• ברוכים הבאים לפורום הפונדק
    הפונדק הוא הקהילה הוותיקה והמובילה של מבוכים ודרקונים, משחקי תפקידים ומשחקי לוח בישראל.
    ההרשמה היא בחינם ולאחר מכן תוכלו לפרסם הודעות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה /

האויב הוא הנשק - בארצות העמים החופשיים

rui

The Storyteller Archmage
צוות השגחה
בצבא של ויני
שלום לכולם :)
לפני משהו כמו שבוע פרסמתי את ההרפתקה שלי, האויב זה הנשק.
כמו כל שה"ם, גם אני מאלתר (אם כי ממש קצת) ומשנה פרטים שוליים ביותר. כל הערה חשובה שלי תיכתב בצבע הזה (מעתיק מגנדלף בלי בושה :p ), וכמובן שהשחקנים מוזמנים להגיב כאן. אני מבקש שאם יש לכם שאלות שקשורות לעלילה שימו אותן בספויילר בכדי שהשחקנים לא יראו.

כמו שאמרתי, אני מריץ אותה בסקייפ לקבוצת אנשים מצומצמת שרצו ללמוד יותר על הארצות החופשיות בעולם המערכה גאנור (אותו עולם שמתנהל בו המשחק ממלכות שבורות). יחד איתם, אני מנסה להביא לחיים וללמוד כיצד מתפקדים האנשים במקומות הכי קשים - ומהו המקום הכי מתאים? החזית, כמובן. בחזית הכי קשה.

בנתיים הגענו לסשן השלישי. הבטחתי לעצמי שלעומת ניסיונות אחרים, כיוון שזאת הרפתקה מוכנה עם סוף שנראה באופק יהיה אפשר לגמור את הרשומות הללו. אני בנתיים כותב את רשומות הסשן הראשון בכדי לראות אם בכלל מתעניינים - אם כן, בבקשה תגיבו שאני אדע אם להמשיך לכתוב את זה או לא :)

ולהלן, מסמך הGoogle Docs שהכין העוג הברברי. המסמך מתאר את ההרפתקה מנקודת המבט של השחקנים (עם מיני רשומות מנקודת המבט של העוג הברברי בעצמו). המסמך וההודעה הראשית ישתנו כל הזמן, בהתאם לפרטים חדשים שנוספים על העלילה, המקומות והדבש"ים. כל עדכון אני אדגיש את הפרטים החדשים שנוספו על הדמויות. עוד מידע על הדבש"ים תוכלו למצוא במסמכי ההרפתקה.

*הערה - דשיר זה אמן המלחמה בשפה האלפית (יכול להיות קשת, לוחם, מכשף, כל דבר). גיבור קרב מקבל מעמד של אביר+ בקרב הגמדים, אפילו הנסיך נדרש להוכיח שהוא גיבור קרב לפני שהוא ראוי לרשת את כס אביו. התואר סר נשמר בממלכת דורטר של בני האדם, כמובן.

דמויות שחקן:

אדראן חצי-אנוש [העוג הברברי]: חצי אלף דשיר. הוא בין הדשירים היותר חדשים ולמרות שהוא חצי אלף והסטיגמות החברתיות עליו נראה שהוא נחוש בדעתו להוכיח את עצמו. לאחרונה הוא הגיע לחזית אבן. לא אוהב להתעסק רבות בסטיגמות נגדו על היותו חצי אלף.
בומאני [גאלאן]: בומאני (בומא-ני) הוא גמד אשר בילה את מרבית חייו הארוכים למדי בחיסול מפלצות. הוא יצא לעיתים רחוקות בלבד מארצות הגמדים, וגם זאת רק במטרה לחסל מטרה שברחה ממנו. המוניטין שלו יצא לפניו- הוא לא יעשה את העבודה בצורה מהירה, אבל הוא יעשה אותה יסודית. הוא לא נכשל מעולם בעבודתו, כיוון שהוא מעולם לא וויתר ומעולם לא עצר בפני משימה מתסכלת או קשה. לאחר עלייתו של אנארק ומאבקו בעמים החופשיים, בומאני ניסה להמשיך בחייו הישנים למשך זמן רב- אבל לאחרונה, הוא הבין שאין ברירה. מוכר במעשיותיו בארצות הגמדים וגם מעט מחוץ להן.
נאוריאן ונט [nextoral]: בן אנוש וצאצא לבית ונט- בית שרוב ילדיו הם מגים שונים. הוא עצמו לא מאמין באלים, אבל הוא מאמין בעוצמה הפראית של הסופה, אותה רתם בשילוב בין קסם לכוח קדוש. הגיע לחזית אבן במסעותיו והלך לאן שהרוח נשאה אותו.
רייד [yariniac]: אלף בן 29, סובל מאמנזיה עקב מה שנראה כפשיטה על העיירה שבה הוא היה לפני כעשור. כשהתעורר כוהנים מהמקדש של מאנורה מצאו אותו ולימדו אותו את סודות הכהונה. הוא קורא לעצמו רייד על שם הפשיטה שהתרחשה על העיירה שאותה לא זכר עד שהגיע אליה שנים מאוחר יותר, וגם אז הוא החליט שמקומו במקדש. רייד נשבע שיום יבוא והוא יזכור את הכל. בעל כישורי שתייה די גרועים.


