם הדמויות יסגו כעת מהמבוך בגלל שהן פצועות, זה עלול לעלות בחיים של חלק מאנשי העיירה.
חבר גאה בהיכל התהילה.
!Long Live Ganor !Long Live Doreter
סמל אישי של משתמש
yarinarc
הודעות: 1997
הצטרף: 14 דצמבר 2012, 14:52
תשובות: 2
מיקום: paradise city

Re: רשומות הרפתקת ההיכרות של מה' 5 - מכרה פנדלבר האבוד

שליחה על ידי yarinarc » 29 דצמבר 2014, 22:57

1. זה סמואל וארתור, לא סמואל וירין.
2.רוכלי מגני האריה זה מקום חביב.
3. לבחורה היה קול עבה, אני חושד בשימוש בלחש. אני לא בטוח אם זה לחש ששינה את הקול או את המין.
האדם הכי מסוכן הוא מי שעושה דברים רעים למטרות טובות.
סמל אישי של משתמש
העוג הברברי
הודעות: 12606
הצטרף: 04 ספטמבר 2011, 15:49
תשובות: 34
מיקום: כרמיאל, ישראל
יצירת קשר:

Re: רשומות הרפתקת ההיכרות של מה' 5 - מכרה פנדלבר האבוד

שליחה על ידי העוג הברברי » 30 דצמבר 2014, 11:23

המוכרת זו הגרסה הנשית של הדמות שלי. שנינו קוראים לאנשים בשמות במקום לבדוק מה השם האמתי שלהם, שנינו יכולים לקרוא כמעט לכול דמות אחרת בקבוצה ״צעיר״, שנינו יורדים על אנשים בצחוק כי אנחנו רואים את זה כדבר חברי. אתה רוצה שאני לא אוהב את הדמות הזו? איך אני יכול?

(ובגידה? גארן זקן מידי לזה. אנחנו נחתן ילדים ונהפוך למשפחה מאושרת :P )
הסקייפ שלי: or_ben_abu_gsb
ניצחון! ועוד ניצחון!
סמל אישי של משתמש
rui
The Storyteller Archmage
הודעות: 10766
הצטרף: 13 אוגוסט 2010, 22:01
תשובות: 3
מיקום: כפר גאלי קטן.
יצירת קשר:

Re: רשומות הרפתקת ההיכרות של מה' 5 - מכרה פנדלבר האבוד

שליחה על ידי rui » 30 דצמבר 2014, 12:12

יש שני הבדלים בין הדמויות. גארן יותר אגרסיבי עם הכינויים שלו, היא יותר אוהבת כינויי חיבה.
וכמובן, אחד מהם יכול לעלות במדרגות בלי עזרה :)
חבר גאה בהיכל התהילה.
!Long Live Ganor !Long Live Doreter
סמל אישי של משתמש
rui
The Storyteller Archmage
הודעות: 10766
הצטרף: 13 אוגוסט 2010, 22:01
תשובות: 3
מיקום: כפר גאלי קטן.
יצירת קשר:

Re: רשומות הרפתקת ההיכרות של מה' 5 - מכרה פנדלבר האבוד

שליחה על ידי rui » 30 דצמבר 2014, 23:40

פרק רביעי - דרושים גיבורים חדשים

ההרפתקנים שלנו הגיעו אל האחוזה הנטושה. קומת הקרקע מרוסקת, אבל הדלת למערות תחת האחוזה עוד עומדת, למרות שהיא לא בשימוש. הגיבורים שלנו מחליטים, בהנהגת גארן, להיכנס מהכניסה הסודית שקארפ גילה לארתור ולסמואל ולא להיכנס מהכניסה הראשית. גארן ואורסיק מסכימים שאין להרוג את הגלימות האדומות אלא לשבות אותם ואת גלאסטאף ולתת לעיירה להסתכל בהם נשפטים ומבוזים, ובכך להחזיר את האומץ לאנשים. ארתור לא מסכים איתם עקרונית, אך לא מתנגד לכך שיעלפו את הנוולים במקום להרוג אותם. סואלקיר נשאר בנתיים בחוץ בכדי לכסות את העקבות ולבדוק שאף אחד לא מגיע (גאלאן לא היה בהתחלה).

הם מגיעים אל חדר רחב וגדול אשר שני עמודים גדולים תומכים בו. הוא חשוך לחלוטין, והם נאלצים להדליק לפיד, שמאיר קצת מאוד מן החדר. חלק גדול מהרצפה נשבר ויוצר מעין קניון בין החלקים השלמים, ויש שני גשרי עץ שנועדו למעבר. כשהחבורה נכנסת, כל אחד מהם מתחיל לשמוע קולות בתוך הראש שלו - לחישות, צחקוקים מטורפים, ומדי פעם מילה לא מובנת. הדבר הזה שמדבר אליהם חוזר כל הזמן על הדרישה העיקרית שלו - בשר. בעוד הם מנסים להבין מהו, הדבר מציע להם עסקה - בשר תמורת סודות. החבורה בהתחלה לא מאמינה, אבל אחרי שאורסיק מדבר עם היצור במוחו ומגלה שיש לו שליטה גדולה על המחשבות שלו (כמו למשל, כשהיצור מזכיר כל הזמן אוכל וכמה שהוא רעב, פיו של אורסיק מתמלא ריר בתאווה לאכול). הם ממשיכים במשחק הכוחות עד שהיצור מדבר אל ארתור ומציע לו עסקה - בשר תמורת המידע של מי שבגד בו, לפני חודשיים בערך, וגרם לכך שהגלימות-האדומות ירדפו אחריו. היצור אומר זאת לכולם... ולכן כולם עתה יודעים את סודו של ההוביט. ארתור מסכים לעסקה, למרות שהשאר, בעיקר סמואל, רוצים לדעת עוד - האם יש דלתות סודיות במקום? מיהו גלאסטאף, מהי תוכנית הבריחה שלו למקרה שמשהו משתבש? מהם סודות המקום?
היצור מבטיח לגלות את המידע תמורת בשר. הם מציעים לו תחילה פרות, אך הוא לא חפץ בחיות משק, אלא בבשר חי, בשר אנוש. גארן מסרב בתוקף לדבר על כך אפילו, והם מתחילים לכתוב פתקים בינם לבין עצמם על לתקוף את היצור, שאותו הם לא רואים בגלל העלטה בחדר. בעוד היצור ממשיך ללהג, לצחקק ואפילו לצרוח ולקרוא להם באופן מתמשך "טעימים שלי", הם שומעים קולות הדומים לצעדים באים מכיוון הקיר. הם שולפים את הנשקים, בטוחים שהדבר הזה עומד להסתער עליהם מלמעלה, ואפילו מביטים בהיסטריה על התקרה, אך הוא לא שם. הוא ממשיך להציע ולדרוש את העסקה, ולבסוף הגיעה פשרה - ישנם דובלינים במבוך, והיצור יאכל אותם. גארן מאשר זאת, כיוון שהם לא בני אנוש (מזכיר למישהו אידיאלוגיה מסויימת? :) ) . היצור מתחייב לשמור את החלק שלו בהסכם, והצדדים מגיעים להבנה. רגע לפני שהם עוזבים את החדר, אורסיק מגלה בקצה את גופתו החצי אכולה של ת'ל, נגר העיר שהגן על אשתו מפני הגלימות האדומות ונרצח על ידם. הוא המום מעט מאכזריותם של הגלימות האדומות, ועוד שנאה אל גלאסטאף מתווספת אליו. לא רק שהוא הרשה את הרצח הנורא הזה, גם לא היה אכפת לו אם גופתו של האיש התמים תאכל על ידי היצור המזוויע הזה.

גארן ממשיך להנהיג את החבורה שמאלה ונתקל בבחירה האולטימטיבית - לפנות לדלת הימנית או לדלת השמאלית. ארתור שומע קולות מן הדלת השמאלית, פקודות בגובלינית וגם אחת במדוברת - "רוץ!", "נקה!", "התגלגל כמו כלב!". הם פותחים את הדלת בכדי למצוא שלושה דובלינים מצווים על גובלין מסכן לבדר אותם. הדובלינים קמים במהרה ותוקפים, ואפילו כמעט מצליחים לעלף את גארן, אך החבורה מצליחה לגבור עליהם. הגובלין התעלף מפחד, ורגע לפני שהם מעירים אותו, מגיע עוד דובלין - יש לו רטייה שקשורה לעינו הימנית, משובצת באבן חן. הוא צועק עליהם בכעס, "כיצד העזתם להרגו את אנשי? מאסק יחסל אתכם!" ומסתער לסיבוב הפתעה (הוא התנגב והפתיע אותם). הוא מפיל במכה מדויקת את אורסיק, ובקושי רב גארן וסמואל מצליחים לגבור עליו. כשהם מרפאים את החבורה ומורידים את הרטייה, הם מגלים שהעין של מוסק הייתה שלמה ובריאה מתחתיה... לא ברור למה הדובלין חבש את הרטייה. הם מוצאים מעט כסף בחדר, והגובלין מתעורר.