דבש"ים:

בורואר: גמד שנהרג בקרב נגד שלושה שלדים, הוא היה בפטרול שהונהג ע"י ת'ראר. לשעבר תושב חזית אבן.
דורג: גמד מאובק למדי, חסר נימוסים ושמן מאוד, בעל זקן שחור כפעם וראש קירח. בעל הטברנה עמוק באדמה ותושב חזית אבן.
דשיר לית'יראן: דשיר אלפי שנמצא בחזית אבן. על פי השמועות הוא מקבל עבודה רבה בעיר. הוא שלח בקשה לתגבורת נגד צבא האל מתים שאנאראק הביא לכיוון העיר.
היירין: יצרן כלי נשק, על פי השמועות מרוויח הרבה לאחרונה מלקוח כול שהוא.
המלך ריימונד: המלך הקודם והמנוח של ממלכת דורטר של בני האדם. העיר חזית אבן הוקמה בתקופת מלכותו.
לורד סטרויס: לורד מממלכת דורטר של בני האדם, מנהיג בית אצולה גדול ובעל ידע רב על הגנות וביצורים, וכן על התקפות צבאיות ומלחמות. בעל מוניטין כאסטרטג הטוב ביותר בממלכת דורטר.
מארוואר: אשף שחי בחזית אבן, בעל החנות מארוואר האשף. בעל שיער שחור ארוך הנופל על כתפיו. הגיע עם קוסמים אחרים לחזית אבן ונשאר לאחר שהם עזבו. בזכות מסחר הצליח להתעשר במיוחד. לא מחבב כול מי שהוא לא אלף. רואה את עצמו כאשר שהולך לחזות את הרעות.
מורגאר: גמד שדיבר עם בומאני. דורג מהלל אותו על כישורי השתייה שלו. חייב לדורג 3 מטבעות זהב.
מירקיל: סוחר שמשתכן כעת בחזית אבן. מקור לשמועות רבות בעיר, רובן לא מדברות בשבחו.
ת'ראר: גמד, ומפקד הכוחות הגמדיים בעיר חזית אבן. בעל שיער חום ופרוע. מתארח בטברנה עמוק באדמה. שואף לקבל תואר של גיבור קרב גמדי. עושה פטרולים במהלך היום בשביל להשרות אומץ בחזית אבן.

ארגונים ובתי אצולה:

בית ונט: בית מממלכת דורטר שרוב חבריו הם מכשפים. מהבית הזה מגיע נאוריאן ונט.

מקומות:

עמוק באדמה: טברנה בעיר חזית אבן בבעלות גמד בשם דורג. מחולקת ל-3 קומות- עליונה, שם יש חדרי שינה בעיקר לאלפים. קומת קרקע, קומה שקטה יחסית שם שותים רוב האלפים, וקומה תת קרקעית- שם גמדים חוגגים ושותים. הטברנה די יקרה וחדר עולה שם 7 מ"ז.
חזית אבן: עיר אלפית, עיירה לשעבר שהוקמה כדי לעצור את הכוחות של לורד אנאראק מלחדור עמוק מידי לממלכה האלפית. שריימונד היה בחיים הכפר הוקם כדי לאחד את הכוחות שחיכו לתגבורת, ואלפים, גמדים, חצי אלפים ואפילו ננסים והוביטים הגיעו לכפר. העיר ממוקמת באמצע יער, מקום מושלם בשביל להפתיע בו את האויב ולורד סטרויס מממלכת דורטר בעצמו הכריז על המקום כנקודה טובה להגנה. העיר נמצאת על גבול הממלכה האלפית, ויש בה די הרבה גזענות לבני אנוש. במרכז העיר נטעו עצים גדולים, שמקשים על המעבר של הסוחרים עם הסוסים בעיר.
מארוואר האשף: חנות בבעלותו של אשף בשם מארוואר בכניסה לעיר חזית אבן. חנות ואספקת חפצי קסם. המקום גדול בהרבה מחנות קסם צנועה, עשוי מאבן לבנה ובעל שלט עם תיאור החנות ושמה.
ממלכת דורטר: ממלכת בני האנוש הגדולה, שכרגע נתונה במלחמה.
 
ה13 לחודש ליבארי, שנת 998 לספירה.

מתקרבים לסוף האביב ותחילת הקיץ.

החבורה מגיעה לחזית אבן. במהרה הם מגלים את הצד המכוער של הגזענות האלפית – אדראן חצי האלף (נקרא חצי אנוש בקהילה האלפית) נתקל בקבלת פנים עוינת. חמישה אלפים וגמד שומרים על העיר, שאננים בגלל כמות האנשים שמאחוריהם לגבות אותם. העיר מוגנת היטב – חומות אבן קשיחות, שערי אלון עצומים. זה אמור להיות אחד המעוזים כנגד צבאו של אנאראק. עבודה גמדית משובחת.