אורסיק מתחיל לחקור את הגובלין בזמן שהאחרים גוררים את הגופות לחדר של היצור. הוא דורש מהם, ומאורסיק במיוחד, להביא אליו גם את הגובלין - הם מסכימים, אבל לאחר שיחקרו אותו. היצור מצחקק אך מסכים, חסר סבלנות. בהתחלה הם מדברים בנחמדות אל הגובלין - אורסיק שואל אותו שאלות שקטות, מבלי להתעלל בו או להזיק לו. השם של הגובלין הוא דרופ, והוא לחלוטין לא נאמן לדובלינים הנוראיים האלה. מוסק היה הכי גרוע, לא רק מתעלל בו אלא גם מכריח אותו לישון על הרצפה, כיוון שיש רק ארבע מיטות בחדר. הוא לבש את הרטייה כי הוא חשב שזה מפואר. כנראה שגם הוא לא היה שפוי במיוחד. הוא מתאר בפניהם כיצד הגיעו מארמונו של המלך גרול, ואומר להם שתמורת חייו יוכל להדריך אותם במבוך, אפילו אל הדלת הסודית של גלאסטאף! אך בשלב הזה גארן מגיע ודורש מהחבורה להיזכר בגובלין אחר שהבטיח להוביל את החבורה למקום מבטחים, ולבסוף כמעט הרג אותם שלוש פעמים. דרופ מתנגד ואומר להם ש"עין", כפי שהוא קורא ליצור, יבגוד בהם בסוף ולא נאמן בכלל, מטורף חסר כל היגיון שרק רוצה לאכול, ושהוא ישאר נאמן. בעוד החבורה קרועה האם להאמין לדרופ ולתת להם להוביל אותם, היצור מציע אותו מידע - מיקום של הדלת הסודית במבוך, תמורת הגובלין. החבורה לא רוצה להפר את ההסכם עם היצור, ואפילו אורסיק, אשר ריחם על הגובלין, מסכים לבסוף לתמוך ביצור. הגמד מהנהן בהסכמה ונותן לגארן לחקור אותו, מרגיע את היצור במוחו שעוד זמן קצר יקבל את התוספת לארוחתו. דרופ מבין מה קורה ומנסה לברוח, אך גארן תופס אותו בקלות ולוקח אותו לצד.

גארן מתחיל לענות את הגובלין. הוא שובר לו אצבעות, את הלסת, ושואל אותו מגוון רב של שאלות - החל מאיפה הוא הגיע ועד שאלות כגון "האם יש עוד גובלינים במבוך". כשהוא לא מאמין לו או לא מרוצה מהתשובה, הוא שובר לו אצבע. החבורה, מלבד סואלקיר, צופים בשתיקה בזמן שהגובלין צורח. הוא צועק ובוכה כל כך חזק שגארן נאלץ לשים יד על הפה שלו. בשלב כלשהו נפתחת הדלת מימין וגלימה-אדומה אחת צועק אליהם "דובלינים מפגרים, תענו את הגובלין שלכם בשקט!", אולי מדגים שלדרופ היה עבר טראומטי. לבסוף, עם הרבה אצבעות שבורות, דרופ מנסה לברוח מגארן - הוא נושך לו את היד ופוצע אותה, אך הלוחם הזקן תופס אותו ומושיב אותו בחוזקה, שובר לו שלוש אצבעות ואת הלסת ולבסוף גם את המפרקת. הוא זורק את הגופה אל היצור, והחבורה נחה שעה בחדר של הדובלינים - היצור דרש שיצאו מחדרו בשעה שהוא אוכל. רגע לפני שהם יוצאים מחדרו, גיבורינו דורשים את המגיע להם בזכות - המידע שלהם. אבל החבורה מגלה שהוא שינה את תנאי העסקה - במקום לחשוף את כל המידע, הוא מסכים לחשוף חלק ממנו, ואת השאר תמורת הגופות האחרות של הגלימות-האדומות שנמצאים, כך הוא אומר להם, בחדר הסמוך. החבורה מתרגזת בהתחלה ואף שוקלת לתקוף אותו, אבל סואלקיר, שירד במדרגות סוף סוף והגיע לחדרו של היצור בפעם הראשונה, המום כשהיצור מציע לספר לו זהות רוצח משפחתו (קשור לעבר של הדמות). שוב ההצעה נשמעה בפומבי, ולבסוף, כיוון שהיצור מכיל מידע רב, החבורה מסכימה להרוג את הגלימות האדומות, ובכך לשבור את הקביעה שלהם לפני שנכנסו לאחוזה, ולתת לו את הבשר שבו הוא חושק.

כעבור שעה הם ממשיכים בדרכם אל הדלת הימנית ונכנסים לחדר גדול המשמש כנראה כחדר הפנאי של הגלימות-האדומות. ארבעה בריונים שיכורים יושבים ומשחקים בהטלות קוביות, עם ערימות של כסף על השולחן. המשחק לא רחוק מלהפוך לאלים, כיוון שאחד מהם מאשים את השני ברמאות ובקוביות מכורות, אבל האויב המשותף מאגד את הגלימות-האדומות. קרב פוצח בין שתי החבורות, שבסופו הגיבורים יוצאים בחיים, פצועים מאוד. מה שהציל אותם היה סואלקיר שהצטרף בזמן ושלח אל הנוולים אש טהורה מידיו, ופגע בכולם כל כך קשה שחבריו יכלו לחסלם בקלות. השולחן גם הוא נשרף, נשבר לבסוף. החבורה, אגב, שברה את הקביעה שלה ממקודם - הם הרגו גלימות אדומות ולא שבו אותם בחיים, וזאת בשביל היצור והרצון שלו לבשר. הכסף שהיה עליו התפזר לחלוטין, וזוג עגילים יפים שכנראה גם הימרו עליו בולט מבין הערימה. על פי עצתו של ארתור, החבורה עוד לא אוספת את האוצר, כיוון שזה יקח זמן רב והם יוכלו לעשות זאת אחר כך. לאחר שהם נותנים ליצור את הבשר שלו, הוא משנה עוד פעם את תנאי העסקה - הוא מסכים לומר להם עוד מהמידע, אבל לא את כולו - הוא דורש עוד בשר, הפעם מחדרים אחרים במערות האחוזה. החבורה מסרבת תחילה ולבסוף מסכימה רק בכדי שהדיון יגמר, והם יוצאים מהאחוזה לנוח.

בחוץ, ארתור מציע לחסל את היצור אחת ולתמיד. וויכוח בינו ובין סואלקיר פורץ על אם חובה לחסל את היצור כשאפשר להתעלם ממנו ולא להרוג לחינם, ולבסוף כל החבורה תומכת בארתור כנגד סואלקיר. הוא מסכים לכשף את שריונו של סמואל, אך לא מסכים להילחם ביצור ולהרוג שלא לצורך. החבורה מקבלת זאת וכעבור שעת מנוחה יורדת למאורתו של היצור, נחושים להתמודד עימו. הם קובעים מראש לחשוב רק על ממותות ירוקות ולא על התוכנית שלהם לחיסול היצור בכדי שגורם ההפתעה יהיה שלהם.

עם זאת, כשהם מגיעים לחדר היצור מגלה זאת. הוא מצחקק בהתחלה, אך הצחקוק במהרה הופך לצחוק רם וצרחות אימה ומילים לא מובנות, בזמן שקרן נוראית נורית אל ארתור, כמעט הורגת אותו. הוא מרגיש את הגוף שלו קורס, את ורידיו שהופכים לברורים יותר ויותר על עורו, וחולשה נוראי ברגליים משולבת עם בחילה. הקרב מתחיל, והיצור יורה עוד קרן - הפעם באורסיק. אורסיק נפגע וכמעט נופל, מרגיש את אותן התחושות כמו ארתור, אם כי חלש יותר - חוסן גמדי. היצור מתגלה כזוועה בעלת עין אחת אדומה וגדולה המכסה את כל הפרצוף, דמוי אנוש מעוות בעל שלושה טפרים בקצה כל יד, עירום וגבוה. הוא נלחם וכמעט הורג את ארתור, מפיל אותו פעמיים (הוא הפיל אותו, אורסיק ריפא אותו והוא הפיל אותו שוב חסר הכרה). גם את אורסיק היצור מפיל, וגארן וסמואל מצליחים בקושי רב ובסיום אפי לחסל את היצור. סמואל כורת את ראשו של היצור, וגופו של התועבה קורס לתוך התהום, בעוד סמואל מחזיק בראש המדמם. הם שמים לב לאוצר של היצור ושועטים אליו בתקווה למצוא שם שיקויי ריפוי - תקווה שמתגשמת, כיוון שהם מוצאים שם שלושה. בנוסף, הם מוצאים שם כסף רב, אבנים טובות לרוב, מגילה של חיזוי פעולה (האם הפעולה הבאה שלי תהיה תביא השלכות טובות/רעות) וחרב ארוכה עתיקה בנדן בעל עיטורי כסף - אף על פי שהוא עתיק, הוא נשמר במצב מצויין. הניצב של החרב נראה בצורת בז שעף לטרפו, פותח את כנפיו באיום. הוא עשוי מלאכת מחשבת, אומנות נדירה בימינו. חרוט עליה באותיות גדולות ויפות "טופר".
בזמן שהם משקים את אורסיק באחד מהשיקויים ומחכים שיהיו לו הכוחות לרפא את ארתור, הם קוראים לסואלקיר ושואלים אותו האם הוא יודע מהו היצור הזה ומהי החרב הזאת. סואלקיר מוצא את המידע בקלות:

היצור הוא נות'יק. נות'יקים הם אשפים חזקים שגילו סודות נוראיים של המחשבה והמוח, כה נוראיים לנפש שהם השתגעו לחלוטין. הקסם עיוות את גופם והפך אותם לתועבות ערמומיות ורעבות, אך השאיר בהם ניצוץ קסם - קריאת והבנת סודותיו של האחר. דוגמה לערמומיות של היצור הייתה "ההליכה על הקיר" - הוא בעצם טופף בידיו על העמוד שמאחוריו התחבא בתקווה להכניס את הדמויות לחרדה, פרנויה ופחד מכל כיוון, מה שאכן הצליח.

החרב העתיקה הייתה שייכת לאביר הנקרא "הנץ השחור". השם האמיתי שלו היה סר אלדית' טרסנדר (והאחוזה שבה הם עכשיו היא אחוזת טרסנדר), המושל של העיירה הקודמת כאן, לפני בערך חמש מאות שנים. הוא נלחם באורקים אשר פלשו לאחוזתו מהמערות שמתחת, ומת בקרב באומץ. "טופר" נאבדה לכל הזמן הזה, עד שהנות'יק מצא אותה.

בזמן שהם נחים, סמואל הולך לאחות גרייל ומבקש ממנה לקנות שיקויים. היא מתייחסת אליו במעט קרירות (על שהוא וארתור לא עזרו לה עם סחיבת השיקויים, כשהייתה צריכה), אך מקבלת את התנצלותו. בכל זאת, היא מזכירה בחדות שישנם רק שני שיקויים ברשותה, כיוון שהשאר נשברו כשהפילה אותם בטעות לאדמה. סמואל קונה את שני השיקויים, אפילו משלם חלק מהכסף עם העגילים שמצאו אצל המהמרים הבריונים, כיוון שגרייל אוהבת אותם. כשהוא חוזר הוא נזכר לאסוף את הכסף מחדר ההימורים והם מחלקים ביניהם את האוצר - הרוב קיבלו אבנים טובות וזהב, בזמן שסמואל קיבל את טופר וסואלקיר קיבל חלק מהכסף ואת המגילה.

לאחר שכולם נחו, ארתור ואורסיק שותים שיקוי כל אחד והם ממשיכים מחדר ההימורים בקו ישר, בתקווה למצוא את הדלת הסודית של גלאסטאף. הם מגיעים למעבדה של האשף - יש בה ספרים רבים, תמיסות, מבחנות, צמחים, מגילות ריקות והרבה מאוד פתקי מחקר של מנהיג הגלימות האדומות. אורסיק מביט באחד הספרים, העבה ביותר שם, וקורא בקול "רקיחת שיקויים למתחילים". סואלקיר מביט בפתקים ומסיק מיידית שגלאסטאף מנסה לרקוח שיקוי העלמות, למרות שהוא עוד לא הצליח. הוא קנה אחד ובודד את המרכיבים שלו, על פי מה שנכתב. בנוסף, בחדר יש עכבר לבן שמתחבא בפינה. בזמן שארתור בודק אם יש דלת סודית בחדר, אורסיק משחק עם העכבר, נותן לו מעט אוכל ואפילו מכריז עליו כחיה הקטנה שלו. לבסוף סמואל פותח את הדלת של החדר הבא.

הדלת נפתחת לתוך חדר מפואר, עם ווילונות משי אדומים יוקרתיים ושולחן עבודה גדול ומלא רשימות. ישנו אוצר פרטי ופתוח לרווחה (אפילו לא סגור ללא מנעול), והמיטה נראית כאילו ישנו בה לאחרונה. ארתור מקלל ומבין שגלאסטאף נמלט מתחת לאף שלהם. אורסיק מתיישב על המיטה וממשיך לשחק עם העכבר, בזמן שסואלקיר מחפש בפתקים של גלאסטאף. הוא מוצא שם בעיקר פקודות לבריונים שלו, עם העדכנית ביותר - "לדאוג לאורחים הלא רצויים בעיר היקרה שלנו". ישנו עוד מכתב, אשר בתחתיתו חתום בסמל עכביש.

במכתב כתוב:

לורד אלברק,
המרגלים שלי בנוורווינטר אומרים לי שזרים עומדים להגיע לפנדלין. אפשרי שהם עובדים בשביל הגמדים. תלכוד אותם אם תוכל, תהרוג אותם אם אתה מוכרח, אבל אל תרשה להם לחבל בתוכניות שלנו.
תדאג לכך שאם יש להם מפות גמדיות כלשהן, הן ישלחו אלי במהרה.
אני סומך עליך, איארנו. אל תאכזב אותי.
Black Spider Symbol.png
Black Spider Symbol.png (3.96 KiB) נצפה 1271 פעמים
[/i]

כשסואלקיר קורא את המכתב בקול, החבורה המומה לגלות שאיארנו אלברק, הקוסם המכובד שסילדאר ניסה למצוא, הוא בעצם גלאסטאף. למרות שלא ברור להם כיצד ולמה עשה זאת, הם יודעים עכשיו את הזהות שלו. ארתור מחייך בדממה, שמח על כך שהוא יודע את השם של מי שניסה לצוד להרוג אותו.

דיון גדול מאוד מתחיל על הפואנטה של לעזור לאנשים. סואלקיר ההמום חושב לעצמו ומבין שההארפרים צדקו - הכל בסופו של דבר משחק פוליטי אחד גדול ונוראי, מלא עריצים ומושחתים. הוא אומר שגם אם יהרגו את העכביש השחור, מי שהוא לא יהיה, רק יבוא עוד אחד אחריו.ארתור וסמואל לא מסכימים וטוענים שיש להילחם על החופש של בני העיירה. במהלך הדיון, החבורה מסכימה שהם כועסים כאחד על ברית הלורדים, אשר לא עושה את עבודתה נאמנה, ועל העירייה של פנדלין. וכעת, הם נחושים למצוא את גלאסטאף, היכן שלא יהיה, ולתת לו מנה הגונה של צדק - למען אנשי העיירה, החופש שלהם, וההגנה על העיר.
======================================================================================================
עוד פרק מרגש של מכרה פנדלבר האבוד נגמר. היו לנו גילויים מפתיעים על איארנו "גלאסטאף" אלברק, "הקוסם המכובד", ועל השחיתות שלו. היו לנו גילויים מפתיעים על היצור ששיחק במוחות החבורה והסית אותם זה כנגד זה, ואף גרם להם להביא לו ארוחות ובשר. היו לנו גילויים מפתיעים עוד יותר על אכזריותו של גארן אל הגזע הגובליני, ועל השתיקה של החבורה שליוותה את המעשה. האם גלאסטאף יתפס? האם החבורה תמשיך להאמין בברית הלורדים, או שתלך ותתמודד מול סילדאר על השליטה בחוק בעיר? האם גארן יקים תנועה חדשה לטיהור העולם מהגזע הגובלינואידי? והאם מישהו ידאג לטובלן גבעת-אבן המסכן שכמעט מת בגלל הגלימות האדומות?