הם ממשיכים, שומעים את הגמד מקבל הסבר על המעמד של חצי האלף. "מקולל" נשמע שם בלחישה. הם רואים חבורת סוחרים גמדים עושים את דרכם בעיר עם עגלה רתומה לסוסים. החבורה עוברת ליד מבנה גדול ומרשים, עשוי אבנים לבנות ונושא את השלט מארוואר האשף – חנות ואספקת חפצי קסם. החנות בבירור גדולה מחנות כלי קסם רגילה. הם ממשיכים בדרכם לאחר שבומאני מקבל המלצה מהשומר הגמד להתארח בעמוק באדמה, האלים יודעים מה זה, ורואים את העצים שמקיפים את העיר. חלק מהעצים, בהשארת האומנות האלפית, ניטעו בתוך העיירה. זה גורם לסוחרים הגמדים לקלל ולהורות לסוס לזוז בכיוון שונה, וכל העגלה גם היא צריכה לסטות. הגמדים גם לוקחים הוראות מאלף להגיע למישהו בשם מירקיל, אותו האלף מכנה "ממזר". כשהם מתקרבים לעמוק באדמה הם שמים לב לטברנה שקטה וטיפוסית, ולא ברור למה גמד ימליץ עליה. הם דנים בקצרה אם שיקרו להם או לא ונכנסים אל הטברנה. בפנים שקט בדיוק כמו שבחוץ – כמה פטרונים אלפים מתלחשים ביניהם ונאוריאן חושב שהדמיון בינם לבין בני האנוש משעשע. אדראן מתיישב לדבר עם הפטרונים על השמועות האחרונות בזמן שגמד מאובק נכנס מחדר צדדי. הוא שמן מאוד, בעל זקן פרוע ושחור וראשו קירח. הוא מברך אותם בקולניות שמפריעה לאלפים ושואל אותם – למעלה או למטה. בומאני מברר מעט ומגלה שישנה חלק תת-קרקעי לטברנה, ויורד בשמחה לשתות עם עוד גמדים. האחרים מצטרפים אליו, לא לפני שאדראן גילה שמועה שבחור בשם היירין מרוויח בצורה נאה לאחרונה. "מתברר שפטרון אחד מזמין הרבה מאוד כלי נשק ממנו. אולי זה דשיר לית'ריאן, או מארוואר, או אולי מירקיל מתכנן לרצוח את כולנו?", אומר אלף אחד לחברו. לאחר מכן האלפים מדברים מעט על המצב הפוליטי, מוסיפים קללה או שתיים על קסוול.

הם יורדים עמוק לאדמה ומוצאים טברנה שוקקת חיים. גמדים צוחקים, צועקים, מתאגרפים, שותים בקול ועושים תחרויות גרפסים. כמה, אולי יותר צנועים, רק יושבים לבד או בחבורות ונהנים מאיכות השיכר. בומאני מתיישב במהירות, משלם 2 מ"ז* ומזמין כוס שיכר. הוא מדבר עם כמה גמדים, במיוחד עם אחד בשם ת'ראר, ומגלה שמועות על צבא אל מתים שמגיע אל העיר. גמד אחד, בורואר, מת בפטרול האחרון שת'ראר הנהיג. הגמד שותה לזכרו, ולאחר מכן בומאני מספר להם סיפור משלו – על הפעם שבה קטל סוג-של-דרקון-שלד. הגמדים מתרשמים ואחד מהם צוחק מעט על ת'ראר ועל מעמדו (או על אי מעמדו, הוא לא גיבור-קרב) ומקבל מכה מת'ראר, מתנצל לאחר מכן. ת'ראר אומר בחולמנות שיומו יגיע.

בנתיים, רייד, אדראן ונאוריאן המבורדס (כי לא אוהבים פה בני אנוש, בכלל) מתיישבים ומדברים ביניהם. דורג מביא להם גם כוסות שיכר, מלבד נאוריאן שמזמין יין אלפי. הם שותים מעט, ואחרי שרייד מאותגר הוא שותה חצי כוס ומאבד את ההכרה למעט זמן. הם רואים גמד אחד אורז על כתפיו משלוח גדול של יין אלפי ויוצא מהטברנה. דורג כנראה התעלם מזה, או שלא אכפת לו. אולי הוא לא שם לב לזה, אך בוחרים להתעלם מזה. בומאני משתכר כהוגן ולאחר שבירר על מישהו בשם מארוואר שטוען שלעיירה אין סיכוי לשרוד הוא שותה עוד מעט, מברר שגם בחור בשם לית'יראן קרא לתגבורת כי גם הוא חושב שהמצב אבוד, ולאחר מכן מאבד את הכרתו. אדראן מצליח להעיר את רייד, ולאחר מכן כולם שותים עד שהם מתמוטטים מאלכוהול ומעייפות יחדיו.

בבוקר הם מתעוררים בחדרים העליונים של האלפים עם פיסת קלף על כל אחד מהפנים שלהם – שבע מטבעות זהב. דורג. הם מתלוננים על המחיר המופקע של החדר בינם לבין עצמם ומדברים מעט במסדרון. מתברר שהמוניטין של בומאני כקוטל מפלצות הגיע עד לממלכה האלפית, ורייד עדיין מאמין שזיכרונו ישוב אליו. רייד ואדראן מברכים בקצרה את מאנורה וכוהניה ויוצאים לארוחת בוקר. נימוריאן מגיב לכך בזה שאין לברך את מאנורה אלא רק את כוהניה. דיון תאולוגי על דת מתחיל – האם האלים הם יותר מישויות שצופות בהצגת בני התמותה מבלי להתערב? האם הם רק יוצרים דברים בצורה מחזורית? כך חושב נימוריאן. בומאני מגן על האלים (ובמיוחד על האל בלדאן, האל המקודש לגמדים) וטוען שהעולם מושלם כמו שהוא, וכל אחד יכול לשנות אותו כדי להפוך אותו למושלם בשביל עצמו, או בשביל החברה. אם נימוריאן רוצה להוקיע את עצמו מן העבודה הזאת, ההפסד כולו שלו. ארדאן מצטרף לדיון והופך אותו לוויכוח – האם אין האלים שווים סגידה? האם אין כוהנים ואבירי קודש מקבלים את כוחם לרפא את הפצועים מהאלים? נימוריאן טוען שגם הפצעים באים מהאלים, ולכן המאמץ לא שווה בכלל. בומאני סוגר את הוויכוח ויורד לאכול ארוחת בוקר, אך ארדאן מעמת את נימוריאן עם עוד טיעון לטובתו – הנביא ברסאיוס, כוהן שאין שקול לו בכוחותיו, מחזיר גפיים אבודות של אנשים ומחולל ניסים ברפואה. האם כל הכוח בא מהאמונה עצמה, כפי שנימוריאן טוען? [האמת שזה היה די מצחיק. נקסטורל, השחקן של נימוריאן, משחק לטובתו של ברסאיוס בממלכות שבורות]. נימוריאן פוטר את ברסאיוס כאיום שריקן ינצח, אך אומר שלא מעודד או תומך באף אחד מהם – כמו שהסערה נטרלית, כך גם הוא.