גלו כל זאת ועוד בפרק הבא!
סמל אישי של משתמש
Nextorl
The Crescent Archmage
הודעות: 8408
הצטרף: 31 יולי 2011, 13:37
תשובות: 47
מיקום: סרמיאת, עולם המערכה הביתי שלי

Re: רשומות הרפתקת ההיכרות של מה' 5 - מכרה פנדלבר האבוד

שליחה על ידי Nextorl » 31 דצמבר 2014, 23:20

ספוילר
הצג
לעכבר היה במקרה מטה זכוכית? כי הוא נשמע לי כמו גלאסטאף
"Honor is dead, but I'll see what I can do."
Kaladin Stormblessed
סמל אישי של משתמש
rui
The Storyteller Archmage
הודעות: 10766
הצטרף: 13 אוגוסט 2010, 22:01
תשובות: 3
מיקום: כפר גאלי קטן.
יצירת קשר:

Re: רשומות הרפתקת ההיכרות של מה' 5 - מכרה פנדלבר האבוד

שליחה על ידי rui » 31 דצמבר 2014, 23:37

ספוילר
הצג
כן, גם אותי זה הצחיק שהוא פחדן. מצד שני, צריך לזכור שההרפתקה אומרת שהוא בורח ולוקח את השק שלו - ומשם אני מעצב את העתיד שלו. ככה שאני מבטיח שאנחנו נראה עוד מגלאסטאף, ושזה לא הסוף שלו בהרפתקה... :)
חבר גאה בהיכל התהילה.
!Long Live Ganor !Long Live Doreter
סמל אישי של משתמש
rui
The Storyteller Archmage
הודעות: 10766
הצטרף: 13 אוגוסט 2010, 22:01
תשובות: 3
מיקום: כפר גאלי קטן.
יצירת קשר:

Re: רשומות הרפתקת ההיכרות של מה' 5 - מכרה פנדלבר האבוד

שליחה על ידי rui » 15 ינואר 2015, 21:59

כבר המון זמן לא כתבתי. וואו. וזה לא בגלל שלא היה מעניין, אלא בגלל שהמשחק תפס קצב איטי מעט בגלל שנת הלימודים. בתקווה שזה יגמר בקרוב, אני מביא את הפרק הבא:

פרק חמישי - ריבים ושיכורים

כשעזבנו לאחרונה את גיבורינו, הם גילו שגלאסטאף, הידוע גם כקוסם המכובד ושליח ברית הלורדים איארנו אלברק, נמלט לפני שהם הגיעו. הם ממשיכים בנבכי האחוזה בתקווה לגלות להיכן נמלט, כשסמואל מגלה דלת סודית בחדר שבו היה הנות'יק והם מגיעים אל הכניסה הראשית. הם מוצאים שק ריק מושלך על הרצפה, כנראה של גלאסטאף הארור. יש דלת ומדף אבן שמוביל למעלה. הם פותחים את הדלת בכדי לגלות שלושה בריונים משחקים בקלפים - כל צד מתקיף מיידית, והבריונים כמעט ומתגברים על החבורה, מפילים את כולם מלבד סמואל, אך לבסוף הם עולפו ונכלאו. החבורה נחה עוד שעה וארתור מתחיל לחקור את אחד מהפושעים.

בהתחלה הוא נתקל בבעיה קלה - חוסר שיתוף פעולה גדול למדי. זה מגיע אפילו לקללות וליריקות. אך לאחר מכן, ארתור מציע לשודד חופש בתמורה למידע... והמידע זורם כמים. שום דבר חדש שהחבורה לא יודעת - גלאסטאף הוא המנהיג, יש מפלצת מחרידה בחדר הסמוך... ולמרות שהחבורה כועסת על ארתור, היא מסכימה שיש לקיים את העסקה. הם מעלפים את הבריון ושמים אותו אל מול הכניסה, וארתור משאיר לו פתק שמורה לו לצאת במהירות ולפתוח בחיים חדשים והוגנים יותר. נחמד מצידם.

הם מוודאים שהשניים שנשארו קשורים וממשיכים למדף האבן. הם נכנסים אל חדר גדול ואורסיק מגלה מיד שהוא ממולכד בבור נופל - אז החבורה מחליטה לחזור אחורה ולנסות כיוון חדש. הם מגיעים אל חדר אחר שמתפצל מחדרו של הנות'יק - חדר האספקה. ברור שהכל כאן נבזז. אורסיק מגלה בחדות עין שתי דלתות סודיות ממנו - אחת למשרד של גלאטסטאף, ממנה כנראה הנבל ברח, ואחרת לתוך מסדרון קטן וצר שמכיל גם הוא שתי דלתות. האחת נעולה, השנייה לא. הם מנסים את המפתח שמצאו בחדר הדובלינים, כשרק נכנסו לאחוזה, ומגלים שהוא מתאים... הם נכנסים אל נשקייה. הנשקים במצב טוב, אך למרות זאת הם לא לוקחים שום דבר זולת גלימות אדומות, בכדי לנסות ולהערים על בריונים שעוד נשארו. הם יוצאים מהדלת הלא נעולה אל היכל חדש. ארתור מסרב ללבוש גלימה אדומה בטענה כי הוא לבש אותה מספיק ושהוא לא יעשה זאת שוב.

ההיכל החדש מכיל שלושה קברים של אנשים הלבושים בבגדי אצולה מפוארים. לפחות כך החריטות באבן מראות. האנשים עצמם, או השלדים שלהם, עומדים וצופים בדממה, לא זזים. החבורה רואה עץ אלון ענק מאוייר על הקיר, כנראה סמלו של בית האצולה כאן. האלון גם חקוק בטבעות כסף שהשלדים מחזיקים. גארן מנסה לזכור מה הוא למד על שלדים, ונזכר שמדובר בטקסים נוראיים שאשפים יכולים לבצע, אשפים כמו גלאסטאף, אשר לוקחים את הנשמות של המסכנים וכובלים אותם לעולם הזה, מונעים מהם מנוחה. השלדים לא תוקפים, אבל אחד מהם, בעל חצי אצבע כרותה, מצביע על ארתור ואומר בקול מקרקש ונורא "סיסמה".

החבורה לא יודעת את הסיסמה, אז ארתור לובש במהירות את הגלימה האדומה שהוא עוד שמר אחרי שברח מהארגון לפני כמה חודשים. כשהוא שם אותה, השלד משתתק. ישנן שתי דלתות היוצאות מהחדר הזה - האחת למסדרון הממולכד, בו כבר היו, ואחרונה לחדר אחר. הם נכנסים לחדר האחר ומגלים בו תאי אסירים ושני בריונים אשר מתגרים באישה, ילדה קטנה וילד מבוגר רק במעט ממנה. המסכנים נראים צמאים, מורעבים, מלוכלכים ועייפים, אבל הרשעים שותים מולם כוסות מים ואוכלים מולם לחם ובשר. בצעקת קרב החבורה מסתערת עליהם, אך גם פה מתגלה קרב קשה - השניים מפילים מעולפים את גארן ואת אורסיק, ורק במזל ארתור וסמואל הורגים אותם. יש לציין לטובת גארן שהוא פגע קשות באחד, ואפילו סינן את השפה שלו בכדי שלא להשמיע קללות לפני הילדים הקטנים.

לאחר הקרב הם משחררים את המשפחה והאישה מציגה את עצמה - היא מירנה, אשתו של ת'ל הנגר, אותו הגלימות-האדומות הרגו כשהגן עליה מפני אנסים (והם אפילו זרקו את הגופה שלו לחדר של הנות'יק, כפי שגילתה החבורה בפרקים הקודמים). הם חטפו אותה ואת המשפחה שלה, בנה בן השלוש עשרה נארס וביתה בת השמונה נילסה, ותכננו למכור אותם לעבדות. היא מודה לאלים על שהגיעה החבורה ומציעה עזרה ראשונה לאורסיק המעולף, מייצבת אותו בקלות בזכות הכשרתה כמרפאה בעברה. היא מבקשת שילוו אותם לביתה, וכשארתור מספר על בעיית השלדים, היא אומרת ששמעה את הסיסמה כשהביאו אותם לפה. היא יוצאת החוצה אל השלדים באומץ וקוראת "איליפארן", והשלדים משתתקים ונעמדים במקומם. "זה השם של אומה אלפית עתיקה שפעם חיה בחוף החרב" היא מסבירה. כנראה שגלאסטאף גם חובב היסטוריה או שאפתן מאוד.