*מחיר גבוה ביותר, אך הכוס הייתה גדולה מספיק לשש או שבע לגימות רחבות.
 
א. הפונדק של דורג לא "די יקר", הוא מאוד יקר ואנחנו מתבדחים על כך רבות.
ב. Nextorl לא nextroal עד שהצלחתי להרגיל אותך לכתוב נקסטורל, באנגלית יש לך בעיה?..
ג. כל פעם שרוי כותב "נמוריאן" הוא מתכוון לנאוריאן
 
נו באמת, הדוקס לא מעודכן בכלל, היית צריך להגיד לי לעדכן אותו לפני שפירסמת... אני אעדכן מחר ואז תערוך כאן, לפחות זה מעודכן לסשן הראשון שפירסמת.

בכול מקרה, עברנו מאז עוד כמה דברים די מגניבים. הקטע עם בארסאיוס בסוף היה בדיחה כי נקסטורל משחק נגדי בממלכות שבורות. רוי פירט כאן על מלא פרטים קטנים. זה כנראה הרבה יותר פשוט לזכור שהכול רשום בסקייפ בצ׳אט.

אציין לטובה את המיני-גיים שהיה לנו שישבנו בפונדק ושתינו. גלגלנו סיבולת עד שצברנו מספיק נקודות אלכוהול בשביל ליפול, היה מגניב.
 
ה14 לחודש ליבארי, שנת 998 לספירה.

הם משלמים את החשבון ואוכלים ארוחת בוקר. דורג מבקש מהם טובה – לומר למירקיל שיש לו עוד יום לשלם את החשבון שלו מאתמול. למרות שדורג נותן יומיים, הוא מעדיף את הכסף כמה שיותר מוקדם. בומאני מסרב להיות 'נער המשלוחים' שלו, אך רייד מסכים בחיוך נחמד. ארדאן יוצא לדבר עם ת'ראר ושומע ממנו על המצב הקשה של העיר – ת'ראר נאלץ לחגור את שריונו ולשים את קסדתו על ראשו בכדי להשרות מורל בעיר. הוא מדבר עם ארדאן על המצב הקשה ועל הנערה המסכנה, הבת של ליידי טאנדה – היא נחטפה על ידי כמה אלפים שאיבדו את ביתם בעקבות המלחמה. הוא שלח שני אנשים, אך הם לא מצאו כלום. לית'יראן ות'ראר משערים שהאלפים יתחבאו ליד מקור מים, ליד הנהר בגדה המערבית. הוא מבקש עזרה מארדאן, שמסכים מיד לעזור לעלמה במצוקה.

בנתיים, בומאני ונאוריאן נכנסים אל החנות של מארוואר האשף ונתקלים בחומת גזענות קרירה, לאחר שהאשף קרא בספר בשקט. הוא הכניס אותו למדף והתפנה לדבר עם הלקוחות. כלפי הגמד הגזענות מעט יותר מעודנת, אם כי מארוואר מסרב למסור מידע מעבר לכך שהעיר תהיה אבודה ללא תגבורת, מפנה ללא הרף את הגמד אל לית'יראן. ברגע שנאוריאן אומר את שם משפחתו, ואנט, מארוואר מבין ששם המשפחה אנושי. הוא מתייחס בגסות לנאוריאן ומאשים אותו בפשעים של בני האנוש הגדולים – המלך ריקן, הנביא ברסאיוס, לורד אלפארי קסוול ולורד דלדראק סטרויס. לבסוף שניהם עוזבים את החנות בכעס, כשבומאני, מחניק את כעסו, מאחל למארוואר המשך מחקר נעים בספר. בומאני עוזב לדבר עם דשיר לית'יראן ולומד על המצב הקשה של העיר. הוא שומע על הבת של ליידי טאנדה, ריוויה, והדשיר אומר שהיא נשלחה לפה ושהוא הבטיח להגן עליה. הדשיר רצה לומר עוד משהו, אם כי וויתר. הוא ביקש מבומאני לקדש את קברו של חברו הגמד, ייוואן, ולהניח עליו את סיכת הלוחם, עיטור שלוחמי העמים החופשיים הטובים ביותר עונדים. ייוואן מת כשהלך לקושש עצים. הוא גר במעמקי היער, בבית עשוי אבן, ועל פי היכרותו של לית'יראן עם ייוואן אין סיכוי שהגמד הזקן מת ללא לחימה באל-מתים. בומאני מסכים למשימה ללא תשלום, מביע בכך הערכה לקבורתו של גמד. לית'יראן, שציפה לשלם להגמד, התפלא לטובה והודה לו.