החבורה מלווה אותם לביתם הישן. הילדים הולכים לישון עם מירה, פוחדים מדי לישון לבד, ומירה עצמה נותנת לחבורה שיקוי ריפוי שת'ל השאיר למקרה חירום, כפי שהיא מספרת כשהיא מתאפקת לא לבכות. היא מספרת שאמנם אין לה כסף, אך לפני שהר הגעש התפרץ בתל-רעם, היא ומשפחתה גרו שם והייתה להם חנות אלכימיה ורפואה מצליחה. היו לה זוג עגילים מרהיבים שהיא שמרה כל לילה בשק מחשש שיגנבו לה אותם, וכשההר התפרץ היא ברחה ושכחה מהם. כשנזכרה בהם, לא היה לה האומץ לחזור. היא מסבירה להם היכן החנות ואומרת שכל מה שימצאו בחנות ובשק שלהם, כמתנה ממנה. סמואל מתנגד בהתחלה, אך לאחר התעקשות של מירה, הוא מסכים ומודה לה מקרב לב.

מכאן, השחקן של סואלקיר פרש מפאת חוסר זמן. דיברנו וסידרנו הכל. סואלקיר עצמו נפצע בקרבות, ואחד הפצעים שלו הזדהם חמורות. הוא קיבל טיפול במשך כמה ימים מהאחות גרייל, ולבסוף גויס לארגון ההארפרס ויצא לנוורווינטר בכדי להיות השליח שלהם ולספר להם מה קורה בעיירה. הוא האיץ בחבורה ללכת ולפתור את בעיית הבאנשי, ואיחל להם הצלחה.

החבורה חזרה לעיר והתפצלה למשך זמן קצר:

גארן וארתור -
ספוילר
הצג
השניים הולכים לביתו של דארן, שמקבל אותם בברכה ושמח על העבודה שהם עשו. הוא מודה להם מקרב לב, ומציין בעדינות את ההתחייבות השנייה שלהם - הצרות בינשוף הישן.
סמואל -
ספוילר
הצג
סמואל הלך אל סילדאר היילווינטר בכדי לקבל את הכסף על מציאת איארנו אלברק ועל פתירת משבר הגלימות-האדומות. הוא מספר לסילדאר את החדשות ואת הזהות האמיתית של גלאסטאף. "כמובן" אומר סילדאר בהלם. "הייתי כה טיפש... לו הייתי מזמין תגבורת או עוד אנשים היינו מגיעים מהר יותר. לא הייתי מתעכב עם גונדראן בשביל 'מסע בטוח'..." הוא כועס על עצמו, אך מודה לסמואל ומבקש שיודה בשמו לחבורה, מוסר לו בשמחה את התשלום הקבוצתי. הוא וסמואל מדברים מעט על ברית הלורדים וסילדאר מציין בפניו שהם לא רשעים או מושחתים, ושגם להם יש את המגבלות שלהם... ושמה שאי אפשר לפתור בלגיונות, הם פותרים דרך אנשים כמוהם, שבאים מתוך תחושת שליחות או רווח אישי. סמואל מקבל את מה שהוא אומר, גם אם הוא לא מסכים עם זה, ויוצא לדרכו לבית של דארן. שם הוא מצטרף לגארן וארתור. כמו כן הוא האחד שלקח את שני השבויים שלהם והוא משאיר אותם אצל סילדאר, שאומר שמשפט צדק יחכה להם בנוורווינטר.
אורסיק -
ספוילר
הצג
אורסיק נח לו בפונדק הענק הישן, אך הוא עוד לא ישן - הוא יוצא לחפש את החבורה, מתוך סקרנות היכן הם. הוא יוצא לגבעת אבן של טובלן, ומגיע לקול תרועות ומסיבה. כל המקום מפוצץ באנשים שחוגגים ושותים, ואת ההילולה מוביל לא אחר מאשר טובלן גבעת-אבן! אנשי העיירה שרים:

"הם נעלמו, הם נעלמו,
נעלמו לעד, ולא יחזרו!
הם עפו מכאן, הרחק לשם,
הם לא יחזרו עוד לעולם!"

טובלן, הברמן הנמוך, מרים כוס שיכר ומוביל את הבית השני של השיר.

"בזכות הגמד,
בזכות גם האלף,
בזכות האדם,
גם הוביט שם יש,
ניצחו הם את גלאסטאף, העלוב והיבש!"

הוא מנסח את השורה האחרונה לקול צחוק גדול. "זה קשה מאוד להמציא חרוזים על המקום" הוא אומר בכעס מזוייף, וכולם פורצים בבית השלישי והאחרון.

"תפסו הם אותם,
כפותים ויפים.
בברית הלורדים, יושבים ומחכים.
אצל סילדאר נענשו, מחכים בפינה...
עד שתבוא לשם שוב החבורה!"


כולם צועקים ביחד את השורה האחרונה ומרימים את הכוסות. רק לאחר מכן הם שמים לב שאורסיק נכנס לפוטנדק, ומוחאים לו כפיים כאחד.
אורסיק שואל האם שאר חבריו כאן וכשהוא נתקל בתשובה שלילית הוא חוזר לענק הישן ונרדם שם.
הבוקר עלה על העיירה. הוא לא קר כמו בוקר אתמול, והציפורים מצייצות.

אורסיק -
ספוילר
הצג
הגמד מתעורר וחוזר לגבעת-אבן. הוא מגלה את כולם שקטים מאוד, בקושי יש פטרונים בפונדק. כל אחד אוחז את ראשו בכפות ידיו, וטובלן מבקש ממנו בלחש שיכתוב את מה שהוא רוצה. אורסיק שואל היכן חבריו, וטובלן אמר שהוא שמע שהם בביתו של דארן. אורסיק שם לב שיש לברמן שגיאות כתיב. הוא יוצא בכעס לבית של דארן.
בבית של דארן -
ספוילר
הצג
החבורה מתעוררת להפתעה - דארן הכין להם ארוחת מלכים המכילה עוגות, לחמים וגבינות, יינות משובחים, פשטידות, תפוחים, דבש ירקות ופירות ועוד הרבה. הוא אומר להם שזוהי תודתו האישית על שהצילו את העיר מאיום הגלימות האדומות. הם מתיישבים לאכול, אך ארתור אוכל מהר ומסיים מוקדם, יוצא החוצה.

גארן וסמואל נשארים שם, עד שאורסיק מגיע. הוא דופק בדלת נמהרות וכשדארן פותח אותו ושואל מי הוא, הוא דוחף אותו הצידה וצועק על החבורה שכך לא מתנהגים ושהוא דאג להם וחיפש אותם כל הזמן הזה והם אפילו לא טרחו לומר לו שהם פה. לאחר מכן הוא טורק את הדלת וחוזר לגבעת-אבן להשתכר. דארן המופתע שואל מי הבחור המשוגע הזה שמגיע וצורח על אנשים בבית שלא שלו, ונראה שחצי האלף התעצבן מכך. גארן וסמואל מסיימים לאכול ויוצאים אחריו.
ובנתיים, ארתור -
ספוילר
הצג
ארתור הולך לדודתו קייטליין ומברך אותה. היא שמחה לראותו והם מדברים ועובדים בגינה יחד, ומעלים זיכרונות ילדות. (זה קטע ארוך מאוד ומושקע מאוד שקיצרתי לשורה אחת, פשוט כי הוא גדול מאוד). קארפ יוצא ושמח לראות את ארתור, משחק את החלק שלו בקפידה (ארתור אמר לו שלא יספר לקייטליין שהוא חזר לעיר). קייטליין נותנת מטלות לקארפ, ללכת לחנות של ברת'ן ולקנות שם מצרכים ואפילו צלחת חדשה בשביל ארתור. היא מסבירה שלאחר האבל, ארתור יוכל לשכור את הנגרייה ולעבוד בעצמו בתור נגר העיר, כיוון שתמיד היה לו כישרון (הוא מצוייד בכישרון המתאים בדף הדמות). השניים יוצאים יחד וארתור שואל אם קארפ ראה משהו על הגלימות האדומות. ההוביט הקטן מגלה לבן-דודו שהוא ראה את גלאסטאף יוצא מהעיר במהרה, אך הוא לא בטוח לאן. ארתור מתרצה מן התשובה ומודה לו, והם מדברים עם ברת'ן בנחמדות וקונים ממנו את הדברים.
שאר החבורה -
ספוילר
הצג
גארן וסמואל מגיעים אל גבעת אבן כשאורסיק כבר בקנקן השני שלו. זה כל מה שנשאר אחרי החגיגות של אמש. טובלן מבקש מהם בעדינות לא לצעוק, אבל כשהם מנסים לדבר עם אורסיק הוא מתעצבן, שובר קנקן בכוונה ומתעלף שיכור על הרצפה. טובלן מתעצבן אבל מתקפל מכאב בגלל הרעש, וגארן וסמואל גוררים את הגמד אל הבית של דארן. חצי האלף אומר להם לתת לו לנוח קצת, ולאחר חצי שעה אורסיק מתעורר. דארן הכין לו תה שיעזור לו מעט כנגד כאב הראש. אורסיק לא זוכר בדיוק מה עשה, אך גארן וסמואל מזכירים לו. הוויכוח מתפתח שוב ודארן מגרש את אורסיק מביתו. חצי האלף עצבני לחלוטין - קודם על ההתפרצות החצופה של אורסיק לביתו, שנית על הצעקות, ושלישית שהוא כאן שוב, מתארח מטוב ליבו של דארן, והוא שוב צועק ורב. שלושתם יוצאים אל כיכר העיר כשהם מנסים לדבר עם אורסיק.
לבסוף כל החבורה נפגשת במרכז העיר. קארפ מברך את סמואל ואת השאר ולבקשת ארתור מספר להם על בריחתו של גלאסטאף. לאחר מכן הוא הולך בכדי להשלים את המטלות של אמו. אורסיק אומר לחבורה שתפגוש אותו בעוד שעה בענק הישן אם ברצונם להשלים עימו, כיוון שמלבד הדאגה הוא גם שילם מחיר ענק על פונדקים בזמן שהם השתכנו בחינם. ולסיום, הם גם הכריחו אותו לטפל בצרות במגדל הינשוף הישן מבלי לשאול אותו (סגרו התחייבות בשמו) ועוד שהוא בכלל לא קיבל את התמורה המגיעה לו - מחסה. הם מסכימים, וכל אחד פונה לדרכו.