בזמן הזה רייד עשה את דרכו אל מירקיל, מבקש הוראות. כל אחד קילל מעט את מירקיל ואציל אחד אף אמר שהוא מעלה את המחירים פי שלושה ממה שלורד סטרויס אמר לו. הוא מגיע לביתו אשר עשוי מאבן אפורה, ומעל הדלת, מעוקם מעט, חרוט מירקיל, בית סחורות מטעם לורד דאנאל ומטעם לורד סטרויס. הוא דופק על הדלת שלוש פעמים בחוזקה, מצפה להיפגש עם בריון שנוא. הוא שומע כמה קריאות לחכות רגע וכשהדלת נפתחת הוא רואה איש נמוך וקירח. הוא בדיוק עמד לצאת להסדיר את חובו לדורג. הוא נותן בבטחה את הכסף לרייד, סומך עליו, ומודה לו שלא צחק עליו. רייד בתורו אומר שברור שאין לצחוק סתם ככה על אדם ופונה ללכת. מירקיל רודף אחריו מעט, מבקש להתחיל שיחה על כמה שהאלפים שונאים אותו, אך רייד נפרד ממנו בנימוס ועוזב. הוא מגיע אל דורג, שמודה לו, ושניהם צוחקים מעט על קרחתו של מירקיל. לאחר שרייד דחה את הצעתו של דורג להביא לו משהו לשתות, הגמד מוציא את תופי המלחמה הישנים בכדי לחגוג את לקיחת כספו של מירקיל, סכום נאה בהחלט, והאלפים הנרגזים עוזבים את הפונדק בגלל הרעש וההילולות.

החבורה נפגשת מעט ליד שער העיר וקובעים תוכנית – הם ילכו להציל את הנערה האלפית, בעוד שבומאני מתעקש שהוא ילך קודם לקבורה נכונה של ייוואן. הם מתווכחים קצרות אך לבסוף נותנים לבומאני יד חופשייה. החבורה מתפצלת ובעוד בומאני מתחיל את מסעו להגיע להגיע לבית האבן שאר החבורה מקיפים את רוב היער ומגיעים לגדה המערבית, ועוקבים אחרי הנהר. הם מגיעים למחנה הרוס – גופות של ארבעה אלפים מתים, שלושה מהם הספיקו להילחם ולשלוף את הנשקים. שלושה אוהלים לבנים פשוטים, ומדורה שעוד לא הודלקה – האלף הרביעי מת רק כמה מטרים ממנה. נאוריאן הולך ובוחן את הגופות ומגלה שאל מתים עשו את העבודה, אל מתים גדולים. אדראן מכסה את הגופות עם הבד של האוהל ומחפש מעט עקבות, ובדרך גם מוצא את תיבת האוצר של השודדים. הוא שובר את הקופסה עם חרבו ולמרות שכמה מטבעות אובדים בנהר הם מוצאים כמאה שלושים ושישה מטבעות זהב ושלוש טבעות יוקרתיות, כנראה שייכות לריוויה. הם עוקבים אחרי השביל של העקבות, מגלים שריוויה ברחה מן השודדים על פי שאריות חבלים ובגדים קרועים. העקבות רחוקים זה מזה, מה שמעיד על קצב ריצה מהיר של הימלטות. אולי היא שרדה?
בזמן הזה בומאני, לאחר שאיבד את דרכו פעמיים, מגיע לדרך הנכונה. בדרך הוא עובר ליד הנהר. הוא רואה שטיגריס שותה ממנו, ומהנהר הוא רואה חבורת דברים מנצנצים קטנים ולא ברורים. הוא משתמש בכישרון הצייד שלו ומדבר אל הטיגריס, שכבר התחיל לחשוד שמישהו צופה בו, שהוא לא עוין. הטיגריס מרחרח את האוויר ומחליט לוותר על הארוחה, כנראה כי בומאני היה חכם מספיק להתחזות לנמר אחר. הגמד ממשיך בדרכו כשהוא מגיע לקבר ולגבעה. הוא שומע צרחות מאחורי הגבעה ולאחר מאבק נפשי מבקש מאבותיו לסלוח לו ויוצא להציל את החיים. כשהוא עולה על הגבעה הוא רואה בית אבן ושני שלדים גדולים, כנראה של טרולים שהוחיו או מינוטאורים אל-מתים, בנוסף לכמה שלדים אחרים שאוחזים בחרבות חלודות ושריונות חלודים. הוא שם לב לחבורה שעושה את דרכה אל היציאה האחורית של הבית, רואים שלד מוזר עטוף בגרניט. הקרב מתחיל בצרחות והסתערויות – בעוד בומאני יורה בנוחות מהגבעה על האל-מתים הרעועים יותר, אחד השלדים הגדולים נשאר כדי לפרוץ את הדלת בעוד ריוויה צורחת מבפנים. שלד גדול אחר, יחד עם השלד מכוסה הגרניט, הולך להתמודד עם החבורה. רייד הכוהן מככב בתחילת הקרב הזה כשהוא פוצע את השלד הגדול, אך ארדאן ממשיך ומתמודד כנגד האורב והשלד הגדול כאחד. כשהקרב התחיל להיות מותח והדלת עמדה להיפרץ, נאוריאן המכשף הצליח להעיף את השלד כמה מטרים אחורה מהדלת הרעועה, וארדאן ניצל את ההזדמנות בכדי להיפטר מהשלד מכוסה הגרניט ששיתק כל כך הרבה מבני החבורה וכמעט תמיד נעלם חזרה אל האבן. מותו היווה נקודת מפתח בקרב – רוחו של ייוואר הופיעה לפני בומאני, דורשת לדעת למה לא כיבד את קברה המחולל. בומאני, מתעלם מהשלדים שסביבו, נפל על ברכיו והתחנן לסליחתו של ייוואר [למען האמת זה היה אמור להיות אתגר מיומנות משולב עם קרב, אבל על שיחוק דמות כזה טוב נתתי להם את ההצלחה האוטומטית באתגר המיומנות]. רוחו של ייוואר סולחת לבומאני, מכלה את הזעם שנותר בה בשני השלדים הרעועים האחרונים שעמדו ליד בומאני. ארדאן פורץ את הדלת ומגן על ריוויה בגופו, עד שקרב מהולל על הריגתו של השלד הגדול מתפתח בין כולם, ולבסוף ארדאן זוכה בהריגה הנכספת. הוא עוזר לריוויה לקום ואומר לה שהסכנה חלפה. היא מודה לו, וכשהוא מחזיר לה את זהבה ואת טבעותיה היא נותנת לו לשמור את הזהב ואת אחת הטבעות, המומה מכדי להודות בצורה נאותה לחבורה. היא מבטיחה שתשלם להם ביותר נדיבות ברגע שתקבל משלוח כסף חדש מאמה ומבטיחה שהיא תסתדר לבד, הולכת לבדה לכפר ומנצלת את הזמן להרהר במה שקרה. בנתיים, בומאני מקדש סוף-סוף את קברו של הגמד, אומר תפילה מכל הלב שמקודשת לבלאדאן, האל המקודש לגמדים.
 
״אדראן זוכה בהריגה הנכספת״ בפסקה האחרונה אומר-

גאלאן: ״אני הולך לעשות KS״
נקסטורל: ״אני מקבל כאן את ההריגה, עשיתי חצי מהנזק״
עוג: ״היי, הריגה שלי, אני זה שמגיע לו״

בסוף אני קיבלתי את הקיל עם גלגול 20 טבעי :D
 
ה15 לחודש ליבארי, שנת 998.

החבורה מגיעה לעיירה חזית אבן בלילה. הם מותשים מהקרב ונכנסים למתחת לאדמה. כבר כשהם מתקרבים הם שומעים רעש מעומעם. הגמדים חוגגים משהו גדול. כשהם נכנסים אל קומת הקרקע אחד הגמדים קורא לדורג, שיוצא שוב מאובק ושואל אותם אם ירצו להצטרף לחגיגה. רוב הפטרונים האלפים עזבו כבר, ממלמלים קללות על הגמדים והרעש שלהם, ואלה שלא עזבו כבר נמצאים בחדריהם, מנסים לישון למרות הרעש. ארדאן ונאוריאן שואלים מה דורג חוגג והוא עונה שלא צריך סיבה בכדי לחגוג, אם כי הפעם ישנה סיבה – זהו יום ההולדת שלו!

החבורה יורדת בשמחה למטה ומוקפת שום בהמולה של רעש, צחוק, שירי שיכורים וגיהוקים. כשדורג יורד אחריהם באיטיות ת'ראר עומד לידו ומברך אותו יחד עם שאר הגמדים. הם מצרפים את האלפים לברכה ומוציאים את בני האנוש ממנה – הארורים עוד לא הביאו את התגבורת. לבסוף ת'ראר קד בפני דורג עד שהוא נופל, וגל צחוק ענק עובר ומהדהד דרך הסלעים. כשאחד מהגמדים צועק שהם גיבורים וצריכים להשיג מעמד של גיבורי-קרב בקרב הגמדים, ת'ראר נהיה מדוכא שנית וחברותי הרבה פחות, מתיישב חזרה במקומו. אחד הגמדים אומר לדורג שהוא שמע שהוא שגילו זהה למשקלו, ודורג צוחק בקול גדול, לוקח כוס של בירה גמדית ושופך אותה על ראשו, מעורר גל צחוק ענק בקרב מאות הגמדים, שהופך לרעש מחריש אוזניים כשההדים חוזרים.
החבורה מזמינה משקאות ורייד שואל את ת'ראר אם הוא ראה כמה אל-מתים היום. הגמד, מדוכדכך, עונה שלא, אך שאתמול אלפית זקנה בשם מייארה נרצחה. ארדאן והוא מגיעים למסקנה שהרוצח הוא מעלה באוב (אל מתים לא חכמים מספיק לטקטיקות התנקשויות), ות'ראר אומר לו שלדשיר לית'יראן אין רעיון איך לטפל ברוצח הארור הזה.

כשהוא עומד לשתות לחיי זה שיתפוס את הממזר, גמד צורח ממעלה סולם האבן הרחב שהוביל לקומת הקרקע בטברנה שמירקיל מותקף ושהוא צורח כאילו רוצחים אותו שם בפנים. החבורה ממהרת להגיב, ות'ראר מנסה גם הוא לקום, אך נופל חזרה, שיכור מכדי לקום אפילו. הוא מתאמץ באופן פתטי, אך כמעט ומקיא על הרצפה מרוב המאמץ. החבורה יוצאת לרחוב, שעמוס עתה באלפים וגמדים שהתקהלו מחוץ לבית של מירקיל – הדלת פתוחה לרווחה, פרוצה בכוח גדול, ובפנים אלף קירח ושמן עומד ליד דשיר ליתי'ראן. שניהם משוחחים כשהחבורה דוחפת ומגיעה אליהם, שואלת מה קרה. הם שמים לב לגופה הטבוחה של מירקיל – מכות נוראיות עיקמו את ראשו לזווית לא אנושית, והפנים תקועות בהבעת אימה. סכין עלובה מבצבצת מידו, דבר שבבירור לא הגן עליו. ארדאן רואה כמה מסמכים של מירקיל על השולחן, הסוחר כנראה מילא אותם, וניגש להסתכל בהם. כמה דוחות כספיים ללורד דלדראק סטרויס וללורד בורוס דאנאל. הוא רואה שבניגוד לשמועות, מירקיל גבה בדיוק כמה שהורו לו לגבות ולא קנה כלי נשק מהיירין, כפי שחלק מהמקומיים טענו. הם משוחחים מעט עם שני האלפים ומכירים את האח היסקיל, כוהן של מאנורה, אלתו של רייד ושל ארדאן. ארדאן מאושר לגלות שכמה אנשים עדיין אוחזים בדת, למרות הזמנים הקשים.