======================================================================================================
עוד פרק דרמטי של המכרה האבוד של פנדלבר נגמר! מה יקרה בפעם הבאה? האם אורסיק ישלים עם החבורה, האם הם יצאו סוף סוף לקווסטים יחדיו, והאם למישהו יהיה אכפת מטובלן אי פעם? קודם הוא כמעט נהרג בגללם והם לא דיברו על כך, ועכשיו הם שוברים לו דברים ועושים רעש כשיש לו האנגובר? כמה אכזריים אפשר להיות? (רמז: אפשר להסתכל בפרק הקודם בכדי להבין עד כמה).
סמל אישי של משתמש
The oldman
The Rainbow Archmage
הודעות: 18534
הצטרף: 09 נובמבר 2002, 19:21
תשובות: 12
מיקום: Somewhere over the rainbow
יצירת קשר:

Re: רשומות הרפתקת ההיכרות של מה' 5 - מכרה פנדלבר האבוד

שליחה על ידי The oldman » 18 ינואר 2015, 22:39

נהנה לקרוא :)
בעלים, הפונדק הוצאה לאור
מנחה: פאת'פיינדר (מורדי הגיהנום - מערכה של פאת'פיינדר)
משחק: מבוכים ודרקונים 5 (גלגול גורלי), משחקי לוח בכל הזדמנות :)
סמל אישי של משתמש
rui
The Storyteller Archmage
הודעות: 10766
הצטרף: 13 אוגוסט 2010, 22:01
תשובות: 3
מיקום: כפר גאלי קטן.
יצירת קשר:

Re: רשומות הרפתקת ההיכרות של מה' 5 - מכרה פנדלבר האבוד

שליחה על ידי rui » 31 ינואר 2015, 20:37

פרק שישי - הקוסם האדום מת'אי

החבורה מגיעה לפונדק גבעת-אבן בכדי להשלים עם אורסיק. הגמד, שכבר בנתיים התנצל, שילם וניקה על הנזק שעשה, מסרב לכך. לאחר שיחה ארוכה (שבאמת ארוכה, ולכן אני לא מכניס אותה לפה) הוא סולח להם ויוצא איתם לטובת האנשים.

הם יוצאים לדרך ברגל. למרות ששום דבר לא תוקף אותם, הם נשארים מוכנים ועם הרגשה קטנה של פרנויה עד שהם מגיעים למגדל. המקום הרוס לחלוטין, למרות שיש עוד חלק מהמגדל העצום שעדיין עומד - וריח חזק של מוות באוויר. ישנו אוהל צבעוני רחב ליד המגדל, והחבורה מתלבטת אם להיכנס אליו או לא. השיקול נגמר כששנים עשר זומבים יוצאים מן המגדל ועומדים שקטים אל מול החבורה. אף צד לא תוקף. מוכן לצרות, אורסיק מתקרב בזהירות אל האוהל. כשהוא מגיע למרחק שלושים מטרים בערך, הזומבים תוקפים אותו כאיש אחד והוא כמעט נופל מעולף מהנזק. החבורה מסתערת גם היא, ולאחר קרב קצר ארבעה זומבים נופלים ואורסיק וגארן פצועים למדי.

מן האוהל יוצא אדם נמוך, קירח, שמקועקע על כל פניו. הוא לובש גלימות אדומות ודורש לדעת מה קורה כאן. החבורה מסבירה לו שהזומבים תקפו קודם, והוא מציין בקרירות שהם מסיגי גבול, אז ודאי שהם יתקפו. "אם רצונכם לשלום, זרקו את כלי הנשק על הרצפה". הם מחליטים לבטוח בו וזורקים את נשקיהם על הרצפה, והזומבים חוזרים לעמוד בשקט. הוא מסביר להם על עצמו - שמו הוא האמון קוסט, קוסם אדום של ת'אי (יותר מידע עליהם מתואר בספויילר). הוא חוקר את המגדל הזה בתקווה לגלות עליו ועל ההיסטוריה שלו יותר. הוא והחבורה מדברים זמן מה, ובסופו של דבר שום צד לא רוצה להילחם. האמון אפילו מציע עסקה - הוא ראה את הצופים של שבט אורקים מסתכלים על המחנה שלו. הוא ישמח אם הדמויות יטפלו בהן. ובנוסף לזאת, הוא ישמח אם הן ישאלו את הבאנשי אגת'ה שאלה בשמו - מה השם של בונה המגדל? הם שואלים אותו למה הוא לא הולך לטפל באורקים או לדבר אל הבאנשי בעצמו, והוא עונה שאיש אחד לא יוכל להביס שבט שלם של האורקים ("זאת התאבדות!") ושהוא מעדיף שלא לדבר אל הבאנשי ("אני טוב עם מתים אחרים" הוא אומר בחיוך).
לאחר מכן, מתפתח וויכוח קצר על נקרומנסיה. הנשמות כלואות במישור הזה ולא מסוגלות להגיע לעולם הבא. ארתור מוטרד מכך, והאמון לא מכיר בסבלן - הוא טוען שבמשך דורות רק בת'אי, העיר הגדולה שבמזרח, הכירו בכוח של הנקרומנסיה, ושכל שאר העולם מלא בדעות שגויות וקדומות עליו ועל הכוח שלו. ארתור מבין שהסמלים שמקועקעים על פניו של האמון הם סמלים מאגיים שמייצגים את קסם הנקרומנסיה. לבסוף, גארן קוטע את הוויכוח והחבורה מסכימה לעסקה עם האמון בתמורה לשלושה דברים:

האחד, הוא ישלם להם. האמון מסתכל בהם בזלזול (במשך כל השיחה, הוא הביט בסמואל בזלזול כשהוא מחה על אל-מתים ואיום לעיירה פנדלין, והאמון טוען שלא אכפת לו מפנדלין כלל), אבל מסכים.
השני, האמון יהרוס את הזומבים שלו והכפר יספק הגנה למחקריו. האמון מסכים, אך רק אם הוא לא משלם על ההגנה.
השלישי, כשהאמון ישיג את הידע, הוא אמר להם שהוא מתכוון לכתוב ספר. הוא ישלח כמה עותקים לכנסייה של מרת'מור דווין (אורסיק התעקש על כך, והאמון הסכים בשמחה).