הם מתנדבים לעקוב אחרי מעט הרמזים שהאח היסקיל ולית'יראן הצליחו לגלות, בעוד שהדשיר עצמו ילך לסייר בחיפוש אחרי הרוצח. הוא מבקש מהאח היסקיל למצוא עשרה שומרים ולטהר את בית הקברות במידה ויהיו בו אל מתים, אך האח היסקיל, שמנסה להשיג את המילה האחרונה, אומר שימצא עשרים.הוא עוזב את הבית של מירקיל כשדשיר לית'יראן מורה לשני אלפים לקבור את בן האנוש. הם נעלבים, אך עושים כמצווה עליהם. רגע לפני לית'יראן משנה את דעתו ומורה לאחד מהאלפים לסקור את הבית של הסוחר מירקיל. החבורה יוצאת לחפש אחרי הרמזים, ולית'יראן יוצא לארגן את הסיור שלו.
 
ה15 לחודש ליבארי, שנת 998.

החבורה יוצאת אל הלילה האפל. בחושך העקבות שלית'יראן חושד שהם של הרוצח בקושי נראים, והם מדליקים לפידים. כשהם מגיעים לפאתי היער, הם מתקרבים מעט בחשש זה אל זה וצועדים אל העצים המוקפים בעלטה. לאחר מעט זמן הם שומעים רשרוש ואדראן שם לב לצללית לא אנושית שנעה רחוק מהם. הם מתדיינים בחוץ, ומחליטים לרדוף אחריה [גילוי נאות – לא תכננתי שהוא יראה את הצללית, אז מפה אלתרתי מעט]. הם מתקרבים אט-אט אל הצללית, רודפים אחריה בעוד הם חושבים שזה הרוצח.

בסופו של דבר מתברר שזהו נמר שנוהם אליהם באיום. הם חדרו לטריטוריה שלו, אך האש בלפידיהם מפחידה אותו. הוא נוהם בזמן שהם נסוגים אחורה בזהירות וחוזרים למסלול המקורי של העקבות. כשהם ממשיכים הם מגיעים למערה קטנה ושומעים ממנה רשרוש וקרקוש. רייד מסתער אליה רק כדי להיתקל בחוליית אל מתים ששומרת על המערה, וחוטף חץ קרוב לחזה וחתך באגן מחרב.

בעוד הוא מדמם הקרב מתחיל והחבורה ניגשת לעמדות ברורות – ארדאן מסתער לטובת רייד, בעוד הכוהן מרפא את עצמו. בומאני משתמש בהדף של רובה הקשת שלו ובכישרונותיו בכדי להדוף מעט את אחד השלדים, שלא יאגפו את רייד. בעוד הקרב ממשיך ונאוריאן המג מתרכז בלחשיו, הנמר מופיע מאחוריו, נחוש להשיג טרף למשפחתו, וקופץ עליו, כמעט הורג אותו. נאוריאן, בשארית כוחותיו, מצליח לפגוע בנמר בברק ורעם קטלניים שזורקים את החיה ממנו, ובומאני הורג אותו בחץ אש. ארדאן ורייד משתמשים בכוחם הקדוש בכדי לחסל את האל-מתים, והדרך למערה נותרת פתוחה.
 
הסיפור עם הנמר היה מעניין. כעקרון בומאני התנגד מאוד, טוען ש"נשלחנו למצוא רוצח, לא לרדוף אחרי צלליות". אדראן התעקש, ורייד הצביע לבסוף בעד וזה הטה את המאזניים. הנימוק של אדראן היה שאם כן מדובר ברוצח, אם לא נעקוב אחריו אין לנו סיכוי- ומהצד השני אם זה לא הרוצח, לא נגרם ממש נזק מלעקוב אחרי הדבר הלא נכון
 
ה15 לחודש ליבארי, שנת 998.

החבורה מתחילה לחקור את המערה. במהרה הם מוצאים את הגופה של האלפית הזקנה במערה, עם סמל של האל קמרהאן – אל הצדק – ממש לידה. האם זאת הפללה או שהרוצח נמלט מהר מדי, באמצע הטקס? החשדות מתחילים מיד, ובומאני מוצא יציאה אחורית מהמערה עם עקבות של הרוצח. העקבות רחוקים זה מזה, מראים על בריחה. נאוריאן מנסה לחוש קסם ולא מצליח, אך רייד הכוהן מצליח לחוש משהו מוזר... הסמל הקדוש ריק מכוח. או שהוא מזוייף, או שהאל נטש את המאמין שבגד בערכיו.

בומאני מתעקש לקבור את האישה הזקנה, גם במחיר זה שהרוצח ימלט, לעומת שאר החבורה. הם מחליטים להתפצל – ארדאן ובומאני, האיטיים והמסורבלים שבחבורה, ילכו לקבור את האישה על פי המסורת האלפית. בזמן הזה רייד ונאוריאן יצאו ויעקבו אחרי העקבות. בזמן שנאוריאן יוצא הוא מתפלל לברק ומופתע לראות שסופה אכן מתחילה – אם כי זה רק טיפות קטנות. הם מוצאים את דשיר לית'יראן לא רחוק מן המערה, מסייר מעט עם רחב שלופה ושריון גדול. נאוריאן יוצא ומתחיל לחקור אותו, והדשיר לא אוהב את זה. הרוחות מתחממות במהרה – ליתי'ראן טוען שהוא פה בכדי לסייר ושהוא שלח את שני פקודיו לסייר באזור אחר, ורייד מאשים אותו בהתחזות למאמין של קמרהאן.