פרק שביעי - קרוק האורק

הערה לא לשחקנים:
ספוילר
הצג
בפרק הזה, לקחתי הרבה חופש יצירתי. הקווסט הבסיסי הוא "לך ותן מכות לאורקים ולעוג", ושיפרתי אותו עם הצעות מEN Worlds Forums. אני חושב שהתוצאה יצאה טובה סך הכל. קרוק הוא דב"ש מומצא ולא חלק מההרפתקה, ואני בניתי את סיפור הרקע שלו מעבר ל'הפסדתי בתחרות ציד ועכשיו אני העבד של השבט'. לקחתי גם השראה מהעולם של גולן, שם יצורי תוהו מקריבים קורבנות לאלים המרושעים שלהם.

בנוסף לכך, שחקן חדש הצטרף לחבורה והרקע שלו קשור חזק באורקים. הוא האסיר שנשבה בלילה הקודם.
החבורה מגיעה אל האזור של האורקים. הם מתחילים לחפש את המערה, וכשארתור מוצא אותה, סמואל שם לב מאחוריו לאורק שסוחב שני דליי מים וממלמל קללות באורקית. הוא נראה פצוע בשפה שלו. הוא קורא לא להילחם, והחבורה נעה לאגף אותו, מבלי להילחם. הוא מסביר מי הוא - הוא קרוק, הצייד הטוב ביותר בשבט. כשנשאל למה הוא פצוע וסוחב מים, הוא מסביר שהוא לא הצליח לצוד "את חזיר הבר מהשאול הזה" ושהפסיד בתחרות, לכן הוא משרת. הוא מקלל את ברוגהר, מנהיג השבט, ואת גוג - 'עוג המחמד' שלו. החבורה לא בוטחת בקרוק בהתחלה, אך לאחר עוד קצת דיבורים הוא מסביר שברוגהר הוא לא יותר מרוצח שמקריב אנשים לביין, ושגוג סתם אוהב להרוג. הוא רוצה להרוג אותו, וגארן מזכיר להם את הסיפור עם הגובלין הבוגד וטוען שאי אפשר לסמוך על 'בוגד בשבט שלו'. כולם מסכימים איתו מלבד ארתור, אך קרוק אומר שלעולם לא יעזור לברוגהר - הם קוראים לו 'נושך גרזן' כי הוא חותך את הלשון שלו בשביל לטעום את טעם הדם. הוא מקריב אנשים לביין, אל הרשע בעולם, כולל את שבטו של קרוק אותו הוא כבש - כל הנשים והילדים הוקרבו בשמו של ביין. משפחתו של קרוק הוקרבה ראשונה. ברוגהר שיעבד את השבט של קרוק, שהיה שבט ציידים שקט שחי מלמכור את סחורותיו בנוורווינטר, ומכריח אותם לצוד עבורו ועבור חבורתו הקטנה של סוגדי ביין. הוא אפילו נותן את הדוגמה הטרייה ביותר: ממש אתמול נשבה איש אחד שהתגנב למערה בלילה ותכנן לחסל את ברוגהר על כך שהרס את הכפר שלו והרג את משפחתו. ברוגהר קשר אותו ומתכנן להקריב אותו הערב כמנחה לביין.

כולם מלבד גארן נגועים מהסיפור ונשבעים לעזור לקרוק להרוג את ברוגהר. קרוק מבטיח שינדוד עם השבט צפונה, ושהם אינו איום לאף אחד - אם יחסלו את כל החבורה של ברוגהר, את העוג ואת הצ'יפטן עצמו, לא ישאר אף רוצח בשבט. האחרים, שכרגע במסע ציד ביער נוורווינטר, יחזרו והם יוכלו לצאת ולעזוב את האזור הזה. הוא ירוויח את מקומו בשבט בכך שיציג להם את ראשו של ברוגהר. הם מסכימים לעזור לו, למרות שגארן שומר עין אחת פקוחה כל הזמן על קרוק.

גיבורינו מגיעים למערה של ברוגהר. הם רואים אותה מרחוק. קרוק מספר להם שהאסיר מסוגל להילחם ושהוא יכול לשחרר אותו בזמן שהם יתחילו להילחם. הם מסכימים, והסימן לכך שקרוק מוכן יהיה שהעשן העולה מהפתחים במערה יפסיק לקצת זמן. הקבוצה מוכנה ושמה לב לשומר אורק מחוץ למערה. כשקרוק נכנס, השומר צוחק עליו ואז חוזר לשמירתו. החבורה בנתיים הורגת את השומר בחשאי - גארן זורק עליו גרזן הטלה, אורסיק שורף אותו וארתור יורה עליו חץ. האורק נופל ללא מילים.

בזמן הזה במערה, קרוק זורק אומצה עסיסית על האש וחוסם אותה לקצת זמן. הוא אומר לגוג שזה בשבילו, ומביא לו גם את דליי המים. לאחר מכן, הוא הולך אל האסיר ומספר לו בסוד על התוכנית. כשנשאל מה הוא עושה עם האסיר, הוא אומר שהוא מקניט אותו, וברוגהר והשאר צוחקים בקול. החבורה בחוץ שמה לב לסימן ופורצים בצרחות קרב אל המערה - קרב עצום מתחיל, שבמהלכו האסיר מגן על האורק שהצילו, קרוק לוקח חרב ומתחיל להילחם, גארן בדו-קרב עם ברוגהר בו שניהם מקללים אחד את השני והשאר יורים באורקים אחרים. לבסוף, גארן פצוע אך מצליח לערוף את ראשו של ברוגהר, והאורקים בורחים - אך גוג לא הולך לשום מקום! העוג מכה בגארן ומעיף אותו לרצפה גוסס, ולאחר מכן מכה בירין ובאסיר. במאמצים משותפים, החבורה מצליחה להרוג את גוג, שנופל ברעש גדול על האדמה.

אורסיק מרפא את גארן והאסיר מציג את עצמו - ליאו וויטקליף, משבט וויטקליף. הוא מספר להם את מעשיו כאן (נקמה, בדיוק כפי שקרוק אמר). קרוק עצמו שרד את הקרב, והחבורה מתארגנת מהר לצאת ולרדוף אחרי האורקים הנותרים. גארן וארתור נשאר לנוח, בזמן שקרוק יוצא איתם. בחוץ, הם מצליחים לצוד את האורקים במאמצים משותפים, וליאו מתגלה כסייר מצויין שמצליח לעלות על עקבות האורקים בקלות, ואפילו להוביל אותם למלכודות של עצמם! הוא הרוויח את כבודו בחבורה. הם חוזרים מנצחים, וקרוק עצמו הרג שני אורקים עם הקשת. "הקשת הכי טוב בשבת, אחרי הכל" הוא אומר גאה בעצמו.

הם יוצאים בלילה לאחר מנוחה במערה, נחושים להמשיך קדימה. בסופו של דבר הם מקימים מחנה, ובמשמרת של גארן וארתור, הם מותקפים על ידי מה שנראים כעשים מוטנטים שנמשכו אל האש - אך מתגלים כסטירג'ים אכזריים! ההיתקלות משאירה את השניים חיוורים, אך הם לא העירו את חבריהם. הם לא יקראו לעזרה על יתושים. ארתור הולך לישון, חלוש וכמעט לבן, וגארן נח על בול עץ ונושם לרווחה כשהקרב נגמר. המזיקים הקטנים האלו אכזריים בלהקות.

פרק שמיני - אגת'ה הבאנשי

הגיבורים ממשיכים צפונה מהמחנה אל יער נוורווינטר, למשימה חדשה שהבטיחו מזמן לאחות גרייל - לדבר עם הבאנשי אגת'ה. הבעיה היא, שעל פי השמועות היא מוכנה לתת למבקרים שמצאו חן בעיניה רק שאלה אחת - ויש כל כך הרבה לשאול!

מי הוא העכביש השחור? איפה טירת לוע-צוק? איפה טירת לוע-צוק? איפה מכרה פנדלבר האבוד? איפה גלאסטאף כרגע? מי בנה את המגדל העתיק, באר הינשוף הישן? איפה ספר הלחשים האגדי של בווג'נטל?

כשהם מגיעים ליער, ליאו מוביל את הדרך. בהתחלה הכל שקט ונעים, עד שהם פוגשים בחבורת אורקים. האורקים לא מחפשים קרב, ולאחר בירור מהיר מתברר שהם שאר השבט של קרוק - הם שמחים לשמוע שברוגהר מת, ומתפלאים לשמוע שגם גוג נפל איתו. החבורה מצליחה לתת לקרוק את רוב הקרדיט והאורקים מקצרים את הציד ביומיים (פחות פיות להאכיל, בעיקר עם הקיבה של גוג) ויצאו מחר אל קרוק. הם מודים לחבורה ומהללים את קרוק כצ'יף החדש.