הם שמים לב שהדשיר לא לובש את הסמל של קמרהאן על צווארו, אך האלף טוען שהוא בבית, מעל המיטה שלו. כשנאוריאן חוצה את הגבול ומאשים אותו על שלא מוכן לעונת לשאלותיו, דשיר ליתי'ראן סוטר לו בחוזקה. הסטירה כואבת, כיוון שהדשיר לובש כפפות מתכת חזקות. נאוריאן בולע את גאוותו ומחניק את זעמו. ארדאן מגיע לאחר שקברו את הזקנה וארדאן אמר עליה תפילה, בזמן שבומאני נשאר לסדר את האדמה סביב הגופה. חצי-האלף מתנצל בשם חבריו וכועס עליהם, בבירור מצדד בדשיר. מצד שני, הוא מתחיל לחשוד בו. נאוריאן חוצה שוב את הקו כשהדשיר מתעקש שילכו לביתו, טוען שזה נחמד שהדשיר מזמין אותו למיטתו, אך אין צורך בזה שכולם יבואו. ליתי'ראן סוטר לו שוב בחוזקה, והפעם פוצע את שפתו. בזמן שדם נוזל מפיו, נאוריאן מזהיר אותו שאם יעשה זאת שוב ידו תהפוך לאפר. זה מרתיח את לית'יראן, שאומר בחדות שאיום על דשיר משמעו מוות, וכמעט תוקע את חרבו בבטן של נאוריאן, אלא שארדאן פוסע קדימה ומרגיע מעט את הרוחות. רייד תומך בנאוריאן אך גם הוא מורגע על ידי ארדאן. [למען האמת, אפילו לא תכננתי שזה יסלים כל כך רחוק. כמעט התחיל שם קרב כנקסטורל, המשחק את נאוריאן, לא רק הציע שהדשיר נמשך לגברים, אלא גם לבני אנוש... העלבה כפולה בשביל אלף מסורתי שמאמין בקמרהאן, אל שמזכיר במעט את האווירה האינקוויזטורית הלא סלחנית].

הגשם מתגבר והעקבות כבר נמחקו, אך אלו שבמערה עדיין טובות. הדשיר מוכן ללכת לשם, אך התוצאה לא חד משמעית – בחלק מן העקבות, בזווית הנכונה, הם מתאימים לו. בחלק לא. במערה יש פתחים מלמעלה, ולכן מעט גשם הצליח להיכנס ומחק מעט את העקבות. החבורה מתאחדת עם בומאני שכועס על הדרך שבה רייד ונאוריאן טיפלו בנושא, ודשיר לית'יראן לוקח אותם לביתו בכדי להראות להם את הסמל הקדוש. אך כשהם מגיעים, מעל המיטה, על מוט אבן שסותת במיוחד בשביל זה, עומד מקום ריק ששמור לסמל קדוש.
 
darkmo10 אמר/ה:
סתם מעניין אותי - יש משמעות לשם החודש?

כן. אני מצטט מתוך המקרא לחודשים של העולם גאנור:

"החודש השישי – ליבארי
ליבארי נקרא על שם אותו גיבור, המכונה 'מגרש החשכה'. ליבארי הוא חודש של פריחה גדולה ויפיפייה ושלל אורות נהדרים של שקיעה מבורכת, כיאה לחודש האחרון של האביב, ונחשב לרגוע ויפה. גם חודש זה מלווה בחגיגות, חלק לזכרו של הגיבור וחלק לחגיגת חצי שנה. לחודש זה יש 30 ימים."

ליבארי הביס את אביר המוות סא-לאון (על שמו גם נקרא החודש החמישי המקולל), אשר שלט על כמה 'פסגות עולם' (מקומות חשובים או קדושים) והפך את כל החיים סביב למרירים. הוא גיבור אגדי שהציל את האנשים סביב, דבר שאפשר למתיישבי ממלכת דות' להתחיל בעבודה.

paladin.gif
 
...אני לא הצעתי שהוא נמשך לגברים\בני אנוש. זו לא אשמתי שלאלפים בעולם הזה אין חוש הומור בשיט.
באמת, זה מעצבן שכשנאוריאן מתבטא בצורה "צינית" קצת (שזוהי צורת הדיבור שלו) האלף מתעצבן.
ורוי שוב השמיט את כל החלקים המגניבים, באמת, תוסיף גם ציטוטים.
 
היי, גם אני הייתי בעד לקבור את הזקנה.

וירין/רייד יצא אדיר. אני מצטט את סוף הוויכוח, אחרי שדשיר לית'יראן פגע בנקסטורל/נאוריאן ודשיר אדראן/אני נכנס באמצע.

ירין/רייד אמר/ה:
"אם תיגע בו עוד פעם אחת, יהיה פה דשיר אחד פחות."
 
זה היה רגע די badass ומחוץ לדמות, והוא גם קשור לדמות שלי בגלל שהאמנזיה היא לא 100 אחוז, ומדי פעם ופעם יוצאת קצת האישיות המקורית שלו. זה כמובן לא מספיק להשתלט על רייד, אבל מספיק לתת רגעים שבהם הבחור הנחמד הופך לקשוח.
 
חזרה
Top