ליאו בנתיים ממשיך ומוביל אותם אל בית נטוש בתוך היער - בחוץ יש מצבה מושחתת עם אותיות אלפיות. למרות שחלק מהם יודעים אלפית הם מחליטים להיכנס לבית. הוא נשמר במצב מצויין, מלבד הריח והאווירה הקרה והמפחידה שיש בו. משהו שאולי פעם היה דייסה עומד בתוך קערה, רקוב, על שולחן האוכל. הרהיטים, בבירור בסגנון אלפי, נשמרו כשהיו. ישנו אבק באוויר וריח עובש קשה. אך אט-אט האוויר הזה מתגבש לצורה של עלמה אלפית, שאולי הייתה יפה פעם, אך כעת היא זקנה ופרצופה הזועם מכסה כל יופי. היא דורשת לדעת מי הם הפולשים, וארתור אומר בצניעות מי הם, ומוציא את התליון שקיבלו מהאחות גרייל. התליון מתפוגג ומופיע עליה, או על דמות של הרוח, לפחות. זה מרכך את ליבה והיא מוכנה, אומנם בחיוך ציני של שעשוע, לשמוע שאלה אחת מפי החבורה. יש וויכוח באיזו שאלה לבחור, ולבסוף הם מחליטים שהספר חשוב יותר מהשם של בונה המגדל או מכל שאלה אחרת. לאחר מכן יש עוד וויכוח כיצד לנסח את השאלה (אורסיק פוחד שהיא תענה בחידות), ולבסוף ארתור אומר את הניסוח כשהיא מאבדת את סבלנותה ומתחילה לספור לאחור שניות.

היא עונה איפה ספר הלחשים של בווג'נטל (והקטע ממש נחמד אז אני מצטט ישירות מתוך ההרפתקה):
"לאחר שבווג'נטל נפל בקרב, לקחתי את הספר שלו וברחתי. במילותיו האחרונות הוא ציווה עלי לשמור אותו בכל מחיר עד שהאורקים ימשיכו מהמכרה. הייתי ענייה ורצוצה, וברחתי לעיר איריאבור. סחרתי את הספר לנקרומנסר בשם טסרנות', ומאז איני יודעת מה קרה לספר. זה קרה לפני חמש מאות שנה בערך. כשחזרתי לבקתה שלי, האורקים היו ביער והרגו אותי. כנראה שאחד מהשורדים קבר אותי ובנה את המצבה, אך האורקים השחיתו גם אותה" היא אומרת, וניכר שמזה מגיעה כעסה הגדול. "אני מקווה שזה עזר לכם, כפי שהתליון הזה עזר לי. צאו מביתי כעת. היו שלום" היא מתפוגגת באוויר.
החבורה יוצאת. סמואל מציע לקבור מחדש את גופתה של אגת'ה, אך האותיות על קברה מסתדרות מחדש בצורה שמזכירה מאוד את המשפט "אל תעז לגעת בקברי". נראה שהיא עדיין כועסת על העולם. באנחה קלה, החבורה יוצאת מהיער לכיוון העיר. הם מחליטים להתפצל - הרוב פונים אל הינשוף הישן לשקר להאמון קוסט לגבי השם של בונה המגדל (בכדי שיכבד את ההסכם שלו). אורסיק לא רוצה להשתתף בשקר הזה, אז הוא פונה לבדוק מה שלום קרוק.

אורסיק -
ספוילר
הצג
הגמד מגיע לאחר הליכה ממושכת אל קרוק, שם הוא דן איתו על המצב העכשווי ודיון ארוך על אמונה באלים. קרוק מסרב לסגוד לאלים. הם נטשו אותו כשברוגהר הקריב את המשפחה שלו מולו ושהאורקים שלו היללו אותו. הם נטשו את אנשי הכפר שהם הרסו (למרות שקרוק לא השתתף בהרס וניסה לעזור לניצולים לברוח מהר), הם לא עזרו לכל אלו שגוג הרג סתם בשביל הספורט. ולמרות שאורסיק לא מסכים איתו, הם נפרדים בקשר ידידות חם לאחר שחלקו ארוחה, ואורסיק צועד עד שש בבוקר אל פנדלין, ולא ישן בלילה. הוא מוצא את מחנה הדובלינים ההרוג, אך הוא לא מצליח להבין מה הם עשו שם.
שאר החבורה -
ספוילר
הצג
בהתחלה גיבורינו רוצים לשקר להאמון קוסט, אך כשהם מגיעים אליו, הם אומרים לו בחצי-אמת שהבאנשי נעלמה לפני שיכלו לשאול אותה את שאלתו. ולמרות זאת, האיום האורקי טופל. האמון מצער על כך, אך אומר שהיה כדאי לנסות ושטוב שהלכו. עם זאת, הוא אומר בתוקף שהוא לא מחוייב לעסקה כיוון שהם לא מילאו את החלק שלהם. הם מסכימים איתו, והחבורה נפרדת מהאמון ביחסים טובים למדי.

בדרך לפנדלין, הם רואים מרחוק מחנה של דובלינים. השחקן של ארתור עומד לבוא עם רעיון מבריק שמאוד אהבתי. הם מזהים ארבעה דובלינים שם, וארתור חושב על תוכנית מבריקה - הוא וסמואל חותכים את כף ידם ושמים את הדם בבקבוקונים. בזמן שסמואל ירה חצים (ופספס בכוונה) את הדובלינים והם רדפו אחריו בחושך, ארתור השתיל את הדם ופיזר אותו בכל המחנה. כשסמואל הצליח להתחמק מהם, הדובלינים חזרו למחנה בכדי להיתקף על ידי נחיל סטירג'ים שנמשך לדם! לדובלינים אין סיכוי, ולמרות שהם הורגים חלק מהסטירג'ים בסופו של דבר כולם שוכבים מתים, חיוורים לחלוטין. החבורה חוקרת את המחנה ומגלה מפה גסה ששורטטה באדמה עם מקל, המציגה את פנדלין. הבית של דארן מוקף בעיגול.

הם הולכים במהירות אל חצי-האלף ומגלים שהוא בריא ובטוח. הוא מארח אותם ושואל על ליאו, אך לבסוף מגיש להם ארוחה. בבוקר הם מספרים לו על מה שמצאו והוא שוקל לעזוב את העיר, וגארן מבטיח לו שיבינו אם יעזוב ויפסיק לארח אותם. הוא אומר לו שהוא איש טוב ושהוא לא צריך למות בגללם, ודארן מוקיר תודה על ההבנה. "אפנה אל סילדאר, אולי יש לו פיתרון" הוא אומר.

בקשר למגדל, דארן לא מרוצה מכך שהם השאירו את האמון קוסט בחיים. הוא טוען שהקוסמים של ת'אי הם ארגן מרושע, ושהאמון יכול בעצם לחפש כוח קסום במגדל בכדי להקים צבא אל מתים בעמק. הוא דוחק בהם לצאת שוב למגדל הינשוף הישן ולגרש את האשף משם או לחסל אותו, בכדי לסיים את הסאגה ולתת ביטחון לעמק. הם מסכימים.
החבורה יוצאת החוצה ופוגשת באורסיק שמגיע רצוץ אחרי לילה ללא שינה. הם מתעדכנים זה עם זה ועומדים לצאת לדרך!
======================================================================================================
איזה כיף היה לחבר 3 פרקים לסופר-מגה פרק ארוך :)
חבר גאה בהיכל התהילה.
!Long Live Ganor !Long Live Doreter
סמל אישי של משתמש
The oldman
The Rainbow Archmage
הודעות: 18534
הצטרף: 09 נובמבר 2002, 19:21
תשובות: 12
מיקום: Somewhere over the rainbow
יצירת קשר:

Re: רשומות הרפתקת ההיכרות של מה' 5 - מכרה פנדלבר האבוד

שליחה על ידי The oldman » 02 פברואר 2015, 13:08

הטאץ' של שבט האורקים מגניב. כשקראתי את ההרפתקה זה היה אחד הדברים המיותרים בעיניי.
בעלים, הפונדק הוצאה לאור
מנחה: פאת'פיינדר (מורדי הגיהנום - מערכה של פאת'פיינדר)
משחק: מבוכים ודרקונים 5 (גלגול גורלי), משחקי לוח בכל הזדמנות :)

תגובה מהירה


שאלת אימות זו היא אמצעי למניעת שליחה אוטומטית של טפסים על ידי בוטים.
   
שלח תגובה
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה